top of page

שרשרת זהב - עומר אדם: מזרחיות ישראלית מובנת מאליה

מסורתי, מזרחי, ולא מתנצל. עומר אדם מנסח את הדור החדש של הישראלים


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/07/2023.

[חסות]

אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

עומר: כשאני שומע את עומר אדם, בטח באלבום שאתה הזכרת, באלבומים הראשונים, וגם היום כזמר מבצע, הוא מזכיר לי את הקלאסיקנים הגדולים ביותר של המוזיקה היוונית. והיכולות ביצוע האלה שלו הן נדירות בישראליות, ומה שעוד יותר נדיר זה ההצלחה הפנומנלית של מישהו ששר ככה.

[צלילי מוזיקה אוריינטלית]

אופיר: בין הלהיטים שלו תוכלו למצוא המנון גאווה להט"בי, שיר אמוני שהפך לקלאסיקה של הציבור הדתי, חידושים לשירים שמזוהים עם ישראל הישנה והטובה, לצד גרסאות עבריות לשירי חפלה מהעולם הערבי. כשנשאל מה ישראלי בעיניך, ענה: "להניח תפילין". וכשהוזמן להופיע באירוויזיון, סירב והודיע שלא יופיע בשבת בעבור שום הון שבעולם. בלי ששמנו לב, עומר אדם הפך להיות נער הפוסטר של הישראליות החדשה, וקולו של דורו.

[המוזיקה מתגברת]

אופיר: ברוכות הבאות, ברוכים הבאים ל"שרשרת זהב". אני אופיר טובול, מזמין אתכם בכל פרק למסע לליבה של דמות מהעולם הספרדי והמזרחי. דרך הדמויות ננסה להשלים מעט מהידע החסר בסיפור הישראלי והיהודי שלנו.

[המוזיקה מתגברת]

אופיר: הוא נולד ב-1998 במדינת קרוליינה הצפונית בארצות הברית. אביו הוא בן למשפחה ממוצא קווקזי, בעלת עבר צבאי עשיר, ואימו היא אומנית ממוצא אשכנזי. כבר בגיל 15, הוא פרץ לתודעה הציבורית בהופעה בעונה השביעית של כוכב נולד, ותוך פחות משנה, הוא הפך ללהיט גדול במוזיקה הים-תיכונית. מאז, בכל שנה שעוברת נראה שכוחו רק גדל. הגיע הזמן, אני חושב, לדבר ברצינות על עומר אדם. הזמנתי את עורך "אגן הים התיכון" ב"כאן גימל", עומר בן רובי.

[מעבר מוזיקלי אוריינטלי]

אופיר: שלום עומר, מה נשמע?

עומר: שלום, שלום אופיר.

אופיר: אז תראה, מושבניק, גדל באמריקה, הכי אליטה שבעולם, פותח את הפה בגיל 15 ויוצא ממנו איציק קלה הקטן. מאיפה בא האשכנטוז הזה? תעזור, תעזור לי לפצח את הדמות. [צוחק]

עומר: תראה, קודם כל, המוצא של המשפחה של אבא שלו הוא מוצא קווקזי, זה מרכז אסיה. הם אמנם ותיקים בארץ, כמו המשפחה של אמא שלו, זהו. שלא תחשוב שמדובר פה באיזה… עולים חדשים מפולין, או באנשים שהגיעו לפני 50-60 שנה ממזרח אירופה. זו משפחה ותיקה. כלומר, הירושלמיות, מדורות במשפחה הזו, קיימת. ככה שזה לא הדבר הכי רחוק, בעיניי לפחות, מאיזה סאונד ים-תיכוני או מזרח-תיכוני.

אופיר: מסתבר שממוצא…

עומר: כן, מצד האמא, הוא קווקזי מצד האבא, משפחה של גנרלים. הוא גדל בתקופה שבה, נושא שאתה מומחה לו, עולם הקסטות המזרחי של שנות ה-80, של שנות ה-70 וה-80, התחיל לפנות לאט לאט את הבמה לז'אנר חדש במוזיקה הישראלית המזרחית, שזה התורכיות שנכנסה ובגדול. זו התקופה שעומר אדם הילד גדל בה.

אופיר: אתה מדבר על מזרחית כבדה.

עומר: נכון. שאגב, תמיד הייתה ועודנה בשוליים. כלומר, של מזרחית.

אופיר: גם של המוזיקה המזרחית עצמה.

עומר: בדיוק. זה נכון שפה ושם היו הבלחות, בעיקר של עופר לוי, של זהבה בן, של… אז קראו לה רק זהבה, עוד לא זהבה בן אפילו, של איציק קלה שהזכרת, של אלי לוזון. אני שומע את כל אחד מהזמרים האלה שהזכרתי כרגע בעומר אדם. וברור לי לחלוטין שעליהם הוא גדל. עכשיו, אתה אומר אשכנזי, מושבניק וכולי וזה. נכון. הוא גדל גם על אריק איינשטיין ושלמה ארצי, ולכן הוא ישראלי חדש. בגלל היכולת שלו להכיל את כל העולמות התרבותיים האלה, בלי בכלל להבחין ביניהם. הרי מה הייתה שאיפת חיינו? שהדברים האלה ישמשו בערבוביה.

אופיר: יתערבבו, כן.

עומר: אצל עומר אדם זה קורה באופן מאוד טבעי. בגלל המוצא המעורב, בגלל המיקום הגיאוגרפי, אמנם מרכז הארץ, מושב, מושב מעורב, שיש בו עדות שונות. בגלל העובדה שהוא כבר גדל בתקופה שבה… תשמע, הוא צעיר.

אופיר: כן.

עומר: בסוף הוא צעיר.

אופיר: דור ה-y.

עומר: כן, הוא גדל בתקופה שבה המחיצות הוסרו, הגדרות נפלו, הפריים-טיים הטלוויזיוני של ערוץ שתיים שידר מזרחית בלי סוף, אפילו בלי לקרוא לזה ככה.

אופיר: כן, כדבר מובן מאליו, הוא לא היה צריך להילחם על מקומו. אבל, אתה יודע, מהמקום שאני באתי ממנו, ואני לא מבוגר מעומר אדם בהרבה, מוזיקת דיכאון, או מוזיקה טורקית וערבית הייתה דבר שהיה מגונה. זאת אומרת, גם בתוך המוזיקה, בתוך הז'אנר. אפילו שדרנים מזרחיים, כמו דידי הררי או אליקו, היססו לפני שהם השמיעו בתוכניות שלהם את השירים האלה. אז איפה…

עומר: אני עד היום ב"אגן הים התיכון", שאני מאוד מאוד מאוד אוהב את עופר לוי, אני מתקשה לערוך חלק גדול מהשירים שלו, כי אני אומר, בוא'נה, זה יהיה כבד לכל כך הרבה מאזינים, מזרחיים, שאוהבים מזרחית, שחולים על מזרחית. אבל אני עושה את זה. [צוחק]

אופיר: [צוחק] כן.

עומר: [צוחק] אני עושה את זה, שלא תחשוב שלא. עד "החזירי לי את בני", תשמע, יש גבול, אני עכשיו אתן להם עשר דקות כאלה על הבוקר.

אופיר: [צוחק] אז מאיפה הביטחון של הילד הזה, לקחת את השירים האלה, הכי כבדים, להפוך אותם… הוא עשה להם עיבודים, לדעתי, חסרי תקדים, כן?

עומר: נכון.

אופיר: מאיפה הביטחון לעשות את השירים האלה דווקא, על ההתחלה של הקריירה?

עומר: אז אני חושב שדווקא… המסלול הביוגרפי שלו ששרטטנו, העובדה שלא מדובר בילד שכונה במובן הביוגרפי, שלא מדובר בבן… ואפילו לא בנכד, של עולים חדשים ממעברה או מהשכונות.

אופיר: כן.

עומר: העובדה שמדובר בבחור ש… בן למשפחת גנרלים, הביטחון בישראליות שלו כל כך מובהק, הוא אפילו, לדעתי אם הוא שומע אותנו עכשיו, אפילו לא מבין את המשפט הזה, מרוב שזה מובן לו מאליו. כלומר, היכולת שלו להסתובב בעולם, כ… תרתי משמע, כבר בעולם הגדול.

אופיר: כן, אה?

עומר: ובעולם הישראלי הגדול, להסתובב ולהיות הארד-קור מוזיקלית, לפחות בתחילת הדרך, למרות שעד עכשיו שומעים לא מעט מזה, נדבר על זה אולי תכף על ההקשרים המוזיקליים, נובעת מביטחון בישראליות שלו. במשפחה שלו. במקום שממנו הוא בא. בסיס כלכלי איתן, בסיס חברתי איתן. הוא מסתובב פה כישראלי… בן המקום ובעל הבית, עכשיו גם אתה מסתובב פה ככה.

אופיר: שהוא גם מזרח תיכוני, לא מתנצל…

עומר: גם אתה מסתובב פה ככה, אבל לא בטוח שסבתא וסבא שלך הסתובבו פה ככה, אבל הסבא וסבתא שלו כבר כן הסתובבו ככה. ולכן הוא מרגיש ביטחון לעשות מה שבא לו. בכל המובנים, אגב.

אופיר: מה שהוא רוצה. כן, כן. תכף נגיע לצדדים הפחות… אתה יודע, יותר שביקרו אותם גם אחר כך, על זה שהוא עושה מה שבא לו, אבל בואו נמשיך קצת, עוד קצת לדבר על המוזיקה עצמה. ב-2013 הוא מוציא אלבום שנקרא "מוזיקה ושקט".

עומר: כן.

אופיר: עכשיו, לדעתי, מדובר באחד מאלבומי המוזיקה המזרחית הגדולים בכל הזמנים, אתה מסכים?

עומר: כן, אני גם חושב, אגב, שאלבום הבכורה שלו…

אופיר: כן?

עומר: כן, "נמס ממך", עם "להיאבד ברוח", הוא מרשים ביותר, תקשיב, אני בתור בן אדם ש… אני למזרחית הגעתי מהיוונית. כלומר, אבא שלי הוא ממוצא סלוניקאי, ואצלנו, קזנג'ידיס הוא המלך, דאלארס אגב לא, כי דאלארס עושה מין מוזיקה…

אופיר: אליטיסטית קצת.

עומר: קצת יותר מוזיקת עולם, כמו שאבא שלי אמר פעם, "למה הוא משתמש בכלי נגינה כאלה?" זה לא ממש טברנה. וכשאני שומע את עומר אדם, בטח באלבום שאתה הזכרת, באלבומים הראשונים, וגם היום כזמר מבצע, הוא מזכיר לי את הקלאסיקנים הגדולים ביותר של המוזיקה היוונית. והיכולות ביצוע האלה שלו, הן נדירות בישראליות, ומה שעוד יותר נדיר זה ההצלחה הפנומנלית של מישהו ששר ככה.

אופיר: כן.

עומר: בעיקר לאור העובדה שהשמות שהזכרנו קודם, מכל מיני סיבות, נחשבים מלכים בתחומם, איציק קלה, אלי לוזון.

אופיר: כן, את אותם שירים, את אותו סגנון שמערבב את כל הדברים שציינת, ולהביא את זה למיינסטרים של ילדים בני 14.

עומר: עם שירה כבדה. עכשיו, לדורות שגדלו, בסדר, עזוב כבר, דורות שגדלו על אייל גולן ושרית חדד, היום הם אנשים מבוגרים. אבל גם הדורות שגדלו על משה פרץ ודודו אהרון, שזה דור מאוד רלוונטי, כי כשעומר אדם הגיע, הם היו בשיאם. כשאתה מסתכל על איך ומה הוא שר ואיך ומה הם שרים, אתה כמעט אומר, "זו בכלל אותה מוזיקה".

אופיר: כן.

עומר: בסוף בסוף, הם עושים מוזיקה פופית, קצבית, קלילה מאוד, עם אלמנטים שמושפעים מהקסטות, מהמוזיקה הים תיכונית או המזרחית של פעם. אבל עומר אדם בכלל לא במגרש הזה.

אופיר: ניגש לשם ישר.

עומר: כן, הוא כמו זמר יווני או זמר טורקי, שנכנס לאולפן, פותח את הפה, ושר.

אופיר: ועם זאת, יש משהו מאוד מאוד מעודכן בביצועים, בהפקה, הפקה מאוד מוקפדת, אתה יכול, כעורך מוזיקה, אני מתאר לעצמי לשבץ אותו אחרי אריאנה גרנדה ולפני נועה קירל בלי בעיה.

עומר: והוא יחבר לי, אגב, בין שיר חדש של נועה קירל לבין שיר ישן של איציק קלה. כי אם אני שם את עומר אדם בין להיט פופ עכשווי של סטטיק ובן אל, או נועה קירל, כמו שאמרת, לבין קלאסיקת איציק קלה, אלי לוזון, עופר לוי, אני חושב שעומר אדם הוא אחד היחידים שיכול לחבר בינה לבינם. וזה ישמע טבעי, המעבר הזה. ועורכי מוזיקה חיים את המעברים האלה, כי מה אנחנו בסך הכל רוצים לעשות?

אופיר: לחבר בין, כן.

עומר: לנוע בין ז'אנרים, ולעשות את זה בצורה טובה ונעימה.

אופיר: תגיד, אתה יודע, קורה לו משהו באלפיים ו… אחרי שהוא ככה מגיע לשיא של זמר… שכל זמר מזרחי יכול להגיע אליו, הוא ככה, חשבתי שיכול למלא את קיסריה עד שארית ימיו כל שבוע בכיף, ולהיות מושמע בכל תוכניות אגן הים התיכון ודומיהם לנצח, אבל אז הוא מבין, כנראה, שהוא מגיע לאיזו תקרת זכוכית, ופתאום הוא… אולי משנה פאזה, ואומר, "עכשיו אני שלמה ארצי, רוצה להיות משהו יותר ישראלי", כאילו?

עומר: זו שאלת מפתח שאין לי עליה תשובה חד משמעית, אני רק יכול לחשוב איתך בקול רם. כי לפעמים אני חושב שאולי… הקהל עושה את הדרך אליו, ולא הוא אל הקהל. כלומר, הוא לא מנסה לעשות דברים כמו שלמה ארצי. אבל הוא כן… נמצא, כאילו, בעולם המוזיקלי שלו, ובעולם ההשראה שלו, גם זה וגם זה. ובמובן הזה, הוא מאוד יוצא דופן. כי הדרך שבה הוא מסתובב בעולם ומשלב את הדברים האלה, בעיני היא לא פרי החלטה ממש.

אופיר: כן.

עומר: היא לא איזה חישוב אסטרטגי גדול, אני רואה גם…

אופיר: אולי איזושהי תחושת מיצוי שהייתה לו עם הז'אנר המזרחי, ואז הבנה שאם הוא רוצה להפוך… לא למלא את קיסריה, אלא את פארק הירקון, הוא צריך להבליט צדדים אחרים באישיות שלו. לא להמציא איזה משהו, פשוט להבליט צדדים, אולי צד קצת יותר אשכנזי באישיות שלו.

עומר: כן, למרות שהשירה שלו בעיניי לא השתנתה. הביצוע שלו, תראה, הוא קצת התבגר, אבל אני לא חושב שהוא מנסה לטשטש משהו מהמזרחיות הכבדה שמאפיינת את הביצוע שלו. גם לא באחד מהשירים הכי יפים שיצאו במוזיקה הישראלית בשנות ה-2000 בעיניי, שיר חדש שלו, "לבד על המיטה", שזה… בלדה מופלאה וקסומה, שבדרך לפה אמרתי, שאלה של שדרני רדיו, בטח אתה תשאל אותי, "טוב, מה שיר העומר האדם שלך?" אז אמרתי, איך אפשר לבחור? ולא שאני כזה מעריץ גדול, אבל אני מעריך מאוד, ומתרגש מאוד, וגם מבין מה הוא עושה. ובגלל זה, כשאתה אומר, על… באמת, בחמש, שש, שבע שנים האחרונות, הוא פתאום עשה איזה שינוי, אני לא בטוח שהוא עשה שינוי. ואני גם לא בטוח שזו עליית מדרגה, אני חושב שהוא פשוט נוגע בעוד דברים, ואני לא מופתע אם פתאום הוא מוציא איזה שיר טורקי כבד, שבא בתוך כל העולמות שמתכתבים בו.

אופיר: אתה רואה אותו מוציא היום עוד פעם שיר כמו "מאמי זה נגמר"?

עומר: כן, כן, כן.

אופיר: הלוואי. [צוחק]

עומר: כן, נכון. וואי, זה שיר ענק.

אופיר: וואו, מדהים.

עומר: כן, זה שיר ענק. וזה גם פיצוי בעבורנו, הדור של… באמת שגדל על מוזיקה יוונית כבדה, ואחר כך על התורכית, שפתאום מקבל את זה ואומר, "וואו, זה אמצע הדרך במוזיקה הישראלית, לא במזרחית".

אופיר: כן, זה לשפשף את העיניים.

עומר: עכשיו, כשאתה מגדיר אותו זמר מזרחי, אז אני פתאום אומר, אני כבר לא יודע, אתה יודע, אני כבר… אני לא יודע… מה? המוצא המזרחי אצלו לא מובהק, הקריירה שלו היא חוצה ז'אנרים, כרגע. היא לא מאופיינת מבחינת המסות של הקהל וההצלחה, ואני חושב שגם הפרופיל של הקהל, בטח הקהל הצעיר…

אופיר: כן.

עומר: היא לא מאופיינת בקהל שהוא…

אופיר: רק מזרחי, לא.

עומר: בעיניי מזרחי, דווקא, לא, ממש לא. אני חושב שהקהל של נועה קירל… אתה יכול לראות את זה גם משיתופי הפעולה שלו, עם נטע ברזילי ועם, כמובן, עם שלמה ארצי, אבל גם בדור החדש של הפופ, אתה יודע, הוא חלק מהם, חלק בלתי נפרד מחבורת הסטטיק ובן אל. ואז אני אומר, אז הבחור הזה, שבכלל לא התכוון, שהוא נראה נטול אידיאולוגיה לחלוטין בהתנהלות שלו, הוא לא נושא בעצמו שום איזשהו תפקיד בתרבות הישראלית מבחינת איך שהוא רואה לפחות את זה, הרי מה הוא תמיד אומר? "אני באתי לעשות כיף". ואני מאמין לו.

אופיר: כן.

עומר: הבחור הזה, הוא אחראי פה למהפכת ענק. כי זה נכון שהמזרחי הפך למיינסטרים בשנים האחרונות, אבל אצל עומר אדם, כבר אי אפשר להגיד מה מזרחי ומה לא מזרחי, כי הפופ שלו, הוא אמצע הדרך לחלוטין.

אופיר: זה בעצם ניסוח חדש של הטעם הישראלי, בעצם, עומר אדם. ואתה יודע, הוא לא יניף דגל מזרחי, אבל בעיניי הוא סמל למה זה מזרחיות היום, מזרחיות ישראלית מאוד, ובאמת, אולי בנקודה הזאת, שווה לדבר על המסורתיות של עומר אדם, אם כבר אנחנו מדברים על ישראליות חדשה.

עומר: כן, כן, כן.

אופיר: אז הדוגמה, לדעתי, המובהקת, ב-2019, הוא מוציא את ההמנון, ההמנון של המסורתיים, "יום שישי". כמו מן "יום שישי את יודעת", רק שאתה תיארת שבמקום מסיבה כל הלילה, יש "יום השישי ויכולו השמיים והארץ".

עומר: נכון. ובמקום "שבת בבוקר יום יפה", שכתבה תרצה אתר לאריק איינשטיין, ואז הולכים לירקון, לשוט בסירה, ואבא קורא המון עיתון. נכון, השיר… התיאורים האלה של השבת, כפי שהכרנו אותה, לאורך דורות במוזיקה הישראלית הפופולרית, אמצע הדרך, היו בעיניי, מחילה, מנותקים לחלוטין, מהווי השבת של מרבית הציבור הישראלי.

אופיר: ש… כן, הולכים לבית כנסת בבוקר.

עומר: כן, זאת אומרת…

אופיר: אבא שלך מעיר אותך ואתה… [צוחק]

עומר: ופתאום אתה מבין שהיה חוסר סנכרון מוחלט. המקום היחידי שהיה מסונכרן לזה, זו הייתה המוזיקה המזרחית. צלילי הכרם, צלילי העוד, חיים משה וזוהר ארגוב…

אופיר: אגב, "יום שישי הגיע", אביהו מדינה.

עומר: נכון, כל ה… אתה יודע, כל עולם הפיוט שמצא את עצמו בתוך העולם המזרחי כחלק בלתי נפרד מהפסקול, לצד אלכסנדר פן ואלתרמן וביאליק.

אופיר: הספציפי של יום שישי ברדיו, כן? שאתה עורך את אחת התוכניות הוותיקות, אבל שימו לב שיום שישי בצהריים ברדיו זה תמיד ים-תיכוני.

עומר: נכון. נכון, נכון. פתאום כשעומר אדם, שוב, באופן כל כך פופי. פופי במובן, להבדיל, נניח, משירי משוררים, להבדיל מהעולם של רוק.

אופיר: כאילו, אתה מתכוון אורגני?

עומר: נורא טבעי, כן. בלי להתכוון לבצע מהלך שיש בו… בלי אג'נדה, נטול אג'נדה. בלי כל הדבר הזה, הוא אומר, עד היום בשירים ששמעתם על שישי שבת, שמעתם ככה. או שירים דתיים, מקדשים את השבת, פיוטים וכאלה, או שירים של אמצע הדרך, של הפופ והרוק הישראלי, שבהם השבת היא…

אופיר: בשישי יוצאים למסיבות.

עומר: שבת של מסיבות, או הולכים לשוט בירקון בסירה. בשבת שלי, אומר עומר אדם, יש ים ביום שישי וקידוש בערב שבת. ומה זה אם לא מסורתיות? המסורתיות הזו היא האמצע של האמצע. וגם עומר אדם, הוא האמצע של האמצע. והם הולכים יד ביד, שרשרת זהב אמרת, נכון?

אופיר: מדהים, כן, כן. תגיד, ואז מגיעה הקורונה. ומתחילים להתגלע כל מיני סדקים בסיפור הסינדרלה הזה. כאילו, נגיד, אני זוכר שבזמן שהיינו תקועים בסגר, אז הוא העלה סטורי, שהוא עכשיו מבלה ב… מסתובב ביאכטות בדובאי, כי דיברת קודם על להסתובב בעולם, היה קטע גם שהוא הצטלם עם גדול ה… זאת אומרת, גדול כוכבי הפופ בעולם הערבי, זוכר? מוחמד רמדאן.

עומר: כן, כן.

אופיר: מסתובבים… והשיא, כמובן, השיר "קאקדילה", שזכה לגינוי מקיר לקיר, כאילו, שיר סקסיסטי על בחורה רוסיה וכולי. הוא מבין שעם ההצלחה הגדולה שלו, וזה שאנחנו מדברים עליו פה כ… סמל, אפילו, מגיעה גם אחריות, אחריות חברתית, הוא מבין את הנקודה הזאת?

עומר: בעיניי לא. שוב, מאותו מקום של קריירה שמתנהלת לה בצורה מאוד מקצועית, ויחד עם זאת, מאוד מאוד סטלבטנית. ואני אומר את זה במובן הטוב של המילה. כי ככה מתנהלים בעולם הפופ. האם כוכבי פופ בעולם מבינים ומרגישים אחריות חברתית בפופ? אני לא בטוח. אם אנחנו מסתכלים, אתה יודע, על העולם כולו, עולם של פופ, הוא עולם שמבחינתו… מורד, דווקא, בכל הצרכים, למלא איזשהם פונקציות חברתיות כאלה או אחרות, ובא לעשות פאן באמצעות הפקה מאוד מושקעת ומוקפדת, הכל מאוד נוצץ.

אופיר: אז אולי זה עוד חלק מהשינוי של ישראל בעצם.

עומר: זהו.

אופיר: שפעם, אני אומר, אם אני מתייחס לעומר אדם כאריק איינשטיין של דורנו, תכף תגיד מה אתה חושב על ההגדרה הזאת.

עומר: כן.

אופיר: אריק איינשטיין לא היה עושה כאלה דברים, הוא היה עולה לבמה עם מגבת, לא יודע, שלמה ארצי, הוא עולה לבמה עם מגבת, לובש חולצה מהוהה כזאת.

עומר: נכון.

אופיר: ושר שירים על לשנות את העולם, ומגוייס לגמרי, בוא נגיד, לסיפור הישראלי ולקולקטיב. ועומר אדם אומר, "מה, אני מסתובב, אתם תהיו ב… אני באתי פה לעשות כיף".

עומר: ו"אתם תרצו - תקחו, לא תרצו - אל תקחו".

אופיר: קפיטליזם גם, אגב.

עומר: כן, תבואו להופעות, תשדרו, קפיטליזם, אינדיבידואליזם.

אופיר: וזה סבבה?

עומר: תוצר מובהק של כמה עשרות שנים פה, של מדיניות קפיטליסטית, ניאו-ליברלית מבחינה כלכלית, יוזמה חופשית. תראה, כש… היה איזה משפט בדור של ההורים שלנו, שרוצים קצת להיות מדינה ככלל, הם רוצים קצת להיות כמו כולם. שנייה, רגע, שנייה. אז הנה הדוגמה, כוכב פופ מצליח. את התפקיד הזה הוא ממלא באופן מושלם. הוא מבלה, הוא נהנתן, הוא יוצא עם הבחורות הכי יפות, הוא לא ממהר להתחתן, הוא מסתובב בעולם, ממלא אולמות, הוא עושה שיתופי פעולה. הוא אפילו לא מתמסר ולא מתראיין, הוא לא מופיע בתקשורת כמעט. אין לנו הרי ספק, נכון, שהציעו לו להיות שופט בריאליטי?

אופיר: כן, לא מעניין אותו.

עומר: בעולם של זכייניות ורייטינג. הוא לא בא לשם, הוא לא בא אפילו שיעשו ספיישל מהשירים שלו. אבל נכון לשנת 2022, הזמן שבו אנחנו מדברים, הוא הדמות הכי hard to get במוזיקה הישראלית. יותר משלמה ארצי. יותר מנועה קירל. נניח אם אני אומר שלמה ארצי מהוותיקים, נועה קירל מהצעירים, למה? כי הוא עושה מה שבא לו. הוא חייב למישהו משהו? הוא חייב להתראיין? הוא חייב להופיע? לא. זה פיור פופ. לתוך המזרחיות הזאת יש הפקות סופר מעודכנות שמעמידות אותו בשורה אחת עם מה שקורה בעולם.

אופיר: לגמרי.

עומר: ובטח מה שקורה בארץ.

אופיר: בוא ננסה לחזות איפה עומר אדם נמצא עוד עשר שנים.

עומר: תראה, זה מה זה מסוכן לעשות את זה כי הוא קצת בלתי צפוי.

אופיר: אתה חושב שהוא יסתבך באיזה משהו? תהיה שם הסתבכות כמו שקרה עם הרבה זמרים ים תיכוניים אחרים? וכמו שקצת התחלנו, היה איזשהו רמז לדבר הזה בשנה האחרונה.

עומר: כן, ממש קשה לי… תראה, הוא בלתי צפוי, כלומר, מצד אחד הוא יכול להיעלם לחלוטין.

אופיר: כן, להפוך לאיש עסקים ב…

עומר: לא, אפילו להיעלם לחלוטין ללמוד תורה ולמאוס בהכל. תשמע, לשבת באיזה מגדל, אתה יודע, לעשות שם חברותות עם הילדים של איציק תשובה, של יצחק תשובה, ושל אקירוב. אני לא אומר, בוא, לא הסתובב ב… הוא לא ישחק שש בש ב…

אופיר: זה אופציה אחת.

עומר: אתה יודע, הוא לא ישחק שש בש מאחורי הבסטה בשוק הכרמל. זה לא יהיה עומר אדם בכל מקרה. מצד שני, הוא יכול להיות איל נדל"ן. זה מאוד מעניין אותו. ביזנס מעניין אותו, עסקים מעניינים אותו, אבא שלו הוא איש עסקים בינלאומי, זאת אומרת, שעושה עסקים עם העולם. זה נכון שבצד של אמא שלו יש נטיות אומנותיות מאוד מאוד גדולות, מובהקות, אמנות פלסטית, סבתא שלו ציירת ופסלת.

אופיר: יש גם אבל אפשרות שהוא ימשיך להיות זמר מאוד מצליח.

עומר: זהו.

אופיר: וימשיך לנסח לנו את הישראליות של, אולי, עוד 20 שנה.

עומר: וזה מה שהיינו רוצים שיקרה.

אופיר: כן.

עומר: שימשיך, יתקדם, יתפתח, ויראה לנו לאן המוזיקה הישראלית, שפעם קראו לה מזרחית, והיום ברור שהיא מוזיקה ישראלית של אמצע הדרך, לאן היא עוד יכולה להגיע. מי יכול להראות לנו את זה ולהשמיע לנו את זה? בעיניי, עומר אדם.

אופיר: תודה רבה לך.

[מוזיקת מעבר]

אופיר: האזנתם להסכת "שרשרת זהב". עורך: ערן ליטוין. עריכת סאונד ומיקס: תמיר צובארי. פרקים נוספים מחכים לכם באתר וביישומון כאן, ובכל מקום שבו אתם מאזינים לפודקאסטים. אני אופיר טובול, נשתמע בפרקים הבאים.

[מוזיקת מעבר]

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

5 views0 comments

Comments


bottom of page