שרשרת זהב - הרב חיים דוד הלוי: בין שמרנות לחדשנות
- לאה תמיר אנגלרד
- 2 days ago
- 13 min read
עד כמה ההלכה רלוונטית לשאלות הציבוריות ולחיים הפרטיים שלנו? הרב חיים דוד הלוי עשה הכל כדי שנבין שהתשובה לכך חיובית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/05/2023.
[חסות]
קריינית: אתם מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
הרב ד"ר יצחק בן דוד: יש תפיסה שהמסורת עצמה זה דבר שכל הזמן הולך, שכל הזמן זז. זאת אומרת, הרצון שלי לזוז זה לא מה שמרחיק אותי מהמסורת, אלא מה שמממש את הזיקה שלי למסורת. כי המסורת עצמה זה דבר שכל הזמן יש בו איזה תנועה.
[מוזיקת רקע מזרחית]
אופיר: דת ומדינה. צמד המילים שמצליח כל פעם מחדש להבעיר את הדיון הציבורי ולחלק אותנו מיד למחנות ברורים. מצד אחד דתיים התומכים במדינה המחויבת לחוקי ההלכה, מהצד השני חילוניים המעוניינים בהפרדה מלאה של ההלכה מהמרחב הציבורי. היום נדבר על דמות שהציעה אפשרות נוספת, רב שקרא להתאים את ההלכה למדינה מודרנית ודמוקרטית - הרב חיים דוד הלוי. [במלרע]
ברוכות הבאות, ברוכים הבאים ל"שרשרת זהב". אני אופיר טובול מזמין אתכם בכל פרק למסע לליבה של דמות מהעולם הספרדי והמזרחי. דרך הדמויות ננסה להשלים מעט מהידע החסר בסיפור הישראלי והיהודי שלנו.
היום נדבר על הרב חיים דוד הלוי, מהרבנים החשובים שפעלו בישראל בעשורים הראשונים לקיומה. מי שייצג מודל של רבנות ספרדית ממלכתית ונגישה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
הוא נולד ב-1924 בירושלים, שימש בתפקידים, שהמרכזי בהם היה רב העיר תל אביב, במשך מעל שני עשורים, הוא פרסם ספרי הלכה שפנו לקהל הרחב והציעו תשובות על שאלות מתחומים שונים, בין היתר בנושאים ציבוריים. כדי להרחיב על כך, הזמנתי את הרב דוקטור יצחק בן דוד, שהוא רב קהילה בצור הדסה, ומייסד בית מדרש להכשרה של רבני ערים בישראל.
[מוזיקת מעבר]
שלום, מה שלומך?
הרב ד"ר בן דוד: שלום אופיר.
אופיר: אז איך היית מסכם את הבשורה הגדולה של הרב חיים דוד הלוי בשורה אחת?
הרב ד"ר בן דוד: או-אה. הייתי אומר, מודעות מחודדת למשמעות של תפקידו של פוסק הלכה ומנהיג רבני-ציבורי. זאת אומרת, התפיסה ההלכתית שלו היא… היא מהווה המשך וביטוי של התפיסה של מורשת חכמי ספרד לאורך דורות.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: אבל מה שאפיין אותו, יכול להיות בגלל באמת איזה עומק מחשבה, ומחשבה יותר מופשטת, זה מודעות עצמית למשמעות של התפקיד של הפוסק, מסוג הפסקה שהקראת קודם לכן. זאת אומרת, איזשהי הבנה של האחריות והסמכות והתפקיד של פוסק ההלכה ביחס, ב… באיזון שלו בין המסורת לבין האתגרים ש… העכשוויים שאיתם הוא מתמודד.
אופיר: ועם איזה אתגרים הוא התמודד? זאת אומרת, בתקופתו. אתה אומר שרב צריך להיות מודע לזמן שבו הוא פועל, לתקופה, לרוח השינויים שקורים. אז בתקופתו מוקמת מדינת ישראל. בתקופתו חוזרת הריבונות היהודית. זה כבר לא ההלכה של הגלות, זה כבר משהו אחר לגמרי. ומצפים על פי רוב מרבנים להגיד מה כשר, מה לא כשר, דברים שבאמת… "כף וקדרה", מה שנקרא.
הרב ד"ר בן דוד: נכון, בדיוק. זאת אומרת, קודם כול, באמת זה מאוד מעניין מבחינה ביוגרפית היסטורית, הוא מתמנה לרבנות ממש עם הקמת המדינה. זאת אומרת, הוא לוחם עוד ב"גדוד טוביה", שזה גדוד של בני ישיבות במלחמת העצמאות. הוא מתחתן מיד בסוף המלחמה ומתמנה לרבנות, בהתחלה כרב שכונות בירושלים, ושנתיים לאחר הקמת המדינה, או קצת יותר, בשנת 51', הוא מתמנה לרב הראשי של ראשון לציון, ולאחר מכן כרב הראשי של תל אביב. זאת אומרת, הצמיחה שלו לתוך הרבנות היא ממש יד ביד עם הקמתה של המדינה. ובאמת, החידוש הגדול שלו, או האתגר הגדול שהוא מבין… של הדור שלו והשנים והתקופה שבה הוא פועל, זה ריבונות יהודית ממלכתית שהיא לא ריבונות רבנית. זאת אומרת, יש מוסדות הנהגה ושלטון שהם נפרדים מהעולם של הרבנות.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: והוא מפתח משנה מאוד מעניינת ומאוד ייחודית לגבי הלגיטימציה העמוקה שהתורה נותנת למשטר, משטר דמוקרטי. מרחב מאוד רחב של שיקול דעת שיש למנהיגים הנבחרים. זה בא לידי ביטוי גם בפסיקות שלו או בדברים שהוא כותב בנוגע לשאלה שמאוד העסיקה בשנות ה-90 - מסירת שטחים. ובכלל, מדיניות חברתית-כלכלית. ובעצם בתמצית, במשפט אחד, הגישה שלו היא שהתורה בכוונה לא מכתיבה משהו מאוד-מאוד מוחלט בנוגע לסוגיות של מדיניות, כי היא מעניקה בעצם את המנדט לשלטון הנבחר, גם לגבי עיצוב צורת השלטון וגם לגבי קווי המדיניות שבהם הוא נוקט.
אופיר: מרתק. וכשאתה אומר שהוא ממשיך את מורשת יהדות ספרד או יהדות המזרח, למה אתה מתכוון? למה? במה בדיוק?
הרב ד"ר בן דוד: יפה. אז קודם כול, ערש ילדותו של הרב חיים דוד הלוי, הוא גדל בשכונת אוהל משה, באזור של נחלאות.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: ליד השוק, שזה שכונה של…
אופיר: שומעים שם… אני שומע ספניולית ככה ברקע.
הרב ד"ר בן דוד: כן. ספניולית, לדינו. זה שכונה של כל הסמך-טתים שהגיעו מכל מיני מקומות - מטורקיה, מיוון, מסלוניקי וכולי. שם הוא גדל ל… בחיקם או בצילם של גדולי הדור של אותם שנים, שזה הרב בן ציון קואינקה, שהוא גם היה הרב של הרב עוזיאל. באיזשהו שלב הוא מאוד קרו… מתקרב לרב עוזיאל, הוא הופך להיות מזכירו האישי למשך תקופת זמן מסוימת. וכשאני אומר ש…
אופיר: האמת, שהרב עוזיאל הוא הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל.
הרב ד"ר בן דוד: הרב… בדיוק.
אופיר: אחד מגדולי החכמים של… של יהדות ספרד בירושלים, בכלל בארץ ישראל, בתקופה.
הרב ד"ר בן דוד: בהחלט. רב שמתחיל כבר בשנת 36' את רבנותו וממשיך עד לשנת 53', כלומר, הוא הרב הראשי שמכהן בתקופת הקמת המדינה, ודמות ממשקל מאוד-מאוד כבד.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: ודרמטי. השפיע מאוד גם על הרב עובדיה יוסף.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: שראה בו גם את מורו ורבו ו…
אופיר: תלמיד… תלמיד מרכזי שלו, הרב חיים דוד הלוי.
הרב ד"ר בן דוד: בהחלט. דרך אגב, זה הוא, ואולי פה אני אומר משהו שממש מתקשר לפודקאסט הזה, הוא והרב שלוש, שהיה במשך הרבה מאוד שנים הרב הראשי של נתניה, הם תלמידים מובהקים של הרב עוזיאל. צריך להבין שבישיבת "פורת יוסף" כבר בשנות ה-20, שבהם שמה, בשנים האלה, הם גדלים שם בישיבה, היה מתח מסוים בין הנהלת הישיבה, הרב עזרא עטיה ורבנים אחרים, לבין הרב עוזיאל. הרב עוזיאל רצה למשוך את העולם הספרדי לגישה יותר רחבה, שיותר נותנת מקום גם ללימודי חול, ללימודי שפות, ללימוד מחשבת ישראל, כלומר איזשהי…
אופיר: כן, יותר מודרנית.
הרב ד"ר בן דוד: תפיסת עולם רבנית יותר רחבה, אולי גם יותר מודרנית, יותר שמתכתבת עם ה… עם תהליכים של מודרניזציה שמתחוללים בעולם היהודי ובכלל. וזרם אחר בישיבה משך יותר לישיבה, נקרא לזה, חרדית-קלאסית.
אופיר: חרדית.
הרב ד"ר בן דוד: שמתמקדת בלימוד תורה וכולי.
אופיר: גם בשאלת הציונות, נכון?
הרב ד"ר בן דוד: בהחלט. בהחלט. זה היה קשור לציונות והיה קשור ליחס ללימודים כלליים, ללימודי שפות וכולי. והרב חיים דוד הלוי, יחד עם הרב דוד שלוש, היו התלמידים המובהקים של הרב עוזיאל גם בעניין הזה. הרב חיים דוד הלוי, למשל, הלך ללמוד, תוך כדי שהוא למד בישיבה, אנגלית ב"ברליץ". הרב עוזיאל אמר להם ש"אני כוחי… אין כוחי אלא בפי, אבל כשאני מגיע לחו"ל, אני צריך להשתתק כי אני לא יודע אנגלית". והרב חיים דוד הלוי לקח את המסר הזה והלך ללמוד אנגלית ב"ברליץ", תוך כדי לימודיו בישיבה. ובאמת ה… הוא, אני חושב, אחד הדמויות שמהווים המשך ישיר לצורת ההנהגה ולתפיסת העולם הרבנית-חברתית של הרב עוזיאל. ומה שהתחלתי לומר זה שהוא והרב דוד שלוש, שהם היו גם מחותנים בהמשך הדרך, הם הובילו בשנת… בשנת 53', מיד אחרי פטירתו של הרב עוזיאל, מאבק להכרה ממלכתית יותר משמעותית של המדינה ברבנים הספרדיים. כי מסתבר שבראשית הדרך, בשנות ה-50, ההכרה, גם מבחינת המעמד והתגמול והמשרה, הייתה בעיקר של רבנים אשכנזים. והרב שלוש, יחד עם הרב חיים דוד הלוי, הובילו ממש מאבק בעניין הזה במהלך שנות ה-50. והעובדה שיש היום מעמד רשמי לרבני ערים ספרדיים, זה כנראה בזכות המאבק הזה שלהם.
אופיר: מרתק. אבל, אתה יודע, פה… פה אתה… אתה מעלה נושא שהוא מאבק עדתי, או מאבק ש… ש… שקשור לעניין הזה ישירות. אבל דרכו עצמה, דרכו ההלכתית עצמה, אני חושב, מבטאת גישה ספרדית מובהקת ביחס, למשל, לשאלה, שאנחנו הכרנו מאירופה, בין אורתודוקסיה שאומרת: "חדש אסור מן התורה", כן? זה ה… ככה הסיסמה של החת"ם סופר, של החרדים.
הרב ד"ר בן דוד: נכון.
אופיר: ומצד שני הרפורמה שאומרת: "ישן מפני חדש תוציאו". כל דבר שהוא חדש הוא מבורך וכל הישן - [מצקצק בלשון] לפח.
הרב ד"ר בן דוד: נכון.
אופיר: הוא אומר משהו אחר, הרב חיים דוד הלוי.
הרב ד"ר בן דוד: בדיוק. אני חושב שאתה נוגע פה בנקודה שאולי אחד החידושים הגדולים שלו והתרומות החשובות שלו, מכיוון שהוא מייצר איזושהי שפה, נקרא לזה שפה תיאולוגית הלכתית, שמאזנת בין ניגודים וממצעת בין ניגודים. כלומר, באמת כמו שאמרת, במתח שבין רבנות אורתודוקסית, שאומרת - בגלל האלוהיות של התורה אז התורה לא יכולה להשתנות, מצד אחד. ומצד שני, גישות שמדגישות יותר שהתורה זה משהו אנושי, מתפתח, שאפשר לשנות אותו וכולי. הרב חיים דוד הלוי מייצר תפיסה שאומרת - התורה היא אלוהית והיא נצחית, ויש בה מימד מוחלט ואלוהי עמוק, ודווקא מכיוון שהיא כזאת, יש בה יכולות התחדשות פנימית. ומה שמאפשר לה להיות נצחית, זה העובדה שניתנת לחכמים סמכות לחדש וליצור ולהתמודד עם אתגרי תקופתם. זאת אומרת, הוא מייצר איזשהי שפה רוחנית, הלכתית, תיאולוגית, שמחברת… הייתי אומר, לא רואה באלוהיות של התורה ניגוד ליכולת שלה להתחדש וליכולת של חכמים להפעיל שיקול דעת בהתמודדות יצירתית עם אתגרים בתקופתם, אלא להיפך. בגלל האלוהיות של התורה יש בה את יכולות ההתחדשות הפנימיים האלה.
אופיר: דווקא ההלכה, בעצם, היא זאת שהולכת והיא זאת שמבטאת את הגמישות. יש פה… יש פה אמירה מאוד-מאוד… מרחיקת לכת, אפילו מעבר לעניין ההלכתי או היהודי. גם ביחס לשאלה של מודרניזם ופוסטמודרניזם, האם יש אמת… אומר המודרניזם - יש אמת ברורה. אבל אז אנחנו קצת קרועים. מצד שני, הפוסטמודרניזם אומר - בוא, אין אמת בכלל. הוא אומר יש אמת…
הרב ד"ר בן דוד: נכון.
אופיר: מאוד ברורה, אבל אנחנו צריכים לדעת איך לחיות ואיך להתאים אותה למציאות החיים שלנו.
הרב ד"ר בן דוד: נכון. טבעה של האמ… לא רק להתאים את האמת למציאות החיים, אלא טבעה של האמת…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: …שהיא מתגלה מתוך המפגש…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: …של מציאות החיים, ויש בה איזשהו מימד דינמי פנימי. זאת אומרת, זה לא מתח בין האמת, שהיא מוחלטת ונוקשה, לבין אתגרים, אלא תפיסת האמת עצמה היא תפיסה יותר של הוויה דינמית שמתכתבת עם המציאות, ונותנת מענה שמתחדש לפי האתגרים של המציאות.
אופיר: יותר הרמונית גם. כן, כן. והוא משתמש דווקא במילה 'הלכה'… המילה עצמה הלכה, חשבתי על זה, ככה, בדרך לכאן. הלכה מלשון הליכה. כלומר, הוא אומר, החרדים רוצים לעמוד. גורמים אחרים בחברה החילונית רוצים לרוץ, אולי.
הרב ד"ר בן דוד: כן.
אופיר: בוא נלך. כאילו, זה מזכיר לי את ה…
הרב ד"ר בן דוד: רוצים לרוץ או רוצים ללכת מההלכה.
אופיר: או ללכת רחוק מדי.
הרב ד"ר בן דוד: הוא אומר בוא נלך איתה.
אופיר: או ללכת מהר מדיי, או לרוץ.
הרב ד"ר בן דוד: כן.
אופיר: ויש את ה… אתה יודע, אחד המילים היפות, הפסוקים היפים בתורה זה שיעקב אומר: 'אני אתהלכה לאיטי'. [כך במקור] אני אלך לאט. כלומר, כן יש מקום לשינוי, אבל לא למהפכות קיצוניות. וגם זאת הייתה הדרך ש… שייצגה את הספרדיות.
הרב ד"ר בן דוד: נכון.
אופיר: המתינות המפורסמת.
הרב ד"ר בן דוד: נכון. זה כן איזה הכרה בערך וב… מקום של התנועה, אבל התנועה היא יותר איטית, יותר מתונה. וגם יש תפיסה שהמסורת עצמה זה דבר שכל הזמן הולך, שכל הזמן זז. זאת אומרת, הרצון שלי לזוז זה לא מה שמרחיק אותי מהמסורת, אלא מה שמממש את הזיקה שלי למסורת. כי המסורת עצמה זה דבר שכל הזמן יש בו איזה תנועתיות.
אופיר: כן, "נמסר". זאת אומרת…
הרב ד"ר בן דוד: בדיוק.
אופיר: כמו במשחק כדורגל, מוסרים אחד…
הרב ד"ר בן דוד: כל הזמן מוסרים אחד לשני.
אופיר: מוסרים את הכדור. תגיד, דיברת על התמיכה שלו בדמוקרטיה, בשיטה הדמוקרטית וגם בתוך הפרויקט ההלכתי שלו עצמו אני רואה דמוקרטיזציה. כי הוא יצר בעצם ספרים שפנו ל… לתלמידים, לקהל הרחב, שהוא מנסה להסביר גם מה ההיגיון מאחורי ההלכה. זה לא איזה שיח מקצועי בין תלמידי חכמים.
הרב ד"ר בן דוד: נכון, אתה גם כאן נוגע בנקודה שהיא חידוש ספרותי עצום שלו, שהרבה הלכו בעקבותיו. אני חושב שהוא הרב המשמעותי הראשון שכותב ספרות שו"ת שפונה להמונים. זאת אומרת, ספרות שהיא כתובה בצורה שנגיש לכל אדם שכל אדם משכיל, או לאו דווקא משכיל, אדם שפותח ספר יכול… כלומר, זה לא שיח פנימי, מלא ראשי תיבות וציטוטים והמון ספרים. אלא… אלא באמת כתיבה הלכתית נגישה שפונה לעם, לציבור, ולאו דווקא לשיח פנימי של תלמידי חכמים. זה בסדרת השו"ת שלו. האמת שזה מאוד מעניין. הוא חָלַק תוכנית רדיו, אפרופו, אנחנו כאן בפודקאסט.
אופיר: אה, כן? וואלה!
הרב ד"ר בן דוד: אז אצלהם לא היה פודקאסט. הוא חלק תוכנית רדיו עם הרב עובדיה יוסף. הייתה פינה ברדיו.
אופיר: מה אתה אומר?
הרב ד"ר בן דוד: זה היה הוא והרב עובדיה. הרב עובדיה היה הרב הראשי, הוא היה הרב הראשי של תל אביב, הוא החליף אותו בתור הרב הראשי של תל אביב בשנת 73'. וסד… והתשובות של הרב עובדיה בתוכנית הרדיו הפכו להיות שו"ת "יחווה דעת", שזה אחד מספרי השו"ת של הרב עובדיה.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: והתשובות של הרב חיים דוד הלוי הפכו להיות "עשה לך רב", שזה שם הס… סדרת ספרי השו"ת שלו של תשעה כרכים. ואפשר לראות את ההבדל. כלומר, אצל הרב עובדיה יש הרבה מאוד מובאות, הרבה מאוד ציטוטים מספרות שו"ת תורנית, כלומר, אתה רואה את ה… את הגדולה ההלכתית-למדנית שלו, אבל אצל הרב חיים דוד הלוי אתה רואה את הגדולה שלו ביכולת שלו לפנות למעגלים רחבים של הציבור, ולעסוק בסוגיות לא רק הלכתיות, אלא גם רעיוניות ומחשבתיות וכולי.
אופיר: כן, מנסה בעצם יותר להנגיש. למרות שגם הרב עובדיה יוסף, זה היה כותרת ראשית אצלו, לקרב ולהוציא את התו…
הרב ד"ר בן דוד: נכון, אצל הרב עובדיה…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: …זה היה יותר בדרשות שלו. בדרשות, במוצאי שבת…
אופיר: כן. נכון.
הרב ד"ר בן דוד: ב"יזדים" וכולי. בכתיבה הלכתית הוא היה מאוד-מאוד בעומקה של הלכה. והרב חיים דוד הלוי גם ביצירה הספרותית שלו, הוא יצר כתיבה הלכתית. גם ב"מקור חיים", שזה ספר ההלכה הגדול שלו ו"קיצור שולחן ערוך מקור חיים", וגם בספרי השו"ת, כתיבה הלכתית הרבה יותר מונגשת ורחבה.
אופיר: אז אם כבר דיברנו על הרב עובדיה יוסף ועל הרב חיים דוד הלוי, והזכרת שה… שינוי הגישה מתחיל כבר בישיבת "פורת יוסף", שם יש זרם ספרדי אחד שהוא יותר ציוני ומודרני וזרם שני שהוא יותר נוטה לחרדיות. כמובן שהרב עובדיה יוסף הוא זה שמוביל מאוחר יותר את הזרם השני. ובשלב מסוים, אחרי שהרב חיים דוד הלוי מסיים את תפקידו כרב העיר תל אביב, הדבר המתבקש הבא הוא להיות הרב הראשי. אבל זה נתקע.
הרב ד"ר בן דוד: נכון, נכון. מערכת היחסים בין הרב חיים דוד הלוי לבין הרב עובדיה הייתה מורכבת, אמביוולנטית. זאת אומרת, מצד אחד, כשהרב עובדיה עצמו מתמנה לרב ראשי בשנת 73', הוא פונה לרב הלוי [במלעיל] שיחליף אותו בתפקידו כרב הראשי של תל אביב.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: זאת אומרת, מצד אחד הייתה ביניהם הערכה וקירבה, והרב עובדיה הרגיש בנוח ורצה שהוא יישב על כסאו.
אופיר: הוא נכנס לכסאו, כן.
הרב ד"ר בן דוד: נכנס לכיסאו בתל אביב. מצד שני, בשנות ה-90, כשהבחירות לרבנות הראשית בשנת 92', הרב עובדיה…
אופיר: והרב עובדיה כבר יש לו כוח.
הרב ד"ר בן דוד: יש לו…
אופיר: גם פוליטי, גם רוחני. ממש לא… לא… לא… לא להחליט מי יהיה הרב הראשי…
הרב ד"ר בן דוד: בדיוק.
אופיר: אבל… אבל יש לו כוח שמה… להשפיע.
הרב ד"ר בן דוד: בדיוק. צריך להבין משהו באמת בהיסטוריה של הרבנות הספרדית, בשנות המדינה. הרב עוזיאל, וגם הרב יצחק ניסים לאחריו, היו באמת רבנים עם תפיסה ציונית ממלכתית עמוקה. זאת אומרת, הם לא היו קשורים למה שאנחנו קוראים היום "הציונות הדתית" מבחינה מוסדית, ארגונית, למזרחי וכולי. אבל תפיסת העולם שלהם והדמות הציבורית שלהם הייתה ציונית-ממלכתית באופן מוחלט. בכלל לא… לא דומה למה שאנחנו היום רואים כציבור חרדי. אצל הרב עובדיה זה קצת משתנה. דרך אגב, זה משתנה אצלו בשלבים יחסית מאוחרים. גם אחרי תקופת הרבנות הראשית שלו, עם הקמת…
אופיר: אולי גם בעקבות דחייה מהציונות הדתית.
הרב ד"ר בן דוד: נכון, נכון.
אופיר: עצמה.
הרב ד"ר בן דוד: ו… ובאמת כשיש את הבחירות בשנות ה-90, הרב עובדיה לא תומך במועמדותו של הרב חיים דוד הלוי, אלא ברב בקשי דורון, שהוא זה שמתמנה בסופו של דבר לרב ראשי. ובאמת ה… שתי האסכולות האלה בתוך הרבנות הספרדית באים לידי ביטוי. וזה בהחלט דבר שכאב לרב הלוי, הוא בהחלט רצה את התפקיד הזה, והוא סיים את חייו בתור הרב הראשי של תל אביב. אם כי הייתה לו תרומה מאוד גדולה שם. הנה אנחנו יושבים בתל אביב כשאנחנו מקליטים את הפרק הזה. הוא הסתובב בכל בתי הכנסת של תל אביב, היה… התחכך בצורה מאוד רחבה עם ה… עם המעגלים החברתיים השונים, לאו דווקא בציבור הדתי, אלא גם בציבורים יותר רחבים, והייתה לו תרומה חשובה.
אופיר: אפשר… היית אומר שאולי הוא האחרון, או אחד האחרונים, שייצגו סוג כזה של רבנות?
הרב ד"ר בן דוד: יכול מאוד להיות שכן. זאת אומרת, יש… האסכולה הזאת שמתחילה עם הרב עוזיאל, ממשיכה עם הרב חיים דוד הלוי והרב דוד שלוש, אם כי אני… אני רוצה להיזהר. כי אני גם… אני חושב שחלק מהאתוס של הרבנות הספרדית זה לא לעשות… לא… לא להניח…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: …קווי תיחום יותר מדיי ברורים. להגיד: "הוא כן והוא לא", וכולי. כמו שאמרת, גם אצל הרב עובדיה רואים יסודות מאוד רחבים וממלכתיים וכולי. וגם, אתה יודע, נגיד היום יש את הרב משה אלחרר, שהוא הרב של שלומי, שהוא תלמיד מובהק גם כן, ממשיך דרכו של הרב עוזיאל, ואני חושב שבמידה רבה ממשיך את הדרך הזאת.
אופיר: אתה באופן אישי, היית… אתה רואה את עצמך חלק מהשרשרת הזאת? אתה רואה את עצמך כמי שפעיל להחזיר את ה… את העטרה הזאת ליושנה?
הרב ד"ר בן דוד: כן, הלוואי שאני אזכה. אבל באמת אני זוכה ממש בימים האלה להתחיל מהלך של הקמה של מסגרת של בית מדרש להכשרה והסמכה של רבני ערים מכהנים בבית "יד הרב נסים", שהוא חלק מהשושלת הזאת.
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: מי שהיה הראשון לציון מיד אחרי הרב עוזיאל. ודרך אגב, הוא בתפקידו כ"ראשון לציון", מאוד-מאוד חיזק ונתן מקום לרב הלוי והוא… הרב… הרב חיים דוד הלוי, היה הרב הצעיר ביותר שנבחר לכהן בתוך מועצת הרבנות הראשית, לתפקיד שהוא המשיך איתו עד יומו האחרון. אבל בהחלט, אני חושב שלהשיב את המסורת הזאת, של רבנות שקשורה מאוד למסורת חכמי ספרד לאורך הדורות, כבר מתקופת…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: …תור הזהב של ספרד וגירוש ספרד ואילך, ובצורה שמתכתבת בצורה משמעותית עם האתגרים של המציאות העכשווית, זה בהחלט מטרה שאני רואה לנגד עיניי. אני רוצה לסיים, לקרוא קטע יפיפה של הרב חיים דוד הלוי בפתיחת ספרו… יש לו ספר שנקרא "דת ומדינה". וב… בפתיח לספר הוא כותב ככה.
[מקריא]
"פשטה בחברתנו תופעה שלילית, שמן הראוי להתריע עליה: השגת מטרות אישיות וציבוריות בדרכי מאבק ניאותים היא דבר כשר כשלעצמו, ומאבק על דעות השקפות ושיטות הוא נשמת רוח אפה של כל חברה דימוקרטית [כך במקור] ותרבותית. אך השגת מטרות באמצעים קלים של טפילת דברי בלע שלא היו ולא נבראו, היא פשע חברתי, וגם חטא דתי מן החמורים ביותר, שגם עונשו חמור ביותר… מצאנו לנכון להעיר על כך בפתח חיבור זה העוסק בענייני דת ומדינה."
כלומר, הוא אומר - הרבה פעמים, דווקא במחלוקות שקשורות לעניינים דתיים, אנחנו מהר מדי נוטים…
אופיר: כן.
הרב ד"ר בן דוד: ל… להאשמות פרסונליות, לדה הומינם [כך במקור], מה שנקרא. זאת אומרת, לפסול את האדם ולהאשים עליו כל מיני דברים רק בגלל שהגישה שלו היא קצת שונה. והוא מתריע על זה בצורה מאוד נוקבת, כבר בסוף שנות ה-60…
אופיר: וואו, מעניין מה הוא היה אומר אם הוא היה חי היום. [צוחקים]
הרב ד"ר בן דוד: היה לו הרבה מה להגיד כנראה.
אופיר: על שיח הציבורי שלנו. כן.
הרב ד"ר בן דוד: בדיוק.
אופיר: וואו. לאן זה הולך בעיניך? כלומר, ב… גם בדילמה בין… בין חרדיות ל… לציונות דתית-ספרדית, או ציונות ספרדית, או ציונות ממלכתית, או רבנות ממלכתית, וגם ביחס לאפשרות שרב כזה יחזור, שר… ש… שגישה כזאת תחזור.
הרב ד"ר בן דוד: האמת שזה שאלה נהדרת. אני חושב שהתהליכים שמתרחשים היום, שאתה שחקן מאוד-מאוד חשוב בהם, של התחדשות של הרוח המסורתית בחברה בכלל. זאת אומרת, אני חושב שבמידה רבה, התהליך של ההתקצנות החרדית בהנהגה הרבנית הספרדית, היא תמונת מראה של תהליכים, שהחברה הישראלית עברה, לחברה של לפחות הקול הדומיננטי בתרבות, בתקשורת, ב… הוא פחות מסורתי ויותר מתרחק ובועט במסורת. וככל שהחברה בכללותה תתחבר מחדש לאיזשהי רוח יותר מסורתית ו… מסורתית במובן גם של רחבה ופתוחה, אבל שיש בה את הסנטימנט המסורתי, אני חושב שזה מה שיוכל לאפשר גם בתוך המרחב הרבני לחדש את הרוח הזאת של מושרשות עמוקה במסורת, אבל עם התכתבות של אתגרים עכשוויים.
[מוזיקת רקע מזרחית]
אופיר: תודה רבה! אני מודה לך מאוד. נסיים עם ציטוט של הרב דוד הלוי.
[מקריא]
"טועה מאוד כל החושב שההלכה היא קפואה ואין לסטות ממנה ימין ושמאל. אלא אדרבה, אין גמישות כגמישותה של ההלכה… ורק בזכות גמישותה של ההלכה, יכול היה עם ישראל בכוח חידושים רבים ומועילים שחידשו רבני ישראל לדורותיהם ללכת בדרך התורה והמצווה אלפי שנים."
האזנתם להסכת "שרשרת זהב".
עורכים - ניר גורלי וערן ליטוין. עריכת סאונד ומיקס - תמיר צוברי.
פרקים נוספים מחכים לכם באתר, ביישומון "כאן" ובכל מקום שאתם מאזינים לפודקאסטים.
אני אופיר טובול, נשתמע בפרקים הבאים.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments