סיפורי סבתא - פגע וברח

סיפור קצר על דמיון, חלומות ואהבה.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/04/2023.

‏[נגינת עוּד ממושכת]

‏[הפסקה ארוכה]

‏בזמן האחרון אני לא מצליח להירדם. תוקפות אותי מחשבות ומשאלות שלא אצליח להגשים, געגועים הביתה, לאמא ואלייך.

‏זה היה מין ערב מוזר כזה, פיתחתי שיטה בשביל להצליח להירדם בקלות יותר. אני קורא לה "פגע וברח". אני קורא לה ככה, כי אני מנסה להביא את הגוף שלי למצב שבו הוא מפסיק לחשוב לכמה שניות. ואחרי חודש וחצי שאתה לא באמת ישן ולא באמת ער, כמה שניות זה כל מה שצריך בשביל לשקוע בשינה עמוקה.

‏אז בעצם אני אוכל המון, גם אם אני לא כל-כך רעב. אני מתקלח במים חמים, כי קראתי באינטרנט שזה מרגיע, ואז אני מדליק ג'וינט עצום ונשכב על הבטן. אפשר לטעות ולחשוב שהג'וינט עושה את כל העבודה, אבל המפתח לשינה טובה דווקא טמון בחלק האחרון של השיטה. אני מתרגל נשימות, כמו ביוגה, ומנסה למקד את המחשבות שלי למשהו מאוד רנדומלי, משהו שבחיים לא היינו חושבים עליו כשאנחנו בעבודה או מבלים עם חברים. אתמול, נגיד, חשבתי על מברשות שיניים חשמליות ועל המכניקה שלהן. לפני יומיים חשבתי על מה שרית חדד עושה ממש ברגע זה, כשאני שוכב על הפנים במיטה שלי. וזהו, כמה שניות ואני כבר במימד השמיני של הלא נודע.

‏אבל הערב היה בבית משהו שונה, משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע. יצאתי מהמקלחת, עטוף למחצה במגבת, הדלקתי את הג'וינט, ואז חשבתי כמה מצחיק יכול להיות אם אזחל ככה, כמו שאני, מתחת למיטה, ואשכב שם לכמה שניות, רק בשביל לראות איך זה מרגיש. זחלתי מתחת למיטה, מתרחק יותר ויותר מהחדר והדירה, ולפתע ראיתי אור פצפון צמוד לקיר. אור קטן שמחליף צבעים בין ירוק, לאדום, לסגול, לכחול. תקעתי בג'וינט מבט מאשים. אבל ככל שהמשכתי לזחול ולהתקרב, האור נהיה רק זוהר יותר ומהפנט יותר. שלחתי יד לגעת בו, וכשלבסוף הצלחתי, האור שלח אותי משם. מהחדר, מהדירה, מהכל. שיגר אותי קדימה לתוך חור עצום ומהיר, שכאילו הוביל אותי לאנשהו, אבל מבלי לגרום לי להרגיש שאני זז.

‏עברו אולי כמה שניות, אולי כמה דקות, אני לא בטוח, אבל פתאום נחתתי על הבטן בתוך חדר קטן שהזכיר את החדר שלי, אבל לא היו בו רהיטים, רק רצפת פרקט חומה ומנורת לבה שהחליפה צבעים. פתחתי את דלת החדר בסקרנות, ובחלל שנגלה מולי, שהיה אמור להיות הסלון, ראיתי את כל המחשבות שלי מלפני שאני נרדם.

‏היו שם עשרות מברשות שיניים חשמליות שכאילו דיברו זה לזה, שרית חדד ישבה על רצפת החדר ותופפה בדרבוקה, צבי הנינג'ה נלחמו בקומוניסטים, ומטען אחד לאייפון דקלם מונולוג מ"השחף" של צ'כוב. וגם את היית שם, למרות שאף פעם לא חשבתי עלייך לפני שנרדמתי, כי אם הייתי חושב עלייך לא הייתי נרדם לעולם. הסתכלת בי בשקט שלך, עם העיניים הכחולות והחיוך המקסים, ולא הוצאת מילה.

‏חזרתי לחדר בבהלה, ופתאום זה שוב היה החדר שלי, עם המיטה והשולחן, וכשפתחתי שוב את הדלת היה שם רק סלון קטן.

‏בחיים לא ישנתי טוב יותר ועדין יותר מהלילה הזה, וכשקמתי בבוקר הנוף היה שונה, סובבתי את המבט ואת היית שם - באמת-באמת את - והצעת לי קפה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה