סיפור קצר על מוות, אבהות וחברות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/03/2023.
[מוזיקת פתיחה]
אמיר היה החבר הזה שתמיד יש לו פתרונות להכל. לא משנה מה היית שואל אותו וגם לא משנה באיזה נושא, הוא תמיד ידע להגיד לך מה לעשות ואיך, כמו חוש שישי כזה.
הוא תמיד אמר שבגלל שיש לו ניסיון חיים כמו של מישהו בן מאה, יש לו פתרונות לכל דבר. למרות שאם תשאלו אותי, לא הייתי אומר שיש לו ניסיון חיים כזה מרשים.
גדלנו יחד באותה השכונה, למדנו יחד בתיכון ואפילו בצבא היינו יחד במחלקה.
אמיר לא התייעץ איתי על כלום אף פעם. האמת שהוא לא התייעץ עם אף אחד על כלום. היו לו פתרונות לכל בעיה שצצה, ואפילו כמה ספיירים לחלק לחבר'ה.
יום אחד אבא של אמיר נפטר, זה היה משהו פתאומי ואף אחד לא ראה את זה מגיע.
כשהגעתי ללוויה היו שם המון אנשים, יותר מדי, ואת כולם הכרתי - ג'וני דפ היה שם, שאקירה, יצחק רבין וערפאת, ואן גוך, מוחמד עלי ואפילו קפקא. לפחות ככה היה נראה לי מהתמונות.
כשראיתי את כל האנשים האלו סביבי עלתה בי המחשבה שמעולם לא ראיתי את אבא של אמיר לפני, למרות שאנחנו מכירים כבר שנים, וגם מעולם לא חשבתי לשאול.
הכתבים הסתובבו בכל מקום והתנהגו בגסות ובחוסר רגישות כמו שהם תמיד עושים. הם צילמו את הקרדשיאנס כשהן חיבקו את אמא של אמיר, למרות שהיא הייתה מפורקת לחתיכות והיה ברור שזה לא מתאים.
ואז ראיתי אותו, יושב שם בצד על כיסא פלסטיק של "כתר" עם סיגריה ובקבוק ערק. "אני משתתף בצערך", אמרתי לו והוא חייך אלי מן חיוך מאולץ כזה. "מאיפה אבא שלך הכיר את כל האנשים האלה?"
"עזוב", הוא ענה לי בציניות עצובה, "זה כבר לא חשוב עכשיו".
"אני צריך לספר לך משהו", הוא אמר ותקע בי מבט רציני, "תמיד כשהייתם באים להתייעץ איתי על משהו, אתה, החבר'ה, זה לא הייתי אני. תמיד הייתי שואל את אבא שלי מה לעשות ותמיד הייתה לו תשובה להכל. ואם לא הייתה, הוא היה מרים טלפון לאיזה חבר. אתה יודע, היו לו הרבה".
חשבתי לרגע ואמרתי לו "אתה יכול להתייעץ איתי מעכשיו אם אתה צריך. אני אמנם לא מכיר את רבין או את קפקא, אבל אתה יודע, בשביל זה יש חברים". הוא הסתכל בי רגע חסר אונים ולבסוף חייך, "בשביל זה יש חברים".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Bình luận