האחיות גרים - חשיבותה של רצינות

פרק מאה ושמונים ובו נרים אף, נשחיז שנינויות ונאכל כריכי מלפפון.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/01/2024.

[מנגינת פתיחה. קריין כריזמטי עם קול נעים על רקע מנגינה קסומה, שובבית עם נגיעה של אפלה אגדתית]

קריין: האחיות גרים: נועה מנהיים ואיילת טריאסט יוצאות לתרבות רעה.

פרק 180 ובו נרים אף, נשחיז את לשוננו ‫ונאכל כריכי מלפפון. בון אפטיט.

[איילת ונועה מקריאות]

איילת: "‫ילדי הקט, אני מאוד נהנה לשמוע ‫השמצות על קרובי המשפחה שלי. ‫אחרת לא הייתי מסוגל לסבול אותם בכלל. ‫קרובי משפחה אינם אלא חבורה ‫של אנשים מייגעים ‫שאין להם צל של מושג כיצד לחיות ‫ושמץ של חוש מתי למות."

נועה: ‫"שטויות."

‫איילת: "לא נכון."

‫נועה: "טוב, אני לא אתווכח איתך על הנושא, ‫אתה תמיד רוצה להתווכח על הכל."

איילת: "‫בדיוק לשם כך נוצר הכל."

‫נועה: "אני נשבע לך שאילו זו הייתה דעתי, ‫הייתי יורה בעצמי. ‫אתה לא חושב שיש סיכוי כלשהו ש‫גוונדלין תדמה לאמא שלה ‫בעוד 150 שנה בערך? הא, אלג'י?"

‫איילת: "כל אנשים דומות לבסוף לאימותיהן. ‫זו הטרגדיה שלהן. ‫גברים, לא. זו הטרגדיה שלהם.

‫נועה: זה אמור היה להיות מבריק?"

איילת: ‫"הניסוח היה מושלם, ולא רחוק יותר מהאמת ‫מהנדרש מכל אבחנה אחרת בחיי התרבות."

נועה: ‫"נמאס לי לגמרי מהברקות. כולם מבריקים בימינו. אתה לא יכול ללכת לשום מקום ‫בלי לפגוש אנשים מבריקים. ‫זה כבר הפך למטרד ציבורי. ‫אני מקווה בכל ליבי שנותרו ‫עוד כמה טיפשים לרפואה."

‫איילת: "מממ... נותרו."

‫נועה: "הייתי שמח בהחלט לפגוש אותם. על מה הם מדברים?"

‫איילת: "הטיפשים? על המבריקים, כמובן."

‫נועה: "איזה טיפשים."

איילת: ‫"אגב, האם סיפרת לגוונדלין את כל האמת ‫על כך שאתה ארנסט בעיר וג'ק בכפר?"

נועה: "‫יקר שלי, האמת איננה מסוג הדברים ‫שמספרים לנערה נחמדה, מתוקה ומעודנת. ‫יש לך רעיונות משונים ביותר ‫על הדרך שבה צריך להתייחס לאישה."

איילת: ‫"הדרך היחידה להתייחס לאישה ‫היא לחזר אחריה אם היא יפה ‫ואחרי מישהי אחרת אם היא מכוערת."

‫נועה: "שטויות."

[סוף הקראה]

נועה: ‫כן, אלג'רנון.

איילת: ‫כן, Jack in the city and Ernest in the country, [מבטא בריטי] ‫או איך שלא יקראו לך.

נועה: [צוחקת]

‫איילת: שלום לך נועה.

נועה: ‫שלום, איילת.

איילת: ‫אז אנחנו מדברות על האיש ‫שלא יכול היה לשאת יותר אנשים מבריקים.

נועה: ‫מרוב שהוא היה מבריק בעצמו.

‫איילת: מרוב שהוא הבריק מדי בסביבה.

נועה: ‫באמת, רואל לא יכול היה לשאת את עצמו ‫בשלבים מסוימים של חייו.

איילת: ‫כן, לא קל היה לשאת אותו. אמ... אבל... אבל בעיקר קשה להתמודד עם סיפור חייו. ‫זה אחד העצובים.

נועה: ‫נכון.

‫איילת: הטרגיים. בנה את עצמו כגיבור טרגי ‫והפיל את עצמו בהיבריס מושלם ‫לכל המלכודות שאפשר יהיה לייצר.

‫נועה: איי, אכן, כן.

איילת: ‫אז אנחנו מדברות...

נועה: אוס... אוסקר אהובי.

איילת: על האיש ‫שלא קראו לו ארנסט.

נועה: ‫לא, למעשה קראו לו אוסקר פינגאל או'פלאהרטי וילס ויילד.

איילת: ‫שם קליט.

‫נועה: אכן.

איילת: ‫קליל.

נועה: שמתגלגל על הלשון, מה שנקרא.

איילת: שניתן לו על ידי הוריו...

נועה: בעיקר... כן,

איילת: ‫שהיו שני טיפוסים לא פשוטים.

נועה: ‫בעיקר אמו. איי, איי, איי.

איילת: ‫אמו הייתה אישה מאוד מרשימה.

נועה: כן.

איילת: הוא אהב אותה מאוד.

נועה: ‫כן.

‫איילת: ושבר את ליבה.

נועה: ‫שבר את ליבה, בגללה ‫הוא גם נכנס לכלא. אה... כן.

איילת: כן.

‫נועה: היו להם... הייתה להם מערכת יחסים מורכבת.

איילת: ‫היא כתבה.

נועה: היא... נכון.

איילת: ‫היא היתה... הוא ירש את כישרון הכתיבה ממנה.

נועה: ‫גם את כישרון הכתיבה,

איילת: ו...

נועה: ‫וגם הרבה מהנושאים שהוא עסק בהם.

איילת: ‫ואת הכישרון להסתפק במשפטי דיבה, ‫מאביו,

נועה: [צוחקת]

איילת: ‫בשערוריות ציבוריות.

נועה: כן,

איילת: כן. ‫ממש יפה הגנטיקה, איך היא עובדת. כן.

נועה: אוי.

איילת: ‫זו טרגדיה יוונית, בואי.

נועה: ‫ממש. ממש, ממש. במיוחד כי אנחנו מדברים, ‫מדברות למעשה, על מישהו ש... ‫כאילו כשאומרים נועד לגדולות, ‫אז אנחנו מדברים על סוג כזה של אדם. זאת אומרת,‫ אמא שלו, ג'יין, ‫שחתמה על יצירותיה בשם ספרנצה,

איילת: [מגחכת]

נועה: ‫שזה 'התקווה', ‫כי היו לה איזה שהן אשליות שהיא...

‫איילת: מעוררת תקווה? [צוחקות]

נועה: ‫נצר... נצר לשושלתו של דנטה. אה...

איילת: אַה, ‫כן, נכון. היה גם העניין הזה.

‫נועה: היה גם העניין הזה. ‫אז היא, כמו שאמרת, המשוררת, ו‫פולקלוריסטית, ‫ופעילה פוליטית, ‫תמכה מאוד במפלגות איריות ריאקציונריות.

איילת: ‫הוא היה אירי, חשוב לציין.

נועה: הוא היה אירי. נכון.

איילת: ‫כן,

נועה: נכון. כמו הרבה יוצרים גדולים.

איילת: ‫מן הטובים. [מצחקקת]

נועה: כן, כן. ‫והיא נישאה לאדון ויילד, ‫שהיה...

‫איילת: שהיה רופא.

נועה: ‫וואו. זה... הוא היה רופא והיה באמת ראוי לשמו. He was wild.

איילת: לגמרי.

‫נועה: הוא נכנס לתוך הנישואים כבר עם שלושה ילדים לא חוקיים, ‫מנשים אחרות. ‫ואגב, שתיים מהן, אחיותיו למחיצה של אוסקר,

איילת: נורא, הסיפור נוראי.

נועה: ‫מתו בתאונה איומה. ‫הן עמדו קרוב מדי לאש, ‫והשמלות שלהם התלקחו והן מתו ב... בשריפה.

איילת: ‫סליחה על ה... זה, אבל כשמדברים על קורבנות אופנה...

נועה: אאוצ'! ‫איילת!

איילת: זה... ‫כן.

נועה: [צוחקת] איה!

איילת: ‫זה היה בהומור ויילדי,

נועה: אבל...

איילת: אך לא באמת. כי...

נועה: נכון, לא באמת.

‫איילת: כי באמת נשים נפלו קורבן ‫לאופנות מגוחכות שסיבכו אותן, ‫באמת. ב... זה לא... ‫זה כאילו מטורף לומר את זה, ‫אבל הדבר הזה הוביל למוות של נשים. ‫הקרינולינות המטופשות האלה, ו... ‫וכל מיני דברים שגרמו להם ‫להילכד מתחת גלגלי עגלות ולהישרף באח, ‫כי הם לא הרגישו את הגודל של השמלות ‫שהיה מאחוריהן.

נועה: ‫ואגב, אחר כך, בשלב מאוחר יותר של חייו, ‫כשויילד ערך את התשובה הבריטית ‫לעיתון 'לאישה',

איילת: כן,

נועה: ‫'עולם האישה', ‫הוא פרסם לא מעט מאמרים, ‫נגד הביגוד המגוחך הזה של נשים,

איילת: ‫והוא ידע כמה דברים על...

נועה: ובעד ה-sensible dress, מה שנקרא.

איילת: ... ‫ביגוד מגוחך, אבל...

נועה: ‫כן, כפרה עליו. [מגחכת]

איילת: ‫Dandy.

נועה: ‫אבל באותם ימים ראשונים, ‫באמת, כבן טיפוחיה של אמו, ‫ומי שנודע כבר בצעירותו, ב... ‫כבעל שכל מבריק וחוש הומור ‫מאוד מאוד מחודד, ‫כולם צפו לו קריירה מזהירה, ‫ואכן, הוא במהרה טיפח כזו. ‫בעיקר על ידי כך שהוא ‫היה מין... סליחה, לא אומרת את זה ‫ב... בשום סוג של זלזול ‫כלפי אף אחד מהנידונים, ‫סוג של קרדשיאן של זמנו,

איילת: [צוחקת]

נועה: בהתחלה. ‫כלומר, הוא היה מפורסם ‫מכך שהוא היה מפורסם. ‫כולם הכירו אותו, ‫כולם ידעו את שמו, ‫עוד לפני שהוא ממש עשה בפועל ‫משהו בשדה התרבות הבריטי.

איילת: ‫וזה נובע מזה שאנחנו נמצאים ‫באיזה מין עידן שבטח ‫במעמד הגבוה, מתנהל בטרקלינים ‫וסלונים ומסיבות וארוחות ערב ‫שכולם מכירים את כולם,

נועה: [המהום הסכמה]

איילת: ‫כולם משעממים את כולם, ‫ואז מגיע מישהו עם כל כך הרבה ‫ברק ו-flair, כאילו של זוהר כזה,

נועה: כן,

איילת: ‫שפשוט מאיר את ה... את חיי החברה. וכולם רוצים לדבר עליו, לדבר איתו, ‫להיות שם, לרכל עליו, ‫להיות מרוכלים על ידו. ‫ובאמת כאילו הוא מסמר המסיבה ‫בכל מובן.

נועה: ‫יש איזו ציטוט של המלך, שמדבר על כך ‫שאם אוסקר ויילד לא מדבר עליך, ‫אז אתה לא קיים. ‫הוא חייב שאוסקר ויילד ידבר עליו, כן?

‫איילת: הוא לא נפגש איתו עדיין, ‫הוא רוצה לפגוש אותו.

נועה: נכון. ‫והוא גם מאוד מאוד...

איילת: יורש העצר.

נועה: ... שנון, ‫כן, זה עוד לפני,

‫איילת: כן, כן, הוא עוד לא מלך אז.

‫נועה: עוד בריג'נסי. ‫והוא גם מאוד מאוד שנון, ‫וגם מאוד flamboyant, כן?

‫איילת: כן!

נועה: הוא מאוד ראוותני,

איילת: הוא טווס!

נועה: בעין ובאלף, ‫אגב, הוא מאוד אהב לאכול. הוא טווס לחלוטין. הוא לובש מכנסי ברך שיצאו מהאופנה ‫כבר לפני מאה שנה, ‫ומקטורנים מקטיפה, ותמיד פרח בדש ‫הבגד שלו.

איילת: ‫עוד נעמוד על פרח הציפורן...

נועה: כן,

איילת: ... הירקרק הזה.

נועה: ‫אכן. ולפעמים גם חמניה,

איילת: [המהום הסכמה]

נועה: ‫לא רק ציפורן ירקרק.

איילת: כן,

נועה: ‫כפפות בצבע לוונדר, ‫גרבי משי, עניבות שלו תמיד ‫קשורות בקשרים הכי מפותלים [איילת מצחקקת] ומורכבים שיכולים להיות. ‫הוא באמת הופך את עצמו ‫ליצירת אמנות. הוא מתחיל לאסוף גם כל מיני ‫חפצי אמנות, ‫ומרפד את המגורים שלו ‫עם כל הפאר והמותרות ‫שהוא יכול היה להרשות לעצמו. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו הרבה.

איילת: כן. ‫את הזכרת קודם את הקרדשיאנס,

נועה: [המהום מחוייך]

איילת: ‫אני אזכיר את בנות גילמור. [צוחקת]

נועה: [צוחקת] וואו, אנחנו הולכות...

‫איילת: בהקשר מאוד מוזר,

נועה: ... להקשרים מעניינים היום.

‫איילת: לא, אני סתם חשבתי על זה שבאמת ‫יש משהו, נגיד, באופן שבו ‫הם מחזות מנוסחים שהם כאילו ‫וויילד משחק פינג פונג עם עצמו.

נועה: כן.

‫איילת: זה קצת... כי... כי, למה אני אומרת גילמור? כי יש איזה ז'אנר כזה ‫של כתיבה תסריטאית ‫שבו הכותב כותב את כל הדמויות, ‫זאת אומרת, כל הדמויות מדברות מפיו.

איילת: [המהום הסכמה]

‫איילת: הן שוננות שנינויות אחת לשנייה, מה שנקרא...

נועה: אז הסוציאציה שלי...

איילת: ... להבדיל... כן.

נועה: היא יותר קומדיות ‫הסקרובול של הוליווד הישנה, אבל כן, זאת אומרת, זה כאילו ‫יש כאן עשר שנינויות לשנייה, פחות או יותר.

איילת: ‫כן, זה יריות. כאילו אנחנו באמת ‫בקצב ירייה.

נועה: נכון.

איילת: ‫יש דמויות שהן ממש התג... כאילו ‫התגלמותו של ווילד, ‫אבל יש דמויות...

נועה: בדרך כלל יוצר...

איילת: גם נראה אותן ‫בדוריאן גריי, נראה אותן במקומות רבים, ‫אבל שבאמת כאילו, בוא נגיד שבתור עורכת, [מחייכות] ‫את בטח יכולה לזהות את הרגעים האלה ‫בתור רגעים שאת אומרת, ‫אוקיי, הוא איבד את הקול האותנטי ‫של הדמות והוא מדבר עם עצמו. ‫זאת אומרת, הוא באמת עכשיו כל כך מאוהב ‫בהומור, בברק שלו משתקף מהמראה שהוא מחזיק,

נועה: [המהום מחוייך]

איילת: והאמת שאין מה לעשות, גם אנחנו מ... מורידים ‫את כובענו, כי האיש היה מבריק, ‫ועדיין כל כך מצחיק. ‫זאת אומרת, לקרוא או לראות ‫את The Importance of Being Earnest, ‫ממנו קראנו, זה פשוט עדיין עובד. ‫זה שנון וקומי, וזה לקחת הרבה מאוד ‫נושאים לכאורה רציניים, כמו השקרים ‫בין גברים לנשותיהן, ולהפוך אותן לאידיאל. אה...

נועה: ‫הצביעות החברתית...

איילת: כן,

נועה: ... והמעמד, שהוא אחד ‫הדברים...

איילת: כן,

נועה: ... המרכזיים באותה תקופה בחברה הבריטית. אה...

‫איילת: דוד שטיינברג תרגם את הנוסח שקראנו...

‫נועה: תרגם את זה נפלא, הגם שיש לציין ‫שאין שום דרך,

איילת: לתרגם,

נועה: לתרגם את הכותרת של המחזה הזה ‫בלי לאבד משהו מאוד מאוד מהותי.

איילת: כמובן,

‫נועה: בסיפור שלו, כן? המחזה נקרא The Importance of Being Earnest, ‫כלומר, להיות רציני או להיות כן ‫בכוונותיך. ‫ולדמות הראשית השקרנית של המחזה ‫קוראים ארנסט, והוא שקרן. אמ...

איילת: ‫כן, וכל הנשים מאוהבות באידיאל ‫של חיים משותפים עם ארנסט.

נועה: עם ארנסט.

איילת: ‫זאת אומרת, כאילו, הן התאהבו, ‫בשני המקרים,

נועה: [המהום הסכמה] כן,

איילת: ‫כי כולם משקרים על היותם ארנסט, ‫בסוף רק מתברר שבטעות ‫הם אמרו את האמת. זה כאילו הפואנטה של ה... זה, והאם אפשר לסלוח להם על זה. [צוחקת] והיא אמרה שאם הוא לא ימשיך כך, היא תסלח לו.

נועה: היא תסלח לו.

איילת: כן.

נועה: אמ... אבל, יש גם לציין שכשהוא מגיע ‫לכתוב את המחזות הללו, ‫שהביאו לו באמת תהילה, ‫ויש תקופה ש...

‫איילת: וסוף סוף עושר גם.

‫נועה: קצת עושר, זה לא מזיק. ‫יש תקופה שבה שלושה מחזות שלו ‫מציגים בו זמנית ‫בתיאטראות הגדולים ביותר של לונדון. ‫אבל לפני כן הוא עשה כל מיני ניסויים. כלומר, הוא כתב טרגדיות, והוא כתב את סלומה,

איילת: [מהמהת בעניין] שלא הוצג...

נועה: ‫שאולי היה הניסיון הכי אומנותי שלו ‫בתחום המחזאות.

איילת: ‫כן. ‫הוא הוצג רק בצרפת, כי... בפריז. ‫(קול מזועזע) כי באנגליה אי אפשר היה לשאת את ה... ‫

נועה: זה מאוד מוזר.

איילת: ... ‫ריקודי הצעיפים האלה.

נועה: ‫ולא רק זה, באנגליה אסור היה ‫להעלות מחזות ‫שהנושא שלהם הוא נושא דתי. כלומר, אפשר להעלות אותן ‫במה שנקרא pantomime, ‫שזה הצגות במסגרת ‫שנים-עשר הימים של חג המולד.

איילת: כן,

נועה: ‫ואז אפשר להכיל את זה. ‫זה בפירוש לא היה מסוג המחזאות האלה,

איילת: [צוחקת] שאפשר להכיל אותן,

נועה: ‫שאפשר להכיל אותן.

איילת: לא.

נועה: ‫הוא גם נכתב במקור בצרפתית. ‫שרה ברנר, האלוהית,

איילת: כן,

נועה: גילמה את ‫התפקיד של סלומה. אבל...

איילת: ‫סלומה זה דמות של נסיכה... הנסיכה שלומית ‫לבית הורדוס.

נועה: ‫שביקשה את ראשו של יוחנן המטביל.

איילת: שביקשה את ראשו.

נועה: החתיך מאוד...

איילת: היא בקשה אותו בשביל...

נועה: ... יש לציין.

איילת: ‫ביקשה... ביקשה אותו בשביל אמא שלה,

נועה: כן.

איילת: ‫שהייתה חייבת ליוחנן על כמה דברים ‫שהוא עשה לה.

נועה: ‫אה... אז המחזה הזה מעולם באמת לא עלה, ‫ועד נקודה מסוימת הוא לא מצליח ‫בקריירה התיאטרלית שלו. ‫אבל שהוא מחליט להפנות לבסוף ‫את העט המאוד רעיל פוטנציאלית שלו, [איילת מהמהמת בהסכמה] ‫אל החברה הגבוהה, הצבועה, ‫השקרנית והמעמדית ‫באופן כמעט ממאיר של בריטניה ‫באותה תקופה, ‫הוא מצליח להוציא תחת ידו ‫פשוט שורה של להיטים ‫בגם מהירות שלא הייתה כמוה,

איילת: כן,

נועה: ‫חשיבותה של רצינות, כמו שהזכרנו, ‫בעל אידיאלי, ‫מניפתה של ליידי וינדרמיר...

איילת: ‫הוא מצליח גם לעשות כל מיני וריאציות ‫על אותו נושא בעצם.

נועה: כן. כן.

איילת: ‫פעם טרגי יותר, פעם קומי יותר, ‫פעם מלודרמטי יותר... ‫זאת אומרת, הוא ממש משחק במינונים, [נועה מהמהמת בהסכמה] ‫חוזר על שנינויות, בואי נו... נודה על האמת,

נועה: נכון.

איילת: ‫יודע למחזר יפה מאוד את ההצלחות.

נועה: אם ‫זה עובד, למה להחליף?

‫איילת: וברור לי, ובאמת ברור שהוא עשה על זה חזרות, מול...

נועה: ‫מול המראה. [צוחקת]

איילת: ‫לא רק מול המראה, אלא גם מול הקהל הפרטי. זאת אומרת, הוא כאילו, ‫האיש הריץ את הדחקות האלה, ‫ועשה זאת בהצלחה כל כך מרובה, ‫שאז הוא פתאום כאילו אמר, ‫אוקיי, למה שזה יבדר רק ברמת הסלון? ‫אפשר להרוויח מזה יותר כסף.

נועה: ‫כן. ואכן, ואכן הרוויח, הרוויח לא רע.

איילת: ‫והפך להיות באמת סלב.

נועה: ממש.

איילת: ‫סלב מושלם של תקופתו.

נועה: ‫שום מסיבה לא הייתה שלמה בלי נוכחותו, ‫ואף יצירת אמנות לא הייתה שווה שום דבר, ‫עד שהוא בא ופסק את פסיקתו עליה. אמ...

איילת: ‫[מהמהמת בהסכמה] הוא היה גם מבקר. הוא היה תיאורטיקן של אמנות.

נועה: נכון,

איילת: ‫אולי אפילו עוד לפני שהוא כתב.

נועה: ‫נכון. ה... ‫ המתווך הגדול של התנועה האסתטית, ‫שהייתה אז אה... בשיא כוחה, בעיקר בצרפת. ‫משוררים כמו בודלר, ‫ותאופיל גוטייה, ‫שהיה אחד הסופרים הבולטים שלה, ‫ואת כל העושר הקונטיננטלי הזה, ‫הוא בעצם מביא לבריטניה. שיש לו גם את האיריות הזו שלו.

איילת: ‫זהו, האחרות.

נועה: כן.

איילת: האחרות.

נועה: ‫גם בנראות...

איילת: כן.

נועה: ... שלו. גם...

‫איילת: הוא גבוה, הוא בולט, הוא גדול... כן.

נועה: הוא עם שיער ארוך, ‫הוא מתלבש באופן שכמו שאמרנו, ‫אי אפשר בכלל להחמיץ אותו. ‫והכמעט ה... ידוענות לשמצה שלו ‫היא כל כך גדולה, ‫עד שמזמינים אותו לעשות סיבוב הופעות ‫בארה"ב, ‫עוד לפני שהוא ממש מספיק לעשות משהו.

איילת: [מהמהמת בהסכמה] סלב. כן.

נועה: זאת אומרת, רק על עצם שנינותו, ‫יכולתו לתווך את התנועה האסתטית. ‫הוא מגיע כמובן לארה"ב ‫עם חמש מזוודות של בגדים, [איילת מצחקקת] ‫ובלי נאום מוכן אחד לרפואה.

איילת: ‫ככה צריך.

‫נועה: ומה שנורא מצחיק, ‫זה שבאותה תקופה, גילברט וסאליבן, ‫יוצרי האופרטות הגדולים של אותם ימים, ‫כותבים אופרה שהגיבורים שלה הם מין יוצרים אסתטיים דקדנטיים כאלה, 'דנדיז'.

איילת: ‫כלומר, הוא.

נועה: ‫הוא וחבריו. הוא בהחלט נתן את ההשראה ‫לאחת הדמויות שם. עכשיו, האמרגן שלהם, ‫של גילברט וסאליבן, ‫שהיה גם הסוכן של ויילד, ‫מתאם שמסע ההופעות שלו בארה"ב ‫יהיה במקביל לכך ‫שהאופרטה עולה בארה"ב, ‫כדי שהקהל...

איילת: [צוחקת] יוכל להשוות.

נועה: [צוחקת] יוכל להשוות ולראות ‫את הנושא ואת המושא [איילת צוחקת] בעת ובעונה אחת.

איילת: ‫זהו, כן.

נועה: ‫ומספרים שאח שלו, ‫שהיה הרבה פחות מוכשר ממנו, ‫התפרנס איזו תקופה בתור מין ‫כתב רכילות כזה, ‫אבל של... 'ציפורה', אבל לעניים. ‫לא מאוד... ‫ובכל פעם שהוא לא היה מוצא ‫מספיק חומר לכתוב עליו, ‫הוא היה קופץ לאחיו ‫לאיזה שעה, שעתיים, ‫פשוט יושב אצלו בבית, ‫שומע את מה שיש לאחיו לאמר, רואה את האנשים ‫שמגיעים לבקר אותו, ‫מתעדכן בכל הרכילות החדשה, ‫ואוגר מספיק חומרים, ל‫כנראה שבועות [צוחקות] של פרסומים, ‫בסמרטוטון שלו הוא כתב.

איילת: ‫כן. אבל אם נלך רגע ‫להיסטוריה המשפחתית, ‫שכבר רמזנו עליה [נועה מהמהמת] בקטנה, ‫אז דוקטור ויילד שלנו, אבא של אוסקר, [נועה מהמהמת בהסכמה] ‫שהיה מין... הוא היה איש קטן לעומ... ואשתו, ‫הייתה אישה ענקית ומרשימה.

נועה: כן,

איילת: זאת אומרת הם היו ‫זוג שמשהו בנראות שלו ‫גם היה ככה מעניין.

נועה: כמו סימן קריאה. [צוחקת]

איילת: ‫ואז, בגיל... כשאוסקר היה בן עשר, ‫התנהל משפט שהיה סנסציוני ‫מאוד באירלנד.

נועה: [מהמהמת בהסכמה] כן.

איילת: ‫שבעצם היה משפט דיבה, ‫אחרי שהוא הואשם באונס,

נועה: כן,

איילת: ‫של אחת המטופלות שלו.

נועה: ‫זה מתחיל כשבעצם דוקטור ויילד ‫מקבל את תואר האצולה שלו. הוא היה בן השאר ‫הרופא של המלכה ויקטוריה, ‫והוא היה מי שסייע לעשות את הסקר, ‫הצנזור הגדול באירלנד. ‫כלומר, היה איש בעל מעמד ‫מאוד מכובד בקהילה. ‫מקבל את תואר האצולה שלו, ‫ואז מקבל גם מכתב מ‫מטופלת לשעבר שטוענת ‫שהוא לא סתם אנס אותה, ‫הוא סימם אותה בכלורופורם,

איילת: כלורופורם.

נועה: ‫ואנס אותה. ‫כלומר, זה ממש כמו סם אונס.

איילת: כן.

נועה: כאילו מין סיפור כזה. כמובן, מעילה מאוד גדולה באמון, ‫רופא שכופה את עצמו על מטופלת שלו. ‫ומי שמיירטת את המכתב הזה ‫זו הליידי החדשה, ‫ליידי ויילד, אמא של אוסקר. ‫והיא זועמת, כותבת מכתב לאבא ‫של הנערה הזאת.

איילת: מטופלת. כן.

נועה: וטוענת שהסיבה היחידה ‫שהיא בכלל באה עכשיו והתלוננה ‫על משהו שלדבריה קרה שנתיים קודם לכן, ‫זה כי הוא עכשיו קיבל ‫את תואר האצולה שלו, ‫

איילת: כן,

נועה: והיא רוצה ללכלך את המוניטין שלו. אותה שאלה שנואה ואיומה ‫שאנחנו מכירות לצערנו ‫מהתקשורת של ימינו, של למה בדיוק עכשיו ‫את מתלוננת? למה לא באת קודם לכן? ‫ואז הצעירה הזאת, דרך אביה, ‫טוענת שליידי ויילד ידעה כל הזמן ‫שהדבר הזה התרחש. לראייה מכתבים ‫שהוחלפו בין דוקטור ויילד ובינה, ‫שבהם הוא מצהיר על אהבתו, ‫הנרגשת...

איילת: בין דוקטור ויילד למתלוננת. למטופלת.

‫נועה: למטופלת. למתלוננת. ולטענתה, ‫לידי ויילד ידעה מכל הסיפור הזה. ‫הליידי לא מוכנה לשתוק ‫ותובעת אותם בתביעת דיבה. ‫וזאת הייתה טעות. מכיוון שהם מפסידים, ‫משפחת ויילד מפסידה. ‫המטופלת, המתלוננת, מנצחת בתביעה. ‫אמנם השופטים מסיקים ש... הם יוצאים ‫מנקודת הנחה שלא היה כאן אונס,

איילת: כי בואי, ה...

נועה: אלא רומן בהסכמה, כי אנחנו במאה ה-19.

איילת: כן. ‫ולא התקדמנו יותר מדי מאז.

נועה: ‫לא, היא כנראה ביקשה שיסממו אותה ‫בכלורופורם ויאנסו אותה.

איילת: ‫או שלא, או שהם מוחקים את האלמנט הזה ‫והם חושבים שפשוט היא...

נועה: ‫הם מתייחסים לזה כרומן.

איילת: כן, כרומן.

נועה: ‫אבל מאחר והרומן אכן התקיים,

איילת: אז,

נועה: ‫אז אין כאן דיבה. [איילת מהמהמת בהסכמה] ‫כלומר, טענתה היא טענת 'אמת דיברתי', ‫והם פוסקים לטובת המתלוננת. ‫אבל פוסקים לה רק שילינג אחד ‫כפיצוי על ייסוריה, ‫מכיוון שבאמת היא התנהגה באופן ‫שלא היה...

איילת: מופקר, מבחינתם.

נועה: ‫כן, לא היה מתאים לאותם... מוסר של אותם ימים.

איילת: ‫והמוסר של אותם ימים ילווה אותנו, ‫אני חושבת, לאורך כל הסיפור הזה.

נועה: [מהמהמת בהסכמה]

‫איילת: זאת אומרת, המוסר והמוסרנות ‫של התקופה הוויקטוריאנית...

‫נועה: אלליי.

‫איילת: בואכה האדוארדיאנית. ‫זאת אומרת, אנחנו נעים מהשקרים, שהם... ‫ שבעלים יספרו לנשותיהן, ‫לאורך כל... ‫ באמת, אין פה מחזה אחד או יצירה אחת ‫שלא עוסקים בשקר, ‫או באיזושהי כסות או 'פסדה' ‫שהדמויות עוטות על עצמן.

‫נועה: כן, במסכה. כולם במסכה.

‫איילת: זה... זה בעצם הנושא. ‫זה הנושא שילך איתנו, אני חושבת, ‫לאורך כל היצירות שנדבר עליהן. ‫ואם היום אנחנו ככה נוגעים, ‫נוגעות יותר ב...

נועה: בפן הקומי, המשעשע,

איילת: כן. בפן ‫החד והשנון והתיאטרלי כל כך,

נועה: כן,

איילת: ‫שמלווה את המחזות, אמ...

נועה: ‫ויש לציין שהם מצחיקים מאוד עד היום.

איילת: ‫במיוחד, חשיבותה של רצינות, כן. ‫שבאמת נחשב ככה לממתק, ‫שגם זכה לפחות לשתי גרסאות...

נועה: כן,

איילת: ... קולנועיות, ‫שאני עד היום אקח מהן את "A Handbag!" [צוחקות] של ליידי ברקנל [מבטא בריטי כבד], ‫שמזועזעת...

נועה: מזועזעת, [אומרות ביחד]

איילת: ... מהמוצא המשפחתי של הגיבור שלנו, ‫ג'ק,

נועה: ג'ק, שמצאו אותו,

איילת: שהוא ארנסט בכפר, או ההפך.

נועה: מצאו אותו כתינוק בתוך מזוודה.

איילת: בתוך מזוודה. הוא כמו פדינגטון, [נועה מתפרצת בצחוק] הוא פחות או יותר... ‫וזכה בשמו גם,

נועה: אוי, נכון.

איילת: ‫בגלל שמי שמצא אותו נסע לוורת'ינג, ‫כאילו זה,

נועה: כן,

איילת: לכן קוראים לו וורתי'נג. ‫והיא אומרת לו, [צוחקת] אתה לא חושב ‫שלורד ברקנל ואנוכי ניתן לבת שלנו ‫שגידלנו בכזו הקפדה, ‫להינשא למשפחה של...

נועה: למשפחה של מזוודות.

‫איילת: כן, לייחוס של מלתחה, כאילו, ‫ולא משנה איזו תחנה זו, [צוחקות] כאילו, ‫או משהו, אני עושה פראפרזות, כן.

נועה: ‫אני חושבת שאנחנו נִתָּקֵל בבעיה הזאת ‫בכל הפרקים שבהם נעסוק בווילד,

איילת: ‫אי אפשר לא לצטט אותו.‫ [צוחקת]

נועה: הצורך פשוט... בדיוק. זאת אומרת, באיזשהו מקום ‫אני מעוניינת לא לדבר, [איילת צוחקת] ‫אני יודעת שזה נשמע לא אמין ‫לכל מי שמכירים את הפודקאסט הזה,

איילת: כן,

נועה: ‫אבל לא לדבר ופשוט לצטט, פשוט לקרוא,

איילת: [צוחקת] אפשר. ‫אפשר היה.

נועה: ‫עוד ועוד משנינותיו, האפוריזמים ‫ה... המדהימים שלו, הם באמת...

איילת: ‫כן, זה כזה מין, ההימור הזה שאם אתה ‫מצטט איזה ציטוט נורא מוצלח, ‫אז זה כנראה או ווילד, או שו,

נועה: או שו, או טווין,

איילת: או צ'רצ'יל. [נועה צוחקת] פחות או יותר בזה סיימנו. ‫הם חייבים להיות בריטים, ו... כן.

נועה: כן.

איילת: ‫לא, אבל זה באמת כאילו היסוד ‫לכל מה שאנחנו מזהים כהומור בריטי. והוא אירי בכלל, כאילו...

‫נועה: הבריטים הטובים ביותר היו אירים.

איילת: היו אירם... אירים, כן.

נועה: כן. ג'יימס ג'ויס. יש רבים וטובים מאוד.

איילת: ‫כן, היכולת הזאת להיות... ללכת עם ‫להרגיש בלי, או ההפך, [נועה צוחקת] אני לא יודעת, כן. אבל כן, זה כאילו ההסתכלות החיצונית ‫הזאת, להיות הזר המוכר, ‫[נועה מהמהמת בהסכמה] להצליח להיטמע, אבל רק במידה מסוימת. ‫ובמקרה של ווילד זה היה אפילו ‫נכון כפליים, ‫כי המימד הטרגי כמובן,

‫נועה: כן, עוד מחכה לנו.

‫איילת: קשור ב...

נועה: בזרות הזאת, במסכה...

‫איילת: במוסר, שאילץ אותו בעצם להיות פורע חוק. ‫שלא לדבר על זה שברמה האישית, ‫זה... השקר הזה בין נשים לגברים, ‫בכל ה... ‫זה התיאור של זוגיות מבחינתו. זאת אומרת,

נועה: כן,

איילת: זה התחיל אצל ההורים שלו, ‫שדווקא בתוך עולם הטרוסקסואלי, ‫עסקו בבגידות ובהסתרות...

נועה: לחלוטין,

איילת: ... וכן הלאה. אבל זה ממשיך באמת, אצלו, שלא רק שזו הייתה בגידה, ‫שזה כאילו הייתה הנורמה המקובלת, ‫נגיד בצרפת לפחות, אפשר היה להכיר בזה [נועה צוחקת] ‫ולחיות עם זה בשלום, ‫אבל באנגליה זה כל הזמן כאילו...

נועה: אוקי...

איילת: ... זעזע את אמות הסיפים.

נועה: ‫אבל כשאת מדברת על 'זה',

איילת: מה הוא 'הזה'?

נועה: ‫אנחנו לא אמרנו מה הוא 'הזה'.

איילת: ‫אני יודעת. אני עושה בילד-אפ אין סופי, נועה.

נועה: ‫אני רואה.

איילת: ‫כן, לא, זה סוד גלוי מה שלא נקרא.

נועה: אה... ‫נכון, אבל אנחנו כן צריכות לציין ‫שהוא נישא.

איילת: ‫לגמרי.

‫נועה: נישא אחרי, שאגב, הוא חיזר אחרי ‫היפות והטובות של תקופתו,

איילת: [מהמהמת בעניין] ספרי לנו על זה!

נועה: ‫ביניהן פלורנס בלקומב, ‫אני מקווה שאני הוגה את שמך נכון, שאם לא כן...

איילת: תתנצלי בפניה אם לא כן,

נועה: קללת ערפדים תנוח על ראשי,

איילת: הו!!

נועה: ‫כי בסופו של דבר, ‫למרות שהיא מאוד אהבה את אוסקר, ‫והוא אותה, ‫היא הלכה ונישאה לה לבראם סטוקר.

איילת: ‫ואחר כך גם תבעה את... [צוחקת]

נועה: ‫תבעה את אולפני פראנה, ‫אבל זה כבר סיפור אחר ‫שגם דיברנו עליו.

איילת: ‫שסופר פה.

נועה: ‫שסופר פה.

איילת: כן.

נועה: ‫אבל היא הייתה אמורה להיות ‫באמת מרהיבה ביופייה. ‫ואחר כך הוא חיזר אחרי אחת ‫מבנותיה...

איילת: [מהמהמת בהערכה] "לו הייתי רוטשילד". [שרה]

נועה:. ..של משפחת רוטשילד, ‫שדחתה אותו, הלכה והתחתנה ‫עם דוד שלה. אוקי.

איילת: את יודעת,‫ הכסף...

נועה: משאירה את הכסף במשפחה,

איילת: כן,

נועה: ‫והוא מאוד הצטער על כך ואמר לה ‫שזה מאוד מאוד חבל, ‫במשפט שאני חושבת אחר כך ייחסו...

איילת: אפשר לצטט.

נועה: ... לג'ורג' ברנרד שו, שעם ה...

איילת: עם הכסף שלך. [צוחקת]

נועה: ‫שעם הכישרון שלו והכסף שלה ‫היו יכולים להיות שידוך מעולה.

איילת: נכון. ‫לכבוש את העולם.

נועה: ‫אבל בסוף הוא ניסה לקונסטנס. ‫וקונסטנס,

איילת: כן,

נועה: הייתה מאוד ראויה לשמה. היא הייתה מאוד, בניגוד לארנסט, ‫שלא היה ארנסט, ‫קונסטנס הייתה קונסטנס. היא הייתה מתמידה, נאמנה, ‫היא ילדה לו שני ילדים, ‫תמכה בו, אהבה אותו מאוד. וגם...

איילת: ‫היא הדמות הטרגית, באמת, אולי, כאילו...

‫נועה:... את ליבה הוא שבר, כן. כן.

איילת: ‫כן. לא יודעת, מה זה באמת. ‫הוא והיא דמויות טרגיות בסיפור הזה,

נועה: היא...

איילת: ‫רק שהיא באמת הקורבן האולטימטיבי ‫של כל האירוע.

נועה: כן.

‫איילת: הוא באיזשהו שלב התחיל לממש ‫את תשוקותיו כלפי גברים, ‫מה שהיה כמובן באמת אסור חוקית, ‫וניתן היה לתבוע אותו. ‫ובסוף הוא מצא את עצמו בכלא. אנחנו עוד נעסוק במשפט, ‫שגם פה התחיל כמשפט דיבה, [נועה מהמהמת בהסכמה] ‫ורק אחר כך הפך להיות משפט...

‫נועה: משפט פלילי. כן.

איילת: ‫משפט פלילי כנגדו, ע‫ל שידול של נערים, בעצם. ‫והמקרה הזה זה עוד אחד מהאילוצים ‫שהיום פשוט לא היו צריכים לקרות. ‫שזאת כמובן מין שאלת ‫ה-'מה היה קורה אילו'.

נועה: כן.

‫איילת: אם הוא לא היה כותב, או אם הוא לא היה ‫צריך להתמודד עם הסוד הזה, ‫האם היצירה שלו בכלל הייתה מתקיימת ‫באותו אופן? ‫זה מין שאלות כאלה ‫שלא באמת נוכל לענות עליהן, ‫אבל הן סתם מעניינות בהקשרים ‫שבהם הנורמה התקופתית ‫מייצרת בעצם את הטרגדיה ‫של הביוגרפיה. [נועה מהמהמת] ‫במקרה הזה זה פשוט כל כך בולט ‫וכל כך עצוב. ‫יצא לי לראות שוב סרט שמאוד אהבתי ‫ב... יצא בשנות ה-90, אני חושבת, ‫עם אלברט פיני, "איש ללא חשיבות".

נועה: ‫כן.

‫איילת: שגם מערב כאילו... כרטיסן אוטובוס [נועה מהמהמת בהסכמה] בדבלין, ‫שהוא הומוסקסואל, אבל הוא לא... מעולם לא ניסה ‫או לא מימש, ‫זה רק תשוקה כזאת, וזאת תשוקה לווילד. זה בעצם איזה ניסיון...

נועה: כן,

איילת: ... לתעל את ווילד ‫ולהכניס אמנות,

נועה: לחייו.

‫איילת: ! Art! it's art. לחיים.

נועה: ‫אבל זה לא רק אמנות, זה אמנות...

איילת: ‫את היופי, את האסתטיקה, את ה... ‫את ה-passion הזה.

נועה: ‫וזה אמנות בטהרתה.

איילת: כן.

נועה: ‫כלומר, זה אמנות למען האמנות. זו לא אמנות...

איילת: אהבה שלא ניתן לקרוא בשמה.

נועה: ‫זה לא אמנות שימושית. ‫זה האידיאל של הדבר. ‫זה לאו דווקא מימוש של אמנות ‫כאיזושהי פונקציה בעולם, ‫אלא רק היופי. היופי לשם היופי.

איילת: ‫ועל היופי הזה, אנחנו נאלץ ‫להמשיך לדבר בפרק הבא.

[ברקע מתחילה להתנגן נעימת הסיום]

נועה: ממ... ‫בהחלט.

איילת: ‫טוב, רק התחלנו.

נועה: יש עוד הרבה.

איילת: ‫ויש לנו עוד דרך עם אוסקר.

נועה: כן.

איילת: ‫אז תודה לדניאל שבתאי, ‫תודה לך נועה מנהיים.

‫נועה: תודה, איילת טריאסט

‫איילת: אנחנו האחיות גרים, ואתם יכולים ‫למצוא אותנו גם בפייסבוק וגם בשלל יישומוני ההסכתים

נועה: יישומוני ההסכתים, [אומרות ביחד] כן.

איילת: וגלי צה"ל כמובן. ‫עד הפעם הבאה. ביי ביי.

נועה: ביי.

[מנגינת סיום- כמו מנגינת הפתיחה מנגינה קסומה, שובבית עם נגיעה של אפלה אגדתית, נחתמת בתו סיום נמוך והחלטי]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה