top of page

גורי כיס - פרק 3: איך יודעים כמה דברים עולים?

מי קובע מה המחיר של דברים, למשל חטיף תפוצ'יפס או שוקולד, ומה זה היצע וביקוש? מגישי "חיות כיס" עונים על שאלות אמיתיות של ילדים.



 

[פתיח:] אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.


שאול: היי, אני שאול אמסטרדמסקי.

צליל: ואני צליל אברהם.


שאול: ואתם מקשיבים לעוד פרק של 'גורי כיס' הפודקאסט של כאן חינוכית לילדות ולילדים שרוצים לדעת על איך העולם עובד.

צליל: שאול, היום יש לנו חידון. אתה מוכן לחידון?


שאול: מה זה, ברור, אני נולדתי מוכן לחידון.

צליל: אוקיי, כמה עולה כיכר לחם?


שאול: טוב, אולי לא הייתי מוכן לחידון. אמממ… 5 שקלים וחצי?

צליל: 5 שקלים ו-12 אגורות.


שאול: תני לי עוד אחד, הפעם אני אצליח לקלוע בול.

צליל: כמה עולה קרטון חלב?


שאול: אמממ… 8 שקלים וחצי.

צליל: 5 שקלים ו-94 אגורות.


שאול: אוקיי, אוקיי, גם אני יכול לשחק במשחק הזה. צליל, כמה עולה קרטון ביצים?

צליל: 11 שקלים ו-30 אגורות.


שאול: איך את…? אוקיי יש לי אחד יותר קשה. כמה עולה מחשב גיימינג עם כרטיס מסך שמסוגל להריץ מיינקראפט כמו שצריך? רק המחשב, בלי מסך, בלי עכבר, בלי מקלדת. כמה עולה?

צליל: 8530 שקלים, בהנחה שאתה קונה כרטיס מסך לא הכי משוכלל.


שאול: זה נכון. טוב, אני לא רוצה לשחק יותר במשחק הזה.

צליל: לא צריך. רוב האנשים לא יודעים כמה דברים עולים, אלא אם כן אלה דברים שממש קונים כל הזמן כל הזמן ואז הם זוכרים.


שאול: וזה מעניין כי מאחורי השאלה כמה דברים עולים מסתתרת שאלה הרבה יותר בסיסית.

זוהר: איך אתה יודע… כאילו, איך לדעת מה המחיר של המוצר?


שאול: זו זוהר, היא בת 10 ממודיעין והיא אוהבת מדעים וגם לרקוד.

זוהר: אז נגיד חטיף תפוצ'יפס. בטעם בצל. אז איך אני יודעת לקבוע כמה זה יעלה?


שאול: השאלה שזוהר שאלה אותנו כאן, איך קובעים מה המחיר של משהו מסוים, וזה לא משנה אם המשהו הזה זו שקית של תפוצ'יפס או מחשב גיימינג או מה שזה לא יהיה, זו שאלה מצוינת. זו אחת השאלות הכי בסיסיות בכלכלה. כמה דברים עולים ולמה הם עולים כמה שהם עולים?

צליל: אז קודם כל יש את ההסבר המיידי. בשביל לקבוע מחיר של משהו צריך לדעת כמה עלה לייצר אותו, ובשביל לדעת כמה עלה לייצר את המשהו הזה צריך להבין מה כל המרכיבים שנדרשים בשביל לייצר אותו.


שאול: יש לך דוגמה?

צליל: יש לי דוגמה. תכיר את יערה קלמנוביץ'.


יערה: אני בעלת מפעל שוקולד 'יער הקקאו' בירושלים.

צליל: ביער הקקאו יערה והעובדים שלה מייצרים ומוכרים המון סוגים של שוקולד.


יערה: פרלינים, חטיפי שוקולד, טבלאות שוקולד, כל מיני סוגים של אגוזים מצופים…

צליל: שאלתי את יערה איך היא יודעת איזה מחיר לבקש על כל שוקולד.


יערה: המחיר שעולה לי המוצר אף פעם הוא לא יכול להיות אפילו דומה למחיר שאני מוכרת ללקוח הסופי.

צליל: יערה מסבירה שלפעמים אנשים כועסים עליה שהשוקולד יקר, ואומרים לה 'זה בסך הכל קקאו וסוכר', אבל זה לא נכון. לייצר שוקולד עולה הרבה יותר מזה.


יערה: אנחנו מקבלים בכלל שוקולד גולמי. ואנחנו לוקחים את השוקולד הגולמי ואנחנו משנים לו את הצורה, יש לנו את העלות גם של עובדי הייצור וגם של המכונות. אה… למשל אני יודעת שהעלות של 100 גרם שוקולד, כולל העובדי ייצור, חומר גלם של השוקולד, אבל גם האריזה של השוקולד וגם עובדי האריזה, מישהו אורז אותה. כל העלות של של טבלת שוקולד כזה היא בערך 8 שקלים.

שאול: אוקיי, אז העלות של הייצור היא 8 שקלים, אבל זה לא המחיר שבו מוכרים את השוקולד למי שבא לקנות את השוקולד.


צליל: לא. בשביל זה יש ליערה נוסחה.

יערה: הכלל אומר שבדרך כלל נותנים לנו, לבעלי עסקים מהסוג שלנו, שכדי שהעסק יחזיק מעמד, חוץ מהעובדי ייצור שגורמים למוצר לקרות אנחנו צריכים עוד כל מיני עובדים. עובדים שמוכרים בחנות, ועובדים שמחזיקים את אתר האינטרנט, ומישהו שעונה ללקוחות, שנותן שירות לקוחות ואנחנו צריכים לשכור חנות, לשלם על שכירות של חנות, אז כדי להחזיק את כל העלויות שמסביב, את הארנונה, ואת החשמל, ואת המים, כל העלויות שמסביב, צריך לקחת את מחיר המוצר הגולמי, את העלות הזאת ולהכפיל אותה ב-3 בעסק מהסוג שלנו.


שאול: בוחן פתע, כמה זה 8 כפול 3?

צליל: 24! את החלק הזה של לוח הכפל עוד הצלחתי ללמוד בעל פה.


שאול: זה יקר לחפיסת שוקולד. 

צליל: כן, אבל זה כבר נעשה לפרק אחר.


שאול: אוקיי, אז בסוף אחרי שפירקנו את כל הדברים שהיינו צריכים בשביל לייצר את המוצר הזה נשאר עוד מרכיב אחד אחרון - הרווח.

יערה: הרווח בסופו של דבר של המפעל שלנו הוא 10% מהכנסות. אם הטבלה עולה 20 שקלים, הרווח של המפעל הוא שני שקלים.


שאול: רווח הוא סכום הכסף שהולך לכיס של המפעל, או של היצרן, או של המוכר. כל מי שמוכר לנו משהו מנסה גם להרוויח, כלומר להשאיר כסף אצלו בכיס מעבר לכמה שעלה לייצר את מה שזה לא יהיה. אבל. איך יודעים כמה רווח צריך להיות על מוצר?

צליל: זאת שאלה מעולה והיא מאוד מזכירה לי את השאלה ששאל אותנו עידו.


עידו: אממ, יש שאלה אחת ש… מה זה היצע וביקוש?

צליל: גם עידו הוא בן 10. הוא גר בקרית ביאליק והוא אוהב לקרוא קומיקסים ולשחק במחשב ודברים מגניבים אחרים.


עידו: סבא שלי פשוט התחיל להסביר על היצע וביקוש ומה שהבנתי שלא צריך לקנות, שלא צריך עכשיו לקנות עוד דובדבנים.

צליל: מה? מה? מה? קח אותי אחורה, איך הוא התחיל לדבר על זה?


עידו: סיפרתי לו שהזמינו אותי להקליט את הפודקאסט הזה והוא אמר "אוקיי, אז אני אכין אותך בזה שאני אספר לך את המושג הראשי בכלכלה שזה היצע וביקוש."


שאול: היצע וביקוש זה באמת המושגים הכי בסיסיים שלומדים כשהולכים ללמוד כלכלה באוניברסיטה או בתיכון ושניהם די פשוטים בסוף. ביקוש זה אומר כמה אנשים מבקשים או רוצים לקנות משהו מסוים. זה יכול להיות ביקוש לגלידה, כמו שיש לילדים שלי, המון, או ביקוש למשחק מסוים או ביקוש לטלפון חדש.

צליל: והיצע זה בדיוק הצד השני. כמה אנשים או חברות מוכרות את הדבר הזה שאנשים רוצים, כלומר מה ההיצע של גלידה, או משחק מסוים, או טלפון חדש.


שאול: בואי ניקח דוגמה של משהו שפעם היה ממש ממש יקר בישראל, והיום הוא יחסית יותר זול: כרטיס טיסה לחו"ל. לפני עשר שנים בערך כרטיס טיסה לחו"ל היה משהו ממש יקר, שהיה יכול לעלות אלפי דולרים, תלוי לאן בדיוק רציתם לטוס. וזה קרה כי באותה תקופה היו פה יחסית מעט חברות תעופה שמפעילות מטוסים.

צליל: אבל אז הממשלה עשתה כל מיני צעדים שעזרו לעוד חברות תעופה להתחיל לטוס לפה, והיום יש בישראל עשרות חברות תעופה שונות, והמחיר מאוד מאוד ירד כי ככל שיש יותר היצע והביקוש נשאר אותו דבר המחיר יורד.


שאול: אגב אם היה קורה משהו הפוך, כלומר שחלק מחברות התעופה היו נסגרות והיינו נשארים נגיד רק עם חברה אחת אז המחיר היה עולה. כי פתאום היו פחות אנשים שהיו מוכרים כרטיסי טיסה. ועדיין היו המון אנשים שהיו רוצים לטוס לחו"ל, אז אותה חברה הייתה פשוט יכולה להעלות את המחיר, כי לא היו לה שום מתחרים. ולכן אנחנו אומרים שבעיקרון כשיש יותר תחרות המחיר אמור לרדת.

צליל: ויש פה עוד משהו בסיסי. ככל שמשהו נדיר יותר, כך יש סיכוי שהמחיר שלו יהיה יותר גבוה. יהלומים למשל זה דבר ממש נדיר. קשה מאוד למצוא אותם בטבע. וצריך כישורים מאוד מתקדמים בשביל ללטש יהלומים שמוצאים בטבע, והביקוש לזה הוא יחסית גבוה לכן המחיר של יהלומים הוא גבוה מאוד.

גם המחיר של זהב וגם השכר שמקבלות עובדות או עובדים שיודעים לעשות משהו נורא נורא מיוחד, שרק מעט אנשים יודעים לעשות אותו. למשל אם יש רופאה שהיא מנתחת מוח והיא היחידה בעולם שיודעת לבצע ניתוח מאוד מסובך, השכר שהיא תקבל עבור העבודה שלה יכול להיות מאוד גבוה כי יהיה לזה ביקוש גבוה והיצע נמוך. אף אחד חוץ ממנה לא יודע לעשות את זה. ביקוש והיצע.


[מוזיקה קצרה]


שאול: אבל האמת היא שיש עוד דברים שמשפיעים על המחירים של דברים.

צליל: אם למשל הממשלה מחליטה להטיל מסים על משהו או להעלות מסים. למשל ממש בתחילת השנה הממשלה הטילה מס חדש על משקאות ממותקים כמו קוקה קולה ואפילו מיצי פירות. זה בבת אחת העלה את המחיר שלהם.


שאול: או למשל אם מישהו או מישהי ממציאים שיטה חדשה לעשות משהו שבבת אחת מאפשרת לייצר דברים בצורה זולה יותר. נגיד רובוט שמסוגל כל היום להרכיב סמארטפונים לבד, בלי שום עזרה משום בן אדם. רובוט כזה יכול לעבוד 24 שעות ביממה בלי להתעייף ולא צריך לשלם לו ולא צריך להשיג המון המון עובדים כי יש רובוט. אז בבת אחת אפשר להוריד את המחיר.

צליל: ויש עוד משהו. אתה זוכר שכשאנחנו היינו ילדים בגדים היו דבר די יקר?


שאול: אני הייתי ילד, אז אני לא זוכר כמה זה עלה. אבל אני כן זוכר למשל, שאם היה לי בגד שנקרע או שנהיה בו חור, אז אמא שלי הייתה תופרת אותו, או מתקנת אותו. וגם לא ממש היינו זורקים בגדים. וגם לא היו המון בגדים חדשים. היינו מעבירים אותם.

צליל: מה שקרה מאז שאתה ואני היינו ילדים, זה שנהיה הרבה יותר זול לייצר בגדים. זה לא נהיה זול רק בגלל שהמציאו כל מיני טכנולוגיות חדשות לייצר בגדים, אלא בעיקר בגלל שהחברות שמייצרות אותם הפסיקו לייצר אותם במדינות כמו ארצות הברית או איטליה או ישראל ועברו לייצר אותם במדינות המזרח. בהתחלה בטיוואן, אחרי זה בסין, ועכשיו בויטנאם ובנגלדש וכל מיני מדינות כאלה. 


שאול: ומה שמשותף לכל המדינות האלה זה שהשכר של העובדות והעובדים שם הוא מאוד מאוד נמוך. וכשהחברות שמייצרות את הבגדים משלמות לעובדות והעובדים שם שכר הרבה יותר נמוך הן יכולות להוריד את המחיר שאנחנו משלמים על הבגדים.

אסף: הרבה מאוד דברים שאנחנו קונים, בגדים, רהיטים, מיוצרים היום במדינות שיש בהם שכר מאוד נמוך יחסית לישראל. אפילו עובדים עם השכר הכי נמוך בישראל עדיין מרוויחים הרבה יותר מאשר כמעט כל העובדים במדינה כמו בנגלדש למשל.


צליל: זה ד"ר אסף צימרינג הוא כלכלן ישראלי שגר ועובד בארצות הברית ואנחנו אוהבים אותו.

אסף: אם יש מדינות שהעובדים מקבלים בהם שכר נורא נמוך למה לא מייצרים שם את הכל? למה לא מייצרים שם גם מכוניות, שגם הן יהיו זולות? או מחשבים משוכללים? למה את הדברים האלה מייצרים דווקא במדינות כמו יפן וגרמניה וגם ישראל, שהשכר בהם גבוה יחסית? ובכלל למה בעצם השכר בנגלדש ובווייטנאם כל כך נמוך?


צליל: זו כבר שאלה מצוינת, שאול יש לך מושג מה התשובה?


שאול: אז נדמה לי שזה קשור למשהו שלמדתי באוניברסיטה כשלמדתי כלכלה. זה נקרא יתרון יחסי.

אסף: העובדים בבנגלדש למשל הם הרבה פחות יצרניים מעובדים בישראל. זה לא כי הם עצלנים או טיפשים. בכלל לא. אבל יש להם פחות מכונות משוכללות, פחות מפעלים עם מלא רובוטים. הם גם לומדים פחות שנים בבתי ספר ומעט אנשים יחסית במדינות האלה הולכים לאוניברסיטה. ובגלל זה אפילו עובד מאוד מוכשר בבנגלדש יכול לייצר בכל חודש הרבה פחות מעובד ישראלי. ובגלל זה השכר בבנגלדש נמוך יותר מהשכר של העובדים בישראל.

צליל: רגע, אבל אם העובדים בישראל או בגרמניה או ביפן יודעים לייצר יותר טוב כמעט כל דבר ממה שמייצרים במדינות מזרח אסיה. למה אנחנו לא מייצרים כאן הכל בעצמנו?


אסף: אז זהו, שבישראל אנחנו אמנם קצת יותר טובים מאשר עובדים בבנגלדש למשל בייצור בגדים, אבל אנחנו הרבה הרבה יותר טובים מהם ביצור של תוכנות מחשב למשל. ולכן העיקרון של היתרון היחסי אומר דבר כזה: תייצר את מה שאתה הכי טוב בו מכולם ובפער הכי גדול.

זה העיקרון שבגללו במדינות רבות במזרח אסיה כמו בבגלדש ובוייטנאם מייצרים בגדים ודברים פשוטים. ובמדינות כמו ישראל וגרמניה ויפן וארצות הברית מייצרים דברים מסובכים ומשוכללים יותר כמו מכוניות ומחשבים.


שאול: ומאחר שהשכר במדינות האלה הרבה יותר נמוך מאשר כאן אצלנו בישראל, יוצא שהיום אנחנו יכולים לקנות חולצות וגם בגדים אחרים במחירים הרבה יותר זולים מאשר פעם, כשהיו מייצרים את החולצות האלה פה.

צליל: אבל עם כל כמה שזה נורא נחמד שהחולצות שלנו עולות פחות היום, התהליך הזה עשה עוד משהו. עובדות ועובדים, שפעם היו מייצרים בישראל חולצות, איבדו את העבודה שלהם. זה נכון שעם הזמן הם מצאו עבודות חדשות, אבל זה עדיין היה תהליך ארוך וקשה. וזה בעיקר קשה כשמדובר בעובדים ועובדות מבוגרים שלא כל כך קל להם למצוא עבודה חדשה. צריך לזכור את זה כשאנחנו מדברים על זה שאנחנו קונים מוצרים זולים יותר היום.


[מוזיקת מעבר קצרה] 


שאול: אגב, לפני כמה זמן הבן הגדול שלי אלון שאל אותי שאלה דומה. 

אלון: אבא, למה המחירים עולים כל הזמן?


שאול: וזו שאלה טובה, כי בתכלס באתי לענות לו תשובה פשוטה - המחירים עולים כי חברות מעלות את המחירים. אבל אז הוא שאל אותי "למה?" 

אז אמרתי לו "תשמע, לפעמים הן מעלות את המחירים סתם כי בא להם, אבל ברוב המקרים זה בגלל שהמחירים שהן משלמות בעצמן עלו. למשל אם זה מפעל שמייצר גלידה אז מחיר החלב או השמנת עלה."

ואז הוא שאל אותי "אבל למה? למה מחיר החלב עלה? הרי הפרה היא אותה פרה והחציר והתירס שהפרה אוכלת בשביל לייצר חלב, הם אותו חציר ואותו התירס, אז למה זה מתייקר?"

ואז כבר מצאתי את עצמי מתחיל להסביר לו כל מיני הסברים מגומגמים כאלה, ולא משנה מה אמרתי הוא המשיך ושאל אותי למה?

ואז עצרתי וחשבתי לעצמי, רגע באמת למה? למה פעם גלידה עלתה 1.90 והיום היא עולה לפחות 10 שקלים? למה מחירים כל הזמן עולים? אז לדוקטור אסף פתיר יש הסבר.

אסף: הסיבה היא שבסופו של דבר המחיר לא של החלב, של ה… כלל המוצרים במשק הוא נקבע על ידי כמה כסף רוצה לקנות כמה מוצרים.


צליל: לא הבנתי, מה? מה הקשר בין כמות הכסף שיש לאנשים לבין המחיר של המוצרים שהם רוצים לקנות?


שאול: כן, זה טיפה מוזר, אני יודע. אבל זה ההסבר של אסף. אנשים עובדים ומרוויחים כסף, נכון?

צליל: נכון.


שאול: אז עם הכסף הזה הם קונים כל מיני דברים. אם פתאום, ככה משום מה, כל העובדות ועובדים בישראל מקבלים פתאום תוספת למשכורת שלהם, אז זה אומר שפתאום יש להם יותר כסף לקנות איתו יותר דברים, נכון?

צליל: נכון.


שאול: אז עכשיו תחשבי שנייה על האנשים שמוכרים את כל המוצרים אלה שאנחנו רוצים לקנות. הם מסתכלים על העובדים ומבינים שפתאום לעובדים יש יותר כסף. אז הם אומרים לעצמם, 'רגע אנחנו יכולים עכשיו להעלות את המחיר של המוצרים שלנו והם עדיין ישלמו כי יש להם יותר כסף.' אז הם מעלים את המחירים.

צליל: אז כשיש יותר כסף ממוצרים המחיר עולה.


שאול: זה בדיוק ההסבר של אסף.

אסף: זאת אומרת, יש איזושהי כמות מסוימת של כסף ואנשים רוצים להחליף את הכסף הזה במוצרים. וכשכמות הכסף גדולה מאוד ביחס לכמות המוצרים אז המחירים של המוצרים עולים כתוצאה מזה.


[מוזיקת מעבר]


צליל: אוקיי אז בשביל לדעת כמה מוצר עולה צריך לדעת כמה עולה כל חלק שמרכיב את המוצר וזה לא משנה אם זה גלידה או מחשב.


שאול: ובשביל לדעת כמה הדברים האלה עולים צריך להבין כמה אנשים רוצים לקנות את הדברים האלה, ומצד שני כמה אנשים יש שמייצרים את הדברים האלה. ככל שמשהו הוא נדיר יותר ואנשים רוצים אותו, ככה המחיר שלו יהיה יותר גבוה. ועדיין אחרי כל הסברים האלה הסיפור הזה של מחירים של כל מיני דברים עדיין נראה לי קצת מוזר לפעמים.

צליל: כמו מה למשל?


שאול: אז למשל בקיץ הקודם הייתי עם המשפחה שלי בארצות הברית עשינו טיול במדינה שנקראת וושינגטון. וטיילנו שם בכל מיני מקומות יפים ובסוף הטיול הגענו לאגם קטן ונחמד, אגם חמוד כזה בלב היער עם סירות. ומסביב לאגם היו המון בתים קטנים וחמודים כאלה ממש על המים לכל בית היו קיאקים וכל מיני גלשנים בחצר האחורית. את פשוט יוצאת מהסלון, יורדת כזה לקו המים, כמה צעדים, נכנסת לקיאק שלך ומתחילה לשוט באגם.

צליל: זה נשמע כל כך נחמד.


שאול: זה היה כל כך נחמד שבשלב מסוים חשבנו לעצמנו, 'רגע, אולי גם אנחנו נקנה פה בית חמוד קטן כזה על האגם?, אז נכנסנו לאינטרנט וניסינו לברר כמה עולים שם בתים. וגילינו משהו די מדהים: שהבתים האלה על האגם הקטן והחמוד הזה עולים פחות ממה שעולה דירה של אמא שלי בפתח תקווה. למרות שהדירה של אמא שלי היא לא איזה משהו מיוחד, והיא בטח לא נמצאת על אגם קטן וחמוד.

צליל: איך זה יכול להיות?


שאול: או, גם אני לא מבין. אז שאלתי את דוקטור שלומי פריזט. ולפי שלומי, מוזר ככל שזה נשמע, אם דירה בפתח תקווה עולה יותר מבית נופש מגניב על אגם בארצות הברית, זה אומר שכנראה שיש מחסור בדירות בפתח תקווה ואין מחסור בבתי נופש חמודים על אגמים בארצות הברית.

שלומי: צריך לזכור, יש במדינת וושינגטון כ-8000 אגמים. אין מחסור בבתי נופש כאלה על שפת האגם. לעומת זאת בפתח תקווה אין כל כך הרבה דירות. ויש הרבה מאוד אנשים שהיו רוצים לגור שם. במצב אחד יש עודף ביקוש, בפתח תקווה והמחיר עולה. במצב אחר יש עודף היצע, בוושינגטון 8000 אגמים והמחיר יורד. 


שאול: מוזר, נכון? אבל בתכלס אפשר גם להבין את זה. כל האגמים האלה בארצות הברית, זה לא הדבר הכי נוח בעולם. כאילו אם את גרה שם ואת רוצה לנסוע לבית ספר את צריכה לנסוע כמה שעות. אם את רוצה לקפוץ לסופר בשביל סתם לקנות דברים להכין אוכל גם זה לוקח כמה שעות וככה כל דבר. אז בתכלס, מוזר ככל שזה נשמע, זה דווקא מסתדר שיש יותר ביקוש לדירות בפתח תקווה מאשר לבתי נופש על אגמים בארצות הברית.

צליל: אם יש יותר ביקוש לעומת ההיצע זה אומר שהמחירים גם צפויים לעלות בעתיד, ואנשים מבינים את זה. הם אומרים לעצמם, 'רגע, אם הדירה הזאת תעלה יותר בעתיד, אולי אני אקנה אותה כבר עכשיו במחיר טיפה יותר יקר, העיקר שתהיה שלי?' וככה רק המחשבה על זה שהמחירים יעלו מעלה את המחירים.


שלומי: יש סיבה לחשוב שאם תקנה דירה בפתח תקווה המחיר שלה יעלה. ואם אומרים לך שהמחיר יעלה אתה מוכן לשלם יותר.


[מוזיקת סיום]


שאול: איזה מוזר זה כלכלה, אה?

צליל: מוזר לאללה.


אז זוהר ועידו, אנחנו מקווים שענינו על השאלות שלכם. עכשיו בכל פעם שההורים יגידו לכם שמשהו הוא יקר מדי תנסו לבדוק אם זה באמת נכון או שהם סתם עובדים עליכם.


צליל: אתם האזנתם והאזנתן לגורי כיס, הפודקאסט של כאן חינוכית על כלכלה, ילדים וגם להורים שלהם. את כל הפרקים שלנו אפשר למצוא באפליקציה של החינוכית או באינטרנט.

אם אהבתם את הפרק הזה נשמח שתשלחו אותו גם לילדות ולילדים אחרים, בשביל שכמה שיותר ילדים יוכלו לקבל תשובות לשאלות שלהם.


שאול: ואם גם לכם יש שאלות על כלכלה ואיך העולם עובד אל תשמרו אותם בבטן חפשו את כאן חינוכית בפייסבוק ופשוט כתבו לנו שם.


צליל: את כל הראיונות עם הילדות וילדים בסדרה זו ערכה דנה פרנק. את התחקיר ערכה אפרת שייר ועל ההפקה הייתה עדי סאלם. כל הראיונות הוקלטו בבית אריאלה באדיבות אגף התרבות בעיריית תל אביב.


שאול: תודה רבה לעורכת שלנו נועה בן הגיא. תודה גם לאסף רפפורט ורחל רפאלי שערכו את הסאונד בכל הסדרה הזו. תודה רבה צליל אברהם,


צליל: תודה רבה שאול אמסטרדמסקי,


שאול: ותודה רבה לכם שהאזנתם.


[מוזיקת סיום מסתיימת]


7 views0 comments

Comments


bottom of page