top of page

הכותרת - העולם תומך בישראל, בינתיים.


תקציר: נשיא ארה"ב הכריז על תמיכה בלתי מסויגת בישראל - ונושאת המטוסים בדרך, הפגנות תמיכה נרחבות בערים מרכזיות, וראשי מדינות שמודיעים על תמיכה רחבת היקף. מה משמעות התמיכה הנרחבת במעמד של ישראל? איך זה יבוא לידי ביטוי בשטח? ובאיזה תנאים תיפסק? | האזינו לפודקאסט החדשות היומי // מגישה: שרון כידון // תחקיר הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלםSupport the show: https://www.ynet.co.il/radioSee omnystudio.com/listener for privacy information.


תודה לדינה כהן-גבעוני על התמלול, הגהה, והתרגום.

 

אתם מאזינים לווינט פודקסטים

הנשיא ג'ו ביידן: ברגע הזה, צריך להיות הכי ברורים; אנחנו עומדים לצד ישראל. אנחנו עומדים לצד ישראל ונוודא שיש לישראל מה שהיא זקוקה לו כדי לדאוג לאזרחיה, להגן על עצמה ולהגיב על מתקפה זו.

דוברת בצרפתית:

זה לא סיפור של ההיסטוריה של ישראל או של היהודים. זו מתקפה על העולם המערבי על ה(חילוניות?) ועל הערכים המשותפים של כולנו

דובר בגרמנית:

אלפי רקטות נורו מהמקום בעזה ע"י טרוריסטים לעבר ישראל.

ש. כידון: לישראל יש את הזכו להגן על עצמה, ואנחנו עומדים לצידכם. משפט שנשמע מפיהם של כל הרבה ראשי מדינות השבוע שקשה לספור.

(קולות מהפגנת תמיכה)

ש. כידון: אפילו נחשפנו להפגנות תמיכה של איראנים ברחובות צרפת. למרות שאנחנו רגילים למערב שמגנה תקיפות בעזה, שקורא להפסקות אש ופשעים נגד האנושות,בימים האחרונים אפשר כמעט לראות חומה בצורה של לגיטימציה מהעולם, וכמו במלחמת רוסיה ואוקראינה, הנשק הכי חזק הוא יחסי הציבור האם הסיבות לגב התומך הן רק בגלל הנסיבות האנושיות? או אולי מדובר באינטרסים אזוריים? איך ישראל יכולה לנצל את המצב כדי לחדש ולחזק את מעמדה בעולם? ואיפה התרומה של האזרחים למאבק התדמיתי באה לידי ביטוי?

אני שרון כידון וזאת "הכותרת".

פרופסור יוסי שיין אני רואה תמיכה מקיר לקיר מאזרבייג'ן עד הבית הלבן, דגלי ישראל צבעי ישראל על גבי אנדרטאות וסמלי מדינה כולם, מכירים בזכות של ישראל להגן על עצמה. אתה מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וג'ורג'טאון, היית גם חבר ועדת החוץ וביטחון וועדת המשנה לעניינים מודיעין. אתה זוכר כזאת תגובה אי פעם?

י. שיין: קודם כל ראינו, וטוב שאנחנו רואים עכשיו. אנחנו רואים תמיכה. יש פה אמפתיה.העולם המערבי, העולם הנאור, מה שהוא רואה, הוא רואה מעשי זוועה שקורים בישראל.הוא רואה בישראל מדינה מערבית, הוא רואה בישראל חלק מברית שנקרא לה ברית של ערכים מסוימת, של חופש, ומה שהוא רואה זה טרור מול מדינה והוא רואה חטיפות והוא רואה הרג המוני. ולכן התמונות האלה בהחלט מהדהדות והאמפתיה הזאת מתעוררת למול האיום הקיומי של טרור. צריך לזכור שרבות מהמדינות גם חוו טרור. אולי לא לאחרונה אבל אם זה בצרפת בשרלי-אבדו, בבטקלון, בכל המקומות, בארצות הברית בבריטניה. כולם מבינים ובהחלט יש פה כרגע חרדה לגורלה של ישראל. והדבר הזה בא לידי ביטוי באמפתיה הכללית שאת חשה אותה בכל העולם. זה דבר שאנחנו כמובן מברכים עליו. אנחנו מצטערים שהוא בא כשאנחנו נראים בצורה הכל כך נוראית הזאת למול תבוסה גדולה בתחילת המלחמה. (ולכן) אנחנו תמיד היינו אוהבים שיהיו איתנו ברגע של ניצחון גדול ואני מקווה שגם יהיו איתנו אחר כך ולא פתאום יתחילו לבקר מה שקורה, אבל בהתחלה כמובן, למול מה שקורה כאן למול המחשבות למול התמונות הנוראיות אין ספק שיש פה מקיר לקיר אהדה ואמפתיה למול הסבל הנורא ולמול האסון הנוראי שפקד את מדינת ישראל.

ש. כידון: יש לעניין הזה גם היבט רגשי. כאשר אנחנו רואים את התמונות והפנים והשמות, המימד האזרחי הופך את זה למאוד שונה, כלומר, אין כאן קרב של צבא מול צבא יש כאן ארגון טרור או צבא טרור שנלחם באנשים, נשים, טף, ילדים, סבתות, כלומר המימד הזה לא מאפשר אולי אפילו לקול הפלסטיני להישמע.

י. שיין: יש כאן מימד שואתי. מימד שואתי. הנה עם היהודים מובל שלושה דורות נוספים לשבי. הנה ילדים ונשים נטבחים כאילו זה היה פוגרום קישינב, כאילו אלה היו "סופות הנגב".הדבר הזה מהדהד גם בכל השיח האנטישמי. כל שיח האנטישמיות של שנאת היהודים והרצח.

2 - יש פה מימד שנקרא לו מימד דאע"שי מימד של ISIS. המשוואה כרגע שהנה זה לא עניין של עמים נאבקים אלה זה עניין של רוצחים זה עניין של אידיאולוגיה של רצח והשמדה והאכזריות בלתי נסבלת כלפי נשים וילדים. כי אם הרי היו רק, בוא נאמר, לוקחים חיילים או מתקיפים חיילים או הורגים חיילים אז זה בתוך המשוואה של מאבק צבאי צבא מול צבא ואני בטוח גם מבחינת החמאס, אם את מסתכלת אחורה, כשיסתכלו יום אחד אחורה יגידו - אם היו עוצרים שם זה הרי נחשב להם כהישג צבאי גדול למול מה שזה נתפס כרגע כמאבק של ISIS של דאע"ש בתוך המערכת הזאת, ולכן משוואת התיאור, הלגיטימציה ניטלה מהם מיד.הם הפכו לאויבי האנושות. הפן האנושי ההומניסטי הוא זה שבולט בהתנהגות של חיות שמדברים עליהם. תסתכלו איך הם מתנהגים. ההוצאות להורג ההמוניות. רואים את הבחורים והבחורות הישראלים נסים על נפשם. בתוך קונצרט. You-2 מדברים על זה בקונצרט שלהם. זאת אומרת יש פה מימד לגמרי אחר שתופס את העין. תסתכלו עם מי הישראלים מדברים. זה גם הולך לבנות את משוואת הלגיטימציה במאבק שלנו מול החמאס כרגע ויש לזה השלכות מרחיקות לכת ביכולת שלנו לפעול, ביכולת שלנו להפעיל כוח, ביכולת שלנו לגייס את העולם למול הפעלת כוח שבדרך כלל אולי היינו נמנעים ממנה כי המאבק היהנתפס אחרת ואנחנו נראה כמה זמן החלון הזה או הדלת הזאת לא חשוב איך קוראים לזה, תנתן לנו.

ש. כידון: מיד ניגע בחלון הזה אבל כשאנחנו אומרים ISIS אז זה בעצם המטבע שהעולם יודע להתמודד איתו.

י. שיין:​לגמרי, לגמרי.

ש. כידון: ISIS, אין פשרות. צריך לחסל ולכן זה לא רק המימד הרגשי, זה גם המימד האופורטוניסטי, אפילו האינטרסים הגיאופוליטיים של המערב.

י. שיין: לגמרי. העניין הוא שברגע שאתה רואה את הדבר הזה אתה מחבר את זה מיד אליך. יש עוד מספר גורמים שאולי נשוחח עליהם עוד מעט לגבי אמריקה, איך היא רואה את זה מבחינה אסטרטגית, אבל כמו שאמרת, שרון, בממד הרגשי, בממד התפיסתי, כשאנחנו היינו רואים את ISIS חוטף נשים, או בוקה-חראם. כל אותן תמונות של קרימינלים הכי נקלים ברמה הבינלאומית, שמבצעים מעשי טבח וכל הדברים הכי נוראים שאפשר לראות בצורות כאלה, כמובן שאת זה צריך להשמיד. הנושא הוא השמדה. הוא לא מאבק בכלל. ולכן המישוג (המשגה) של המאבק הזה הוא מישוג ש(בו) אנחנו נאבקים מול ארגון שהוא ISISבמזרח התיכון דבר שלא עשינו קודם. היינו עושים איתו negotiations (משאים ומתן), היינו עושים איתו התדיינויות, החלפות שבויים, היינו עושים איתו..., אנחנו מעבירים מים ואנחנו זה. לכן גם כרגע הלגיטימציה לבצע מה שנקרא, טיהור מוחלט של התופעה הזאת שנקראת החמאס היא נמצאת בצד שלך. אין על מה לדבר יותר, אתה חצית הגבולות ברמות שלא ניתנות לתיאור. אם היית מתנהג ככה וככה וככה יכולנו עדיין לסבול את זה בגבול, נקרא לזה, הסכסוכים המובנים, אבל ברגע שאתה פושע - . ולכן אתמול השתמשו בכמה מושגים.בנט השתמש במונח נאצים, אם שמת לב. נתניהו השתמש במונח ISIS. הדה-לגיטימציה כאן היא

שיש פה ארגון שחייבים להשמיד אותו הוא לא יכול לחיות אחרי הדבר הזה ולכן זה העניין.

ג'ו ביידן: כמו כל אומה בעולם ישראל יש הזכות להגיב. למען האמת מוטלת עליה החובה להגיב להתקפות הרשע האלה. הברוטליות של חמאס, צמאון הדם שלו מזכיר לנו את השתוללויות הטרור הגרועות ביותר של ISIS. שלא יהיה כל ספק: ארה"ב שומרת על ישראל.

ש. כידון: ישראל מקבלת צמיחה בלתי מסויגת מארצות הברית בתקופה הכי נמוכה,בשפל הכי נמוך שלה במערכת היחסים עם ארצות הברית.

י. שיין: לא הייתי אומר בשפל הכי נמוך במערכת היחסים עם ארצות הברית. ממשלת ישראל ונתניהו, ובממשלת ישראל התפיסה של הממשל של ביידן מולה זה הייתה ממשלה שמסכנת את האתוס הציוני, מסכנת את הערכים הדמוקרטיים ומסכנת את ביטחון ישראל. הם דיברו על זה. בשיחות שהיו עם אוסטין וגלנט דיברו על זה אני אומר לך דיברו על זה וגם בשיחות שלא היו, או מה שביידן אמר בעבר.

מצד שני ארצות הברית נשארה ציונית, נשארה אוהדת, וביידן הוא כמו שקוראים לו אחרון הציונים הוותיקים בוושינגטון. אני, זוכר את ביידן עוד משנים קודמות שפעם נפגשתי איתובג'ורגטאון. באמת, ציונות שאין כדוגמתה, אהבת ישראל אמיתית. מאותם זיכרונות של ההורים ממלחמת השחרור, וכמובן מזיכרון השואה למה קורה ליהודים בכל ארצות הברית.המשבר הזה הוביל אותם כמובן להדגיש נושאים אחרים. זמן רב הם התמקדו ובצדק מבחינתם, מבחינת התפיסה, בסמוטריץ' ובבן גביר שמדליקים את המזרח התיכון. ככה הם ראו אותם. ובלינקן הזהיר וכולם הזהירו, ולכן היה הקור הזה ביחסים. איך ישראל הפכה למדינה קיצונית שמאיימת בעצם בברית עם מזרח אירופה של הונגריה ופולין. לכן גם הייתה לנו כל ההידרדרות בנושא האיראני ובכל מה שקרה. והיו חלונות. החלון הסעודי התחיל להפתח ונתניהו אולי ניסה להתעשת. במקביל ראית גם איך ממשלת ישראלית התייחסה לאמריקאים. אני לא רוצה פה ללכת אחורה אבל אנחנו זוכרים את שיקלי ווטורי וסמוטריץ'(שהיתה) "Mind your own business". (תתעסק בעניינים שלך). מי אתה בכלל ביידןשאתה מדבר אלינו, הזילות שהייתה בממשלת ישראל לממשל האמריקאי כאילו "מחכים לטראמפ שיחזור ואנחנו פה נעשה מה שבא לנו, אנחנו ובכלל, זה לא העסק שלכם מה שהולך פה", ופתאום ישראל נתפסת לא כמעצמה אלא כאולי משהו שצריך -. עוד מעט –וואו, ישראל באיום קיומי אמיתי, ולכן אמריקה מתגייסת כי יש פה אינטרסים בינלאומיים אדירים וגם ערכים.

רואים מה שדיברנו מקודם בשלב הקודם ואז אמריקה כל כולה מתגייסת. ישראל. מדובר בישראל לא בממשלת ישראל. מדובר בציונות מדובר בכל אותם ערכים שדיברנו עליהם במשך 75 שנה, שנבנו כאן, מאז, כמו שהוא אמר, וביידן אמר, מאז שטרומן הכיר במדינת ישראל 11 דקות אחרי שבן גוריון הכריז על הקמתה, כל המשוואה הזאת חוזרת חזרה.הברית האינסופית עם ישראל. ולכן ממשלת ישראל היא לא רלוונטית כמעט בעסק הזה, אלאאמריקה, מחויבותה לקיומה של מדינת ישראל בתוך אזור משוגע כזה.

כשהם שולחים נושאת מטוסים כזאת לכאן, מה הם מאותתים? הם מאותתים מול האיראנים.שם יש אישו, מול החיזבאללה. ולכן השאלות הן - לא תגעו בישראל. ישראל is untouchable (אי אפשר לגעת בה). מבחינת האמריקאים זה בלתי סביר. זה נושא שהוא,תסתכלי באוקראינה. זה לא היה כי זה רחוק אבל ניסו ככה לקדם את הנושא האוקראיני אוקראינים עמדו (על כך?). ואני אגיד עוד דבר. קרה מצב שהוא מאוד מאוד -. אפשר להגיד אותו עכשיו, נדבר עליו עוד רבות במדינת ישראל. שאלו האמריקאים את עצמה - הם לא ידעו? כמו שלא ידעו לגבי אוקראינה. בהתחלה חשבו שיכבשו את אוקראינה בשלושה מים, אם את זוכרת. האירופאים בחשש. ומסתבר אחר כך שבהפוך, אמרו – ישראל היא הצבא החזק. האם ישראל היא צבא שהוא כמו הצבא הרוסי פתאום? שזה בכלל באים עם מאות טנקים ונראים כמו הרוסים? מה הלך פה?

אז היו בלבולים מאוד גדולים ב-48 השעות. אני משוחח עם הרבה בוושינגטון, במקומות,אנשים בחרדה גדולה.

ולכן הם זזו מהר מאוד כדי להבהיר קודם כל, איך הוא אמר לי – Where we stand. (את המקום בו אנו (האמריקאים) עומדים. ואנחנו פה קודם כל.

ש. כידון: בוא נדבר על האינטרסים האירופאיים. אנחנו רואים את רישי סונק, את אולף שולץ וגם את מקרון, עומדים בחוזקה מאחורי ישראל. אנשים שביקרו את המדיניות של ישראל לא פעם.

י. שיין: פה צריך להבין. כרגע לא עוסקים במדיניות. עוסקים כפי שאמרנו בדאע"ש שהתקיף את מדינת ישראל. ברגע שדאע"ש התקיף את מדינת ישראל ומקרון עמד בפני התקפות טרור כאלה בצרפת, ושלא לדבר על שולץ, ושלא לדבר על בריטניה ששם כמובן יש אהדה לישראל בתפיסה, כפי שאמרנו, באתוס המערבי. אנחנו התבלבלנו, לא הם. הייתה לנו שנה שהתבלבלנו. התחילו לדבר על זה שאולי אנחנו בכלל לא חלק מהמערב אנחנו נהיה חלק ממזרח אירופה ואורבן הוא הגיבור הלאומי של כמה פה בישראל.

הם שכחו. הם חשבו שהמערב הוא ליברלי ועכשיו אנחנו צריכים ללכת לאיזה מודל חדש מזרח אירופאי של אוטוריטריות אחרת. פתאום התעוררו פה, מבינים את העסק הזה, ולכן המערב הזה שמבין את האיום הדאע"שיסטי, מבין את האיום האיסלאמיסטי ברגע שמזהה את זה כך, אין ספק בכלל שכולם מבינים. יש להם פה בני ברית אדירים, בצבא,באוניברסיטאות, בתרבות. אנחנו חלק עצום מהמערב למרות שאני אומר עוד פעם, וצריך כל הזמן להזכיר את זה. יש פה מה שקוראים ביחסים בינלאומיים מאבק דו-ראשי, או לא דו-ראשי, שני שלבים.

בית ראשון זה היחסים הבינלאומיים ובית שני זה היחסים הפנימיים. איך היחסים הפנימיים משפיעים על היחסים הבינלאומיים. לאן ישראל צועדת? שאלו כל השנה בארצות הברית.

שאלו כל השנה באירופה, היא מול החרדים? איך תראה ישראל? מהי ישראל? מה הזהות שלה? עכשיו הזהות שלה היא 1 - זהות של קורבן בהתחלה 2 – היא תהיה מעצמה גדולה, 3 - היא חוזרת להיות דמוקרטיה איתנו ביחד. היא לא אנכרוניסטית דתית חרדית. כל הדברים האלה, על זה הם דנו. אני הייתי שליח הכנסת לפרלמנט האירופי הם היו בהלם בשנה האחרונה. כרגע הם שולחים מסרים - רק תשמרו על עצמכם.

ש. כידון: והמסרים האלה מגיעים גם בדמות של סיוע צבעים ממשי. נושאת המטוסים שארצות הברית קרבה היא לא הפלגה לשם הזדהות אלא רמז עבה; אם אתם צריכים אותנו אנחנו כאן.

(עד) כמה התרחיש של סיוע אמריקאי פיזי קרוב? כמה זמן יש לנו עד שהלגיטימציה תפוג? ואלפי עורכי וידאו קריינים קופירייטרים משפיענים ואנשי קריאייטיב ישראליים התגייסו להלחם בחזרה בדיסאינפורמציה. הודעה קצרה ומיד חוזרים.

(פרסומת)

ש. כידון: האם אנחנו נראה כוחות זרים לוחמים שכם אל שכם עם מדינת ישראל או שזושיטת אוקראינה כלומר נשלח, נצייד, אבל לא נראה מה שנקרא Boots on the ground (השתתפות פיסית) אמריקאים?

י. שיין: אנחנו באתוס הישראלי הציוני תמיד אמרנו - אנחנו אף פעם לא הזמנו אף אחד ללחום בשבילנו. אנחנו נגן על עצמנו בכוחות עצמנו.

העובדה שאמריקה שולחת נושאת מטוסים ובכלל הייתה שאלה, היה סימן שאלה אפילו לרגע, ל-5 דקות, האם ישראל מסוגלת? היא בעיה שלנו, קונספטואלית,

(סיום מוסיקת רקע)

שתלווה אותנו עוד לדיונים הארוכים שלנו על יכולת ההרתעה שלנו, על התפיסה שלנו, על הניסיון לקעקע אותנו כקורי עכביש. כל אותם דברים. אז כמובן שאנחנו אף פעם לא ביקשנו סיוע של לחימהBoots on the ground מהאמריקאים. העובדה שהם הציעו אולי באינסינואציה, אולי הם נתנו לנו להבין שאם זה יקרה הם יהיו שם, זה לא לטובתנו. זה מראה אנחנו יכולים תמיד להגיד על עצמנו בעיקר למול אויבים האלה. זה מראה שאנחנו חלק מתוך ברית רחבה.

במזרח התיכון אף אחד לא רוצה לחשוב בכלל שאמריקאים באים לעזור לנו, כי תמיד המזרח התיכון, שאותו רצינו לבנות לפני שבועיים, סעודיה, הסכמי אברהם, כל הדברים היפים האלה שמרחיבים, תמיד נבנו על איזה רעיון? שישראל היא חזקה, יציבה, בלתי ניתנת לערעור.

היומיים הראשונים, שלושה, נתפסו שאנחנו אולי ממש לא. אלוהים ישמור! תראו מה קורה פה!

מה קורה כאן! זו הייתה בהלה לא רק אצלנו, בהלה אצל אחרים. איך זה יכול להיות? ולכן אנחנו כמובן לא נראה לדעתי את האמריקאים נלחמים עבורנו אבל האמריקאים בשלב הקריטי הזה של יום וחצי ממש לתוך הזה, אותתו שאם צריך, אולי. אני לא אומר שזה היהיוצא, ולכן זו שאלה מאוד מאוד חשובה של האתוס הציוני של גבורה, של לחימה עצמית.

ופה הרבה מהאתוסים נשחקו בימים האחרונים. המון זמן ייקח לשקם אותם: "מעטים מול רבים", "מדינה חזקה מדינה מול מדינה חלשה", "מדינה טכנולוגית בעלת עוצמה אדירה למול כאלה שהם בסך הכל באים על אופנועים וג'יפים" והנה זה גם מתמוטט. המון דברים נצטרך לשקם, אף אחד שלא ייקח את זה בקלות. זה ייקח זמן זה פסיכולוגיה של עוצמה שאנחנו נצטרך לראות איך היא הולכת ומתעצבת מחדש ומקבלת גיבוי מחדש בתוך היחסים הבינלאומיים.

דוברת א:

Can you imagine what it is like to watch your friends die in front of you?

האם אתם יכולים לדמיין מהי התחושה לראות את חבריכם מתים לנגד עיניכם?

דוברת ב:

For many young people in Israel this was reality.

עבור צעירים רבים בישראל, זו הייתה המציאות.

דוברת ג':

This Saturday, Hamas terrorists infiltrated Israel. They murdered and kidnapped…

בשבת זו, מחבלי חמאס חדרו לישראל. הם רצחו וחטפו...

ש. כידון: חלק מהמשחק של הארכת חלון הזמן זה גם שישראל תשתתף במשחק על המדיה. אנחנו רואים את הרשת החברתית נשלטת כמעט בידי אותם טרוריסטים שעושים בה שימוש ואנחנו גם צריכים לתת פייט.

י. שיין: אנחנו כרגע, כמו שאת רואה, נותנים פייט ברמה עצומה. העם נותן. ישראל עברה ממעמד של מדינה לחברה אזרחית. משרד ההסברה הישראלי, אני לא רוצה להכביר עליו מילים, הוא לא רלוונטי בכלל. מי שרלוונטי זה אזרחי ישראל, היהודים, החיילים כל מי שזה,שמעלה את התמונות, מראים את הזוועות, מראים מי זה אנחנו. Stand with us! (עימדו איתנו). אתם איתנו, והגיוס הוא תמיד מישראל מלמטה. כמו שנותנים לישראל את האפודים כרגע לחיילים וכולם מתגייסים, כולם מבינים גם את הנושא הבינלאומי. ואני אומר לך בצורה שאני מכיר את זה כרגע אני עוקב אחרי זה. בכל רשת, בכל מקום שקורה, בקמפוסים,ישראלים מגויסים כמו חיילים של המדינה באהבה גדולה, בדאגה עצומה. והם כרגע מהדהדים ברשתות גם את אותם סרטוני זוועה וגם את אותם דברים, ללמדך: חבר'ה, יש לנו פה מצב עם אויב נקלה שצריך להשמיד אותו. הם יהיו הדוברים שלנו. כל האחרים יהיה להם התפקידים הרשמיים וכן הלאה אבל הם עכשיו פשוט מאחורי כל הגל העצום הזה של הישראלים שמתגייסים. כמו שהם באים על ההרקולסים לארץ הם גם יוצאים החוצה ועושים את העבודה. ישראלים עובדים בשביל ישראל, ואני אומר את זה לא סתם, זה לא פוליטיקה כאשר המדינה וממשלת ישראל לא עבדו בשביל המדינה.

ש. כידון: ולסיכום, פרופ' יוסי שיין, שאלת השאלות היא חלון הפעולה של ישראל. אנחנו יודעים שהם עובדים היטב עם הרשתות החברתיות והסושיאל מידיה, ואנחנו נדעשכשיתחילו לצאת תמונות של אסון הומניטרי בעזה, האם כמו תמיד אנחנו נראה את המערב קופץ ומרסן אותנו?

י. שיין: אנחנו נראה בימים הקרובים, כי דברים מתחוללים בשדות קרב שאנחנו לא יודעים ויש לנו המון ניסיונות בדברים האלה. אנחנו זוכרים את נושא כפר כנא, אנחנו זוכרים את יודעת, פתאום ילדים נהרגים פה או שם, אי אפשר לדעת. קשה מאוד להתנבא על כל יום,אבל אמרנו גם היה משוואה של הלגיטימציה ומהו החלון. השאלה היא לא מה יגידו הגויים, אלא מה אנחנו נעשה, והשאלה היא אם יכולת ההנהגה שלנו תבין מה היא רוצה לאן היאלוקחת וכמה זמן.

גם האמריקאים הרי, שבאו למגר את סדאם חוסיין ובאו למגר אחרי ה-11 בספטמבר הם התברברו. השאלה אם אנחנו נתברבר. לא השאלה מה אחרים יגידו, וכאן, פה העניין הוא,בימים הראשונים אתה פתאום רואה את החוסן הישראלי חוזר. אתה רואה את ה-300,000 מילואימניקים אולי 360,000, אמרו הבוקר. אתה רואה את הגיוס המוני של הישראלים כמו בששת הימים שטסים לארץ. ישראל מתחילה להחזיר לעצמה הצבע הציוני, ההתנדבותי של אהבת המדינה שנשכח ממנה בעשרה החודשים האחרונים למול הכאוס שהיה כאן.

איך היא תתנהל? האם היא תתנהל בנצחונות אדירים? האם היא תוכל להרים את הדגל ולהראות גם את אופיה ההומאני הדמוקרטי אבל גם כי מנצחת בשביל המערב? מה יקרה בחזית הצפונית? כל הדברים האלה אנחנו עוד נראה. קשה מאוד להתנבא אבל לפחות אני רוצה לומר וחייבים לומר את זה, נס גדול שהתעשתנו, שאנחנו תופסים פיקוד. התפיסה שישראל מלוכדת היא תפיסה קריטית, גם בתוך בין העמים. הנה ישראל, היא חזרה להיות מלוכדת. היא לא מפוצלת כפי שראו בה בשנה האחרונה.

לסלי סטול שעשתה את הכתבה ב-CBS News והדהדה ודיברה על הפיצול ודיברו כל הזמן במונחים של מלחמת אזרחים ישראלית/ ככה זה היה בניו טיימס' בכל מקום/ כרגע המשוואה משתנה לכיוון קיומה של ישראל מול הדאע"שיסטים.

ש. כידון: עד כאן הכותרת להפעם אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בוויינט באתר או באפליקציה בנייד או ברכב ולהאזין בספוטיפיי או באפל בואו לדרג אותנו או להגיב לנו נשמח לקבל תגובות.

בינתיים אתם מוזמנים להאזין לפרק על אחת הסיבות בגללן האירופאים מבינים שהם צריכים לעמוד לצידנו, בעיית הפליטים המוסלמים. חפשו את הפרק. הבעיה של אירופה מתפוצצת עכשיו בצרפת.

איתי בצוות "הכותרת" טל זרביב וקובי נחשוני תחקיר הפקה ועריכה גיא סלם ועדן דוידוב אני שרון כידון. מקווה שהפרק הזה הכניס בכם קצת מוטיבציה ואופטימיות.

.

11 views0 comments

Comments


bottom of page