ראש מלא סיפורים - נורית זרחי - חלק א'

סיפורים ושירים מאת נורית זרחי.

מספרים ושרים: אפרת אביב ותומר שרון.

פסקול: טל בלכרוביץ׳.

יוצרים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/07/2018.

[שיר פתיחה - הרוח מחפש ילד עם כובע, הכובע מחפש ראש. הראש מחפש מסרק, המסרק מחפש קשרים. וראש מלא בסיפורים. וראש מלא בסיפורים]

סיפורים ושירים מאת נורית זרחי.

אמורי אשיג אטוסה.

כשֶׁאָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, הַמְּכַשֵּׁפָה הַקְּטַנָּה, גָּמְרָה אֶת לִמּוּדֶיהָ, הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִבָּחֵן. הַמְּנַהֵל הֵנִיחַ לְפָנֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מַזְלְגוֹת וְאָמַר לָהּ: "עַכְשָׁו כַּשְּׁפִי אוֹתָם. אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמַדְנוּ מָה הַדָּבָר שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם: מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ קָנִי, מַשֶּׁהוּ מָכִיר."

"אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ," אָמוֹרִי נָעֲצָה מַבָּט חָזָק מְאוֹד בַּמַּזְלְגוֹת, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ בְּכָל הַכּוֹחַ וְלָחֲשָׁה: "וִילְבֵּרְס, זִילְבֵּרְס, מִינְדֶרְהָאם, לוֹלֶרְהָאם," וּפָקְחָה אֶת הָעֵינַיִם בִּמְהִירוּת.

הָיָה רֶגַע שֶׁקֶט. בִּמְקוֹם הַמַּזְלְגוֹת, הָיוּ מֻנָּחִים עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי רָאשֵׁי וְרָדִים לְבָנִים.

"אָמוֹרִי אַשִּׂיג, וְרָדִים לְבָנִים? זֶה מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה וְזֶה מָה שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה? זֶה מָה שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם? מָה זֶה אִתָּךְ? אַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ קָנִי, מַשֶּׁהוּ מָכִיר? אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, אֲנִי נוֹתֵן לָךְ הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה."

אָמוֹרִי עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְלָחֲשָׁה בִּמְבוּכָה: "וִילְבֵּרְס, זִילְבֵּרְס, מִינְדֶרְהָאם, לוֹלֶרְהָאם."

הִיא פָּקְחָה לְאַט-לְאַט אֶת עֵינֶיהָ וְהִבִּיטָה בַּשֻּׁלְחָן.

"אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, שְׁנֵי כַּדּוּרֵי זְכוּכִית – הִשְׁתַּגַּעְתְּ? זֶה מָה שֶׁלָּמַדְתְּ בְּבֵית סִפְרֵנוּ? גֻּלּוֹת? מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ? הַאִם זֶה מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ קָנִי, מַשֶּׁהוּ מָכִיר? אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, אֲנִי נוֹתֵן לָךְ הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה. עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ וְהִתְרַכְּזִי חָזָק מְאוֹד. חִשְׁבִי מָה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כְּדֵי לָצֵאת לָעוֹלָם."

אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה כִּוְּצָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְלָחֲשָׁה: "וִילְבֵּרְס, זִילְבֵּרְס, מִינְדֶרְהָאם, לוֹלֶרְהָאם," ואמורי נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת. הִיא פָּחֲדָה לִפְקֹחַ אוֹתָן.

"אָמוֹרִי," שָׁאַג הַמְּנַהֵל, "אַתְּ עוֹשָׂה אֶת זֶה בְּכַוָּנָה, מָה?"

עֵינֶיהָ שֶׁל אָמוֹרִי נִפְקְחוּ בְּבַת אַחַת.

"אֲפִלּוּ אַתְּ, גְּבִרְתִּי, לֹא תַּגִּידִי לִי שֶׁמָּה שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם זֶה צְדָפִים."

אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה הִרְגִּישָׁה אֶת הַדְּמָעוֹת מַתְחִילוֹת לְבַצְבֵּץ בְּזָוִיּוֹת עֵינֶיהָ.

"מָה אִתָּךְ? לֹא לָמַדְתְּ כָּאן כְּלוּם? אַתְּ טִפְּשָׁה אוֹ שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֶת עַצְמֵךְ?"

אָמוֹרִי אָמְרָה: "זֶה לֹא בְּכַוָּנָה."

"זֶהוּ," אָמַר הַמְּנַהֵל, "בִּשְׁבִיל לְהַצְלִיחַ בָּעוֹלָם צָרִיךְ כַּוָּנָה, אַתְּ שׁוֹמַעַת? אֲנִי אֶתֵּן לָךְ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת אַחַת אַחֲרֵי הָאַחֲרוֹנָה. ואם אז לֹא תַּצְלִיחִי, לֹא תּוּכְלִי כבר לָצֵאת לָעוֹלָם לְעוֹלָם."

אָמוֹרִי נִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ.

"הִתְאַמְּצִי," אָמַר הַמְּנַהֵל, "זִכְרִי מָה שֶׁלָּמַדְנוּ בְּבֵית סִפְרֵנוּ, מָה שֶׁכָּל הַתַּלְמִידִים בִּצְעוּ עַל נְקַלָּה וּכְבָר הִרְחִיקוּ עָמֹק אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם. אֲנִי רוֹצֶה לְהַזְכִּיר לָךְ שֶׁמָּה שֶׁנָּחוּץ זֶה מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ קָנִי, מַשֶּׁהוּ מָכִיר."

"אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ," אָמוֹרִי לֹא הִצְלִיחָה לַעֲצֹם כָּל כָּךְ חָזָק אֶת הָעֵינַיִם, מִפְּנֵי שהיו לַחוֹת, וְהִיא כְּבָר לֹא כל כך יָכְלָה לְהִתְרַכֵּז. גַּם כְּשֶׁאָמְרָה: "וִילְבֵּרְס, זִילְבֵּרְס, מִינְדֶרְהָאם, לוֹלֶרְהָאם'"

"אִיכְס," אָמַר הַמְּנַהֵל, "אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, וַדַּאי שֶׁאֵינֵךְ יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בְּבֵית סִפְרֵנוּ."

וְהוּא יָצָא בִּטְרִיקַת דֶּלֶת.

לְאַט-לְאַט פָּקְחָה אָמוֹרִי אֶת עֵינֶיהָ. עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנֶיהָ עָמְדוּ שְׁנֵי ג'וּקִים שְׁחֹרִים וּמַבְרִיקִים. הֵם מִשְׁמְשׁוּ בִּמְחוֹשֵׁיהֶם הַדְּקִיקִים. אֲפִלּוּ אָמוֹרִי חָשְׁבָה שֶׁהֵם מַגְעִילִים. הִיא רָצְתָה לְהַשְׁאִיר אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן וּבְשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט לַחְמֹק מֵהַחֶדֶר וְלָלֶכֶת לְאָן שֶׁיְּכוֹלָה לָלֶכֶת מְכַשֵּׁפָה קְטַנָּה בְּלִי תְּעוּדָה. אֲבָל הִיא לֹא יָכְלָה לְהַשְׁאִיר אוֹתָם פֹּה, שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ לְמָה נֶהֶפְכוּ לָהּ הַמַּזְלְגוֹת. וְהִיא נִגְּשָׁה לַשֻּׁלְחָן. מָה תַּעֲשֶׂה בָּהֶם?

"הַי, גְּבֶרֶת, נָעִים מְאוֹד. שְׁמִי זִילְבֵּרְס. הַגּ'וּק הַיְּמָנִי לְשֵׁרוּתֵךְ."

"הַי, אָמוֹרִי, נָעִים מְאוֹד, שְׁמִי וִילְבֵּרְס. הַגּ'וּק הַשְּׂמָאלִי לְשֵׁרוּתֵךְ."

אָמוֹרִי הִבִּיטָה לַצְּדָדִים. רַק שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִשְׁמַע שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת עִם ג'וּקִים. וְהִיא תָּפְסָה אֶת זִילְבֵּרְס בִּקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְּכִיס יָמִין, וְאֶת וִילְבֵּרְס תָּפְסָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ וְהִכְנִיסָה לְכִיס שְׂמֹאל וְיָצְאָה אִתָּם לַמִּסְדְּרוֹן.

הִיא הִסְתַּכְּלָה סָבִיב-סָבִיב. לֹא הָיָה שָׁם אַף אֶחָד. הִיא נִעֲרָה אֶת הַכִּיסִים, וְזִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס נָפְלוּ הַחוּצָה.

לָחֲשׁוּ, "אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהִפָּטֵר מֵאִתָּנוּ סְתָם כָּךְ. רֵאשִׁית, אַתְּ אַחְרָאִית לָנוּ, וְשֵׁנִית, מָה אֲנַחְנוּ אִם לֹא מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, וְלִקְנוֹת וְלִמְכֹּר אוֹתָנוּ לֹא צָרִיךְ. אוֹתָנוּ מְקַבְּלִים חִנָּם."

מָה יָכְלָה אָמוֹרִי הַמִּסְכֵּנָה לַעֲשׂוֹת? הֵם מִשְׁמְשׁוּ בִּמְחוֹשֵׁיהֶם הַדַּקִּים הַמַּגְעִילִים.

"אוּלַי זֶה נָכוֹן," אָמְרָה אָמוֹרִי, "אֲבָל לֹא הִמְצֵאתִי אֶתְכֶם בְּכַוָּנָה."

"אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא מְשַׁנֶּה,"

"לֹא בְּכַוָּנָה זֶה פָּשׁוּט בְּכַוָּנָה אַחֶרֶת."

"מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה?" אָמְרָה אָמוֹרִי בְּלִי לְהַבִּיט בָּהֶם אֲפִלּוּ. "לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת אַחְרָאִית לָכֶם? הרי לעולם לֹא אֲקַבֵּל תְּעוּדָה לָצֵאת לָעוֹלָם."

"צְצְ… לֹא בְּעָיָה," אָמְרוּ זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס. "מָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת אִתָּנוּ זֶה לְאַלֵּף אוֹתָנוּ." "בדיוק"

"אֲנִי לֹא רוֹצָה," אָמְרָה אָמוֹרִי וְהִתְחִילָה לָרוּץ כְּדֵי לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם.

הַמִּסְדְּרוֹן הָיָה רֵיק. אֲבָל זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס חָבְטוּ בְּכַנְפֵיהֶם הַשְּׁחֹרוֹת, עוֹפְפוּ בִּכְבֵדוּת וְצָנְחוּ עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל אָמוֹרִי.

"תְּאַלְּפִי אוֹתָנוּ, אָמוֹרִי," לָחֲשׁוּ, "אַתְּ חַיֶּבֶת, אַתְּ אַחְרָאִית."

כַּמָּה שֶׁהֵם מְתֹעָבִים, חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ אָמוֹרִי. אֲבָל בְּקוֹל אָמְרָה לָהֶם שהם עֲרֻמִּים, ושילְכוּ לְהִתְלַבֵּשׁ."

וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס נֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה, חָזְרוּ שְׁנֵיהֶם לְבוּשִׁים וְנֶעֶמְדוּ לְפָנֶיהָ.

"מָה אַתֶּם רוֹצִים עַכְשָׁו?" שָׁאֲלָה אָמוֹרִי.

"מָה, אֲנַחְנוּ לֹא יָפִים? אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁתַּגִּידִי לָנוּ אֶת זֶה. שֶׁנִּרְאֶה שֶׁשַּׂמְתְּ לֵב."

"מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁלֹּא רוֹאִים שֶׁאַתֶּם ג'וּקִים? ג'וּקִים לְבוּשִׁים זֶה מַמָּשׁ ג'וּקִים עֲרֻמִּים עִם בְּגָדִים."

אָמוֹרִי הִתְיַשְּׁבָה עַל הַסַּפְסָל. מַזָּל שֶׁכֻּלָּם כְּבָר הָלְכוּ הַבַּיְתָה, חָשְׁבָה. "מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה?" שָׁאֲלָה בְּקוֹל נָמוּךְ.

"אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁתַּגִּידִי לָנוּ: 'וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס הַנִּפְלָאִים וְהַנְּעִימִים, אָנָּא רִקְדוּ לְפָנַי.'"

כַּמָּה שֶׁהֵם מַגְעִילִים, חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ אָמוֹרִי. אֲבָל בְּקוֹל אָמְרָה: "נוּ, תִּרְקְדוּ אִם אַתֶּם כָּל כָּךְ רוֹצִים." וְזִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס רָקְדוּ. [או וה או בכנפיים, או וה או מחוש ומחושיים, או וה או נענוע, או וה או בשיפוע, או וה או שלוש, שתיים, אחת, זילברס, וילברס, או וה או שפגט! X2]

אַחֲרֵי שֶׁהֵם גָּמְרוּ, הֵם קַדּוּ וְאָמְרוּ: "צְצְ… עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ רוֹצִים תִּשְׁבָּחוֹת, כן תשבחות"

"מָה זֶה?" אָמְרָה אָמוֹרִי.

"שֶׁתַּגִּידִי: 'וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס, רְקַדְתֶּם כָּל כָּךְ נִפְלָא, בַּעֲדִינוּת, בְּקֶצֶב וּבְחֵן.'"

אָמוֹרִי חָזְרָה עַל דִּבְרֵיהֶם.

"רוֹאִים שֶׁאַתְּ לֹא מְשֻׁכְנַעַת. וַאֲנַחְנוּ רָקַדְנוּ כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינַיִךְ, וְלֹא יָצָא מִזֶּה כְּלוּם. אז בְּסֵדֶר, עַכְשָׁיו נִתֵּן לָךְ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת. אָז תַּגִּידִי: 'זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס, תָּשִׁירוּ לִי שִׁיר נֶהֱדָר.'"

אֵיזֶה חֲזִירֵי מַחְמָאוֹת, חָשְׁבָה אָמוֹרִי. אֲבָל בְּקוֹל אָמְרָה: "נוּ, שִׁירוּ כְּבָר אִם אַתֶּם כָּל כָּךְ רוֹצִים."

[או וה או נשיר בשני קולות, או וה או נולדנו לגדולות, או וה או ענוג ורך, או וה או נשיר רק לך, או וה או שלוש, שתיים, אחת, זילברס, וילברס, או וה או שפגט!]

"עַכְשָׁו אַתְּ צְרִיכָה לְהַגִּיד שֶׁשַּׁרְנוּ נֶהֱדָר," "כִּי שַׁרְנוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאהֲבִי אוֹתָנוּ."

"אַתֶּם מַמָּשׁ זַמָּרִים," אָמְרָה אָמוֹרִי.

"רוֹאִים שֶׁלֹּא הִשְׁתַּכְנַעְתְּ. מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁתֹּאהֲבִי אוֹתָנוּ?"

"כְּלוּם, כְּלוּם-כְּלוּם-כְּלוּם. פָּשׁוּט תִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִּי."

שָׁמְעוּ וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס, הִתְנַפְּחוּ, צִפְצְפוּ וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ לֹא מְסֻגָּלִים, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְהִפָּטֵר מֵאָמוֹרִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."

אָמוֹרִי הִתְחִילָה לִבְכּוֹת. הַדְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ הָיוּ גְּדוֹלוֹת, וְהֵן יָרְדוּ עַל זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס כְּמוֹ אַבְנֵי מַיִם וְקָלְעוּ בָּהֶם בְּדִיּוּק. זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס יָשְׁבוּ בְּאֶמְצַע הַשְּׁלוּלִית, רְטוּבֵי כְּנָפַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לָקוּם.

"צְצְ… אֲנַחְנוּ טובעים, אנחנו טובעים. הַצִּילִי אוֹתָנוּ, אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה."

אָמוֹרִי נִבְהֲלָה. לֹא לֶאֱהֹב אֶת זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס זֶה דָּבָר אֶחָד, אֲבָל לְהַטְבִּיעַ אוֹתָם זֶה כְּבָר דָּבָר אַחֵר, וְלָזֶה הִיא לֹא הִתְכַּוְּנָה כְלָל. עַכְשָׁו הִיא אֲפִלּוּ לֹא יָכְלָה לִבְרֹחַ, וְהִיא שָׁלְחָה קְצֵה צִפֹּרֶן יְמָנִית וְשָׁלְתָה מִן הַמַּיִם אֶת זִילְבֵּרְס, וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחָה קְצֵה צִפֹּרֶן שְׂמָאלִית וְשָׁלְתָה מֵהַמַּיִם אֶת וִילְבֵּרְס. וְהֵם יָשְׁבוּ כְּמוֹ שְׁנֵי שַׁבְּלוּלֵי אִטְרִיּוֹת עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה וְלֹא רָצוּ לְהִתְנַחֵם.

"אַתֶּם כּוֹעֲסִים," אָמְרָה אָמוֹרִי. "אַל תִּכְעֲסוּ. לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה בְּכַוָּנָה."

"זֶהוּ," לָחֲשׁוּ וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס, "זֹאת הַבְּעָיָה. הָיִית צְרִיכָה לְהִתְכַּוֵּן אֵלֵינוּ. הָיִית צְרִיכָה לְהַגִּיד: 'זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס הַנִּפְלָאִים וְהַנְּעִימִים.'"

אָמוֹרִי הַמִּסְכֵּנָה, מָה כְּבָר יָכְלָה לַעֲשׂוֹת? הִיא לָחֲשָׁה בְּקוֹל נָמוּךְ: "זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס הַנִּפְלָאִים וְהַנְּעִימִים, עוּפוּ בְּבַקָּשָׁה."

"לֹא," אָמְרוּ זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס, "לְפִי הַקּוֹל שֶׁלָּךְ רוֹאִים שֶׁאַתְּ לֹא מִתְכַּוֶּנֶת. אֲנַחְנוּ לֹא נָזוּז מִפֹּה אַף פַּעַם. לְעוֹלָם."

"זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס," אָמְרָה שׁוּב אָמוֹרִי, "אַתֶּם נִפְלָאִים וּנְעִימִים בֶּאֱמֶת. עוּפוּ. עוּפוּ בְּבַקָּשָׁה."

"מָה? תַּגִּידִי עוֹד פַּעַם. לֹא שָׁמַעְנוּ כָּל כָּךְ טוֹב."

"זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס," צָרְחָה אָמוֹרִי, "אַתֶּם הַגּ'וּקִים הֲכִי נִפְלָאִים וַהֲכִי נְעִימִים בָּעוֹלָם."

הָיָה רֶגַע שֶׁקֶט. מִתּוֹךְ הַשְּׁלוּלִית הַקְּטַנָּה עָלוּ זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס, וּלְנֶגֶד עֵינֶיהָ שֶׁל אָמוֹרִי נֶהֶפְכוּ לִשְׁנֵי סוּסִים נִפְלָאִים ולְבָנִים עִם רְעָמוֹת אֲרֻכּוֹת וּזְנָבוֹת מִתְנוֹפְפִים.

זִילְבֵּרְס נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְלִקֵּק אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ מִשְּׂמֹאל, הִבִּיט בָּהּ בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת עִם עַפְעַפֵּי זָהָב וְלָחַשׁ: "הַכִּירִי, שְׁמִי הָאֲמִתִּי מִינְדֶרְהָאם." וּוִילְבֵּרְס הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וְלִקֵּק אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ מִיָּמִין וְהִבִּיט בָּהּ בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת עִם עַפְעַפֵּי זָהָב וְלָחַשׁ: "הַכִּירִי, שְׁמִי הָאֲמִתִּי לוֹלֶרְהָאם."

"וִילְבֵּרְס וְזִילְבֵּרְס, מִינְדֶרְהָאם וְלוֹלֶרְהָאם," לָחֲשָׁה אָמוֹרִי, "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה."

הִנֵּה לְפָנֶיהָ, בְּדִיּוּק-בְּדִיּוּק לְפִי הַכְּלָלִים: מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ קָנִי, מַשֶּׁהוּ מָכִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאִישׁ לֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לִמְכֹּר סוּסִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה.

וְאָז הוֹפִיעָה מֶרְכָּבָה, וְזִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס – כְּלוֹמַר מִינְדֶרְהָאם וְלוֹלֶרְהָאם – נִרְתְּמוּ אֵלֶיהָ.

"וְאֶת זֶה אֲנִי עָשִׂיתִי, אֲנִי, שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי אֶת הַבְּחִינָה וְלֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם תְּעוּדָה בְּבֵית סִפְרֵנוּ," לָחֲשָׁה אָמוֹרִי וְהִתְיַשְּׁבָה בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.

זִילְבֵּרְס וּוִילְבֵּרְס רָקְעוּ כָּל אֶחָד בְּרֶגֶל יָמִין וְאַחַר כָּךְ בְּרֶגֶל שְׂמֹאל, צָנְפוּ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

"טוּסִי, אָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, עַכְשָׁו טוּסִי לָךְ אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם. קָדִימָה, קָדִימָה, טוּסִי עַל מַשֶּׁהוּ נִפְלָא, מַשֶּׁהוּ מַלְהִיב, מַשֶּׁהוּ דָהִיר, מַשֶּׁהוּ אָהִיב."

[מנגינה]

קילפתי תפוז,

מצאתי בפנים -

כמו בתוך קן

ילד ישן.

הילד אמר:

"אתה עשית פה חור,

תקן את הפלח,

נושב עלי קור."

אמרתי: "רגע,

סליחה, שלום."

ואת הפלחים

שמתי במקום.

ועד היום -

אם הוא לא הצטנן,

בתוך התפוז

ילד ישן.

"לילה טוב"

אמרתי: "רגע,

סליחה, שלום."

ואת הפלחים

שמתי במקום.

ועד היום -

אם הוא לא הצטנן,

בתוך התפוז

ילד ישן.

ששש…

ביי ביי

ששש…

[מנגינת סיום]

האזנתם לסיפורים ושירים מאת נורית זרחי, הופק עבור חינוכית.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה