top of page

היסטוריה לילדים - ואסקו דה גאמה


תקציר: מביאים לכם שוב את סיפורו של ואסקו דה גאמה - לפני 500 שנה הוא הפליג בעולם, בלי לדעת איך העולם נראה. הוא הראשון שהצליח להגיע מאירופה להודו בדרך הים - ואסקו דה גאמה. See [omnystudio.com/listener](https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

 

אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

יובל מלחי: שלום ילדים, כמו שאתם יודעים, אנחנו בפגרה. אבל היום אני רוצה להשמיע לכם בשידור חוזר את הפרק על אחד ממגלי הארצות החשובים בהיסטוריה. האירופי הראשון שהצליח להגיע כל הדרך מאירופה להודו דרך הים.

פיצקי: נכון, קראו לו פיצקי דה גאמה.

יובל: הו, שלום פיצקי.

פיצקי: אני כל כך אוהב את הפרק הזה.

יובל: באמת? למה?

פיצקי: כי המסע שלי שינה את העולם.

יובל: שלך?

פיצקי: ברור, פיצקי דה גאמה.

יובל: נו?

פיצקי: טוב, טוב, ואסקו דה גאמה. אתה יודע שהמסע הראשון של ואסקו דה גאמה מחופי אפריקה להודו ארך 23 ימים. לא כזה הרבה, אבל המסע חזרה היה נגד הרוח והוא ארך 132 ימים. זה המון ימים להיות בים.

יובל: רגע, פיצקי, אמרת המסע הראשון. כמה מסעות הוא ערך בסך הכול?

פיצקי: חכה ותשמע. שלושה. חכה ותשמע, חכה ותשמע. האזנה מהנה. יאללה, רחל, ואסקו דה גאמה.

"היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.

ואסקו דה גאמה.

לפני כ-500 שנה, הרבה לפני שיכולנו לשגר לוויינים לחלל או להסתמך על אפליקציות ניווט והמפות של גוגל, היה קשה לדעת איך העולם נראה. מי שהסתקרן ורצה לגלות ארצות ויבשות, היה צריך לצאת למסעות ארוכים, קשים ומסוכנים, כדי לגלות מקומות חדשים. רבים יצאו לדרכם והגיעו אל מקומות שאיש לא היה בהם קודם לכן. היום אספר לכם על אחד ממגלי הארצות החשובים בהיסטוריה, ושמו ואסקו דה גאמה. הוא היה האירופי הראשון שהצליח להגיע כל הדרך מאירופה להודו דרך הים, והוא שינה את העולם.

ואסקו דה גאמה נולד בשנת 1460 בעיר סינס לחופי האוקיינוס האטלנטי בדרום מערב פורטוגל. אביו היה מפקד המצודה המקומית, וואסקו, בדומה לאביו, התגייס לצי או לחיל הים הפורטוגלי, והחל ללמוד כיצד לנווט אוניות.

בוא הנה בחור צעיר, בוא הנה. איך קוראים אותך?

אני ואסקו.

טבסקו? הו, אתה בטח בחור חריף חריף.

לא טבסקו. ואסקו.

אה, יופי. למה באת לפה?

אני רוצה ללמוד לנווט אוניות.

אה, מעולה. מעולה. אז הנה מטאטא, הנה סמרטוט, הנה מים, הנה דלי. עכשיו לך תכיר את הסיפון, וכדאי לך שהוא יהיה מבריק. הבנת, טבסקו?

ואסקו! ואסקו! אוף איתו, אני אראה לו מה זה. אני אלמד לנווט אוניות ולא אצטרך לקרצף את הסיפון. אני אהיה... אורות, במה, קחו ממני את הסמרטוט והמחבת. אני אלמד להיות נווט. לא אחתוך סלט, לא אפליג לאט, אני אהיה נווט.

טבסקו!

אה, סליחה, סליחה. מטאטא, מקרצף, מקרצף.

נווט של אונייה קובע לאיזה כיוון צריכה אונייה לשוט כדי להגיע אל יעדה. צריך לזכור שאנחנו מדברים על תקופה שבה עדיין אין תקשורת לוויינים, שבעזרתה אנחנו יכולים למצוא את הדרך בקלות. בלב ים גם אין הרים או גבעות או ציוני דרך אחרים. אם מסתכלים קדימה, אחורה, לצדדים או אל האופק, רואים רק ים. אז איך אפשר לדעת איפה אנחנו?

המפות שהיו ברשות הנווטים לא היו מדויקות כיוון שאזורים רבים טרם נחקרו, ולכן לא הופיעו על גבי מפות גיאוגרפיות. כמה כיף שהיום אנחנו פשוט אומרים לווייז מה הכתובת שאליה אנחנו רוצים להגיע והוא לוקח אותנו לשם. אבל בעבר, נווטים היו צריכים ללמוד שיטות ניווט שהסתמכו על גרמי שמיים, השמש והכוכבים, והמון המון חישובים. בתקופתו של ואסקו דה גאמה השתמשו נווטים במכשיר בשם אצטרולב, מין מכשיר הדומה למצפן עם מחוגים ודסקיות, שאפשר למלחים לדעת היכן הם נמצאים ביחס לכוכבים.

ואסקו, אנחנו עומדים להתנגש בסלע.

מחשב מסלול מחדש.

נו?

מה, נו? אני צריך כמה שעות לחשב.

אז מה נעשה? אנחנו עומדים להתנגש.

הנה, סובבו את ההגה שמאלה וזהו.

וואו, ואסקו, אתה נווט תותח. מה אתם יורים בתותח? אמרתי שואסקו תותח. אוי, איזה בלבולציה.

באותה שנה שבה נולד ואסקו דה גאמה, בשנת 1460, הלך לעולמו הפורטוגלי אנריקה הספן, או אנריקה הנווט. הוא היה נסיך ששלח אוניות פורטוגליות לחופי אפריקה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ספינות אירופיות הגיעו לחופים הדרומיים של אפריקה. הן לא שטו לשם לפני כן מפני שהספינות לא היו מספיק טובות למסעות כל כך ארוכים. וגם מפני שרבים באותה תקופה האמינו כי במים שוכנות מפלצות. בתקופתו של אנריקה שכללה פורטוגל את אמנות הניווט, וספנים פורטוגלים רבים הגיעו ראשונים למקומות נידחים.

ואסקו דה גאמה נודע כנווט מוכשר ואף נשלח על ידי מלך פורטוגל ללכוד אוניות מצרפת. באותה תקופה מדינות באירופה, למשל צרפת, אנגליה, הולנד, ספרד ופורטוגל, התחרו זו בזו על השליטה בימים.

אני רוצה שהיום יהיה יום שלישי.

ואני רוצה יום שני.

נו, נו, אני רוצה חמישי ולרקוד היום יום חמישי, היום יום חמישי.

לא, לא. אנגליה, צרפת, ספרד, התכוונתי בים ברבים, ימים. לא שליטה על הימים ראשון, שני, שלישי. ימים, הים התיכון, הים האדום, מבינים?

אוי, איזה בלבולציה.

האירופים רצו לגלות נתיבים ימיים חדשים ולסחור עם תרבויות רחוקות. הם רצו למצוא אוצרות שיהפכו אותם ואת ממלכתם לעשירים. ולשם כך החלו להקים מושבות במקומות רחוקים. התקופה הזו נקראה "עידן התגליות" משום שבמהלכה גילו האירופים מקומות חדשים רבים. בוודאי שמעתם את הפרקים שלנו על מגלי הארצות קולומבוס ומגלן.

סוחרים עשו את הדרך מהודו לאירופה דרך היבשה, וכך נודע לאירופים על תבלינים רבים שאפשר היה למצוא בדרום מזרח אסיה בלבד, למשל ציפורן, אגוז מוסקט, קינמון ופלפל שחור. בהודו נמצאו גם תכשיטים מיוחדים, בדי משי וכלי חרסינה שיוצרו בסין. אז אם אפשר להוביל סחורה בדרך היבשה, למה למצוא דרך להוביל סחורה בספינות?

אז זהו, שבדרך היבשה אפשר להוביל מעט סחורות בהשוואה להובלה באוניות. גמל, למשל, מסוגל לסחוב כ-150 ק"ג במסעות ארוכים. משהו כמו חמישה ילדים. ספינותיו של דה גאמה נשאו מאות טון של סחורה, שזה כמו מאות ואולי אפילו אלפי ילדים. כולם ידעו כי אם מישהו ימצא נתיב דרך הים להודו ולדרום מזרח אסיה, הוא יהפוך לאדם מפורסם ועשיר. אבל המסע הזה היה מסוכן, בעיקר בשל מחלה עם השם הכי מצחיק ביקום, צפדינה.

מה אתם צוחקים? זאת מחלה ממש מסוכנת. צפדינה, צפדינה. תפסיקו לצחוק, צפדינה, צפדינה. תפסיקו לצחוק, צפדינה, צפדינה, צפדינה. ילדים, תפסיקו גם אתם לצחוק מה זה צריך להיות? צפדינה, צפדינה, צפדינה. תפסיקו עם זה. תפסיקו עם זה מייד! מה זה? אני הולך. הנה, אני הולך.

הימאים באותן שנים, וגם מאות שנים לאחר מכן, לא אכלו פירות וירקות טריים במשך חודשים רבים. בגופם נוצר מחסור חמור בוויטמין סי. בין המאות ה-15 ל-18, במשך תקופה של כ-400 שנים, כשני מיליון ימאים מתו מהמחלה.

מעניין אם כדאי לצאת למסע מסוכן בים. מצד אחד אהיה אדם עשיר. מצד אחר, אולי לא אחזור בכלל. מצד אחד אוכל לקנות כל מה שאני רוצה, אבל אם לא אחזור, לא אוכל לקנות כלום. ילדים, מה אתם אומרים, לצאת או להישאר?

מה לצאת? אתם השתגעתם? זה מאוד מסוכן. כאילו אני הולך ללונה פארק. צא, אולי לא תחזור, באמת. טוב, נו, בוא נצא, נראה מה יהיה.

קולומבוס חיפש גם הוא נתיב להודו דרך הים. הוא גילה יבשת חדשה שהאירופים לא הכירו, יבשת אמריקה. על מגלי הארצות היה להמשיך לחפש נתיב שיט לדרום מזרח אסיה ולהודו. ככל שעברו השנים הצליחו הספנים הפורטוגלים להגיע רחוק יותר ויותר עם אוניותיהם. בכל פעם שיצאו מפורטוגל הגיעו לנקודה דרומית יותר לאורך חוף יבשת אפריקה. בכל פעם שעגנה האונייה, הקימו הספנים יישוב קטן ומבוצר, בו היה ניתן להצטייד בסחורה, והוא גם סיפק למלחים הגנה מפני שודדים. אחת המשלחות של הצי הפורטוגלי, בפיקודו של ברתולומיאו דיאז, הגיעה לקצה הדרומי של אפריקה, שאותו היה צריך להקיף כדי להמשיך בכיוון הודו. הקצה הזה אינו חצי אי, כי רק הצ'ופצ'יק שלו נוגע בים, ולכן הוא נקרא כף. תנסו את זה רגע, תוציאו ממש קצת את הלשון שלכם, הנה, זה כף. ועכשיו תוציאו את הלשון עד הסוף, הנה, זה חצי אי.

דיאז קרא לקצה הזה "כף הסערות", מפני שהים דרומית לאפריקה היה סוער מאוד וקשה לחצייה. מלך פורטוגל לא רצה להפחיד את הימאים ולכן שינה את השם ל"כף התקווה הטובה".

אני כולי תקווה שהמלחים יעשו לי טובה ויביאו לי הרבה זהב וכסף, ואז יהיה לי מאוד כיף. בזכות התקווה שלי לטובה ולכיף, אני מכריז על האזור כף התקווה הטובה. ורק תזהרו כי ממש ממש סוער שם ויש שם הרבה סלעים והספינות שלכם עשויות מעץ. זהירות.

ואסקו דה גאמה נשלח להקיף את אפריקה, ומשם לשוט עד להודו. איש לא עשה זאת לפניו. דמיינו איזה אומץ לב נדרש לעשות מעשה בפעם הראשונה בתולדות האנושות.

רב החובל ואסקו דה גאמה, כמה זמן ההפלגה?

לא יודע.

האוכל יספיק לנו?

לא יודע.

יהיו לנו מספיק מים?

לא יודע.

זה מסע מאוד מסוכן, ואסקו.

צודקים, אולי נחשוב רגע אם כדאי לצאת לדרך. אוי, אנחנו מפליגים. אמרתי לחשוב לצאת לדרך לא לצאת לדרך. טוב, יצאנו. איזה בלבולציה.

אחד העזרים שוואסקו דה גאמה לקח עמו היו לוחות אסטרונומיים שהכין רבי אברהם זכות, שהיה אסטרונום יהודי מפורטוגל. הרב זכות הדריך את ואסקו דה גאמה כיצד להשתמש בלוחות האסטרונומיים במהלך מסעותיו בים. בשמונה ביולי שנת 1497 יצאה לדרך המשלחת בפיקודו של ואסקו דה גאמה מנמל העיר ליסבון שבפורטוגל. המשלחת כללה ארבע אוניות ועל סיפונן כ-170 מלחים. המשלחת הפליגה דרומה במשך חודשים ארוכים, עד שסוף סוף נגלתה בפניהם הנקודה הדרומית ביותר באפריקה. המשלחת הקיפה את הקצה הדרומי של היבשת והחלה להפליג באזור שאפילו אירופי יחיד לא הפליג בו מעולם.

המסע היה ארוך וקשה, ורבים מהמלחים הפורטוגלים חלו בדרך. המשלחת עצרה בנמלים לאורך חופה המזרחי של אפריקה. הם היו צריכים להצטייד במזון, במים ובסחורה חדשה. באזור שלטו המוסלמים, וואסקו דה גאמה התחפש למוסלמי כדי לפגוש את אחד השליטים המקומיים. התושבים חשדו במשלחת שהם מעמידים פני מוסלמים וכוונותיהם רעות. דה גאמה נאלץ לנוס על נפשו מפני המון זועם. בתגובה ירה ואסקו דה גאמה בתותחיו אל עבר העיר.

ואסקו דה גאמה ומשלחתו היו האירופים הראשונים שביקרו בערים האפריקאיות הללו בדרום מזרח אפריקה.

בעיר מלינדי, כיום בקניה, התושבים היו נחמדים יותר. שם פגשה המשלחת בנווט שהצטרף אליהם. הוא ידע לשוט מחופי אפריקה המזרחיים ועד להודו, אך עד היום אין יודעים בדיוק מי הוא היה. אולי הודי שהגיע לחופי אפריקה או אפריקני ששט דרך קבע להודו. העובדה נותרה כתעלומה.

ואסקו ואוניותיו חצו את הים הערבי, זהו חלק מהאוקיינוס ההודי שנמצא בין הודו לאפריקה. הים הערבי נחשב לים הגדול בעולם, ואילו האוקיינוס ההודי הוא האוקיינוס השלישי בגודלו בעולם. במקום הראשון נמצא האוקיינוס השקט ובמקום השני האוקיינוס האטלנטי.

חחח.

אטלנטי, מה אתה צוחק?

אתה מקום שלישי, הודי.

ואתה מקום שני. כולם יודעים שבמקום הראשון האוקיינוס השקט.

אז מה? זה האוקיינוס הכי סוער ומסוכן. אני הייתי צריך לזכות במקום הראשון.

אוקיינוסים, אולי די לריב? אנחנו באמצע המתח.

סליחה.

ב-20 במאי 1498 עגנה המשלחת הפורטוגלית בדרום מערבה של תת היבשת ההודית. אנו קוראים לה תת יבשת מפני שהודו והמדינות השכנות לה, פקיסטן, נפאל וסרי לנקה הן חלק דומה מאוד להודו מבחינה תרבותית וגיאוגרפית, ולכן תת היבשת ההודית, ששוכנת ביבשת אסיה, היא כמו יבשת בתוך יבשת. תת יבשת.

הפורטוגלים ירדו אל החוף בעיר הנמל שנקראה אז קליקוט ונקראת היום קוז'יקוד.

ואסקו דה גאמה בוודאי היה מאושר, הוא מצא את הנתיב הימי שחיפש. הוא השלים את המסע המתועד הראשון בהיסטוריה מאירופה להודו בדרך הים.

הפורטוגלים היו מופתעים לגלות שההודים אינם נוצרים ואינם מוסלמים, אלא מאמינים בדת אחרת שנקראת הינדו. כדי לכונן קשרי מסחר עם ההודים, היה עליהם לגשר על הפער התרבותי ולרצות את מארחיהם. ואסקו דה גאמה ביקש להיפגש עם השליט המקומי.

שלום לך השליט המקומי, הבאנו לך מתנות רבות.

אוי, אני שמח, אני אוהב מתנות. מה הבאתם?

הנה, סוכר.

אבל יש לי מלא סוכר.

אה, אוקיי. הנה שמן ודבש.

אתם יודעים כמה שמן ודבש יש לי כאן? מה עוד יש לכם?

כובעים יפים, שרשראות.

יש לי שרשראות וכובעים וגם יהלומים יותר יפים משלכם. תגידו, במדינה שלכם אין יהלומים או זהב? למה הבאתם לי מתנות מצ'וקמקות כאלה? למה? למה?

אומנם ואסקו ואנשיו הביאו עימם סחורה שנחשבה בעיניהם למיוחדת ונדירה, אבל ההודים לא התרשמו ממנה בכלל. השליט ההודי שאל את ואסקו דה גאמה אם מלך פורטוגל אינו מסוגל לשלוח מתנות מכובדות יותר כמו אבני חן וזהב. המפגש הראשוני לא עלה יפה, אבל ואסקו דה גאמה הצליח להשיג את מבוקשו. הוא מצא נתיב ימי להודו ואף העמיס את הספינות שלו בסחורה מיוחדת ויקרת ערך. המשלחת יצאה לדרכה בחזרה לאירופה באותו הנתיב שבו הגיעה.

רגע לפני שיצאו לדרכם פגשו באדם יהודי. הם העלו אותו לספינתם והבטיחו לו שלא יאונה לו כל רע. אלא שהם לא דיברו אמת. אותו יהודי נודע מאוחר יותר בשם גשפר דה גמה. מוצא משפחתו של גשפר היה אולי ממצרים ואולי מספרד ואולי בכלל מפולין. הוא הגיע להודו, הפך לסוחר והקים משפחה. לגשפר היה ידע נדיר בשפות והוא דיבר ספרדית, פורטוגזית, ערבית, פרסית, פולנית, איטלקית, עברית, הינדית ואולי גם ארמית. הפורטוגלים אימצו את גשפר, שאימץ את שם משפחתו של ואסקו דה גאמה. הוא השתקע בפורטוגל, זכה לקצבה שנתית מהמלך ויצא למסעות עם משלחות פורטוגליות רבות כמתורגמן הראשי של המשלחות הללו.

בשל צירופו למסעות הללו, הגיע גשפר לברזיל, להודו ולמדינות רבות באפריקה, וכל זאת בתקופה שאנשים פשוטים בדרך כלל לא יצאו מגבולות הכפר או המחוז שלהם.

המסע של ואסקו דה גאמה מחופי אפריקה להודו ארך 23 ימים. אך המסע חזרה היה כנגד הרוח והוא ארך 132 ימים. קרוב לחצי מהמלחים במשלחת לא שרדו את המסע משום שלקו במחלה שסיפרתי לכם עליה, צפדינה. מארבע הספינות שעמדו לרשות המשלחת, נותרו רק שתיים.

ארבע ספינות יצאו לים, על אחת המלחים חלו כולם.

שלוש ספינות יצאו לים, על אחת המלחים חלו כולם.

שתי ספינות יצאו לים והן דווקא היו בסדר, הן הגיעו בסוף לאן שהן היו צריכות להגיע.

למרות תלאות המסע, הגיעו ספינותיו של דה גאמה חזרה לפורטוגל בקיץ 1499, כשנתיים לאחר שיצאו למסע המפרך. הם עברו כ-40 אלף קילומטרים ובילו יותר מ-300 ימים בים. ואסקו דה גאמה התקבל בכבוד רב בחצר מלך פורטוגל. הסחורה שהביאו דה גאמה ואנשיו שימשה כהוכחה לכך שהמשלחת הצליחה למצוא נתיב ימי מאירופה להודו. אבני החן והתבלינים שוואסקו דה גאמה הביא מהודו נמכרו באירופה במחיר גבוה, פי 60 מעלותה של המשלחת. לא רק שהייתה זו הצלחה כלכלית אדירה, אלא שלמשלחת הייתה גם תרומה מדעית חשובה, משום שהיא סיפקה מידע נוסף בנוגע לצורתו של כדור הארץ. משרטטי המפות האירופים עדכנו את מפות העולם וספנים אחרים ידעו עתה כיצד להגיע מאירופה להודו.

‏בשנים שלאחר מכן ניסו הפורטוגלים לבסס נקודת מסחר בעיר קליקוט שבהודו, אלא שהדברים לא התקדמו כמצופה. יורדי ים מוסלמים, שהקדימו את האירופים ביצירת קשרי מסחר עם הודו, לא רצו שיהיו להם מתחרים בנתיבי הסחר. גם הסוחרים ההודים היו די מרוצים מקשרי המסחר שהיו להם, ולא מיהרו לפתח קשרים חדשים עם האירופים, שהיו זרים להם.

המשלחות הפורטוגליות נאלצו להילחם בשליט קליקוט, ומלחים רבים נהרגו.

בתחילת שנת 1502 שוב נשלח ואסקו דה גאמה להודו, הפעם בראש משלחת צבאית בת 20 ספינות ומאות מלחים וחיילים. רבים מבני משפחתו השתתפו במסע ופיקדו על ספינות המלחמה. מלך פורטוגל דרש מואסקו דה גאמה להקים קשרי מסחר בין ליסבון לבין קליקוט בכל דרך אפשרית. המשלחת השנייה, בפיקודו של ואסקו דה גאמה, עצרה גם היא בערי נמל באפריקה. אלא שהפעם לא עגנו הספינות כדי להצטייד במזון אלא כדי להילחם בסוחרים המוסלמים ולמוטט את קשרי המסחר שלהם עם הודו.

הפורטוגלים הציתו נמלים ואוניות והפגיזו ערים בתותחים שלהם. בעת שהפליגו לעבר חופי הודו, נתקלו אנשי המשלחת בספינות של מוסלמים, חלקן ספינות נוסעים. הם השתלטו על הספינות, הרגו את המלחים וגם את הנוסעים שעליהם. האנשים היו די אכזריים באותם ימים.

כשהגיעו לחופי העיר קליקוט, הורה ואסקו דה גאמה להפגיז את העיר בתותחים, אך העיר לא נכנעה. ספינותיו הפליגו צפונה וואסקו דה גאמה פגש בשליטים אחרים. הם נלחמו, סחרו, כרתו בריתות והיו עסוקים מאוד. ואסקו דה גאמה הגיע לעיר קוצ'ין ושם פגש... תוכלו לנחש? כן, את הקהילה היהודית שחיה שם. יהדות קוצ'ין בהודו הייתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם.

כמה עתיק זה כבר יכול להיות?

תנחש.

מה, אני יודע? 200 שנה.

מה פתאום. הרבה יותר עתיק.

בוא נגיד 1000.

זה לא משחק ילדים. ניחוש אחרון וגמרנו.

אני לא יודע, תגיד לי וזהו.

טוב, אז יש מי שאומרים שיהודים הגיעו להודו בתקופת שלמה המלך, שזה לפני כ-3000 שנה.

וואו. זה המון זמן. 3000 שנה? פששש.

לאחר שנה וחצי חזר ואסקו דה גאמה ממסעו השני להודו. גם הפעם שבה המשלחת עם סחורה רבה, אך ואסקו לא הצליח לפתוח את נתיב המסחר להודו. מלך פורטוגל היה מאוכזב והפנה לו עורף.

הפירוש של להפנות למישהו עורף הוא להתעלם ממישהו או להפסיק להיות חבר שלו.

ואסקו פרש מחיי ההרפתקאות, עבר לחיות חיים שלווים יותר ועם אשתו גידלו השניים את ששת ילדיהם.

לאחר מותו של מלך פורטוגל, מנואל הראשון, התחדשו היחסים בין ואסקו דה גאמה למשפחת המלוכה.

בנו של מנואל הראשון, המלך ז'ואאו השלישי, היה זקוק ליועץ מבוגר ואחראי, והוא ביקש מוואסקו דה גאמה לשרת אותו. בתמורה העניק המלך לוואסקו ולבנו תארים מכובדים מאוד.

בינתיים שלחה פורטוגל עוד ועוד משלחות להודו והקימה שם מושבה בשם הודו הפורטוגלית.

בשנת 1524 הפליג ואסקו דה גאמה להודו בפעם השלישית. הוא היה כבר בשנות השישים לחייו, וזמן קצר לאחר שעגנו בהודו הוא חלה והלך לעולמו.

שנים מאוחר יותר הועברו עצמותיו לקבר מפואר בפורטוגל.

אם תגיעו לעיר ליסבון שבפורטוגל, תוכלו לראות את אנדרטת התגליות. זהו פסל עצום דמוי אונייה, שעליו מפוסלות דמויותיהם של מגלי הארצות הפורטוגלים שפעלו בעידן התגליות ונתנו לתקופה את שמה. ברתולומיאו דיאז שחקר את חופי אפריקה, ואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן שהקיף את העולם ואחרים. על שמו של ואסקו דה גאמה נקראים מכתש על הירח, עיר בהודו, שכונה בדרום אפריקה, מועדוני כדורגל בברזיל, גשר ומגדל בפורטוגל.

בזכות אומץ ליבו וגילוי הנתיב הימי להודו, שינה ואסקו דה גאמה את העולם והפך את פורטוגל לאימפריה עשירה. בזכותו מופו נתיבי ים חדשים ומדענים גילו תגליות רבות אודות היבשות אפריקה ואסיה. במהלך מסעותיו שהה ואסקו בים ברציפות יותר מכל משלחת אחרת. למרות הקושי הגדול של מסע בים והחשש ממרד במסע כה מסוכן, אנשיו נשארו נאמנים לו לאורך כל מסעותיו.

כיום נהוג לחשוב על מגלן בתור המגלה המפורסם ביותר, כיוון שהוא הראשון שהקיף את כדור הארץ וגילה לנו שהוא בעצם כדור. קולומבוס הוא השני בחשיבותו מפני שגילה יבשת חדשה לגמרי. ואסקו דה גאמה נחשב למגלה השלישי בחשיבותו בהיסטוריה של תרבות אירופה והמערב.

לעיתים אנחנו יוצאים למסע מבלי לדעת לאן בדיוק נגיע. המסעות הללו הם הכי נהדרים שיש. נסו לנסוע פעם עם ההורים שלכם מבלי לדעת לאן אתם נוסעים ומבלי תוכנות הניווט. כשהולכים לאיבוד מגלים דברים חדשים, וזה ממש, אבל ממש לא סוף העולם.


מחקר, כתיבה, עריכה וספנים על ספינתו של ואסקו דה גאמה, תומר שלוש ויובל מלחי.

עריכת לשון ובתו של גשפר דה גמה, דינה בר מנחם.

מיקס, אפקטים וירי בתותחים על ערי חוף באפריקה ובהודו, רחל רפאלי.

בימוי ואלופת ישראל בשחייה באמבטיה, שיר ויצמן.

הפקה והתנגשות בסלעים בכף התקווה הטובה, רני שחר ואיל שינדלר.

ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.

רוצים לדבר איתנו? כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רשמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שלחו לנו הצעות לפרקים ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.

תודה רבה.


11 views0 comments

Comments


bottom of page