לסקרינה בובולינה הייתה גיבורת מלחמת העצמאות היוונית. מוכנים לסיפור מרתק?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/11/2023.
דובר א: אתם מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסקטים הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.
לסקרינה בובולינה.
לפני כשנה ביקרתי ביוון וראיתי פסל גדול של דמות נשית עומדת וצופה על הים.
התחלתי לקרוא עליה ודי מהר ידעתי שהיא תהפוך לפרק בהיסטוריה לילדים.
אז לצלילי בוזוקי סוערים קבלו את לסקרינה בובולינה.
[מוזיקה] לאורך ההיסטוריה נשים עבדו קשה מאוד.
הן ניהלו את משק הבית בלי מדיח כלים ומכונת כביסה וסופרמרקטים.
כדי לדאוג למשפחה שלמה היה צריך לעבוד קשה מהבוקר עד הלילה.
נשים מעטות זכו לצאת ללימודים או לעבוד מחוץ לבית או להפוך מפורסמות כמו לסקרינה בובולינה.
רגע, בואו נבדוק אם יש אולי, אתה יודע, שיר עליה.
דובר ב: [מוזיקה] דובר א: לסקרינה נולדה בשנת 1771, לפני כ-250 שנים, בעיר קונסטנטינופול, שהייתה אז הבירה של האימפריה הטורקית.
כיום קונסטנטינופול נקראת אסטנבול, ועיר הבירה של טורקיה היא אנקרה.
קונסטנטינופול נקראה על שמו של קיסר האימפריה הרומית קונסטנטין, קונסטנטינופוליס, עירו של קונסטנטין.
פוליס זאת עיר.
במשך מאות שנים הייתה זו העיר העשירה ביותר באירופה.
בטח שמעתם כבר שהאימפריה האותמנית, טורקיה של ימינו, שלטה פעם על ארץ ישראל.
האמת היא שהיא שלטה גם על ארצות ועמים אחרים, במשך מאות שנים.
כמה עשרות שנים לפני שכבשו את ארץ ישראל, בשנת 1456, האותמנים כבשו את יוון ואת העיר המפורסמת אתונה.
הם לא הגיעו לכל האיים של יוון וגם להרים הגבוהים.
שם התגוררו יוונים שהתנגדו לשלטון האותמני בארצם, אך הם היו חלשים מדי כדי להילחם באימפריה האותמנית.
האימפריה האותמנית הייתה חזקה מאוד, היה לה צי אימתני, לוחמים רבים, והיא שלטה על אזורים נרחבים סביב הים התיכון ובדרום מזרח אירופה.
בשנת 1770, הרוסים, אלה מרוסיה, רצו לעזור ליוון, כדי להחליש את שכנתם טורקיה, שעמה הם נלחמו שוב ושוב ושוב.
מפקד הצי הרוסי, הרוזן אורלוב, הצית מרד ביוון, שכונה מרד אורלוב.
בתחילה המרד הצליח והיוונים שחררו חלקים מיוון, אולם האותמנים שלחו כוחות גדולים שהביסו את היוונים במחיר כבד.
ואז המרד נכשל.
אביה של אסקרינה, סטבריאנוס, היה רב חובל יווני, ממוצא אלבני.
הוא השתתף במרד נגד האותמנים ונאסר.
אמה- סקאבו, הייתה בהיריון, ובאחד מביקוריה בכלא, אצל סטבריאנוס, היא החלה ללדת.
הלדה עברה בהצלחה, וכך בשנת 1771 נולדה לאסקרינה בובולינה, בכלא טורקי, אבל היא כמובן יצאה לחופשי.
אביה הלך לעולמו בזמן שהותו בכלא, ואמא החליטה לחזור לאי הידרה שביוון.
הידרה, הוא אי ארוך וצר שנמצא לא הרחק מאתונה.
כיום, מעבורת עושה את הדרך בין העיר לאי בשעה וחצי.
ימים עברו, זה התלוי בספינה, משקל המטען, מזג האוויר ומהירות הרוח.
זאת אומרת, בין יום אחד לכמה ימים, מול שעה וחצי.
האי צר ותלול, ועד היום אין בו אפילו כביש אחד.
התנועה באי מתנהלת בהליכה או ברחיבה על גבי חמורים, ובשל כך הוא מכונה גם אי החמורים.
בהידרה יש נמל שקל להגן עליו מגבוה בעזרת תותחים.
אנשי הידרה הציבו תותחים מול הנמל, והאותמנים חששו לנסות להגיע לאי.
בשל כך הגיעו לאי מורדים רבים וסוחרים עשירים שחששו מהאותמנים.
בהידרה יכלו לחיות בנחת.
יחסית.
[מוזיקה] כשבוגולינה הייתה בת ארבע, משפחתה עברה להתגורר באי דרומי יותר, ספצס.
שם מרכז לסחר ימי.
ספינות רבות הפליגו לאי, פרקו והעמיסו סחורה. ובאי ספצס התגוררו סוחרים עשירים רבים.
התושבים היו נגד השלטון האותמני, וקיבלו שיום אחד יוון תהפוך למדינה עצמאית.
אמא של אסקרינה התחתנה בשנית עם דמיטריוס לזרו, והוא הוסיף לשמו את השם אורלוב, כדי לציין שהשתתף במרד נגד האותמנים.
אביה החורג של אסקרינה היה איש עמיד, עשיר, והיא גדלה עם אחיה החורגים, ועשתה מה שרבים מהילדים עשו באותם ימים.
היא שחתה, יצאה לדוג, רחבה על סוסים, קראה ספרים רבים, הפליגה בסירה, ושרה בלדות קלפטיות.
בלדות הן למעשה שיר המספר סיפור, כמו "הבלדה על יואל משה סולומון".
הבלדות הקלפטיות סיפרו על גיבורים יוונים שהתגוררו בהרים.
"אל תספרו לאמא שיצאתי להילחם.
עליתי להרים.
כל מה שאני צריך זה מים ולחם".
נלחם באותמנים עד הסוף המר.
"או אמא, אל תחכי לי.
אולי לא אחזור מחר".
"אנא, אל תציקי".
"טוב, אני אחזור.
אני מריח מציזיקי".
טוב, זה שיר שאני המצאתי, אבל אתם מבינים את הכיוון.
רחל, שימי לנו איזה שיר של מורדים באותם ימים.
בוא נבין איך זה נשמע.
דובר ב: הילו שתבואו נעם.
לבי כסטלה, גדיען אצילה.
אבי, אורלמי, קיקלפטוריה.
דובר א: אבי החורג של לסקרינה שם לב שיש לה תעוזה, שהיא אמיצה.
הוא עודד אותה להפליג הרחק מהאי, ואפילו לקח אותה עמו להפלגות רבות.
בניגוד למקובל אז, הוא לימד אותה הרבה מאוד דברים על הים, למרות שהיא הייתה...
בת.
אביה למד אודות התרבות הרוסית, והוא העריץ את יקתרינה הגדולה, שהייתה שליטת רוסיה, ועשתה דברים רבים שנשים בדרך כלל לא עשו.
אביה האחורי של לסקרינה העריץ את יקתרינה, ובהשראתה גידל את ביתו.
מי שבגרה לסקרינה, היא התחתנה עם רב חובל, ולזוג נולדו שלושה ילדים.
בעלה נהרג בקרב עם פיראטים, והיא התחתנה בשנית עם סוחר עשיר בשם דמיטריוס בובוליס, שהיה בעצמו רב חובל ובעל ספינות.
לסקרינה לקחה את שמו של בעלה כמקובל, עם הטיה לנשים, והפכה לסקרינה בובולינה.
ביוונית, שמות משפחה משתנים, לבנים ובנות.
השם אלכסופולוס, למשל, יהפוך לאלכסופולו לבת, בלי ס.
שם המשפחה מילונס לבן, יהיה מילונה לבת, או אבטיחה.
לא, מילונה, מילונה, כן.
אז בובוליס, בלי ס, הפך לבובולינה.
הבנתם?
לסקרינה הייתה נשואה באושר ובעושר, גם בפעם השנייה.
אולם גם בעלה השני הלך לעולמו לאחר קרב עם ספינות פיראטים.
היא הפכה לאלמנה בפעם השנייה, בת ארבעים ואמא לעשרה ילדים.
היא ירשה הון רב מבעלה וגם את ספינותיו.
במקום למכור את עסקיו הרבים, היא החלה לסחור בעצמה ולרכוש עוד ועוד ספינות.
האותמנים שמעו על בובולינה ועל ההון שצברה, ורצו להשתלט על כספה ועל כל הרכוש שלה.
הם טענו כי היא ירשה הונה מבעלה, שלחם לצד הרוסים נגדם.
ולכן כל מה ששייך כעת לבובולינה צריך לעבור לאימפריה האותמנית.
בובולינה לא ידעה מה לעשות, ופנתה לאמו של הסולטן הטורקי, כדי שהיא תשכנע את בנה לשמור על רכושה.
הסולטן נענה לבקשתה של אימו, ואם סולטן ביקשה מלסקרינה שתדע להחזיר לה טובה אם אי פעם תצטרך.
בובולינה הסכימה.
המילה סולטן היא מהשורש הערבי סמך למד טט, או בעברית שין למד טט, כמו שליט או שלטון.
לסקרינה אומנם שמרה על רכושה, אבל היא רתחה מזעם על העות'מאנים.
היא ידעה שהם מסוגלים בכל עת להחרים את רכושה, אם רק ירצו בכך.
באותם ימים חבורה יוונית החלה לתכנן מרד נוסף נגד האותמנים.
בשנת 1818 בובולינה נפגשה עם אחד ממנהיגי המרד היווני, והחליטה להצטרף למרד.
היא הפכה לחברה בארגון סודי ששמו היה אגודת הידידים, או ביוונית פיליקי אתריה.
והם החלו לתכנן כיצד לשחרר את יוון.
[מוזיקה]
דובר א: שלום, אני רוצה להצטרף לארגון הסודי.
דובר ב: אנחנו לא מקבלים כל אחד, אני מצטערוס.
דובר א: אה, חבל, יש לי מלא רעיונות טובים.
דובר ב: אנחנו דווקא צריכימוס רעיונות טובימוס
דובר א: אז אז איך קוראים לארגון שלכם בכלל?
דובר ב: פיליקי אתריה.
דובר א: מה, זה זה רעיון, בדיוק ככה אנחנו נביס אותם!
דובר ב: מה זאת אומרתוס בדיוק ככה? איך בדיוק?
דובר א: מה, מה זאת אומרת? תראה, אנחנו ניקח אטריות וניתן להם פליקים עם האטריות פליק פליק פליק עם האטריות, ככה, הופ הופ הופ! ואז הם יגידו, אוי ואבוי! מישהו נתן לי פליק בטוסיק עם אטריות, בוא נברח!!
דובר ב: לא לא, אתה מתבלבל לגמרי, פיליקי אתריה זה... אגודת הידידים ביוונית.
דובר א: אהה.. פיליקי אתריה זה אגודת הידידים ביוונית. הבנתי, הבנתי. אז אההמ… אממ.. אין לי רעיון.
נמשיך בסיפור, בוא נראה מה קורה.
[מוזיקה]
דובר א: בובולינה החלה לבנות ספינה גדולה יותר מאשר שהשלטונות האותמאנים הרשו.
הם לא רצו שהיוונים יבנו ספינות גדולות ויהפכו אותן לספינות מלחמה, אך היא החליטה להמרות את פיהם, לעשות משהו בניגוד לרצונם.
האותמאנים שלחו לאי ספצס את האדמירל חוסן, אך בובולינה שילמה לו שוחד והוא דווח כי היא בונה ספינה למסחר שעומדת בתקן.
בובולינה המשיכה לשחד פקידים אותמאנים שונים. זאת אומרת, לשלם להם כסף כדי שיעלימו עין או יתעלמו מהספינות ומהתחמושת שרכשה.
היא השתמשה בכספה הפרטי כדי לממן את ההכנות למרד.
בובולינה השלימה את בנייתה של הספינה, אגממנון, שנקראה על שם דמות מהמיתולוגיה היוונית.
על הספינה העצומה הותקנו שמונה עשר תותחים.
הייתה זו ספינת המלחמה היוונית הראשונה בהיסטוריה של יוון המודרנית.
בובולינה השקיעה כמעט שליש מהונה- מהכסף שלה כדי לבנות את הספינה הזו.
שליש!
היא גם הקימה צבא של לוחמים מהאי ספצץ שכונו "הבחורים האמיצים".
היא סיפקה להם נשק ומזון ואף שילמה להם משכורת מכספה הפרטי.
במרץ 1821 פרץ המרד המתוכנן נגד האותמאנים.
כוחות יווניים החלו להילחם באותמאנים ביוון, בכרתים, בקפריסין ובמקומות אחרים.
בובולינה הפליגה על גבי האגממנון שעליה פיקד יאניס, בנה.
לצדם הפליגה ספינה נוספת שעליה פיקד אחיה החורג, מנוליס.
ספינותיה של בובולינה הטילו מצור על העיר נאפליוב.
שם היה מרכז אותמאני חשוב שעליו הגנו שלושה מבצרים ומאות תותחים.
בובולינה פיקדה על הכוחות הרבים והלוחמים היוונים שהיו מופתעים מנחישותה.
הם החלו לכנות אותה קפטניסה, הקפטנית, או רבת החובל, וגם קירה, הגברת.
בובולינה ירדה לחופי אי אחר ושם רחבה על סוס כדי לפגוש בקבוצת מורדים.
היא עודדה אותם, סיפקה להם כסף רב ורכשה עבורם תחמושת.
השתתפה בכינוס של המורדים, שם הוחלט להמשיך במצור על העיר החשובה נאפליוב.
[דיבורים ביוונית]
בינתיים האותמנים שלחו כוח ימי גדול כדי לשחרר את המצור על העיר.
הם לחמו נגד בובולינה, ובקרב נהרג אחד מבניה.
האותמנים אמנם הצליחו להיכנס לעיר, אך מי שעזבו חזרו היוונים, ופעם נוספת הטילו על העיר מצור ימי.
בובולינה הפליגה עם האגממנון דרומה וכבשה אי בשם מונמבסיה.
ביוונית מונמבסיה כניסה אחת, ובאמת יש רק כניסה אחת נוחה אל העיר.
בובולינה פיקדה על צי שלם, היא שלחה ספינות אחרות לבצע משימות שונות, ועד מהרה, שמה נודע למרחוק כמפקדת נערצת.
רבים ששמעו אודותיה רצו לפגוש אותה.
ופעם אחת כאשר פגשה לוחם שהגיע מאירופה, הוא הראה לה תמונה שלה שרכש בפריז.
התמונה הייתה מאוד לא מדויקת, ובובולינה פרצה בצחוק רם.
[מוזיקה]
היוונים המשיכו במרד, וצרו על עיר בשם טריפוליצה, פלופונסוס, חצי אי עצום בגודלו שממוקם בדרום יוון.
פירוש השם ביוונית הוא פלופוס נסוס, האי של פלופוס, גיבור מהמיתולוגיה היוונית, נכדו של זאוס מלך האלים שכבש את האזור.
שוב- על פי המיתולוגיה.
האותמנים עמדו להיכנע, אך חוץ מלוחמים, היו להם גם נשים רבות.
בובולינה עזרה להסדיר את הסכם הכניעה, ואף דאגה שנשות העיר תצאנה משם בבטחה לבקשתה של אמו של הסולטן.
בובולינה קיימה את הבטחתה.
היוונים השתלטו על העיר וטבחו באוכלוסייה שהתגוררה באי.
לימים נודע האירוע בשם טבח טריפוליצה.
בין ההרוגים הייתה גם האוכלוסייה היהודית, למעלה מאלף איש.
הלוחמה בין היוונים לאותמנים הייתה לא פשוטה עבור היהודים, שתמיד ניסו להיות נאמנים לשלטון שתחתיו חיו.
למרות זאת, יהודים רבים שהתגוררו ביוון תמכו במהפכה, וכן יהודים אחרים ברחבי אירופה שעזרו למורדים היוונים.
לאחר שיוון קיבלה עצמאות, היא הייתה אחת המדינות הראשונות באירופה להעניק ליהודים שוויון זכויות מלא.
קצת מוזיקה לפני שנחזור לקרבות.
[מוזיקה]
דובר א: האותמנים היו מתוסכלים מהלחימה ביוונים.
משנת 1822 הם עלו על אי בשם קיוס, וגרמו למנוסתם ולמותם של עשרות אלפי אנשים.
מתוך כמאה ועשרים אלף איש, נשארו באי אלפיים בלבד.
ביוונית יש ביטוי לתיאור הטבח, "קטסטרופי דוניסיו", "חורבן האי", המציין את האירוע.
עכשיו היוונים רתחו מזעם, ורבים הצטרפו למרד.
בינתיים המצור הימי על העיר נפפליו, הצליח, והאותמנים נכנעו.
היוונים אפשרו לאוכלוסייה האותמנית לעזוב את העיר, ובובולינה מונתה בתור אחראית לחלק את רכושם שהושאר מאחור.
היא דאגה לקחת לעצמה רכוש רב יותר מאחרים, כנראה כדי להמשיך לממן את המרד.
בובולינה עברה לגור בנפפליו, וביתה אלני התחתנה עם מפקד המבצר באי, פאנוס קולוקוטרוני, בנו של איש צבא יווני.
בובולינה הפכה לאחת האנשים החשובות בכל האזור, והתפרסמה אף יותר.
למרות הצלחת המצור, המרד היווני טרם הסתיים.
האותמנים שלחו כוחות רבים שהכניעו מורדים באזורים שונים, והמורדים היוונים החלו להתווכח בינם לבין עצמם.
עד מהרה, זה פשוט לא יאומן, הוויכוחים הפכו למלחמה של ממש.
מלחמת האזרחים היוונית, שהתרחשה באותו זמן בו היוונים נלחמו באותמנים על עצמאותם.
יואו, איזה מסובך!
[מוזיקה]
דובר א: בואו, חברים, קדימה למלחמה!
דובר ב: אני רוצה להילחם איתך, אתה אתה מנהיג גדול. במי נלחמים היום?
דובר א: היום נלחמים ביוונים שלא מסכימים איתנו. הנה, בואו נלחם בהם.
מלחמה!
הו הו הנה הם בורחים, תסתובבו נלחם באותמנים.
אנחנו רוצים עצמאות, נלחם, קדימה!
הופ, הופ, הופ, רגע, היוונים השניים חוזרים, נלחם ביוונים.
הופ, הופ, הופ, רגע, אנחנו נלחם נגד...
רגע.
אוי, זה כל כך מסובך!
דובר ב: נלחמים באותו זמן נגד האותמנים על עצמאות, אבל גם נגד יוונים אחרים, כי אנחנו רוצים מדינה קצת אחרת, ויש לנו דרכים קצת אחרות.
אוי, זה מסובך.
למה אנחנו פשוט לא יכולים להסתדר? למה?
[מוזיקה]
דובר א: היוונים הקימו ממשלה שתרכז את כוחותיהם, אך היו יוונים מהיבשת ויוונים מפלופונסוס, ויוונים מהאיים ויוונים מההרים, והם לא הסכימו ביניהם.
כאשר הממשלה היוונית ביקשה ממפקד המבצר, קולוקוטרוניס, להעביר את השליטה באי לידיה, הוא סרב.
בובולינה תמכה בו, אך לאחר קרב הוא הפסיד, ותומכיו חששו לגורלם.
בובולינה עזבה את העיר, וחזרה לאי שלה, לספצס.
לסקרינה המשיכה לחיות באי, עד אשר בנה הסתבך בצרות עם משפחה אחרת מאותו אי, מספצס.
כאשר באו לחפשו, בובולינה הוציאה את ראשה מהחלון, וצעקה לעברם שאין אף אחד בבית.
בתגובה נורתה לעברה ירייה, שפגעה בה והיא נהרגה.
השמועה על מותה עשתה לה כנפיים, והצר הרוסי אלכסנדר העניק לה את התואר אדמירל, קצינה ומפקדת בכירה בים.
אדמירל הוא תואר המקביל לגנרל, איש צבא בכיר מאוד.
אדמירל בים, גנרל ביבשה.
בובולינה הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה שקיבלה דרגת אדמירל.
בשנת 2018, ממש לפני כמה שנים, גם היוונים העניקו לה תואר אדמירל.
דמותה של בובולינה מופיעה על שטרות ומטבעות יוונים, ופסל גדול לזכרה הוקם באי ספצס.
רחובות נקראו על שמה בכל רחבי יוון, ואפילו נעשו שני סרטים המתארים את סיפור חייה.
אבל זה עוד לא סוף הסיפור…
אתם בטח כוססים ציפורניים ושואלים את עצמכם, נו, יובל, מה קורה עם היוונים והאותמנים?
האם היוונים זכו בעצמאות?
כן?
לא?
שאלה יפה.
באותן שנים, האותמנים שלטו על עמים רבים, והם לא רצו לאפשר לכל עם לדרוש עצמאות.
זה יפורר להם את האימפריה.
לשם כך הם ביקשו עזרה מהמצרים, שנהנו לבקשה להשתלט על פלופונסוס בדרום יוון.
דווקא הדבר הזה עורר את זעמם של מדינות אירופה, והם החליטו לעזור ליוונים.
רוסיה, בריטניה וגם צרפת שלחו ספינות מלחמה משלהן לאזור, וקרב ימי אדיר התחולל בחופי יוון.
בקרב שכונה קרב נוורינו, השתתפו עשרות ספינות מלחמה מסוגים שונים.
בסופו של דבר, הציים של האותמנים והמצרים הובסו.
הצדדים הכריזו על הפסקת אש, ובשנת 1832 זכתה יוון בעצמאותה.
היוונים חוגגים את יום העצמאות שלהם בתאריך בו פרץ המרד, ה-25 במרץ.
אבל זה עדיין לא סוף הסיפור של לסקרינה.
בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בזמן מלחמת העולם השנייה, הנאצים פלשו ליוון.
נכדתה של לסקרינה הקימה תא מחתרתי בשם בובולינה.
הקבוצה העבירה מידע מודיעיני חשוב ועזרה לחיילי מדינות הברית להימלט מיוון למזרח התיכון.
הקבוצה אף הצילה עשרות יהודים והבריחה אותם מיוון לטורקיה.
בשנת 1944 נכדתה של בובולינה נתפסה ולא שרדה את המלחמה.
לאסקרינה בובולינה בנתה אוניית מלחמה על חשבונה, תרמה את ספינותיה האחרות, הקימה צבא פרטי, הובילה מצור ארוך, "רחבה על סוס כדי לפגוש מורדים, הצילה נשים וסיכנה את חייה פעם אחר פעם כדי שיוון תזכה בעצמאות מהאימפריה האותמאנית.
היא הפכה לגיבורה וגרמה ליוונים ויווניות רבות להבין שנשים יכולות לעשות דברים רבים שלא היו מקובלים באותם ימים.
היא גרמה לאנשים להבין שאם רק יתנו לאישה הזדמנות, היא תהיה מעולה לא פחות מאחרים.
בובולינה התגברה על מכשולים רבים בחייה למען מטרה שהאמינה בה בכל ליבה.
היא היוותה ועדיין מהווה , השראה לרבים ורבות בכל רחבי העולם.
לסקרינה בובולינה.
עכשיו גם אתם יודעים מי זאת.
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments