top of page

היסטוריה לילדים - עוזי חיטמן


תקציר: הוא היה מוזיקאי, כותב, מלחין וזמר. הוא יצר ויצר ויצר... קראו לו עוזי חיטמן. היכונו לפרק מוזיקלי במיוחד... קבלו את עוזי חיטמן! מגיש: יובל מלחי מחקר וכתיבה: עדי הררי ויובל מלחי עריכת לשון: דינה בר מנחם עיצוב פסקול ומיקס: רחל רפאלי הפקה: איל שינדלר, טל ניסן ורני שחר See [omnystudio.com/listener](https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

 

אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי".

"היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.

עוזי חיטמן.

שלום ילדות שלום ילדים היום אני רוצה לספר לכם על מוזיקאי כותב מלחין וזמר. הבאתי לכאן כמה שירים ומשחקים רגע איפה הם?

קטע מתוך השיר:

"השירים המשחקים איפה הם עכשיו? אולי לפניי אולי בצדדיי אולי מאחורי הגב."

אה מצאתי אותם באמת הם היו מאחורי הגב אז היום אספר לכם על איש מיוחד שהיה יוצר וגם מגשים חלומות קוראים לו עוזי חיטמן.

עוזי חיטמן נולד בשנת 1952 להורים אברהם וחנה חיטמן היה לו אח בכור בשם חיים השם חיטמן כנראה מגיע מיידיש.

חיטמן הוא כובען אדם העוסק בייצור כובעים ואולי אדם חייט חייטמן שהפך לחיטמן.

המשפחה של עוזי התגוררה במרכז ישראל בעיר גבעת שמואל.

אביב אברהם היה שליח ציבור כינוי לחזן בבית הכנסת.

החזן לומד היטב את כל פרקי התפילה ומוביל את קהל המתפללים בתפילה.

תפקידו של החזן הוא לייצג את הציבור, זאת אומרת את קהל היושבים והשומעים בבית הכנסת.

עוזי בילה חלק גדול מילדותו ומנעוריו בבית הכנסת שבו אביב היה חזן. ושם כשישב וצפה באביב הוא התחבר למסורת ולרוח היהודית.

התפילות והשירים ששמע ריגשו אותו בכל פעם מחדש.

חוץ ממנגינות התפילות, בבית הוריו של עוזי נשמעה מוזיקה מכל העולם. מוזיקת רוק, מוזיקה יוונית, מוזיקה ספרדית. ואביו של עוזי אהב לשיר שירים איטלקיים ואופרתות. שירה שהיא בין אופרה למחזמר.

השכונה שבה עוזי גדל בגבעת שמואל הייתה די קטנה. ובערבי שישי היו שומעים ברחוב תפילות בוקעות מחלונות הבתים.

אתם יודעים, פעם לא היו מזגנים בכל בית או טלוויזיות שעשו רעש. לכן שמעו ברחוב כמעט כל מה שקורה בתוך הבתים.

מול ביתו של עוזי גרו לוליק ואושיק לוי. זוג אחים שהם השנים הפכו לזמרים מוכרים בישראל בעצמם.מחלון ביתם נשמע תפילה בלאדינו, שפה יהודית, שהתפתחה בקהילה היהודית שהתגוררה בספרד ובמדינות הבלקן, בדרום אירופה, בסביבות המאה ה-15.

קטעי החזנות הפולנית ששר אביו של עוזי בערבי שישי התערבבו עם תפילות הלאדינו, וכך כבר בגיל צעיר עוזי נחשף למנגינות רבות ומגוונות.

עוזי היה ילד מאוד שובב ומצחיק.

הוא אהב לספר בדיחות ובכלל לא התעניין במוזיקה אלא דווקא במשחק.

באותן שנים יצא סרט הודי שקראו לו "הנודד". הגיבור בסרט התהלך עם מקל וסמרטוט, ואחד השירים ששר היה "איצ'יקי דנה".

-קטע מהשיר-

המשמעות של "איצ'יקי דנה" הוא גרעין אחד קטן, ו"ביצ'יקי דנה" שני גרעינים.

עוזי כל כך אהב את הסרט הזה, שכל יום אחרי שחזר מהגן הוא לקח סמרטוט ומקל, התחפש לגיבור של הסרט והסתובב בשכונה כשהוא שר בקול איציקי דנה איציקי דנה.

ילדי השכונה היו הולכים אחריו ומתפקעים מצחוק.

כשעוזי היה בן שש, המשפחה עברה להתגורר בעיר רמת גן, ועוזי החל ללמוד בבית ספר חילוני.

הוא היה צועד עם אחיו הבכור חיים לבית הספר, ובדרך היו מתחרים ביניהם בריצה.

עוזי אהב מאוד ספורט ושיחק כדורסל במכבי רמת גן.

פעם הוא בילה בבריכה אך בטעות נכנס למים העמוקים וכמעט טבע. באותו רגע הוא החליט להפוך לשחיין. הוא למד את כל סגנונות השחייה והפך לשחיין מצוין.

כשגדל והיו לו ילדים משלו, הוא דאג שגם הם יהיו שחיינים מעולים.

בבית ספר היסודי, עוזי המשיך לפתח את כישרון המשחק שלו, ובמופע סוף השנה הוא שיחק במחזמר "גבירתי הנאווה" את... "גבירתי הנאווה".

עוזי המוכשר באמת הצליח, ושיחק בכל הצגות פורים ובמסיבות הסיום של בית הספר.

כל מי שראה אותו חשב עד כמה הוא כישרוני, ושהוא יהפוך לשחקן תיאטרון או ישחק בסרטים.

אבל, החיים לפעמים יכולים להפתיע אותנו.

כשהיה בן 11, עוזי חלה ואושפז בבית החולים. ההורים שלו רצו לשמח אותו, וחיפשו מה יעודד את מצב רוחו.

יום אחד, אמו שאלה אותו, "עוזקל'ה, איך אתה רוצה שנפנק אותך?" עוזי לא היה צריך לחשוב הרבה, הוא ענה לה בשקט, "גיטרה".

הוא לא האמין שהוריו באמת יקנו לו גיטרה, ולא כי הם לא רצו, אלא כי באותה תקופה לא היה להם הרבה כסף.

אך כשהוא עוזי החלים וחזר הביתה, הוא גילה על מיטה שלו גיטרה חדשה. עוזי המופתע הודה להוריו, ומיד החל לפרוט על הגיטרה.

הוא ידע ששיעורי גיטרה עולים כסף, וכיוון שלא רצה להכביד על הוריו, החל ללמד את עצמו לנגן.

עוזי היה אוטודידקט. לא, זה לא מישהו שמבין במכוניות. אוטודידקט הוא אדם שלומד נושא כלשהו בכוחות עצמו, ללא שום עזרה מאחרים.

עוזי החל לקשקש בגיטרה, כמו שמקשקשים בצבעים בדף עד שיוצא ציור.

ולאט לאט הוא לימד את עצמו לנגן ולקרוא תווים מוזיקליים, צלילים שמהם יוצרים מנגינות.

כשהיה בן 13, ועלה לתורה בבר המצווה, הרב אמר לו "בשירתך עוזי, אתה תשמש גשר בין העולמות". כוונתו הייתה בין העולם הדתי והמסורתי לעולם החילוני.

כשגדל עוזי סיפר שהמשפט הזה נחקק עמוק בליבו, אבל הוא בטח עדיין לא ידע איזה גשר הוא עומד לבנות.

פיצקי: כדאי שהוא ייזהר!

יובל: או, שלום פיצקי!

- שלום יובל, אבל תגיד לו שזה מסוכן.

מה מסוכן?

- לבנות גשר.

למה מסוכן?

- כי כל העולם הוא גשר צר מאוד. עמדת פעם על גשר צר? זה מפחיד.

לא, לא פיצקי. הכוונה לגשר בין עולמות, בין אנשים. למשל, אם אני לא מכיר את התרבות שלך ואנחנו נפגשים ומדברים, אנחנו בונים סוג של גשר בין אנשים.

- אה, זה גשר בכאילו

ממש ככה.

- אבל זה גשר חשוב כי הוא מחבר בין אנשים.

נכון, וואו, פיצקי!

- ואתה יודע מה הכי חשוב, יובל?

מה?

- אל תפחד.

מה? ממה לא לפחד?

- מה, אתה לא יודע? כל העולם כולו הוא גשר צר מאוד. והעיקר לא לפחד כלל. ועכשיו אני צריך לבנות גשר.

איזה גשר?

- הנמלים שלי, הנמלים. הן צריכות לעבור מעל שלולית, שלולית ענקית.

ואני צריך לבנות גשר צר מאוד, כי הנמלה היא קטנה, אז אני... גשר צר מאוד. ואני אומר להם גם, לנמלים, והעיקר, והעיקר לא לפחד כלל.

יפה פיצקי, היום אתה מבריקצקי. פשוט מבריקצקי.

יובל: כשעוזי היה בן 16, הוא כבר החל להופיע במועדוני ג'אז בתל אביב, תמורת תשלום סמלי.

לפעמים הוא קיבל בקבוק שתייה. אבל עוזי לא ניגן בשביל הכסף, אלא בשביל החוויה.

הוא המשיך לפתח את הכישרון המוזיקלי שלו, ועד מהרה התגלה שהכישרון שלו מיוחד במינו.

עוזי גם גידל רעמת שיער, ותסרוקת כמו זמרי להקת הביטלס שכה אהב.

אחד האנשים ששמו לב לכישרון של עוזי היה מר נורבט וסטרייך, המחנך של עוזי בתיכון שהיה גם מורה לצרפתית.

עוזי סיפר שמר וסטרייך היה עומד בכניסה לבית הספר, ומקבל את פני התלמידים בברכת בוקר טוב, או בונג'ור, כמו שאומרים בצרפתית.

מר וסטרייך ראה את הכישרון של עוזי וטיפח אותו. הוא ביקש ממנו להופיע כמעט בכל אירוע שהיה בבית הספר, ושם, על הבמה, עוזי פרח יותר ויותר.

לא סתם אומרים את המשפט, מורה טוב הוא מורה לחיים.

כשסיים את התיכון, עוזי התגייס לצה"ל והתקבל לקורס טייס.

אך כעבור שנה עבר לשרת בחטיבת הצנחנים.

הוא למד לצנוח ממטוס, אך עד מהרה הוא עבר לצוות הווי ובידור, שהופיע מול חיילים, שר להם שירים, והעלה את מצב רוחם.

בזמן הטירונות, שהיא בעצם התקופה בה מכשירים חיילים לקראת שירותם הצבאי, עוזי התגעגע הביתה. הוא נזכר בשכונת הילדות שלו ברמת גן, ברחוב אסף, ליד גבעת נפוליון.

הוא נזכר בחברים, וכתב את השיר הראשון שלו על אותה שכונה, ניגונה של השכונה.

- השמעת השיר –

"היינו בשכונה, כך היה כל השנה.

חשבנו שלשיר זה לבלות, היו ימים, היו לילות".

כעבור כמה חודשים, עוזי עבר ללהקת צבאית אחרת, להקת פיקוד מרכז.

אחת מחברות הלהקה הייתה אסתר אבני, המוכרת כיום בתור אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון.

"אני קוראת את כולם לסדר, מוזיקלית".

חברי הלהקה היו קרובים מאוד זה לזה, ולעיתים קרובות נפגשו בבית של עוזי.

שם אמו חנה הייתה מכינה להם מאכלים טעימים.

מה שעוזי הכי אהב לאכול, היה תחתית הסיר. אתם יודעים, איפה שהכול שרוף וקשה.

עוזי שר והופיע בלהקת פיקוד מרכז, והתחבר עם מפיק הלהקה, יאיר רוזנבלום, מלחין ומעבד מהחשובים שחיו במדינת ישראל.

הוא הלחין מאות יצירות, רבות מהן בלהקות הצבאיות.

בשנת 73, כשהתקרב מועד השחרור של עוזי מצה"ל, הוא כתב את אחד השירים החשובים שיצאו באותה תקופה. שיר שהפך אותו לכותב ומלחין מוכר בישראל.

השיר "מי ידע שכך יהיה" נכתב בהתחלה על שירותו הצבאי של עוזי.

"מי ידע שכך יהיה, באותם הלילות ללא אמא, נלך לימים אחרים ונראה שדבר לא זז קדימה".

אך לאחר מכן, הוא שינה את המילים לאופטימיות יותר.

- השמעת השיר –

"מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה."

כמה חודשים אחרי שעוזי השתחרר מהצבא, פרצה מלחמת יום הכיפורים, ועוזי התגייס למילואים ושר את השיר שכתב בפני חיילים, יחד עם הזמר בועז שרעבי.

במהרה, השיר הפך למזוהה עם המלחמה.

כשהיה בן 22, מלא ברעיונות ובשירים, עוזי החל לכתוב הצגה מוזיקלית.

הוא אסף חברים, אמנים וזמרים, וכך הוקמה להקת הפופולים, ששרו שירים משעשעים.

השיר הראשון שלהם שיצא לרדיו היה "מעשה בכלב לב".

- השמעת השיר –

"מעשה בכלבלב שיצא לחפש מלונה, הוא יצא וחיפש הוא ירד וטיפס הוא עבר כל סימטה ושכונה. עד שבוקר בהיר הוא הגיע לעיר, ושם בין הסימטאות, הוא נלקח בלי רצון על ידי איש עשיר שעשה רצועה לצווארו."

יחד עם הלהקה, עוזי נסע לסמי החיילים בבסיסים צבאיים מרוחקים.

באותה תקופה, אמנים רבים נסעו להופיע בפני החיילים, ובאחד הטנדרים, המכוניות, עוזי הכיר בחורה צעירה בשם איה.

הם דיברו במשך כל הנסיעה והתאהבו זה בזו.

כעבור שנתיים יחד, איה ועוזי התחתנו, והביאו לעולם שלושה בנים, עידו, עודד ויואב.

יום אחד, יואב, בנו של עוזי, בא אליו עם שאלות מסובכות במתמטיקה.

עוזי לא ידע לענות לבנות תשובות במספרים, אבל ידע לענות במילים, וכתב את השיר "ילד אתה שואל".

בשיר הוא כתב על כך שאבא יודע לבנות ארמונות במים, ולהמציא סיפורים מצחיקים, וגם ללטף כשכואב. אבל לא תמיד יש לו את כל התשובות.

- השמעה של השיר -

"ילד אתה שואל ואבא לא תמיד יודע ילד רוצה תשובה ואבא לא תמיד מוצא"

באמצע שנות השבעים עוזי התיידד עם הזמר הצעיר שימי תבורי השיר הראשון שלהם ביחד לא הצליח אבל השיר השני אותו כתב יואל ריפל והלחין עוזי חיטמן, לילה בלי כוכב, הפך את שימי תבורי לכוכב בעצמו

- השמעה של השיר –

"בלילה בלי כוכב הכל כמו נחרב רק עשן סיגר עולה אל על בלילה בלי כוכב בלילה קר של סתיו פתאום חבל פתאום חבל פתאום חבל פתאום חבל"

השניים המשיכו לשתף פעולה עוד שנים רבות יחד חיטמן כתב לתבורי מעל ארבעים שירים בהם עוד סיפור אחד של אהבה

- השמעת השיר –

"עוד סיפור אחד של אהבה

לפני שסוגרים את האורות

עוד סיפור אחד של אהבה

שיוצא בין השורות."

כשהיה עוזי בן 23, הוא קם בבוקר, הכין לעצמו קפה, והתיישב מול הפסנתר. לנגד עיניו, היו מילות הפיוט "אדון עולם".

פיוט הוא סוג של שיר שנכתב בתור תפילה.

עוזי הרי האזין לאביו שר תפילות בבית הכנסת כל ילדותו, והחל לנגן "אדון עולם".

כבר מהצליל הראשון שבקע מן הפסנתר, הוא הרגיש שהוא יצר משהו גדול.

לימים הוא סיפר שבעצם הוא ראה בדמיונו את סבא שלו, יהודי דתי רוכב על אופניים.

השיר "אדון עולם" השתתף בפסטיבל הזמר החסידי, וזכה במקום השני, ועד היום הוא אחד השירים המוכרים ביותר בישראל.

- השמעה של השיר –

"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא."

בעברית, כשמישהו מחבר מנגינה למילים, הדבר נקרא "להלחין". המילה מגיעה אלינו מהשפה הערבית.

עוזי כתב לחנים רבים לשירים מוכרים, כמו למשל לשירו של יונתן גפן, "הייתי הילד הכי קטן בכיתה".

כשאני הייתי ילד, הייתה תקופה שגם אני הייתי הכי קטן בכיתה, ומאוד התחברתי לשיר.

- השמעת השיר –

"הייתי הילד הכי קטן בכיתה,

הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה

הייתי הילד הכי קטן בכיתה, הכי קטן בשיעור…"

בשנות ה-80, הזמר חיים משה שמע שיר יווני והוא הוקסם.

הוא ביקש מחיטמן לכתוב לחן לשיר, וחיטמן, שלא ידע מילה ביוונית, כתב "אוי לכלה, אוי להוריה", וזה נשמע בערך ככה, "אוי לכלה, אוי להוריה".

אבל לבסוף, עוזי שינה את המילים, וכך נוצר השיר "תודה".

- השמעת השיר -

"תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על אור עיניים חבר או שניים על מה שיש לי בעולם על שיר קולח ולב סולח שבזכותם אני קיים"

מתחילת דרכו, עוזי יצר מוזיקה לילדים.

בשנות ה-70, הוא כתב והלחין את השיר "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים", ששר דודו זכאי, והגיע למקום השלישי בפסטיבל של אותה שנה.

- השמעת השיר -

"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים לשחק תופסת, קלאס או מחבואים רק כשילמדו מאיתנו הילדים נעשה כולנו חיים משוגעים"

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1977, שר עוזי שיר שכתב והלחין "אלוהים שלי רציתי שתדע".

- השמעת השיר –

"אלוהים שלי, רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה ובחלום ראיתי מלאך משמיים בא אלי ואמר לי כך באתי משמיים, עברתי נדודים לשאת ברכת שלום לכל הילדים לשאת ברכת שלום לכל הילדים וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום ולא היה מלאך ולא היה שלום הוא מזמן הלך ואני עם החלום"

בתחילת שנות ה-80, עוזי הצטרף לתוכנית טלוויזיה חדשה בשם "פרפר נחמד".

הוא היה למנחה קבוע והשתתף בתוכנית במשך כמה שנים.

בתוך תוכו עוזי הרגיש שהוא גם ילד וגם איש. הוא אפילו כתב על זה שיר. ילד איש, ילד ואיש.

אתם בטח מכירים המון שירים שעוזי כתב והלחין לילדים.

כמו למשל השיר "במדינת הגמדים".

- השמעת השיר –

"במדינת הגמדים רעש מהומה הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה ובראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד, הוא חבוש כובע פלדה ובידו סיכה חדה לה לה לה לה…"

עוזי גם שיתף פעולה עם זמר בשם יגאל בשן.

עוזי כתב והשניים הלחינו יחד את השיר "אדוני ראש העיר" לפסטיגל

- השמעת השיר - "אז אדוני ראש העיר אדוני ראש העיר אולי תתן לי לשנות אני אוהב ת'עיר הזאת רק ליום אחד נחליף בכיסאות אולי תתן לי לשנות אני אוהב ת'עיר הזאת תן לי יום אחד רק לנסות"

עוזי האמין במוזיקה וכשהוא פגש זמר מוכשר הוא רצה לכתוב לו שירים. לא משנה מה היה סגנון המוזיקה.

כשעוזי פגש את זוהר ארגוב הוא נדהם מקולו ומכישרונו וכתב לו שירים רבים.

"עד מתי אלוהיי" "מרלן" "כשאת לידי" "כך עוברים חיי" "אמריקה שלי" ועוד ועוד.

- השמעת השיר –

"ארץ ישראל היא אמריקה שלי

האוכל השפה החול החברים…"

עוזי חיטמן יצר מוזיקה גם לילדים וגם למבוגרים.

בשנת 1985 הוא כתב והלחין את השיר "כמו צועני" לקדם אירוויזיון.

הוא הציע את השיר ליגאל בשן, שלא הסכים לבצע אותו לבד ודרש שחיטמן ישיר יחד איתו.

השניים צירפו אליהם את הכנר יונתן מילר והפכו לשלישיית "כמו צועני".

- השמעת השיר-

"כמו צועני מסתובב לי בעולם והעולם כולו ביתי כמו צועני מסתובב לי בעולם והשירים בנשמתי לה, לה, לה..."

הלהקה הופיעה בכל הארץ והיו לה להיטים גדולים כמו "אנחנו נשארים בארץ" ו"ארץ הצבר".

- השמעת השיר -

"ארץ ושמיים ירק ומדבר ליד מגדל של מים בין שבילי עפר שם אני נולדתי, שם ליבי נשבר ביום שבו לקחו לי את ארץ הצבר.

היתה או לא היתה, אני עוד חי איתה תחזירו לי אותה כמו שהיא היתה." השלישייה קיבלה תוכנית טלוויזיה משלה שנקראה "הופה היי".

זה היה הישג חשוב מאוד, כיוון שהיה רק ערוץ אחד בארץ באותם ימים.

השלושה הפכו לכוכבי ילדים ועד היום שרים את השירים שלהם.

- השמעת השיר –

"כשאתה עצוב כל כך צא לדרך אל תשכח שיר איתנו את ההופה הופה היי"

בשנת 1993 עוזי הפך למגשים חלומות.

רגע, אבל מה זה אומר בעצם?

עוזי הגיש תוכנית טלוויזיה בה הגשים חלומות לילדים.

המוני ילדים וילדות מכל רחבי ישראל שלחו לעוזי מכתבים וכתבו על חלום שהם היו רוצים להגשים.

עוזי והצוות שלו קראו את המכתבים והגשימו לילדים את החלומות שלהם.

כמו למשל, להיות טייס ליום אחד, או להקליט שיר באולפן, לטייל במצרים, לפגוש מישהו מפורסם או לפגוש את ראש הממשלה.

התוכנית שודרה במשך שש שנים.

וואו, תחשבו כמה חלומות והגשים.

- השמעת השיר –

ולהגשים חלום...

"חה חה חה חה חה חלום עליכם, חה חה חה חה חה חולם גם מי שלא ישן, חה חה חה חה חה חלום עליכם, ועוזי בא אל החלומות, והופ-זה מתגשם!"

עוזי המשיך וכתב מאות שירים, בכל הסגנונות, לעשרות זמרים וזמרות.

הוא כתב את השיר "עכשיו התור לאהבה" לאריק איינשטיין, וגם שיר שהיה ללהיט ענק, "לכל אחד יש", שעוזי כתב את המילים ושלומי שבת הלחין.

את השיר שרו ליאור נרקיס ושלומי שבת, והוא זכה בתואר שיר השנה לשנת 2000.

שנה לאחר מכן, עוזי קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם, על מפעל החיים כמלחין בזמר העברי, בזכות העובדה שכתב והלחין מאות שירים, שחלק גדול מהם כולנו מכירים ואוהבים לשיר עד היום.

זה היה גיל מאוד צעיר לזכות בפרס שכזה!

כשהיה עוזי בן 52, הוא נפטר מהתקף לב, לזכרו הוקמה כיכר עוזי חיטמן ברמת גן, ובגינה חרוטים תווים של השירים שלו.

עוזי כתב ויצר לכולם. לא שינה לו אם המבצע היה דתי או חילוני, אשכנזי, מזרחי, ירוק או כחול. בעיניו כולם היו בני אדם.

עוזי סיפר שאביו אמר לו פעם"עליך לקבל את דעתו של האחר שהיא שונה ממך, כמו שאתה מקבל את זה שפניו שונים ממך".

"מותר ואפילו רצוי שיהיו לנו דעות שונות, כמו שלכולנו יש פרצופים שונים".

עוזי מצא דרך לחבר בין כולנו, דרך המוזיקה ודרך הלב.

המוזיקה שלו נשארה בליבנו ונמצאת כמעט בכל מקום, מצדדנו, מלפנינו וגם מאחורי הגב.

עוזי, תודה על כל מה שנתת.

- שיר - יש מקום בעולם בו אני וגם את יד ביד לבד לבד, לב אחד גוף אחד...

המגזימנים:

-שיר - עוזי אתה לא תאמין מה ראיתי

"ראיתי פיל שבא מברזיל ישר לבינימינה. הוא השתולל, והוא היפיל, ושבר חנות חרסינה." -שיר -

"הדגל שלי הוא כחול ולבן אתמול היום וגם מחר

הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמדבר..."

מחקר, כתיבה ונשארים בארץ, עדי הררי ויובל מלחי.

עריכת לשון ונולדה לישון, או לשלום, לישון לשלום דינה בר מנחם.

עיצוב פסקול, מיקס ותמיד נשארת אני זאת אומרת, היא נשארת היא, אבל זאת אומרת, היא נשארת אני, לא, היא, לא משנה, לא משנה, רחל רפאלי

הפקה, ושלום לכם שלום, היה לי נחמד לפגוש אתכם, אייל שיטלר, טל ניסן ורני שחר.

אני יובל מלחי, היסטוריה לילדים וילדות.

רגע לפני שאתם הולכים, אני מקווה שנהנתם מהפרק וואו, כבר עונה עשירית נשמח מאוד אם תדרגו אותנו באפל ובספוטיפיי ואפילו כתבו משהו קצר על הפודקאסט זה עוזר לנו מאוד. נשמח לראות אתכם בקבוצת הטלגרם שלנו היסטוריה לילדים ואתם מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של היסטוריה לילדים בכל יישומוני ההסכתים יישומון כאן וכאן לרכב תודה

'היי פיצקי, מה אתה עושה? זה התפקיד שלי. טוב עשית את זה כל כך יפה, נשאיר, נשאיר'.

** המילים של השירים הובאו מאתר שירונט


11 views0 comments

Comments


bottom of page