top of page

היסטוריה לילדים - בנימין מטודלה


תקציר: מביאים לכם שוב את המסע בעקבות יהודי אחד מספרד שחי לפני זמן רב. יום אחד החליט לעזוב את כל עיסוקיו, לארוז תרמיל ולצאת למסע. הוא נחשב לנוסע היהודי החשוב ביותר בימי הביניים. בנימין מטודלה הגיע לארץ ישראל, לעירק ואיראן של ימינו ואולי אפילו עד לסין וכל זאת לפני כתשע מאות שנים See [omnystudio.com/listener](https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

 

אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

שלום, ילדים. היום אנחנו מביאים לכם בשידור חוזר את הפרק על… תופים, רחל, בנימין מטודלה.

אתם עומדים לשמוע פרק על אדם יהודי מספרד, שהחליט יום אחד לעזוב את כל עיסוקיו, לארוז תרמיל ולצאת למסע לא פשוט ואפילו קצת מפחיד.

יצאתם פעם למסע כזה?

בנימין מטודלה נחשב לאחד הנוסעים החשובים ביותר של ימי הביניים, לפני כאלף שנים, כי הוא תיעד את מה שראה ושמע ביומן קטן.

תגידו, גם לכם יש יומן? גם אתם לפעמים כותבים? אני מאוד אוהב לכתוב. נסו גם אתם לכתוב פעם סיפור קצר. תתחילו עם 20 מילים, רק 20 מילים, תראו אם אפשר לכתוב אפילו סיפור עם כל כך מעט מילים. ואז תעלו ל-50 ו-100. ואולי יעלו לכם כל מיני רעיונות מיוחדים, כמו למשל לארוז תרמיל ולצאת למסע לארץ ישראל.

אה, בעצם זה היה בנימין מטודלה.

פיצקי: היום היו קוראים לו אחרת.

יובל: אה, שלום פיצקי.

פיצקי: היום היו משנים לו את השם.

יובל: באמת? למה? איך היו קוראים לו?

פיצקי: לא יודע, אבל כבר, אתה יודע, בנימין מטודלה זה לא הגיוני, עדיף בני ממטולה.

יובל: אה, זה רעיון טוב. אז הנה הפרק על בני מ... על... בלבלת אותי, פיצקי, נו. פיצקי, תגיד אתה.

פיצקי: הנה הפרק על בנימין מטודלה. האזנה מהנה.


"היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.

מסעותיו של בנימין מטודלה.

שלום ילדים, האם אי פעם חשבתם מה היה קיים במקום שבו אתם עומדים כעת בדיוק לפני כאלף שנה? האם היה כאן יער? מדבר? אולי עבר פה רועה צאן עם עדר כבשים? או אולי עמד כאן מבצר גבוה ומוקף חומה של אבירים גדולים וחזקים?

היום נצא למסע מיוחד בעקבות יהודי אחד מספרד, שהחליט יום אחד לעזוב את כל עיסוקיו, לארוז תרמיל ובו מספר בגדים ולצאת למסע. הוא נחשב לנוסע היהודי החשוב ביותר בימי הביניים של אירופה, לפני כ-900 שנים. בנימין מטודלה הגיע לארץ ישראל, לעיראק ואיראן של ימינו ואולי אפילו עד לסין. הוא תיעד את המסע ביומן קטן שהפך למסמך חשוב, גם בחקר תולדות העם היהודי וגם בחקר תרבויות שונות בימי הביניים.

לפני שנים רבות, אי שם באמצע המאה ה-12, המסתיימת בשנת 1200, עוד הרבה לפני שלאו מסי קרע רשתות בברצלונה, חי לו בספרד הרחוקה יהודי מיוחד במינו בשם בנימין מטודלה. אל תטעו, מטודלה אולי נשמע לכם שם משפחה יפה, אך לא היה זה שם המשפחה של בנימין שלנו. שמו המלא הוא בנימין בן יונה, והוא חי לו בעיר קטנה ויפה בשם טודלה בצפון ספרד של ימינו. הבנתם? בנימין מטודלה זה כמו להגיד נחמן מאומן, ברוך מחיפה וכמו...

דוד מנתניה. דוד מנתניה.

ספרד של אותה התקופה לא הייתה מדינה גדולה כמו שהיא היום, אלא היא הייתה מחולקת למספר ממלכות קטנות שנוהלו על ידי מלכים ומלכות. בנימין שלנו, מהעיר טודלה, נולד וגדל בממלכה בשם נווארה, או בשמה המקורי ממלכת פמפלונה. כיום ישנה עיר בשם פמפלונה שבה מתקיים בכל שנה מרוץ שוורים, או יותר נכון מרוץ פרים, כיוון ששוורים משמשים בדרך כלל לעבודה בשדה. בשביל הפרק הזה נסעתי לפמפלונה.

סליחה, אתם יודעים אולי איפה מרוץ הפרים? aquí? אה, לא, אני לא אקיא, אני מרגיש ממש בסדר. cuidado? מה זה cuidado? איזו מילה מצחיקה cuidado. cuidado, תראו יש לי cuidado על הראש. רגע, אני אסתכל במילון. בוא נראה, aquí זה כאן. ו-cuidado זה זהירות. כאן, זהירות. רגע, מה זה הרעש הזה? אוי, אני לא מאמין, פרים. אימאלה, הצילו! אוי, אוי, ילדים, הצילו. עזוב אותי, איי, איזה פר מסוכן. איי, ילדים, הצילו!

בואו נחזור לילדותו של בנימין. בעצם אנחנו כמעט ולא יודעים דבר אודות ילדותו ואפילו אודותיו. ייתכן והוא נאלץ לברוח ממשהו או מישהו, ייתכן והוא היה בשליחות מסוימת, או אולי הוא היה סוחר עשיר, כיוון שנדרש כסף רב לצאת למסע כמו שלו.

בטח אתם תוהים מדוע נספר לכם על אדם שלא ידוע עליו כמעט דבר. שאלה טובה, אבל האמת היא שיש לנו תשובה בשבילכם. בנימין היה הרפתקן ואהב לכתוב על חוויותיו ביומן מסע קטן, שאותו לקח לכל מקום.

בין השנים 1159 ו-1165, שוב פעם בערך, יצא בנימין מטודלה למסע ששינה את חייו. לא ברור לאיש האם הוא יצא למסע לבדו, ומה בדיוק הוא ניסה למצוא במקומות שאליהם הגיע. האם הוא ניסה לברוח ממישהו? האם הוא נסע כדי לבקר קהילות יהודיות ברחבי העולם? או אולי היה בשליחות כלשהי? אנחנו לא יודעים. בנימין שמר יומן שבו רשם רשימות על המקומות שבהם ביקר, על כמה יהודים התגוררו בכל מקום, במה עסקו, מה היו המנהגים המקומיים, וכן הוא אף רשם אגדות וסיפורים ששמע מפי אנשים שפגש.

אומנם שפת אימו הייתה ספרדית או לדינו, אבל לא תאמינו, את היומן שלו הוא כתב דווקא בעברית. את מסעו התחיל בנימין בצפון ספרד, בעיר סרגוסה, הקרובה לטודלה, ומשם המשיך לעיר הנמל הספרדית ברצלונה. שם שהה מספר ימים כדי להספיק לצפות במשחק כדורגל. סתם, סתם. בכלל עוד לא המציאו כדורגל באותה תקופה.

מהעיר ברצלונה הפליג בנימין בים התיכון לאורך חופיה הדרומיים של צרפת. מדי פעם ירד אל החוף וביקר בערים, בכפרים ובקהילות יהודיות. הוא ציין ביומנו את אכזבתו העמוקה מכך שלאורך כל הדרך לא פגש אפילו מאה יהודים. אולם, אז הגיע אל העיר האיטלקית הידועה רומא. ברומא פגש בנימין מטודלה בקהילה גדולה בת לא פחות מ-200 יהודים. אך מה שהותיר בו רושם כה עז לא הייתה הקהילה היהודית וההיסטוריה שלה ברומא, אלא שרידי המקדשים של האימפריה הרומית, ארמונות הקיסרים והכנסיות האדירות שבעיר. הוא דאג לפרט את שראו עיניו לפרטי פרטים. מיומנו נתגלו להיסטוריונים שני סיפורים מעניינים.

הסיפור הראשון, על פי יומן מסעו, בעיר רומא נתקל בנימין בשני עמודי נחושת גדולים שנלקחו מבית המקדש בירושלים ועליהם היה חקוק שמו של שלמה המלך. על פי תיאורו, בכל שנה ביום תשעה באב, הידוע כיום האבל של העם היהודי על אסונות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה, ובפרט על חורבן בית המקדש השני בימי האימפריה הרומית, העמודים הללו מזיעים ונוטפים. כן, ממש יורדות מהם דמעות.

הסיפור השני, ברומא נפגש בנימין מטודלה עם אדם בשם רבי יחיאל, רב יהודי שהיה משרתו האישי ויועץ של הפאפא, כלומר האפיפיור, המנהיג הרוחני של הדת הנוצרית. אתם קולטים? רב יהודי שמייעץ לאדם הכי חשוב בעולם הנוצרי. מי היה מאמין?

בנימין מטודלה המשיך במסעותיו ברחבי איטליה, משם מזרחה ליוון דרך העיר העתיקה והחשובה תבאי, שמוזכרת אפילו במיתולוגיה היוונית. לאחר מכן המשיך לעיר קונסטנטינופול, או כפי שהיא מכונה כיום, איסטנבול. בנימין התרשם מאוד מאיסטנבול, מארמונותיה ומתושביה. משם הפליג לקפריסין, ללבנון ומשם לארץ ישראל.

בשלב הזה עזב בנימין את הים והספינות והמשיך במסע יבשתי. הוא הלך ברגל או רכב על חמור, וכך פגש בדרכו אנשים שונים. רגע לפני שנכנס לארץ ישראל, הוא פגש את הדרוזים והוקסם מהם. הוא כתב, "היא האומה הנקראת דרוזיים, ואין מלך או שר ששולט עליהם, כי בעצמם הם יושבים בין ההרים, ועד הר חרמון, גבולה מהלך שלושה ימים. והם אוהבים ליהודים והם קלים ברגליהם לרוץ על ההרים ועל הגבעות, ואין אדם יכול להילחם עימהם." תקשיבו, זה לא ייאמן. שמעתם את זה? על פי בנימין, כבר לפני 900 שנים חיו הדרוזים בכפרים הרריים בצפון והיו בני ברית של היהודים. גם כיום הדרוזים הם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר, הם לוחמים דגולים בצבא שלנו, שמגינים בעוצמה על מדינת ישראל ומצטיינים ביכולות הניווט שלהם בשטחים הרריים. ממש כמו אז.

בארץ מולדתו של העם היהודי, ארץ ישראל, חקר בנימין מטודלה כל אבן וכל פינה. הוא החל את מסעו בעכו ומשם המשיך לחיפה. הוא ביקר במערות אליהו הנביא, משם ירד לקיסריה, ללוד ולשכם. שם פגש את השומרונים, עם קטן הטוען עד היום כי הוא המשך ישיר לבני ישראל שיצאו ממצרים.

ואז סוף סוף זה קרה, לאחר מסע ארוך ומפרך ניצב בנימין מטודלה על סף שערי העיר ירושלים. באותם ימים שלטו בעיר הצלבנים, שכבשו את העיר מידי המוסלמים. לאחר שהצלבנים כבשו את ירושלים, הם אסרו על יהודים להתגורר בעיר, אך בעת ביקורו של בנימין הוא פגש ארבעה יהודים שהתגוררו סמוך למגדל דוד. הם עסקו בצביעה. בנימין מטודלה התרגש מאוד לבקר בירושלים, וביומנו כתב על העיר את הפרק הארוך ביותר. הוא תיאר אותה כעיר קטנה ובצורה ובה שלוש חומות. הוא תיאר את הרובע היהודי שהיה שומם מיהודים, את הכותל המערבי אשר על לבניו חקוקים שמות יהודים ומתפללים. את הר הבית שעליו הציבו הצלבנים כנסייה ומעליה צלב גדול ופסוקים מהברית החדשה. ואפילו הוא סיפר על אגדה מסמרת שיער שהגיעה לאוזניו.

אדם בשם רבי אברהם סיפר לבנימין כי כמה שנים קודם לכן הלכו שני חברים בירושלים, כאשר לפתע נגלתה לפניהם מערה. אחד החברים הציע כי ייכנסו לבדוק אם יש שם אוצר כלשהו. השניים הלכו במערה עד שהגיעו לארמון שהיה בנוי על עמודי שיש וכסף. לדברי אותו רבי אברהם, נתקלו השניים בקבריהם של דוד המלך, שלמה המלך ומלכי יהודה. השניים רצו להיכנס לתוך הארמון, אך רוח סערה יצאה ממנו והיכתה בהם. שני החברים התעלפו עד הערב, עד שהגיעה לאוזניהם רוח אחר שדיבר בקול אדם ואמר להם "קומו, צאו מן המקום הזה".

השניים הלכו אל הפטריארך, הבכיר הנוצרי בעיר, וסיפרו לו את שאירע להם. הפטריארך ציווה לסתום את הפתח ולהעלים את המערה מפני הדורות הבאים.

הו, שלום לכם, אני בנימין מטודלה. הטיול הזה מדהים אותי. איזה כיף. אבל אני קצת עייף, המשמעת שלי מתרופף ואני קצת רעב, הבטן כבר כואב. נראה לי אעמיס תרמיל על שכם ואצעד. למה השלט הזה מכוון? לבית לחם. בית לחם? אני מקווה שיש שם חלה ולחמניות ולחמניות אצבע ולחם דגנים ופיתה ו... הו, אני כל כך רעב.

מירושלים המשיך בנימין מטודלה לעיר בית לחם. הוא ביקר בקבר רחל ומשם המשיך את מסעו לחברון וביקר במערת המכפלה. על פי המסורת היהודית, קבורים במערת המכפלה אדם וחווה, שלושת האבות ושלוש אימהות. בנימין סיפר שבאולם המרכזי של מערת המכפלה ניצבות מצבות גדולות אשר משמשות את הנוצרים לתפילה. אולם בנימין שלנו גילה לנו ביומנו סוד כמוס השמור רק ליהודים. אם משלמים שוחד לשומרים, ניתן להיכנס אל מעמקי המערה. שם, על פי האמונה היהודית, קבורים אבות ואימהות האומה, חוץ מרחל.

מחברון המשיך בנימין דרומה לבית גוברין, לאשדוד ולאשקלון. משם חזר צפונה וביקר בהר מירון, בטבריה ובמספר קברי צדיקים בגליל. הוא ממש חצה את שביל ישראל.

בנימין, רק לא לקטוף את זה, זאת כלנית, זה פרח מוגן. לא, בנימין, אני לא... לא, בנימין, לא לקטוף. לא, גם את זה לא, אסור. לא, בנימין, זה פרחים מוגנים, אתה לא יכול, אי אפשר. לא, אני מצטער, פשוט אי אפשר, אסור, אסור.

הגיוני לחשוב שכל המסע הזה הספיק לו, הוא הרי הגיע עד ירושלים, זהו, אפשר לחזור הביתה, לא? מה פתאום. בנימין המשיך את מסעו והגיע למדינות ערב השכנות. הוא סיפר ביומנו על קהילות יהודיות גדולות שהתגוררו שם, על נביאים, יהודים חכמים וקורותיהם של יהודי בבל, עיראק של ימינו.

במהלך ביקורו באותו אזור, הוא פגש נוסעים שביקרו בארצות ששכנו מזרחה ממנו. הם סיפרו לו על מדינות כמו הודו, סרי לנקה, טיבט ועל המנהגים באותן ארצות. בנימין היה הנוסע האירופי הראשון שתיעד את ארצות המזרח הרחוק. כשחושבים על כך, הוא הקדים במאה שנים את מגלה הארצות הנודע, מרקו פולו.

אולי נשחק את המשחק, מרקו פולו, אבל עם מי שהקדים אותו, בנימין מטודלה. בנימין,

מטודלה.

איפה אתה? בנימין?

מטודלה.

איפה הם? אני לא מצליח אותם. העיניים הסגורות האלה כל הזמן. בנימין?

מטודלה.

וואי, הוא ממש התרחק.

טוב, כבר יותר קל מרקו פולו.

לאחר הביקור באזור עיראק ואיראן של ימינו, החל בנימין את מסעו חזרה לספרד. בדרך הוא עבר בתימן ובאתיופיה, שם שמע כי ישנם יהודים המנהלים ממלכה עצמאית. איננו יודעים בדיוק היכן הייתה אותה ממלכה. אולי בחצי האי ערב, אולי באתיופיה, אולי אפילו בהודו. נוסעים אחרים סיפרו גם הם על ממלכה דומה שהתקיימה באזור צפון אתיופיה של ימינו, אך אין לנו מספיק עובדות כדי לדעת על מי בדיוק דיבר בנימין מטודלה.

בנימין חצה את ים סוף, נדד במדבר סהרה ולאחר שמונה שנות מסע, ואולי 13, חזר לעיר טודלה ממנה יצא. איננו יודעים למי הספיק בנימין לספר על מסעותיו המופלאים. האם אשתו חיכתה לו בבית או רב? אולי חבריו? למעשה, אנחנו מניחים שבנימין מטודלה הלך לעולמו זמן קצר לאחר שחזר לספרד. אדם אלמוני פרסם את כתביו בספר בשם "מסעות רבי בנימין".

הספר הפך לרב מכר רק 400 שנים לאחר מכן, כאשר מלומד ספרדי בשם בניטו אריאס מונטאנו תרגם את הספר ללטינית, הלשון המדוברת אז ברוב מדינות אירופה. באותה תקופה החלו הספרדים להפליג מסביב לעולם ולגלות עמים ומקומות חדשים. ספרו של בנימין מטודלה עזר להם להבין אילו סחורות ניתן להשיג באילו מדינות, מה היו המנהגים המקומיים של עמים שונים וממה כדאי להיזהר. באותה תקופה לא היו מפות מדויקות וצילומים מהחלל, כמו שאנחנו מכירים בימינו, והספר עזר רבות למגלי הארצות של התקופה.

בשנת 1575 פרסם בניטו את תרגום הספר "מסעותיו של בנימין מטודלה", כשהוא מכריז בחגיגיות בהקדמה, "אף לא אחד מהגיאוגרפים היוונים והלטינים יצא אי פעם למסע אדיר שכזה, ואף השלים אותו. האיש הזה הצליח להגיע אל העולם כולו כמעט ולחצות את רובו."

הספר הפך עד מהרה לפופולרי ולאחריו הודפסו עוד כ-30 מהדורות שונות בשלל שפות. בנימין מטודלה הפך, מאות שנים לאחר מסעותיו, מיהודי אלמוני למגלה ארצות חשוב ונערץ. הוא הקדים את גיבורי עידן התגליות, תקופה בת 200 שנה בין השנים 1500 ל-1700, שבה חוקרים ומגלי ארצות אירופים חיפשו דרכי מסחר ושותפי מסחר חדשים. בנימין מטודלה היה לאירופי הראשון באותו עידן חשוב שהגיע כמעט עד להודו, ואולי אפילו רחוק יותר. ואולי לא.

עד היום לספרו של בנימין מטודלה יש חשיבות מכרעת עבור היסטוריונים של התקופה. אלמלא כתביו, לא ניתן היה לדעת כיצד נראה העולם, ובעיקר מדינות באסיה, לפני 900 שנים.

כחלק מהנצחתו, רחובות בישראל נקראו על שמו ובשנת 1998 הנפיקה ממשלת ספרד סדרת בולים להנצחת יהודי המדינה. בול אחד הוקדש לבנימין מטודלה.

את השיר "מסעות בנימין מטודלה" כתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר. תכף תשמעו את כל השיר, אבל הנה כמה בתים מתוכו.

עם אור שחר ביום לא עבות,

מעירו אשר עיר לא תשווה לה.

מרעיו שדיברו בו טובות,

משונאיו שדיברו דברי בלע,

מנושיו שנשו בו חובות,

יקלעם אלוהים בכף קלע,

אל דרכי נדודים יצא בנימין מטודלה.

הוא עבר נאות כפר,

וערים והרים בם הרוח יללה.

הוא סבב ערבות ויערים,

לא נח בכל אלה הוא אלא

גם חצה גלי ים סוערים

בספינה שנקראת קראבלה,

כי נוסע גדול היה בנימין מטודלה.

מחקר, כתיבה ורב חובל של קראבלה, מיכאל אוריה.

עריכה, קריינות וחבר של בנימין, יובל מלחי.

עריכת לשון וצבעית בירושלים, דינה בר מנחם.

מיקס, אפקטים ושומרת הראש של בנימין מטודלה, רחל רפאלי.

הפקה ואנשים שלא כל כך מאמינים לסיפורי האגדות של בנימין מטודלה, רני שחר ואיל שינדלר.

אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים".

(השיר "מסעות בנימין מטודלה":)

עם אור שחר ביום לא עבות,

מעירו אשר עיר לא תשווה לה.

מרעיו שדיברו בו טובות,

משונאיו שדיברו דברי בלע,

מנושיו שנשו בו חובות,

יקלעם אלוהים בכף קלע,

אל דרכי נדודים יצא בנימין מטודלה.

הוא עבר נאות כפר,

וערים והרים בם הרוח יללה.

הוא סבב ערבות ויערים,

לא נח בכל אלה הוא אלא

גם חצה גלי ים סוערים

בספינה שנקראת קראבלה,

כי נוסע גדול היה בנימין מטודלה.

הוא ראה נפילים ובצדם

ננסים קומתם לא גדלה.

הוא ראה פראי איש,

ברקדם מן ריקוד כדוגמת טרנטלה.

ושמע הוא מפי מלכתם,

כי שבויה היא שמה דונה אדלה,

כי נוסע גדול היה בנימין מטודלה.

הוא הגיע אל כוש,

הוא עבר עד עין פוט,

הוא הגיע גם אל הסמבטיון.

הוא חונן את עפר עיר ציון,

הוא טיפס כרמלה.

ובדרך אל הודו אמר,

אם כבר כאן אני אט גם בבלה,

כי נוסע גדול היה בנימין מטודלה.

כך עבר יבשות ואיים,

בלי לשאול עד מתי יטלטלה.

ורכב על פילים ומריאים,

ועל גב לביאה ובדומה לה.

וצנח מצוקים נוראים,

בסוכך המכונה אומברלה,

כי נוסע אמיץ היה בנימין מטודלה.

ובשובו מדרכיו הוא ישב

ומיד נוצתו החלה,

חיש לכתוב את קורות מסעיו,

עלי ספר מילה בסלע.

כך כתב וכתב וכתב,

כל ימיו הוא לבלי התעצלה,

כי היה לו בלי סוף,

מה לכתוב ולכתוב לאותו בנימין מטודלה.

ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.

רוצים לדבר איתנו? כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רשמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שלחו לנו הצעות לפרקים ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.

תודה רבה.

10 views0 comments

Comments


bottom of page