שיר ראובן יושבת לשיחה עם הסטנדאפיסטית כרמל צאיג כדי ללמוד ממנה איך להיפרד מחברה טובה. איך מזהים שהגיע הרגע לסיים חברות, האם עדיף להתרחק לאט לאט או להתעקש על שיחת פרידה, מה ההבדל בין להיפרד מחברה ובין להיפרד מבן או בת זוג, והאם יש בכלל דבר כזה חברויות קרובות שמחזיקות מעמד כל החיים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/11/2024.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". "כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
קריינית AI: שלום. "איך לעשות דברים" הוא הסכת קוֹמִי [במלרע], בדיחות עשויות להישמע כמו גם הערות סָרָקסטיות או הומוריסטיות, ואין לייחס לנאמר בו, המלצה לכלום. האזנה נעימה.
[נעימת פתיחה]
קריינית: "איך לעשות דברים" עם שיר ראובן.
שיר: היי, אני שיר ראובן, וזה הפודקאסט שלי "איך לעשות דברים". בכל פרק אני אדבר עם אדם אחר שילמד אותי איך לעשות דברים. והיום אני עם הסטנדאפיסטית כרמל צאיג, שתלמד אותי איך להיפרד מחברה.
כרמל: שלום.
שיר: שלום, מה העניינים?
כרמל: בסדר. לכבוד הוא לי ללמד אותך דבר כזה. [מגחכת]
שיר: אני אעשה הקדמה קטנה לפרק, שאני חושבת שהוא אחד הפרקים הכי שימושיים שיש, בגלל שבמערכות יחסים זוגיות, כשהן לא עובדות, אז נפרדים. וזה לא שאת כאילו בזוגיות עם מישהו וזה פחות מתאים, ואת אומרת "טוב, אני אוריד איתו מימו… מינון לאט לאט, עד שבסוף [כרמל מהמהמת בהסכמה] אנחנו נהיה פרודים ואני אהיה בזוגיות אחרת". לא, כאילו, צריך לעשות שיחה, צריך להפריד, צריך כאילו לעזוב דירה לפעמים, כאילו, צריך להיפרד.
כרמל: זה לוגיסטיקה, זה בירוקרטיה, זה, יש כאילו כל מיני באמת… פעולות.
שיר: כן, אפילו אם אתם לא גרים ביחד, אפילו אם אתם בני 20 ואתם ביחד 3 חודשים, [כרמל מהמהמת בהסכמה] צריך לעשות שיחה. אתם צריכים ליידע שזה נגמר, ולדבר, וכאילו, זה כרוך במשהו. אה… והבן אדם הזה גם הופך לאֶקס, כאילו, מקבל את הטייטל הזה, כאילו, יש לו את השם הזה שמסמן אותו בתור בן אדם שפעם היה נורא משמעותי ונורא אינטימי, ועכשיו הוא אקס. כאילו, יש את התואר הזה. ועם חברים, אני מרגישה שזה פשוט כאילו בן אדם שהוא מאוד מאוד מאוד משמעותי, לתקופה, אנחנו כמובן לא מדברות על מישהו שהיית… שעבדת איתו לפני שנתיים…
כרמל: כן.
שיר: והייתם עושים בירה לפעמים, ואז לאט לאט, כאילו, נעלם לך מהחיים. אנחנו מדברות על כאילו בן אדם שהיה חבר קרוב, והוא כבר לא. ועם חברים זה הרבה יותר אמורפי.
כרמל: גם יותר אמורפי, וגם כאילו, אין את ההכרה כזה ה… הפומבית בזה שאת עוברת עכשיו אֵבֶל ופרידה…
שיר: לגמרי.
כרמל: וכאילו, את בעצם… זה איזה מצב כזה של "על מה אני מדברת בכלל, על מה אני בוכה בכלל", כאילו, זה… זה קורה, מתרחקים, מתקרבים, אבל לא, זה באמת ממש אירוע חמור. בעיקר נראה לי כאילו בשנות ה-20 לדעתי, כי זה באמת הקשרים הכי הכי הכי אינטנסיביים אולי, ואז… כשזה נגמר, זה… זה ממש שינוי בהגדרה העצמית שלך כמעט.
שיר: כאילו, את מדברת, אני חושבת, אני מנסה למסגר את הפרק, [כרמל מהמהמת] בגלל שאלעד אמר לי "לא הרבה אנשים נפרדים מחבר", ואמרתי לו "על מה אתה מדבר? כולם נפרדים מחברים". כאילו לכולם יש בן אדם… יש את האקס בסט פרנד, את הבן אדם…
כרמל: כן.
שיר: שהוא היה נורא נורא משמעותי עבורך. את כן נתת דוגמה שלך כאילו של גיל 20, שזאת דוגמה שאני כמובן מזדהה איתה, אבל נגיד… חבר טוב, שאני לא אזכיר את שמו, [כרמל מהמהמת בהבנה] זה לא אלעד, זה נשמע כאילו אני מדברת על אלעד, זה לא אלעד, אבל כאילו שסיפר לי כזה לפני כמה שנים, שהיה לו חבר נורא טוב מאז היסודי, ושאז באיזה גיל 30, חבר מהיסודי, תחשבי, [כרמל מהמהמת] הוא אמר לו "אתה חרא של בן אדם, ואני לא רוצה שום קשר איתך", בלי שהוא…
כרמל: אוי.
שיר: הבין מה הוא עשה. והוא היה כזה "אוקיי, רק תגיד לי מה עשיתי". והוא היה כזה "אני לא הולך לדבר איתך יותר, גם לא להגיד לך מה עשית, ביי".
כרמל: וואו.
שיר: ואני חושבת שלהרבה אנשים יש את האקס בסט פרנד הזה, של… שבאיזשהו שלב הוא נעלם לך מהחיים, וזה כאילו משאיר…
כרמל: זה משאיר איזה חלל שכאילו… גם אי אפשר למלא אותו, בגלל שזה באמת איזה כאילו, חברות חדשה, ויש חברויות חדשות ויש קשרים, אבל זה לא הדבר הזה ספציפית, שבאמת לדעתי גם יכול כזה להיבנות בשלבים יותר מוקדמים של החיים…
שיר: כן.
כרמל: כאילו לדעתי. גם מבחינת זמן פנוי, וזה משהו שאפשר כזה לקיים אותו באיזה הדוניזם של כזה גיל נעורים, שנות ה-20, וגם מבחינת, לא יודעת, איזה פתיחות לב כזאת, לאפשר בכלל… להאמין שכאילו יש את הדבר הזה.
שיר: על מה בעצם אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על להיפרד מחבר או מחברה? כאילו, לא רק… יש את ההחלטה המודעת, שלפעמים זה כזה "החברות הזאת לא מתאימה לי יותר, אני רוצה ש…" כאילו הבן אדם הזה ואני כבר לא בסינק. יש את הפעמים שזה קורה עלייך, שאת מרגישה שבן אדם רוצה להתרחק ממך. יש פיצוץ לפעמים. כאילו, איך זה שחברויות מסתיימות, בעצם?
כרמל: נראה לי המקרה הטוב זה החלטה מודעת, זה כאילו, זה ממש איזה… כאילו, זה משהו גם נורא בוגר, וגם המקרה השכיח אולי זה יותר שבסוף כאילו גדלים להיות אנשים די שונים, ש… כאילו, אם עד עכשיו כזה המה שחיבר גם באמת היה איזה קירבה ואיזה עולם שיצרתם, ואז משהו בשוני הזה הוא בלתי נסבל, משהו בתהל… דבר הז… היפרדות מאנשים, בכללי התרחקות, זה דבר שהוא נסבל, כאילו, ברגיל.
שיר: טבעי אפילו.
כרמל: כן, את… יש חברים, אתם קצת מתרחקים, אתם מתקרבים, נפגשים במקום פעם בשבוע, פעם בחודשיים להתעדכן, אבל זה סוגי חברויות כאלה ש… אי אפשר לקבל את זה, כי זה כאילו איזה משהו טוטאלי, ואז ברגע שהטוטאליות הזאת לא מתאפשרת, כי פתאום מערך האמונות משתנה, אחד של ה… כאילו זה, זה מייצר איזה, אצלי, בוז, אבל גם ניסיון איכשהו כל הזמן לפצות על זה, ובסוף זה פיצוץ, כי זה נהיה משהו שאי אפשר לשאת אותו.
שיר: קרה לך שעזבת חברה? כאילו, את מדברת על מקרה ספציפי?
כרמל: קרה לי שחברוּת פשוט התפוצצה, היא לא עמדה ב… בציפיות, בלחצים, ב… ובשינוי גם שכל אחת עב… אז פשוט לא, זה לא היה איזה סצנה בינינו מראש, כאילו את מספרת את זה לאנשים אומרים, "אה, ברור שזה לא עבד", אבל… אבל זה עבד, עד שזה לא עבד.
שיר: את יודעת, אני חושבת שאנחנו מגיעים לפרידה מחברים רק אם זה… כזה אינטנסיבי.
כרמל: בדיוק.
שיר: כלומר, אם לא קוראת לזה פרידה, את… זה פשוט מתמסמס.
כרמל: כן.
שיר: כאילו…
כרמל: ממשיכים הלאה כזה.
שיר: אבל אני חושבת שכל חברות שמסיימים היא חברות שיש בה איזשהו אלמנט שהוא זוגי קצת, לא זו… זוגי אפלטוני…
כרמל: כן.
שיר: אבל כאילו שאת פשוט… זה הבן אדם שאת מעבירה איתו את החיי… זה השותף שלך לחיים, השותפה שלך לחיים.
כרמל: לגמרי, וזה כאילו באיזשהו מקום יותר חזק כאילו מזוגיות, כי זוגיות, יש בה כל מיני כאלה… את מחויבת לכל מיני… כאילו, את באמת מחויבת כזה, אם זה הבן אדם שאני רוצה להקים איתו משפחה, אם זה בן אדם שאני רוצה להתחתן, לא הייתי צריכה לשאול ת'שאלות האלה, [שיר מהמהמת בהסכמה] לא הייתי צריכה לחשוב מה, מה היא עושה בחיים, אם זה יכול להחזיק אותנו כלכלית. זה לא עניין אותי, כאילו, איזה יל… לא יהיה לנו ילד, איך נגדל אותו, זה לא דבר… זה לא רלוונטי. אז כל מיני דברים שיכולים להפחיד בזוגיות, אז אין, אז מנטרלים אותם, ואז זה בעצם, למה שזה לא יהיה לנצח? מה, מה כבר יכול להיות?
שיר: זה גם אומר שקל יותר לסיים? שקל יותר להתנתק?
כרמל: הרבה פחות קל…
שיר: למה?
כרמל: זה היה הכי קשה בעולם.
שיר: רגע, קודם כל, איך זה נגמר בעצם?
כרמל: השאלה של איך… איך זה נגמר, זה שאלה שאני הופכת אותה בראש ש… נראה לי לנצח אולי, זה כאילו מהשאלות האלה שאין להם… זה נגמר באיזה פיצוץ על דבר הכי מטומטם בעולם, שבסופו של דבר את מבינה שהוא קיפל בתוכו את כל הדרמה של ה… שהייתה עד עכשיו והודחקה. הדרמה של… של קנאה ושל חוסר פרגון ושל איזה רכושנות שלא… שלא מצליחה לי. בסוף זה… כל מיני דברים כאלה. בסוף זה התפוצץ על זה שיצאתי מקבוצת וואטסאפ משותפת והיא אמרה "איך את פוגעת, זה בעבודה שלי, זה המשרד שלי", כאילו דברים, את יודעת, אין לך מושג… כאילו המושגים כל כך רחוקים כבר אחד מהשני, שאת אומרת, טוב, אנחנו באמת… אין קשר כבר כמעט.
שיר: ואמרת שזה יותר, הרבה יותר קשה מאשר לעזוב זוגיות.
כרמל: כן, זה ממש משאיר אה… קודם כל, את כאילו, את מרגישה כמו פליטה פתאום, את פשוט מרגישה שאני… ש… שהעול… כאילו יש לך… היה לך עולם, היה לך… היה לך מדינה, נגיד, היה לך מדינה ובמדינה היה דגל, והיה לך חוקים, והיה טקסים, והיה חגים, והיה כל מיני דברים כאלה, וכל… ואת מגיעה עכשיו למקום שלכל הדברים האלה אין משמעות, אין משמעות, ואת צריכה ללמוד משמעויות חדשות, רובן משעממות, כאילו, לא סתם המצאת ת'מדינה הזאת. ו… זה כל הזמן, כאילו, להתמודד עם הדבר הזה. זה גם פשוט בן אדם ש… שזור לך בכל ההוויה, כאילו כל הזמן לפגוש אות… יש ת'ספר "אלברטין איננה", את קראת את זה?
שיר: כן, של מרסל פרוסט.
כרמל: כן. אז יש שם ת'חלק שהוא כאילו… שהוא כזה… שאלברטין עוזבת אותו וזה, ואז כל דבר שהוא עושה, נגיד הוא יושב על הספה ואז הוא צריך להסביר לעצמי שלו שעל הספה שאלברטין לא תהיה שם יותר. והוא מכין תה, והוא צריך להסביר לעצמי שלו, של התה, שאלברטין… כל הזמן כאילו לספר לעצמך ת'סיפור של הפרידה. ו… וזה בכל רגע ורגע פוגש אותָךְ, ו… וזה פש… לא יודעת, לי זה השאיר חור שכאילו… כי זוגיות, בסוף תמצאי זוגיות אחרת. דבר כזה, אין לזה תחליף.
שיר: ב… בזוגיות [כרמל מהמהמת] יש… קודם כל, בזוגיות את הרבה יותר בודקת [כרמל מהמהמת בהסכמה] איפה הבן אדם השני ואיפה את. כאילו, אתם יוצאים לדייט, ואת כזה "נהניתי, אני אסמס, אני לא אסמס…" האדם… אשתי, האדם שהתחתנתי איתו, אני זוכרת שאחרי הדייט הראשון, היה לי כיף, ממש התייעצתי עם חברות, הייתי כזה "אני רוצה כבר להציע שנצא שוב. היום? [כרמל מהמהמת הסכמה] או כאילו… " מתי עושים את זה? וכאילו, את נורא מנסה להכיר בהדרגה, כי אתם מבינים שאתם… שני הצדדים מבינים שהפוטנציאל פה הוא להיכנס למשהו מאוד משמעותי [כרמל מהמהמת] שה-end game שלו אולי זה להקים משפחה, לעשות ילדים, לפגוש הורים, להזדקן ביחד, כאילו, זה ה-end game של זוגיות. וחברוּת, אני חושבת שבגלל שאף אחד לא טרח להגדיר אותה… כאילו, [כרמל מהמהמת בהסכמה] אין, נגיד… מבחינתי ההגדרה היא האם יש לזה ייצוג תרבותי או לא.
כרמל: כן.
שיר: אז לחברוּת כן יש… את "החברה הגאונה", את "החברה הגאונה" נגיד, שזה גם ספר כזה מהשנים האחרונות, שכאילו כן מאוד מתלבש על חברות. אני לא חושבת שיש קומדיות רומנטיות יותר מדי על חברות. אני חושבת על שתיים, [כרמל מהמהמת] כאילו זה מה שעולה לי. בטח לא בהשוואה לכמות הקומדיות הרומנטיות שיש על זוגיות…
כרמל: כן.
שיר: על להיכנס לקשר, על תחילת קשר, על… כנ"ל בספרות. עזבי, אפילו בשירים, כאילו חוץ מ"אנה" של "משינה", [כרמל מהמהמת] שאנחנו… כאילו שאורלי זילברשץ כתבה, על פי השמועות, אני לא יודעת אם זה נכון, אבל על פי השמועות, על חברה, כאילו אני לא חושבת שיש שיר ש… שאני חוש… שאני יכולה לזכור שמישהו כתב על חבר או על חברה. בארץ, כאילו, זה ב… "יורם", זה על חבר [כרמל מהמהמת] אבל שמת בצבא…
כרמל: כן.
שיר: זה לא פשוט על חברות. ובחברות, באמת בגלל ש… זה אין שום משקל לקשר הזה. את חושבת פשוט חברים. יש לי חברים…
כרמל: כן.
שיר: יש לי חברים מאז שאני פעוטה, כאילו וזה פשוט משהו שנמצא ברקע של החיים, ובגלל זה את אף פעם לא טורחת להגיד "אוקיי, זה לא נעים לי", כי את פשוט חושבת "אני הולכת הביתה בסוף היום, אני לא הולכת לישון עם הבן אדם הזה במיטה", [כרמל מהמהמת בהסכמה] אני לא צריכה להגיד "זה לא נעים לי". את פשוט אומרת "אוקיי, טוב, אני אזרום עם זה"…
כרמל: כן.
שיר: או "אני אכלא את זה".
כרמל: זה, זה מי שהיא.
שיר: כן.
כרמל: כן.
שיר: ואני לומדת כזה לרקוד מסביב לזה, או את לא טורחת… כאילו נגיד, אה… דברים שבזוגיות בהתחלה לא עושים, כמו "אוקיי, אנחנו לא ניפגש כל יום…
כרמל: כן.
שיר: אנחנו נבדוק את זה לאט לאט". בחברות, את מין פשוט כזה, את יכולה פשוט to binge, את יכולה פשוט…
כרמל: כן.
שיר: להגיד כזה "אוקיי, אני רוצה עוד מהדבר הזה כל הזמן".
כרמל: "אה, את עובדת בקפה הזה? אני באה".
שיר: בדיוק.
כרמל: כן.
שיר: וזה מין כזה… עכשיו, אני חושבת שזה מקסים, שזה דבר מקסים שקורה בחברויות, אבל אני חושבת שלכן גם יש את הפוטנציאל הזה לאינטנסיביות נורא גדולה. אני לא אוהבת להשתמש במילה "רעיל", אני מרגישה שזה פשוט, אני לא יכולה לשמוע את המילה הזאת, אבל כאילו ל… למשהו שהיסודות שלו הם לא בהכרח הכי בריאים, בגלל שאת פשוט מנסה למלא את החור בלב שלך בבן אדם אחר, שאם הוא מאפשר את זה, כנראה שהוא גם ימלא את החור בלב שלו באמצעותך.
כרמל: לגמרי. כן, כשדיברת, חשבתי על זה ש… גם כשיש כאילו, נגיד, סדרות על חברויות, נגיד, "חברים", או כזה "בנות", או כל מיני כאלה, כן, זה איכשהו נגמר בזה שאי אפשר יותר, כאילו ב"חברים", אז הם עוזבים ת'דירה, והדירה זה הדבר שזה, וזהו, החברות נגמרת. [שיר מהמהמת בהסכמה] ב"בנות" זה כאילו בסוף שוש עושה להם את הנאום הזה "את חרא, ואת חרא, ואת זונה ואת זה ואת זה", וזהו, אין יותר את ה… כאילו באמת יש איזה משהו שכזה, כאילו אין את ה-happily ever after הזה, כאילו לא יודעים אף פעם איך לתחום אותו בצורה… כאילו, חוץ מ"סיינפלד", שזה באמת איזה אנטי על אנטי על אנטי אנטי, אז בסוף גם כולם בכלא. אבל כאילו חוץ מזה, רוב הדוגמאות, זה בסוף אי אפשר לעשות את זה. וזה גם המודל התרבותי, בסוף זה לא, לא ניתן.
שיר: ב"גירלס" גם הייתה… אני חשבתי שאני הולכת לדבר על הסצנה שבסוף העונה הראשונה, מי שלא מכיר, אנחנו מדברות על "גירלס", "בנות", סדרה מ-2012, ב-HBO, ובסוף העונה הראשונה יש באמת את האנה ואת מארני, שכאילו… האנה באה לדבר עם מארני, ומארני כזה [בטון חסר סבלנות] "אני לא יכולה לשמוע את זה יותר, אנ'לא… [כרמל מגחכת] אנ'לא יכולה, אנ'לא יכולה יותר, אני פשוט לא יכולה יותר", ואז היא זורקת עליה מברשת שיניים, אבל אני חושבת שזאת סצנה שהיא הרבה יותר נאמנה למה שקורה בסוף…
כרמל: כן.
שיר: …של חברוּת, כי זה כאילו לאט לאט את נפגשת עם הבן אדם ואת מרגישה כזה "אוקיי, הכל… משהו מוזר, זה לא כמו פעם"…
כרמל: כן.
שיר: אבל את כזה "טוב, אבל זה, זאת החברה שלי, אני אפגש איתה, והכל יהיה…"
כרמל: זה פשוט השלב שרק נפגשים ועושים נוסטלגיה.
שיר: כן.
כרמל: כזה, "זוכרת איך פעם עשינו…", כאילו, כשאת כבר לא מצליחה לייצר תכנים חדשים למפגש. [שיר צוחקת] זה כאילו "זוכרת איך היינו עושות ככה", או "את זוכרת איך היינו בים", ו"את זוכרת איך עשינו את ה-MD", וזה כבר אי אפשר אבל, כאילו אין יותר שום דבר לבנות עליו, כאילו, לבנות אה… וזה גם באמת השלב שכזה, את מבינה שזה כבר כאילו קרוב לסיום, אבל…
שיר: כן.
כרמל: אבל קשה, קשה לוותר על זה, זה… כי ההבטחה היא נורא נורא גדולה. כאילו זה הבטחה ש… שכזה, את לא תהיי לבד יותר אף פעם בחיים שלך.
[מעבר מוזיקלי]
שיר: לי הייתה חברות כאילו דומה ושונה. זה היה מישהי שכזה… עברתי לתל אביב, ו… גרנו יחד, ובהתחלה הייתי כזה "מי זה הבן אדם הזה?" כאילו מין התפעלות כזאת. ואני זוכרת שמתי שהקשר הזה נגמר, אז ממש רציתי לדבר על זה כל הזמן. [כרמל מהמהמת בהבנה] אצלנו זה גם ממש נגמר בפיצוץ, כאילו, הייתה כמובן דעיכה איטית במשך כמה חודשים ואז פיצוץ, ואני זוכרת שרציתי לדבר על זה כל הזמן, שכאילו אפי… זה הדבר היחיד שרציתי לדבר עליו, כי את עוברת פרידה.
כרמל: כן.
שיר: כאילו, את עוברת פרידה וגם מבן אדם שבניגוד לזוגיות, שבזוגיות, אני חושבת, את בדרך כלל יודעת שהקשר מת עוד תוך כדי הקשר, ואת נפרדת מהבן אדם קצת תוך כדי הקשר, ואת מבינה שלשם זה הולך. בחברות את מקווה שזה משבר שאתם תפתרו.
כרמל: כן, גם בזוגיות אני חושבת יש את ה… יש טקסים קבועים, כאילו יש את הדברים שאת יודעת שאת יכולה לעשות עכשיו, כאילו, נגיד, סתם, נפרדת מחבר, בגרסה שלי, אז את יודעת, את תשכבי עכשיו עם איזה מישהו, ריבאונד, את לא יכולה לשכב עכשיו עם חברה [מגחכות], כאילו זה לא עובד, זה לא… זה לא חלק מהאירוע. אז כן, אז, אז אין לך גם את הכלים להתמודד עם זה, זה לא… החֶבְרָה לא מלמדת אותך מה לעשות במצב הזה. כאילו אין… לא, לא כתבו מדריך עדיין. אני גם, אני זוכרת שכאילו… גם התחלתי כאילו באיזושהי נקודה כזה להסתיר את הדברים הכי טריוויאליים, פשוט באמת כי כזה, הייתי כזה "אז זה לא יעמוד, הקשר לא יעמוד בדברים האלה", עכשיו, את לא…
שיר: מה למשל, איזה דברים הסתרת?
כרמל: שהתחלתי לאכול דגים. הייתי כזה "אסור שהיא תדע לעולם שהתחלתי לאכול דגים". [צוחקת] כל מיני כאלה, וזה כזה "למה את, למה את מסתירה", זה כאילו רמת הכאילו, התודעת כת שאת נמצאת בה, זה כזה "אנחנו לא אוכלות בשר". כאילו, ורוב הסיכויים שזה גם זה לא היה כזה על הזין שלה, אם הייתי עושה את זה, [שיר מהמהמת בהבנה] אבל עצם זה שהרגשתי את המחויבות הזאת לשקר… לא יודעת, קבענו לראות איזשהו סרט, ואז זה התמסמס וזה וזה, בסוף ראיתי אותו לבד. אני שיקרתי לה, באמת… כאילו שנים שלא ראיתי את ה…
שיר: וואו.
כרמל: את "הסנדק". [שיר צוחקת] אף שראיתי, יותר מפעם אחת, והיא כזה "מה, 'הסנדק'? אנ… אנ'לא בטוחה מה קורה? [שיר צוחקת] מסנדק למי?" [צוחקות] אז כל מיני דברים כאלה, שאת פשוט כאילו מנסה… את מנסה עוד לשמור על הבועה הזאת, אפילו שאת כבר יודעת שהבועה התפוצצה, את יודעת שהיא כבר לא קיימת, אבל את כאילו מנסה לשמור על האשליה הזאת, שזה כן עוד קורה. אבל את כאילו פשוט בהדחקה… הייתי בהדחקה המון זמן של זה שזה נגמר, כאילו, ואז זה כן איכשהו בא לי בהפתעה של… כי הייתי כזה "אבל עשיתי את כל המאמצים האלה, וכל השקרים האלה, וכל ה… זה, וכל הלרקוד ולעשות את הפליק-פלאקים האלה, כדי שזה לא יתפוצץ, אז איך זה התפוצץ?"
שיר: זה מעניין, כי אני חושבת שאת מתארת בעצם קשר שב… כשהוא מתחיל, אז את מרגישה, תקני אותי אם אני טועה, "וואו, אני יכולה להיות אני, עם…
כרמל: כן.
שיר: …הבן אדם הזה". אני סוף סוף יכולה להיות אני, מי שאני באמת, כאילו אני יכולה להיות הגרסה הכי גרועה שלי, ומישהו יאהב אותי, [כרמל מהמהמת בהסכמה] באיזשהו אופן. כאילו, אני יכולה להיות האִיד. ובסופו של דבר זה מגיע למצב שאת לא יכולה להיות מי שאת, את יכולה להיות מי שחתמנו שאת ב-day one…
כרמל: בדיוק.
שיר: וברגע שאת מתפתחת, את בוגדת, את כאילו, את חתמת, את אמרת…
כרמל: כן.
שיר: שאת לא אוכלת דגים, שאת לא רואה את "הסנדק", ושאת לא עושה את כל הדבר… ושאת שונאת את זה, ושאת אוהבת את זה, וברגע שאת כזה "ממ, שיניתי את דעתי" אז זאת בגידה, ואז את נאלצת, את כאילו בעצם מחויבת לבן אדם הזה שטענת שאת.
כרמל: פתאום באיזה חיים כפולים כאילו, וגם היא…
שיר: כן.
כרמל: …אני מניחה, חוותה משהו דומה ממני. אני לא כאילו חושבת שאני, אני הייתי הצדיקה פה, והיא הייתה איזה… כאילו מפלצת. נראה לי שתינו באמת כאילו חווינו את זה אחרת. אני חושבת שהיא לקחה את זה יותר קשה, [שיר מגחכת] את האירוע, אבל… [צוחקת] גם היה לנו, כאילו עדיין יש לנו, קעקוע שעשינו ביחד.
שיר: אוקיי.
כרמל: והיא כיסתה אותו. עכשיו, שזה כאילו דבר שאני מניחה שהוא לגיטימי, אבל זה הייתי כזה "על מי את עובדת? כאילו, זה עדיין על העור שלך". [שיר מגחכת] כאילו וגם… כל הזמן, הייתי איזה שנה בהתנצחויות, כאילו בריב בראש שלי, שלא נגמר.
שיר: זהו, זה מעניין, כי בפרידה, באמת, את בדרך כלל עושה שיחת קלוז'ר. כאילו…
כרמל: לא היה לנו. היה לנו מפגש מאוד טעון בקפה "סטריט", ישבנו ושתקנו.
שיר: וואו.
כרמל: לא הצלחנו לדבר.
שיר: זה היה המפגש האחרון? ובאתן כאילו אחרי…
כרמל: היה מפגש אחרי זה רשמי, מה שנקרא, אבל כאילו, זה היה המפגש האחרון שבו עוד היינו חברות, [שיר מהמהמת בהבנה] ופשוט לא, לא היה לנו מה לומר. אני לא יכולתי לדבר, אני לא… היא לא רצתה… כאילו שתינו פשוט ישבנו, שתינו שוקו, וזה נגמר.
שיר: כאילו, אני חושבת על… כמות, את יודעת, על השיחה הזאת שאת עושה… בפרידה את בדרך כלל פשוט מקבלת לעשות אותה בלייב, [כרמל מהמהמת] איך כאילו… את פשוט מריצה את השיחה בראש כל הזמן במשך תקופה, כל… כאילו, זה דבר שרודף אותך באיזשהו אופן?
כרמל: היום כבר לא, היום אני באיזה עמדה ממש אחרת ביחס לזה, גם כי עבר הרבה זמן, [שיר מהמהמת בהבנה] וגם כי אני יותר כזה, לא יודעת, כזה… "תודה על מה שהיה, היה מגניב, היה מדליק, כאילו, היה רגעים ממש יפים". לא יודעת איפה היא, כאילו מה היא עושה היום, כאילו, הלוואי ש… יש לי חלומות שאנחנו כזה יושבות לקפה, כאילו, הלוואי שהיה לי איזושהי גישה, רוב הסיכויים שהיינו נפגשות ולא היה לנו על מה לדבר בכלל. כאילו זה כנראה המקרה העצוב האמיתי.
שיר: ידעת מתי שהחברות הגיעה למקום לא בריא? כאילו, היה לך איזשהו…
כרמל: היו לי כל מיני, כאילו, היה נגיד שקרים שכאילו, הקטנים המוזרים שנאלצתי לשקר.
שיר: כמו מה? חוץ מהדגים ו"הסנדק"?
כרמל: כמו ה… כאילו כל מיני דברים כאלה, אבל כזה באמת… גם שכאילו, יש כזה כבר קנאה על חברויות אחרות, פתאום את שמה לב ש… היא כזה מקנאה שאני מסתובבת עם ההיא ועם ההוא. כאילו, ואת רואה שפתאום את צריכה כזה להצניע כל מיני דברים כאלה. [שיר מהמהמת בהבנה] אז את מבינה שאת באירוע לא בריא כל כך, אם את צריכה כאילו להסתיר חלקים שלך ברמה הזו.
שיר: ומה עשית ברגע שהבנת שזה לא בריא? שכאילו שאלה דברים שלא… שלא סבבה שיקרו בחברות, או שאת לא רוצה להיות בחברות שהדברים האלה קורים בה?
כרמל: אני התמודדתי הכי גרוע שאפשר, אין לי מה לומר, [שיר מגחכת] אני פוצצתי ת'אירוע, כאילו… כאילו זה היה פיצוץ, כאילו, זה לא… לא אמר… כאילו לא אמרתי מילה, עד ש… אמרת… עד שכאילו אמרתי, ו… וכאילו זה התלקח כל כך מהר. זה לא… כאילו, פשוט זה היה הכי גרוע שאפשר, איך שזה נגמר. זה באמת… לא יודעת אם היה אפשר אחרת, כאילו אני באמת לא יודעת. האם אפשר אחרת? יכול להיות ש… אולי ללכת לטיפול זוגי, כאילו זה נשמע הכי מגוחך, אבל זה גם היה רעיון שעלה אז בזמנו, ללכת לטיפול זוגי רק כאילו, גם היה שלב שהיא כזה כל הזמן… היה לה בן זוג מלא שנים, ואז הם נפרדו, ואז אני הפכתי להיות הבן אדם שכאילו עושים איתו שיחות "יחסינו לאן", ואני הייתי כזה "אני לא עושה את זה איתך, זה לא, זה לא התפקיד שלי בעולם לשמוע שאני לא בסדר פה, ואני לא בסדר פה, ואני צריכה…" זה לא, אני לא מוכנה לדינמיקה הזאת.
שיר: לא, אבל זה דבר שאפשר לעשות בחברות, להגיד…
כרמל: אני מדברת איתך אבל על תדירות מאוד גבוהה, כאילו, תדירות של כזה אחת לשבוע-שבועיים כאי… אז אני לא יכולתי את זה. אהמ… אז יכול להיות שבאמת כאילו הכי, הכי מפגר, אבל איזה טיפול זוגי פשוט, [שיר מגחכת] זה באמת גם עלה כאופציה. יכול להיות שזה היה מאפשר כזה גם לאוורר דברים וגם להבין "אוקיי, אפשר להתמקם אחרת בתוך הקשר הזה", ואז הוא לא היה חייב להיגמר, הוא יכול פשוט לדהות, כמו שכאילו דברים דוהים.
שיר: כן.
כרמל: לך יש הצעה כאילו לאיך מסיימים דבר כזה?
שיר: אהמ… אני מרגישה שתמיד כאילו, אני תמיד ניסיתי לכוון את זה, לקראת… למקום של דהייה, כאילו, למקום של… שכן נוכל להגיד שלום ברחוב, ואני הרגשתי שפיצצו לי את זה על הראש. כאילו…
כרמל: את בעצם אומרת "אני ידעתי כבר שהקשר גמור, וכבר הייתי באיזה תהליך השלמה".
שיר: אני פשוט שם הרגשתי שאני נהיית בן אדם אחר, [כרמל מהמהמת] ושיותר ויותר חלקים שלי לא יכולים לבוא לידי ביטוי כשאני נמצאת איתה. שזה הפך, שכאילו, ושאני להיפך, ושאני כבולה לכל מיני רגשות שאני כבר לא מרגישה, אני כבר לא כזה בן אדם כועס, אני כבר לא חושבת שכל דבר שאין לי אז זה אשמתו של מישהו. אני חושבת שדברים שאין לי ואני רוצה, אני יכולה לעבוד ולהשיג אותם.
כרמל: כן.
שיר: וזה היה איזשהו שינוי בתפיסה שהרגשתי שהיא לא חולקת איתי, ובגלל זה הרגשתי שכאילו פשוט אנחנו פחות ופחות מתממשקות, באמת כאילו דיברנו פחות ופחות, התחלנו כזה לא להיפגש כמעט, רק להתכתב בוואטסאפ מדי פעם, וכן כאילו… מאוד היה לי כיף לצחוק איתה, כאילו אני כן זוכרת שכזה כן הייתי שולחת לה דברים מצחיקים בוואטסאפ וכאלה, וזה לא… זה לא הסתייע לדהייה שרציתי, אהמ… כי היא פוצצה את זה, מבחינתי. [כרמל מהמהמת בהבנה] יכול להיות שהיא מספרת משהו אחר, כן? אהמ… את יודעת מה מעניין? מתי שאצלי זה נגמר, אני זוכרת שמאוד נפגעתי, מאוד מאוד נפגעתי ו… אבל לא התגעגעתי, [כרמל מהמהמת] כי הרגשתי, אם היא… הרגשתי אז אני לא יודעת מי זאת. כאילו, יש משהו… אני לא יודעת אם זה מנגנון טוב שיש לי או לא, אבל שמתי שמישהו מאוד מאוד פוגע בי, אז משהו בי אומר "אה, אז אני ממש טעיתי בבן אדם, אני לא ידעתי מי זה מלכתחילה", ולכן אני לא נפגעת, כי אני מרגישה, "אה, זה אדם זר עשה לי"…
כרמל: אשכרה?
שיר: כאילו, אני לא מרגישה… אני זוכרת שפשוט הייתי כזה "היא… אין לי מושג מי זאת"…
כרמל: וואו.
שיר: זה אישה זרה, והיא עושה את הדבר הזה, ואוקיי, כאילו, לא הרגשתי פגועה. אבל אני, כן הדבר שמאוד הרגשתי, וזה למי שמאזין ועומד לפני פרידה כזאת, או תוך כדי פרידה כזאת, זה אני ממש זוכרת שהרגשתי הקלה, [כרמל מהמהמת] מטורפת. כאילו, הקלה מטורפת, כי הרגשתי פתאום שסחבתי על עצמי כל מיני פרוטוקולים ישנים שלי, אישיויות, שאני לא צריכה יותר. אני זוכרת שפתאום הייתי כזה "אני יכולה להיות נחמדה".
כרמל: כן. [צוחקת]
שיר: כאילו, אני ממש זוכרת שחשבתי אני יכולה, כאילו, פשוט להיות נחמדה לאנשים, ואני יכולה להיות פתוחה לדברים, ואני לא צריכה… בג… כדי לשמור על הערוץ עם הבן אדם הזה פתוח, אני לא צריכה להישאר בן אדם מאוד סגור…
כרמל: כן.
שיר: ומאוד כאילו זה. וזה היה לי מאוד מאוד נעים, ואני ממש זוכרת שכאילו הרגשתי, וגם מישהו אמר לי את זה, הוא אמר לי כאילו ממש קצת אחרי שזה, הוא אמר לי "את נורא התבגרת [כרמל מהמהמת] בתקופה האחרונה". ואני זוכרת שהייתי כזה "כן, סיפור ארוך". [כרמל מגחכת] אבל כאילו, נכון, כאילו התבגרתי במובן הטוב, של כאילו את מקבלת… החלקים שלך שאת היית צריכה להדיר, כדי להיות בקשר עם הבן אדם הזה, הם פתאום חוזרים אלייך.
כרמל: כן.
שיר: ואת יודעת, יש משהו בַּאמת… הרבה מההסתבכויות של אנשים…
כרמל: כן.
שיר: אני מרגישה, זה כאילו בחוסר היכולת להגיד לעצמך את האמת לגבי מה שאת מרגישה, אלא לברוח ממנה. והאמת היא לפעמים פשוטה, אני לא רוצה לעשות את זה.
כרמל: נכון.
שיר: כאילו, את לא רוצה להיות בקשר הזה יותר, בואי נקרא לילד בשמו, אוקיי, עכשיו אפשר להתחיל לנהל את זה. אבל אם זה "אני לא רוצה להיות חברה שלה, אבל אסור לי לא להיות חברה שלה"…
כרמל: נכון.
שיר: אז היא שולחת הודעה ואני כזה [בטון מתבאס] "אהה, די", כאילו וזה כזה… לא. פשוט כאילו לחתור לאמת של הדבר, לשורה התחתונה, מה את רוצה, ומשם נראה לי שזה הרבה יותר קל פשוט.
כרמל: נכון. אני מסכימה עם מה שאת אומרת. יכול להיות שזה מה שהיה הדבר הנכון בדיעבד. עכשיו כש… לראות את העובדות בשטח וכזה להגיד "אוקיי, זה פשוט לא מתאים יותר"…
שיר: כן!
כרמל: ואיכשהו לנהל את זה. אבל באמת הייתי בהכחשה, הייתי "לא, זה תקופה, זה יעבור, זה חייב לעבור, זה תקופה". אבל כאילו באמת באמת רואה לאט לאט, את פחות ופחות מעריכה את הבן אדם, ומה שאני השתחררתי ממנו לתחושתי זה הקורבנוּת הזאת, ה… גם מאוד אופנתית, של כזה "אני קורבן וכזה עשו לי הכל ומגיע לי הכל", ו… ואת זה אני לא יכולתי יותר. ואני כאילו… וזה היה ההקלה הגדולה, שכאילו לא הייתי חייבת יותר להזדהות עם הדבר הזה, כי כדי להיות בתוך היחסים האלה הייתי חייבת כאילו גם להזדהות עם ה"אני הקורבן האולטימטיבי, ואין לי שום אחריות על המעשים שלי".
שיר: וואו. טוב, זה משהו שגם ברמה הלאומית הוא…
כרמל: בדיוק, זה אופנתי מאוד…
שיר: …הוא מאוד חזק, כן.
כרמל: זה מאוד אופנתי עכשיו. אז כאופנה אני… אני כבר סלדתי מזה.
[מעבר מוזיקלי]
שיר: את חושבת שהפנטזיה על חברות שמחזיקה לכל החיים היא כאילו… היא נכונה? כאילו כי זאת הפנטזיה על חברים, שזה כזה "החבר הכי טוב שלי" ו… כאילו…
כרמל: אני חושבת שזה… היא נכונה, אני חושבת שזה פשוט, אבל צריך להיות בפורמט של חברים ולא בפורמט של ברית דמים שאת פה… [שיר מגחכת] כאילו… באמת, יש לי חברים שאני אומרת "זהו, זה… זה כבר, זה הולך, זהו, זה הם עשר שנים פה, אנחנו טובים אחד עם השני, כיף לנו, לפעמים משעמם לנו, אנחנו יודעים להיות משועממים ביחד. כשמשעמם אז אנחנו נראה 'האח הגדול', יהיה בסדר", כאילו, והם שם כאילו, [שיר מהמהמת בהסכמה] ואני יודעת ש… גם לא צריך אותם ל… כאילו, הם יהיו שם במקרי הדרמה והמשבר, אבל לא, לא צריך אותם פה רק בשביל זה. כאילו, יש את החברויות האלה כאילו, שדיברנו, של כזה באש ובמים וזה… אבל אפשר גם לא לחיות באש ובמים, אפשר סתם לחיות. וזה נראה לי החברות ה… שיכולה לשרוד לנצח. שזה לא עכשיו מי שמציל אותך, הם פשוט שם. אז אני כן מאמינה בזה.
שיר: את חושבת עליה, כאילו לפעמים? מה היא חושבת עלייך, איך היא, איפה היא, מה קורה איתה?
כרמל: אני חושבת עליה… כאילו, אני חולמת עליה.
שיר: באמת?
כרמל: כן, כאילו, יש בי משהו ש… אני חושבת שהיא חמודה, אני באמת, יש בי משהו באמת מאוד מאוד אוהב אותה, זה לא… וזה בסדר, כאילו, אני, אני אוהבת אותה, אני חושבת ש… האמת עברנו חתיכת דבר ביחד, ו… נגמר מבאס רצח.
שיר: יש שיר של בריאן אינו שחשבתי עליו כשהתכוננו לפרק, שזה, הוא נקרא "Some of them are old". אלעד, כמובן, ישים את השיר ברקע.
[השיר "Some of them are old" בביצוע בריאן אינו]
“People come and go
And forget to close the door”
[השיר ממשיך ברקע]
שיר: [שרה] "אנשים באים והולכים
ושוכחים לסגור את הדלת,
ומשאירים את הכתמים ובדלי הסיגריות שלהם מובסים על הרצפה,
וכשהם עושים את זה, תזכרי אותי.
חלק מהם ותיקים,
חלק מהם חדשים,
חלק מהם יצוצו כשהכי לא תצפי לזה,
אבל כשהם יעשו את זה, תזכרי אותי."
[השיר נחלש בהדרגה עד שמפסיק]
ויש משהו בשיר הזה, שכאילו, בפעם הראשונה ששמעתי אותו, פשוט התחלתי לבכות, [כרמל מהמהמת] והייתי כזה "מה יש לי?" אבל גם הייתי אחרי פרידה, בכיתי מהרבה דברים, וכאילו זה להגיד, הייתי… היית… כאילו היית… היית נורא משמעותית למישהו, והוא היה נורא משמעותי בשבילך. ושוב, בתוך זוגיות, הוא מקבל את התואר אקס. את מקבלת…
כרמל: כן.
שיר: …את התואר אֵקְסית. יש את הלחיצת יד הזאת של "היינו ביחד, אנחנו כבר לא ביחד", יש כאילו, יש איזשהו קלוז'ר ששני הצדדים מרגישים מחויבים אליו, ובחברות אין את זה, ויש פשוט כאילו "זה היה? זה כבר לא?"
כרמל: כן, לי זה תמיד הזכיר את השורה ב"זמר נוגה": "נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד", [שיר מהמהמת בהסכמה] שיש בזה משהו נורא נורא אכזרי, באמת ב"נפרדות לעד" הזה, אבל, אבל גם באמת היה לי… כאילו, יש את השיר של ה"פיקסיז", "Ana", שהוא אומר שם "Forgetting everyone", אבל אני שמעתי, כששמעתי אותו פעם ראשונה, Forget in everyone, כאילו אתה שוכח משהו אצל מישהו, ואז גם הם שוכחים משהו אצלך, ואז בסוף את ב… "היא עוד פה, אני עוד שם" כאילו היא, כמו שאמרתי על הקעקוע, "את יכולה לכסות אותו, אבל הוא עדיין על העור שלך" כאילו, זה לא משנה את זה, ואז זה קצת מנטרל את התחושה של הקרע הנורא הזה, כאילו… יש דברים שאני אומרת ואני שומעת אותה, וזה נחמד. ואני כאילו, לא יודעת, אני בטוחה שלפעמים היא אומרת דברים, וכזה זה נשמע כמוני, ויש בזה משהו חמוד. כאילו, אני לא… זה לא רק טרגדיה, זה גם… זה באמת היה. זה היה.
שיר: יש את "החברה הגאונה", ספר של אלנה פרנטה, שיש שם שתי דמויות של חברות הכי טובות, ו… עוד כשהן ילדות, יש את לִילה, [כרמל מהמהמת] שהיא כאילו הילדה הרעה, המרשימה הזאת, שכאילו הספר הוא גם מנקודת מבטה של לֵנו, של הדמות השנייה, אז כשהיא מתפעלת ממנה, ההתפעלות שבאמת דיברנו עליה, את לגמרי איתה.
כרמל: כן.
שיר: כאילו, את לא יכולה… את כזה "מי זה הבן אדם המדהים הזה?"
כרמל: ממש.
שיר: את כאילו רואה אותה דרך העיניים שלה, ואת מתאהבת בה גם. והיא אומרת שהיא לא יכלה לעזוב אותה מאז שהן היו קטנות, בגלל שהיא הרגישה שאם היא תעזוב אותה, אז לִילה תיקח ממנה משהו ולא תחזיר בחיים. משהו ששייך לה. את הרגשת את זה? שכאילו, הקשר הזה נגמר, והיא… ומשהו ממך נשאר אצלה, וזהו?
כרמל: כן, לגמרי. נתתי משהו ענק מעצמי, באמת גדול, המון אהבה, באמת השקעה, כאילו, באמת מסירות, ו… גם מילים, נתתי מילים שלי, אני כאילו, לפעמים בהתחלה עוד הייתי כזה קוראת כל מיני דברים שהיא כותבת באינטרנט, ואני כזה "בואנה, זה משפט שלי", וזה היה מטריף אותי. אבל עכשיו אני כזה, אוקיי, כאילו, אני שזורה לה במילים, זה נחמד, והיא שזורה לי, זה גם נחמד, כאילו… זה גם חלק מהיופי של כזה להיות בן אדם, של כזה, כאילו ממשיכים להתמשמק [כך במקור] איכשהו, כאילו, זה לא, זה לא נגמר, זה כאילו… שלא נאמר "רקמה אנושית אחת חיה", [שיר צוחקת] אבל כאילו, אבל זה באמת… זה כן, זה עדיין במערכת העצבים שלך, ו… ואת לא יכולה להיפרד ממני. בהצלחה, כאילו לכי להזדיין, אני שם. [מגחכת]
שיר: כתבת עליה?
כרמל: אין סוף. כתבתי עליה סיפור גם קצר שהתפרסם ב"גופא ז'".
שיר: רק להגיד, סיפור מצוין.
כרמל: תודה, שזה היה איזה רגע שכתבתי… היה לי איזה חרדה… היה לי איזה מחשבה של "ואם היא מתה עכשיו?" כאילו, ואם היא מתה עכשיו? מה, עד עכשיו היה נורא ברור לי מה התפקיד שלי שם. יש לוויה, ברור שאני הנואמת הראשית, ברור שאני ה-BFF, ואם היא מתה עכשיו, מה אני עושה? אז בעצם הסיפור על זה: היא מתה ואני מגיעה ללוויה, ואני כאילו, לא יודעת מה לעשות שם. אה… אז כן, כתבתי עליה את זה, וגם כתבתי עליה עוד אין סוף. אני כאילו, באמת… מאוד… מנסה לספר את הסיפור הזה בצורה שזה יה… כבר פחות, אבל ניסיתי הרבה זמן לספר את הסיפור הזה בצורה שאני אבין מה קרה. כדי שיהיה לי משהו כזה קוהרנטי לספ… כאילו מול עצמי כזה.
שיר: את רוצה לקרוא משהו?
כרמל: בואי נראה… אוקיי, זה… אוי [רעש של תזוזה של מיקרופון] סליחה.
שיר: הכל בסדר.
כרמל: זה מ… זה משהו שכתבתי על, בעצם על המפגש האחרון והרשמי שלנו:
"היה לי כל כך חם וכמעט לא הצלחתי לנשום, והעיניים שלי צרבו. רציתי שזה יעבור כמה שיותר מהר, ולא רציתי שזה ייגמר לעולם. רציתי לומר לה "זה שמחקת ת'קעקוע, זה שקשקשת עליו ציורים פגאנים, אומר שלא נחלצת מהלוגיקה של היחסים. בעצם את יותר משוקעת בה ממני. את מבינה את זה, נכון?" כי אני לא מחקתי, אני לא חשבתי למחוק אותו. אני, בניגוד אליך, ניטרלית אליו, אני שלמה יותר ממך. את, כל הקיום שלך הוא מולי, את נאחזת, את.
אני המשכתי הלאה, לא הסרתי את הקעקוע, לא זרקתי את המכתבים שלך, ואת התמונות שלנו שמרתי בתוך מעטפה אדומה, ואני עדיין מקשיבה ל-"Say Hey" ולכל השירים ששמענו ביחד, ובעצם אין לך כוח עליי ואת כל כך טיפשה שלא תביני את זה, ואת כל כך מסכנה שאני יותר לא אפרש לך את העולם, וכל מה שיש לך זה העיניים הדפוקות והחולות שלך.
ואיך הייתי רוצה לשבת איתך לקפה. גם אם הוא מגומגם ומביך וכבד, וגם אם לא נסתכל בעיניים ולא נדבר ולא נצחק, איך הייתי רוצה לשבת איתך לקפה, ולהרגיש את הלשון שהיא נבלמת בשפתיים, ולהתחרט על כל מה שאני לא מצליחה לומר, ולהסתכל על עצמים כדי לחנוק את הדמעות שלא יפרצו לי מהעיניים החומות. הייתי נותנת בשביל זה הכל.
זה היה חייב להיגמר ככה, זה היה חייב להיגמר ככה, זה היה חייב להיגמר ככה, אני אומרת לעצמי שוב ושוב ושוב כאחוזת דיבוק."
[מעבר מוזיקלי]
שיר: יש לך איזושהי עצה שאת יכולה לתת למי שנמצא בסיטואציה הזאת?
כרמל: לא להגיד דברים שתתחרטו עליהם, אתם תתחרטו. אתם מה זה תתחרטו. כל קללה, כל עלבון, כל… דבר נבזי, שאם שמרתם עד עכשיו, תמשיכו לשמור. זה… זה תתחרט… זה ירדוף אתכם. אותי זה רודף, כל… וברוך השם יש לי פֶּה. [צוחקות] אז… אז זה הדבר היחידי, כאילו זה ייגמר, זה יהיה עצוב, תכבדו את עצמכם בתוך הדבר הזה, ופשוט תנסו לעשות את זה כמה שיותר נסבל, פשוט בשביל עצמכם, וגם כדי שלאף אחד אחרי זה לא יהיה קייס נגדכם.
שיר: [צוחקת] טוב, עצה מעולה. כרמל, תודה רבה.
כרמל: תודה רבה.
[מוזיקת מעבר]
שיר: וזהו, עד כאן "איך לעשות דברים". תודה רבה לאלעד בר-נוי, עורך וידיד, תודה רבה לליהיא צדוק, מפיקה ומכרה, ותודה רבה לכם וכולי. סליחה, סליחה, ליהיא צדוק, מפיקה וחברה גם, סליחה, חשבתי שזאת תהיה בדיחה, אני רואה שזה לא עבר, ביי.
קריינית: "איך לעשות דברים", עם שיר ראובן.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments