יובל קשטכר עשה דרך ארוכה מאז שהוא הוריד את הפוטושופ הראשון שלו ועד שהוא הגיע לעבוד עם חברות גדולות ולפרסם מאמרים באתרים נחשבים, בפרק הבכורה אנחנו צוללים לתוך הדרך שהוא עבר וגם מדברים על כמה שאלות בוערות, למשל, מי ינצח במלחמות הממשקים: פיגמה, אקס די או סקץ? וגם איזה דרכים יש למעצב לשווק את עצמו, ולא עצרנו ב"לכתוב בלוג"...
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/06/2018.
אני מתלבט איך לעשות את הפתיחה.
שלום לכולם, ברוכים הבאים לפודקאסט שלי, עדיין אין שם. זה קצת כמו שילד נולד וההורים עוד לא בטוחים מה השם, אז הם אומרים "בסדר, אין לחץ, הילד יהיה בלי שם שבוע-שבועיים, עד שיבוא השם הנכון".
יובל: אולי במהלך הסשן של היום נצליח לחשוב ביחד על איזה שם מעניין.
מיכאל: בוא נקווה.
[מוזיקה]
מיכאל: ברוכים הבאים לפודקאסט. איתי יושב יובל קשטכר. יובל מעצב UI/UX. אז ספר לנו, נגיד, מה אתה עושה היום? איך הגעת לזה?
יובל: אז היום אני עובד בסטרטאפ בשם "מיוזיקל". אני אחראי שם על תחום העיצוב. מדובר בכלי שיתופי עבור מוזיקאים. זה כמו גוגל דוקס או סלאק למוזיקאים. אם אני עכשיו גיטריסט מקהיר ואתה מתופף מקליפורניה, שנינו יכולים ליצור בתוך הפלטפורמה הזאת יצירה מוזיקלית באופן שיתופי וזו הבשורה שהסטרטאפ הזה מביא איתו. אני מאוד מבסוט, מאוד אוהב את האנשים, מאוד אוהב את המוצר. האמת שקצת התאהבתי. מאוד כיף לי לעצב את המוצר. אני כל היום עושה יוזר ריסרצ' על מוזיקאים, זה אדיר.
מיכאל: כמה זמן אתה עובד איתם?
יובל: אז אני עובד איתם בחודשיים האחרונים. בגדול, הייתי עצמאי עד שהתחלתי לעבוד איתם. התחלתי איתם גם כפרילנסר, בהתחלה ייעצתי להם בתחום ה-UX. קצת על איך לאפיין את הפלטפורמה ולאט, לאט ראיתי שהצורך בשירות של UX עולה והם גם ראו את זה ואז קיבלתי הצעת עבודה שהיה לי קצת קשה לסרב לה ואז מצאתי את עצמי נכנס לעבוד שם ב-80% משרה.
מיכאל: למדת עיצוב?
יובל: לא, לא למדתי עיצוב. בגדול, הלמידה שלי נעשתה מפרויקט לפרויקט וזה הלך ככה. אחרי הצבא קצת חיפשתי את עצמי, טיילתי המון בעולם במשך שנתיים. הגעתי לארה"ב, עשיתי שם כמה קורסים באקדמיה שנקראת FIT. אחרי המסע המטורף הזה שהיה לי בעולם, חזרתי לארץ והתחלתי לימודים. עכשיו הלימודים שהתחלתי באקדמיה לא היו כל כך קשורים לעיצוב, למדתי משפטים ומנהל עסקים.
מיכאל: אוקיי.
יובל: במכללת הבינתחומי בהרצליה ושם הלימודים למעשה לא עניינו אותי בכלל. מיכאל, היה לי כ"כ לא כיף להיות סטודנט וכל הזמן חיפשתי מקומות לברוח אליהם.
מיכאל: כמה שנים היית שם? סיימת את הלימודים?
יובל: ממש לא.
מיכאל: אחרי כמה זמן?
יובל: אחרי שנה וחצי.
מיכאל: אוקיי.
יובל: כן. התחלתי ובמכללה בעצם כל פעם שמישהו היה צריך מעצב גרפי, פרסמו בכל מיני קבוצות בפייסבוק, "אני צריך מישהו שיעשה לי לוגו", "אני צריך מישהו שיעשה לי פוסטר", היו כל מיני בקשות כאלה בפייסבוק, אז פשוט תמיד תייגו אותי וישר קפצתי על זה ולאט, לאט הבנתי שאני יכול לעשות את זה בלי קשר ללימודים ובשלב מסוים אחרי שנחתה עליי התובנה הזאת, אחרי שנה וחצי פרשתי מהלימודים והתחלתי להיות פרילנסר במשרה מלאה.
מיכאל: אוקיי, ועל מתי אנחנו מדברים? לפני כמה זמן זה היה?
יובל: אנחנו מדברים על שנת 2015.
מיכאל: אה ממש recently.
יובל: relatively recently, יה.
מיכאל: אוקיי, אז אחד הדברים שהכי מעניינים אותי ואני מניח שגם את המאזינים, זה איך הגעת מאפס ללקוחות, לפול טיים?
יובל: מגניב. אז בגדול, מה שעשיתי הוא כזה. נרשמתי לכל מיני פלטפורמות אינטרנטיות להעמיק את הידע שלי בעיצוב. נרשמתי ללינדה וקראתי המון מאמרים במדיום והקשבתי למלא פודקאסטים כמו שסיפרתי לך בהתחלה. המטרה שלי הייתה לספוג כמה שיותר אינפורמציה וכמה שיותר ידע בכל הנוגע לעולם העיצוב. גם נרשמתי לשנקר לצורך העניין, לקחתי כמה שיעורים ברישום כדי שאני אעבור את הבחינות והאמת שלא התקבלתי.
מיכאל: איייי.
יובל: אח! אח! למזלי.
[צוחקים]
יובל: כן. וזהו. האמת שטכניקה שמאוד אהבתי ועזרה לי להשתפר וללמוד עוד ועוד ועוד הייתה לקרוא על משהו חדש, לנסות אותו בעצמי ואז לכתוב על ההתנסות האישית שלי. אז בשלב מסוים התחלתי לפרסם גם מאמרים. לא הייתי צריך יותר מדי ידע כדי לפרסם מאמרים כי פשוט רשמתי על הניסיון האישי שלי ועד היום זה משהו שאני דוגל בו אגב, ללמוד, לרשום את ההתנסות והחוויה האישית שלי ואז לפרסם. אנשים מאוד מאוד מתחברים לסגנון כתיבה הזה.
מיכאל: תן לי דוגמא למשהו כזה שעשית פעם. אולי אפילו הפעם הראשונה.
יובל: הפעם הראשונה. הכתבה הראשונה שכתבתי הייתה על מיקרוקופי.
מיכאל: וואלה. איזו שנה?
יובל: מדובר על שנת 2016 לדעתי. כן.
מיכאל: כנרת,
יובל: שלחתי את המאמר לכנרת האמת.
מיכאל: הייתה כבר מוכרת בתקופה ההיא?
יובל: כנרת הייתה מוכרת בתקופה ההיא, אני שמעתי פודקאסט איתה ועם שגיא שרייבר.
מיכאל: אחד הפרקים המוצלחים.
יובל: נכון. אני מאוד, מאוד התחברתי לתחום והחלטתי להעמיק בתחום הזה בעצם. קראתי וקראתי ואחרי שקראתי החלטתי שבא לי קצת לרשום על הנושא הזה כדי ממש לצבור ולהעמיק את הידע שלי.
מיכאל: מה כתבת במאמר? על מה הוא היה?
יובל: כתבתי מה זה מיקרוקופי, כתבה בעברית. פרסמתי את זה בבלוג שכבר לא קיים היום לדעתי.
מיכאל: איך הוא נקרא?
יובל: "קריאייטבלוג" משהו כזה.
מיכאל: של קריאייט?
יובל: לא, לא. "קריאייטיבלוג" משהו כזה. פשוט באתי לאדם שאחראי על הבלוג הזה, שלחתי לו הודעה אישית, אמרתי לו "יש לי פה איזו כתבה, אני ממש אשמח לפרסם אצלך" הוא זרם איתי ואז פורסמה הכתבה הראשונה שלי.
מיכאל: אוקיי.
יובל: אחרי שפרסמתי את הכתבה שלחתי אותה לכנרת. ממש ככה. אמרתי הבן אדם הזה השפיע עליי כ"כ והיה מדהים המצב שבו אני שומע פודקאסט ואז אני בעצם מעמיק בתחום הזה. אז פשוט שלחתי לה הודעה בפייסבוק עם הכתבה ורציתי לשמוע מה דעתה. האמת שהיא ממש פרגנה וזה ממש שימח אותי ונתן לי אחלה אינסנטיב כזה ומוטיבציה להמשיך לכתוב.
מיכאל: מגניב. בוא נחזור לשאלה הקודמת. איך הגעת ממצב שאתה מתחיל למצב שאתה עצמאי פול טיים? מאיך שאני מבין, אתה מפרסם מאמרים וזה מביא לקוחות.
יובל: נכון.
מיכאל: אז בוא תסביר את התהליך. זה הביא לקוחות, הכתבה הראשונה?
יובל: הכתבה הראשונה לא הביאה לקוחות, פשוט כתבות זו אחלה דרך לבוא ללקוח פוטנציאלי ולהגיד לו, "תראה, אני כותב בנושאים האלו ואני אוכל לעזור לך במידה ואתה צריך". אז באופן אקטיבי הייתי מוצא לקוחות בהתחלה.
מיכאל: שיש להם מיקרוקופי לא טוב?
יובל: לא, לא, לא. בהתחלה אני מדבר על עיצוב בלבד, זה לא היה נוגע למיקרוקופי בכלל. הכתבה הראשונה הייתה קשורה למיקרוקופי. בהמשך כתבתי עוד כל מיני כתבות שקשורות לעולם ה-UX תוך כדי שלמדתי קצת על כלי פרוטוטייפ ו-UI, גם כתבתי כתבה על זה שמאוד הצליחה וקיבלה כמעט 100 אלף צפיות.
מיכאל: גם בבלוג ההוא?
יובל: לא, מאז התקדמתי ובעצם החוש הזה של לבוא בעצם למישהו ולהגיד לו "בוא תפרסם אותי אצלך" זה משהו שלקחתי איתי הלאה. אז בשלב מסוים הייתי הולך לבלוגים המובילים בעולם ואומר להם "בואו אני אכתוב בשבילכם". בהתחלה אף אחד לא זרם איתי ובסוף היה בלוג אחד שזרם איתי וככה התחלתי לכתוב גם בבלוגים בעצם של מעצבים מכל העולם.
מיכאל: איזה בלוג זה היה?
יובל: אז יש כמה בלוגים שאני כותב בהם היום שזה "UX Collective" שזה הפאבליקיישן
UX אחד הגדולים במדיום. "Prototiper IO", "מוזלי" ואני כותב היום גם ב-"The Startup".
מיכאל: מגניב.
יובל: כן.
מיכאל: אז מה הבלוג הראשון שהסכים לפרסם אותך?
יובל: זו כתבה על 20 כלי פרוטוטייפינג ועיצוב למעצבי UX ומעצבי UI.
מיכאל: ועברת על 20 כלים ובדקת אותם אחד, אחד?
יובל: כן.
מיכאל: וואו. בטח היום הרשימה כבר 200 כלי פרוטוטייפינג ועיצוב למעצבים.
יובל: פלוס מינוס.
מיכאל: וזה עוד כל הזמן גדל. מחר זה יהיה 210.
יובל: נכון. עשיתי ריפבלישינג ל"אינויז'ן סטודיו" לפני כמה שבועות. נהיה מ-20 ל-21. מה אתה חושב על אינויז'ן סטודיו?
מיכאל: אני אגיד לך מה, אני משתמש ב-PC. אז קיבלתי את הגישה המוקדמת כבר לפני חודש, חודשיים. הייתי מהנגלה השנייה שקיבלו והתלהבתי, עשיתי צילום מסך.
יובל: אני גם הייתי בצילומי מסך.
מיכאל: של המייל וזה, קיבלתי זה, נותן לי להוריד, מה זה? קובץ DMG.
יובל: איזה באסה.
מיכאל: זאת אומרת שהגרסה ביתא, זו שלאט, לאט משחררים לאנשים להתנסות בה היא מתאימה רק למק. אין גרסה ל-PC. אז בעצם אין לי עדיין מה להגיד על "אינויז'ן סטודיו". אני רק עוקב מה אנשים כותבים. אין רוטייט, הוסיפו לאחרונה רוטייט.
יובל: נכון, נכון. האמת שאני עדיין על הסקאצ', אני חייב להודות.
מיכאל: אני מאוד, מאוד אוהב את XD.
יובל: כן, הם גם מאוד השתפרו לאחרונה.
מיכאל: ממש, הם משתפרים כל הזמן.
יובל: לגמרי.
מיכאל: כל חודש מתווסף פיצ'ר חדש,
יובל: ממש הוסיפו אינטגרציה.
מיכאל: זה גם קורה, אבל לא חייבים אינטגרציה בזפלין, כי יש הספק משל עצמו שהוא מוציא.
יובל: נכון.
מיכאל: כמו שאינויז'ן בפנים, אז אתה פשוט מחבר בין מסכים למסך הבא. אז אתה פשוט באותו אופן שולח למתכנתים ומפתחים שאני עבדתי איתם ממש הסתפקו בזה.
יובל: בהספק של ה-XD.
מיכאל: בהספק של ה-XD. ממש הסתפקו בזה ולא היה חסר להם דברים והם רגילים לעבוד עם זפלין.
יובל: מיכאל, יש לי שאלה אליך.
מיכאל: דבר אליי.
יובל: מי לדעתך ינצח במלחמת כלי עיצוב המטורפת הזאת?
מיכאל: יש לי מחשבה בגלל שאני עסק בהקמה. אחת המחשבות שהייתה לי זה מה נעשה עם התקופה הזאת שהיא תקופת ביניים כזאת. המון המון כלים נכנסים לשוק, לפני שנה אמרו שסקאצ' מנצחת בעולם של ה-UX ואז XD משלימה פערים, Figma פותחת עולם חדש של טירוף מגניב נקי מפלטפורמות, לא אכפת להם איפה אתה עושה את זה ושיהיה לך אינטרנט. אז לי יש תחושה ש-XD ינצחו.
יובל: XD?
מיכאל: כן.
יובל: זה לא ההימור שלי.
מיכאל: לא ההימור שלך?
יובל: לא.
מיכאל: אז אחד הרעיונות שעלו לי, איך אפשר עסקית לנצל את החוסר, אז אחד הרעיונות שהיו לי זה לעשות כמו מן קורס כזה לצוותים שעדיין עובדים בפוטושופ נגיד ולהעביר אותם ל-XD.
יובל: האמת שזה נשמע רעיון מעולה, אני גם חשבתי.
מיכאל: כי תחשוב על זה. מצד אחד, זה גם קל רצח.
יובל: ברור.
מיכאל: XD זה תוכנות שאומרות,
יובל: בהשוואה לפוטושופ, בטירוף.
מיכאל: בהשוואה ל-UX של פעם לממשקים של אדובי, אז XD נורא, נורא פשוט.
יובל: כנ"ל לגבי פיגמה, ויז'ן סטודיו סקאצ' וכל השאר, זה אותו ממשק.
מיכאל: ושתיים, יש בתוכו אינויז'ן מובנה, אתה לא צריך לשלם על זה.
יובל: בתוך ה-XD. כי אתה יכול לעשות פרוטוטייפינג.
מיכאל: כן, אתה עושה פרוטוטייפ בתוך התוכנה.
יובל: גם לפיגמה יש את הפיצ'ר הזה.
מיכאל: כן. אתה עושה את הפרוטוטייפ בתוך התוכנה. ז"א, אם יש לך במסך אחד כפתור של משהו, אז אתה מקשר בין הכפתור למסך הבא ממש בתוכו. אתה לא צריך להוציא את הקובץ, אתה לא צריך לסנכרן אותו, אתה לא צריך את הפלאגין הזה של סקאצ' שמסנכרן בין הקובץ הזה שלך לקובץ שם שלך. הכל מאוד בתוך הדבר הזה ויש בתוכו הספק שזה כמו זפלין. והיתרון הכי טוב שלו זה שאם אתה משתמש היום בפוטושופ או באילוסטרייטור אז זה חלק מהחבילה של הענן. אתה לא צריך לקנות עוד כלי, ה-XD כבר קיים בתוך המנוי שלך של הקריאייטיב קלאוד.
יובל: נכון, גם האינטגרציה ביניהם היא די נוחה. אתה עושה קונטרול סי באילוסטרייטור, אתה מדביק אותו כוקטור בתוך ה-XD.
מיכאל: או שאתה שומר ב-Library.
יובל: לגמרי.
מיכאל: מבחינתי, בשביל לעבור צוות של מעצבים שעושים ממשקים בפוטושופ או אילוסטרייטור רחמנא, אז המעבר ל-XD יכול להיות מאוד פשוט. חשבתי שזה שירות שאני יכול להציע בקטע של אם אני שם את הז'יטונים שלי על XD, אז אני גם יכול באותה מידה להתחיל ללמד אנשים איך לעבור לתוכנה הזאת.
יובל: לגמרי, למרות שבתכלס בגלל שהממשקים כ"כ דומים בין אינויז'ן סטודיו ל-XD ופיגמה. בואו נדבר שניה על אנשי PC. אז אתה יכול להציע להם חבילה של אני אלמד אתכם או XD או פיגמה או אינויז'ן סטודיו, תבחרו אחד מהשלושה, גם ככה בשבילך זה כמעט אותו דבר כולם.
מיכאל: לגמרי. אני מהמר על XD כי אחד הדברים שאומרים על סקאצ' שזה יתרון גדול זה ש-API פתוח ו-8 פלאגים.
יובל: נכון, למרות שעכשיו פיגמה גם פתחו את ה-API שלהם.
מיכאל: פיגמה גם פתחו את ה-API וגם אדובי אומרים שהם הולכים לעשות את זה.
יובל: אשכרה.
מיכאל: ממש חושבים על זה לעומק. זו לא התוכנה הראשונה של אדובי שיש בה פלאגים. אפטר, אי אפשר להשתמש בה בלי פלאגינים.
יובל: נכון.
מיכאל: אפשר להשתמש בה אבל המון מהכלים שהם ניו סטנדרט… זה צד שלישי, חברות נוספות. באילוסטרייטור יש כל מיני פלאגינים משוגעים.
יובל: לא מכיר.
מיכאל: אתה לא מכיר כי לדעתי זה מיועד לכל מיני עולמות של פרינט יותר. יש פלאגים לא רק של פרינט, של צורות, שחותכים נקודות, שעושים כל מיני דברים. דברים של pathfinder אז יותר משוכלל.
יובל: אי אפשר להתעלם מזה שאינויז'ן סטודיו גייסו 100 מיליון דולר לא מזמן ופיגמה גייסו 36 מיליון דולר. מה שאומר, שהקרב לא הולך להיות כזה פשוט למרות הגב הכלכלי המטורף שיש לאדובי. ראינו כבר ענקים נופלים בעבר וזה יהיה מעניין.
מיכאל: בכל מקרה אנחנו יושבים פה עם פופקורן ומסתכלים עליהם מתקוטטים, נהנים מהפירות של היצירתיות שנוצרת מהסיפור הזה. מי שלא ינצח בכל מקרה ייקח אותנו ל-next level ומי שלא יבוא, זה מבורך.
יובל: יודע למה אני שמח, מיכאל?
מיכאל: למה?
יובל: בגלל שכל הסיפור הזה עם כל מלחמת כלי העיצוב שקורית עכשיו, זה פשוט גורם לי להבין על הערך המטורף שיש למעצבים היום בשוק, מה שלא היה פעם. אם לצורך העניין, פעם מעצב היה בן אדם שיושב בקצה השולחן ואומרים לו "שמע חבר, תעשה את זה יפה", אז היום הוא צריך להיות ממש ב-hands on על כל ה-process מרמה של user research ולדבר עם היוזרים, להבין את היוזרים ולהרגיש אמפתיה כלפי היוזרים ולדבר עם ה-stakeholders, עם המנכ"לים והפאונדרים של הסטרטאפים והחברות למיניהן ולדעת איך לעשות את הקונקשן הזה כדי לייצר מוצר שהוא פשוט מעוצב טוב ופותר בעיות כמו שצריך.
מיכאל: לגמרי, ואני אוסיף לזה שעם הזמן, השיחה עם לקוחות שהן לא חברות טכנולוגיה, שהן לא סטארטאפים וחברות מוצר גדולות, כשאתה מדבר עם לקוח שהוא בכלל איזשהו עסק שנותן כל מיני שירותים, הרבה יותר קל להסביר את למה המעצב צריך לשבת בתוך,
יובל: הפאנל.
מיכאל: לא רק בתוך הפאנל, מעצב שואל שאלות עסקיות.
יובל: לגמרי.
מיכאל: היו לקוחות פוטנציאליים שדיברתי איתם ואומרים "אבל למה אני צריך לשתף אותך בדברים האלה?" היו לקוחות שאמרתי להם "כן, אבל תגיד את הדברים האלה שאני אבין יותר טוב איך אני עוזר לך, איך אני פותר יותר טוב את הבעיה הזאת.
יובל: זה פשוט מדהים.
מיכאל: ואז כשנופל להם האסימון, הם מבינים שאתה לא סתם זה שעושה את היפה, אלא אתה שותף עסקי שלהם.
יובל: לחלוטין. בגלל זה ממש כל החברות בסיליקון וואלי מעלות את הגיוס למעצבים בטירוף. החברות הכי מוצלחות שקיימות היום בעולם הן חברות שאו חלק מהפאונדרים שלהם הם מעצבים או בסגל הבכיר שלהם יש מעצבים. לצורך העניין,
מיכאל: אוי לא, אוי לא, אל תגיד את זה.
יובל: AIRBNB.
מיכאל: [מתנשף בכאב] זה פרק ראשון ויש לי תחושה אבל ש-AIRBNB יחזרו הרבה. AIRBNB, אילון מאסק וסטיב ג'ובס,
יובל: לגמרי. Brian Chesky זה השותף המעצב של AIRBNB, אבל יותר מזה, גם IBM הכפילו את כמות המעצבים שהם מגייסים. אתה יכול לראות את זה גם בכמות הדיזיין סיסטמס שחברות מוציאות לשוק. Shopify מוציאים דיזיין סיסטם. גוגל מטיריאלס יצאו החוצה, מיילצ'ימפ הוציאו גם דיזיין סיסטם.
מיכאל: תקופה מצוינת להיות במקצוע הזה.
יובל: וואו.
מיכאל: יכול לספר לאמא ולהגיד לה, "אמא את יכולה להיות גאה בי".
יובל: אמא, יש עתיד!
[צוחקים]
מיכאל: לגמרי. מה רציתי להגיד לך? בעצם אם נחזור לשאלה המקורית ששאלתי אותך, של איך משיגים לקוחות, הגישה שלך אומרת לפרסם.
יובל: Put your name out there. תבנה ברנד דיגיטלי עבור העסק שלך כעצמאי. אם אתה רוצה להשיג לקוחות, תוודא שכל בן אדם בסביבה שלך יודע שאתה מעצב ותפרסם את העבודות שלך בסושיאלס, באינסטגרם, אפילו בלינקדאין, בפייסבוק, ממש שים את השם שלך שם, תבנה או תבני מותג סביב העסק העצמאי שלך כדי שכולם בסביבה שלך ידעו מה את עושה או מה אתה עושה.
מיכאל: עכשיו, מה שאתה עושה זה לפרסם מאמרים. מה יעשו מעצבים שהם פחות אוהבים לכתוב? אני מדבר על מעצבים אבל שואל בעצם על עצמי. זה לא שאני לא אוהב לכתוב, פשוט זה לוקח לי המון, המון, המון זמן. משהו צריך לקרות שיגרום לי להגיד, "אני לוקח את הדבר הזה" כי אני עכשיו מתאמן מאוד חזק על איך אני עושה את הפודקאסטים. אני כל הזמן מתעסק מאוד חזק בלהיות מעודכן במה קורה בעולם ה-UX. כשאתה מקים עסק אתה מתעסק בכל הסיפור של איך מקימים עסק? איך מנהלים אותו? איך מקיימים את זה? ובעצם להתעסק בלהשתפר בכתיבה, זה נדחק בתור skill פחות...
יובל: אני לגמרי מבין מה אתה אומר. אני חייב להגיד שהכתיבה זה בעצם נגזרת של הנגזרת של הנגזרת של מה שאני עושה בתכלס שזה להישאר מעודכן בעצם על כל הטרנדים שקוראים ולשמוע פודקאסטים כמו שאתה אומר. ואגב, עצם העובדה שאתה עושה עכשיו פודקאסט זה לגמרי לשים את השם שלך שם ואנשים יגיעו לזה. עוד דרך, אתה לא כותב כתבות, אתה לוקח vertical אחר שאתה מאוד טוב בו שזה לדבר עם אנשים, להרים פה אופרציה מדהימה עם ציוד טוב ולפרסם פודקאסט שזו גם דרך נהדרת לשים את השם שלך מבחינת דיגיטל ברנדינג.
אז אם לא לכתוב מאמרים, בוא נשאל אותך שאלה כזאת. בוא נלך על design only. במה אתה מאמין שאתה מתמחה יותר בנישה שלך כמעצב?
מיכאל: אני חושב שמאוד בא לי בקלות לעשות אפיון.
יובל: Wireframing.
מיכאל: לגמרי. וגם באיך שאני מגדיר את עצמי, אני עושה גם מיתוג אבל חד משמעית, לפתור בעיות של ממשק. אם הממשק יהיה מאוד יעיל, שימושי, איכותי, יזיז את המחט ויעשה את השינויים שהלקוח מבקש וזה יהיה גם מכוער, אז אני חי עם זה בשלום.
יובל: מדהים מיכאל. אז מה שאתה אומר לי בעצם, שאתה ממש, ממש טוב בלזהות בעיה,
מיכאל: לא יודע אם טוב, אבל אוהב, מתעסק.
יובל: מגניב, מאמין לך, סומך עליך, אבל בלזהות בעיה ובעצם לתת לה פתרון, לאפיין אותו ולעצב לו איזה פתרון שבעצם יפתור את הבעיה הזאת בקלות יותר, נכון? מגניב.
אז אני הייתי ממליץ למעצב המתחיל שמחפש to put it out there קודם כל, להירשם לשירותים כמו Behance ו-dribble. למי שעדיין אין, אז תירשמו. דריבל צריך הזמנה אבל יש כל מיני קהילות בפייסבוק שמשחררות הזמנה בערך אחת ליומיים, אז שימו עצמכם בדריבל.
מיכאל: אני השגתי הזמנה, פשוט רשמתי בפייסבוק, "חבר'ה, למי יש לתת לי?" ואחד החברים,
יובל: אנחנו ישראלים, מאוד נחמדים אחד לשני, נותנים. האמת בארה"ב זה פחות ככה, זה יותר "תראה לי את תיק העבודות שלך" ממש כמו אודישן. אבל פה בארץ זה יותר חברי אז זה נחמד.
מיכאל: בסוף יחסמו אותנו כמו שעושים באתרי טורנטים.
יובל: לגמרי.
[צוחקים]
יובל: אני הייתי כמעצב מתחיל ועשיתי את זה גם כמעצב מתחיל אגב, מזהה בעיה. לצורך העניין, אני משתמש באופן יומיומי באפליקציה "moovit" וזיהיתי שם איזו בעיה שהיה אפשר לאפיין קצת אחרת. מה שעשיתי, פשוט אפיינתי אותה מחדש. פתרתי אותה, עשיתי סוג של wireframe כזה. עכשיו, אופציה אחת הייתה פשוט להעלות את זה ל-Behance, להגיד לאנשים את התהליך שעברתי. זו הבעיה, זה הפתרון המוצע. עשיתי redesign ל"מובאיט". כמובן לא עשיתי כלקוחות שלי, אבל זה פתרון מוצר. הרבה אנשים עושים את זה כיום.
מיכאל: כולם מעצבים מחדש.
יובל: כולם מעצבים מחדש את סלאק היום לא?
מיכאל: את סלאק, אינסטגרם, פייסבוק.
יובל: לגמרי. אז לעשות איזה רה-דיזיין למשהו ואז ממש להכניס את זה גם לפורטפוליו שאתה שולח ללקוח הפוטנציאלי וגם אפשר לפרסם את זה ככתבה ולרשום על הפרוסס. ממש בקטנה, יותר כתבה שהיא ויזואלית וגם להעלות את זה לביהנס או דריבל. במקרה שלי, האמת ששלחתי את זה לארט דיירקטור של "מובאיט" והוא הזמין אותי לארוחת צהריים והיה אחלה יום. אז זו גם שיטה.
מיכאל: מגניב. עבדת איתם?
יובל: לא, האמת שלא עבדתי איתם, זה היה פשוט אחלה ארוחת צהריים. הם ברחובות, אני בדיוק גרתי באותה תקופה ברחובות אז היה נחמד. תחשבו באופן אקטיבי איך אתם, תחשוב מיכאל, אם היתרון שלך, אם הנישה שלך היא יותר ב-Wireframing אז איך עדיין אתה יכול To put it out there גם מבלי לכתוב כתבה. יש שלוש, ארבע דרכים שציינתי עכשיו ואני בטוח שיש אנשים הרבה יותר יצירתיים ממני שיכולים לחשוב על דרכים עוד יותר מעניינות.
מיכאל: אוקיי, ואז מה קורה?
יובל: ואז יש לך עוד עבודה בתיק עבודות, ככה שאם אתה פונה באופן אקטיבי למישהו שמחפש מעצב, אז זה מגדיל מאוד את הסיכויים שלך למצוא עבודה. וזהו. אם לא פונים אליכם, אז פשוט באופן אקטיבי לחרוש את האינטרנט ולמצוא את הלקוחות האלה. כולם צריכים מעצב היום, חברים.
מיכאל: אוקיי, תשובה מצוינת. תספר לי על משהו שאתה עשית והגיע מזה לקוח ואם זה היה קשור אחד לשני גם.
יובל: אוקיי, לאחרונה יצא לי פשוט, רציתי מאוד לשפר את הלקוחות שלי כ-UI דיזיינר ואחת השיטות הידועות לעשות את זה זה לקחת אתר קיים ופשוט להעתיק אחד לאחד בתוכנה שלך, בסקאצ' לצורך העניין את העיצוב שלו. אז מה שעשיתי, אמרתי בוא נהפוך את זה כבר לתרגיל שיווקי תוך כדי שאני עושה את זה ופשוט צילמתי את המסך. ערכתי את זה עטוף יפה כווידאו. עשיתי את לינקדאין ועשיתי את "VICE", אם אתה מכיר את המגזין. עשיתי כל מיני אפליקציות ואפילו עשיתי כמה עבודות עם לקוחות שלי ופשוט פרסמתי את זה כספיד אאוט.
מיכאל: אוקיי בוא נדבר על הספיד אאוט.
יובל: אוקיי.
מיכאל: כי זה גם משהו שאתה עושה שסיפרת לי.
יובל: נכון.
מיכאל: זה גם משהו שלמעצבים קל לעשות כי בסך הכל צריך,
יובל: לצלם את המסך, לערוך את זה בוידאו.
מיכאל: בוא נסביר מה זה.
יובל: אז מגניב. כל מה שעשיתי זה לעצב את לינקדאין מחדש. לצלם את המסך,
מיכאל: בזמן שאתה עושה את זה.
יובל: בזמן שאני עושה את זה. לערוך את זה מאוד יפה באפטר אפקטס, להוסיף איזה שיר מגניב ברקע ופרסמתי את זה בכל הסושיאל שלי. בעצם יש לי כל מיני ערוצי סושיאל שאני מפרסם בהם. העיקריים שבהם זה טוויטר, לינקדאין, פייסבוק, מדיום וכו'. הטוויטר לא עובד לי כזה טוב אגב.
מיכאל: בדיוק באתי לשאול אותך. נראה לי בארץ זה פחות,
יובל: אני מפרסם גם עם האשטגים של חו"לניקים, אבל עדיין ה-engagement שלי הוא לא כזה חזק בטוויטר. לא שאני עושה המון כדי לחזק אותו, אני לא חזק בטוויטר, אני בקושי שם, אבל אני דואג לפרסם שם את כל החומרים שלי. וכל סרטוני הספיד אאוט האלה, באמת כל אחד מהם הביא לי 3-4 אנשים שאו מתעניינים ב-UX ורוצים ללמוד, שאני אעביר להם קורסים ב-UI/UX או משרד ההגירה הכי גדול בהודו פנה אליי בלינקדאין שאבנה להם אתר אינטרנט. לקוחות מהסוג הזה. הייתה תקופה מעניינת.
מיכאל: אשכרה. אמרת לי כשנפגשנו שאתה ב-80% משרה ב"מיוזיקל".
יובל: כן.
מיכאל: יש עוד דברים שאתה עושה חוץ מזה.
יובל: נכון. כמו שאמרתי קודם, אני ארחיב שוב פעם. בעצם אחרי שאמא שלי אמרה לי שאין כ"כ עתיד בעיצוב, אז ניסיתי לחשוב איך ממשקים הולכים להראות בעתיד והגעתי למסקנה שממשקים הולכים להיות כנראה טקסטואליים. מישהו יצטרך לרשום אותם כמו בסרט הזה her ראית אותו? מה קורה בסרט אתה זוכר?
מיכאל: הוא מתאהב בה.
יובל: הוא מתאהב במי?
מיכאל: לא זוכר מה השם שלה, אבל היא בן אדם או שהיא?
יובל: בוט.
מיכאל: היא בוט. הוא מתאהב בבוט. כדי שתוכלו להתאהב בבוט, מישהו צריך לרשום את החוויה הזאת של הבוט. מישהו צריך לאפיין אותה, מישהו צריך לעצב אותה, מישהו צריך לרשום.
יובל: נשמע כמו בריף מעניין.
מיכאל: לגמרי.
יובל: לייצר בוט שאנשים יתאהבו בו.
מיכאל: זה כל בריף שאני מקבל.
[צוחקים]
יובל: אז ניסיתי לחשוב איך היו מפיקים בעתיד וראיתי בעצם שיש לנו כל מיני מוצרים כמו אלקסה, גוגל הום, בוטים למיניהם ודברים מהסוג הזה וגם כתבתי על מיקרוקופי בעבר וחיפשתי מקורות ל-UX Writing, כתיבת חווית משתמש, ולא כ"כ מצאתי.
יש קבוצה ישראלית של כנרת, מאוד מוצלחת, אבל לא מצאתי מקורות בקנה מידה בינלאומי. עכשיו יש אנשים שעושים את זה בכל העולם. בחלק מהחברות קוראים להם Content Strategy וחלק מהחברות קוראות לזה UX Writer. בחלק מהחברות קוראים לזה Web Copy.
מיכאל: גם תחום מרגש ותקופה מרגשת.
יובל: תקופה מאוד מרגשת להיות UX Writer אפשר להגיד. אז ברגע שראיתי שאין מקור אחד בינלאומי שמאגד בתוכו השראות של מיקרוקופי והשראות של כתיבת חווית משתמש זה עולם ומלואו באמת מיכאל, אז פתחתי קבוצה בפייסבוק. לקבוצה הזאת קוראים Microcopy and UX writing והחלטתי שזה יהיה ה-One source of truth for all UX Writers out there. סבבה? שאנשים יוכלו להיכנס לשם מכל העולם ובעצם ללמוד איך להיות כותב חווית משתמש. אז בעצם הקבוצה בהתחלה קצת דשדשה והכנסתי את כל החברים שלי לשם ופרסמתי פוסט כל יום בשנה וחצי האחרונות אני חייב לציין.
מיכאל: יפה.
יובל: כן, למה לא. בהתחלה אמרו לי "שמע, אתה חופר, מה זה בכלל? מה זה מיקרוקופי? מה זה UX Writing? אתה ממציא פה משהו. ואני אמרתי להם "חברים, יום אחד זה יהיה משהו גדול תאמינו לי". וזהו, פשוט פניתי באופן אקטיבי להמון אנשים שמתעסקים בכתיבת חווית משתמש ואמרתי להם חברים, יש פה קבוצת דיון מאוד גדולה ל-UX Writers. תצטרפו אליה, בואו נעשיר את הדיון הזה.
זו נישה שהיא עדיין לא כ"כ רחבה, אז בואו תיכנסו לקבוצה הזאת. לאט, לאט הקבוצה צמחה. היום היא מונה מעל 3000 איש. היא מקור אדיר לכל כותבי חווית משתמש בעולם. יש שם מלא כתבות, מלא השראות, מלא בני אדם מאוד, מאוד מוכשרים. פרסמתי גם כתבות שקשורות לתחום הזה עבור הקהילה הזאת שבהן ראיינתי אנשים מגוגל, בוקינג, פייבר על איך זה להיות כותב מוצר.
וזהו, התחום הזה ממש, ממש צובר תאוצה. מצאתי את עצמי תוך כדי שאני לומד בעצמי מה זה להיות חווית משתמש ומה זה להיות כותב מיקרוקופי. ראיתי שהרבה אנשים פונים אליי שאני אעשה להם עבודות מיקרוקופי. לצורך העניין, עשיתי סדנא לממשלת ישראל שלשום.
מיכאל: אז לקבוצה קוראים?
יובל: "Microcopy and UX Writing"
מיכאל: אז תכנסו ותראו. יש שם תכנים מעניינים. אני שם כבר איזה זמן. בוא ספר עוד, כשאתה מתחיל את הסיפור, אמרת סדנא לממשלת ישראל?
יובל: כן.
מיכאל: אז ספר, זה מביא אותנו לדבר הנוסף שאתה עושה.
יובל: שהוא הרצאות. מגניב. אז אחרי כל ההקדמה המטורפת הזאת למה שאני עושה ב-20% מהזמן שלי, אני חייב להגיד שרוב הזמן אני באמת משקיע בקבוצה בפייסבוק. כרגע אני פותח בלוג שנקרא "The UX Writer". עכשיו הוא תחת בנייה. ואני עובד על כל מיני פרויקטים שקשורים לעולם הזה. ממש החודש במאי אני הולך להרצות בכנס בקרקוב בנוגע ל-UX Writing. מזמינים אותי לכל מיני אקדמיות בארץ להרצות ובבינתחומי, במכללה למנהל. אז התחום הזה ממש מתקדם. אני משקיע בו חלק די גדול מהזמן שלי.
מיכאל: רגע, תסביר עוד פעם איך מגיעים?
יובל: הכל דרך הקבוצה. אנשים רואים שאני מפרסם שם.
מיכאל: אתה פשוט נמצא שם, אתה מפרסם ופונים אליך.
יובל: כן.
מיכאל: אתה לא עובד באופן אקטיבי?
יובל: תראה, יש לי כרגע כמות של מעל 50,000 כניסות בחודש עבור הכתבות שלי במדיום. אז הרבה אנשים ברשת יודעים כבר שיש מישהו שמברבר על כתיבת חווית משתמש אי שם והבן אדם הזה הוא אני והרבה אנשים איכשהו מגיעים אליי דרך לינקדאין, פייסבוק וכל מיני סושיאלס כאלה ואחרים.
מיכאל: שמע, מגניב ממש. היום כשאתה 80% שכיר קשה לקרוא לזה עצמאי, אבל עד לפני חודשיים בתור עצמאי עבדת מהבית? עבדת במקום?
יובל: אני באופן אישי עבדתי במקום בת"א שנקרא "קפה יומטוב" שהוא שתי דקות הליכה מהבית שלי ומה שאהבתי בבית קפה הזה באופן ספציפי הוא האווירה. למה? כי היו שם הרבה מאוד אנשים כמוני, פרילנסרים, סטודנטים וואטאבר שפותחים לפטופ ומתיישבים שם אפילו 8 שעות.
מיכאל: ומזמינים רק קפה בלי ארוחת בוקר אפילו.
יובל: אני אהבתי להזמין לפעמים ארוחת בוקר, אבל כן, זה לא לשבת על חשבון גדול, אבל בית הקפה מקבל אנשים כאלה כי יש אווירה מסוימת של יצירה וזה נחמד, במיוחד אם אתה מעצב. חוץ מזה שזה היה מקום ממש נהדר בשביל נטוורקינג. מצאתי את עצמי מכיר שם אחלה אנשים.
מיכאל: הופה!
יובל: לגמרי. כי חלק מהעניין של לעבוד מהבית זה להיות בין ארבע קירות ואני חייב להגיד לך מיכאל, זה יכול לפעמים להוציא אותי קצת מדעתי. אתה לא רואה בני אדם, אתה מתמודד עם המחשבות שלך והתהיות שלך ולפעמים רק בא לך לראות בן אדם, לראות קצת שמש, לצאת החוצה והנטוורקינג הזה שהצלחתי לייצר בבית קפה. היה לי גם ממש נחמד, פתאום הכרתי צלם ופתאום הכרתי מישהו שעושה פסטיבלים בכל אירופה ופתאום הכרתי שתי בחורות נחמדות שפותחות קו-וורקינג ספייס בכרם התימנים. זו אינטראקציה שדי פשוט לייצר כי כולם באותו סטייט אוף מיינד פחות או יותר. אז לא חסר מקומות לעצמאיים וכמובן, אם יש מספיק הכנסות אז גם לשכור אולי איזה ספוט בקו-וורקינג ספייס או אפילו מיני משרד אם העסק מתפתח.
מיכאל: זה מה שעשית?
יובל: וואלה לא, האמת שלא. לא שכרתי מקום בקו-וורקינג ספייס, בעיקר בדקתי את העניין של בתי הקפה. גם הרבה מאוד פעמים לקוחות הזמינו אותי לעבוד אין האוס אצלם שזה משהו שעבד עבורי ממש סבבה.
מיכאל: פשוט היית קם והולך אליהם כל יום?
יובל: כן. נגיד עם "סודה סטרים" זה היה ככה. עבדתי ב"סודה סטרים", בניתי להם את אתר האינטרנט הגלובלי של החברה. ושם העדפתי לעשות את העבודה מבפנים. ניסינו לבנות סוג של פרודקט טים קטן. ולפני שהעברנו את האיפיון המלא של אתר האי קומרס החדש שבניתי להם, לסטודיו שהעסקנו של מעצבים, עבדתי עם מתכנת ומנהל מכירות גלובלי והאינטראקציה הזו בינינו הייתה מאוד חשובה. אם הלקוח מוכן לשלם על זה אקסטרה אז מה טוב.
מה שהייתי צריך לעשות ב"סודה סטרים", היה לנו אתגר בעצם של פיצ'ר שרצינו להכניס בעולם. כמו שיש לנו ב"נספרסו" קפסולות שאתה עושה להם מנוי וכל חודש אתה מקבל. הייתה בעיה מאוד גדולה ב"סודה סטרים" שהמיכל כל הזמן נגמר ואנשים מוצאים את עצמם עם מכשיר ריק בבית למשך שנתיים ולא מכינים סודה. זה בעייתי.
אז אפיינתי פיצ'ר כזה של יצירת מנוי בעצם לשירותי "סודה סטרים". הכל דרך הווב, הכל כיפי והיה אתגר מטורף ברמה העיצובית. כי היינו צריכים לפתור את זה בכמה מדינות בנפרד, ב-19 מדינות שונות.
מיכאל: וואו.
יובל: זה היה אתגר, אבל זה היה גם מאוד כיף, למדתי המון.
מיכאל: צריך להיות כמו הכפתורים של "אמזון".
יובל: חשבנו על זה, אבל מסתבר שכדי לכייל את הכפתורים האלה, זה לוקח זמן לסנכרן ביניהם ובשביל סבתא ממוצעת די מורכב הסיפור הזה. אז היינו צריכים לייצר ממשק גדול, בולט.
מיכאל: אני עכשיו קניתי "סודה סטרים", היה מבצע לכבוד 70 שנה למדינה. היה להם 70% הנחה. אז זה היה ב-160 שקל.
יובל: בום! עסקת חייך מיכאל!
מיכאל: מתקן עם בלון, בקבוקים.
יובל: מגניב. הציעו לך את שירותי המנוי?
מיכאל: זהו, ראיתי שמציעים שם מנוי. 6 או 12 בלונים של הגז לשנה וכל פעם שנגמרים 3 אתה...
יובל: בדיוק.
מיכאל: יש לך יד בזה.
יובל: כן, זה אני.
מיכאל: תראה מה זה, איזה עולם קטן.
יובל: כן, "סודה סטרים", ישראלים וזה.
מיכאל: כשעזבת את הלימודים, ישר היית עצמאי?
יובל: הפרויקט הראשון שעשיתי אחרי שפרשתי מהלימודים היה עבור חברה שנקראת "Gool" אם אתה מכיר. "גול" זה אתר לימודים לסטודנטים. כשהייתי בלימודים פתחתי קבוצה בפייסבוק שנקראת "International students in Israel". לימים יגידו שהיא הפכה להיות הקבוצה הכי גדולה לסטודנטים בינלאומיים במדינת ישראל.
מיכאל: וואלה.
יובל: כן, כן. אז יום אחד בחור בשם עופר לוי פרסם שם פוסט שבו הוא אומר "יש לי פה שני לוגואים, אבל הוא חברה בשם "פרופרפ", איזה מהם יותר יפה?"
אז נכנסתי לפרופיל שלו וראיתי שהוא מנכ"ל אתר "Gool" ואמרתי שיש פה הזדמנות עסקית אולי. אז עיצבתי לוגו מחדש ושלחתי לו הודעה פרטית.
אמרתי לו "שלום קוראים לי יובל. אני בדיוק יוצא לדרך חדשה כעצמאי וראיתי את הלוגואים שהעלית, אבל רציתי להציע לוגו משל עצמי." הוא התרשם מזה מאוד לטובה. אז הוא הזמין אותי לכוס קפה וכך קיבלתי את הפרויקט הראשון שלי כפרילנסר. פשוט "פרופרפ" מסתבר שזו גרסה אמריקאית של "גול". הם בדיוק גייסו באותה תקופה קרוב למיליון דולר אני חושב. הוא היה צריך מישהו שיעשה לו את ה-UI של האתר. אז קפצתי על זה.
מיכאל: לא פחדת?
יובל: פחדתי בטירוף, אבל האמנתי בעצמי ועופר האמין בי ועד היום אני בתקשורת מאוד, מאוד טובה איתו. אני מאוד, מאוד אוהב את עופר והיו לי גם כל מיני שיתופי פעולה איתו בעתיד. אחרי זה בנינו פורטל שנקרא "G money" של לימודי אונליין עבור שוק ההון והיו לי מלא פרויקטים איתו. הוא לקוח אדיר. וככה בעצם מצאתי את הפרויקט הראשון שלי כפרילנסר אחרי שעזבתי את הלימודים.
מיכאל: בתוך השיחה של מעצבים שמסיימים לימודים ויוצאים לשוק, מצד אחד אתה אומר אני יוצא מהלימודים, כבר יודע לתת הרבה ערך ללקוחות.
יובל: לא יודע, אני מעולם לא יצאתי מהלימודים.
מיכאל: אני מסביר. ומצד שני, יבואו אלה שאומרים "לא, לך תעבוד, תהיה שכיר קודם" מצד שני, אתה יכול לעשות הרבה מאוד נזק.
יובל: מסכים.
מיכאל: ואז בתור מעצב מתחיל שהוא לא התגלח על הזקן של מישהו אחר או לא עבד בסטודיו עם מעצבים יותר מנוסים, מה שאני סוחב על עצמי כשאני בא ללקוח ומציע לו משהו זה הפחד הזה שזה מישהו שבנה בשתי ידיו את העסק המוצלח שיש לו ועכשיו הוא רוצה להשקיע מהכסף שלו באיזה משהו והוא נותן לך אותו ואתה פשוט יכול לחרבן את זה.
יובל: נכון. אוקיי, אז קודם כל בוא נדבר על זה שאנחנו חיים… אני אגע בכמה נקודות ממה שאמרת עכשיו. זה היה ממש חכם. אני אתחיל בזה שאני אגיד שגם מייקל ג'ורדן כשהוא התחיל את הקריירה שלו, הסל הראשון שלו לא היה הטבעה או דאנק, סבבה? אנחנו צריכים להתחיל איפשהו, אין מה לעשות. וכמה שיותר נקפוץ למים העמוקים ונלמד לשחות, ככה אנחנו נשתפשף ונהפוך לטובים מהר יותר. אין מה לעשות.
מיכאל: זה נחמד בתור ציטוט של השראה לשים באינסטגרם שלך, אבל בסוף כשזה פוגש מטרה עסקית, אז יש פה סיכון.
יובל: אני לעולם לא אמכור ללקוח חלום שאני לא אוכל להגשים בסופו של דבר. אני לעולם לא אתמחר את עצמי בסכומים לא הגיוניים כאשר אני יודע שהדילבור שלי לא יספק את הרמה של אותו לקוח. מדובר בשוק חופשי, חברה קפיטליסטית. מוזמן לעבוד איתי. ואם הוא לא רוצה, אני פשוט אעבור ללקוח הבא. הכל בסדר. הכל עניין של אחריות שאתה מוכן לקחת. אם אני מוכן לקחת אחריות על משהו שייצא טוב, אני יודע שהוא ייצא טוב וזה ביני לבין עצמי, זה כבר לא קשור ללקוח.
מיכאל: טוב, שמע, מעניין רצח.
יובל: אהבת?
מיכאל: אהבתי מאוד. פרק הרצה מרגש כזה.
יובל: אני מאוד נהניתי.
מיכאל: שמח שבאת.
יובל: היה ממש, ממש כיף. ויאללה, מחכים לפרק 20 של עונה 4.
מיכאל: יאללה, מי ששומע את הפרקים האלה ומעניין אותו, בוא נדבר בסושיאלס, תגידו מה אתם חושבים.
יובל: אם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אליי גם ותודה רבה שאירחת אותי.
מיכאל: בשמחה רבה. יאללה,
יובל: ביי.
מיכאל: תן לי כיף שישמעו אותו.
[צליל של כיף]
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments