הפרק אירחתי את גורו הבריאות! מזל כהן היקרה והאהובה, איזה מעוררת השראה שנותנת במהלך הפרק המון ערך וכלים איכותיים לחזק את הפנימיות בעזרת הבריאות. האזנה נעימה :)
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/12/2023.
(הערת המתמללת: הפרק תומלל כפי שנשמע)
קדימון מתוך הפרק:
מזל: אוכל ורגש זה משהו שאפשר להגיד הגיע מהפרסומות. כשאני רואה דוגמנית אוכלת מילקי והיא נראית כל כך טוב, אז נראה לי שאני אוכל את המילקי הזה, ואני אראה טוב, אבל זה לא באמת. הרי אבל זה מה שהפרסומים עושים, כדי שנקשר אוכל לרגש.
רויטל: נכון.
מזל: עכשיו, ברגע שהוספתי את הרגש, אז שם אני איבדתי את זה. כי כבר הכנסתי קשר שהוא בכלל לא בריא, שהוא לא שייך. אני חושבת שרוב האנשים לא יודעים להיות בשני המקומות ביחד. חושבים שאם הם שמחים, זה מבטל את הכאב. ואם עכשיו אני רגע הולכת להתאמן, אז לא אכפת לי ממה שקורה במדינה. ואם אני רגע, שנייה, עושה משהו אחר שהוא לא לראות כל היום סרטוני זוועות וכזה, אז לא אכפת לי. זה לא נכון. ברור שאכפת לי, ברור שכואב לי, ברור שזה לא פשוט הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. ביחד עם זאת, כמו שאמרת, האמונה והאופטימיות זה התרופה. אם זה לא יהיה אז הם ניצחו אותנו. זהו!
רויטל: אז ברוכים הבאים לפרק מספר 4 עם מזל כהן. אני רויטל כהן. אני מארחת את הפודקאסט 'לצלול עמוק'. אני מארחת את מזל בתקופה לא פשוטה. בתקופה של מלחמה. אנחנו במלחמה בישראל. ואנחנו הולכות לדבר על כמה נושאים. אני בטוחה שכל מה שאתם תקבלו פה היום, יהיה באמת יוצא דופן. ואנחנו ישר ככה, את יודעת, בלי יותר מדי ההקדמות,
מזל: כן.
רויטל: אני רוצה ישר לצלול לתוך הדברים, שאני חושבת שאת עושה אותם בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות בתקופה הזאת. שזה אמונה, והחיזוק והאופטימיות האין סופית הזאת. והיכולת שלך להגיד לאנשים, תקשיבו, אני מבינה הכל, אבל בואו נתמקד במשהו אחר. בואו נתמקד בטוב. בואו נתמקד בחיובי. זה, בעיניי, ככה רואים ממנהיג אמיתי. כי מנהיג אמיתי הוא לא שותף לכאב כמו שהוא מנתב את הכאב למקום חיובי, כמו שאת עושה.
מזל: נכון.
רויטל: כן. אז בואי נדבר על זה. (צוחקת)
מזל: יאללה, (צוחקת) כן. רק אני רוצה להגיד שהכאב קיים.
רויטל: כן.
מזל: כלומר, זה לא שאין כאב.
רויטל: נכון.
מזל: יש כאב, אבל לצד זה אפשר גם להחזיק, כמו שאמרת, את האמונה, את האופטימיות. זה לא סותר, זה כמו לידה. זה כואב!
רויטל: כן. נכון.
מזל: כואב ממש! אבל זה לידה, זאת אומרת זה דבר טוב.
רויטל: נכון.
מזל: ואני חושבת, שרוב האנשים לא יודעים להיות בשני המקומות ביחד. כלומר, בו זמנית. הם חושבים שאם הם שמחים, זה מבטל את הכאב. ואם עכשיו אני רגע הולכת להתאמן, אז לא אכפת לי ממה שקורה במדינה. ואם אני רגע שנייה עושה משהו אחר שהוא לא לראות כל היום סרטוני זוועות וכזה, אז לא אכפת לי. זה לא נכון. ברור שאכפת לי. ברור שכואב לי. ברור ש… זה לא פשוט הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה בלשון המעטה. ויחד עם זאת כמו שאמרת, האמונה והאופטימיות זה התרופה. כלומר, אם זה לא יהיה אז לאן… אז…אז הם ניצחו אותנו. זהו! כאילו, לקחו לנו הכל.
רויטל: כן. ואם ניצחו אותנו, אז מה?
מזל: אז הפסדנו בקרב. כאילו, זה… אני חושבת שזה הכי… ההבנה שאוקיי, יש השלכות לבחירות שלי והבחירות שלי עכשיו יכולות להבטיח את הניצחון, אז אני רוצה להתחזק.
רויטל: (המהום הסכמה)
מזל: את מבינה? זה חלק מהניצחון ההתחזקות הזו.
רויטל: כן.
מזל: אי אפשר בלי זה.
רויטל: כן.
מזל: ושוב זה לא סותר את הכאב.
רויטל: כן מעניין.
מזל: אני ממש רוצה שאנשים יבינו.
רויטל: יש לך… יש לך קווים אדומים של מה שאת חוש…
מזל: מאיזו בחינה?
רויטל: מבחינה של, את זה אני לא אעשה בתקופה הזאת. את זה אני אעשה יותר בתקופה הזאת. כאילו כמו…
מזל: אני חוש…
רויטל: לדוגמה, לדוגמה אני צריכה להחליף רכב. כי הרכב שלי בליסינג, במקום פשוט להמשיך לנסוע בו יש לי את ההזדמנות בעצם לקחת עכשיו רכב יותר טוב, חדש יותר. כי זה בדיוק התקופה.
מזל: כן.
רויטל: בחודש נובמבר.
מזל: נכון.
רויטל: אמ… ובעלי אומר לי, אני לא יודע כמה זה נכון לקנות עכשיו רכב חדש,
מזל: מבחינה הוצאה כלכלית? או…
רויטל: מבחינה הוצאה כלכלית וגם מבחינה אנרגטית. של לאן אנחנו… כאילו, הוא אומר, לאן אנחנו הולכים להשים את המיקוד? איך את לוקחת את הדברים האלה?
מזל: אני חושבת שזה מאוד תלוי. אם זה משהו שגם ככה תכננת, ואת יודעת שזה עושה לך טוב, אז ברור לעשות את זה.
רויטל: מדהים.
מזל: אני חושבת שכן. אבל אם זה משהו שהוא… לא תכננת ו… וכאילו סתם משום מקום, לא יודעת אם הייתי עושה את זה משום מקום. אני כן בעצם רוצה להגיד שזה הזדמנות לבחון איך אנחנו חיים את החיים. אני חושבת שגם בקורונה…
רויטל: נכון.
מזל: … הייתה את ההזדמנות הזו,
רויטל: את צודקת.
מזל: ועכשיו זה כאפה יותר מטלטלת כי… כי עברנו פה טראומה שהיא באמת, אי אפשר להסביר אותה במילים.
רויטל: כן.
מזל: ועכשיו, דווקא בנקודת הזמן הזו, אפשר להגיד שהאופי שלנו עוד יותר יוצא החוצה.
רויטל: וואו.
מזל: כלומר עוד יותר אנחנו מבינים מי אנחנו ומה אנחנו לטוב ולרע. כלומר, אם יש משהו טוב אז הוא עוד יותר יוצא החוצה, ואם יש משהו שהוא פחות טוב אז הוא עוד יותר יוצא החוצה. בגלל שאני באה מתחום של תזונה ובריאות, אז נגיד הנושא של אכילה רגשית שהמון, המון נשים ככה מעלות סרטונים מצחיקים כאלה, שהם הגזימו עם האכילה הרגשית שלהם, אז זה לא משהו שקרה פתאום במלחמה. זה פשוט בא לידי ביטוי בצורה יותר חזקה,
רויטל: כן,
מזל: … דווקא עכשיו.
רויטל: כן.
מזל: כי עכשיו אני עוד יותר לא שולטת בעצמי, עכשיו אני עוד יותר איבדתי את זה. אז אם אני, לפני כן, הייתי בורחת לאוכל אז עכשיו ברור שאני אברח לאוכל. זה מה שאני מכירה. רק שזה בצורה יותר מוגברת.
רויטל: כן.
מזל: זה פי עשר, פי עשרים. ו… ודווקא אני מצאתי את עצמי בתקופה הזו עוד יותר מתחזקת בבריאות,
רויטל: וואו.
מזל: ועוד יותר שומרת על עצמי, ועוד יותר רוצה לחזק, ועוד יותר… זה נתן לי מנוע כאילו לכיוון החיובי, מבינה? זה כאילו פתאום, וואו, אני שמרת לבריאות שלי אבל זה לכל עם ישראל, זה לא רק בשבילי.
רויטל: וואו, איזה מדהים.
מזל: להתחבר, להתחבר לעם ישראל.
רויטל: איזה מדהים.
מזל: כן.
רויטל: את יודעת, אני חושבת שאכילה רגשית זה כאילו הזדמנות או תירוץ ללא לאהוב את עצמי.
מזל: כלומר? תסבירי.
רויטל: שבן אדם שיש לו אכילה רגשית, נגיד סתם דוגמא, בתקופה הזאת. מישהי ככה כותבת מלא סטוריז או מלא ככה מנרמלות את זה…
מזל: כן,
רויטל: … בכל מיני קבוצת בפייסבוק: וואו! עליתי כבר חמש קילו, אני אוכלת מלא מלא שטויות כל היום. אז באיזשהו אופן לי זה מרגיש ברמת התודעתית שהיא חיכתה לאיזושהי הזדמנות שבה אני אוכל לאכול מה שאני רוצה. יש לי את הדרך לפרוק עול, סביב החוסר אהבה עצמית שלי כלפי עצמי.
מזל: נכון, תראי אני חושבת שבאופן כללי אם נרד רגע לשורש של אכילה רגשית,
רויטל: כן,
מזל: כל הנושא של אוכל ורגש זה משהו שאפשר להגיד, הגיע מהפרסומות. כשאני רואה דוגמנית אוכלת מילקי והיא נראית כל כך טוב אז נראה לי שאני אוכל את המילקי הזה ואני אראה טוב, אבל זה לא באמת. אבל זה מה שהפרסומאים עושים כדי שנקשר אוכל לרגש. אבל בסוף אוכל זה בשביל הישרדות. אנחנו צריכים אוכל כדי לחיות.
רויטל: נכון.
מזל: כדי לתפקד. הגוף שלנו צריך דלק,
רויטל: נכון.
מזל: בדיוק כמו רכב.
רויטל: נכון.
מזל: עכשיו, ברגע שהוספתי את הרגש, אז שם אני איבדתי את זה. למה איבדתי את זה? כי כבר הכנסתי קשר שהוא בכלל לא בריא. שהוא לא שייך. ואז, איך אמרת? תירוץ. אז אכילה רגשית. אבל הקיבה שלנו, הקיבה הפיזית שלנו, יש לה סוף. היא יכולה להכיל כמות מסוימת של אוכל. הרגש שלנו, זה משהו שהוא בלתי נגמר.
רויטל: וואו.
מזל: כלומר, אני לא באמת יצליח למלא את הרגש שלי, על ידי אוכל פיזי. כלומר, מתי שהוא זה יתקע. עכשיו דרך אגב,
רויטל: יואו.
מזל: משהו מאוד חשוב שזה אנשים לא מבינים.
רויטל: mind blowing. כאילו אני לרגע בשוק. (צוחקת)
מזל: כן, זה הלם.
רויטל: זה עמוק.
מזל: זה עמוק מאוד. ואני רוצה גם להגיד עוד משהו לגבי הקיבה.
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: הקיבה יש לה גודל מסוים. ברגע שאני אוכלת מעבר למה שהקיבה יכולה להכיל, ואפילו הרמב״ם אומר 80%. למה 80%? כי הקיבה היא כמו בלנדר. תדמייני בלנדר אם אני ממלאה אותו עד הסוף זה לא יסתובב, נכון? צריך הרי למלאת שלושת רבעי ואפילו גם להוסיף קצת נוזלים, כדי שבאמת יהיה את הפעולה של הערבול. אז נניח ומיליתי עד הסוף, מה קורה כשאני מוסיפה עוד אוכל והוא לא מגיע לקיבה? הוא נתקע בוושט. הוושט זה צינור מעבר, זה לא תחנת עיכול. והוא פשוט כמו פח זבל שלא מפנים אותו, הוא תוסס,
רויטל: וואו.
מזל: הוא נהיה ריקבון, חיידקים, רעלים, מחלות. בדיוק. ואז…
רויטל: שמוביל למה? נגיד ריח לא נעים מהפה…
מזל: מוביל לכל המחלות. עומס של רעלים בגוף, בבריאות הטבעית אומרים שיש מחלה אחת וריפוי אחד. מחלה זה הצטברות של רעלים, הריפוי זה ניקוי רעלים. ברגע שיש משהו בגוף שהגוף לא מעכל אותו, הוא מתחיל לפצוע את הגוף. זה זבל,
רויטל: וואו.
מזל: זה זבל שנמצא בתוך הגוף. גם אם זה אוכל בריא. אוכל בריא שמתקלקל. אף אחד לא אוכל תפוח שעכשיו חתכתי אותו ועבר עליו עשר שעות בחוץ. אנחנו רואים, הוא מתחיל להשחיר, מתחיל להירקב. אז בדיוק ככה קורה בתוך הגוף. עכשיו, בוא נקביל את זה לעולם הרגשי. אם אני עכשיו לא נותנת את המענה הרגשי כמו שאני צריכה לתת לעצמי, אז אני אוכלת, בסדר? אוכלת, אוכלת, אוכלת, אוכלת, אוכלת. מתישהו, זה כבר יפגע בי. כלומר, זה לא רק שלא נתתי את המענה הרגשי, אני גם פוגעת בי. אני מעצימה את הבור הזה. הבור הזה, זה שוב, זה לתת משהו שאני לא באמת צריכה. שהוא לא באמת מוביל אותי לשום מקום, אז זה משתמש בי.
רויטל: וואו, זה… זה עמוק וזה מטורף. ואני… אני…
מזל: כן, זה עמוק לגמרי. ודרך אגב, בואי נחבר את זה לכאב,
רויטל: כן.
מזל: כי זה חשוב למה אני אוכלת את האכילה… האכילה הרגשית? כי אני לא רוצה להרגיש כאב. אני רוצה בעצם להתחבות. אני רוצה לברוח מהכאב. אבל, אני רוצה אני רוצה להרגיש טוב, אבל אם אפשר להרגיש טוב, ואפשר גם לכאוב, אז למה צריך את האכילה הרגשית? זה… את מבינה, זה בסיס על בסיס. כאילו, זה ממש לרדת לשורש.
רויטל: וואו.
מזל: אם אני ארגיש את הכאב, אני לא אצטרך את האוכל.
רויטל: אז איך בעצם… אז איך אנחנו בעצם יכולות לעזור לאותם… כל הנשים שמרגישות כאב, הם בורחות מהכאב. מה את היית יכולה להגיד להם, איך היינו יכולים להמליץ להם, מה אפשר?
מזל: קודם כל, להבין שאכילה היא פיזיולוגית. כלומר, אם אני מלכתחילה אבחר באכילה בתקופה הזו, בשגרת אכילה יותר נכונה, אוטומטית אני פחות ארצה את הסוכר. ככל שאני אוכל יותר סוכר, ככה אני ארצה יותר סוכר.
רויטל: (המהום הסכמה)
מזל: מה שאתה מטפח אותו, זה מה שאתה רוצה ממנו יותר. אז אני אכניס מלא-מלא סוכר, אני ארצה עוד ועוד ועוד סוכר. וזה מה שיצרני המזון עשו. הכניסו לכל מזון אפשרי סוכר, כדי שנרצה לאכול ממנו יותר.
רויטל: וואו.
מזל: אז אני באמת נתתי ל…לעוקבות שלי המון עוגנים. אם זה להתחיל לשתות הרבה יותר מים. הגוף שלנו צריך הרבה יותר מים כדי לתפקד. הגוף שלנו זה 70% מים. אנחנו צריכים יותר מים מאשר מזון. מספיק שנשים ישתו 2 ליטר, 3 ליטר מים ביום, זה כבר יסגור להם פינה שהגוף לא ירצה בכלל את הסוכר.
רויטל: כן.
מזל: את מבינה?
רויטל: כן.
מזל: אז כאילו להקדים תרופה למכה. דבר נוסף, להתחיל לאכול מזונות שהם עשירים בצפיפות תזונתית. הרבה ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון. אם זה פירות, ירקות, יותר להרבות.
רויטל: מה זה אומר? את יודעת אני שומעת את המינרלים, נוגדי חמצון, מה זה אומר ברמת האוכל באמת? (צוחקת)
מזל: זה אומר שבעצם ככל שהאוכל שאת אוכ…אוכלת יש בו יותר ערך תזונתי לגוף, ככה הגוף שלנו יהיה יותר שבע,
רויטל: ב…
מזל: כשהמוח…
רויטל: מה זה אוכל עם ערך תזונתי?
מזל: הבסיס של הבסיס זה פירות וירקות.
רויטל: וואו.
מזל: אין אוכל בטבע יותר בריא מפירות וירקות. את יודעת, אנשים הולכים לסופר-פוד, כל הדברים המסובכים. עזבו, קחו פרי, קחו ירק. זה מה שהגוף צריך.
רויטל: וואו.
מזל: פירות וירקות עשירים ברכיבים תזונתיים. הרמב״ם אומר, שתי קילו ביום של פירות וירקות זה כל מה שהגוף צריך, גם ברמת חלבונים, שתביני.
רויטל: וואו.
מזל: עכשיו, אנחנו לא נאכל שתי קילו ביום. זה המון. אבל רק בשביל להבין את העומק ואת המשמעות ש… של הפירות וירקות שזה נותן לגוף שלנו, זה כבר שם לנו מראה של, אוקיי, בוא נכניס את זה יותר. אני למשל פותחת את הבוקר שלי, שעתיים אחרי הקימה בצלחת פירות. אני יודעת, אני מתחילה את הבוקר בפירות, וזה נותן מלא אנרגיה, מלא מים, מלא ויטמינים, מלא מינרלים. אפשר גם תוך כדי לשתות. פרי זה הדבר היחיד בטבע שאפשר לשתות איתו מים. שזה לא הורס את העיכול.
רויטל: וואו. ועם ירקות זה לא ככה?
מזל: לא, ירקות לא. כי ירקות זה פחות מים, הרבה פחות מים. פירות זה 90% מים, ירקות זה יותר ויטמינים, יותר מינרלים. מבחינת צפיפות תזונתית, ערך תזונתי, ירקות יש בהם יותר ערך תזונתי מפירות.
רויטל: כן.
מזל: אבל בפירות יש אנרגיה סוכר טוב לגוף שלנו. הם מתעכלים מאוד מהר. אפשר על קיבה ריקה לאכול כמה פירות שרוצים. אה… יש כל מיני גישות שאומרות שלאכול פרי זה נחשב צום. שאנחנו יודעים שצום זה מאוד חזק לגוף שלנו.
רויטל: וואו!
מזל: אז יש מלא יתרונות. כלומר…
רויטל: מה זה אומר שתי קילו פירות וירקות? תני לי ממש דוגמה של מרכיבים שזה מגיע לשתי קילו.
מזל: תראי, בגדול אני לא אוכלת שתי קילו פירות וירקות,
רויטל: ברור.
מזל: זה המון. אבל מה שאני מקפידה עליו, זה בבוקר לאכול בערך בין שתיים לארבע מנות של פרי. שזה, אם אנחנו… אני… אני פחות אוהבת לדבר על כמויות,
רויטל: כן,
מזל: כי זה כזה לא אני.
רויטל: נכון,
מזל: אני פשוט חותכת לפי העין ואוכלת מה שבא לי ומקשיבה לגוף שלי. אבל זה בערך נגיד ארבע כוסות פרי, משהו כזה. ולפחות, שוב, אני מדברת על התקופה הזו,
רויטל: כן,
מזל: כי מאוד חשוב לנו למקד לתקופה הזו,
רויטל: נכון.
מזל: לפחות פעם ביום קערת סלט עם לפחות ארבע מנות ירק. עכשיו, לא בא לי לחתוך סלט אז אני אוכל ככה את הירקות כמו שהם. אני יכולה להיכנס אפילו לסופר ולקחת מלפפון, עגבניות שרי, גמבה, לשטוף בשירותים ופשוט לאכול.
רויטל: כן.
מזל: כזה. הכי פשוט ו… וקל שיש.
רויטל: וואו.
מזל: גם אני אוכל פיצה. אני אוכל פיצה, ואני אביא לי את הירקות ליד. שיהיה לי את הירקות כי זה מאזן אותי. זה שומר עליי. זה באמת לדאוג שהגוף שלנו יקבל את מה שהוא צריך. והמזון הבא שאני באמת ממליצה, במיוחד בתקופה הזו לשלב, זה אגוזים. כמה דגשים חשובים. אגוזים לא קלויים. ברגע שאנחנו קולים את האגוזים,
רויטל: כן,
מזל: אז הם הופכים להיות שומן רעיל, שומן מוקשה. שומן מוקשה הוא קשה. הוא נדבק לתוך העורקים שלנו, חוסם מעברים,
רויטל: וואו.
מזל: כן. וזה מה שעושה את הכולסטרול ואת הלחץ דם, ולא עלינו בגילאים מאוחרים יותר את ההתקפי לב…
רויטל: וכל הפיצוחים הקלויים האלה, לא.
מזל: כן. ברגע שכל… צריך להבין, ברגע שמחממים אותם, שומן רגיש לחום ואור. אז החימום זה חום ואור, פשוט הופך את זה לרעל. רעל שנכנס לתוך הגוף. ו… וזה, מה זה שומן מוקשה? שוב, מלשון המילה קשה. הוא מתקשה בתוך העורקים. בתוך ה… הוא נדבק לנו ל… לאיברים שלנו. הכי גרוע שיש, ממש.
רויטל: את יודעת, נגיד, סתם דוגמא, אני יכולה להיזכר בכך שאני מעבירה את היד שלי, את הכף יד על היד השנייה שלי,
מזל: (המהום האזנה)
רויטל: אני יכולה להרגיש ממש כמו גוש של שומן.
מזל: וואו.
רויטל: אז יכול להיות שזה ממש נגיד נובע מדבר כזה?
מזל: זה בין היתר, כן.
רויטל: וואו.
מזל: בין היתר זה מוביל לדברים האלה. אז אנחנו צריכים שומנים טובים. אז עדיף אגוזים, שקדים. כל הסוגים, דרך אגב, כל הסוגים מצוינים. לא קלויים, ואם אפשר להשרות אותם זה בכלל יהיה מדהים. שוב, זה כבר למתקדמות.
רויטל: (צוחקת) כן,
מזל: אבל מספיק לקנות טבעיים, וזה חבל זמן. כאילו זה מהמם. ועוד משהו אחרון, עדיף לקנות בחבילות סגורות ולא מהפיצוחים הפתוחים. כי אם זה פתוח, זה נחשף לאור, זה מתחמצן יותר מהר.
רויטל: וואו.
מזל: אז אם זה סגור, זה יותר טוב.
רויטל: וואו.
מזל: אפילו אם יש בוואקום, זה בכלל…
רויטל: וואו.
מזל: … הגזמנו, מה שנקרא, בקטע טוב.
רויטל: מדהים, מדהים.
מזל: כן. אז יש לנו פירות ירקות, אגוזים, מים. בואו ניישם את זה וזה כבר ייתן לנו תחושה הרבה יותר טובה. וזה… 50%, אני תמיד אומרת שכאילו, אכילה ברגע שאוכלים טוב, הגוף מבקש את זה. כשאוכלים רע, הגוף מבקש את זה. זה הולך לשני הכיוונים.
רויטל: וואו.
מזל: כמו שמתמכרים לאוכל רע, אז גם מתמכרים לאוכל טוב. בתור אחת שכאילו הייתה חיה על קפה ועוגות ואוכל לא טוב, וג'אנקפוד, ולא גדלתי על בריאות, אני יכולה להגיד שזה עובד בצד ההפוך וזה מדהים. זה מדהים, מדהים, מדהים איך אפשר כל דבר להפוך אותו.
רויטל: מדהים.
מזל: זהו, זה הטיפול הראשוני לאכילה רגשית. ו… ובוא נדבר על הכאב. כי אם אני מסכימה לחוות את הכאב ולא לפחד ממנו ולהגיד לעצמי כן, זה כואב שהעם שלי נרצח, זה כואב שהגענו למצב הזה, זה כואב מאוד שאנחנו לא יודעים לאן זה הולך, זה כואב שאין לנו תשובות. זה… הדברים האלה הם כואבים.
רויטל: נכון.
מזל: ואני אבכה, ואני אכתוב, ואני אפרוק, אז… אז הנה ביטוי לרגש. והרגש הזה הוא פשוט עולה ומתחלף. כאילו. רגשות זה דבר ש… בא והולך כמו גלים.
רויטל: כן.
מזל: כשאני מסכימה להרגיש עד הסוף הכל, אז יש איזשהו תחושה כזו של, אוקיי נתתי לגיטימציה, ואני… אני בסדר.
רויטל: נכון.
מזל: את יודעת, זה כמו ילד שהוא נופל. אני יכולה להגיד לו לא קרה כלום, לא קרה כלום, ואני יכולה להגיד וואלה, כן קרה. הוא נפל עכשיו. ואני אחבק אותו ואני אתן לו לגיטימציה אז הוא יבכה ומהר מאוד הוא יחזור לעצמו. אנחנו רואים את זה אצל ילדים בצורה מאוד חזקה. שהם משנים מצבי צבירה בקלות,
רויטל: נכון.
מזל: כאילו לפני רגע הוא בכה. עכשיו הוא שמח ורוקד,
רויטל: (צוחקת)
מזל: למה? כי הם מביעים רגשות עד הסוף,
רויטל: כן, ואז… ואז הם מנתקים את זה מעצמם.
מזל: כן, הם פשוט נתנו את הביטוי. נתנו לרגיש ביטוי, וזהו ונגמר. הם לא מתבחבשים. בגלל שאנחנו לא מרשים לעצמנו עד הסוף אנחנו כל הזמן אוכלים את עצמנו. כל הזמן אנחנו בתוך הדבר הזה, אנחנו לא באמת משחררים את זה עד הסוף.
רויטל: וואו, תגידי…
מזל: כן.
רויטל: מה… מה את חושבת על זה שאנשים באמת אומרים שהם מרגישים צורך עמוק בלהזדהות עם מה שקורה בעם? שהם מרגישים שהם צריכים להיות בתוך השכּוֹל הזה, גם שהוא לא נכפה עליהם.
מזל: אני מסכימה עם זה באיזשהו מקום, כן. אפילו יש רבנים שמספרים שהם בימים אלו ישנים עם נעליים ועם בגדים כמו החיילים. כמו שהחיילים עכשיו ישנים עם המדים שלהם ועם הכל כדי לקום, אז… אז הם גם עושים את זה כדי להרגיש את ה… את הצער. ו… אני חושבת…
רויטל: וואו, את מדברת על זה ואני כאילו מתרגשת, ברמות. זה מרגש.
מזל: כן, אם אנחנו לא נרגיש את הצער אז אנחנו נהיה מנותקים. כאילו באמת, גם אני נגיד ב… אני לא… אני אמא לשתי תינוקות, אני לא יכולה לצאת ולהתנדב, אני בטח לא הולכת להילחם. אבל כן הרגשתי צורך, במיוחד בהתחלה, להרגיש רגע מה הם הרגישו שם. ממש, כדי שיכאב לי. כדי שאני גם אתעורר. אני חושבת שכשאתה רחוק מ…מהזוועות אז אתה אולי לא מרגיש את זה כמו אלו שהרגישו את זה, ואז זה יוצר איזשהו ניתוק.
רויטל: כן.
מזל: אני חושבת שזה טוב, כל עוד אתה יודע לא להיכנס לזה ברמה של, את יודעת, של פחדים וחרדות ולחץ ואהההה, (קול לחוץ) כאילו צריך גם להבין איך זה משפיע עליך.
רויטל: כן.
מזל: שוב, זה ההפרדות האלה שאנחנו עושים.
רויטל: כן.
מזל: אני מרגישה את הכאב. זה… אני זועקת את הכאב, אני מבינה מה אנשים עברו כאן. ואני גם מבינה שאני צריכה לשמור על עצמי. כלומר, זה…זה ביחד. זה פשוט מטורף כמה אנחנו, החיים והמוות הם…
רויטל: דינמיים.
מזל: כן.
רויטל: גם החיים שלנו פה הם כל כך דינמיים, במדינה הזאת. ו…ואני גם… את יודעת, אני מסתכלת עלייך ואני אומרת לעצמי, האופטימיות הזאת היא לפעמים באמת נראית לא מהעולם הזה. ואני יודעת, את ש… ממה, את יודעת, אני נכנסת לאינסטגרם שלך ואני קוראת שם, וקראתי שם את המקום הזה שנקרא הסיפור האישי שלי,
מזל: כן.
רויטל: ואת… זה לא שהכל היה אצלך יופי-טופי.
מזל: לא.
רויטל: ואני מנסה רגע להבין מאיפה את מוצאת את הכוחות? אני יודעת את התשובה ואני רוצה לשמוע ממך,
מזל: (צוחקת)
רויטל: מאיפה את מוצאת את הכוחות כל פעם מחדש? או, איך אנחנו כאנשים יכולים למצוא את הכוחות כל פעם מחדש, ולא להתייאש? כי באמת מה שאת עברת זה דברים לא פשוטים. הייתי שמחה שתספרי למי שעדיין לא שמע ולא הכיר.
מזל: כן, אבל אני אנסה בקצרה לספר, ויותר לשים את הדגש על מה עוזר באמת.
רויטל: בדיוק.
מזל: אז תראי. לפני קרוב ל-4.5 שנים עברתי משבר מאוד מאוד גדול עם העסק שלי. היה לי עסק מאוד גדול, עם צוות גדול ומנטוריות וככה, המון המון הוצאות. והתנהלות לא נכונה, ההחלטה העסקית לא טובה שלקחתי, גרמה לי להפסיד מעל 300 אלף שקל.
רויטל: וואו.
מזל: ובגלל שהעסק שלי התחיל את החודש במינוס 200 אלף שקל של הוצאות, אז מהר מאוד זה היה הפסד של חצי מיליון שקל. והייתי צריכה לעשות כל מיני החלטות ש… היה לי פנטהאוז והייתי צריכה לעזוב אותו. וג'יפ שהייתי צריכה למכור. וכאילו, כאילו לקחו לי הכל. הרגשתי שקדוש ברוך הוא אומר לי: אני לוקח לך הכל. ממש הכל. הייתי בדיכאון של איזה חודש, בעיקר ברמה האישית שכאילו נכשלתי. אני מובילה אנשים, עוזרת לנשים, מנהלת צוות של מנטוריות, ולי זה קרה הדבר הזה. וגם למה זה מגיע לי? אני עוזרת לנשים, כאילו לא הבנתי מה אלוהים, מה הקדוש ברוך הוא רוצה להגיד לי בכל הסיפור הזה. ואז אני זוכרת שמשהו כמו אחרי חודש מאוד, מאוד, מאוד קשה, באמת של דיכאון ובכי ואפילו רצון ש…איכשהו להיעלם. כאילו, שיקחו אותי מכאן, רק לא להתמודד עם כל הדבר הזה. שהרגשתי שזה כבר גדול עליי. אני זוכרת שכאילו, בכיתי ממש לילה אחד ואמרתי לבורא עולם, אמרתי לו תקשיב, לקחת לי הכל. אבל גם לקחת לי את הרוח. כאילו, אני לא יודעת איך לקום מכאן. אין לי מושג. אני לא מצליחה פיזית, נפשית, אני לא מצליחה להרים את עצמי, להסיע, אני לא מצליחה לעשות כלום, כאילו שום דבר. אפילו לא לחשוב. אז כאילו אם אתה רוצה שאני אהיה בעולם ש'ך, אז פליז, כאילו, תרים אותי.
רויטל: כן.
עכשיו זה היה משהו שכאילו בחיים שלי לא עשיתי דבר כזה. בחיים לא ביקשתי עזרה מהקדוש ברוך הוא בצורה הזו, שכאילו אמרתי לו, אין לי מה לתת'ך, אין לי כלום. אם אתה רוצה אז כאילו תבחר. אתה תרים אותי, זה בידיים שלך.
רויטל: כן.
מזל: ועד לפני זה הייתי ממש בן אדם, שעם כל האמונה שלי וזה, הייתי 'כוחי ועוצם ידי', ממש. כאילו הייתי כל הזמן אני, ואני, ואני אעשה, ואני אצליח, ובזכותי, ובעזרתי, ונשים משנות את החיים שלהן בגללי. היה המון אגו,
רויטל: וואו.
מזל: המון המון אגו, המון קטע של כבוד. המון שיראו אותי גם שאני מצליחה. הרבה הרבה ריצוי החוצה. הרבה תנועה החוצה. והרבה גם… שילמתי המון מחירים. כלומר החיים שלי זה היה עסק. לא נשמתי, לא אכלתי לא ישנתי. מזל ששמרתי שבת, כי הייתי עובדת עד דקה לפני כניסת שבת ואז הייתה יוצאת שבת, ישר מתחילה לעבוד. הייתי באיזושהי סחרחורת כזו שגם לא הייתי מודעת אליה. כלומר חשבתי שככה מצליחים,
רויטל: כן,
מזל: כלומר שזה הדרך. ואני זוכרת שאחרי הערב הזה שממש התפרקתי ויצאה לי איזושהי תפילה כזו מהלב, אני זוכרת שבבוקר למחרת קמתי והרגשתי איזושהי רוח כזו שאומרת לי, מזל, יהיה בסדר. את תצאי מהחובות האלה, את תצאי מהכל, יבואו ימים טובים. קומי עכשיו על הרגליים ותעשי משהו. והרוח הזו, אי אפשר להסביר אותה, כי הייתי במצב שלא יכולתי לעשות כלום. גם אם רציתי, לא יכולתי, לא הצלחתי. כאילו הקדוש ברוך אומר לי תנוחי, שבי. אני לא רוצה שתעשי כלום. כאילו, זה מה שהרגשתי, שכאילו מישהו מושך אותי למטה.
רויטל: כן,
מזל: ואז פתאום בחודש כזה שאני משוכה למטה פתאום, להתחיל לקום, להתחיל לזוז, זה היה בשבילי הלם של החיים. כאילו זה… הרגשתי שהקדוש ברוך הוא אומר לי, אני איתך, ממש. ותוך כדי שאני מתחילה לעשות אסטרטגיה חדשה לעסק, להבין איך אני מחזירה חובות, איך אני בונה מחדש את העסק, איך אני מייעלת את עצמי, אז שמתי לב שהקדוש ברוך הוא מתחיל לשלוח לי מסרים. שאני כאילו מחפשת אותו יותר.
רויטל: כן,
מזל: ו… אני מקצרת,
רויטל: (צוחקת)
מזל: כי בשנה וחצי הזו בעצם מה שקרה לי, זה שהכרתי את בורא עולם מחדש. הבנתי שאני קודם כל, בת של מלך. ולהיות בת של מלך, זה על כל המשתמע. ממש דמיינתי את עצמי, שעכשיו נולדתי, לא יודעת, לאצילות אנגליה. ואבא שלי הוא מלך ויש לי את כל המשאבים של הממלכה, ואני יכולה לעשות מה שבא לי, איך שבא לי, איך שנראה לי לנכון. ואני לא חייבת לאף אחד שום דבר. קודם כל אני חייבת לעצמי. ופתאום אתה בונה את החיים שלך, ממש בניתי את החיים שלי מחדש. תקשיבי, מי שמכירה אותי לפני ואחרי, היא לא מאמינה כאילו. מאחת שהייתה מכורה לעבודה, היום אני עובדת ארבע שעות ביום. מאחת ש… באמת, לא הייתה שמה את עצמה, אם זה להתאמן, אם זה לעצור לאכול… אני זוכרת הייתי קונה סלט, והסלט הזה היה לאורך כל היום, היה משרת אותי. הייתי עובדת ואוכלת את הסלט תוך כדי העבודה. כאילו, לא הייתי עוצרת. היום אני עוצרת הולכת לשמש, יושבת בשמש, אוכלת. כאילו, אורח החיים שלי כל כך השתנה. וכשאנשים שואלים אותי, איך? ואז אני אומרת, כאילו, עם הקדוש ברוך הוא. כאילו, בזמן שאני לא עובדת, זה הוא עובד בשבילי. כאילו זה הכל, הכל ביחד איתו.
רויטל: וואו.
מזל: ואז שאת חושבת על בורא עולם שהוא כל יכול והוא מלך העולם, והוא זה שעושה הכל, והכל זה בזכותו, אז פתאום את הופכת להיות כלי מאוד מאוד חזק, שכל השפע עובר דרכך בצורה מאוד מאוד נקייה.
רויטל: נקייה.
מזל: כן, בצורה מאוד נקייה, כי אני כבר לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר. אני כבר לא צריכה לרצות אף אחד. אני בוחרת את מה שנכון לי, את מה שמתאים לי. אני רוצה אותי עם הילדים יותר. קיבלתי המון החלטות עסקיות, שמי שיסתכל מהצד יגיד בו'אנה היא משוגעת, כאילו איך, אם מוותרת על זה, איך היא מוותרת על זה, איך היא סוגרת את זה… אבל ידעתי שזה לא טוב לי, שזה לא נכון לי. אז אני רגע שנייה מתחברת לעצמי, ואני רואה מה טוב לי ומה נכון לי. וזה פשוט מדהים שבארבע שנים האלה שעברתי שתי הריונות מאוד קשים, שהפכתי להיות אמא לתינוקות. ואנחנו יודעים שהשנים הראשונות עם ילדים הם הכי הכי…
רויטל: מאתגרות,
מזל: … מאתגרות ודורשות. את כאילו מגדלת עוד… זה לא רק לגדל את עצמך, זה לגדל עוד שניים. זה עוד שני עסקים!
רויטל: נכון!
מזל: כאילו, כל ילד זה עסק.
רויטל: נכון, נכון.
מזל: כאילו תחשבי על זה. וכאילו, בשנים האלה אני פרחתי, והעסק שלי הכפיל ושילש, ובהכנסות של מיליונים. לא בקטנה. ותמיד ראיתי, כל פעם שהייתי מחוברת לעצמי, ופעלתי מתוך חיבור לבורא עולם, לשם השם, להפיץ את שם השם בעולם, אז ראיתי ניסי ניסים. וכל פעם שהתרחקתי מעצמי, וניסיתי להעמיס על עצמי, וניסיתי מה שנקרה לקחת את עצמי לקצה, אז ראיתי את זה גם בתוצאות. זה ממש כאילו, אין, אני הלכה למעשה רואה: כשאני מחוברת לכוח עליון מה קורה לי בחיים, וכשאני מתנתקת מה קורה לי בחיים.
רויטל: מה זה אומר, להיות מנו… מנותקת מכוח עליון?
מזל: מנותקת זה… זה להיות…
רויטל: כן… תני עוד כמה דוגמאות.
מזל: את דיברת על אהבה עצמית מקודם,
רויטל: (המהום הסכמה)
מזל: אז כשאתה אוהב את עצמך, אבל באמת, לא כי אתה רוצה להראות משהו למישהו, אז קודם כל אתה יודע מה אתה צריך. אני מאמינה שכדי לתת, קודם כל צריך למלא את עצמנו. אי אפשר לתת החוצה מבלי למלא את עצמנו קודם כל. אז אם אני למשל החלטתי שיש לי שגרת בוקר שהיא ממלאה את עצמי,
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: כלומר שהיא נותנת לעצמי, למיכל שלי להתמלא, אז אם אני מוותרת על המיכל הזה, כי עכשיו אנחנו בבית ואנחנו עם הילדים, אז אין זמן ואין אופציה, ומפחיד לצאת, כל הסיפורים. או שאני חייבת עכשיו לתת בראש בעבודה, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה וזה מצב קטסטרופלי וכולי, ואז בעצם אני דוחקת את עצמי. אני שמה את עצמי בסוף. מבחינתי זה ניתוק מהקדוש ברוך הוא. כי הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אמלא את עצמי. הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לי מאיפה לתת. אז הוא ימצא את הדרך איך כן השגרת בוקר הזו כן תתאפשר.
רויטל: כן,
מזל: וזה להיות פתוחה. זה ממש להיות פתוחה לשפע. ואני ממש נצמדת, כאילו דווקא בתקופה הזו, אני נצמדת עוד יותר לעוגנים שלי. אם אני לוקחת בייביסיטר, זה קודם כל כדי למלא את עצמי,
רויטל: כן,
מזל: זה לא קודם כל כדי לעבוד. לא קודם כל כדי לתת בחוץ. לא קודם כל אפילו כדי לתת לילדים שלי.
רויטל: וואו.
מזל: זה קודם כל בשביל עצמי. אני ממש… החיבור הזה לעצמי, ההבנה שאם אני על סלע יציב, אז אני אוכל לתת החוצה.
רויטל: וואו.
מזל: ולכן אני אומרת את יודעת, אנשים הולכים, תורמים לחיילים, תורמים לזה, תורמים לזה, זה זה, זה… הכל הכל בחוץ. ואז הם פשוט,
רויטל: מרוקנים.
מזל: מתרוקנים ומתמוטטים. ושמענו על מקרים כאלה,
רויטל: נכון.
מזל: של אנשים שמתמוטטים. ואני כל הזמן מזכירה לעצמי, קודם את, קודם את, קודם את. וזה לא אגואיסטי. שוב זה מהמקום הזה, שאני רוצה לתת החוצה. ואני גם רואה עכשיו איך אני נותנת החוצה באמת פי אלף ממה שאני רגילה. אבל זה גם כן אני נותנת לעצמי פי אלף. כלומר אני מרגישה שדווקא בימים אלה, אני צריכה עוד יותר לתת לעצמי, עוד יותר לשים את עצמי במרכז. ולא לפחד כאילו… זה לא אגואיסטי. זה באמת ממקום שמבין ויודע, אם אני חזקה זה יקרין החוצה. גם הילדים שלי יהיו חזקים יותר, הסביבה שלי תהיה חזקה יותר. וזה… ושוב, עם הקדוש באוכל זה מתאפשר. הוא מסדר את זה. הוא יסדר לי את הבייביסיטר, והוא יסדר לי… הוא… הוא יסדר. אני סומכת עליו, ממש ככה.
רויטל: מדהים. את יודעת ממה שאת מדברת, אני, אחד הדברים שככה נופל לי האסימון, זה שתודעת שפע, זה פיקטיביות.
מזל: אפקטיביות?
רויטל: אפקטיביות.
מזל: כן.
רויטל: פרודוקטיביות.
מזל: אוקיי.
רויטל: שתודעת שפע זה אומר שאני לא צריך עשר שעות כדי שיהיה לי הרבה,
מזל: אה. ואוו, ואוו, וואו.
רויטל: תן לי ארבע שעות ממוקדות שאני בזמן שיא, זה תודעת שפע.
מזל: זהו, נכון אנחנו גם חיים בתרבות המערב, שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים הרבה. אני חושבת שגם אפשר לראות את זה ב… (צוחקת במבוכה) לא נעים להגיד במצב הזה שהגענו אליו. שהיה לנו את הצבא… כאילו ככה, ככה אומרים, כן? הצבא הכי חזק,
רויטל: נכון,
מזל: המודיעין הכי טוב. אנשים חזקים,
רויטל: מוסד, שב"כ.
מזל: כן. ו… ותראי מה קרה לנו. כאילו, זה… זה תעודת עניות לגֶאווה שלנו,
רויטל: נכון.
מזל: בתכלס.
רויטל: נכון.
מזל: ולאורך ההיסטוריה אנחנו רואים איך ניצחנו מעטים על מרובים. איך באנו בשם השם… וזה דרך אגב, הניצחון, אתה בא בשם השם, כאילו…
רויטל: אולי זה המסר שלה שלנו כעם ישראל.
מזל: נכון.
רויטל: מהמעט תעשה הרבה.
מזל: כן. שאנחנו לא צריכים הרבה.
רויטל: כן.
מזל: אנחנו לא צריכים הרבה!
רויטל: נכון.
מזל: ה… המעט שלנו זה מעט מזוקק. זה מעט חזק. זה מעט עם עוצמה, עם כאילו… וואו. זה מטורף. אם נחשוב על זה,
רויטל: כן.
מזל: נכון? אבל בגלל שאנחנו הולכים אחרי תרבות המערב, עובדים מלא שעות… הכל זה כאילו בכמות,
רויטל: וואו.
מזל: אבל לא, אנחנו לא עם של כמות. אנחנו עם של זיקוק. אנחנו עם… אנחנו מעטים על מרובים.
רויטל: וואו.
מזל: ושוב, זה כי אנחנו באים בשם השם. אם כאילו הוצאנו את בורא עולם המשוואה, כיהודים, הנפש היהודית, הריפוי שלה זה חיבור לבורא עולם. הרי הנשמה שלנו זה חלק אלוקה ממעל.
רויטל: נכון.
מזל: אם אנחנו נתנתק מבורא עולם, אז… אז…
רויטל: זה כמו לנתק את החמצן.
מזל: כן, אז שאומרים…
רויטל: איך ננשום?
מזל: את יודעת גם שאומרים, איפה הקדוש ברוך הוא היה ב… ב… בשביעי ל… לאוקטובר? אז הקדוש ברוך הוא הוא רק טוב. אז איפה הוא היה? כנראה שהוא לא היה. לא כי הוא… הוא לא היה ואז לא הייתה שמירה,
רויטל: כן.
מזל: את מבינה? זה לא שהוא עשה לנו משהו רע. זה לא שהוא היה ועשה רע. לא.
רויטל: זה כי הוא לא היה, אז זה קרה.
מזל: בדיוק. אז… בדיוק. בגלל שמה שנקרא… טוב, היו תקדימים, כל השנה האחרונה.
רויטל: והוא לא היה, כי אנחנו מנותקים ממנו.
מזל: בדיוק. כי התנתקנו.
רויטל: אתם התנתקתם ממני,
מזל: נכון,
רויטל: אני לא יכול להיות אתכם.
מזל: נכון.
רויטל: כי אתם מנותקים ממני, אז אני יוצא מהמשוואה.
מזל: אתם אמרתם אנחנו חזקים, אנחנו לבד, אנחנו מסוגלים, יש הרתעה, טה טה טה טה טה. התנתקת, אתה חשבת שזה אתה עצמך, זה בכוח שלך? סבבה. ודרך אגב, יש גם אזהרה כזו בספר דברים. תבוא לארץ, תשבע, תשמן, יהיה לך בתים, תבנה, תעשה, תתקדם. ואז אתה… ואז 'וישמן ישורון ויבעט'. כאילו… ואז אתה בועט. ואז אתה לא מעריך. ואז אתה, כאילו… ודרך אגב, אני מרגישה שזה מה שגם לי קרה. כאילו התקדמתי, התקדמתי, התקדמתי, הצלחתי וחשבתי שזה אני. ואז בעטתי, כאילו, את מבינה?
רויטל: כן.
מזל: ודווקא כשהקדוש ברוך הוא בא ולוקח לנו משהו, זה הזדמנות להתחבר מחדש ולהבין שהכל זה ממנו, גם ההצלחה שלנו זה ממנו. הכל זה הוא.
רויטל: איזה מדהים.
מזל: כן, כן, זה חיבור שהוא… ואני חייבת גם להגיד שהחיבור הנשי, כאישה להתחבר לבורא העולם זה חיבור שהוא שונה מחיבור גברי. כאילו, אם לגברים יש להם מצוות וכל מיני דברים שהם צריכים לעשות כדי להתחבר, אנחנו מחוברות ככה.
רויטל: as is,
מזל: בצורה הכי טבעית,
רויטל: as is.
מזל: כן. אנחנו לא צריכות להתאמץ. אנחנו לא… את יודעת, כל הנושא הזה של פמיניזם ונשים שיוצאות החוצה, ושוב, אנחנו נשים שאנחנו כביכול בחוץ. אבל זה, בסופו של דבר, זה לשים לנו גול. כי אנחנו מספיק טובות כמו שאנחנו. אנחנו לא צריכות להוכיח, אנחנו לא צריכות להיות בדרגים בכירים. שוב, אישה שרוצה שתהיה, אני לא נגד הדבר הזה. להיפך, אני בעד. אבל אני כבר טובה, גם אם אני עכשיו אשב בבית ואני אגדל ילדים, זה מהמם.
רויטל: כן,
מזל: כאילו זה לא משהו שהוא מוריד מהערך שלי.
רויטל: נכון,
מזל: כי שוב, כי יש לנו את החיבור הטבעי הזה,
רויטל: נכון,
מזל: אנחנו לא צריכות להתאמץ בשביל החיבור.
רויטל: גם, את יודעת, אני חושבת על זה שהתפילה הכי קדושה, זה תפילת שְׁמוֹנָה עשרה, ומי שיצרה אותה, זה הייתה אישה.
מזל: נכון, נכון,
רויטל: אז רק מדהים לראות כמה ש…
מזל: בכלל, כל התפילות של הנשים, הקדוש ברוך הוא מתהווה לתפילות שלנו. אוהב את התפילות שלנו. ואצלי זה… יש לי תפילות שהן כאילו, זה לא מהסידור זה פשוט מהלב זה… זה אפילו, את יודעת, לפני שאני… כל בוקר אמרתי, אני מתאמנת.
רויטל: כן.
מזל: אז אחד הדברים שמאוד מאוד חשוב לי זה לחבר את האימון שלי לבורא עולם. אז אני תמיד אומרת לבורא עולם, אני אומרת לו: בורא עולם, אני מתחילה להתאמן, אני מקיימת מצוות עשה, 'נפש בריאה בגוף בריא'. אני שומרת על עצמי. אני פשוט מחברת את זה אליו. וברגע שאנחנו נחבר כל דבר שאנחנו עושות לבורא עולם, זה יקבל עוצמה, זה יקבל כח.
רויטל: אני חושבת שזה סוד ההצלחה שלך, שהכנסת שותף.
מזל: כן, נכון.
רויטל: שותף… שותף בכיר.
מזל: כן. הוא המנכ״ל,
רויטל: (צוחקת)
מזל: תמיד אני אומרת. יש לך שותף? כן, בורא עולם. הוא המנכ״ל שלי, הוא זה ש… איתו אני מקבל את החלטות, איתו אני כאילו בא לי, לא בא לי. אפילו, את יודעת משהו, אפילו ברמה שאני, נגיד, יכולה לפעמים לשים איזשהו יעד שהוא נראה לי כזה על טבעי, אז אני מציבה את היעד הזה רק בשביל שבורא עולם ייכנס.
רויטל: וואו.
מזל: כי אני אומרת, אם אני לא אציב את היעד הזה, אז אין לי ביטחון ואמונה. כי אם היעד הזה הגיע לי לראש, כנראה שיש משהו. כנראה שהרצון הזה צריך להתממש. אם אני צריכה להגשים את הרצון הזה לבד, אז כנראה שאני לא אצליח. אבל אם בורא עולם נכנס לתמונה, אז ברור שכן.
רויטל: כן.
מזל: כאילו, הוא יכול לעשות הכל. אפילו מעבר,
רויטל: ואו.
מזל: כאילו מעל ומעבר.
רויטל: מדהים.
מזל: וזה כאילו לבטוח בו, ברמות הכי גבוהות שיש.
רויטל: נכון. אבל גם מה שאני נורא מעריכה בך שלמרות האמונה הגדולה שבך, את גם עושה השתדלות גדולה.
מזל: בטח.
רויטל: את גם פועלת, את גם אפקטיבית,
מזל: כן.
רויטל: את גם מקדמת.
מזל: כי אין, אסור לנו לסמוך על הנס. כלומר, אנחנו עושים השתדלות,
רויטל: יפה אמרת.
מזל: כן. עושים השתדלות. ודרך אגב, גם הרבנים אומרים את זה עכשיו, הם אומרים עושים השתדלות והכל, אבל שוב זה השתדלות שמחוברת לבורא עולם. כלומר יש השתדלות ויש השתדלות. יש השתדלות שאני אגמור את עצמי, מה שנקרא יחנוק את עצמי, יעבוד 24-7 ויש השתדלות שלא. כי אני צריכה שעל משהו יחול ברכה. את יודעת, זה כמו בן אדם שאומר לקדוש ברוך הוא, אני רוצה לזכות בלוטו אבל הוא לא ממלא לוטו. אז כאילו מה, איך תזכה? (צוחקת)
רויטל: כן.
מזל: אתה צריך ללכת למלא כרטיס לוטו כדי שהברכה תחול על משהו.
רויטל: נכון.
מזל: אז אנחנו רוצות שיהיה לנו ברכה במה שאנחנו עושות.
רויטל: נכון.
מזל: זה מה שאנחנו רוצות.
רויטל: נכון. אז למה בעצם אנחנו במדינה שלנו, יש לנו תרבות כזאת של…
מזל: תרבות המערב? (צוחקת)
רויטל: של… לא אבל את יודעת, אני מכירה כמה… יש לי כמה משפחות שגרות באירופה וגם בקנדה, שהערך… האורך חיים שלהם אחרת.
מזל: נכון, נכון,
רויטל: שכל יום זה יום.
מזל: נכון.
רויטל: אני זוכרת שהייתי מתארחת אצל דודה שלי באמסטרדם. אני אומרת, ממתי לאישה יש זמן של 45 דקות, אימא לשלושה ילדים, להתאפר, (צוחקת) לעשות פן… (קול רגוע)
מזל: תקשיבי, את יודעת שבשוודיה, אם אני לא טועה, אני כמעט בטוחה שבשוודיה לנשים אחרי לידה יש להם שנתיים חופשת לידה מהמדינה.
רויטל: שיואו.
מזל: שנתיים! עכשיו, לפי הרמב״ם לוקח לגוף האישה לחזור שנתיים.
רויטל: נכון,
מזל: כאילו, שנתיים שלמות היא צריכה מנוחה כדי שהגוף שלה יחזור להיות מה שהוא היה לפני כן. כאילו, הבראה של הגוף. זה… זה שאלה מאוד מעניינת. אנחנו… אנחנו בסטרס של החיים כמדינה.
רויטל: כן.
מזל: כאילו, אנחנו כל הזמן מרגישים שאנחנו צריכים להילחם.
רויטל: כן.
מזל: אני…
רויטל: אז אני חושבת שאם אנחנו רגע נבין למה, אז זה ייתן לנו רגע הבנה של זכות בחירה. להבין שיש לנו זכות בחירה. להבין שאני לא חייב לחיות בטירוף כזה,
מזל: נכון.
רויטל: של 24/7.
מזל: אז זה מה שאני… אני… אני חושבת שזה מתחיל בפרט. אם אנחנו… אם כל אישה תבחר איך להנהיג את הבית שלה, איך לחיות, ובאמת להתחבר לכוח עליון. כי יש הרבה אנשים שלא מאמינות שזה בכלל אפשרי,
רויטל: נכון,
מזל: את מבינה?
רויטל: אז קודם כל תביני שזה אפשרי.
מזל: כן, שזה אפשרי אצלך בבית. ואת יודעת, בזכות נשים צדקניות עם ישראל נגאל. כלומר עוד אישה ועוד אישה ועוד אישה, וזה מחלחל. זה לא… לא להגיד, אוי אני קטנה ואני לא… מה אני כבר משפיעה? לא. ברור שאת משפיעה. ברור שאת, כאילו, את חלק מעם ישראל!
רויטל: כן.
מזל: וזה, שוב, זה מתחיל אצלנו בבית הפרטי. כי להתעסק בכלל זה יהיה מאוד קשה. זה יהיה אפילו מתסכל הייתי אומרת. כמו… כמו לשאול את השאלות של איפה הצבא היה, ואיפה… אנחנו לא יודעים. כאילו, מתסכל… השאלות מאוד קשות וכואבות ומתסכלות.
רויטל: נכון, אני גם אומרת…
מזל: ושוב, שום תשובה גם לא באמת תרגיע, כי כבר שילמנו את המחיר, אז…
רויטל: בדיוק, בדיוק, כאילו מה הטעם גם לשאול את השאלות האלה.
מזל: כן.
רויטל: זה רגע מה שאני אומרת, בואו רגע נבין במה כן יש לי טעם להתמקד.
מזל כן, כן. את יודעת, יש איזה סיפור אחד ששמעתי כשהייתי בתיכון או בחטיבה, אני לא זוכרת. שאיזה ילד אחד הלך לישיבה, נפרד מההורים לכמה שנים כי זו ישיבה שהיא רחוקה מהבית. האבא הפתיע את הילד, הגיע לישיבה והוא ראה שבחדר השינה הוא לא נמצא. כנראה היה עם החברים, למד. הוא ככה ראה שהחדר מסודר שהארון מסודר, שהשידה מסודרת, ואמר אם כך אז הכל בסדר עם הבן שלי, וממש הלך הביתה. ואפילו לא נפרד מהילד. מה את חושבת נגיד על הדבר הזה, שאנחנו במצב של מלחמה, כן, אז את מדברת על פסולת של הגוף. מה לגבי גם הבית? כאימא לילדים. האם את באמת חושבת שזה טוב לנרמל בלגן בבית, אי סדר…
מזל: וואי (צוחקת)
רויטל: … תקומו מתי שתקומו…
מזל: נגעת בנקודה רגישה אצלי. (צוחקות) אז הנה עכשיו נפתח. (צוחקת) תשמעי זה מורכב. אני מאוד אוהבת סדר, ומאוד אוהבת ניקיון. אבל אני לא אוהבת לסדר ולנקות.
רויטל: כן. (צוחקת)
מזל: ו… ואיך… איך אני אגיד את זה?
רויטל: תראי, את… את בת של מלך. את לא אמורה לבשל, את לא אמורה לנקות,
מזל: (צוחקת)
רויטל: את לא אמורה לנקות, את לא אמורה לכבס.
מזל: כן, אז האמת שהייתה לי מישהי מהממת שהייתה באה אליי, והפסיקה לבוא במלחמה בגלל המצב. היא נורא מפחדת.
רויטל: כן.
מזל: ואני… אני… תראי, קודם כל החלטתי שיש אזור בבית שהוא תמיד יהיה מסודר ונקי. שזה האי, שזה מרכז הבית.
רויטל: מדהים.
מזל: שאני ממש משתדלת שהאזור הזה יהיה מסודר ונקי. אמ… רוב היום אני מאוד משוחררת. כאילו, אני מבינה. יש לי פה ילדים בבית והם מפלגנים וזה… וזה כאילו, זה חיים כמו שאומרים.
רויטל: כן.
מזל: ומדי פעם כזה בסוף היום אם יש לי כוח, לא תמיד יש לי כוח, לפעמים פשוט נופלת איתם, אז אני מאפסת. אני מודה שאני פחות עושה מזה עניין,
רויטל: מהמם.
מזל: בתקופה הזו.
רויטל: מהמם.
מזל: כאילו אני לא עכשיו… אני… אני באמת עשיתי לעצמי מה שנקרא, אני בוחרת את המלחמות שלי. כלומר, התזונה שלי ושל הילדים שלי זה הכי חשוב לי בעולם. ה… השגרת בוקר שלי. וואי, זה ממש ממש חשוב לי. דרך אגב, בשבועיים הראשונים גם סגרו אצלנו את החדר הכושר ואת הסטודיואים וזה. ו… וה… ובייביסטר שהילדים מאוד אוהבים אותה, היא הייתה לומדת בזום בבוקר. אז החלטתי שאני אביא אותה בערב, ובערב אני פשוט אצא להליכה. כלומר,
רויטל: מדהים!
מזל: מצאתי את האיך כן. בדיוק.
רויטל: ובנות… ובנות ישמעו את זה, יגידו, איך היא יצאה בערב להליכה עם האזעקות! מזל: (צוחקת)
רויטל: כאילו תבינו מה זה להיות ב-100% אמונה.
מזל: אה, כן. לא, אני… אני גם אומרת כאילו, בואי. הנפש שלי… אז מה, אז אני אהיה בתוך הבית שלי ואני אתפורר? את מבינה?
רויטל: אני מסכימה איתך. תחשבי שאני מקבלת סביב ה-300 הודעות כל יום, האם לצאת מהבית.
מזל: וואו, איזה מטורף.
רויטל: רויטל, זה מפחיד לצאת מהבית? זה בסדר לצאת מהבית? מה את אומרת? ואני אומרת, כן, בטח, מה זאת אומרת?
מזל: כן, לצאת, לצאת מהבית.
רויטל: אנחנו, אסור לנו לפחד.
מזל: כן. ברגע שאנחנו…
רויטל: כי אז יכול גם ליצור פוסט-טראומה,
מזל: כן,
רויטל: בהמשך,
מזל: נכון.
רויטל: של פחד לצאת בכלל לעבודה, של כל הזמן במחשבה הזו…
מזל: כן.
רויטל: לא. צריך לנתק את הפחד עכשיו. אז זה מדהים לדעת ש…
מזל: נכון,
רויטל: … שבשבועיים הראשונים של המלחמה שעוד היה מחבלים בארץ…(צוחקת)
מזל: יצאתי. כבר אחרי שלושה ימים.
רויטל: שעוד היה מחבלים בארץ. (צוחקת)
מזל: אני גרה בפתח תקווה,
רויטל: בסדר, זה לא משנה.
מזל: אם הייתי גרה ב… לא יודעת, באופקים, אולי לא הייתי יוצאת, או הייתי בורחת, (צוחקת)
רויטל: כן.
מזל: אבל גם… גם להבין איפה אתה נמצא.
רויטל: כן.
מזל: כל הקטע הזה שהסרטונים הם כל כך מחלחלים שאתה בטוח שזה אצלך בבית.
רויטל: נכון.
מזל: את יודעת, אנשים בודקים עשר פעמים אם הם סגרו את הדלת.
רויטל: כן.
מזל: הם מזמינים דלת חדשה… כאילו, את יודעת,
רויטל: כן,
מזל: לקחנו, הלכנו רחוק, רחוק, רחוק.
רויטל: כן,
מזל: כאילו, עוד שנייה נכנסים אלינו הביתה. אבל שוב, זה ה… זה המלחמה הפסיכולוגית.
רויטל: נכון.
מזל: ובוא ניקח את זה למקום החיובי. אם ככה אנחנו רואים סרטוני זוועות וזה משפיע וזה מחלחל, בוא נראה דברים טובים, וזה ישפיע ויחלחל. זה עובד גם הפוך.
רויטל: כן.
מזל: אני תמיד אומרת, כל דבר יש לו פלוס ומינוס. אז בוא נלך לפלוס, כאילו, בוא ננצל את זה. תקשיבי אני, רויטל, הבנתי אחרי שלושה ימים, שאם אני ממשיכה לצפות בסיפורי זוועות, לקרוא סיפורים, לראות טיק טוקים, אני מאבדת את זה.
רויטל: כן.
מזל: כאילו, באמת הבנתי את זה מהר מאוד. והתחלתי ברמה, שפשוט התחלתי לדלג. כי את יודעת, יש יצר של הסקרנות? אבל אצלי זה כבר הגיע למצב שזה כבר לא בא לי. כאילו בא לי כבר להקיא מזה,
רויטל: כן.
מזל: ברמת הנפש שלי,
רויטל: כן,
מזל: ואני כבר לא מעניין אותי לשמוע עוד סיפור. לא רוצה. כי…כי ראיתי מה זה עושה לי, את מבינה?
רויטל: כן.
מזל: ודי, ראיתי מספיק סיפורים. הזדעזעתי… הזדעזעתי, כאבתי. עכשיו אני…אני אמא לשתי ילדים, אני מובילה פה קהילה, אני צריכה לשמור על עצמי. כאילו זהו, מספיק. כאילו גם הרגשתי תחושת אחריות כזו, שצריכה לקחת מנהיגות ולבוא ולשים גבולות.
רויטל: אני חושבת שזה גם אחריות שלנו כאמהות,
מזל: כן.
רויטל: לתווך לילדים. כי אני… אני לפני כמה ימים, הילדים דמיינו… הילדים שלי דמיינו שיש אזעקה. אז הם רצו במהירות לממ"ד,
מזל: לממ"ד, וואו.
רויטל: בדרך לשם הילדה שלי נפלה, קיבלה מכה. מסתבר שהיינו צריכים לנסוע לבית חולים כי הדם פשוט לא הפסיק,
מזל: וואו.
רויטל: אז היה הדבקה. ובדרך לבית חולים, אז… זה היה חשוך, זה היה 12 בלילה, זה גם…
מזל: מטורף.
רויטל: אז אנחנו רואים כמו מכוניות וסירנות כי, בסדר, שיטור. זה רגיל. רגיל, תמיד זה היה. אז הילדה שלי, אדל, אומרת: אמא, יש פה משטרה, יש פה… (קול לחוץ) אני אומרת: אדל! כאילו אני כבר, את יודעת, כבר הייתי כזה בטונציה של: אנחנו לא מפחדים! מה יש עכשיו? אמרתי, מלחמה. אמרתי, אין מלחמה, כי כבר ניצחנו. חשוב להכניס את זה לילדים שלנו.
מזל: כן, את הרוח. נכון.
רויטל: אל… אל תהיו שם בנקודה של הפחד,
מזל: זהו,
רויטל: ומשטרה… אל תהיו חרדתיים, אל תהיו מפוחדים. לא, מה זאת אומרת, אנחנו נפחד?
מזל: נכון.
רויטל: אמרתי לאדל: אדל יש לנו בורא עולם, אנחנו נפחד?
מזל: נכון.
רויטל: "נכון, אמא, את צודקת". (צוחקת)
מזל: כן, וואי, לגמרי.
רויטל: כן.
מזל: ואני גם חייבת להגיד, תראי לי… לי הם ממש קטנטנים,
רויטל: נכון.
מזל: אז הם לא מפחדים,
רויטל: נכון.
מזל: אין להם מושג, אולי סיה קצת מתחילה להבין. אבל משהו שמאוד הבנתי, במיוחד בארבע שנים האחרונות שגם עברנו קורונה, ועוד היו כמה… צוק איתן וכל זה נכון,
רויטל: נכון,
מזל: זה שאין שגרה באמת. והרבה פעמים נשים מחכות, אולי אני לוקחת את השיחה לכיוון אחר, אבל זה חשוב לי להגיד את זה.
רויטל: בטח.
מזל: הרבה פעמים נשים מחכות לזמן הנכון לעשות שינוי.
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: ואין זמן נכון, אין זמן נכון. אין שגרה. אנחנו צריכות ללמוד לחיות בתוך חוסר שגרה.
רויטל: נכון.
מזל: זה עוד משהו. ומקודם שאלת על הבית ועל הבלאגן. אז באמת אני הבנתי שזה לי, בסולם הערכים שלי כרגע זה לא מספיק חשוב כדי להשקיע, לשים שם את האנרגיה. ואני מוותרת שם, וכן, הילדים שלי הם לא עכשיו בשיא השגרה. והם לא הולכים לישון בשבע בערב. אנחנו גם ישנים כולם בממ"ד, שזה בכלל כאילו, את יודעת אין את ההפרדה. אז הכל בסדר.
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: אבל מה שכן בשגרה חשוב לי, אז הוא חשוב לי גם עכשיו בחוסר השגרה. כי אני יודעת שאני לא יודעת איזה שגרה תהיה עוד חודשיים, אין לי מושג מה הולך להיות,
רויטל: כן.
מזל: אז אני מנסה כאילו, את יודעת, להרים את הראש מעל המים ולהבין איזה שגרה אני מייצרת לי,
רויטל: כן.
מזל: זה גם שאלה שכל אחת יכולה לשאול את עצמה, איזה שגרה עכשיו אני יכולה לייצר עבורי. שגרה שתחזק אותי, שגרה שתעצים אותי, שגרה שתעזור לי להרים את הראש מעל המים, שגרה שתחזק את כל עם ישראל. ותמיד לחבר את זה לעם ישראל, כי…
רויטל: כן,
מזל: כי זה בשביל עם ישראל.
רויטל: גם צריך להבין מה שאני רואה, זאת המציאות שלי. אז אם אני אראה כל היום חדשות, זאת המציאות שלי,
מזל: נכון. אצלי אין חדשות בבית.
רויטל: אם אני לא אראה חדשות… מדהים.
מזל: אין חדשות, אין.
רויטל: מדהים.
מזל: לא משנה מה, לא… אין. לא דולק חדשות.
רויטל: זה מדהים.
מזל: אני גם לא… לא מתחברת לחדשות, כאילו אני לא… לא מאמינה לכל מה שאומרים שם. את יודעת,
רויטל: ברור, זה לא חדשות,
מזל: כן.
רויטל: כמו שדיברנו מקודם בפודקאסט פה, שזה חששות. (צוחקת)
מזל: כן. ענק. חששות. אהבתי. (צוחקת)
רויטל: זה לא… זה לא… זה לא זה. אני אגיד לך…
מזל: כן.
רויטל: אני אגיד לך משהו שבאמת אמרת מקודם, שאנחנו מחפשים את השגרה.
מזל: כן.
רויטל: אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה, אין שגרה.
מזל: בדיוק. בדיוק.
רויטל: אין שגרה.
מזל: נכון.
רויטל: וזה אחת הסיבות למה…
מזל: אין שגרה וזו השגרה. שאין שגרה.
רויטל: בדיוק, בדיוק. וזאת… וזה הנקודה שאנשים צריכים להבין למה אנחנו המדינה הכי אובססיבית בעולם, לרכישת נכס.
מזל: כן.
רויטל: כי אנחנו צריכים איזשהו… את התדר הזה של הוודאות.
מזל: את הוודאות, האחזות. כן.
רויטל: של האחיזה במשהו.
מזל: נכון.
רויטל: זה למה… שום מדינה באירופה שום מדינה… שום באמת מקום אחר ומפותח בעולם, "הו כן, נגור בשכירות, מה הבעיה". (צוחקת)
מזל: נכון, נכון, נכון. אנחנו חייבים את הביטחון, את הוודאות,
רויטל: כן.
מזל: את ה…
רויטל: אז… אז… אז באמת… אז באמת במקום ליצור שגרה, או לחכות לשגרה… סליחה, במקום לחכות לשגרה, תצרו שגרה.
מזל: נכון, נכון. דרך אגב, אפרופו ודאות.
רויטל: כן,
מזל: אם אני בת של מלך, האם יש לי ודאות?
רויטל: בטח.
מזל: בדיוק. אז למה אני צריכה את כל הדברים החיצוניים שיוכיחו לי שיש ודאות? כאילו אני יודעת שלא יחסר לי, אני… תראי, בעלי הוא עצמאי, בתחום האירועים.
רויטל: כן.
מזל: בקורונה - הוא לא עבד. עכשיו - הוא לא עובד. עזבי שגם נפשית, איך הוא אומר לי, אני משתגע,
רויטל: כן.
מזל: כאילו, הוא מת לעבוד בשביל הנפש שלו,
רויטל: נכון.
מזל: לא רק בשביל כסף. אני אומרת לך באמת רויטל, מכל הלב, אני לא חוששת. והוא מפרנס משמעותי. ובאמת כאילו, אין לי דאגה ולו אחת קטנה לגבי מה יהיה עם כסף. אני הבת של המלך, מה, יש לו בעיה להביא לי כסף? זה לא יבוא דרך העבודה של בעלי, זה יבוא בדרכים אחרות.
רויטל: כן.
מזל: הכל טוב, אני פתוחה, בוא תביא. כאילו, הכל בסדר. ואת יודעת משהו? אני גם ראיתי בחיים שלי שהיה לי הרבה מאוד כסף והוא היה פשוט נבלע ונאבד. והיו תקופות שהיה לי הרבה… קצת, מה שנקרא. והיה ברכה מטורפת. וזה גם משהו שלקחתי מסבתא שלי, זכרונה לברכה, שאני קרויה על שמה, איך היא הייתה עושה מכלום, שוב אנחנו חוזרים למעט הזה, הרבה.
רויטל: כן.
מזל: כאילו באמת, כאילו גם מה שיש לכם בבנק, אל תסתכלו על זה מה יש.
רויטל: כן.
מזל: אומרים ש… בטוח… בטוח את מכירה את המשפט הזה. אין הברכה סמויה אלא בדבר… אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. דרך אגב, מה זה אומר? הרבה אנשים לוקחים את זה למקום של...
רויטל: להסתיר.
מזל: כן, להסתיר. אבל זה לא נכון. הדבר הסמוי מן העין זה אומר, שאם את עכשיו אומרת, יש לי מאה אלף שקל, סתם למשל בחשבון הבנק. אז אומרים לך, אמן. יש לך מאה אלף שקל. זה מה יש. אבל אם את לא תגידי יש לי מאה אלף שקל, אפילו שיש לך מאה אלף שקל, אז יהיה לך ברכה. וזה יהיה סמוי מן העין, זה משהו שאת בכלל לא רואה.
רויטל: (המהום הבנה)
מזל: כלומר, המאה אלף שקל האלה יכולים להיות גם 200 אלף,
רויטל: זה…
מזל: יכולים להיות גם 300 אלף, גם 400 אלף…
רויטל: זה… זה… זה מה שאמא שלי אמרה לי תמיד: אל תספרי שקל את המשכורת שלך.
מזל: בדיוק.
רויטל: תני למזל להיכנס.
מזל: בדיוק. והלספור, זה מה שאומרים כאילו, הפרשנות על הלספור, אומרים ברגע שבן אדם סופר את התבואה שלו, אז… והוא שם מספר, זהו, אין ברכה. כי… כי ספרת. כי אמרת מה שיש לך. זה פרשנות של חכמים, שתביני.
רויטל: וואו.
מזל: זה שלקחו את זה למקום הזה של להסתיר, ולא להראות מה יש לך, זה לא נכון.
רויטל: וואו.
מזל: וזה פשוט מדהים, כי יש לך יחס לעומק של הדברים, לדרש של הדברים אתה מבין שכאילו, וואו, יש לך הרבה יותר ממה שאתה חושב שיש לך.
רויטל: וואו, איזה מדהים.
מזל: בגלל זה אל תספור את הנכסים שלך, ואל תספור את הכסף. בסדר, תתנהל נכון כלכלית, ברור. אבל תבין שמאה שקל זה גם יכול להיות שווה אצל בורא עולם אלף שקל, ואלפיים שקל ושלושת אלפים שקל. וכּן הפוך. יכול להיות לך סכום… מלא מלא כסף, אבל זה לא… אין הלימה בין מה יש ו…
רויטל: נכון. נכון. וואי זה מדהים.
מזל: כן, זה חזק.
רויטל: מדהים. זה חזק מאוד.
מזל: זה חזק.
רויטל: צריך לעכל את זה.
מזל: כן, צריך ל… נכון.
רויטל: אה…
מזל: זה… זה העיניים הפנימיות.
רויטל: זה גישה. כן.
מזל: זה להפסיק להסתכל בעיניים חיצוניות. אנחנו כל הזמן מסתכלים על דברים בעיניים חיצוניות. דרך אגב, גם המקרה הזה. הקטלוג, אם זה מקרה טוב או רע, אנחנו לא יודעים.
רויטל: כן,
מזל: אז למה לקטלג את זה? יכול להיות שהיה צריך להיות משהו הרבה יותר רגוע… גרוע. יכול להיות שדווקא עכשיו שהתעוררנו והתאחדנו, מנע… עכשיו אנחנו מונעים משהו הרבה יותר היסטרי. אנחנו לא יודעים.
רויטל: נכון,
מזל: אז בואו נפסיק לקטלג. פשוט נאמין בטוב, נאמין בבורא עולם שהוא טוב, הוא מיטיב, ו… וזהו. כאילו, ו… ו… וכמו שאמרת, לא להתעסק בדברים שאנחנו לא יודעים בכלל את התשובות עליהם.
רויטל: נכון, נכון. להתעסק במה שכן עושה לנו טוב.
מזל: כן.
רויטל: בואי רגע נעשה איזשהו תפריט של עוגנים.
מזל: תפריט. אוקי.
רויטל: התחלנו מקודם, אמרת שתי ליטר מים ביום, צלחת פירות…
מזל: בואי נעשה סדר יום, כמו שאמרת.
רויטל: יאללה מדהים, אני אשמח. (צוחקת)
מזל: יאללה, סדר יום. תראי, קודם כל אני… נעשה סדר יום כללי, ושכל אחת תמצא את ההתאמות ואת מה שהיא אוהבת ושנכון לה. כי אני מאוד מאמינה בלהקשיב לגוף, אני לא מאמינה שיש תפריט אחד שמתאים לכולם. אבל כן עוגני בריאות.
רויטל: כן.
מזל: אז נתחיל מזה שקמים בבוקר, לא צריך ישר ללכת לאכול ארוחת בוקר. להתחיל עם שתי כוסות מים גדולים, אם אפשר מים חמימים. מה שהמים החמימים עושים, הם נכנסים לכליות ולכבד ופשוט גורמים לכליות ולכבד לעבוד טוב יותר. שהם המסננים של הגוף. ככל שהגוף יסנן פסולת בצורה טובה יותר, ככה הגוף יהיה חזק יותר.
רויטל: וואו.
מזל: פשוט לפתוח את הבּוּ… את הבוקר בשתי כוסות מים חמימים לנקות את הגוף,
רויטל: עם תוספי תזונה של מזל, ויטמינים! (צוחקת)
מזל: יאללה, ותוספי תזונה. אז זה גם, אני יכולה להגיד כמה מילים אם תרצי. שזה בהחלט כאילו, את יודעת, דיברנו על פירות וירקות, אבל הגוף שלנו עכשיו נמצא במצב שהספיגה, יכולת שלו לספוג את הרכיבי תזונה, היא מאוד מינימלית בקשר לסטרס ולחץ.
רויטל: בגלל הלחץ?
מזל: כן, בעצם עכשיו הסטרס והלחץ משתלט. זה אומר שאם נגיד פעם הייתי צריכה רבע עגבנייה בשביל כל הויטמין C שהגוף צריך, היום אני צריכה 20 עגבניות. אבל מי אוכל 20 עגבניות, אז כן, כדאי לקחת ויטמין C כדי לחזק את המערכת החיסונית. שהמערכת החיסונית תהיה חזקה, כי היא זו שהולכת ונחלשת,
רויטל: וואו.
מזל: כתוצאה מהדבר הזה, כן.
רויטל: וואו.
מזל: אז אמרנו, שתי כוסות מים על הבוקר, קמים בבוקר. ואז לנסות לקחת לפחות איזה שעה של צום, מה זה צום? פשוט לא לאכול. לתת לגוף להירגע. לתת למערכות להתחיל לפעול. בכלל באופן כללי לאכול על הבוקר זה דבר שהוא די הטעיה של החברה המערבית. נכון, אומרים לאכול בבוקר כמו עשיר, אבל גם לרמב״ם היה לו טקס בוקר עד שהוא התחיל את הבוקר.
רויטל: כן. (צוחקת)
מזל: עד שהגיע הזמן של הבוקר, את מבינה? בוקר זה… אוקיי, בוקר זה יכול להיות גם בעשר, ולא בשש בבוקר, עכשיו שאני קמה.
רויטל: נכון.
מזל: אז כל אחת לפי איך שהיא קמה. ואז אני ממליצה מאוד מאוד לאכול פירות. בדגש על תפוחים, שיש בהם הרבה נוגדי חמצון, פירות העונה. פשוט לתת לגוף משהו שהוא קליל, אתם הולכות לסופר קונות, לא יודעת, שוקולד וקפה? קנו פירות, מה הבעיה? אני נכנסת לסופר יכולה לקנות חבילת ענבים ולאכול אותה.
רויטל: כן. כן.
מזל: כאילו בסופר, כזה. כאילו זה…
רויטל: מדהים!
מזל: … לשנות את החשיבה, שאוכל מהר זה יכול להיות גם פרי,
רויטל: כן.
מזל: זה לא רק קפה ושוקולד, אוקיי?
רויטל: כן.
מזל: ואז פשוט להקשיב לגוף ולראות מה נכון. אם נכון לי ארוחות קטנות לאורך היום, גם אם עכשיו אני אוכלת איזה משהו שהוא ג'נקי, זה בסדר. אבל נגיד כל שעתיים איזה ארוחה קטנה, וכן לנסות לעשות ארוחה אחת ביום, ארוחה טובה של סלט גדול או ארבע מנות פר… ירק. אפילו שאוכלים אותם ככה,
רויטל: כן,
מזל: … כמו שאמרנו מקודם. חלבון, אפילו שתי מנות חלבון, אין בעיה.
רויטל: מה, חזה עוף?
מזל: מה שאוהבים. אם זה מי שאוכל מן החי אז חזה עוף, דגים. מי שיותר אוהבת מן הצומח, זה יכול להיות חומוס, קינואה, קטניות, כאלה.
רויטל: מדהים.
מזל: שומן טוב. אנחנו נכנסים לעונת החורף, אבוקדו. לא… לא… אפשר לאכול בשפע,
רויטל: כן.
מזל: כאילו באמת לא צריך עכשיו למדוד וזה, אם זו גם ארוחה מרכזית כזו אז לתת לגוף את מה שהוא צריך. וה… והטיפ האחרון זה להחליט על שעה מסוימת שאני עוצרת. כלומר שאני לא עכשיו נכנסת לאכילה לילית. לתת לגוף… בלילה, זה הזמן הכי טוב של הגוף שלנו לנקות את עצמו ולווסת את עצמו ליום שלמחרת. אין דבר יותר חזק מצום לילה, מה שנקרא. מלא לאכול בלילה.
רויטל: וואו.
מזל: כן. כי כשאנחנו אוכלים בלילה, הגוף לא מעכל מזון בלילה…
רויטל: מאיזה שעה עד איזה שעה שזה נחשב לצום לילה?
מזל: תלוי. אומרים שעתיים לפני השינה.
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: אם את רוצה ללכת לפי הרמב״ם, אז בקיץ זה שבע, בחורף זה שמונה.
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: ואם את רוצה ללכת אהההה הכי זה… אז בשקיעה לעצור.
רויטל: כן.
מזל: כלומר כשהשמש יורדת, זה כאילו סימן שהגוף, כבר די, זהו, הוא לא צריך יותר אוכל.
רויטל: וואו.
מזל: אז כל אחד שיעשה לעצמו את ההתאמות. אבל באמת מספיק אפילו להחליט שאני לא אוכלת סתם למשל מ-10 עד 10 , וואו. עשית חסד מטורף עם הגוף שלך.
רויטל: וואו, מה את אומרת.
מזלד: וזה שגרה, זה פשוט שגרה כזו שהיא נורמלית, הגיונית. ותוספי תזונה…
רויטל: ולא קיצונית.
מזל: כן, לא קיצונית. לא לחפש את הדיאטה. שוב, גם תזכרו שמה שקיצוני מכניס עוד יותר את הגוף לסטרס.
רויטל: כן, זה לא הזמן.
מזל: אז… כן. ועוד משהו, אני רוצה להגיד, זה ללעוס טוב את האוכל. דיברנו על הספיגה של הויטמינים והמינרלים, כשאנחנו לועסים טוב את האוכל, האוכל מגיע מעוכל יותר, יותר קל לו להיספג לתוך התאים. ועוד משהו חשוב, אוכל שלא מתעכל טוב בגוף אז הוא ממש עושה פצעים במעי. יש הרבה אנשים שיש להם קוליטיס וכרון זה בגלל לעיסה לא טובה.
רויטל: ואוו!
מזל: האוכל מגיע לא מעוכל, הוא ממש שורט את המעי ועושה פצע.
רויטל: וואו.
מזל: ופצע שכל הזמן שורטים אותו… את יודעת, קרה לך פעם שחתכת סלט ונחתכת ביד?
רויטל: כן.
מזל: תוך כמה זמן זה נרפא?
רויטל: לוקח לזה קצת זמן.
מזל: אבל… אבל יחסית מהר,
רויטל: כן,
מזל: כלומר יומיים, שלושה,
רויטל: נכון.
מזל: עכשיו למה זה נרפא מהר? מכיוון שאנחנו לא מגרדות את הפצע.
רויטל: (המהום הבנה)
מזל: אני לא עכשיו נכנסת עם סכין…
רויטל: בטח,
מזל: … ומגרדת.
רויטל: אם אני אגרד, זה… חודשים.
מזל: בדיוק, אבל… זהו. ומה שקורה במעי כשיש נגיד כרון, קוליטיס, כל מיני מחלות מעי שיש היום להרבה אנשים, יש פצע. וכל הזמן מגיע אוכל לא מעוכל והוא מגרד את הפצע, אז הפצע הזה לא יכול להחלים.
רויטל: וואו.
מזל: אז מספיק שאני אלעס טוב טוב את המזון, אז המזון כבר יגיע מעוכל, הוא לא יגרד את הפצע והפצע יוכל להגליד ולהבריא. תביני, כאילו, לא כדורים, לא ניתוח, לא להסיר איברים. פשוט לאכול נכון. לאכול… ללעוס טוב את המזון,
רויטל: וואו.
מזל: ובוודאי שזה מניעה. כלומר לא להגיע, כן? גם מי שלא חולה כדאי שילעס טוב…
רויטל: בטח.
מזל: … את האוכל שלו.
רויטל: בטח.
מזל: ממש ללעוס טוב, כאילו אני שותה את האוכל. כאילו האוכל עכשיו צריך להחליק לי בגרון. וזה משהו שעכשיו בתקופה הזו אנחנו יכולים להקפיד עליו, כי אף אחד לא רודף אחרינו. יש לנו יותר זמן, יותר פניות. אז לשבת, ללעוס לאכול טוב. אה… אז זהו. ותוספי תזונה.
רויטל: תוספי תזונה, כן.
מזל: אני לגמרי ממליצה. כאילו, לגמרי… לגמרי ממליצה.
רויטל: מה זה אומר תוספי תזונה? אני מנסה להבין.
מזל: קודם כל, מצב נפשי.
רויטל: מה אני שותה? מה אני שותה כשאני לוקחת את הכדור הזה?
מזל: את שותה מיצוי של ויטמינים ומינרלים ותמציות צמחים. דברים שדרך הטבע יהיה לך מאוד קשה לקבל אותם. ויהיה לך מאוד קשה לספוג אותם. אני אתן דוגמא. למשל ויטמין C , למשל שלי, של המותג שלי, הוא ליפוזומלי, מה זה ליפוזומלי? זה טכנולוגיה שמאפשרת לקפסולה לדבר עם התא. התאים שלנו יש להם מעטפת שומנית, אז קפסולה ליפוזומלית גם לה יש מעטפת שומנית. ותחשבי כאילו תנסי לדמיין את זה בדמיון שלך. זה נספג, זה נטמע ביחד, הקפסולה מגיעה לתא והיא חודרת לתא.
רויטל: וואו.
מזל: היא כאילו נספגת בתוך התא. תשמעי, דרך התזונה היום יהיה מאוד קשה לקבל את זה, את הטכנולוגיה הזו.
רויטל: וואו.
מזל: כן, כן. זה מטורף לגמרי.
רויטל: אני אומרת, הטכנולוגיה עושה איתנו חסד.
מזל: בטח,
רויטל: וואו.
מזל: אני גם אומרת כמו שכאילו, אנשים, את יודעת הם משתמשים בכל מיני דברים קפואים, במנות חמות,
רויטל: (המהום האזנה)
מזל: בג'אנק פוד מהיר כזה, כי אין להם זמן, אז סבבה. מעולה. אז בוא… בוא ניקח את זה לצד השני. הנה אני הופכת את זה לצד השני. אז בוא נשתמש בתוספי תזונה, בוא נשתמש בדברים שמקצרים לי את הזמן.
רויטל: בוא, תקנה ענבים בסופר ותאכל אותם בדרך לקופה. (צוחקת)
מזל: כן, כן. גם עכשיו חתכתי סלט, אז בוא… בוא נחתוך כבר כמות גדולה, נשים במקרר, שיהיה. הקירור שומר על הערכים התזונתיים. נכון, זה לא כמו שאני חותכת באותו רגע, אבל בסדר, נו, יאללה. בוא נשחרר.
רויטל: כן.
מזל: זה מספיק טוב,
רויטל: כן.
מזל: למצב הזה, למצב הנוכחי. אז אני מאוד ממליצה בדגש על תוספים, תוספים שמאזנים, קודם כל, את הסטרס. אם זה אשווגנדה, זעפרן זה כל מיני חומרים כאלה שפשוט עוזרים לגוף לעבוד טוב יותר. להפריש את הסרטונין ואת הדופמין טוב יותר. לישון טוב יותר. שינה טובה יותר זה מצב נפשי טוב יותר. אה… ויטמין C אמרנו, לחזק את המערכת החיסונית. וגם הייתי ממליצה על נוגדי חמצון אם…אם…אם ניגע בגוף שלנו נרגיש את הסטרס. נרגיש את הנוקשות של השרירים. אז כורכום, תוסף כורכום. לשים לב שכתוב 95% כורכומין כי הכורכומין זה המיצוי. כורכום זה לא באמת. אנחנו רוצים את הפרח, את התמצית.
רויטל: כן.
מזל: אז גם לחזק את הגוף מבחוץ, מבחינתי בתקופה הזו זה לא מותרות. זה ממש לתת לגוף את מה שהוא צריך.
רויטל: כן.
מזל: לא להגיע למצב שאחר כך הגוף שלנו מאבד את זה, ואז תרופות ואלוהים ישמור. לא, לא להיות שם.
רויטל: וואו, וואו. כן, אני גם לפני כמה ימים נכנסתי למיטה ואני פשוט הרגשתי את כל השרירים ברגליים שלי…
מזל: כן… הכל כבד.
רויטל: תפוסים, הכל תפוס,
מזל: כן,
רויטל: הכל כבד.
מזל: כן. כי תחשבי שכל הגוף שלך עכשיו עסוק בלשרוד סטרס ולחץ.
רויטל: כן.
מזל: וזה, לא מעניין אותו עיכול. לא מעניין אותו הגוף הפיזי. כי הנפש שלנו היא מעל הגוף.
רויטל: כן.
מזל: אז הגוף תמיד ילך למה שגבוה יותר. הוא ידאג למה שיותר חשוב כרגע. יותר חשוב זה לווסת את הסטרס והלחץ, אבל הוא לא יודע שזה מתמשך.
רויטל: כן.
מזל: אז הסטרס והלחץ מתמשכים, וכל הבעיות הבריאותיות שקורות בשגרה, הן מועצמות פי עשר. כלומר אנשים שלא יטפלו בהם עכשיו, יטפלו בעצמם עכשיו, אז הם יחוו אחרי המלחמה הזו, מצב פיזי מאוד מאוד קשה. מאוד. התפרצות של מחלות, דלקות, זה הזמן…
רויטל: חרדות?
מזל: בוודאי. חרדות זה לדעתי מספר אחד. אני… אני חושבת שכבר אנשים עכשיו חווים את החרדות.
רויטל: כן.
מזל: עכשיו, העניין הוא חשוב להבין, העניין הוא… הבעיה זה לא הסטרס והלחץ. הבעיה היא שזה יותר מדי סטרס ולחץ. כמו שאני אומרת, הבעיה היא זה לא ג'אנק פוד. הבעיה היא שזה יותר מדי ג'אנק פוד.
רויטל: (המהום הבנה) יפה.
מזל: מבינה? זה היותר מדי. זה… זה… הגוף יודע להתמודד עם הכל. אבל כשזה יותר מדי, אז אתה כבר, איך אני אומרת? שאת מנקה את הבית שלך, אם את כל יום צריכה לנקות את הבית שלך, זה יותר מדי. מנקה פעם ביום, זה בסדר.
רויטל: כן, נכון.
מזל: איזון. איזון.
רויטל: איזון.
מזל: אנחנו, אנשים… אנחנו חייבים איזון.
רויטל: וואו.
מזל: איזונים, איזונים.
רויטל: מדהים.
מזל: כן.
רויטל: זה… אז מה שהבנתי ממך, כמה שיותר שיהיה מחובר למצב הטבעי שלו.
מזל: כן.
רויטל: האוכל.
מזל: נכון, בטח. רוב…
רויטל: נגיד, לא ירקות מקופסאות, כן. את יודעת יש אנשים שישמעו אותך ויגידו, אוקיי יש לי גזר גמדי מקופסת שימורים. אותו לאכול? לא. (צוחקת)
מזל: קופסת שימורים לא כדאי.
רויטל: לא נראה לי שלזה מזל מתכוונת.
מזל: לא.
רויטל: לדעתי את ממש מתכוונת לפירות וירקות טריים.
מזל: כן, ממש לקחת עגבניה כמו שהיא, מלפפון… כן.
רויטל: כמה שיותר טבעי וט… וטרי.
מזל: נכון.
רויטל: מה את חושבת על… תמרים?
מזל: מעולה!
רויטל: כן?
מזל: כן, מה, אני חיה על תמרים.
רויטל: כי אנשים ממש עושים עכשיו חטיפים כאלה עם חמאת בוטנים…
מזל: כן, בטח. מעולה אני… אני גם עושה.
רויטל: אני בטוחה שיש אצלך מתכונים בתוך ה… דף האינסטגרם שלך.
מזל: כן, כן. אני גם אגיד, אם אפשר להגיד? (צוחקת)
רויטל: בטח, בוודאי.
מזל: שעכשיו הפצתי קורס בחינם שלי, שהוא מגיע עם חוברת, עם מלא בונוסים, מתכונים,
רויטל: מדהים.
מזל: סדר יום מומלץ, עוגנים. כאילו כל מה שדיברנו, הכל כתוב, אז מה זה מומלץ….
רויטל: וואו, בטח, כי יש אנשים…
מזל: מומלץ להוריד את זה.
רויטל: יש אנשים שמבינים יותר טוב כשהם קוראים מאשר כשהם שומעים.
מזל: כן, לא, זה גם מאורגן.
רויטל: אני לדוגמה. אז בבקשה. כן.
מזל: אז אני שולחת לך,
רויטל: (צוחקת)
מזל: זה מאורגן. זה מאורגן, מסודר, זה עושה כזה סדר, חיים קלים.
רויטל: וואי, מדהים.
מזל: כן.
רויטל: מדהים. משהו לסיום, שהיית רוצה ככה לחזק את כל מי ששומע אותנו, את כל מי שצופה בך? כי… כי, את יודעת, אם לא הייתי מכירה אותך באופן אישי אז הייתי אומרת, וואי, מדהימה, אבל נראה לי שהיא לוקחת איזשהו כדור…
מזל: (צוחקת)
רויטל: … אופטימיות בבוקר.
מזל: אני לוקחת 'הפי-דיי' . (צוחקות) אז אני אגיד משהו.
רויטל: כן.
מזל: אני אגיד משהו חשוב. ביוחד לנשים שמרגישות שאין להן את ה… הם לא יודעת מאיפה לגייס את הכוחות, והם יודעות… נגיד, כל מה שדיברנו, אז הם יכולות להגיד לנו טוב, אני יודעת את זה, אבל אני לא מצליחה ליישם. כאילו, אני לא מצליחה להביא את עצמי לידי עשייה. אז אני רוצה להגיד משהו באמת, מכל הלב, שתמיד עבד לי בכל סיטואציה שהייתי, שהרגשתי שאני בתחתית מה שנקרא. וזה להתחיל בקטן. זה להחליט על משהו אחד קטן שאני עושה, ומשם הכל ייפתח. משהו אחד קטן. אם זה נגיד המים, אז אוקיי סבבה, שבוע שלם אני רק עם מים. ואני, 'יהרג ובל יעבור' מה שנקרא, אני על המים. כאילו, אני עושה את זה כמו שצריך, ואז אחרי המעשים ימשכו הלבבות, ומצוה גוררת מצווה. להתחיל בקטן. ומי שתגיד לי שאין לי כוח להתחיל בקטן, אז יאללה, כאילו, אני משחררת, בסדר, כאילו?
רויטל: כן, כן.
מזל: זה מוגזם,
רויטל: כן.
מזל: אם… אם יש את הכוח כאילו לבוא ולהגיד לעצמי… כי למה אין כוח הרבה פעמים? כי אנחנו חושבות על הגדול,
רויטל: כן…
מזל: חושבות על הדיאטה.
רויטל: כן.
מזל: חושבות על כל הסדר יום, אני חושבת על השלוש שעות בבוקר שאני מתאמנת… תשחררי, את לא תתאמני עכשיו שלוש שעות בבוקר. אז צאי להליכה חצי שעה. כאילו בקטן, הקטן הזה שווה המון. הקטן הזה יפתח. וזה חיבור לבורא עולם. כלומר, אני עושה קצת השתדלות,
רויטל: כן,
מזל: ובורא עולם ישלים. מבינה?
רויטל: כן, וואו.
מזל: גם כשאני עושה קצת, אני אומרת: אוקיי, בורא עולם, אני עושה קצת, אתה תשלים.
רויטל: זה… זה תעשי, את תקבלי את התמורה.
מזל: את תקבלי את התמורה, כן.
רויטל: ואני גם יעזור, ואני אתן לך עוד כוח.
מזל: כן, ולא להיות בחשיבה הקיצונית של או שחור או לבן. או שכל היום אני רואה סרטוני זוועות, או שאני לא רואה בכלל. או… אמצע, כאילו, שוב. חוזרים לאיזון.
רויטל: כן.
מזל: אבל להתחיל בקטן זה אחד המוטואים שלי, להתחיל בקטן לנצח בגדול. עדיף צעד אחד קדימה ולא להישאר במקום.
רויטל: וואו, איזה מדהים תודה רבה לך.
מזל: בכיף, אהובה שלי.
רויטל: וכן, מזל כהן, היא אישה שהיא אימפריה לכל דבר ועניין. אני מצרפת לכם כאן בסוף הפרק שלנו בספוטיפיי, את כל הלינקים למזל. שתוכלו לראות ולהתרשם. ואני כמובן שבויה לכל התכנים וכמובן גם למוצרים. אז נאחל המשך שגרה לא רגילה, ולא שגרתית…
מזל: כן.
רויטל: … לכולנו. מתוך הרבה אהבה, ושמירה וביטחון, וחיבור לבורא, ותודה שהגעת.
מזל: תודה לך.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments