אנחנו לומדים להכיר את זרימת האנרגיה בטבע ואת מארגי המזון: מאיפה מקבלים בעלי החיים את האנרגיה שלהם? מי הם טורפי העל? ומה הנזק שהאדם עלול לעשות לאיזון בטבע?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/12/2023.
[מוזיקת פתיחה]
דניאל: "מסע אל גוף האדם" - פודקאסט לילדים. כותב ומגיש דוקטור יאיר פוזניאק. משתתפים - דניאל.
יואב: יואב.
אילת: ואילת פוזניאק.
[יואב ודניאל משתוללים]
ד"ר פוזניאק: יואב! דניאל! היי, היי, מה אתם עושים? כמעט הפלתם לי את הקפה!
יואב: אבא, אתה יודע שאנחנו צריכים לפרוק אנרגיה.
[דניאל ויואב ממשיכים להתקוטט]
ד"ר פוזניאק: [מגחך] מה אתם, קבל? תפרקו את האנרגיה בחוץ, למה כאן?
דניאל: אבל אבא, אנחנו יצורים אנרגטיים, ככה הטבע עובד.
[דניאל ויואב ממשיכים להתקוטט]
ד"ר פוזניאק: אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי. סטופ. סטופ. סטופ כדור הארץ!!!
[צחקוקים]
ד"ר פוזניאק: אתם יודעים את מי אני צריך להאשים, נכון?
יואב ודניאל: את מי?
ד"ר פוזניאק: את השמש.
יואב ודניאל: את השמש?
[המנגינה מהשיר "Here Comes the Sun" של The Beatles מתנגנת ברקע]
ד"ר פוזניאק: בפרקים קודמים של "מסע אל גוף האדם" דיברנו לא מעט על אנרגיה. אמרנו שאנרגיה היא הכוח לבצע עבודה כלשהי, החל מהפעלת שרירים כדי לרכוב על אופניים ועד להפעלת מנוע שדוחף טיל למסלול מחוץ לכדור הארץ. כשדיברנו על מערכת העיכול, אי שם בעונה הראשונה של הפודקאסט, אמרנו שבני האדם, ולמעשה כל היצורים החיים, צריכים לאכול כדי לקבל אנרגיה. האנרגיה שלנו מגיעה מהמזון שלנו. בעונה הזאת ראינו שיש רק קבוצה אחת של יצורים חיים שמסוגלת לייצר לעצמה את המזון, וזו קבוצת הצמחים. אבל חשוב להבין שהצמחים לא מייצרים אנרגיה, אלא רק מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה, הצמחים קולטים אנרגיה מהאור שיש בשמש, ומכניסים חלק מהאנרגיה הזאת לתוך מולקולה של סוכר. כשחושבים על זה, מולקולת הסוכר היא בעצם סוג של קופסה, שבתוכה נמצאת האנרגיה. מי שמקבל את מולקולת הסוכר הזאת, וגם מצליח לפתוח את הקופסה, יכול להשתמש באנרגיה שנמצאת בפנים כדי לבצע עבודה כלשהי.
הראשונים שמשתמשים בקופסאות הסוכר הם הצמחים עצמם. צמחים מורכבים מתאים, רקמות ואיברים, ממש כמו בעלי חיים. בתאים שלהם יש אנזימים, שהם פועלים קטנים; התאים שלהם מכניסים ומוציאים חומרים וצריכים להתחלק וגם לזוז לפעמים. בעלים נוצרות המון קופסאות סוכר, והצמחים משתמשים במערכת של צינורות הובלה כדי להוביל אותן לכל התאים, בכל חלקי הצמח. כשקופסת סוכר נכנסת לתא, היא מיד מותקפת על ידי צוות של אנזימים שמתחיל לעבוד עליה. בכוחות משותפים הם מפרקים את מולקולת הסוכר, שזה בעצם כמו לפתוח את הקופסה, והאנרגיה שהייתה בתוך המולקולה משתחררת. מכיוון שאנרגיה זה דבר די חמקמק, אנזימים אחרים תופסים אותה, מחלקים אותה למנות קטנות יותר ומכניסים כל מנה לקופסת פעולה מיוחדת. קופסאות הפעולה, שנקראות גם ATP, הן קופסאות שכשפותחים אותן, אפשר להשתמש באנרגיה שיש בתוכן כדי לבצע פעולה בתא. למשל, לאפשר לאנזים מסוים לפעול או לאפשר לתא להתחלק או לבנות רקמה חדשה. היכולת לפתוח קופסאות סוכר ולהשתמש באנרגיה שבתוכן היא יכולת שמאפיינת לא רק את הצמחים, אלא למעשה כל תא חי, בכל יצור חי, ממש עד היום.
לכל יצור חי יש את היכולת לפרק את קופסאות הסוכר שמייצרים הצמחים ולהשתמש באנרגיה שבהן. על הבסיס הזה חיים ומתפקדים כל היצורים החיים בעולם. האמת היא שגם בקופסה עצמה לצמחים וליצורים אחרים יש שימוש. ממש כמו שאתם יכולים לקחת קופסה שפתחתם ולהשתמש בקרטונים בצורות אחרות, כמו יצירה או אפילו שיפוץ בבית. יצורים חיים יכולים לקחת את האטומים שבמולקולות הסוכר ולהשתמש בהם כדי לבנות רקמות. בצורה כזאת, היצורים החיים גדלים ומתפתחים.
[מקהלה]: עובדה מגניבה.
ד"ר פוזניאק: [בתור קריין] כמות האנרגיה שיש באור שמש היא עצומה, אבל רק חלק קטן ממנה משומש לתהליך פוטוסינתזה בצמחים. אם נדמיין שהשמש היא פנס ששולח מאה אלומות אור לכדור הארץ, רק שתיים או שלוש אלומות נקלטות בצמחים לביצוע של פוטוסינתזה. הצמחים גם מייצרים יותר סוכר ממה שהם צריכים. בחלק מהסוכר הם משתמשים בצורה שבה תיארנו קודם, לאספקה של אנרגיה ולבנייה, ואת הסוכרים שבהם הם לא משתמשים הם אוגרים במחסנים מיוחדים. מחסן של סוכר בצמחים נקרא עמילן. כשהצמח צריך יותר סוכר מבדרך כלל, או למשל בשעות הלילה שבהן אין אור ואי אפשר לבצע פוטוסינתזה, הצמחים פותחים את מחסני העמילן ושולפים משם קופסאות סוכר. ככה הם מצליחים להתקיים גם כשאין להם יכולת לייצר סוכר חדש.
[מוזיקת רקע]
ד"ר פוזניאק: אבל צמחים הם היצורים היחידים, למעט מינים מסויימים של חיידקים, שיש להם את היכולת לייצר קופסאות סוכר. לכל שאר היצורים החיים אין את היכולת הזאת. צמחים וחיידקים היו היצורים החיים העיקריים בכדור הארץ במשך רוב שנות קיומו. כמו שראינו במסע שלנו דרך ממלכות בעלי החיים, לאט לאט התחילו להתפתח יצורים מורכבים יותר. הראשונים שבהם, כמו למשל החיות הבזאליות, קיבלו את האנרגיה מתוך עיכול של חיידקים ולפעמים של חלקי צמח קטנים. ככל שבעלי החיים הלכו והשתכללו, המאפיין של הזנה באמצעות אכילת צמחים הפך להיות יותר ויותר משמעותי.
[מוזיקת רקע קופצנית]
בואו נדמיין חרק קטן שחי לפני מאות מיליוני שנים. החרק בקע מתוך ביצה שנמצאת על עלה של עץ תות, וזה היה כנראה מקור המזון היחיד שלו. החרק הצליח לאכול קצת מתוך העלה. כשהחרק אכל את העלה, קופסאות סוכר עברו מהעלה אל תוך מערכת העיכול של החרק. תאי החרק יודעים לנצל את קופסאות הסוכר ממש כמו שתאי הצמח יודעים לנצל אותו, ועכשיו האנרגיה בקופסאות האלה נוצלה כדי להזיז, למשל, את הרגליים של החרק. אז האנרגיה מהשמש נקלטה בעלי עץ התות והתגלגלה לתוך קופסאות סוכר בתהליך הפוטוסינתזה, החרק אכל חלק מקופסאות הסוכר והאנרגיה שבהם התגלגלה לפעולה של הזזת הרגליים. באמצעות אכילה של עוד ועוד קופסאות סוכר, החרק גם הצליח לגדול ולהתפתח, ואז באיזשהו שלב… [רעש של שאיבת אוכל] מישהו אולי גם אכל את החרק. אולי זיקית. בתוך החרק היו המון קופסאות סוכר שהוא השיג מצמח התות. הזיקית שאכלה את החרק קיבלה גישה עכשיו לקופסאות הסוכר. אותן קופסאות שצמח התות ייצר ועברו אל החרק, עברו עכשיו אל הזיקית שיכולה להשתמש באנרגיה ובקופסאות לתהליכי בנייה ופעולה. ובהמשך… [קריאות של ציפור טרף ורעש של שאיבת אוכל] ירד נץ מהשמיים ואכל את הזיקית. קופסאות הסוכר שנשארו עברו מהזיקית אל הנץ, ובאותו אופן בדיוק, אותן קופסאות סוכר שייצר צמח התות, ועברו דרך החרק והזיקית, נמצאות עכשיו אצל הנץ והוא יכול לנצל אותן לתהליכי בנייה ופעולה.
עץ תות, חרק, זיקית, נץ. לדבר כזה קוראים שרשרת מזון, ואפשר לקרוא לו גם שרשרת מעבר אנרגיה. עץ התות נקרא גם "יצרן", כי הוא מייצר את קופסאות הסוכר. החרק, הזיקית והנץ נקראים גם "צרכנים", כי הם צורכים את קופסאות הסוכר שעץ התות מייצר. החרק הוא צמחוני, כי הוא אוכל את הצמח. הזיקית והנץ הם טורפים, כי הם אוכלים בעלי חיים. האנרגיה מתגלגלת מעץ התות, לחרק, לזיקית ולנץ.
דניאל: ולמי הנץ מעביר את האנרגיה?
ד"ר פוזניאק: שאלה יפה. בואו נראה מה קורה לאנרגיה תוך כדי המעבר הזה. בואו נניח שעץ התות ייצר מאה קופסאות סוכר עד שהגיע הזחל. העץ עצמו השתמש כבר בחלק מהקופסאות לתהליכי גדילה והתפתחות שלו. נניח - שלושים קופסאות. אז הזחל מקבל רק חלק מהאנרגיה - מה שנשאר. כמה זה יוצא?
דניאל: מאה פחות שלושים… 70 קופסאות.
ד"ר פוזניאק: מתוך 70 הקופסאות הזחל השתמש בעשרים קופסאות לתהליכים שלו, וחלק מהאנרגיה גם התבזבזה בהפרשות של הזחל ובחום. אז כמה נשאר לזיקית?
יואב: 70 פחות 20… 50 קופסאות.
ד"ר פוזניאק: מתוך 50 הקופסאות שהזיקית קיבלה, היא השתמשה ב-30. כמה נשאר לנץ?
דניאל: 50 פחות 30… 20 קופסאות. וידעתי שזה…
ד"ר פוזניאק: נכון. זה כבר ממש מעט אנרגיה, והרבה פחות ממה שעץ התות ייצר. אז ככל שאנחנו עולים במעלה שרשרת המזון, כמות האנרגיה שנשארת הולכת ויורדת. ברוב שרשראות המזון בטבע, כמות האנרגיה שמגיעה לרמה הרביעית היא כל כך נמוכה, שאין מספיק אנרגיה כדי לייצר עוד רמה. וזה אומר שאת מי שנמצא בקצה, אף אחד לא אוכל. בעלי החיים שנמצאים בראש השרשרת נקראים "טורפי על". במקרה הזה, הנץ הוא טורף על ואין לו טורפים טבעיים.
הדוגמה שנתנו היא בעצם דוגמה לאחת מהמון שרשראות מזון שמתקיימות בכל בית גידול בכל רגע נתון. הרי רוב בעלי החיים לא מסתפקים במקור מזון אחד. בפועל, יש בטבע מארגי מזון מסובכים שבהם הרבה בעלי חיים אוכלים הרבה בעלי חיים וצמחים אחרים. אבל תמיד יהיו טורפי על בבית הגידול, שלהם אין טורפים טבעיים. זה לא אומר שהאנרגיה מטורפי העל הולכת לאיבוד.
כשבעל חיים, או אפילו צמח, מת, מתחיל תהליך שנקרא ריקבון. דיברנו על תהליך הריקבון בפרק 53 שעסק בפטריות. כשבעלי חיים וצמחים מתים נשארות אצלם בגוף קופסאות סוכר לא מנוצלות. מי שמשתלט על הקופסאות האלה הם יצורים קטנטנים, חיידקים ופטריות, שמשתמשים בקופסאות הסוכר. הם מנצלים את האנרגיה שבהם כדי לגדול ולהתפתח, ובדרך ממחזרים את הקרטון לשימוש חוזר. כלומר, את האטומים שבמולקולת הסוכר. תהליך המחזור הזה הוא אחד התהליכים החשובים שמאפשרים את ההישרדות של עולם הטבע כולו, ונדבר עליו בהרחבה בפרק הבא.
יש עוד המון דוגמאות לשרשראות מזון בטבע. בסוואנה של אפריקה, היצרנים הם דשא ושיחים נמוכים, הצמחוניים הם זברות ואיילים, וטורפי העל הם אריות וצ'יטות. בהרי האלפים יש יצרנים כמו למשל בקעצורים, כן, זה סוג של צמח עם שם מוזר, הצרכנים הצמחוניים הם פרפרים, למשל, את הפרפרים אוכלים מכרסמים כמו מרמיטות, ואותן אוכלים נמרי שלג, שהם טורפי העל. במעמקי הים היצרנים הן אצות, הצמחונים הם דגים קטנים מסוגים שונים, הטורפים הם דגים גדולים יותר שאוכלים את הדגים הקטנים, וטורפי העל הם לדוגמה כרישים.
שמשון: כרישים? מי אמר כרישים?
ד"ר פוזניאק: היי שמשון! התגעגענו!
שמשון: I'm back baby! Dig it!
[שמשון שר ראפ]: "זה שמשון, זה שמשון, זה שמשון, זה שמשון, זה שמשון. Come on Come on! וואוו! שמשון הכריש המקורי זה נכון, מזצץ בגאווה את כל הים התיכון, כשאני רעב אני טורף העל בים, ואף אחד לא יכול עליי חוץ מ… בני האדם".
ד"ר פוזניאק: למה אתה מתכוון?
שמשון: מה אני אגיד לך? כשסבא של סבא של סבא של סבא שלי הסתובב בימים, הוא היה באמת טורף על אמיתי ומדהים. הוא אכל דגים קטנים, סושי, סנדוויץ, ריבה, מלפפונים ופתיתי קוקוס וכל דבר שיש. אבל היום זה כבר לא ככה. וזה בגלל איזה חיה מעצבנת כזאת שהחליטה שהיא משתלטת על העולם, הומו ספיאנס.
ד"ר פוזניאק: אני חושש שאתה צודק. בפרקים הקודמים דיברנו בדיוק על הדבר הזה. הומו ספיאנס, האדם הנבון, מחזיק יכולות שאין לאף חיה אחרת. לפני שני מיליון שנה באפריקה, בני האדם ממין הומו הביליס והומו ארקטוס היו לגמרי באמצע מארג המזון. הם אכלו צמחים ובהחלט היו יכולים לצוד גם בעלי חיים קטנים יותר, כמו ציפורים ויונקים קטנים, ולאכול אותם. אבל נגד בעלי חיים גדולים לא היה להם סיכוי. אם דוב או אריה היו רואים בן אדם ביער, הם היו יכולים לטרוף אותו בקלות. במובן הזה, בני האדם לא היו שונים מאף חיה אחרת. אבל עם הזמן, בני האדם הצליחו לפתח שיטות חדשות לציד. בהתחלה עם כלי נשק עשויים מאבן, אחר כך באמצעות שימוש באש, וגם באמצעות שיתופי פעולה ותחבולות מתוחכמות שדיברנו עליהן בפרקים הקודמים. ולפני מיליון שנים, אם דוב או אריה היו רואים בני אדם ביער, היה דווקא יותר סיכוי שבני האדם יצאו עם ידם על העליונה.
היום, לשום בעל חיים בעולם אין סיכוי מול בני האדם, אם הם רוצים להרוג אותו. לא לפילים, לא לדובים ולא לכרישים. בני האדם לא הגיעו באופן טבעי לראש מארג המזון בטבע, אבל הם קפצו לשם באופן מלאכותי. וזה לא נראה כאילו מישהו או משהו הולך להזיז אותנו משם.
שמשון: וזה טוב?
ד"ר פוזניאק: כמו שאתה רואה, אפשר לראות איך זה אולי טוב - לבני האדם. אנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים - יותר מזון, יותר בעלי חיים לעבודה או אפילו לגני החיות. למערכות בטבע זה הרבה פחות טוב.
שמשון: למה? תחשוב על זה שאם בני האדם עכשיו מחסלים את כל הכרישים, המון דגים אחרים יוכלו לחיות! כי אנחנו אכזריים ממש! לא, לא אני, אני אוהב מרשמלו עם חומוס.
ד"ר פוזניאק: אם בני האדם יחסלו את כל הכרישים, אז לדגים שהכרישים אוכלים לא יהיה איום. זה אומר שהם יוכלו להתרבות למספרים גדולים. וזה אומר שהאיום על הדגים הקטנים, שהם אוכלים, יגדל מאוד. מהר מאוד מספר הדגים הקטנים ירד באופן משמעותי, כי הם יטרפו יותר. ואז היצורים הקטנים או הצמחים שהדגים הקטנים אוכלים ישגשגו, כי יש פחות דגים קטנים שיאכלו אותם. ככה כל המערכת יוצאת מאיזון.
והנה עוד דוגמה - בני האדם מגדלים היום המון פרות, כבשים וחזירים מבויתים לתעשיית הבשר. והם צריכים לאכול משהו, לא? למשל חציר או עשב. אבל עולם הטבע לא נועד לתמוך בכמויות מלאכותיות גדולות של בעלי חיים. פחות עשב וחציר אומר גם פחות יצורים קטנים שניזונים מהם, ופחות אנרגיה שעוברת במעלה שרשרת המזון.
האיזון העדין של מארגי המזון בטבע גורם לכך שלפני שהגיעו בני האדם, מארגי המזון קיימו את עצמם לאורך מיליארדי שנים בלי הפרעה. אחד יורד ואחד עולה, ואחר כך אחד עולה ואחד יורד. הכל מאוזן. אבל הופעתו של הומו ספיאנס שיבשה את מארגי המזון בעולם הטבע. לפעמים, הרצון של בני האדם להשיג בשר, שומן ופרווה מבעלי החיים היה כל כך גדול, שציד-יתר של בעלי חיים הביא להכחדה מוחלטת שלהם, כמו במקרה של האלקה הגדולה דמוית הפינגוין, שחיה בצפון כדור הארץ, פרת הים שחיה גם היא בימים הצפוניים, והנמר הטסמני שחי בטסמניה ואוסטרליה, ועוד המון המון דוגמאות אחרות. בעלי החיים האלה כבר לא קיימים ולעולם לא יהיו שוב.
שמשון: אה… זה לא נשמע לי תקין כל כך.
ציף ציף: זה באמת לא תקין!
שמשון: אה!!! ציפור שטן! יצור מכונף מהשאול! משרת הגיהנום…
ד"ר פוזניאק: [מגחך] תרגע, שמשון. זה רק ציף ציף. הוא מלווה אותנו בעונה הזאת.
ציף ציף: מתחילת העונה הזאת אני אומר לכם שהעולם שלנו בסכנה בגללכם, בני האדם. ועכשיו אתה רואה עדות ראשונה לזה.
ד"ר פוזניאק: אני מבין מה אתה אומר. הפעילות של בני האדם, ובעיקר העובדה שבזכות כלי הנשק שלו הוא הפך להיות עליון על כל החיות בכדור הארץ, פוגעת באיזונים העדינים בעולם הטבע ובמארגי המזון.
ציף ציף: נכון. ואני שואל את עצמי מה אפשר לעשות לגבי זה.
ד"ר פוזניאק: אני מציע דבר כזה: בוא נעשה רשימה של כל הדברים שבני האדם עשו ועושים שפוגעים בעולם הטבע. בפרק האחרון בעונה נדבר על הפתרונות.
שמשון: בבקשה אל תשכח לקרוא לי, בבקשה!!! אני סקרן כל כך!!!
ד"ר פוזניאק: בסדר שמשון, לא נשכח לקרוא לך. אז הפריט הראשון ברשימה שלנו: [רעש של עיפרון כותב על נייר] פעילות של ציד וגידול מלאכותי של צמחים ובעלי החיים על ידי האדם פוגעת במארגי המזון בטבע. נשמע כמו התחלה לא מרנינה במיוחד. אבל כמו שהבטחנו - יש פתרונות. מוזמנים להצטרף לפרק הבא של "מסע אל גוף האדם".
[מוזיקת סיום]
זה היה "מסע אל גוף האדם". אני דוקטור יאיר פוזניאק. פרקים נוספים באתר הבית שלי www.yairpozniak.com עקבו אחרי באינסטגרם: dr.yair.pozniak והצטרפו לקבוצת הטלגרם של "מסע אל גוף האדם".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments