אנו מתחילים את המסע שמלווה את התפתחות האדם הנבון באפריקה: מי הם הפרימטים? מה מבדיל אותם מיונקים אחרים? ואיך קופים הגיעו לאמריקה הרבה לפני קולומבוס?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/11/2023.
[מנגינת פתיח עליזה]
דניאל: "מסע אל גוף האדם" - פודקאסט לילדים. כותב ומגיש: ד"ר יאיר פוזניאק.
משתתפים - דניאל,
יואב: יואב,
אילת: ואילת פוזניאק.
[המשך מנגינת הפתיח]
ד"ר פוזניאק: בשנת 1969 כדור הארץ עצר את נשימתו. אחרי ארבעה ימים של מסע בחלל, רכב החלל "הנשר" התנתק ממעבורת החלל "קולומביה" והחל לטוס לעבר פני הירח. ברכב החלל היו שני אסטרונאוטים - ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. מספר שעות לאחר מכן, "הנשר" נחת בבטחה על פני הירח. ניל ארמסטרונג לבש את חליפת החלל שלו, שמסוגלת להגן עליו על פני הירח שעליהם אין חמצן והטמפרטורות נמוכות. הוא יצא מדלת רכב החלל וירד לאט-לאט במדרגות. הוא דילג לקרקע והעלה ענן קטן של אבק. האדם הראשון שדורך על פני הירח. ניל ארמסטרונג אמר בקשר לכדור הארץ את אחד המשפטים המפורסמים ביותר שנאמרו על ידי אדם אי פעם: "זהו צעד קטן לאדם, וזינוק ענק לאנושות". [ברקע שומעים הקלטה של ארמסטרונג אומר: It's one small step for man, one giant leap for mankind]
לאחר מכן ניל פנה לאחור ונדהם - עדר ענק של זברות דהר בכיוונו! הוא התחיל לברוח בכיוון השני, אבל היה לו קשה לרוץ, כי כוח המשיכה של הירח נמוך יותר מזה של כדור הארץ. הוא ראה יער גבוה של אקליפטוסים לא רחוק ממנו והמשיך לרוץ. מתחתיו התחיל לזהור שובל של חיידקים מאירים שהראו לו את הדרך ליער! הוא מעד בתוך שלולית קטנה של מים ושלושה קרפיונים קפצו ממנה בבהלה. ארמסטרונג המשיך לרוץ. מעליו חגו שלושה נשרים שחיכו שהוא יפול שוב. הזברות התקרבו. ארמסטרונג התקרב ליער, הוא ממש נגע בעצים ו…
רגע. כל זה לא באמת קרה. צורת החיים היחידה שהייתה על הירח באותו רגע היא ניל ארמסטרונג, וקצת אחר כך, האסטרונאוט השני, באז אולדרין. זה מעיד משהו על היכולות של האדם, לא? החיידקים קיימים על כדור הארץ למעלה משלושה מיליארד שנים, אבל הם לא הגיעו לירח. אקליפטוסים וקרפיונים קיימים בערך שישים מיליון שנים, אבל הם לא הגיעו עדיין לירח. נשרים קיימים ארבעים מיליון שנים, והם לא הגיעו לירח. זברות קיימות ארבעה מיליון שנים, וגם הן לא הגיעו לירח.
האדם המודרני, או בשמו המדעי הומו סאפיינס, קיים בסך הכל שלוש מאות אלף שנים. רק כדי שתבינו כמה זה מעט: כדור הארץ קיים ארבעה מיליארד וחצי שנים. אם היינו מדמיינים שכל הזמן שעבר מרגע יצירת כדור הארץ ועד עכשיו נכנס בחודש אחד, באופן יחסי, זה אומר שבני האדם נוצרו בסך הכל לפני שתיים וחצי דקות. אין ספק שאנחנו ממש מעט זמן כאן על כדור הארץ, מנקודת המבט של עולם הטבע.
אבל אנחנו בני האדם - כן הגענו לירח. אנחנו המצאנו מטוסים, חלליות ומחשבי על, בנינו גורדי שחקים ואצטדיונים ענקיים, תכננו תרופות משוכללות, והקלטנו פודקאסטים לילדים. אף יצור חי אחר אפילו לא מתקרב ליכולות של המין האנושי! איך הספקנו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן?
בפרקים הבאים נספר את סיפורו של האדם הנבון, הומו סאפיינס. וכדי להכיר אותנו, בוא נכיר קודם את המשפחה המורחבת שלנו: משפחת הפרימטים. אנחנו נכנסים לחללית הזמן שלנו וטסים חמישה-עשר מיליון שנים לאחור, לאפריקה.
[מנגינה בסגנון אוריינטלי עם צלילי תופים וחליל]
הגענו ליער גשם טרופי במרכז אפריקה. יער גשם הוא יער שהתפתח באזור קו המשווה של כדור הארץ, והוא מאופיין בהרבה לחות והרבה גשם, לצד טמפרטורות גבוהות יחסית. תנאים מצויינים להתפתחות של מגוון שלם של בעלי חיים וצמחים.
היי, הנה מישהו מוכר!
קארולוס: מה קורה דוקטור, למה אתה מפריע לי?
ד"ר פוזניאק: קארלולוס ליניאוס?
קארולוס: קארולוס! קארולוס ליניאוס! מה קרה, רק לך מותר להיות מדען?
ד"ר פוזניאק: איך הגעת לכאן?
קארולוס: תפסתי טרמפ איתך בחללית הזמן. אתה ממש טיפשון אם לא שמת לב.
ד"ר פוזניאק: מה אתה עושה כאן?
קארולוס: אני כרגע באמצע מחקר מאוד חשוב. יש פה איזה קוף אחד שנראה לי לא ממש שייך. אני חוקר את הסדרה שנקראת פרימטים. הפרימטים הם בעצם רוב היצורים שאתם, בני האדם הטיפשים יותר ממני, קוראים להם קופים. זה ממש לא נכון.
ד"ר פוזניאק: אז איזה יצורים יש בסדרת הפרימטים?
קארולוס: קופים, קופיפים, קופאים, קוף-קופים, קוף-קופיקו, קופנים, קיפופים, כאלה מין דברים.
ד"ר פוזניאק: זה קצת נשמע לי כמו שאתה מבלבל בשכל והם דווקא כן קופים. ולמה המצאת להם את השם פרימטים?
קארולוס: המושג פרימט זה אומר להיות ראשון. הפרימטים זה יצורי הפרימיום של האבולוציה, הדה-לוקס, ה-the best of the best. זה בגלל שגם בני האדם הם חלק מסדרת הפרימטים. אני לא חושב שכל בני האדם ראשונים, רק אני. זה קראתי להם ככה בגללי. אני נזר הבריאה, קארולוס ליניאוס!
[קול חצוצרה]
ד"ר פוזניאק: בואו נראה מה חללית הזמן יכולה להגיד לנו לגבי הפרימטים.
אז קודם כל, פרימטים הם סדרה במחלקת היונקים שעליה דיברנו בפרק הקודם. זה אומר שהם בעלי חיים שמסוגלים לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם, העור שלהם מכוסה שיער או פרווה, יש להם שלוש עצמות באוזן, והם מאכילים את הצאצאים שלהם באמצעות חלב שיוצא מבלוטות מיוחדות.
הפרימטים התפתחו לפני כמה עשרות מיליוני שנים, בסוף עידן הדינוזאורים, מיונקים קטנים יותר. הראשונים שבסדרת הפרימטים היו יצורים בעלי גוף לא גדול, פרווה, ארבע רגליים ארוכות וזנב ארוך. אם זה מזכיר לכם קופים, זה באמת לא רחוק מהמציאות. בעלי החיים האלה הסתגלו לשהייה ארוכה על עצים, והיו משתמשים בזנב הארוך שלהם כדי לשמור על שיווי משקל.
עוד תכונה חשובה שהתפתחה אצלם, בניגוד ליונקים אחרים מאותה תקופה, היא תזוזה של אחת האצבעות בכף, בכף היד או הרגל, כך שיוצרת זווית של 90 מעלות יחסית לשאר האצבעות. לאצבע הזאת היום אנחנו קוראים "אגודל".
קארולוס: אה, דוקטור, אני לא באתי לפה לשיעור חשבון. אני לא יודע מה זה 90 מעלות.
ד"ר פוזניאק: תסתכל על כף היד שלך, קארלולוס.
קארולוס: קארולוס!
ד"ר פוזניאק: תסתכלו גם אתם על כף היד שלכם. יש לכם ארבע אצבעות שפונות ישירות קדימה - האצבע, האמה, הקמיצה והזרת. האגודל ממוקמת בזווית קצת שונה. אם אתם רוצים, יש לכם אפשרות למתוח אותה קדימה, אבל רוב הזמן היא מצביעה דווקא הצידה. השינוי הזה בכפות הידיים או הרגליים של הפרימטים, הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדרך לאדם, כי הוא איפשר למי שנושא אותו לאחוז בדברים יותר טוב.
תעשו ניסוי. שימו כמה חפצים מולכם. עכשיו, תכניסו את האגודלים של שתי הידיים פנימה, כלומר קפלו אותם לכיוון כף היד. ועכשיו, תנסו להשתמש בארבע האצבעות שנותרו כדי להרים את החפצים. לא קל, נכון?
באותה צורה בדיוק, ראשוני הפרימטים השתמשו באגודל הנגדי שלהם, ככה זה נקרא, כדי להיאחז בענפים ולעבור מענף לענף יחסית בקלות. זאת אחת מהסיבות שהם הסתגלו לשהייה על עצים. זה גם איפשר להם להיות יותר רחוקים מטורפים אפשריים.
עוד דבר שמאפיין את הפרימטים הוא חוש הראייה המצוין שלהם. בניגוד ליונקים אחרים, שמסתמכים בעיקר על חוש הריח, כמו למשל כלבים, הראייה של הפרימטים היא ראייה מצוינת והיא גם תלת-ממדית. זה אומר שהתמונה שהעיניים שלנו יוצרות מאפשרת לנו לקבוע ביעילות מה המרחקים של עצמים שנמצאים מולנו אחד מהשני.
תעשו עוד ניסוי. תנסו לעצום עין אחת ואז להתקדם במרחב, ללכת מחדר לחדר או להרים עצמים שנמצאים במרחקים שונים מכם. תיזהרו לא ליפול! אתם תגלו שזה לא כל כך קל. ראיית העומק מאוד חשובה לנו, ולפרימטים הקדומים היא איפשרה תנועה יותר יעילה בין הענפים.
קארולוס: אז באמת, כמו שאתה רואה, הפרימטים הם יצורים שיש להם תכונות שבהחלט יש גם לבני אדם, שגם הם פרימטים. כמו שאתה בטח יודע, אני מאוד-מאוד אוהב לחלק יצורים לקבוצות והגדרות. הפרימטים הראשונים שדיברת עליהם קודם התחלקו לשתי קבוצות - ליצורים מקבוצה אחת יש אף רטוב. זה קצת מזכיר כלף.
ד"ר פוזניאק: כלב! לא למדת כלום מפרק 51?
קארולוס: אבל הכלף התפתח על ענף אחר לגמרי. הפרימטים עם האף הרטוב הם בעיקר למורים, שזה כמו החיה מהסרט מדגסקר ששרה I like to move it, move it. אני מאוד אוהב את הסרט הזה.
הקבוצה השנייה נקראת קופים. גם קוראים להם בעלי אף יבש כי האף שלהם לא רטוב. גם הקבוצה הזאת מחולקת לשניים. קבוצה אחת המשיכה לחיות באפריקה והקבוצה השנייה הגיעה לאמריקה ולאוסטרליה.
ד"ר פוזניאק: איך הם הגיעו לשם? יש אוקיינוס שלם שמפריד בין היבשות האלה!
קארולוס: נכון, זה סיפור די מעניין. אפילו כתבתי על זה שיר. רוצה לשמוע? one, two, three - [שר בליווי מנגינת גיטרה]
♪ פעם היה קוף קטן, שיצא לשחק לו בחוץ.
הוא חי באפריקה, ולא היה לחוץ.
הוא הגיע לנחל קטן, וראה שם עצים נסחפים.
הוא קפץ כי היה לו משעמם, והגיע לצד השני.
והצד השני כבר היה יבשת אחרת בכלל.
והוא לא ידע את זה בכלל.
ואז הם המשיכו להתרחק, היבשות אחת מהשנייה, והקוף הקטן מצא את עצמו במקום חדש ומעניין והיה שמח ממש, בלי להבין שהוא בעצם גילה את אמריקה הרבה לפני קולומבוס. ♪
ד"ר פוזניאק: וואו… אולי כדאי שתיצמד למחקר, קארלולוס. גם הגיטרה שלך לא מכוונת, וגם הקול שלך.
קארולוס: לא ניגנתי על גיטרה, זה הכל אני עשיתי בקול שלי.
ד"ר פוזניאק: בכל מקרה, שמענו על זה בפרק שעסק בדינוזאורים. בתקופות קדומות היבשות על כדור הארץ היו מסודרות אחרת, ואמריקה, אפריקה ואוסטרליה היו יבשת אחת שנקראה גונדוואנה. מכיוון שהיבשות כל הזמן זזות, חלק מגונדוואנה התנתקו אחד מהשני ונוצרו היבשות שאנחנו מכירים היום. אמריקה ואוסטרליה המשיכו להיסחף ולהתרחק מאפריקה, אז בהחלט יכול להיות שקופים שהתפרשו על פני שטח גדול פתאום מצאו את עצמם, ממש ככה, על יבשת אחרת!
קארולוס: נכון. הקבוצה שהגיעה לאמריקה וגם לאוסטרליה נקראת "קופי העולם החדש". כל הקופים האלה הם קטנים ועם זנף.
ד"ר פוזניאק: זנב!
קארולוס: הקבוצה שנשארה באפריקה עברה כמה שינויים מאוד-מאוד גדולים עד לנקודה שאנחנו נמצאים בה היום. רוב הקופים שנשארו באפריקה איבדו לגמרי את הזנב שלהם. הם נהיו קצת יותר גדולים, והפרצוף שלהם נהיה יותר רחב.
אבל הבחור הזה שרואים פה, אמרתי לך קודם, הוא לא שייך.
אה, בחורצ'יק? מה קוראים אותך?
דריופיתקוס: שמי הוא דריופיתקוס.
קארולוס: אתה קוף?
דריופיתקוס: אה… כן.
קארולוס: אתה לא מכאן, נכון?
דריופיתקוס: לא, אני הגעתי מאירופה. אני מהגר. מזג האוויר באירופה נהיה מאוד לא נוח, אז באתי לכאן. הרבה קופים כמוני הגיעו משם.
ד"ר פוזניאק: אבל דריו, אפשר לקרוא לך דריו? אני רואה שאתה לא ממש מזנק על ענפים כמו הקופים הקטנים.
דריופיתקוס: נכון, אני קצת גדול והמבנה שלי שונה משלהם. אני בעיקר נתלה על ענפים נמוכים עם הידיים הקדמיות, וברגליים האחוריות אני נשען על הקרקע. אני אפילו יכול לזוז קצת על הקרקע כשאני נעזר בענפים למעלה כדי לנווט, כי אין לי זנב.
קארולוס: מבריק! זה מסתדר לי גם עם המחקרים שלי! התחיל פה תהליך שבו סוגים שונים של פרימטים שהתפתחו באפריקה התחילו לאט-לאט לעבור מהליכה על ארבע להליכה על שתיים! התהליך הזה לקח כמה מיליוני שנים, שבמושגים של אבולוציה זה ממש לא הרבה. תחשוב איזה יתרון גדול זה, שבעל חיים עובר מהליכה על ארבע גפיים להליכה על שתיים, הגפיים הקדמיות מתפנות לדברים אחרים, כמו למשל להחזיק דברים, או לחטט באף. בוא רגע ונקפוץ לחללית הזמן שלך וניסע קצת קדימה בזמן. נשקיף מלמעלה על אפריקה. אבל אתה תדבר, כי אני דיברתי מספיק היום.
[מנגינה דרמטית]
ד"ר פוזניאק: אוקיי, עכשיו אנחנו טסים קדימה בזמן ומסתכלים על אפריקה. אנחנו בערך חמישה-עשר מיליוני שנים לפני ההווה, והקופים ללא הזנב מתפצלים שוב.
על ענף אחד נמצאים אבותיהם הקדמונים של האורנגאוטנים. האורנגאוטנים של היום הם קופים אדומים יפהפיים עם זרועות ארוכות וחזקות, שקופצים להם בין הענפים ממש כמו לוליינים.
הענף שנשאר מתפצל שוב בערך עשרה מיליון שנים לפני ההווה. על ענף אחד מתפתחות הגורילות, קופים עצומים ומלכותיים, הולכים על ארבע, שמשקלם יכול להגיע ל-200 קילוגרם. והם ממש מלכי הג'ונגל.
הענף שנשאר מתפצל שוב, בערך חמישה מיליון שנים לפני ההווה. על ענף אחד מתפתחים השימפנזים, קופים חכמים מאוד שהם המשפחה הקרובה ביותר שלנו, בני האדם. וזה אומר שהיצורים מהענף שנשאר ממשיכים לעבור שינויים גדולים. לאט-לאט המוח גדל ואיתו גם היכולות. הקומה נהיית זקופה יותר והיצורים עוברים להליכה מוחלטת על שתי רגליים. השיער מתחיל להיעלם ונשאר רק במקומות מסוימים. תווי הפנים משתנים. ושניים וחצי מיליון שנים לפני ההווה…
מה זה? למה עצרנו?
קארולוס: [בלחש] ששש. אנחנו עדיין באפריקה. תסתכל שם.
ד"ר פוזניאק: זה נראה כמו יצור שדומה לנו. הוא בכל זאת עם יותר שיער, עור כהה, אף פחוס. הוא יושב ישיבה נמוכה על שתי הרגליים שלו. מה הוא מחזיק ביד?
קארולוס: אלה כלי עבודה, מאבן. זה יצור שהצליח לקחת אבנים ולשנות אותן כדי לייצר מהן כלים - פטישים, כלי ציד, וכלי מלאכה. איזה התפתחות נהדרת של המוח!
ד"ר פוזניאק: אה, הבנתי. הגענו לתקופה שקוראים לה תקופת האבן.
קארולוס: אני בוכה פה מהתרגשות. אתה לא מבין מה אתה רואה?
ד"ר פוזניאק: מה?
קארולוס: זאת הדוגמה הראשונה לסוג הומו. בן אדם. נכון יש הומו סאפיינס, זה אנחנו? אז הומו זה הסוג וסאפיינס זה המין. הומו זה אדם, סאפיינס זה נבון. הומו סאפיינס הוא האדם הנבון. אני המצאתי את השם הזה! אני! כי אני מבריק! אני קארולוס ליניאוס!
[קול חצוצרה]
קארולוס: וזה מתאים להערכה של כל החוקרים, שבני האדם הראשונים התפתחו באפריקה.
ד"ר פוזניאק: [בהתפעלות] מדהים! אז עכשיו אנחנו מסתכלים על ההומו סאפיינס הראשון?
קארולוס: לא, לא. הומו סאפיינס יתפתח רק בעוד יותר משני מיליון שנים.
ד"ר פוזניאק: אז זה אדם… ממין אחר?
קארולוס: בוא. אני רוצה לגלות לך סוד. כן, בעבר היו גם מינים אחרים של בני אדם - הומו ארקטוס, הומו הביליס, הומו ניאנדרטלנזיס, ועוד הרבה מינים. הם כולם היו בני אדם, והיו מאוד דומים למין שלנו, הומו סאפיינס.
ד"ר פוזניאק: אז מה קרה להם?
קארולוס: זאת שאלה מאוד-מאוד טובה. כולם נעלמו. המין היחיד שנשאר בסוג אדם הוא האדם הנבון, הומו סאפיינס. מהאחרים נשארו רק עצמות, כלים ומאובנים. מה קרה לאחים שלנו, בני האדם האחרים? למה הם נעלמו ככה? ואיך הומו סאפיינס, שהתפתח באפריקה, הצליח להגיע לכל העולם, ואפילו לירח? הצטרפו אלינו…
ד"ר פוזניאק: לא, לא, לא. זה אני אומר.
הצטרפו אלינו לפרק הבא של "מסע אל גוף האדם" - סיפורו של הומו סאפיינס, חלק שני - האדם הנבון משתלט על העולם.
[מנגינה שקטה של כלי מיתר]
[מנגינת סיום עליזה, הזהה למנגינת הפתיח]
ד"ר פוזניאק: זה היה "מסע אל גוף האדם". אני ד"ר יאיר פוזניאק. פרקים נוספים באתר הבית שלי - yairpozniak.com. עקבו אחריי באינסטגרם - dr.yair.pozniak. והצטרפו לקבוצת הטלגרם של "מסע אל גוף האדם".
[מנגינת הסיום דועכת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários