top of page

מסע אל גוף האדם - עונה 4, פרק 59 - דינוזאורים

דניאל, יואב ואני מבקרים בשלושת העידנים שבהם הזוחלים האימתניים שלטו בכיפה. כמה גדולים באמת היו הדינוזאורים? איך האאורפטור קיבל את שמו? ומי ניצח בקרבות בין הטי-רקס האכזרי לטריצרטופס המתוחכם?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/10/2023.

כותב ומגיש: ד"ר ד"ר פוזניאק פוזניאק. משתתפים: דניאל, יואב ואילת פוזניאק.

ד"ר פוזניאק: בקיץ 1990 עבדה קבוצה של חוקרים ליד העיירה פיית' במדינת דרום דקוטה שבארצות הברית. החוקרים האלו חיפשו מאובנים. מאובנים הם שאריות של בעלי חיים או צמחים, שמתו ונעטפו בשכבה של אדמה, שהצליחה לשמר חלק מהרקמות או העצמות שלהם במשך מיליוני שנים ואפילו יותר מזה, ואפשר ללמוד מהם על יצורים שנכחדו ועל איך נראה עולם החי בתקופתם. השלל לא היה רב; הקבוצה מצאה בסך הכל כמה עצמות של זוחל. זה היה נחמד, אבל, לא מספיק כדי להישאר באזור. בסוף הקיץ הקבוצה החליטה להתפזר. החוקרים הגיעו לאוטו כדי לנסוע הביתה ו… גילו שיש להם פנצ'ר בצמיג. מבאס, אבל לא נורא. חלק מחברי הקבוצה הזמינו גרר, ונסעו לעיר הקרובה על מנת לטפל בפנצ'ר, אבל החוקרת סוּ הנדריקסן החליטה דווקא להישאר בשטח. היא אמרה לחבריה שהיא רוצה לבדוק את אחד האזורים הקרובים שבו הם דווקא לא סיירו. זה בטח לא יכול להזיק, אמרה להם סוּ. סוּ התחילה לסייר בתחתית אחד הצוקים, כשלפתע היא ראתה כמה עצמות קטנות בדופן הצוק. היא הרימה את המבט שלה למעלה והבחינה בכמה עצמות גדולות יותר שבלטו מתוך הצוק. סוּ התרגשה. אין ספק שיש כאן משהו מגניב שכדאי לחקור לעומק. אבל לא היו לה מספיק כלים לעשות את זה בעצמה. סוּ הצטרפה בחזרה לקבוצה שלה, שבינתיים תיקנה את הפנצ'ר, אבל לקחה בזהירות את העצמות הקטנות חזרה למכון המחקר, שם היא הראתה אותן למנהל. מנהל מכון המחקר בחן בקפדנות את העצמות ואמר: "כן, אין ספק. לפי הצורה והאורך של העצמות, אני קובע שזה מאובן של טי-רקס. הדינוזאור האימתני ביותר שהילך על פני האדמה. סוּ. אני מאשר לך לקחת קבוצת מחקר ואת כל הכלים שאת צריכה כדי להביא לנו כמה שיותר מהטי-רקס הזה חזרה אלינו." סוּ חזרה לעיירה פיית' עם צוות וכלים, והם התחילו לעבוד על חשיפת המאובן. חשיפת מאובן היא תהליך ארוך ומייגע, כי צריך לפרק את כל שכבות החול, האדמה או האבן מבלי לפגוע בעצמות הרגישות. לכן, החוקרים עובדים עם כלים קטנים ועדינים, מברשות, ומכחולים, ממש כמו ציירים. סוּ והקבוצה עבדו במשך זמן רב, מגלים עוד עצם ועוד עצם, עד שהם נתקלו בעצמות הגולגולת העצומות של הטי רקס. גולגולת באורך של כמעט מטר וחצי, מלאה בשישים שיניים חדות ואכזריות, שכל אחת מהן בגודל של בננה. את העצמות שהם חשפו, הקבוצה הרכיבה ויצרה שלד שלם כמעט לחלוטין של הטי-רקס, השלד השלם ביותר שהתגלה אי פעם, וקראו לו על שם החוקרת שגילתה אותו - סוּ. אם אתם רוצים לראות את השלד של סוּ, תצטרכו לנסוע עד המוזיאון להיסטוריה של הטבע שנמצא בשיקגו. כשתגיעו לשם, תראו שסוּ הייתה גבוהה מכם בערך פי ארבעה, ארוכה כמו אוטובוס, ובטח לא הייתם רוצים להיות לידה כשהיא הייתה חיה.

כשהייתי קטן, בערך בגילכם, להורים שלי הייתה אנציקלופדיה שנקראה תרבות. זו הייתה אנציקלופדיה מצוירת, שבה כל ערך לווה בשרטוט או ציור מושקע עם הרבה מאוד פרטים. והערך שאני זוכר הכי הרבה היה מהכרך השישי: הדינוזאורים. הציור הראה טירנוזאורוס רקס, או בשם הקיצור שלו טי-רקס, בזמן קרב עם דינוזאור אחר וקטן יותר. אין ספק שהדינוזאורים מציתים את הדמיון אולי יותר מכל בעל חיים אחר. את כל מה שאנחנו יודעים על הדינוזאורים אנחנו יודעים מתוך חקר מאובנים, ממש כמו סוּ. הרי אף אחד מאיתנו לא ראה דינוזאור חי, נכון? נכון. את הצאצאים שלהם אתם דווקא כן מכירים, אבל את זה נשמור לסוּף. בתקופה שבה חיו הדינזאורים, לפני כמה עשרות עד כמה מאות מיליוני שנים, לא היו בני אדם בכלל. אבל אני בטוח שכל אחד מאיתנו היה רוצה לפגוש את הזוחלים המדהימים האלה.

פירוש השם דינוזאור הוא לטאה מופלאה. הדינוזאורים הם לא בדיוק לטאות, אבל הם בהחלט זוחלים. בפרק הקודם דיברנו על עליית קבוצת הזוחלים, שהתפתחו על היבשה מתוך אבותיהם הדו-חיים. על ענף אחד התפתחו לטאות, נחשים וצבים. על ענף אחר התפתחו התנינים. הדינוזאורים התפתחו על הענף שבקצה שלו נמצאים התנינים, אבל לקחו פנייה אחרת במהלך האבולוציה, והתפתחו כקבוצה בפני עצמם. בואו נחזור בחללית הזמן שלנו מאתיים וארבעים מיליון שנים אחורה, ונכיר את הדינוזאורים מקרוב. (מכונת זמן)

יואב: אבא, אתה לא זוכר שהבטחת לקחת אותנו איתך לראות את הדינוזאורים?

דניאל: חשבת שנפספס את זה? תשכח מזה!

ד"ר פוזניאק: קדימה. לטס גו! (בואו נלך)

(מוזיקת מסע)

אוקיי, הגענו. כתוב על חללית הזמן שלנו שאנחנו נמצאים מאתיים וארבעים מיליון שנים לפני ההווה. כתוב כאן גם טריאס. מה זה טריאס? בואו נקרא רגע באנציקלופדיה של החללית… טריאס הוא אחד מהעידנים בהיסטוריה של כדור הארץ. כתוב שמאז שכדור הארץ נוצר, מדענים חילקו אותו לתקופות. טריאס הוא התקופה הקדומה ביותר שבה הופיעו הדינוזאורים. אבל איפה אנחנו בעולם? חללית הזמן שלנו כותבת… פנגיאה. מה זה פנגיאה? אני לא מכיר שום מקום שנקרא פנגיאה. אבל אני קורא כאן שפנגיאה היא יבשת קדומה, שלמעשה הייתה מורכבת מכל היבשות שנמצאות היום על פני כדור הארץ! זה כאילו הייתם לוקחים את אסיה, אירופה, אמריקה אפריקה, אנטראקטיקה ואוסטרליה, ודוחסים אותם לגוש אחד. כנראה זה היה לפני שהן התפצלו להיות יבשות נפרדות. מרתק!

אז אנחנו נמצאים במרכז פנגיאה. מזג האוויר יחסית חם כי אנחנו רחוקים מהים. טוב. אני רעב מהנסיעה. למזלי לקחתי איתי קצת פריכיות בטעם בננה. איפה הן… רגע… הנה (חטיפה!) הי!! מה זה היה? עבר פה עכשיו איזה יצור על שתי רגליים וממש חטף לי את הפריכיות מהיד. בוא הנה! מה יש לך? או הנה, הוא עצר. הוא סתם עומד שם ואוכל לי את הפריכיות. מעצבן אחד. טוב, הוא נראה כמו שהייתי מצפה מדינוזאור להיראות, אבל הוא די קטן. בערך בגודל של שולחן. הוא עומד על שתי רגליים, יש לו ראש מחודד ושתי ידיים עם טופרים ארוכים שאיתן הוא חטף לי את הפריכיות. מזל שהוא לא שרט אותי. בואו נסרוק אותו עם סורק הדינוזאורים של חללית הזמן.

(סריקה)

קוראים לו אֵאוֹרַפְּטוֹר. רַפְּטוֹר זה גנב. הוא באמת גנב! אֵאוֹ זה קדום. אז- זה גנב קדום! תחזיר לי את הפריכיות, גנב!

(בריחה)

יו, הוא ברח. איזה מהיר הוא. בואו נסתכל מסביב. בסך הכל די חם ויבש פה. זה די הגיוני בהתחשב בעובדה שרוב היבשת לא קרובה לים. אבל שם במרחק אני כן רואה יער. גם יש שם עצים זזים! בטח יש רוח ממש חזקה. בואו נתקרב לשם.

היי, מה שזז שם זה לא עצים! זה צוואר של משהו! בוא נתקרב לאט לאט…

יואב: זה דינוזאור הרבה יותר גדול!!!

ד"ר פוזניאק: נכון. אבל הוא נראה דווקא שוחר שלום. לא כמו הרפטור המעצבן ההוא. הסורק של החללית אומר שקוראים לו פְּלַאטֵאוֹזַאוּר. יש שם שלושה כאלה. תראו, הם מצליחים להתרומם על הרגליים האחוריות ולהגיע לצמרת של העץ. אז בהחלט יש דינוזאורים צמחוניים. אני יודע שהיו דינוזאורים ענקיים ממש, אבל זה בערך בינוני. הוא מגיע בערך לגובה של שתי קומות ולאורך של שלוש מכוניות. תראו איזה יפים הם!

דניאל: יואו מה זה? זה דינוזאור קטנטן! הוא בגודל של חתול! עברו פה כמה כאלה!

ד"ר פוזניאק: הסורק שלי אומר שקוראים להם סַאלְטוֹפּוּסִים! תראו מה רודף אחריהם.

(מרדף!)

לפי הסורק קוראים לו ליליֶינשטֶרנוס! תראו את השיניים שלו! הוא רץ אחריהם בלי פחד! הם לא יספיקו להימלט, מסכנים! הם מתקדמים לכיוון הפְּלַאטֵאוֹזַאוּרים ביער, אולי הם יצליחו להתחבא מתחתם! הליליֶינשטֶרנוס מתקדם אליהם בצעדי ענק מהירים! הוא פוער את הפה הענקי שלו ו…

(בומם)

יואב: נופל על אבן??

ד"ר פוזניאק: אני מניח שגם דינוזאורים לפעמים יכולים ליפול על אבנים… איזו תמונה מעניינת אנחנו רואים כאן. יש פה הרבה סוגים של דינוזאורים, בהמון גדלים שונים. אני תמיד חשבתי שדינוזאורים הם יצורים ענקיים ואכזריים, אבל מסתבר שהיו גם דינוזאורים ממש קטנים, חביבים וצמחוניים. היו הרבה מאוד סוגים של דינוזאורים בעידן הטריאס, ורובם היו דומים מבחינת הנראות והמבנה: רגליים אחוריות חזקות עם זנב ארוך ליציבות, רגליים קדמיות ששימשו יותר בתור ידיים להתעסקות עם טרף, או לעזרה באחיזה, וצוואר עם ראש ארוך ומלא שיניים. חשוב להגיד שאנחנו לא יודעים איך הדינוזאורים נראו מבחינה חיצונית. אין לנו מושג לגבי הצבעים שלהם, לדוגמה. אלה דברים שאי אפשר לשחזר מתוך מאובנים. במקביל לדינוזאורים, הולכים על ארבע אחרים התחילו לצוץ - ואלה הם היונקים. היונקים של עידן הטריאס, היו עדיין מאוד קטנים, בערך בגודל של עכברים, והם שימשו מזון לטורפים מבין הדינוזאורים.

(צפצוף חללית זמן)

חללית הזמן שלנו קוראת לנו. כתוב פה על המסך שלה שהיא רוצה לקחת אותנו קדימה כדי לפגוש עוד סוגים של דינוזאורים. אז אנחנו עולים כרגע לחללית הזמן ומתחילים לנוע קדימה בזמן.

(ווש)

כשאנחנו הולכים ומתקדמים קדימה בזמן, אנחנו מסיימים את עידן הטריאס. קודם כל אנחנו רואים דבר מעניין: יבשת פנגיאה מתפצלת לשתי יבשות גדולות, שאחת מהן נסחפת צפונה והשנייה דרומה. היבשת הצפונית נקראת לאוראסיה והיא כוללת את אסיה, אירופה ואמריקה הצפונית, והיבשת הדרומית נקראת גונדוואנה והיא כוללת את אפריקה, אמריקה הדרומית, אוסטרליה ואנטארקטיקה. אנחנו גם רואים על המסך של חללית הזמן שהעידן שהתחיל אחרי עידן הטריאס נקרא עידן היורה.

יואב: אבא, אני מכיר את עידן היורה! היה כזה סרט 'פארק היורה'! וגם ראיתי סדרה כזאת בנטפליקס שקוראים לה 'עולם היורה'!

ד"ר פוזניאק: נכון. יורה הוא עידן בחיי כדור הארץ, שנמשך בערך חמישים מיליון שנים. לא סתם הוא זכה לכל כך הרבה סרטים, ספרים וסדרות: עידן היורה מהווה את העלייה של ממלכת הדינוזאורים העולמית. בגלל התפצלות היבשות, האקלים בכדור הארץ הפך להיות נוח יותר ואיפשר צמיחה של יערות עבותים וצמחייה משמעותית, שהיוו מקור מזון טוב לדינוזאורים הצמחוניים. כמות מזון גדולה גם מאפשרת לדינוזאורים לגדול לגובה ולרוחב. וצריך לזכור, שכשהדינוזאורים הצמחוניים נהיים גדולים יותר, הם הופכים להיות גם טרף יותר גדול לדינוזאורים הטורפים. בואו נסתכל החוצה. אפשר לראות אָפַּטוֹזָאוּרוֹסים ודִיפְּלוֹדוֹקוּסִים גדולים, דינוזאורים באורך של שלושים מטרים עם ארבע רגליים ענקיות; אָלוֹזַאוּרוּסים ומֶגַלוֹזַאוּרוּסִים אכזריים, שהיו קטנים יותר, אבל בעלי שיניים וציפורניים קטלניות; וגם הסְטֶגוֹזַאוּרוּס, חיה עצומה, אבל צמחונית ונעימה, שהולכת על ארבע רגליים, והגב שלה מכוסה לוחיות שיריון שעומדות בשני טורים, ועוזרות לה להגן על עצמה מפני טורפים.

דניאל: אבא, תראה! יש גם דינזאורים בשמיים!

ד"ר פוזניאק: בהחלט יש יצורים בשמיים. למרות שהם זוחלים מעופפים, רוב היצורים האלה לא נחשבים דינוזאורים. היצורים האלה נקראים בשם הכללי: פְּטֶרוֹזַאוּרִים. הם בעלי החוליות הראשונים שפיתחו יכולת תעופה, וחלק מהם באמת ענקיים ממש. אבל יש הבדלים במבנה הגוף והעצמות, שמוכיחים שהם למעשה בני דודים של הדינוזאורים, ולא בדיוק מאותה משפחה. חלק מהפטרוזאורים מכוסים בנוצות יפהפיות והם צובעים את השמיים בצבעים עזים. איזה יופי. במקביל לפְּטֶרוֹזַאוּרִים, בהחלט יש גם פרטים מסויימים ממשפחת הדינוזאורים שמתחילים לפתח נוצות, כנפיים, ויכולות תעופה. אחד מהם, שהתקיים בעידן היורה, נקרא אָרְכאוֹפְּטֶריקְס, ותהיה לו משמעות גדולה מאוד בהמשך. ודרך אגב, גם לחלק מהדינוזאורים שחיו על הקרקע, היו נוצות.

אנחנו ממשיכים ומתקדמים במהירות, ואני רואה שהעידן שלנו השתנה. אנחנו עוברים מעידן היורה לעידן הקְרֶטִיקוֹן. בעידן הקְרֶטִיקוֹן הכל נהיה יותר גדול, ויותר מפחיד. זהו העידן שבו התקיימו הדינוזאורים הגדולים ביותר בהיסטוריה: האָרְגֶנְטִינוֹזַאוּרוּס, הפּוּאֵרְטַאזַאוּרוּס, הפָּטַגוֹטַיטָאן והאֶלָאסְמוֹזַאוֹרוּס, מפלצות ענק באורך של עד ארבעים מטרים - כמו חצי מגרש כדורגל - ובגובה של בניין בן חמש קומות. עוד דינוזאורים מפורסמים מקבוצת הצמחוניים הם האָנְקִילוֹזָאוּרוּס, שהיה מכוסה בשריון כבד, ובקצה הזנב שלו היה פטיש שאיתו הוא היה מכה את הטורפים שלו, והטרִיצֶרָטוֹפְּס, שמפורסם בלוחית הרשיון שמכסה את הראש שלו ובשלוש הקרניים החדות שלו. אבל הדינוזאור האכזרי והמפורסם ביותר בהיסטוריה, שגם התקיים בתקופת הקרטיקון, הוא כמובן הטירנוזאורוס רקס, או הטי-רקס. טי-רקס וטריצרטופס נלחמו אחד בשני ללא הפסקה. הטי-רקס נחשב לטורף-העל המרשים והמדהים ביותר שאי פעם חי, עם עוצמת נשיכה של חמישים ושבעה אלף ניוטון! שזה אומר שהוא יכול לפצח עצמות בנגיסה אחת! מצד שני, הטריצרטופס היה מצוייד בקרניים אימתניות ונגיחה קטלנית, והוא היה משתמש בהם גם כדי להעלות ענני אבק ולבלבל את טי-רקס. שרידי מאובנים מראים שטרִיצֶרָטוֹפְּס וטי-רקס נלחמו אחד בשני ללא הפסקה, ושלפחות בחלק מהמקרים דווקא הטרִיצֶרָטוֹפְּס הוא זה שיצא מנצח. אז מי לדעתכם יותר אכזרי?

[עובדה מגניבה]: רוב הספרים, הסדרות והסרטים שמציגים את עולם הדינוזאורים עושים שימוש בכל מיני דוגמאות של דינוזאורים מפורסמים: טי-רקס, טריצרטופס, סטגוזאורוס ואלוזאורוס. אבל צריך לזכור שתקופת שלטון הדינוזאורים נמשכה מאות מיליונים של שנים, וחלק מהדינוזאורים שמופיעים ביחד בסרט או בסדרה, מעולם לא פגשו אחד את השני במציאות. לדוגמה, הסטגוזאורוס בעל הלוחיות, חי שמונים מיליון שנים לפני שטי-רקס בכלל הגיע לעולם. יותר זמן עבר מאז שאחרון הסטגוזאורוסים נעלם ועד שטי-רקס הופיע, מאשר הזמן שחלף מאז שטי-רקס נעלם ואתם הופעתם!

ד"ר פוזניאק: אנחנו מתקרבים לסיום עידן הקרטיקון. הדינוזאורים שולטים בלי עוררין בעולם היבשה, אין להם בכלל מתחרים. חללית הזמן שלנו מתקדמת במהירות, ואנחנו רואים טי-רקסים, טריצרטופסים ודינוזאורים ענקיים. אנחנו עכשיו שישים ושמונה מיליון שנים לפני ההווה. שישים ושבע. שישים ושש.

(פיצוץ ושקט)

יואב: מה זה היה??

דניאל: מה זה? מה קרה לכדור הארץ?

ד"ר פוזניאק: אני לא יודע. ממש לפני רגע, כלומר לפני מיליון שנה, הכל כאן היה מלא בעצים, ערבות ודינוזאורים. כנראה עברנו איזושהי נקודת מפנה מאוד חשובה בהיסטוריה. בואו נסתכל על המחשב של חללית הזמן: כתוב שאנחנו בעידן הפליאוקן. בואו נמשיך להסתובב קצת ונסתכל. אין זכר לטי-רקס. אפילו לא טריצרטופס אחד. ושום דיפלודוקוס. בשום מקום. הם פשוט… נעלמו.

בסוף עידן הקרטיקון קרה משהו אדיר לעולם. משהו כל כך אדיר שקשה לתאר אותו, ומדענים עד היום לא יודעים להסביר מה הוא בדיוק. אבל התוצאה שלו הייתה אירוע שנקרא: "הכחדה המונית". כשיצור מסויים נכחד, הוא נעלם לחלוטין מעל פני האדמה ומכיוון שאין לו צאצאים, הוא ובני מינו גם לא חוזרים. לעולם. אירוע של הכחדה המונית הוא אירוע שבו המון יצורים, והמון מינים נכחדים, בתוך תקופת זמן קצרה. ההכחדה של סוף עידן הקרטיקון היא כנראה ההכחדה המפורסמת ביותר, כי בסופה לא נשארו כמעט שום דינוזאורים, ולמעשה נעלמו שמונים אחוזים מכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. שמונים אחוזים! מדענים חושבים היום, שהגורם הסביר ביותר להכחדת הקרטיקון הוא מטאוריט ענק. מטאוריט הוא סלע שמגיע מהחלל החיצון אל הכוכב שלנו או לכוכב אחר. כשהוא נופל לכדור הארץ, כוח המשיכה גורם לו לנוע במהירות גבוהה אל האדמה. כנראה שהמטאוריט שהתרסק באזור מרכז אמריקה היה בקוטר של עשרה קילומטרים, וההתנגשות שלו הייתה כל כך עוצמתית, שהוא גרם לרעידות אדמה קשות ולגלי צונאמי אדירים, לעלייה של ענן אבק ואפר שכיסה את השמיים והסתיר את השמש במשך כמה חודשים לפחות. גרם לירידה משמעותית של הטמפרטורות ולשינוי של כל התנאים שתמכו עד אז בחיים בכדור הארץ.

וככה, ממש בתוך רגע אחד קטן, הסתיים שלטון הדינוזאורים האדירים על כדור הארץ, שלטון שנמשך מאתיים מיליון שנים. לא רק עידן הדינוזאורים הסתיים עם פגיעת המטאוריט, אלא גם עידן שלטון הזוחלים, בכלל. אם נחזור אחורה קצת, ניזכר שבתחילה שלטו הדגים ופרוקי הרגליים בימים. לאחר מכן, כתר השליטה עבר לזמן קצר לדו-חיים, ופרוקי רגליים על היבשה, ומשם לזוחלים. כששלטון הזוחלים הסתיים עם פגיעת המטאוריט, הקבוצה המשמעותית ביותר ששרדה, היא קבוצה של בעלי חיים קטנים ומהירים, דמויי עכברונים קטנים, שעוד לא יודעים שצאצאיהם לא רק הולכים לשלוט בעולם, אלא גם להתפתח לאחת מצורות החיים המרתקות והבלתי צפויות ביותר, שאפשר לחשוב עליהן. ואני מדבר כמובן על קבוצת היונקים, ובראשה - האדם.

אבל יש פרט אחד קטן, שאנחנו מפספסים. פגיעת המטאור הכחידה את כל הדינוזאורים על האדמה - חוץ מקבוצה אחת. קבוצה אחת מסויימת של דינוזאורים, שרדה את ההכחדה הגדולה. וגם צאצאי הקבוצה הזאת עתידים להשתלט על העולם לצד היונקים. היום, כל מה שנשאר מהדינוזאורים האימתניים, זה…

(תרנגולת)

דניאל ויואב: מה?? תרנגולת זה דינוזאור???

ד"ר פוזניאק: אני בטוח שאתם רוצים לדעת. מוזמנים להצטרף אלינו לפרק הבא של מסע אל גוף האדם.

זה היה מסע אל גוף האדם. אני ד"ר יאיר פוזניאק. פרקים נוספים באתר הבית שלי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

21 views0 comments

Comentarios


bottom of page