שופטים מדברים משפטים - פרק 2 - בית המשפט הקהילתי
- כרמית הראל
- 4 days ago
- 13 min read
Updated: 3 days ago
בפרק זה נכיר את בתי המשפט הקהילתיים בישראל המהווים מודל חלופי לניהול הליכים פליליים במטרה למנוע פשיעה חוזרת, לשקם את הנאשם ולהחזירו לקהילה. נשיא בתי המשפט הקהילתיים השופט אביטל חן והשופטת אילנית אימבר מבית המשפט השלום בנצרת יציגו בפרק זה את הרקע להקמת בתי המשפט הקהילתיים, יספרו על ייחודיותו ועל ההבדל בין ההליכים בבתי המשפט הקהילתיים ובין ההליך הפלילי, על סדרי הדין הייחודים לו, בעלי התפקידים המלווים את התהליך ויתרונות שיקום נאשמים לקהילה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/11/2022.
[מוזיקת פתיחה]
קריינית: ברוכים הבאים לפודקאסט "שופטים מדברים משפטים - הפודקאסט של הרשות השופטת". בכל פרק נפגוש באולפן שני שופטים שיספרו מנקודת מבטם על סוגיות שונות ומגוונות מעולם המשפט הנוגעות לציבור הרחב.
הנושא עליו נשוחח היום הוא בתי המשפט הקהילתיים, אשר החלו לפעול כפיילוט בשנת 2014, במטרה לתת מענה מקיף לנאשמים חוזרים, על ידי שיקומם בקהילה במקום עונש מאסר. היום מתארחים באולפן נשיא בתי המשפט הקהילתיים, השופט אביטל חן, שמונה לשיפוט בשנת 1997, והשופטת אילנית אימבר, שמונתה בשנת 2011 וכיום שופטת נוער ושופטת בבית המשפט הקהילתי במחוז הצפון. הנשיא אביטל חן והשופטת אילנית אימבר, אני מעבירה אליכם את רשות הדיבור.
השופטת אימבר: שלום למאזינים, שלום לנשיא חן. היום אנחנו נדבר על בתי המשפט הקהילתיים, ו… אני מאוד אשמח שתספר למאזינים מאיפה נולד הרעיון, ואיך הוא צמח אה… עד כדי פריסה ארצית של בתי משפט קהילתיים בישראל.
השופט חן: שלום לכולם. שלום אילנית אימבר, השופטת אילנית אימבר. בתי המשפט הקהילתיים צמחו למעשה בארצות הברית, ונקראו "בתי משפט פותרי בעיות" שם. יובאו לארץ על ידי הג'וינט ישראל ודוקטור דניאלה בייניש בשנת 2014, ומאז התרחבו לכל בתי המשפט, לכל המחוזות שלנו, למעשה שישה בתי משפט קהילתיים. אלו בתי משפט מיוחדים שפועלים בשיטה שונה מבתי המשפט הרגילים, מתוך כוונה לאתר נאשמים מתאימים לשיקום, בעיקר כאלו שחוזרים וחוזרים על עבירות, ולא מצליחים לצאת מהלופ של בתי כלא. אה… ו… בדרך מאוד מיוחדת, להחזיר אותם לחיים שגרתיים, לחיים נורמטיביים ולחיים של אזרחים תורמים במדינה. את אה… כבר עוסקת בבית המשפט הקהילתי, כמה שנים?
השופטת אימבר: ארבע שנים במחוז הצפון, בעצם מרגע ההקמה של בתי המשפט. אה… ובבית משפט צפון אנחנו מאתרים נאשמים מכל קשת החברה, שנכנסים ויוצאים מבתי סוהר, בעיקר בעבירות של עוון, עבירות של שלוש שנות מאסר, עבירות אלימות, עבירות סמים, עבירות רכוש ולא רק, יש עוד עבירות. אנחנו לא עוסקים בעבירות מין ולא בעבירות נשק. אנחנו מתמקדים רק בעבירות שהן ברות שיקום אה… עם כלל האוכלוסייה במחוז צפון, שזאת אוכלוסייה מגוונת, ערבית, יהודית, מוסלמית, נוצרית, צ'רקסית, דרוזית, דתיים וחילוניים כאחד.
השופט חן: למדנו במשך הזמן, גם ממחקרים וגם מניסיון החיים, שהעבירות או ביצוע העבירות נובע בדרך כלל ברף הנמוך של בית משפט שלום, מבעיות עומק שהם עוני, הדרה, ניכור, התמכרויות, לקויות לא מטופלות, הפרעות נפשיות, הזנחה ועוד. איך למעשה אתם, או אנחנו, מתמודדים עם הבעיות הללו, כאשר הנאשמים מגיעים לבית המשפט הקהילתי?
השופטת אימבר: הייחודיות של בית משפט קהילתי זה שהיא בעצם מעניקה אה… איזושהי מעטפת הוליסטית, היא לא מתייחסת רק לעבירה עצמה. ובמה מדובר? אם מדובר על נאשם שביצע עבירה על רקע סמים, אנחנו לא נטפל רק בבעיית הסמים, אנחנו נסתכל באופן רוחבי על כלל צרכיו הרפואיים, לעתים נאשמים סובלים מבעיות רפואיות לא מטופלות שגורמות להם לא אה… לא להיות מסוגלים להתאפס על חייהם ולנהל חיים נורמטיביים. זה יכול להיות רישיון נהיגה, זה יכול להיות טיפולי שיניים, טיפולי משפחה, דיור, השכלה, אה… קרוא וכתוב. אנחנו בעצם מלמדים אותם כישורי חיים, ובכך שונה בית המשפט הקהילתי מבתי משפט רגילים, מה שנקרא, פליליים, כי הליך השיקום הוא למעשה תוכנית טיפולית אינטנסיבית של כשנה וחצי, כאשר אותו נאשם מתחייב להגיע פעם בשבועיים לבית המשפט, הוא מתחייב להגיע מעבר לשעות בית המשפט לקצינת המבחן.
השופט חן: כלומר אנחנו לא מדברים בקייטנה.
השופטת אימבר: לא קייטנה בכלל. עבודה קשה מאוד, ומאוד קשה גם לשכנע נאשמים אה… בעצם לעצור רגע את חייהם לשנה וחצי, לשגרת חייהם, ובעצם לתת את כל כולם לתהליך שהוא מאוד אינטנסיבי, ואפילו פולשני הייתי אומרת. זה ממש לשים את הנשמה על השולחן, ולתת לאנשים אחרים לסייע לך בכל תחומי החיים.
השופט חן: אחת הבעיות העיקריות שאנחנו נתקלים בהן זה למעשה חוסר אמון. הנאשמים, נאשמות, הללו, למעשה לאורך כל חייהם הבוגרים לא זכו לחיבוק מהמערכת. אה… המערכת למעשה בעיניהם, או השופטים, אנחנו, לא ממש רואים אותם במובן של "אני רואה אותך", ופתאום יש כאן מקום אחר. אנחנו רואים אותם, רואים אותם לעומק. אם אנחנו רואים אותם אחת לשבועיים, אנחנו בדיוק יודעים מה קרה בשבועיים הללו. אנחנו מדוּוחים לאורך כל הזמן, ואז דיון יכול להיפתח ב"איך הייתה החתונה של אחותך?" או "איך היה היום הראשון של הילד בכיתה א'?" הדבר הזה מייצר את האמון, שחסר להם כל כך במערכות, כאשר הם רואים שאנחנו גם דוחפים עוד ועוד לכיוון של להשיג עבודה, לייצב את את ה… את חיי המשפחה, לזקוף את הגב. הם פתאום נמצאים במקום אחר מולנו.
השופטת אימבר: אין ספק שבניית אמון באולם בית המשפט הוא המפתח להצלחה בתהליך. אנשים כבר כל כך פגועים, עברו כל כך הרבה בחייהם, גדלו בשכונה הלא נכונה, נולדו לפעמים להורים שסבלו מבעיות כאלה ואחרות, ואף אחד לא ממש ראה אותם. הם למעשה האנשים השקופים, שאנחנו לאט לאט נותנים להם אמון בעצמם. אנחנו מלמדים אותם מקצוע, אנחנו מלמדים אותם לנהל חשבון בנק, אנחנו הופכים אותם לאנשים יצרניים, לאנשים חשובים, להורים משמעותיים לילדים שלהם. בלי הפתיחות ובלי האווירה הנעימה באולם, זה משהו שהוא לא יכול להתקיים בבית משפט קהילתי.
השופט חן: צריך לספר למאזינים שלנו שהאנשים הללו, כחלק מההליך, מתנדבים בקהילה. פתאום הם מסתכלים למטה בסולם והם לא האחרונים, והם לא בתחתית של התחתית של הסולם, והם מאוד נהנים להושיט יד לאחרים ולסייע להם. לפני רגע הם היו במצוקה, והיום הם פתאום אלו שמוסרים את תלושי השי והחג שלהם לאנשים אחרים שנזקקים. אנחנו רואים אותם בבתי אבות, אנחנו רואים אותם כחלק… בתחילה אנחנו, במרכאות "מחייבים", כלומר זה חלק מהתהליך, אבל כמעט כולם נשארים אחר כך. אנחנו רואים אותם תורמים לאנשים מבוגרים, לילדים נזקקים, לכל מיני אנשים שאף פעם לא חשבנו שהם יהיו אלו שיושיטו להם את היד בקהילה.
השופטת אימבר: נכון, אביטל. אה… זה בדיוק מביא אותי לשיטה המיוחדת של בית המשפט הקהילתי, ששם אנחנו בעצם מנהלים את התהליך המשפטי בחמישה שלבים. הנאשם צריך לצלוח את חמשת השלבים כדי לקבל גזר דין, שהוא למעשה נטול רכיב מאסר, וזה באמת משהו שהוא משמעותי.
השופט חן: איך מתבצע המעבר משלב לשלב?
השופטת אימבר: השלב הראשון בעצם שירות המבחן בוחן את אותו משתתף שמעוניין אה… להיכנס ולהשתלב בבית משפט קהילתי. הוא עובר איזשהו אה… סינון ראשוני לראות אם יש לו צרכים ואם יש מוטיבציה. השלב השני הוא עובר תסקיר עומק, שזה בעצם מיפוי הצרכים לעומק על ידי קצינת המבחן. שלב שלישי הוא השלב המשמעותי, כי שם כבר הנאשם צריך להוכיח הצלחה בפועל, והוא צריך לכתוב מכתב שהוא עולה שלב. ורק בשלב הרביעי אנחנו בעצם מתחברים להתנדבות בקהילה שאתה מדבר עליה.
השופט חן: רגע, רגע, מה זה לכתוב מכתב?
השופטת אימבר: לכתוב מכתב זה בעצם לבקש מבית המשפט הקהילתי לעלות שלב. לסקור את התהליך השיקומי מתחילתו…
השופט חן: הם כותבים בעצמם?
השופטת אימבר: הם כותבים בעצמם, ואלו מכתבים מאוד מרגשים. חלק מהם בעצם מתייחסים ל… למצב המשפחתי שלהם, לעובדה שמשהו השתנה, שפתאום רואים אותם במשפחה, שהם משמעותיים, לא רק בבית המשפט, אלא גם בחיים האישיים שלהם. כתבה לי משתתפת: "אם הייתי מכירה אותך בגיל 13, היית חוסכת ממני 16 שנות מאסר". זה דברים ששופט לא יכול לעבור על זה לסדר היום.
השופט חן: שמעתי שלפני שבועיים, [מצחקק] סיפרת לי שלפני שבועיים, במקום הקראה על ידי הנאשם, הייתה לך הפתעה.
השופטת אימבר: הפתעה גדולה ומוחלטת. גם לשופטים ותיקים יש הפתעות בבית המשפט. אה… המתנתי לאם שתקריא את ה… מכתב מעבר שלה, שהיא באמת התכוננה לו בהתרגשות רבה, ופתאום בחופש הגדול, בחודש אוגוסט, נעמדת ילדה ומבקשת להקריא מכתב. למעשה הילדה כל כך השתתפה בתהליך של… של אמא שלה, במסגרת הבית משפט קהילתי, שהיא החליטה שהיא תבקש מבית המשפט מדוע מגיע לאמא שלה לעלות שלב.
השופט חן: ממש מרגש.
השופטת אימבר: כמה אמא שלה השתנתה, וכמה שהבית הרבה יותר… בית מכיל וטוב וקשוב. וזה לא רק שהנאשמים עוברים תהליך, גם הילדים שלהם, גם ההורים שלהם, גם השכנים, זאת אומרת שזה מקבל תהודה הרבה יותר רחבה מהגעה לאולם.
השופט חן: זה החיבור לקהילה. זה המפתח להצלחה. כלומר, כשאנחנו מצליחים לייצב אדם, שמתפרנס בכבוד, ולא… וזוכה להערכה גם מקהילת בית המשפט הקהיל… הקהילתי, וגם הקהילה המיידית שלו. הילדים שלו חוזרים לחייך אליו, אשתו מצליחה סוף סוף קצת להתגאות בו, ההורים שלו מפסיקים להתבייש בו. זאת הקהילה השנייה. והקהילה השלישית זאת ה… זאת העיר, היישוב, המושב, המקום שהוא נמצא בו וחי בו את חייו. ואנשים יודעים ורואים ושומעים מה שהוא עשה.
השופטת אימבר: אה… במסגרת תהליך השלבים שדיברנו עליהם, אז השלב של ההתנדבות, השלב החמישי, הוא גם כן שלב שסוחף את כל המשפחה. כי אנחנו מדברים על אנשים קשיי יום שמעולם לא היו בתנועות נוער, לא התנדבו, לא טיילו עם המשפחות שלהם. למעשה גם אין להם היכרות בסיסית של אהבה וידיעת הארץ, וזה גם משהו שאנחנו מנחילים במסגרת בתי משפט קהילתיים, באירועים שלנו, בטיולים בטבע, גם זה קיים. אנחנו גם הרבה פעמים משלבים בהליך של "צדק מאחה" את קורבן העבירה, את נפגע העבירה, שזה תהליך מאוד מאוד חשוב. ולא בכדי בנושא אלימות במשפחה, יש לנו הצלחה של מעל 95%. זה… אלו מספרים באמת מאוד מאוד משמעותיים, השיקום הוא הוליסטי, הוא… הוא מתפרש על הכל, והוא גם בנושא ההתנדבות בקהילה, אני חושבת שאם אנחנו מחברים את הכל להכל, על רצף השלבים, אה… הוא אחד המשמעותיים. פתאום אני יכול לתת למישהו אחר.
השופט חן: צריך לספר גם שיש הרבה מאוד פעילויות, שכמו שהתחלת להזכיר עכשיו, של בית המשפט הקהילתי. אנחנו עושים ערבֵי אִפְטַאר לנאשמים מהציבור המוסלמי, אנחנו חוגגים חנוכה ופורים עם הציבור היהודי. לא מזמן הייתה תחרות כדורגל בין החבר'ה של בית משפט קהילתי רמלה לבית המשפט של הקהילתי תל אביב. היה חם וסוער, וכמובן כולם רצו לנצח, והמשפחות נמצאות ויש אוכל מסביב. היה… עשינו גם קורס בישול ועוד ועוד, יום בריכה, ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה. הכל מתוך אותה כוונה להגיע לסוף הדרך כאשר הנאשם שלנו שינה ראש ומצליח ללכת ככה ללא קביים בזכות עצמו.
עוד צריך להזכיר את המתנדבים מהקהילה. אנחנו לא עובדים לבד. יש לנו מתנדבים לא מעטים מהקהילה, שהם אלו שמצטרפים אלינו, הרבה פעמים דרך העיריות השונות, והם אלו שנותנים לנו אה… את הכוח לעשות את הדברים שאנחנו עושים.
חשוב רגע לבוא ולומר שבית המשפט לא פועל בחלל ריק. הטיפול שאנחנו מעניקים הוא טיפול מאוד מיוחד בגלל המעורבות של שירותי הרווחה לאורך כל הטיפול. כלומר, באולם רגיל של בית משפט נמצא השופט ותובע וסנגור. כאן יש לנו קצין מבחן קבוע באולם, עובד סוציאלי קבוע באולם, משרד הרווחה משתתף בכל הכוח בהליך הזה, עם שני נציגים בכל יום בדיון באולם, ועוד יש לנו רכזת של בית המשפט שהיא מתכללת את כל התהליך. מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד כסף בתהליך הזה. וצריך לבוא ולומר, שכאשר אנחנו שמים על ה… על משקל, על מאזניים, את ההוצאה שיש למדינה, הרי שלהחזיק עצור או אסיר בבית המעצר, או בבית המאסר, עולה 18,000 שקלים כל חודש, ואילו התהליך שאנחנו מעבירים לאורך שנה וחצי יעלה למדינה 30,000 שקלים all in all, הכל בסופו של דבר. אז ההליך הזה גם כמובן משתלם, אבל הוא בעצם מביא בשורה חברתית.
השופטת אימבר: הבשורה החברתית שאתה מדבר עליה, מקורה קודם כל בזניחת השיטה האדברסרית. אה… מי שלא יודע מה זה שיטה אדברסרית, זאת שיטה לעומתית שיש באולם סנגור וקטגור. ולמעשה בבית משפט קהילתי אנחנו יושבים מסביב לשולחן עגול, ודעת כל המשתתפים ה… בעלי התפקידים נשמעת. אם זה קצין המבחן, אם זה הסנגור, אם זה תובע, אם זה פרקליט, אם זה רכזת, אם זה עובד סוציאלי, ואם זה מטפל בעצם מהקהילה עצמה. אנחנו מחברים את כל הדעות, את שלל הדעות יחד, ומנסים להגיע לאיזושהי הסכמה, מבלי לנהל דיון אדברסרי באולם. כדי לזכות באמון, כדי לזכות להליך טיפולי ארוך יותר, כדי שאי אפשר יהיה אה… בעצם לנגן על מספר חתונות. זאת אומרת יש תוכנית אחת ואנחנו הולכים בה, ואנחנו מתמידים בה, עד שנה וחצי, עד לגזר דין. זה משהו שהוא לא קיים היום בבתי משפט פליליים, ולכן הייחודיות של התהליך…
השופט חן: של שילוב זרועות.
השופטת אימבר: היא בחבירה, של שילוב הזרועות, ומכאן גם החיסכון העצום בכספי ציבור, אה… בעלות הכליאה כמו שציינת, היא עלות מאוד מאוד גבוהה. וכאן אנחנו מדברים גם על כליאה שהיא לא מלווה ב… בהפרדות כאלה ואחרות, או במצב רפואי חריג. אנחנו באמת מדברים על עלויות מאוד מאוד גבוהות, על שינוע בני המשפחה לביקורים, סנגוריה ציבורית למספר הליכים. כאן אנחנו בעצם ממוקדים בקהילה עצמה שבה מתגורר הנאשם, ושם מתגוררים בני משפחתו, ואת המינוף של התהליך הזה אנחנו עושים באמצעות שולחנות עגולים.
השופט חן: אילנית, בכל זאת הליך ארוך, הליך קשה, שנה וחצי. אדם שנכנס ואולי חושב ככה לנסות לא להגיע למאסר, אלא להתחמק דרך החלון הזה של בית משפט קהילתי, ומגלה שמדובר בעבודה קשה, אבל בסופו של דבר כוחו לא עומד לו. מה קורה עם נאשם שנכשל בתהליך?
השופטת אימבר: נאשם שנכשל בתהליך, אנחנו מוציאים אותו מהתוכנית. הוא יכול לצאת באי הצלחה, אם הוא ביצע עבירה נוספת או זלזל בהליך, באופן שהוא החליט להישאר בחיי העבריינות, אז אנחנו נגזור את דינו. והוא ייגזר למאסר בפועל. לעתים הוא יועבר למוטב אחר ולעיתים השופט הקהילתי ישמע אותו. זה מאוד תלוי באיזה שלב של התהליך הוא נשר. אה… ויכול להיות שהוא גם ביצע עבירה של בית משפט מחוזי, ולא של בית משפט שלום, ואז הוא בכלל יעבור לערכאה אחרת. זה מאוד תלוי. ישנם נאשמים שלא מצליחים לעמוד בתוכנית הייעודית שהוכנה עבורם. אה… אבל הם לא עברו עבירות פליליות, הם לא מגלים שאיפות פליליות.
השופט חן: כלומר הם עברו שיקום חלקי.
השופטת אימבר: עברו שיקום חלקי. ואנחנו באים לקראתם, גם גזר הדין יהיה בהצלחה חלקית. אה… כמו השיקום שלהם.
השופט חן: שלוקח בחשבון את המאמץ שהם עשו.
השופטת אימבר: בוודאי, ואת השינוי שהם עשו, ואת המאמצים. אבל הם לא יגיעו עד לשלב החמישי והאחרון, לעיתים הם ינשרו בשלב שלוש או בשלב ארבע, שזה… זה פרק זמן כבר שאנחנו יכולים לדעת שהם יודעים להתמיד, אבל לא להצליח.
השופט חן: זה הזמן ש… נכון להשלים את מה שהתחלת מקודם, ולומר שאנחנו בדרך כלל מטפלים בעבירות של מרמה. יש לנו עבירות גם של תעבורה, אנשים ששוב ושוב נוהגים ללא רישיון, או התמכרו לאלכוהול וסמים. אלימות, כולל אלימות במשפחה, שאם הדברים נעשים נכון, בית המשפט הזה הוא קלאסי לטיפול בסוג הזה של אלימות. הרבה עבירות רכוש והרבה מאוד עבירות של סמים, כאשר ללא מעט נאשמים שלנו יש אה… יותר מסוג אחד של עבירות אה… לצערנו. זה מצליח?
השופטת אימבר: בהחלט ללא ספק זה מצליח, ומצליח בגדול. אנחנו עדים לאיזושהי מהפכה בעולם המשפט. אנחנו יכולים באמת לטפוח לעצמנו על השכם. אמנם אנחנו קטנים, אנחנו בסך הכל שישה בתי משפט, אבל אנחנו בהחלט יכולים לבוא ולומר שהצלחנו אה… לשקם משפחות רבות בישראל, נאשמים רבים בישראל. יש לנו נאשמים שגם מעבירים את זה הלאה, הם ממשיכים להתנדב אצלנו, הם עוזרים לנאשמים אחרים לעבור תיאוריה ולקבל רשיון נהיגה, ומלווים אותם למוסדות הגמילה. אה… מהווים אח בוגר ואח גדול עבורם. אז אפשר לומר ש… לא רק ההצלחה המיידית של אותו נאשם, אלא באמת יש פה אלמנט של "תעביר את זה הלאה" בתוך הקהילה, אה… ונושא השיקום הוא הפך ל… להצלחה גדולה.
השופט חן: צריך הכשרה מיוחדת כדי להיות שופט קהילתי? השופטים באים מרקע שונה?
השופטת אימבר: השופטים באים מרקע מגוון. חלקנו מבית משפט לענייני משפחה, אני מגיעה מבית המשפט לנוער. יש לנו שופטי תעבורה ושופטים פליליים. המחבר בינינו זה שעברנו הכשרה מיוחדת, מעמיקה ואינטנסיבית, אשר כוללת אלמנטים מעולם הקרימינולוגיה, פסיכולוגיה, הטיפול, ההתמכרויות. אנחנו כל הזמן בתהליכי למידה, וזה מה שבעצם מאחד בינינו. אה… אנחנו שופטים… קשובים מאוד.
השופט חן: הנאשמים הרי מגיעים לבית המשפט, אחת לשבועיים לפחות בתחילת הדרך, ולתקופה לא קצרה. מתפתח קשר מיוחד? זאת אומרת יש הרבה יותר חשיפה של מידע, ואנחנו שואלים אותם לשלומם, ואנחנו רואים הרבה פעמים שהם באים עם הנשים או עם הילדים, סיפרת לנו על ילדה קטנה שהקריאה מכתב. בסופו של יום אתה מגלה סוג אחר של אמפתיה לנאשם כזה.
השופטת אימבר: אין ספק. מגיעים משתתפים לאולם, שמדיון לדיון אתה בעצם מכיר אותם לעומק. אתה קורא את התסקירים, אתה מבין מה עובר עליהם. פעם בשבועיים אתה גם יכול לדעת ברמה של האם קרה משהו במשפחה, איזשהו אבל מסוים או שמחה. אנחנו מאוד מעורבים בחיים של המשתתפים שלנו, אנחנו יודעים בדיוק מה עובר עליהם. אנחנו לא נותנים לזה ביטוי מלא במעמד הדיון, אבל אנחנו מעודכנים בתסקירים. אבל אין ספק שאתה מתחבר לסיפורים האישיים. ואני אשמח לשתף בסיפור אישי שקרה לי עם נאשם, אני לא אנקוב בשמו, מכיוון שהוא הגיע אליי ראשית בהיותי שופטת נוער, והוא היה קטין. אה… הוא לא הצליח בתהליך ונאלצתי לשלוח אותו למאסר, שזה הליך מאוד נדיר בבית משפט לנוער, לשלוח קטין למאסר. כמובן שניסיתי לתת לו אין ספור הזדמנויות, והדבר לא צלח. אמו הייתה אסירה ב"נווה תרצה", אביו היה מכור לסמים, ולא הצלחנו לשקם אותו. ו… לימים הוא הגיע אליי לבית משפט קהילתי. הציעו לו להגיע לבית משפט קהילתי בגיל 18 וחצי, לעבור שיקום. הוא מיד אמר כן, עבר איזשהו intake, נכנס אליי לאולם, פתח את הדלת, שם את שני ידיו על הראש, ואמר "אוי, לא זאתי. זאתי שולחת לכלא".
ולמעשה זה ממחיש את כל ה… את כל השינוי. זה אותו אולם, אותה שופטת, פעם היא נוער, ופעם היא קהילתית. וברגע שהתהליך היה תהליך משותף, סביב שולחנות עגולים ולא שיטה אדברסרית, הוא פשוט נפתח. יכול להיות שגם הגיל הביולוגי יצר איזשהו שינוי. אבל היום הוא אחד מהמשתתפים המוצלחים שלנו. הוא סיים הליך טיפולי, הוא סיים כבר את צו המבחן שלו, הוא כבר שלוש שנים אחרי גזר הדין שלו, הוא מנהל חיים נורמטיביים. אה… הוא נראה מצוין, הוא אזרח יצרן, משלם מיסים, עובד כמו שצריך, פשוט תענוג. זה הרווח לא רק שלי באופן אישי, שאותו משתתף נתן בי את האמון ללכת איתו יד ביד ולהצעיד אותו בדרך השיקום, אה… הוא מהווה דוגמה לאחרים. הוא לא מבצע עבירות. הוא פשוט נכס לחברה בישראל, אזרח יצרן.
השופט חן: אנחנו שופטים, אין חשש מקרבת יתר, מאמפתיית יתר, ממקום שבו הלב ישפיע על הראש?
השופטת אימבר: אני חושבת שאנחנו מזהירים את עצמנו יום יום, גם כשופטת נוער, שופטת טיפולית, אנחנו מכירים את ההליך הטיפולי הזה מקרוב. אנחנו מכירים את הקירבה למשפחה ובעצם לאותם פרמטרים אישיים, שהופכים אותנו אה… גם לבני אדם בסופו של יום, שופט הוא בן אדם. עבודת השפיטה היא עבודה מאוד עדינה, מלאכת איזונים מאוד קשה, ואנחנו מזהירים את עצמנו בוקר בוקר, ויום יום, אחרי כל תסקיר, אחרי כל שמיעת דיונים. ואני באמת באמת חושבת שההליך הזה של בית המשפט הקהילתי, הוא תהליך מאוד מיוחד גם ברמה האישית של השופט.
אני אשמח לשמוע קצת יותר על מיסוד הליך בתי משפט קהילתיים, אביטל. איך אנחנו מתקדמים? אנחנו עם שישה בתי משפט, ההצלחות הן נהדרות, ואיך מתקדמים הלאה?
השופט חן: אז כמו שאמרתי, הפרויקט הזה הובא למעשה, או התחיל למעשה כפיילוט בשנת 2014, ועד 2019 צמח לשישה בתי משפט ברחבי הארץ. הכנסת האחרונה, ממש ביומה האחרון, חוקקה את אה… חוק בתי המשפט הקהילתיים. זה למעשה תיקון של חוק אחר אבל… חוק סדר הדין הפלילי, אבל זה לא משנה. אה… והיא אפשרה לנו למסד, במסגרת הרשות השופטת, את כל הנושא הזה שנקרא בתי משפט קהילתיים, ולהרחיב ולפתח אותו. קיימות גם החלטות ממשלה שפותחות לנו תקציב, שמאפשרות לפתח את בית המשפט הקהילתי. זה לא פשוט, כי התקציב הזה מגיע עם תקציב רווחה ועובדות סוציאליות, כמו שפירטתי ו… ו… ואנחנו מדברים על קציני קצינות מבחן. אה… אנחנו מדברים ממש על על פרויקט גדול ו… אנחנו מקווים, לפי תוכניות עבודה שהגשנו ל-2023-24, אה… לפרוש עוד בתי משפט ברחבי הארץ, כשהכוונה בסופו של יום, תוך שנתיים-שלוש, לרשת את כל הארץ בבתי משפט קהילתיים.
החל מהראשון לספטמבר 22' למעשה הרשות השופטת היא המנהלת את בתי המשפט הקהילתיים. שלב הפיילוט נגמר, וכבר אנחנו מדברים על אה… בתי משפט קבועים. זה כבר… זאת כבר עובדה מוגמרת. אה… אנחנו עומדים לפתוח בתי משפט… בטבריה. יש לנו את נצרת היום שהתרחב. אנחנו עומדים לפתוח את קריית שמונה. עכו נפתח ממש ממש בימים האחרונים. חיפה קיים והתרחב. אה… חדרה, נתניה, כפר סבא. כפר סבא נפתח ממש בימים האחרונים. אה… ייתכן מאוד שגם בפתח תקווה. אה… על המפה יש לנו את רמלה כבית משפט ותיק. ירושלים גם תתרחב, וגם תתרחב פעם שנייה לכיוון בית שמש, קריית גת, אולי גם אשקלון. באר שבע כמעט תוכפל. ואנחנו מקווים לתת מענה לכל אזרח במדינת ישראל שיזדקק לשיקום וימצא מתאים לשיקום.
השופטת אימבר: אז אנחנו בעצם פותחים את בתי המשפט גם לפריפריה, כדי שיוכלו להשתלב במסגרת בתי המשפט הקהילתיים, מרחיבים את הפעילות גם לשכבות הכי חלשות, שבעצם מעסיקות את בתי המשפט הפליליים בפריפריה.
השופט חן: תוך שימת דגש על באמת שכבות חלשות, ותוך שימת דגש גם על הציבור הערבי. אה… כאשר אנחנו עוקבים ממש אחרי המספרים שמגיעים אלינו, מהמקומות שמגיעים אלינו, ומודעים לכך שאנחנו צריכים לתת שירות לכל הציבורים. אה… אנחנו עוקבים על… אחרי המספרים גם ברמה הג'נדריאלית שלהם, גברים, נשים, כדי לראות שאנחנו לא נקפח אף אחד. ואני מקווה שנזכה לראות את כל התקציבים באמת נפתחים ועומדים לרשותנו, על מנת שנצליח להביא את בשורת השיקום הזאת, ולתת שינוי משמעותי למשפט הפלילי במדינת ישראל.
רציתי להודות לך אילנית, נהנתי מאוד מהשיחה בינינו, גם כמה דברים שלא ידעתי.
השופטת אימבר: תודה רבה אביטל. מאוד נהנתי. אני מאוד שמחה לשתף עם כל מה שקורה בתוך האולם, וכמובן אנחנו בדלתיים פתוחות, וציבור המאזינים מוזמן לבוא ולהתרשם מבתי המשפט הקהילתיים בישראל.
השופט חן: שיהיה לנו בהצלחה.
השופטת אימבר: תודה.
קריינית: תודה רבה לנשיא אביטל חן והשופטת אילנית אימבר, שהעשירו אותנו היום בנושא בתי המשפט הקהילתיים. אין ספק שלמדנו רבות. ניפגש בפודקאסט הבא של "שופטים מדברים משפטים - הפודקאסט של הרשות השופטת".
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments