איזה שיר נסתר אפשר לשמוע בסוף של דארק סייד ומה קורה כשמנגנים את האלבום במקביל לסרט הקוסם מארץ עוץ? מדוע הלוגו החדש של פינק פלויד עצבן מעריצים ברחבי העולם? מי מחברי הלהקה הקליט את האלבום מחדש? ומדוע האלבום שנשאר 15 שנה במצעדי המכירות והפך לאחד האלבומים הנמכרים בכל הזמנים, הוא גם האלבום שעתיד לחסל פינק פלויד?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 31/08/2023.
[חסות]
אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
גיל: בסוף ינואר 1973, אחרי שנה גדושה, "The Dark Side Of The Moon" עבר לשלב המיקסים.
תומר: כבר ב-1967, פינק פלויד הייתה הלהקה הראשונה שהופיעה עם מערכת קוואדרופונית, כלומר - סראונד. וגם עכשיו, היא רצתה להיות מהראשונות להקליט ולמקסס אלבום בשיטה הקוואדרופונית.
גיל: זה כמובן סיבך את כל התהליך, כי גם מיקסר של 16 ערוצים לא הספיק לפינק פלויד. הם ניצלו כל אפשרות טכנולוגית שהייתה קיימת באולפן, וכשההקלטות הסתיימו, התחיל דיון ארוך: איך צריך להישמע התוצר הסופי? המיקס של האלבום.
תומר: דיוויד גילמור אמר לימים:
גיל: "אני רציתי שהסאונד של "Dark Side" יהיה גדול, ביצתי ורטוב, עם ריברבים וכו'. ורוג'ר היה להוט שהאלבום ישמע יבש מאוד. אני חושב שהוא הושפע מאוד מאלבום הסולו של ג'ון לנון, "Plastic Ono Band".
[פתיח השיר "Plastic Ono Band" של ג'ון לנון]
"Mother you had me
but I never had you…"
גיל: בשלב הזה בחיי פינק פלויד, השיח בין שני מנהיגי הלהקה היה מאוזן.
תומר: ההצלחה הייתה בפתח, ואף אחד עוד לא פיתח מגלומניה בלתי ניתנת לשליטה.
גיל: אז במקום להמשיך להתווכח, הם פשוט הזמינו אוזניים רעננות שיקשיבו וינהלו את המיקס. האוזניים של המפיק כריס תומאס.
תומר: תומאס היה תלמיד של ג'ורג' מרטין, המפיק של הביטלס. כן, שוב פעם הם. הוא אמר לימים על העבודה עם פינק פלויד, שזו הייתה עבודה מאוד קריאטיבית ולא היו רמזים לריבים שעתידים להגיע.
גיל: עבודה חיובית ומוצלחת עם מפיק כמו תומאס, הייתה סגירת מעגל בסיפור של פינק פלויד.
תומר: פינק פלויד התחילה את דרכה בסוף שנות ה-60, כשהאולפנים עוד היו מעונבים, ומלאים בטכנאים חמורי סבר עם חלוקים לבנים, ועם מפיק שנכפה עליה, וגם לא הבין את המוזיקה שלה.
גיל: אחרי האלבום השני, הם יצאו לחופשי וניצלו את החופש הזה עד תום. עד לכדי חוסר תכלית וההקלטות שהם בעצמם תייגו כ-כלום.
תומר: הם הגיעו ל-"The Dark Side" בשלים. אחרי שהם התנסו בכל השיטות והבינו שהם צריכים לשלב בין התפיסות.
גיל: המתופף ניק מייסון כתב באוטוביוגרפיה שלו, שזה פלא שהם שיתפו פעולה עם כל כך הרבה מוזיקאים ואנשי צוות, אחרי שנים של חוויות לא קלות. אבל הפעם, הכל היה פשוט נפלא.
[קטע מהשיר "Brain Damage"]:
“And if the dam breaks open many years too soon
And if there is no room upon the hill…”
תומר: התוצאה הסופית של המיקסים נוטה לכיוון שגילמור רצה, אבל זה היה הרעיון של ווטרס לחבר בין כל שירי האלבום לכדי רצועה אחת, בלי הפסקות בין השירים.
גיל: כדי ליצור את החיבורים האלה, אלן פרסונס וחברי הלהקה ביצעו את העריכות על הסלילים המקוריים של הקלטות המאסטר. זה אומר שהם היו צריכים לחתוך את הסלילים, להדביק מחדש, ואז לחבר. גילמור עבד במשך שעות וחתך את הסלילים עם סכין גילוח.
[השיר ממשיך ברקע, אינסטרומנטלי]
תומר: הסשן האחרון של העריכות, נגמר בארבע לפנות בוקר, וזו הייתה למעשה הפעם הראשונה, שבה חברי הלהקה יכלו להקשיב לאלבום מתחילתו ועד סופו. והתוצר הסופי שבעוד רגע יגיע לחנויות התקליטים.
גיל: בראיון ל"בילבורד" משנת 2006, ווטרס סיפר שהוא לקח עותק של המיקס הביתה כדי להשמיע לאשתו דאז. הוא סיפר שהיא פרצה בבכי כשהאלבום נגמר. וזה, גרם לו להבין שהם הצליחו.
תומר: "חשבתי לעצמי וואו, זה עבודה די שלמה. והייתה לי אמונה מלאה שזה יגע באנשים."
גיל: אחרי יותר משנה של הופעות ושל הקלטות, פינק פלויד והסביבה הקרובה שלהם, זכו לשמוע את אלבום הקונספט שלהם - בדיוק כפי שהם דמיינו אותו.
[קטע סוחף מהשיר "Eclipse" מתנגן]:
And all that you say (Hey, yeah)
And all that you eat
And everyone you meet (Everyone you meet)…
תומר: אבל למורת רוחם של חברי פינק פלויד, הקהל נאלץ "להתפשר" במרכאות.
גיל: "Dark Side" אומנם הוקלט בסראונד, אבל הופץ עם המיקס הסופי, שנערך למערכות סטריאו. פשוט כי לרוב האנשים לא הייתה בשנות ה-70 מערכת סראונד בבית. הטכנולוגיה עדיין הייתה יקרה מדי.
תומר: חלק מחברי פינק פלויד בתגובה, החרימו את ההשקה של האלבום. לאירוע ההשקה שהתקיים ב-27 בפברואר 1973 בלונדון, חודש לפני שהאלבום יצא, הגיע רק הקלידן ריק רייט.
גיל: האורחים שהגיעו למקום, ראו תמונות של ארבעת חברי פינק פלויד בגודל אמיתי, שהודפסו על גבי קרטון. הם שמעו את הגרסה הסופית של האלבום דרך מערכת כריזה, באיכות סאונד ירודה.
[השיר "Breath" מתנגן]:
"Breathe, breathe in the air…"
תומר: לא סתם שאר חברי פינק פלויד החרימו את האירוע. אבל למרות הכל, המוזמנים עדיין נדהמו מהתוצר הסופי.
גיל: יעברו כמה עשורים, עד שהאלבום יראה אור מחדש, עם מיקס שתאם לחזון הקוואדרופוני של פינק פלויד. גם בעת הקלטת שורות אלו, לרגל חגיגות החמישים, האלבום יצא במיקס חדש, כולל גרסה של Dolby Atmos, המילה האחרונה בעולם הסראונד.
תומר: אם אתם מאזינים למוזיקה באמצעות שירותי סטרימינג כמו אפל מיוזיק או טיידל ויש לכם את הציוד המתאים, תוכלו לשמוע את האלבום באמצעות דולבי אטמוס. משהו שכדאי לכם לנסות.
גיל: ועוד משהו שכדאי לכם לנסות, הוא לאזין לאלבום בזמן צפייה בסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939.
תומר: פשוט תלחצו Play במקביל לשאגת האריה הראשונה, בפתיח המפורסם של חברת הסרטים "MGM".
[פתיח השיר "Over the Rainbow" מתוך "הקוסם מארץ עוץ"]:
“Somewhere over the rainbow
Way up high
There's a land that I heard of
Once in a lullaby…”
גיל: התיאוריה היא שהאלבום כולו נכתב כפסקול סודי לסרט. תיאוריה שחברי פינק פלויד כמובן הכחישו. ובכל זאת זה משעשע לנסות לדמיין את הפעם הראשונה שהדבר הזה קרה. מי הבן אדם שחשב לנגן את האלבום במקביל לסרט ועלה על זה?
תומר: כמו כל אלבום גדול, כל מאית שנייה ב-"Dark Side" נותחה ותיאוריות קונספירציה נוספות נוצרו גם סביבו. אבל הנה כמה אנקדוטות אמיתיות:
גיל: כאמור, "Dark Side" הוקלט באולפני "Abbey Road". וממש באותו הזמן, באולפן הסמוך, פול ולינדה מקרטני עבדו על אלבום חדש של להקת "Wings".
[קטע מהשיר My Love/ Wings]
“And when I go away, I know my heart can stay with my love…”
גיל: ב-1 בנובמבר 1972, גם הם זומנו לאולפן של פינק פלויד, כדי להשיב על השאלות של ווטרס. אבל כשהגיע שלב המיקסים של האלבום, הוחלט להשאיר את התשובות שלהם בחוץ. לתחושתו של ווטרס, הם ענו באופן מתגונן מאוד ומקצועי… מדי.
תומר: הניסיון של פול ולינדה עם עיתונאים וראיונות, מנע תשובות טבעיות ואותנטיות כמו אלו של חברי הצוות.
גיל: ואם כבר אנחנו מדברים על הביטלס, אז בסוף של "Dark Side", אם תקשיבו טוב טוב בווליום מספיק חזק, לפחות בחלק ממהדורות, תוכלו לשמוע על רקע פעימות הלב, גרסה מתוזמרת ל-"Ticket To Ride".
תומר: איך זה קרה? אחת הטענות היא, שהשיר הזה התנגן ברקע באולפנים, בזמן הראיון עם השוער של אולפני "Abbey Road". זה שאמר:
[הקלטה מהאלבום]:
“There is no dark side in the moon, really. The matter of fact, it’s all dark. The only thing that makes it look light is the sun.”
גיל: אבל הסיבה האמיתית היא, שבאותם ימים סלילי הקלטה היו משאב יקר, והרבה פעמים עשו בהם שימוש חוזר. וכך הקאבר האינסטרומנטלי ל-"Ticket to Ride" שהיה על הסלילים, כנראה לא נמחק כמו שצריך, וזלג ל-"Dark Side".
תומר: אגב, פעימות הלב האלו, הן לא באמת פעימות לב אמיתיות. כי כל ניסיון להקליט כאלו, נשמע לחברי הלהקה דווקא לא מציאותי. פעימות הלב שאנחנו שומעים, הן מכות על תוף שהואטו לכדי קצב איטי מדי, כזה שהיה מדאיג כל קרדיולוג.
גיל: במארס 1973, האלבום "The Dark Side Of The Moon" סוף סוף ראה אור. העבודה הקשה השתלמה בגדול.
תומר: באופן מפתיע, לפחות בהתחלה, ההצלחה הגדולה הייתה פחות במגרש הביתי, ויותר ברחבי העולם.
גיל: דווקא באנגליה, האלבום "Dark Side" לא הגיע למקום הראשון במצעדים. הוא הצליח לטפס למקום השני, ונתקע שם אחרי "אליס קופר".
[קטע קצרצר מהשיר של אליס קופר]:
"No More Mr. Nice Guy…"
תומר: בארצות הברית לעומת זאת, היכן שפינק פלויד נאבקה לפרוץ במשך שנים, האלבום הצליח לכבוש את המקום הראשון. ולמרות שהוא נהנה מהמקום הראשון רק לשבוע אחד בלבד, "Dark Side" נשאר במצעדי המכירות למעלה מ-800 שבועות, או במילים אחרות, יותר מ-15 שנה.
גיל: בסופו של דבר, "Dark Side" מכר למעלה מ-50 מיליון עותקים במשך השנים. מה שהופך אותו, נכון לעכשיו, לאלבום הרביעי ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. לפניו, תמצאו את מייקל ג'קסון, AC/DC ו-וויטני יוסטון.
[פתיח השיר "Money"]
תומר: ההצלחה הפנומנלית באמת, התחילה בארצות הברית אחרי שהשיר "Money" יצא כסינגל. המילים של ווטרס על כסף כשורש של כל הרוע בעולם, הן אלו שהפכו את פינק פלויד למיליונרים.
גיל: זו אותה פינק פלויד אגב, שהצהירה אחרי כישלון הסינגלים מהאלבום השני שלה, שהיא לא להקה של סינגלים. ב-"Dark Side", וגם אחריו, הם חרגו מהכלל, ואפשר להבין אותם. בפעם הראשונה היה להם בידיים אלבום עם פוטנציאל מסחרי.
תומר: חלק קטן מההכנסות החדשות של פינק פלויד, נתרם לחבורת מונטי פייתון, שנקלעה לקשיים בעת הפקת סרט הקאלט "Monty Python and the Holy Grail".
[קטע מהסרט]:
Arthur: Look, you stupid bastard, you've got no arms left.
Black knight: Yes I have.
Arthur: Look!
Black knight: Just a flesh wound.
[bang]
גיל: בזמן ההקלטות של "Dark Side", חברי הלהקה היו לפעמים יותר מסורים ללוח השידורים של הטלוויזיה, מאשר לאלבום שלהם. כדורגל ושידורי התוכניות של מונטי פייתון ב-BBC, היו לעיתים חשובים יותר, מעוד סשן הקלטות.
תומר: לכן, כשחברי מונטי פייתון פנו לכוכבי רוק מצליחים כדי לממן את הסרט, פינק פלויד מיהרו לתרום למאמץ.
[קטע מהסרט "Monty Python and the Holy Grail"]:
Arthur: Well, on second thought, let's not go to Camelot - it is a silly place.
All together: Right.
גיל: מי שנכנס לחנויות התקליטים ב-1973, לא יכול היה להתעלם מהעטיפה של "Dark Side".
תומר: בשלב הזה, חברת "Hipgnosis" כבר הייתה חתומה על חמש עטיפות אלבומים של פינק פלויד.
גיל: וגם הפעם, חברי הלהקה לא רצו לראות את עצמם, את שם הלהקה, או את שם האלבום על העטיפה. ואם זה לא מספיק, הפעם גם הייתה הנחיה נוספת: לעצב משהו פשוט מאוד. או במילים של רייט: "משהו פשוט כמו קופסת שוקולד."
תומר: המעצבים של "Hipgnosis" ציירו משולש שווה צלעות. מנסרה אופטית עם קרן לבנה שחודרת אל המשולש מצד ימין, ומתפזרת לששת צבעי הספקטרום: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.
גיל: העטיפה נפתחת לשניים, וקרן האור הלבנה ממשיכה גם לגב התקליט. שם ישנה מנסרה הפוכה, שקרן האור שוברת שוב לששת צבעי הספקטרום.
תומר: מהצד השני, לעומת זאת, בפנים העטיפה, המתינו לראשונה בתולדות פינק פלויד, מילות השירים. לדברי ניק מייסון, זו הייתה הפעם הראשונה שהם הרגישו שהמילים ראויות להיות מודפסות.
גיל: בדיעבד, ווטרס יזלזל גם בהישג האומנותי הזה, ויגיד שהמילים והקונספט של "Dark Side" היו נאיבים וילדותיים.
תומר: העיצוב המינימליסטי של "Hipgnosis", הוליד את אחת מעטיפות האלבומים האייקוניות בהיסטוריה של הרוק, כזו שהפכה לייצוג הוויזואלי שהכי מזוהה עם פינק פלויד.
גיל: במצעד העטיפות הגדולות בכל הזמנים, שפרסם באוגוסט 2023 המגזין "בילבורד", העטיפה של "Dark Side" נבחרה במקום השישי. "המנסרה הפכה לשם נרדף לפינק פלויד", נכתב שם. למקום הראשון, אגב, הגיעה עוד עטיפה מינימליסטית - אלבום הבכורה של "ה-Velvet Underground וניקו".
תומר: העטיפה של "Dark Side" גם הצליחה לעורר מהומה ממש לאחרונה. בינואר 2023, לכבוד חגיגות ה-50 ל-"Dark Side", פינק פלויד השיקה לוגו חדש לאלבום.
גיל: על הלוגו הופיעו אותם הצבעים של עטיפת האלבום המקורי, רק שהפעם, במקום לצאת מתוך המנסרה, הצבעים הופיעו בתוך המספר 50.
תומר: לא כולם אהבו או הבינו את הלוגו החדש. ברשתות החברתיות, גולשים מיהרו להאשים את פינק פלויד שהם הפכו לנאורים פרוגרסיביים מדי, וביקרו את הלהקה על שימוש בצבעי הגאווה.
גיל: כנראה שמעטים מהם בכלל הכירו את העטיפה המקורית.
תומר: או כמו שכתב אחד הגולשים, שכן הכיר את הלהקה והאלבום:
גיל: "אנחנו יודעים שאתה הומופוב, כשאתה מתרגז על צבעי הקשת, שתמיד היו חלק מהלוגו של פינק פלויד."
תומר: אז מה גרם ל-"Dark Side of The Moon" להצליח? כנראה שילוב של הרבה דברים.
גיל: גילמור אמר, שאלו היו המילים של ווטרס. לדבריו, העובדה שהכתיבה של ווטרס הייתה כנה ובאה מהלב, העניקה למילים שלו מימד אוניברסלי.
תומר: זו הייתה הכרה אמיצה בפחדים ובחוסר הביטחון שטמון בהתבגרות.
גיל: ניק מייסון כתב באוטוביוגרפיה שלו, שהכנות של ווטרס היא זו שהפכה את האלבום לאוניברסלי.
תומר: הוא הוסיף שגם העובדה שכולם רצו להשוויץ בעזרתו במערכת הסטריאו שלהם, תרמה למכירות.
גיל: למרות שווטרס הוא האדריכל הראשי מאחורי "Dark Side", אחת הסיבות להצלחה של האלבום, היא עבודת הצוות. פינק פלויד היא להקה שבה השלם גדול מסך חלקיו.
תומר: ובמיוחד העבודה של גילמור, השירה ונגינת הגיטרה הבלתי נשכחת שלו באלבום.
גיל: ב-"Dark Side" פינק פלויד הצליחה ליצור מוזיקה מלודית נגישה וקליטה, יותר מכל דבר שהם עשו קודם לכן. אבל גם לא לוותר על החזון האמנותי שלהם.
תומר: במובן מסוים ההצלחה של "Dark Side" הייתה גם הקללה של פינק פלויד. הוא הפך אותה לאחת מלהקות הרוק הגדולות והחשובות בעולם. אבל גם לשק חבטות. שם נרדף ליומרות ולרצינות התהומית של הרוק.
גיל: לא במקרה ג'וני רוטן מה-"Sex Pistols", לבש חולצה עם הכיתוב "אני שונא את פינק פלויד".
תומר: אגב, את הסינגלים המפורסמים של ה-"Sex Pistols", הפיק אותו כריס תומאס שנקרא למקסס את "Dark Side Of The Moon".
[קטע מהשיר God Save the Queen/ Sex Pistols]:
“God save the queen/ We mean it man…”
גיל: עבור תנועת ה-Punk שנולדה בשנות ה-70, פינק פלויד ייצגה את כל מה שמנוכר וצבוע ברוק.
תומר: להקות רוק הופיעו באצטדיוני ענק, והכניסו מיליונים, בזמן שהם שרו על מר גורלם ומחו נגד קפיטליזם.
גיל: פינק פלויד הקדישו ימים על גבי ימים להקלטות, ולהוספה של שכבות של צלילים ואפקטים.
תומר: בעוד שהפאנק הציעה גישה ישירה, פשוטה, מלוכלכת וספונטנית. הוא צמח מהרחוב, ובוצע בידי להקות של בחורים ובחורות עניים ומתוסכלים.
גיל: בזמן שווטרס שעט אל עבר "The Wall", ויצירת ההפרדה בין המוזיקאים לקהל, הפאנק שבר את החומות. להקות שהופיעו מול קהלים קטנים בחללים צפופים, לעיתים ללא במה בכלל. הם החזירו את הרוק לבסיס שלו, ומרדו במורכבות, ובגרנדיוזיות.
תומר: הפאנק הרג את הרוק המתקדם, ו-"Dark Side" הרג את פינק פלויד. הלהקה לעולם לא תהיה מאוזנת ויציבה, כמו בעבודה על האלבום הזה.
גיל: אחרי האלבום הבא, "Wish You Were Here", העניינים התחילו להידרדר. עד כדי כך שפינק פלויד תהפוך לפרויקט של רוג'ר ווטרס.
תומר: עשר שנים אחרי, יראה אור "The Final Cut", האלבום האחרון של פינק פלויד, לפני הפרידה של ווטרס. באלבום הזה, הקלידן רייט כבר לא היה חלק מהלהקה, גילמור היה נגן שכיר, ומייסון בקושי נכח.
גיל: זו הייתה הצגת היחיד של רוג'ר ווטרס, שבימים אלו גם הוציא גרסה מחודשת ועצמאית ל-"The Dark Side Of The Moon".
[קטע קצרצר מהשיר "Money" המחודש של רוג'ר ווטרס, בסגנון בלוז, נגינת קונטרבס, ו-ווטרס שר בקול נמוך.]
תומר: אל דאגה, אנחנו לא נשלח אתכם הביתה עם הגחמות והיומרות של ווטרס, להקליט את אלבום המופת של פינק פלויד מחדש.
גיל: אנחנו מעדיפים להיפרד עם הפעם האחרונה שבה ארבעת חברי פינק פלויד ניגנו ביחד על במה אחת.
תומר: זה קרה ב-"Live 8" בלונדון, ב-2 ביולי 2005. 24 שנים מאז הפירוק של הלהקה. שנה אחת לפני מותו של סיד בארט, וקצת פחות משנה, לפני ההופעה הבלתי נשכחת של ווטרס בישראל.
[פתיח השיר "Breathe" בהופעה חיה לקול מחיאות כפיים מהקהל.]
גיל: על הבמה, אפשר היה להרגיש את המתח בין ווטרס וגילמור. אבל המוזיקה הצליחה להתעלות מעל הכל. הסט הקצר שלהם, נפתח עם ההתחלה של "The Dark Side of the Moon".
תומר: מיליוני מעריצים ברחבי העולם זכו לראות לרגע אחד, את הלהקה האהובה עליהם שוב ביחד. רגע חד פעמי שלעולם לא יחזור עוד.
[קטע מהשיר "Breath" בהופעה חיה, לקול מחיאות כפיים ושריקות מהקהל:
“Breathe, breathe in the air
Don't be afraid to care
Leave, but don't leave me
Look around and choose your own ground…”
תומר: האזנתם ל"פינק פלויד - הצד האפל של הירח". מיני סדרה מבית "כאן 88 - הסכתים". פרקים נוספים וסדרות נוספות תוכלו למצוא באתר "כאן 88", וביישומון "כאן".
גיל: את המיקס והסאונד של הפרק ערך אסף רפפורט.
תומר: מוזיקה מקורית עמרי סקופ. תודה לאייל שינדלר, בר בלפר, נוגה קליין, סיוון טאטי, עפרי גופר, עפרי מקוב, עינב יעקבי, עמית בהר ותומר קריב. אני תומר מולוידזון.
גיל: ואני גיל מטוס. בואו להגיד שלום בקבוצת "כאן - הסכתים" בפייסבוק.
[המשך השיר Breath מתעמעם לסיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments