סדרת הפרקים הקצרים של הסיפורים שכל כך אהבתם והפעם סיפור על ילד שמבין בדיוק מי הוא אביו החורג.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/03/2024.
[מוזיקת פתיחה]
רות: ברוכים הבאים לסדרת השורטקאסטים, שהם בעצם סיפורים מהבלוג שכל כך אהבתם.
היא הייתה בת שלושים, גרושה ואם לבן ארבע, שבא לעולם ממערכת יחסים קצרה שהיא ניהלה עם אביו. היא התפרנסה מעבודות מזדמנות, מהמזונות ששולמו לה, ושרדה את החיים בדירת סטודיו קטנה בדרום תל אביב.
הוא לעומתה, היה רווק בן 27 מרמת אביב. הוא עבד בהייטק, והוא נהג ברכב יוקרה שההורים שלו העמידו לרשותו. אתם כבר מבינים על מה מדובר…
הם הכירו באיזו אפליקציה, וכבר בדייט הראשון הכוכבים חייכו אליהם. שנתיים אחר כך, ולמורת רוחם של הוריו האמידים, הם נישאו בטקס מקסים. הבן שלה לבקשתו [לבקשת בן הזוג] לא היה בחתונה. היו לו כל מיני סיבות ותירוצים, וכשהוא רוצה משהו, מאוד קשה לומר לו לא. מרוב שהיא הייתה מרוגשת ומאוהבת, היא השקיטה את הקול הפנימי הזה שלחש לה, שזה לא ממש בסדר, והיא התעלמה מנורת האזהרה האדומה שהתחילה להבהב.
חלפו שמונה שנים. הם הביאו לעולם שתי בנות מתוקות, הוא הרוויח משכורת נאה מאוד, והתקדם בעבודתו, והיא מיד אחרי הנישואים החליטה להגשים את החלום שלה להיות צלמת. היא עשתה קורס צילום ורכשה ציוד, והתגלתה כמוכשרת מאוד בלצלם תמונות יותר יפות מהמציאות.
הבן שלה, שכבר היה בן 14, היה הקורבן האמיתי של מערכת היחסים איתו. היא הפקידה לחשבון המשותף שלהם את המזונות שהיא קיבלה מאבי בנה, וגם את ההכנסות שלה כצלמת, וגם את שכר הדירה שהיא קיבלה מהדירה של סבתא שלה, שנפטרה כמה שנים קודם לכן. הוא דרש שכל ההכנסות שלה יופקדו לחשבון המשותף, אבל את המשכורת שלו הוא העביר לחשבון הפרטי שלו, ולחשבון המשותף הוא העביר כספים לפי הצורך. היא הרגישה שזה לא בסדר, אבל הוא דאג לומר לה שהבן שלה חי על חשבונו, ולכן היא חייבת להפקיד את המזונות שלו ואת שכר הדירה, ולממן את ההוצאות הכבדות שהבן שלה גורם.
ואז מה שקרה זה, שהאבא של הבן שלה עבר תאונה דרכים קשה. לא היה לו ביטוח אובדן כושר עבודה, והקצבה שהוא קיבל לא הספיקה, והוא לא הצליח לשלם לה מזונות במשך תקופה של כמה חודשים. אחרי חודש הוא [בן הזוג] לחץ עליה לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל, ואמר שמצידו שההורים של האבא של הילד ימכרו את ביתם.
היא לא הסכימה לפתוח נגדו בהליכי גבייה, ואמרה שהם יכולים להסתדר כרגע בלי מזונות, ושלהתחשב באבא של הבן שלה שנפצע קשה בתאונה זה עדיף. הנער אהב את האבא שלו ונהג להגיע אליו פעמיים בשבוע, ודירתו הייתה עבורו סוג של עיר מקלט, והיא האמינה בכל ליבה שלפתוח חזית נגד אבא של הבן שלה, זה קארמה רעה, מאוד רעה. והיא ממש עמדה והתעקשה על סירובה לא לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל, למרות הלחצים שהוא הפעיל עליה, ואמרתי לכם כבר שלא פשוט להגיד לו לא.
אבל אתם יודעים מה אומרים על אקדח שנשלף במערכה הראשונה. במערכה השלישית, הלחץ שלו שוחרר במקום אחר.
הוא הפך את הבן שלה לשעיר לעזאזל, והודיע לה שהילד יאכל רק מהאוכל שהיא תקנה לו, ולא מהאוכל שהוא קונה. לא ברור למה היא שיתפה פעולה עם הרוע הזה, אבל היא גייסה את ההורים שלה שיקנו אוכל לנער וימלאו את המקרר. הבן שלה לא ידע דבר על הגזרה הזאת, כי היא סיפרה לו משהו על אלרגיות וביקשה שיאכל רק ממדף אחד במקרר. אבל הוא הרגיש את היחס הקר והקשה של בעלה, וניכר עליו שהוא במצוקה.
אחר צהריים אחד היא לקחה את הבנות לחוגים, ובעלה חזר הביתה ומצא את הבן שלה אוכל שאריות מהפיצה שהוא הזמין אתמול בערב ונשארה בתנור. הוא אמר לנער בכעס שהוא אכל את הפיצה שלו, ועכשיו עליו להזמין לו פיצה חדשה. הנער פתח בנונשלנטיות את אפליקציית וולט בטלפון שלו, והזמין פיצה חדשה לבעלה של אימא שלו, שיצא מאוד קטן והופתע לגלות שמותקנת אצל הילד אפליקציית וולט ודרש לדעת איזה כרטיס אשראי מזין אותה.
הנער איבד את שלוות רוחו, אבל לא צעק, רק דיבר לתוך המגש פיצה הריק ובכה. "זה הכרטיס של אבא שלי חתיכת חרא. אבא שלי ששוכב בבית חולים ואתה מטריף את אימא שלי שתפתח לו הוצאה לפועל. מה אתה חושב שאני לא יודע? אתה חושב שאני לא יודע שאתה לא מסכים לאכול מהאוכל שאתה קונה וסבתא קונה לי אוכל? אתם חושבים שאני מטומטם? אני יושב בשקט ולא אומר כלום רק בשביל לא להרוס לאחיות הקטנות שלי את החיים, כמו שהחיים שלי נהרסו כשאימא שלי התחתנה עם זבל כמוך. לשמור על אחותי, הבת שלך, אני כן טוב, נכון? אבל לא לאכול מהאוכל שאתה קונה. יום אחד אני אחזיר לך על כל מה שאתה עושה לי."
כשהוא הרים את הראש, הוא ראה את אימא שלו שחזרה קצת קודם לכן, ובלהט סאגת הפיצה הם לא שמו לב, עומדת כשהיד שלה על פיה, ודמעות חמות זולגות על פניה למשמע דבריו. היא ארזה שתי מזוודות והלכה איתו ועם הבנות לבית הוריה, שם היא סיפרה להם מה עובר עליה, וביקשה סליחה מהבן שלה, והבטיחה לו שבחיים היא לא תחזור לשם.
אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד, ואחרי שבועיים הוא התחיל להתחנן שהיא תחזור, והפך את עצמו לקורבן שהיא נטשה אותו. הוא הבטיח שהם ילכו לטיפול זוגי, לטיפול משפחתי, לאיזה טיפול שהיא תבחר. הוא הבטיח להשתנות, הוא הצהיר שהוא אוהב אותה, שהוא מוכן לעשות הכל בשבילה. הוא שלח לה כל יום זר ורדים. הוא אפילו קנה לבן שלה אייפון חדש, ואף רכש להם זוג כרטיסי טיסה לפריז בהפתעה.
שנים שהיא ממש ממש רצתה לטוס לפריז, והוא סירב בכל מיני תירוצים, 'אני לא סובל צרפתים', 'כל פריז מלאה בערבים', 'הם אנטיפתים', 'הם אוכלי חלזונות', הכל רק כדי לא לאפשר לה ליהנות מהעיר הכי רומנטית בעולם.
ופתאום, פריז!
באנגלית קוראים לזה Hoovering, שלב השאיבה מחדש שעוברים כשמסיימים, מערכת יחסים רעילה, וככל שעוצמת השאיבה חזקה יותר, כך צריך יותר כוחות כדי לא להישאב חזרה. אבל פריז שברה אותה, והיא נסעה איתו לוויקנד בדיוק בסילבסטר, מספרת לעצמה שהבן שלה כבר בסדר ושמח בשבילה.
בפריז מתגוררת קארין, חברה שלה, שגם היא צלמת. הם קבעו לאכול ארוחת צהריים ברובע היהודי במארה, לעשות סיבוב גלריות בפלאס דה ווז' ולבקר את גבריאל, אחד מחבריה של קארין, שמנהל שם גלריה וחובב צילום. תמיד היא חלמה שהצילומים שלה יככבו בגלריה בחו"ל. והיא לקחה את האייפד, למקרה ש… אתם יודעים. וגם כי קארין ביקשה.
הוא היה מקסים, גם אליה וגם לקארין. הוא הזמין להם בקבוק יין צרפתי, והם שתו יין ואכלו מרק בצל צרפתי, ובחוץ ירד גשם, והוא הצחיק אותם, והיא הייתה מאושרת.
ואז הם הגיעו לגלריה של גבריאל. הם שוחחו, ואז הוא הציג בפניהם עבודות של כל מיני אמנים, וסיפר על כל אמן, והיא הרגישה איך בעלה התחיל לאבד סבלנות, אבל הוא לא הראה כלום, רק התדר שלו הגיע אליה, ועשה לה כאב בטן. מכירים את זה?
כשקארין ביקשה ממנה להראות לגבריאל את העבודות שלה, היא פתחה את האייפד, והיא התחילה להציג. ומתמונה לתמונה גברה התלהבות שלו. היו שם שתי תמונות של נשים בשחור לבן וחצי עירום שהוא ביקש להציג אצלו בגלריה. היא הביטה בו בעיניים נוצצות, ואמרה, "ברור, אני רק צריכה לדעת מה הגודל ואיך שולחים…"
והוא התחיל להסביר, ואז בעלה אמר שהוא יוצא רגע לשאוף אוויר. הם יצאו משם כעבור חצי שעה, והיא ניסתה לחייג אליו, אבל הוא לא היה זמין. הוא נעלם. במשך שעה וחצי הם חיפשו אותו באזור, ובסוף לא הייתה לה ברירה, היא לקחה מונית למלון אחוזת חרדה.
הוא היה בחדר ועשה את עצמו ישן. הטלפון שלו היה על מצב טיסה. הוא לא הסכים לקום מהמיטה, לא הסכים לצאת לארוחת ערב במסעדה שהוא עצמו הזמין להם, ואמר לה שהיא הרסה לו את פריז עם ההתלהבות שלה מהגבריאל הזה, והוא שונא צרפתיים ומצטער שהם נסעו.
היא חשה גושי קרח גולשים במורד עמוד השדרה, והיא ידעה שזה אותות אזהרה, וקול פנימי אמר לה, "זה הפרצוף האמיתי שלו. זה הוא. הוא לא מסוגל לפרגן לי. כשאני מגשימה חלום, והוא יודע שזה חלום, הוא מרגיש שזה על חשבונו."
היא לא אמרה מילה. הם בקושי דיברו עד הטיסה חזרה, וכשהם נחתו, היה לה ברור שזה נגמר, הפעם לתמיד.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments