כריסטופר קולומבוס היה מלח איטלקי שהאמין כי אם יפליג מערבה יגיע ליבשת הודו מצידה השני. לאחר שמצא תמיכה כלכלית למסע, הרים מפרש והפליג אל עבר הלא נודע
תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/09/2017.
קריין: "כאן בהרצה עוד". להתחבר לידע, בכל זמן שתרצו.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.
האיש שגילה את אמריקה - כריסטופר קולומבוס.
כריסטופר קולומבוס נולד בשנת 1451, בעיר גנואה שבאיטליה, השוכנת לחופי הים התיכון.
בצעירותו היה מלח ושט למחייתו במשך שנים רבות.
הוא החל לחשוב שאם יפליג מערבה מאירופה, הוא יגיע לצד המערבי של יבשת אסיה, ומשם יוכל להגיע מהר יותר להודו, סין ויפן.
[מוזיקת רקע]
עבר זמן עד שהצליח לשכנע מישהו לממן לו מסע יקר שכזה. עד מהרה הוא הרים מפרשים, ועשה דרכו אל עבר הלא נודע.
מעט מאוד ידוע לנו היום, על ילדותו של כריסטופר קולומבוס. אביו, דומיניקו, היה אורג פשוט, וכפי הנראה, עני.
כריסטופר החל לעבוד כמלח כשהיה בן 14. הוא הפליג למקומות שונים בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי, שנמצא מערבית לאירופה.
משפחתו של כריסטופר חיה באיטליה, אבל דיברה ספרדית.
יש היסטוריונים החושבים שמשפחתו הייתה משפחה יהודית, שנמלטה מספרד לפני הגירוש. ושיכול מאוד להיות שכריסטופר קולומבוס היה יהודי. אבל אין לנו הוכחות חותכות לכך.
כשכריסטופר היה בן 25, הוא כבר צבר ניסיון רב, והספיק להפליג לאיים יווניים מרוחקים, ולנמלים בכל רחבי אירופה.
באחת ההפלגות, הותקפה ספינתו בידי שודדי ים, והועלתה באש. כריסטופר נאלץ לשחות לחוף פורטוגלי, כדי להינצל.
לאחר שעלה לחוף עשה דרכו לעיר הבירה של פורטוגל, ליסבון. הוא התיישב בה, התחתן, ואפילו נולד לו ילד חמוד, דייגו. הוא היה משחק איתו בחצר, וצועק לו: "רוץ דייגו, רוץ!"
רגע, איפה הוא?
דייגו?
דייגו?
לאן הוא רץ?
דייגו? דייגו?
[המוזיקה נפסקת]
כמה שנים לאחר מכן, עבר קולומבוס לספרד ושם נולד בנו השני, פרננדו.
קולומבוס המשיך להפליג, ממקום למקום, בכל אותה עת, והגיע למקומות רחוקים ורחוקים יותר. הוא הפליג לאפריקה, והחל להבין את טבעם של הזרמים השונים, באוקיינוס האטלנטי.
באותם ימים, אנשים לא ידעו, מה יש מעבר לאוקיינוס האטלנטי. איש לא העז להפליג רחוק כל כך.
[מוזיקת רקע]
בתקופה זו, החלו לבנות ספינות חדשות, שיכלו להפליג למרחקים גדולים. הספינות החדשות הללו, היו מיועדות להפלגות ארוכות באוקיינוסים, והן יכלו לעמוד בגלים גבוהים, ובסערות קשות. הספינות החדשות, היו גם בעלות נפח גדול, ויכלו לשאת הרבה מאוד אספקה, ציוד ואנשים.
במשך השנים, סופרו כל מיני סיפורים באירופה, על איים קסומים במזרח הרחוק, שאפשר למצוא בהם תבלינים מיוחדים ויקרים, וגם - זהב.
אירופאים רבים רצו להגיע לאיים, מתוך מחשבה שאם ימצאו את האיים האלה, ויכריזו שהם שייכים למדינתם, הם יהיו עשירים מאוד.
המסעות מהודו לאירופה, היו קשים וארוכים, והם השפיעו על מחירי הסחורות. הדרך הימית היחידה להודו ולסין, הייתה בהפלגה מסביב לאפריקה, אבל ההפלגות האלה היו מסוכנות מאוד.
קולומבוס האמין שיש דרך קצרה יותר, לסין, להודו ולאיים הקסומים, באמצעות הפלגה מערבה. הוא העריך שכדור הארץ עגול, ושהמרחק בין אירופה ליפן, הוא בערך 3,500 קילומטרים.
רבים מהחוקרים הימיים, בני התקופה, לא הסכימו עם קולומבוס, והעריכו כי המרחק בין אירופה ליפן, גדול הרבה יותר.
למעשה הם צדקו, והמרחק קרוב ל-20,000 קילומטרים. אבל הם הסכימו עם קולומבוס, והניחו שרק הים מפריד בינם ובין יבשת אסיה. מה שהם לא ידעו, הוא שיש בין אירופה לאסיה יבשת נוספת - יבשת אמריקה.
קולומבוס ידע שהפורטוגלים והספרדים רוצים לגלות כמה שיותר מקומות חדשים, והוא הציע למלך הפורטוגלי לממן מסע של שלוש ספינות שישוטו מערבה עד לסין, הודו ויפן.
[המוזיקה נפסקת]
מלך פורטוגל לא התלהב לממן מסע שכזה, מפני שחשש מתוצאותיו. מה יקרה אם הדרך ארוכה בהרבה וזמן ההפלגה יהיה כה ארוך, עד כי המזון והמים ייגמרו, והספינות על עשרות אנשי צוותן לא יחזרו? מה יקרה אם בקצה האוקיינוס יהיו סופות שיטביעו את הספינות היקרות הללו?
המלך סירב להצעתו של כריסטופר.
קולומבוס ניסה את מזלו גם באיטליה, אצל אנשי גנואה ו-ונציה, אך גם הם לא רצו להיכנס להרפתקה שכזאת.
[מוזיקת רקע]
בשנת 1486 ניסה קולומבוס את מזלו אצל מלכי ספרד, איזבלה ופרדיננד. אך הם היו עסוקים במלחמה נגד המוסלמים.
המוסלמים שלטו על חצי האי הספרדי מאות שנים, ויהודים התגוררו בנסיכויות המוסלמיות ואף עלו לגדולה. עתה ניסו הנוצרים לדחוק את המוסלמים החוצה מהאי.
איזבלה ופרדיננד לא רצו גם הם להיכנס להרפתקה של קולומבוס וסירבו להצעתו.
כל כך הרבה דחיות, כל כך הרבה לא, לא, לא, לא, לא, לא.
אבל קולומבוס לא נשבר.
איזבלה ופרדיננד דווקא אהבו את הרעיון של חיפוש דרך חדשה לאסיה. ולכן ביקשו ממנו להישאר בספרד ואף שילמו לו משכורת. הם בעיקר לא רצו שהוא ילך עם הרעיון למישהו אחר.
בשנת 1492 החליטו איזבלה ופרדיננד לגרש את כל יהודי ספרד מהאי, מפני שהאמינו כי הם גורמים צרות ומפריעים לנוצרים לחיות בשלווה.
באותה שנה כבשו הספרדים הנוצרים את גרנדה, הממלכה המוסלמית האחרונה בספרד. ועתה, משלא נותרו להם יריבים, היה להם כסף פנוי. הם קראו לקולומבוס ואמרו לו, קדימה, צא למסע.
קולומבוס דרש שימנו אותו למושל השטחים החדשים שיגלה, כך שיוכל להתעשר. ואז הוא החל להתכונן למסע המפחיד.
קולומבוס היה בוודאי נלהב אבל גם מלא חששות. הוא גייס אנשי צוות, ספינות, ציוד, מזון ומים, ובקיץ 1492 יצא עם שלוש ספינותיו לדרכו. קולומבוס הפליג בספינה "סנטה מריה", ושתי הספינות האחרות היו "פינטה" ו"ניניה".
ככל שהתמשכה ההפלגה ושום יבשה לא נראתה באופק, החלו הצוותים לחשוש. מה יקרה אם האוכל או המים ייגמרו? מתי נסתובב ונחזור לספרד? הם החלו להיות מתוחים וכמה מהם טענו כי עדיף לחזור עכשיו.
לאחר חמישה שבועות של הפלגה רצופה, זיהה לפתע אחד הצופים יבשה.
מלח: [מכריז] יבשה!
קולומבוס ואנשי צוותו היו מאושרים וקולומבוס היה בטוח כי הם הגיעו לאסיה. למעשה, אלה היו איי הבהאמה שנמצאים דרומית לארצות הברית באוקיינוס האטלנטי. זה שמפריד בין אירופה ליבשת החדשה הזאת.
קולומבוס ואנשיו עגנו וירדו אל האי. הם גילו שם ילידים די נחמדים. הם התיידדו איתם, ואנשי האי נתנו לקולומבוס תוכים מיוחדים, חניתות, כדורי כותנה ושרשראות מזכוכית. האירופים שמו לב כי הילידים עונדים תכשיטי זהב.
קולומבוס האמין שהאי שעגנו בו היה אחד מאיי הודו, ולכן כינה את תושבי המקום "הודים" או "אינדיאנים" בשפות לטיניות, ולאיי הבאהמה קרא "איי הודו המערבית" כיוון שהיו ממערב לספרד.
[המוזיקה נפסקת]
אף על פי שדי מהר הבינו הימאים באירופה כי האיים ותושביהם אינם קשורים כלל להודו, השמות "אינדיאנים" ו"איי הודו המערבית" שרדו עד ימינו.
קולומבוס ואנשיו המשיכו להפליג דרומה והגיעו לאי קובה. קולומבוס היה בטוח שהוא הגיע לסין. הצוותים המשיכו בהפלגה והגיעו לאי נוסף. הפעם קולומבוס היה בטוח שהגיע ליפן.
[מוזיקת רקע]
בהמשך ההפלגה, כשניסו לעגון סמוך לאי גדול, נטרפה אחת הספינות. אנשי הצוות שחו אל חופו של האי שכינו אספניולה. על האי הם בנו יישוב קטן, ו-39 מאנשי הצוות נשארו בו. כיום שוכנות באי האיטי והרפובליקה הדומיניקנית.
קולומבוס היה בטוח שהצליח לגלות דרך פשוטה להגיע לאסיה, והוא הפליג בחזרה לספרד כדי לספר למלך ולמלכה על תגליתו הנהדרת. המלך והמלכה התלהבו מתיאוריו של קולומבוס, שהיו קצת מופרזים, אבל הוא גילה דרך חדשה לאסיה, או לפחות, כך הוא חשב.
שנה לאחר מסעו הראשון הפליג קולומבוס שוב למקום שחשב שהוא יבשת אסיה. הפעם הוא הפליג עם 17 ספינות וכ-1,200 איש.
הצוותים עגנו וביקרו בכמה איים קריביים. קולומבוס עצר גם ביישוב הקטן שהקימו אנשי צוותו במסע הקודם, וגילה כי הוא נהרס וכל מתיישביו נרצחו.
קולומבוס ואנשיו היו מצוידים בשריון, חרבות, קשתות מתקדמות, ואפילו ברובים פרימיטיביים.
עד מהרה הפכו כמה מהילידים באי לעבדים. הילדים פחדו מרעש הרובים והניצוצות, וגם מתותחי הספינות, שירו כדורי ברזל ברעש אדיר ולמרחק רב.
קולומבוס ואנשיו בנו מחדש את היישוב באי, וכשהתכוון להמשיך הלאה, הוא השאיר ביישוב את אֶחָיו שהעבידו את המקומיים והכריחו אותם למצוא זהב בשבילם.
קולומבוס המשיך להפליג ולהעמיס סחורה על הספינות הספרדיות. הוא היה בטוח שהוא בסין, והיה מרוצה מאוד מהצלחתו. הוא גם דאג להביא עמו ילידים מהאי לספרד, כדי להראותם לספרדים.
לאחר קרוב, לשנה של מסע, חזרו קולומבוס וספינותיו לספרד. הן היו עמוסות בכל טוב.
[המוזיקה נפסקת]
בשנת 1498, שש שנים לאחר מסעו הראשון, יצא קולומבוס למסע שלישי.
במסעו, הגיע בפעם הראשונה לא רק לאיים חדשים, אלא ליבשת אמריקה עצמה, כאשר דרך על אדמת ונצואלה של ימינו.
כאשר ביקרו חברי המשלחת של קולומבוס, ביישוב הקטן שהקימו, גילו שהמצב לא טוב. המתיישבים, שהובטח להם כי יתעשרו, התלוננו על דרך ניהול המושבה בידי אֶחָיו של קולומבוס, ואף איימו לפתוח במרד.
קולומבוס נשאר באי, אך כמה מתיישבים שחזרו לספרד, סיפרו כי קולומבוס נהג בהם בגסות, ואף תלה כמה מהמתיישבים שמרדו בו.
ספינה נשלחה לאי, וקולומבוס ואֶחָיו נעצרו, והושמו באזיקים.
קולומבוס הובל אזוק ומושפל לספרד, והושלך לכלא. שישה שבועות אחר כך הובל לפני המלך, והסביר לו את אשר אירע. המלך חנן אותו, אך אילץ אותו לוותר על תוארו - מושל האי. הוא גם הסכים לממן מסע רביעי.
בשנת 1502 יצא קולומבוס למסעו האחרון, לאחר שהבטיח למלך פרדיננד כי יחזור ויביא אוצרות רבים. קולומבוס חיפש נתיב שיכול היה לשוט בו לאוקיינוס ההודי, ומשם לאפריקה כדי להוכיח כי הוא מסוגל להקיף את העולם.
במהלך ההפלגה, סמוך לחופי יבשת אמריקה, נטרפה אחת מספינותיו בסערה, ומַלָּחֶיהָ נשארו תקועים על האי ג'מייקה. המתיישבים שכבר הכירו את הספרדים ואת התנהגותם, סרבו לספק להם מזון.
קולומבוס הבין כי הם בצרות. בזמן שחשב על פתרון, הוא קרא בספרו של רבי אברהם זכות, אסטרונום יהודי ששירת בבתי המלוכה של ספרד ופורטוגל.
על פי חישובים אסטרונומיים, קבע זכות כי באותו לילה אמור להתרחש ליקוי ירח, אירוע שבו כדור הארץ חוסם את השמש מהירח, והירח נראה חשוך, כאילו הוא עומד להיעלם.
קולומבוס פנה לתושבים ואמר להם כי אם לא יתנו להם מזון, הוא ייקח להם את הירח. באותו לילה אכן התרחש ליקוי ירח, והילידים המפוחדים חזרו לסחור עם הספרדים.
ספינה שנשלחה מהישוב הספרדי אספה את המלחים ואת קולומבוס והחזירה אותם לספרד שנתיים וחצי לאחר שיצאו לדרכם.
לאחר שחזר לספרד, תבע קולומבוס את בית המלוכה הספרדי, ודרש להחזיר לו את תוארו - מושל הטריטוריות החדשות. המשפט הזה ועוד משפטים בעניין זה נמשכו עוד עשרות שנים, גם עם יורשיו של קולומבוס, ולבסוף הסתיימו בפשרה.
שנתיים לאחר שחזר ממסעו הרביעי, הלך קולומבוס לעולמו, בן חמישים וחמש.
עד יום אותו, האמין קולומבוס כי מצא דרך קצרה יותר לאסיה, ומעולם לא הבין או ידע, כי גילה יבשת חדשה לגמרי.
[המוזיקה נפסקת]
התקופה שבה חי קולומבוס נקראת - תקופת התגליות. האירופאים גילו בה ארצות חדשות, ועמים חדשים שלא הכירו קודם לכן.
התעקשותו של קולומבוס לצאת למסע אל הלא נודע הביאה לכך שגילה יבשת חדשה לגמרי. עד מהרה החלו ירקות ופירות, כמו תפוח אדמה, תירס ועגבנייה, לעשות דרכם לאירופה. ואילו חיות, כמו סוס, עשו דרכן ליבשת אמריקה.
בעקבות גילויה של יבשת אמריקה, השתנה העולם המערבי לעד. אבל הגילוי של קולומבוס גרם גם להרס רב ולמותם של ילידים רבים.
הספרדים התייחסו בזלזול לילידים וגרמו בסופו של דבר להרס של תרבויות עתיקות וייחודיות בכל יבשת אמריקה, כמו תרבותם של האצטקים, של בני האינקה ושל בני המאיה.
האירופאים גם הביאו עמם מחלות רבות שלא היו מוכרות לילידים ולמערכות החיסון שלהם, ומיליוני ילידים מתו ממחלות וממגפות כאלה.
העולם המערבי הרוויח הרבה מגילויו של קולומבוס. אך בשביל התרבויות שהיו אז ביבשת אמריקה הגילוי היה אסון.
[מוזיקת סיום]
קולומבוס יישאר בזיכרוננו כיורד ים נועז, עקשן ובעל כישורי ניווט יוצאים מן הכלל. אמנם קולומבוס לא גילה קיצור דרך לאסיה, כפי שחשב שמצא. אולם התגלית שלו הייתה חשובה מכפי שיכול היה לשער.
הוא גילה - את אמריקה!
כתיבה ובניית ספינות - עומרי אדומי.
עריכת לשון וגילוי זהב - סמדר כהן.
עריכה, קריינות והרמת מפרשים - יובל מלחי.
טכנאי הקלטות וליקוי לבנה - יואב כהן.
עורך סאונד וחצוצרות - אסף רפפורט.
הפקה ומלוכה - רני שחר ואיל שינדלר.
להתראות בפרק הבא.
[המוזיקה מסתיימת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
تعليقات