גֶ'נְג הֶה היה מגלה ארצות סיני שיצא לשבעה מסעות אוצר. הוא נלחם בפיראטים, הפליג עד לאפריקה, ביקר במחוזות רחוקים ואז נשכח… קצת בכוונה. סיפור מרתק על אחד האנשים החשובים בהיסטוריה הסינית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2024.
אתן מאזינות ואתם מאזינים "לכאן הסכתים". "כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.
יובל: גֶ'נְג הֶה. [כך במקור]
שלום ילדות, שלום ילדים. אם אתם מאזינים קבועים של היסטוריה לילדים, אז בטח שמעתם על ואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן וכריסטופר קולומבוס. כולם, ועוד רבים אחרים, היו מגלי ארצות שהפליגו אל הלא-נודע, וגילו מדינות, יבשות, וארצות חדשות. אבל… האם שמעתם על ג'נג הה?
פיצקי: מה? אתה צריך מים? מה קורה?
[מוזיקת רקע]
יובל: מה? למה?
פיצקי: נראה לי שנתקע לך משהו בגרון.
יובל: מה?
פיצקי: מה אמרת עכשיו?
יובל: ג'נג הה.
פיצקי: מה אתה מדבר? זה לא מילה, מה זה, ממתק חדש, ז'נג הה? תגיד, זה… זה הולך עם בייגלה?
יובל: פיצקי, אני לא מבין מה אתה רוצה ממני.
פיצקי: אני לא רוצה שום דבר. אממ אולי תחזור לישון, תקום מחדש ותדבר כמו בן-אדם נורמלי.
יובל : אבל מה כבר אמרתי?
פיצקי: אמרת ג'ינגה, ג'ינגה. מה זה המילה הזאת בכלל?
יובל: אה, לא, לא. אמרתי: ג'נג הה.
פיצקי: הֵא עליך בעצמך, זה כבר לא מצחיק.
יובל: לא, פיצקי, ג'נג הה היה ההרפתקן הידוע ביותר בהיסטוריה הסינית.
פיצקי: אה, סינית, הבנתי. לא, את זה אני עוד לא מדבר. תמשיך, תמשיך.
יובל: תודה.
פיצקי: רק עוד שאלה אחת?
יובל: כן?
פיצקי: יש בייגלה?
יובל: [מגחך] פיצקי.
[מוזיקה מתגברת, צליל גונג]
ג'נג הה נולד בשנת 1371 בסין בשם מאהה. [כך במקור] אבות-אבותיו היו מוסלמים שהיגרו לסין, ומונו בתור שליטים שמינה הקיסר הסיני משושלת יוּאָן, בצפונה של סין. אותה שושלת היו מצאצאיו של ג'ינגיס חאן, אבי האומה המונגולית. אבל היו עוד קיסרויות בסין, חוץ משושלת יואן בצפונה של סין, והם רצו להשתלט על שטחים. אחת מהן הייתה שושלת מינג. היא עלתה לשלטון בשנת 1368 ושלטה כ-300 שנים בסין. בתקופתה היא התרחבה ושלטה על שטח עצום - מקוריאה ומונגוליה בצפון ועד לאזור וייטנאם של ימינו, דרומית לסין. השושלת שתבוא אחריה תיקרא שושלת צ'ינג. לא לבלבל עם שושלת מינג, שבאה לפני צ'ינג. אז זה מינג, צ'ינג, ככה. הבנו, הבנו.
ג'נג היה רק בן שבע כאשר אדמות משפחתו נכבשו, והוא נלקח כדי לשרת את הקיסר החדש. הוא נשלח לביתו של קרוב משפחתו של הקיסר, נסיך יֵן. קיסר שושלת מינג הראשון, חואן גוּ, רצה לבנות מערכת שלמה, כדי שיוכל לשלוט טוב יותר על הכפרים והערים והאנשים בסין.
באותה תקופה התגוררו בסין כ-90 מיליון אנשים. דומה, ואפילו קצת יותר, מכמות האנשים שהתגוררו בכל אירופה. הקיסר הקים מערכת עצומה של פקידים לניהול האימפריה הקטנה שלו, צבא של למעלה ממיליון חיילים, אולי אפילו שני מיליון, והוא בנה ספינות עצומות בגודלן. היורשים שלו ניסו לצמצם את כוחם של בני משפחתם, והדבר הוביל למרידה ולמלחמה בין-משפחתית, שבסופה עלה לשלטון ג'וּ דִי, נסיך ין.
פיצקי: מה? ג'ודי? אני מכיר אותה.
יובל: מה? איך?
פיצקי: מה, זה ג'ודי מ"ילדין".
יובל: לא, לא, לא, פה מדובר על גבר.
פיצקי: מה גבר? לא יכול להיות. אתה לא רציני, יובל. מה, אתה לא יודע שיש שמות לבנים ושמות לבנות?
יובל: כן, למרות שבשנים האחרונות יש, למשל, בנות שקוראים להן יובל.
פיצקי: אתה עובד עליי. בנות שקוראים להם יובל? אה, נכון, שמעתי על זה כן. תגיד, פיצקי, זה הולך טוב לבת?
יובל: נראה לי שכן, לא יודע, מה אתה חושב?
פיצקי: אני לא יודע.
יובל: טוב, אז פיצקי, האמת שהשם הפרטי שלו היה ג'ו. שם משפחתו די. אז קראו לו ג'ו די.
פיצקי: אז עכשיו זה קצת הגיוני. השם הפרטי שלי גם הוא פי, שם משפחתי צקי. פי-צקי.
יובל: מה, באמת?
פיצקי: נראה לך?
יובל: רגע, יש לך שם משפחה?
פיצקי: יש לי.
יובל: אז מה שם המשפחה שלך?
פיצקי: לא אומר.
יובל: לומֵר? איזה שם משפחה זה?
פיצקי: לא, לא, אני לא - אומר.
יובל: אה, למה אתה לא אומר?
פיצקי: מכל מיני סיבות.
יובל: נו, פיצקי, באמת. אנחנו מכירים אותך טוב. לא נצחק עליך, אפילו אם זה שם מצחיק.
פיצקי: טוב, בסדר. קוראים לי פיצקי פיצקיהו. [יובל פורץ בצחוק] מה, אמרת לא תצחק. יובל, אני קורא אותך לסדר.
יובל: כן, סליחה. בסדר, בסדר. נמשיך.
[מוזיקה מתגברת, ציוץ ציפורים ברקע]
ג'ו די כבש את הבירה נאנג'ינג, עיר נמל במזרח סין, והוכתר כקיסר השלישי של שושלת מינג, והוא נקרא הקיסר יוֹנְגְלֶה, שפירושו אושר נצחי.
ג'נג המשיך לשרת את הקיסר החדש ויצא עמו למסעות בצפון סין, כדי להילחם בשבטים מונגולים, והוא צבר ניסיון צבאי. הוא מונה לאחראי על המשרתים בארמון, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על צי הקיסרות, או חיל הים. בנוסף, הוא קיבל שם חדש, ג'נג, על שם אזור בסין שהוא עזר לכבוש. ג'נג היה איש בעל נוכחות מרשימה. הוא התנשא לגובה של שני מטרים, והפנים שלו מתוארים כך: מצח גבוה, אף קטן, עיניים נוצצות, שיניים לבנות וחדות, וקול רם שנשמע כמו פעמון ענק. מזכיר… דרקון.
[קולות נשיפה וקולות מאיימים]
הקיסר ג'ו די: ג'נגה, אני רוצה לדבר איתך. ג'נגה, טיפה יותר חלש, כואב באוזניים הקול שלך. מה אתה אומר? זה קול רועם שלך. אתה יכול לדבר יותר חלש? לא הבנתי כלום, ג'נגה, באמת שיש לך קול…
[צליל גונג]
…גונג, קול של גונג.
ג'נג: אה, לא, פשוט ניגנתי בגונג.
הקיסר ג'ו די: אה, עכשיו אני מבין. אני אשמח אם תצא למסעות ימיים רחוקים. מה אתה אומר?
ג'נג: אני מסכים, מסכים בהחלט.
[צלילי קסילופון שמסתיימים בגונג]
ג'ו די, קיסר יונגלה, שלח את ג'נג לתאילנד וליפן כדי לשכנע את המדינות הללו להילחם בשודדי-ים באזור ים סין. היו אז הרבה מאוד שודדי-ים. ג'נג הצליח במשימה, ואפילו חתם על הסכמי סחר עם יפן. הוא צבר ידע כלכלי וצבאי, אבל הלהט האמיתי שלו התבטא באהבתו לים - גם לצי וגם לשיט. למזלו, ג'ו די העריך את הידע של ג'נג ואת אהבתו לים, והטיל עליו משימה - לפקד על משלחת ימית שמטרתה לשוט לים המערבי, אזור דרום-מזרח אסיה, הרחק מסין, כדי להרחיב את האימפריה הסינית או את היחסים המסחריים של סין.
עד אז משלחות דומות היו מגיעות לתרבויות זרות וכובשות אותן במלחמה, וכך הרחיבו את האימפריה. אבל לג'נג הה הייתה תוכנית אחרת ומקורית. הרחבת האימפריה דווקא לידי כינון יחסי שלום, חברות ומסחר עם המדינות המקומיות. הוא רצה, במילותיו, "להמחיש לכל את עוצמת הערכים הקיסריים הנעלים, ולנהוג בעמים מרוחקים בטוב לב".
המשימה שיצאה לדרך בשנת 1405…
[ברקע צליל של גלים]
…ושישה מסעות ימיים נוספים, שבעה בסך הכול, מוכרים כיום בשם "מסעות האוצר".
[מוזיקת רקע]
"הפלגנו מרחק של למעלה מ-100 אלף לי, כ-50 אלף קילומטרים", סיפר ג'נג הה. "במרחבים העצומים של האוקיינוס חזינו בגלים אדירים שהתנשאו לגובה רב, כמו הרים. נגלו לעינינו מחוזות ברברים רחוקים, כשמפרשינו פרוסים לרווחה כמו עננים, ואנו ממשיכים במסלולינו יום וליל, במהירות של כוכב, וצולחים גלים עזים, כאילו פסענו ברחובות העיר".
נסו לדמיין מסע שכזה. [מתלהב] עשרות ספינות אוצר, בגודל עצום, כנראה בגודל של כ-130 מטרים. משהו כמו מגרש כדורגל וחצי. בספינות היו ארבעה מפלסים שונים, ארבע קומות, ומאות אנשי צוות על כל ספינה. יש שאומרים שהגודל הוא קצת מוגזם, והן היו קטנות יותר. אך בכל מקרה, ספינות האוצר היו גדולות, מרשימות ומדהימות. הן תוכננו בתור ספינות מסחר, אבל היו עליהן גם תותחים. אתם יודעים, בכל מקרה, גם שודדי ים. על כל ספינה היו בערך כ-500 איש, ובתוכן אוחסנו כלי נוי, כלי חרסינה, בדי משי מיוחדים שהוכנו במיוחד למסע, ועוד מיטב הסחורה מסין באותה התקופה.
וזו רק ספינה אחת. למסע הראשון של ג'נג יצאה משלחת של כ-317 ספינות, ויותר מ-60 ספינות אוצר. בשאר הספינות היו אנשי צוות, אנשי רפואה, שופטים, פקידים, רשמים, אפילו אסטרולוגים. מעריכים שקרוב ל-30 אלף איש, או ליתר דיוק 27,800 איש, יצאו למסע לים המערבי במסע הראשון. גם שאר המסעות היו כנראה מרשימים לא פחות.
[מוזיקת רקע דרמטית]
פיצקי: רגע, רגע, עצור.
[המוזיקה נפסקת בבת אחת]
יובל: מה? למה אתה עוצר אותי? אתה לא מרגיש את ההתלהבות…
[המוזיקה מתחדשת]
…את הגלים, את האוצרות המנצנצים? ועוד רגע, מה יקרה? אולי ישדדו אותם, אולי הם לא יצליחו. תן לספר את הסיפור, פיצקי, תן לספר.
פיצקי: כן, כן, בטח. עוד רגע אתן לך. אבל…
[מוזיקה נפסקת בבת אחת]
יובל: אבל מה? מה הבעיה?
פיצקי: אסטרולוגים, אמרת אסטרולוגים. מה, אתה עובד עליי, לא?
יובל: לא, זאת אומרת, היו צריכים אותם.
[מוזיקת רקע]
פיצקי: היו צריכים אותם? מה, שיגידו "היום כוכב הלכת מאדים נמצא במצב רוח רע, לכן כל דבר שתטעם יהיה בטעם של מרק עגבנית?"
יובל: מה?
פיצקי: "שור, הכוכבים אומרים לך שזה יום מצוין להשקיע במשהו קטן אבל יציב, אולי כדאי לך לקנות סולם קטן. ואז כשאתה עולה, תגיד לעצמך, איזה תקופה יפה, אני בעלייה".
יובל: פיצקי, מה אתה אומר?
פיצקי: "מזל תאומים, היום הוא יום מצוין לספורט, אבל כדאי לעשות חימום כדי ששריר התאומים שלך לא ייתפס. מישהו יגיד לך משהו שמח, ומישהו אחר משהו עצוב. אז אל תשכח, הכי חשוב, בערב, תאכל סלט כרוב".
יובל: לא, פיצקי, לא, זאת לא הכוונה. תן לי רגע להסביר, תן לי להסביר.
[מוזיקה מתגברת]
תארו לכם שאתם חלק מצוות הנוסעים בספינות האוצר. השנה היא 1405. בואו נבין מה זה אומר: קולומבוס עדיין לא גילה את אמריקה, הוא עוד לא נולד. וליאונרדו דה וינצ'י, גם הוא עוד לא נולד. צריכות לעבור יותר ממאה שנה, עד שגלילאו גליליי יאמר שהעולם עגול ולא שטוח, ואף אחד לא יאמין לו. ועוד מאות שנים עד להמצאת מנועי פחם, וקיטור, ומכונות, ורכבות, וכל מיני דברים. וגם, אתה יודע, עוד מלא-מלא זמן עד שהומצא החשמל, ועוד המצאות מדהימות. אז אתם כעת שטים בים. איך תדעו איפה אתם? לאיזה כיוון לשוט? מתי פתאום צריך לפנות ימינה?
פיצקי: נו, באמת, איך? איך? אתה רק שואל שאלות, תדבר, תסביר.
יובל: כן, כן. אז זה פשוט מאוד, בעזרת כלי ניווט שמאפשרים לנו למצוא כיוון. האנשים שיודעים להשתמש בהם ולשרטט מסלולים, נקראים נווטים, או מנווטים. וזה קשה לנווט בים, אין הרים, אין עמקים, אין את קניון "לב הכיכר". אם אנחנו רחוק מהחוף, באמת קשה לדעת לאן אנחנו שטים.
טרם המצאת המצפן, נווטים היו נעזרים בכוכבים כדי למצוא את הצפון. וזה בדיוק היה תפקידם של האסטרולוגים שהצטרפו למסע. הם למדו לקרוא את השמיים, למצוא את הצפון, ולהדריך את הספינה אל יעדה. הבעיה הייתה שאי-אפשר היה להיעזר בכוכבים בשעות היום, או בימים שבהם השמיים מעוננים. ומה אם הם מעוננים חודש שלם? ומה אם אין רוח? ומה אם יש סערה שסוחפת אותנו? איך נדע איפה אנחנו? תפקידו של האסטרולוג, הנווט, היה קריטי ממש.
אבל כמה מאות שנים לפני כן, הומצא המצפן. המצפן הייתה המצאה גאונית, כיוון שהיא הראתה לנו איפה הצפון, והמצפן אפשר לנו לנווט גם כאשר לא ראו את הכוכבים בלילות מעוננים, ואפילו בלילות סוערים. המצפן הומצא בסין לפני כאלפיים שנים, אבל בתחילה השתמשו בו לגילוי עתידות, קסמים. רק כאלף שנים לאחר מכן החלו להשתמש במצפן ככלי לניווט ביבשה. כפי הנראה, האדם הראשון בהיסטוריה שהשתמש במצפן במסע בים, הוא לא אחר מאשר ג'נג הה. המצפן עזר למשלחת של ג'נג להגיע למדינות רחוקות, אפילו עד לאפריקה. כשהם עצרו ופגשו אנשים שונים, הם הראו להם את המצפן. אבל לא תמיד המצפן התקבל בזרועות פתוחות.
המצאות חדשות מפחידות אותנו. פעם קראתי יומן של אדם שסיפר שראה ספינת קיטור מפליגה בפעם הראשונה, בלי מפרשים, נגד כיוון הזרם ועשן שחור בוקע מבטן הספינה. הוא חשב שהוא פגש [בדרמטיות] בשטן. הדיוק של המצפן גרם לאנשים לחשוב בדיוק אותו דבר, שהשטן המציא אותו. לכן, באותה התקופה, היו רבי-חובלים מחביאים את המצפנים בחדריהם, כדי שהמלחים לא יגלו אותם ויחשבו שהספינה מקוללת או שהיא מפליגה תחת כישוף. לעומת זאת, היו אנשים שהחשיבו את המצפן בתור המצאה הרבה יותר מתוחכמת מאשר כלי שיכול להראות את הצפון. הם חשבו שהמצפן יכול לרפא אותם משיגעון, להקל על נדודי שינה, ואפילו לרפא אנשים מרעלים שונים.
[מוזיקה]
רופא: הו, שלום! יש לך פה פריחה! נשים את המצפן. היא מכוונת דרום. הו-הו. תלך דרומה תאכל את הפרח הראשון שאתה רואה.
חולה: אתה בטוח, דוקטור?
רופא: אה, אני לא יודע כלום. זה המצפן. הבא בתור.
גברת: שלום.
רופא: שלום, גברתי.
גברת: אני לא מצליחה להירדם בלילה.
רופא: אין בעיה. תשכבי פה, נשים את המצפן על המצח שלך.
גברת: וזה יעזור לי לישון?
רופא: לא יודע. אבל עכשיו את לא יכולה לזוז, אז אולי תרדמי. ילד, בוא בוא, שב פה, אל תפחד.
ילד: איי, איי!
רופא: מה, מה קרה? עוד לא עשיתי כלום.
ילד: דוקטור, איי, אתה דורך לי על הרגל.
רופא: אה, כן, סליחה, כן. אחרון להיום.
איש: שלום, דוקטור. תבדוק אותי, בבקשה.
רופא: יש לך בעיה ברגל וזיכרון מאוד חלש. ככה המצפן מראה לי. בעיה ברגל וזיכרון מאוד חלש. כן.
איש: אה, יופי, יופי. לא נורא, דוקטור. העיקר שהרגל בסדר.
רופא: מה? אבל הרגע… לא משנה. גבירותיי ורבותיי, המצפן התעייף. נתראה מחר. להתראות. הו!
[מוזיקה מתגברת]
ג'נג הה הוביל את המסעות בבטחה בעזרת המצפן. בעזרת מסעותיו ותחכומו, סין הפכה לשליטה בנתיבי מסחר בים. ג'נג הוביל את המסעות אל ים סין המזרחי, אל איי הפיליפינים, אל איי התבלינים באינדונזיה, אל מוזמביק ועד [לאט ובהתפעלות] לדרום - מזרח - אפריקה.
בכל פעם שנעצרה המשלחת, הורידו מספינות האוצר את האוצרות מסין. בדי משי, כלי פורצלן, כלי נוי ואפילו מטבעות. ובצורה זו כיננו [כך במקור] יחסי מסחר בדרך שלום. זה לא אומר שהמשלחות חזרו בידיים ריקות. הרי מטרת המסעות הייתה יצירת קשר, וקשר מסחרי בין מדינות. אם הסינים הביאו את אוצרות מדינתם, בתמורה הם קיבלו סחורה מדהימה לא פחות: שנהב ואבני חן, תבלינים ומעדנים, עצי בנייה שונים מאלה שהיו בסין ועוד סחורה שהסינים לא ראו מימיהם.
כשג'נג הה חזר לסין עם ג'ירפה אמיתית, אנשים רבים נבהלו. במיתולוגיה הסינית קיים דרקון שמופיע רק עם מנהיג גדול או לצד כוחות הרשע. [משועשע] כאשר הסינים ראו את הג'ירפה, הם חשבו שהגיע הדרקון בכבודו ובעצמו. אבל לא רק בסין, אנשים ראו חפצים חדשים וטעמו מאכלים חדשים. בגלל מסעות האוצר של ג'נג הה, מדינות ותרבויות רבות נחשפו לתרבות הסינית. למעשה, ג'נג הה היה הראשון שהביא את תרבות סין למדינות וליבשות שונות ברחבי העולם.
מספרים שמדינות מעבר לאופק ומקצות הארץ קיבלו כולן את מרותה של סין, אפילו ברברים השוכנים מעבר לים, כשהגיעו לחצר הקיסר ועימם חפצים יקרים ומנחות. ג'נג הה הוביל שבעה מסעות גדולים בסך הכל. כל מסע כלל מאות ספינות, עשרות ספינות אוצר ענקיות ויותר מ-25,000 איש בכל מסע.
אבל גם מסעות נגמרים, וזה מה שקרה למסעות האוצר. במסע השביעי, בשנת 1433, במהלך ביקור בהודו, נפטר ג'נג הה. צי המסע השיב את גופתו לסין, כדי שהוא ייקבר בחלקה שהקיסר העניק לו.
לאחר מותו, הקיסרים חדלו מלשלוח מסעות ימיים דומים וסין, למעשה, סגרה את גבולותיה לעולם. כל הצי שבנה ג'נג הה נזנח לחלוטין, ובמשך כמה מאות השנים הבאות, לא היה צי אחד בעולם שהשתווה לצי מסעות האוצר.
ההחלטה שלא להמשיך לתחזק את הצי, קשורה גם לדת שאליה היו שייכים הקיסרים במאה ה-15. הם חשבו שאין צורך שהעולם יראה מה יש לסין להציע, בדיוק ההפך ממה שג'נג חשב, ולכן הם אפילו ניסו להרוס את הצי לחלוטין ולהשמיד את ספינות האוצר. מאות שנים לאחר מכן, סין תהיה מדינה עצומה, ללא צי ימי.
[מוזיקה]
ממסעותיו של ג'נג הה השתמרו שלושה מקורות שונים, המספרים לנו בדיוק כיצד נראו הספינות, מה היו עליהן, מי היו אנשי הצוות, ואפילו אותו תיאור של ג'נג עצמו. עם השיניים הלבנות החדות והקול של הגונג.
כיום, כשש מאות שנה לאחר המסעות, ולמרות ששמו של ג'נג הה כמעט ואינו מוכר מחוץ לסין, ברור שמסעות האוצר השיגו הרבה יותר מרק הרחבת האימפריה הסינית. קודם כל, סין נהפכה בזכות ג'נג הה למעצמה הימית החזקה בעולם, וזה גרם לשליטים ברחבי העולם להכיר בקיסר סין בתור האיש החשוב ביותר בעולם באותה תקופה. הם ביקרו אותו, חלקו לו כבוד, ושלחו לו מתנות כדי שהוא, בתמורה, יגן עליהם בעת מלחמה. מי שלא עשה זאת בעקיפין, נחשב כאילו הכריז מלחמה על סין.
סחורות ומתנות לא היו ההישג היחיד של מסעות האוצר. כשג'נג יצא למסע הראשון, ברחבי סין עדיין שלטו פיראטים. ג'נג השמיד את הצי הפיראטי, היה להם ממש צי גדול, והוא דאג שתהיה נוכחות של חיילים סינים באזורים שונים, אפילו בהודו, כדי לשמור על ביטחון באזורי מסחר ימי. הדבר גרם לים, בדרום מזרח אסיה, להיות מקום בטוח יותר. הנתיבים הימיים הורחבו, והמסחר בין תרבויות שונות, אפילו רחוקות, התעצם ופרח. ג'נג הבין את החשיבות שבמיפוי העולם. במהלך שבע [כך במקור] המסעות, אנשיו אספו מידע ששימש לשרטוט מפות החופים שאליהם הגיעו. המפות הללו תורגמו לשפות רבות, והחשוב ביותר, תורגמו לאנגלית, ספרדית, פורטוגזית ואיטלקית. כל אותם מגלי ארצות שהזכרנו, ואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן, כריסטופר קולומבוס ואחרים, במאה ה-15 ולאחר מכן, השתמשו במפות שיצרו אנשיו של ג'נג הה. ויש אפילו תיאוריה, רק תיאוריה, שאומרת…
פיצקי: מה תיאוריה? תיאוריה זה שעושים רישיון, לא?
יובל: מה רישיון?
פיצקי: תיאוריה, נו, לרישיון נהיגה כזה.
יובל: לא, איך נהיגה אם המכונית הומצאה 500 שנה אחר-כך? פיצקי, מה, אתה לא איתי היום?
פיצקי: למה? אני איתך, אבל אמרת, הוא עשה תיאוריה.
יובל: לא, לא, הוא לא עשה תיאוריה, אולי הוא עשה קורס בהובלת ספינה.
פיצקי: מה, גם לזה יש תיאוריה?
יובל: לא יודע, אני מדבר על תיאוריה אחרת.
פיצקי: איזה תיאוריה?
יובל: תראה, תיאוריה היא מונח מלועזית, theory באנגלית, משמעו הנחה או השערה, להסבר תופעה מסוימת.
פיצקי: נו… אז מה התיאוריה?
[מוזיקת רקע]
יובל: ש-ג'נג גילה את אמריקה.
פיצקי: טוב, עכשיו גילית לי את אמריקה.
יובל: זה לא אני, זה ג'נג, אבל כנראה שלא. תשמע, יש ספר שנקרא "1421, השנה שבה סין גילתה את אמריקה". [כך במקור] מי שכתב את הספר הוא קצין צי בריטי לשעבר, והתיאוריה שלו היא שבשנת 1421 ג'נג הגיע ליבשת את אמריקה, אפילו לאוסטרליה. אבל אלה רק השערות, ואין נתונים אמיתיים כדי לקבוע אם זה נכון או לא. אז לעת עתה, הוא כנראה לא הגיע ליבשת אמריקה, אבל אולי יום אחד נגלה משהו אחר.
[מוזיקה מתגברת]
ג'נג הה היה אדמירל, איש צבא, מנהיג, ומגלה ארצות בעל הישגים מדהימים. בסין, אמנם, הסתירו את הישגיו למשך תקופה ארוכה, אבל כיום הוא נחשב בתור אחד האנשים החשובים ביותר בהיסטוריה הסינית. בשנת 2005, החליטה ממשלת סין לציין את היום שבו יצא ג'נג הה למסע הראשון, ולכן ה-11 ביולי נחגג בתור יום השיט הלאומי. ולא רק בסין זוכרים אותו. תרבויות רבות, ביניהן אינדונזיה, הקימו לזכרו מקדשים. בסין קיימים פסלים של ג'נג הה בגודל אמיתי, ואפילו בול הוקדש לזכרו. אז בפעם הבאה שאתם רואים ג'ירפה, אה, סליחה, ספינה מרשימה, או קוראים על מגלה ארצות, תזכרו את ג'נג הה.
פיצקי: הֵא?
יובל: בדיוק.
פיצקי: מה בדיוק? אמרתי הֵא, לא הה… אה, ג'נג הה. כן, הבנתי הכל. הבנתי ה-כל. יפה.
[מוזיקה מתחזקת]
[הפסקה]
[מוזיקת סיום]
מחקר, כתיבה, עריכת לשון והרוכבת הראשונה על ג'ירפה סינית - דינה בר-מנחם.
מחקר, עריכה, קריינות ובונה רפסודת אוצר - יובל מלחי.
עיצוב פסקול, מיקס וצלילי גונג נהדרים - רחל רפאלי.
הפקה וצאצאים של פיראטים מים סין הדרומי - תומר מיכלזון, ליהיא צדוק ורני שחר.
אני יובל מלחי.
היסטוריה לילדים וילדות.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios