היסטוריה לילדים - עפרה חזה
- עינב דביר
- Jul 15
- 15 min read
היא הייתה הזמרת הכי פופולרית בישראל והזמרת הישראלית המפורסמת ביותר בעולם. השירים שלה נוגנו במדינות שונות ברחבי העולם, מגרמניה ועד יפן והשירים שלה מרגשים אותנו עד היום. זהו סיפורה של עפרה חזה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/02/2025.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.
עפרה חזה.
שלום ילדים, שלום ילדות.
אולי שמעתם את השם עפרה חזה.
פעם היא הייתה הזמרת הכי פופולרית בישראל, והיא הפכה גם לזמרת הישראלית המפורסמת ביותר בעולם.
זהו סיפורה.
[סיום מוזיקת פתיחה]
[כבשים פועות, דנדון פעמונים]
עפרה חזה נולדה ליפת ושושנה מתימן.
[מוזיקת רקע]
הם גרו בכפר ששמו אל חז [כך במקור], ולכן שם משפחתם הוא חזה.
בשנת 1944 עלתה המשפחה לארץ ישראל, ולאחר נדודים קצרים השתקעו בשכונת התקווה שבתל אביב.
[בכי תינוקת]
ב-19 בנובמבר שנת 1957 נולדה בת שביעית, וילדתם התשיעית בסך הכל.
וכיוון שהתינוקת הקטנה הייתה האחות השביעית במספר, הוריה החליטו לקרוא לה בת שבע.
פיצקי: רגע, רגע, רגע.
[מוזיקת רקע נקטעת בצרימה]
יובל: מה, פיצקי? מה עכשיו?
פיצקי: התחלת לספר על עפרה, עברת לבת שבע.
יובל: לא, כי אני…
פיצקי: מה, מה אני? אני רוצה לספר עוד סיפור על סיפור… די. ריתקת אותנו, אז ספר על עפרה חזה.
יובל: אני מספר עליה.
פיצקי: לא, אתה לא. אתה מספר על בת שבע.
יובל: נכון, זאת עפרה.
פיצקי: יובל, המוח שלך הפך לחרדל.
יובל: פיצקי, עפרה זאת בת שבע, ובת שבע זאת עפרה.
פיצקי: איך זה יכול להיות? ילדים, אני יובל והוא פיצקי, או בעצם, אני פיצקי והוא יובל, או אני יובל פיצקי והוא פיצקי יובל. זה לא יכול להיות. זה שני אנשים שונים.
יובל: פיצקי, האחיות של התינוקת בת שבע לא ממש אהבו את השם שנתנו לה ההורים, אז הם שינו לה את השם לעפרה.
פיצקי: אה… אז למה אתה לא אומר? מה? טוב, אני מקשיב, אני מקשיב.
[מוזיקת רקע]
החיים לא היו קלים בשכונת התקווה באותם ימים. אבל אם קשה, אז מנגנים. ובאמת, החיים בבית משפחת חזה היו מלאים… במוזיקה.
הוריה של עפרה אהבו מוזיקה, ובבית שלהם היה הפטיפון היחיד בכל השכונה. והפטיפון, או בעברית, המקול, הוא מכשיר שבו ניגנו תקליטים. היו מניחים את המחט…
פיצקי: רק לא מחט.
[מוזיקת רקע נקטעת בצרימה]
לא, אני לא אוהב זריקות.
יובל: לא, פיצקי, זה מחט אחרת.
פיצקי: לא, מחט ולא… מה חרוז למחט? שחת, שחת. אני לא רוצה!
יובל: פיצקי, אל תפחד. תגיד, פעם, נגיד, לא יודע מה, נצבטת?
פיצקי: כן, נצבטתי. זה היה לא נעים, אבל זה היה רק לרגע.
יובל: ככה זה זריקה! זה רגע אחד ועובר.
פיצקי: אבל זה לא נעים.
יובל: נכון, אז אפשר לנשום עמוק, ולחשוב על גלידה.
פיצקי: למה לחשוב על גלידה? מה, אם אני אחשוב על גביע גלידה גדול עם כדור אחד של דובדבן, אחד של שוקולד… אחד… של וניל… וואי, איך אני אוהב שוקולד… אני אוהב ללקק את ה… את השוקולד עם הווניל. זה טעם אחד, ואז את הווניל עם הדובדבן ואני עושה משולש… אוי, באמת זה… כן, זה… זה יותר קל לחשוב על גלידה, כשמדברים על מחט.
יובל: נכון, זה הרבה יותר קל, באמת.
פיצקי: טוב, פעם הבאה אני אזכור את זה.
יובל: אז פיצקי, תראה, לפטיפון, מקול, יש מחט. יש מחט, הנה, אתה רואה?
פיצקי: אה, לזה אתה קורא מחט?
יובל: כן, ואם שמים אותה על תקליט, זה נשמע ככה.
[מוזיקת פטיפון]
בערב שבת, לאחר הקידוש, הבן הגדול היה פותח בשירה וכולם היו מצטרפים אליו. ובזמן ההבדלה במוצא השבת, הזמן שבו מבדילים בין השבת לתחילת השבוע החדש, המשפחה הייתה שרה בבית זמירות תימניות, והשכנים היו נכנסים ושרים יחד עמם.
[קטע מהשיר "אם ננעלו", בביצוע דקלון]
"אם ננעלו דלתי נדיבים
דלתי מרום לא ננעלו…"
[השיר ממשיך להתנגן ברקע]
אבל את האהבה האמיתית למוזיקה, עפרה קיבלה מאימה הזמרת, שהמשיכה לשיר בחתונות וטקסים, וגם בזמן שקילחה את הילדים, שהשכיבה אותם לישון ואפילו בזמן הניקיון. המשפחה הייתה מנקה את הבית ושרה בקולי קולות.
[במבטא תימני]
"תזרוק לי הסחבה
נקרצף הריצפה
תטאטא החדר
נו, תשמור על הסדר
תנקה החלון ונבריק את המשקוף
עוד רגע והגענו לסוף
ועכשיו מהתחלה…"
[השיר ממשיך ברקע]
עפרה הצעירה הייתה לובשת את הבגדים של אימא, עומדת מול המראה ושרה לעצמה. מהר מאוד התגלה שלעפרה יש קול מיוחד משלה, קול זך וטהור.
בשכונת התקווה היה מועדון בשם הטכני, היה בו צד לבנים וצד לבנות. אחיה של עפרה שר בצד של הבנים, ועפרה שרה בצד של הבנות, שירים בעברית ובאנגלית.
בבית הספר כולם הכירו את הקול הייחודי שלה, ועפרה התקבלה למקהלת בית הספר כסולנית ושרה בכל הטקסים.
יום אחד הגיע לבית הספר מוזיקאי בשם מנשה לב-רן, שהקים מקהלה לכבוד 50 שנה לחברת החשמל. אבל היה תנאי אחד, כל הילדים והילדות ששרו במקהלה היו חייבים להיות ילדים של עובדי חברת החשמל. הוריה של עפרה בת ה-11 לא עבדו בחברת החשמל, אבל עפרה החליטה בכל זאת לנסות, ומנשה, ששמע אותה אמר לה: "אל תגידי כלום לאף אחד, זה יהיה הסוד שלנו". [בחשאיות]
עפרה התקבלה למקהלה, ובהופעה הגדולה שרה שיר סולו, זאת אומרת, שיר שהיא הייתה הזמרת העיקרית שלו. אף אחד לא יכול היה להתעלם מהילדה עם קול הזהב, וכבר למחרת התפרסמה כתבה בעיתון על עפרה.
בשנת 1971, איש בשם בצלאל אלוני פתח בשכונת התקווה סדנת תיאטרון, שבה כל המשתתפים היו חברי השכונה. דרך האומנות, חברי הסדנה הביעו מחאה על נושאים חברתיים ועדתיים.
באחד הימים, סיפר אחד השחקנים לבצלאל על ילדה צעירה ומוכשרת בשם עפרה חזה. בצלאל הסתקרן, והחליט להזמין אותה להיבחן לסדנה.
עפרה הגיעה לאודישן בתלבושת בית הספר, והייתה קצת מבוישת. אך כשהתחילה לשיר, נעמדה זקוף, וקול מהפנט יצא מגרונה.
בצלאל הצטמרר כששמע אותה. הוא אמנם ידע שהיא צעירה מדי לסדנה, אבל הרגיש שהוא חייב לקבל אותה.
עפרה הצעירה הייתה חלק מהסדנה, אך היא בעיקר ישבה בצד וצפתה בחזרות, ולמדה את הטקסטים של כולם בעל פה.
בצלאל הבין כמה עפרה מוכשרת וממש לקח אותה תחת חסותו. כשהייתה בת 14, עפרה עזבה את בית משפחתה ועברה להתגורר אצל בצלאל אלוני ומשפחתו. שם קיבלה חדר משלה.
כשעפרה הייתה בת 16, הסדנה עמדה להעלות הצגה - "סמבוסק מתי הבחירות". רגע לפני הפתיחה, נעלם השחקן הראשי.
בצלאל: איפה השחקן? אנחנו חייבים לעלות.
עוזר במאי: בצלאל, לא יודע, חיפשתי אותו בכל מקום. אולי הוא חטף רגליים קרות.
בצלאל: מה רגליים? מה קרות? עוד מעט נכנס קהל.
עוזר במאי: בצלאל, יש לי רעיון.
בצלאל: מה?
עוזר במאי: ניתן לעפרה לשחק את הדמות שלו, היא יודעת את כל המילים.
בצלאל: מ… מה? אבל היא נערה, והוא גבר!
עוזר במאי: כן, אבל בכל החזרות, היא ישבה, היא יודעת את הטקסט שלו בעל פה. אין ברירה, אין ברירה.
בצלאל מיד קרא לעפרה. למרות שהתפקיד היה מיועד לגבר, לא הייתה ברירה. עפרה התחפשה ועלתה לשחק בהצגה. הקהל התלהב מהכישרון שלה, ועפרה הפכה לאחת מכוכבות הסדנה.
היא השתתפה בכל ההצגות כשחקנית, קומיקאית, וכמובן כזמרת. חלק מן השירים ששרה זכורים עד היום. למשל, השיר 'מוכר פרחים' [כך במקור], שהפך לשיר מוכר בריקודי עם.
[מתוך השיר "מוכר הפרחים", בביצוע עפרה חזה]
"בוא אלי מוכר פרחים
בכמה זאת השושנה
בוא אלי מוכר פרחים
בכמה זאת השושנה
היא תהיה לאהובי
משכב דודים לראשונה
היא תהיה לאהובי
משכב דודים לראשונה…"
בחזרות להצגה "אהבה ראשונה", משהו הכעיס את עפרה, והיא החליטה לעזוב את הסדנה. אביהו מדינה, יוצר שכתב את המוזיקה להצגה, לא היה מוכן לוותר עליה. לכן הוא הלך לביתה והשמיע לה שיר שכתב עבורה. עפרה שמעה את השיר והחליטה לחזור. השיר הזה, "געגועים", הפך ללהיט הראשון שלה.
במלחמת יום הכיפורים, עפרה שרה אותו עם חברי הסדנה במוצב בפני החיילים בסיני.
[מתוך השיר "געגועים" בביצוע עפרה חזה]
"לתעות בתוך, לתעות בתוך הסבך
אשר כמו פיתוי רועד מול מעוני
אשר כמו פיתוי רועד, רועד מול מעוני…"
[השיר ממשיך להתנגן ברקע]
כל הזמן הזה עפרה חיכתה לעלות לבמה הגדולה. וכשהייתה בת 17, נבחנה לפסטיבל הזמר המזרחי והתקבלה בקלות. אך היא קיבלה שיר שאף אחד לא רצה לשיר, "שבת המלכה".
לעפרה לא היה אכפת. זו הייתה ההופעה הממלכתית הגדולה הראשונה שלה, שגם שודרה ברדיו ובטלוויזיה.
היא התרגשה. ובמעט כסף שהיה לה, היא קנתה שמלה מחנות בשכונה, שאלה זוג נעלי עקב מאימה, ויצאה למופע. היא סיימה במקום השלישי, אבל כולם רצו לראיין ולהכיר את הזמרת הצעירה עם הקול המיוחד.
[מתוך השיר "שבת המלכה", בביצוע עפרה חזה]
"בערוב היום עת שקעה החמה
אז תפרוש כנפה הזכה התמה…"
עפרה חזה התגייסה ונשלחה לשרת בצוות הווי נח"ל, להקה צבאית. אבל היא הרגישה שזה לא מתאים לה. היא עברה ללהקה צבאית אחרת, והבינה שלהקה של זמרים וזמרות, זה לא בשבילה.
היא המשיכה לשרת בצבא כפקידה פלוגתית בחיל חימוש. וכששיר שלה היה מתנגן ברדיו, כולם היו עוצרים הכל, מגבירים ומאזינים.
באותן השנים, היא השתתפה בפרק של הסדרה האגדית "שכונת חיים".
[מתוך "שיר הפיסוק" - מתוך התכנית "שכונת חיים", בביצוע עפרה חזה ומשתתפי התכנית]
"די דיגי די דיגי די דיגי די דיגי די…
אני סימן השאלה ושמי אומר הכל
אני קיים כשתוכלו את השאלות לשאול
זה תפקיד חשוב מאוד וזה תפקיד גדול
בזכותי אדם יכול כל מה שעל ליבו לשאול…"
כשעפרה השתחרה מצה"ל, סדנת התיאטרון עמדה בפני סגירה.
בצלאל, הזמין את המפיק האגדי, אברהם דשא פשנל, לראות את ההצגה האחרונה של הסדנה, והוא התלהב ורצה להחתים את עפרה על חוזה. עפרה הצעירה חששה מעט, אך לאחר שכנועים מצד מנהלה האישי, בצלאל, היא חתמה.
העבודה הראשונה שפשנל, הידוע בכינוי פשה, נתן לה, הייתה ב"שוקולד מנטה מסטיק". לא, זאת לא הייתה עבודה כמוכרת קרטיבים, זה היה שם של להקה פופולרית בישראל.
אחת מבנות הלהקה, ירדנה ארזי, פרשה, ועפרה נכנסה במקומה הישר לסיבוב הופעות באירופה.
למרות שזה נשמע כמו חלום של כל זמרת, המרחק מהבית וההופעה בלהקה, היו קשים לעפרה. היא צלצלה לבצלאל ופשה, וביקשה לחזור לארץ ולפתוח בקריירה כסולנית.
כששבה לישראל, פשה ניסה למצוא כותבים שיכתבו לה שירים, אבל אף אחד לא הסכים לכתוב לה. למעשה, רבים לא התייחסו אליה ברצינות, אלא רק כילדה משכונת התקווה. לכן, בצלאל כתב את רוב השירים, ופשה החליט ללהק אותה לסרט חדש שכתב אסי דיין, "שלאגר".
בסרט, עפרה שיחקה את דמותה של דינה, בחורה צעירה שאוהבת לרקוד ולשיר. באחת הסצנות החשובות בסרט, דינה יושבת במסעדה עם בחור משעמם ואומרת לו שהיא רוצה לרקוד. הוא אומר לה שזה מתאים לבחורות פשוטות. ובתגובה, דינה פוצחת בשיר שנקרא "שיר הפרחה".
השיר הזה עשה הרבה מאוד בלגן.
"שיר הפרחה" סיפר על בחורה צעירה שאוהבת לחגוג, לרקוד ולשמוח. אבל הכינוי 'פרחה' הזכיר אישה שנחשבה לגסה וצעקנית, וכשתארו מישהי בתור פרחה, התכוונו ממש להעליב אותה.
עפרה אמנם הופיעה על במות, אבל היא הייתה בחורה ביישנית וצנועה, וסירבה לשיר את השיר הזה. היא פחדה מהתדמית שתהיה לה בעקבותיו, ומה שהוריה יחשבו. כשהיא שאלה את אביה מה זה בעצם פרחה, הוא השיב לה שזו בסך הכול תרנגולת צעירה, פרגית.
אחרי תשובתו של אביה, ובעיקר אחרי שהיא הבינה שאם היא לא תשיר את השיר, מישהי אחרת תשיר במקומה, עפרה הסכימה.
היא הגיעה לאולפן ההקלטות, שבו חיכה לה כותב השיר, צביקה פיק, זמר ומלחין מפורסם. צביקה בכלל רצה זמרת אחרת, בשם רותי נבון, שתשיר את השיר. וכשעפרה באה להיבחן, הוא העלה את השיר בטון. זאת אומרת שהשיר התחיל מאוד גבוה, והיה קשה לשיר אותו. אבל עפרה החליטה שהיא שרה את השיר, ויהי מה. אז היא נשמה עמוק, פתחה את גורונה, וזה מה שיצא.
[מתוך "שיר הפרחה", בביצוע עפרה חזה]
"אין לי ראש למילים ארוכות
ואתה מן מילה ארוכה שכזאת
צ'או ידידי וד"ש לחייך
בתקווה שתבין את הפרחה.
כי בא לי לרקוד, בא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עלייך
בא לי בימים, ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".
השיר וההופעה של עפרה בסרט, הפכו אותה לכוכבת מוכרת ברחבי ישראל.
אך למרות שהשיר הפך ללהיט, והגיע למקום הראשון במצעדים, הקהל לא קיבל אותו בקלות. חלק טענו שהוא גס ובוטה, והיו מזרחים שהרגישו שהוא מעליב וגזעני. גם היום המילה 'פרחה' נחשבת למילת גנאי.
עפרה שיחקה בסרט נוסף, 'נערת פרברים' [כך במקור], שבו גילמה זמרת עיוורת. כל מי שעבד איתה סיפר שהייתה מקצוענית, כאילו שהיא כבר שלושים שנה בתחום. גם הסרט הזה הצליח בגדול, ומעמדה של עפרה ככוכבת הלך והתחזק.
בשנת 1979 השתתפה עפרה בפסטיבל שירי הילדים, וזכתה במקום הראשון עם השיר על גיבור העל של שנות ה-70, "פלאש גורדון".
[מתוך השיר "פלאש גורדון", בביצוע עפרה חזה]
"בין עננים ראיתי
אותך בראש מורם
ורק אותך רציתי
אותך לי מכולם
אמיץ, גאה ולא פחדן
נלחם באש ובעשן…
פלאש גורדון פלאש
סיפור נפלא ממש
אתה מפסיד - אני בוכה
אתה ממריא - אני שמחה
בטוב ברע תמיד איתך…
פלאש גורדון פלאש! פלאש…"
[מחיאות כפיים]
בשנת 1980 עפרה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, ונבחרה לזמרת השנה. פחות משנה אחר כך הוציאה עפרה את אלבומה השני, וכעבור שנה בלבד את אלבומה השלישי!
בצלאל כתב לעפרה שירים, ועפרה לא הפסיקה לשיר, והוציאה להיטים בזה אחר זה. היא נבחרה לזמרת השנה ארבע שנים ברציפות.
[מתוך השיר"גבריאל", בביצוע עפרה חזה]
"…גבריאל.
מלאך מטייל בשמיים
מלאך מבקש כוכבים
לראות הוא רוצה
הכלו המים
לנער הזה התפללתי, גבריאל
ללילה הזה חיכיתי, גבריאל…
גבריאל…"
[מתוך השיר "יד ביד" בביצוע עפרה חזה]
"יד ביד אם רק תיתן לי יד
יד ביד נצעד את כל הדרך
יד ביד אם רק תיתן לי יד
יד אם רק תיתן
יד ביד לאורך כל הדרך".
[מתוך השיר "תפילה", בביצוע עפרה חזה]
"…אלוה, שמור נא עלינו כמו ילדים
שמור נא ואל תעזוב
תן לנו אור ושמחת נעורים
תן לנו כוח עוד ועוד
שמור נא עלינו כמו ילדים
שמור נא ואל תעזוב
תן לנו אור ושמחת נעורים
תן לנו גם לאהוב"
עפרה הייתה לכוכבת ענקית וההערצה אליה הייתה מטורפת. היו פאזלים שלה, משקפי שמש, יומנים, ספר, והאלבומים שלה שברו שיאים במכירות. אלבומים, זאת אומרת - התקליטים שלה. שם היו שירים, שאותם נגנו עם מחט.
פיצקי: מה מחט?
יובל: לא פיצקי, רק התכוונתי…
לאחר זכייתה בתואר זמרת השנה בפעם השלישית, החליטה עפרה חזה לנסות את מזלה באירופה. אך רגע לפני כן, היה עליה לנצח בתחרות הקדם אירוויזיון שנערכה בישראל ובה בוחרים את השיר שייצג את המדינה. אבל איזה שיר היא תשיר?
כשאהוד מנור, מלחין ומוזיקאי מוכשר, שרבים בבני משפחתו נספו בשואה, שמע שהאירוויזיון מתקיים בגרמניה, הוא החליט לכתוב שיר מיוחד, מין שיר מחאה, שיראה לגרמנים שלמרות שהם ניסו להשמיד את העם היהודי, הם לא הצליחו. והנה ישראל מופיעה על הבמה ושרה בקול: "עם ישראל חי".
אם תהיתם, לשיר קוראים - "חי".
תחרות הקדם הגיעה, ואחת המשתתפות הייתה זמרת בשם ירדנה ארזי, אותה זמרת שעפרה החליפה כמה שנים קודם לכן בלהקה.
בין השירים של ירדנה ועפרה, הייתה תחרות צמודה ומותחת. כמה צמודה? כל פעם היה הפרש של נקודה אחת לזכותה של זאת, פעם עפרה, פעם ירדנה, עפרה, ירדנה, עפרה, ירדנה, והזוכה היא…
[הקלטה - מתוך קדם אירוויזיון 1983, ברקע מחיאות כפיים]
דניאל פאר: "גבירותיי ורבותיי, אפשר למחוא כפיים, אנחנו רואים מי הוא השיר שייצג את ישראל בהצלחה בתחרות אירוויזיון הקרובה - "חי", עפרה חזה."
התחרות באירוויזיון הובילה למלחמה של ממש בין המעריצות של שתי הזמרות. מלחמה שלעיתים הפכה אלימה.
עפרה וירדנה אולי לא היו החברות הכי טובות, אבל הן לא היו אויבות כמו שניסו להציג אותן, בעיתונים ובטלוויזיה.
אתם יודעים, כמו היום עם נועה קירל ואנה זק, או קבוצות כדורגל, או…
פיצקי: פיצקי ופוצקו.
[מוזיקת רקע]
יובל: מי?
פיצקי: פוצקו, פוצקו. אתה יודע שפעם הייתי כוכב ילדים גדול בבולגריה.
יובל: מה? מתי?
פיצקי: כן, כן, היו לי שירים כמו, "פיצקי, פיצקי, הכוכב, יש לו קול של זהב".
יובל: זה קול של זהב זה?
פיצקי: "ועיניים כה יפות, גם חומות, גם ירוקות".
יובל: גם חומות, גם ירוקות?
פיצקי: בכל מקרה, היה עוד כוכב בבולגריה שקראו לו פוצקו. הוא בכלל שר רוק אולטורנטיבי קוגנטיבי. ואתה יודע, לא היינו החברים הכי טובים, אבל היינו חברים למקצוע.
יובל: נו, אז מה הייתה הבעיה?
פיצקי: המעריצים שלנו. אוי, איזה בלאגן, הם היו רבים ביניהם, ובעיתונים ובטלוויזיה היו עושים בינינו תחרות מי יותר מוצלח.
יובל: זה נשמע מוגזם.
פיצקי: מה זה מוגזם? במוגזמות! פוצקו היה פוצקו, ואני פיצקי. אחרי זה החלטתי לפרוש, ומאז אני רק בפודקסטים. יותר שקט פה. "פיצקי פיצקי הכוכב, יש לו קול של זהב."
יובל: טוב, פיצקי, אני ממשיך… אני ממשיך… פשש… פשש… כן. [מוזיקת רקע מסתיימת]
[ברקע - פתיחת השיר "חי"]
כשעפרה עלתה לשיר, היא רצתה להעניק גאווה לכל היהודים באשר הם, ולומר לכולם, בקול: "עם ישראל חי".
[מתוך השיר "חי" בביצוע עפרה חזה באירוויזיון]
"שמעו אחי
אני עוד חי
ושתי עיני עוד נישאות לאור.
רבים חוחי
אך גם פרחי
ולפני שנים רבות מספור.
אני שואל
ומתפלל
טוב שלא אבדה עוד התקווה.
חי, חי, חי
כן, אני עוד חי.
זה השיר שסבא
שר אתמול לאבא
והיום אני.
אני עוד חי… חי… חי…
אני עוד חי! חי! חי!"
[תשואות סוערות]
הקהל אהב את השיר, ובשלב הענקת הנקודות, כמעט כל המדינות העניקו לישראל ניקוד גבוה. עפרה הייתה במקום הראשון, ובמקום השני, בניקוד צמוד, הייתה זמרת מלוקסמבורג. אך מדינה אחת שנתנה את מירב הנקודות ללוקסמבורג, שינתה לחלוטין את המאזן. ובהפרש של שש נקודות בלבד, לוקסמבורג זכתה.
אגב, המדינה הזאת הייתה ישראל.
עפרה אמנם לא זכתה באירוויזיון בגרמניה, אבל בזכות תימן, העולם גילה אותה.
לא, לא היה אירוויזיון בתימן. אבל בשנת 1984, עפרה הקליטה אלבום נוסף, "שירי תימן", אלבום שיצרה לצד בצלאל, והיה מוקדש למשפחתה ולמורשת התימנית. באלבום, עפרה שרה את הזמירות התימניות שעליהן גדלה.
חברת התקליטים לא ממש ידעה איך לשווק שירים בתימנית לקהל הישראלי. מפיק מוזיקלי בשם יאיר ניצני, שהיה חבר להקת תיסלם, שאל את עפרה ובצלאל אם הם מרשים לו לשנות מעט את אחד השירים באלבום.
השניים הסכימו, ויאיר לקח את השיר "גלבי", ויחד עם המוזיקאי יזהר אשדות, גם הוא מתיסלם הם עשו לו רימיקס [כך במקור], זאת אומרת יצרו לו קצב אחר.
אז הנה, תקשיבו.
זה השיר המקורי.
[מתוך השיר "גלבי" לפני רמיקס, בביצוע עפרה חזה]
וזה השיר אחרי הרימיקס.
[מתוך השיר "גלבי" אחרי רמיקס, בביצוע עפרה חזה]
הגרסה החדשה שוחררה לרדיו, ו… כלום לא קרה. אף אחד לא התרשם מהשיר, והוא בקושי הושמע. עד ששדרן מאנגליה נתקל בשיר.
British reporter: What? what is it? Oh my goodness! What… What is it? It's amazing!
אמרגן: [במבטא בריטי] מי… מי זאת הזמרת הזאת? מה זה, זה… זה… זה תימן? זה עברית? אוּ! אנחנו חייבים לחתום, להחתים, לחתים, לחתומת… בחברה שלנו, מהר! מהר, מהר, מהר… חברת התקליטים! יו-הו, תחתימו אותה, צ'יק צ'אק, או-הו!
חברת התקליטים באנגליה קנתה את הזכויות לאלבום של עפרה, וברגע אחד, אלבום שירים בתימנית הצליח בענק ברחבות הריקודים באנגליה!
עפרה הפכה להצלחה גדולה באנגליה, ומשם המשיכה ל… יפן. והשתתפה בפסטיבל מוזיקה בינלאומי עם עוד מזמור תימני שלמדה בבית.
[מתוך השיר "אם ננעלו", בביצוע עפרה חזה]
"אם ננעלו דלתי נדיבים
דלתי מרום לא ננעלו
אל חי מרומם על כרובים
כולם ברוחו יעלו - אל חי
…חיות שהם רצוא ושבים
מיום בריאה נכללו…"
היפנים, בדומה לאנגלים, התאהבו בעֹפלה. זאת אומרת, בעפרה. אבל ביפנית אין צליל ריש, אז הם קראו לה עֹפלה.
יפני: [במבטא יפני] שלום, עֹפלה! מה שלומך? את מישראל?
נעים מאוד, עֹפלה. הו, איזו זמרת מצוינת, עֹפלה.
עֹפלה חזה. הו-או, הו-או!
יובל: בזכות קולה הייחודי של עפלה, זאת אומרת, עפרה, השיר "אם ננעלו", שכתב הרב שלום שבזי במאה ה-17, הפך ללהיט ביפן! הגיע לראש המצעדים בגרמניה! מכר יותר משלושה מיליון עותקים, והפך לשיר הישראלי הנמכר בכל הזמנים. וואו.
האלבום "שירי תימן" נבחר לאחד מ-150 האלבומים הטובים ביותר של נשים בכל הזמנים, ופתח לעפרה קריירה גדולה בחו"ל - חוץ לארץ.
עפרה ניצלה את החשיפה הגדולה שקיבלה, ובכל מקום שיכלה סיפרה על ישראל, על הרצון של האזרחים לחיות בשקט, בשלום, ועל היופי של הארץ הקטנה. היא הרגישה שאנשים בחו"ל שופטים את ישראל בלי באמת להבין את החיים פה.
במשך השנים שבהן גרה ועבדה בחו"ל, הוציאה עפרה שני אלבומים, הופיעה בתוכניות אירוח נחשבות באמריקה, ומכרה מיליוני אלבומים. היא הפכה לזמרת הישראלית המוכרת ביותר בכל העולם, וכנראה גם המצליחה ביותר בכל הזמנים עד היום. כינו אותה - 'המדונה של המזרח התיכון'.
עפרה המשיכה לעבוד כמו מכונה. היא הופיעה, שרה, הוציאה תקליט ועוד תקליט.
[ברקע - פתיחת השיר "מישהו הולך תמיד איתי"]
בשנת 1985 עפרה הוציאה את אלבומה התשיעי, ובו השיר "מישהו הולך תמיד איתי".
[מתוך השיר "מישהו הולך תמיד איתי" בביצוע עפרה חזה]
"היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
…אך לעת ערב, עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי
אני יודעת, אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי"
בשנת 1987 עפרה הקליטה שיר במיוחד למצעד הפזמונים השנתי של רשת ג', 'שיר תפוח הזהב'. [כך במקור]
[מתוך השיר "שביל תפוח הזהב", בביצוע עפרה חזה]
"…אתה זוכר את הימים
של אהבה בצל עצים
ואת השביל, ניגון חליל
תפוח הזהב
אתה זוכר את הפריחות
ואת רגלי היחפות
ניגון חליל קליפות הזהב
שבתפוח, שבתפוח…"
באותה שנה, עפרה קיימה הופעה בהתנדבות עם תזמורת חיל האוויר. בדרכם חזרה, התרסק המטוס הקטן, פגע בקרקע והתהפך. המטוס נהרס לחלוטין, אך יושביו יצאו בחבלות קלות. במשך לילה שלם חיפשו אחריהם, אך בשל הערפל הכבד הם נמצאו רק בבוקר שלמחרת.
עפרה הופיעה שנים רבות בחו"ל, ואפילו מייקל ג'קסון ביקש ממנה להתלוות אליו לסיבוב עולמי. אך עפרה סירבה בנימוס, חזרה לישראל והוציאה אלבום חדש בעברית - "כל הנשמה".
היא אף הוזמנה לשיר בטקס פרס נובל שנערך באוסלו. ובחרה לשיר את השיר "קופסת צבעים", שמדבר על עולם הצבוע בצבעים שמחים. לכבוד הטקס, השיר תורגם לאנגלית.
[מתוך השיר - "Paint Box", בביצוע עפרה חזה, בטקס פרס נובל לשלום]
“…I had a Paint Box
Each color glowing with delight
I sat down
I sat down & painted peace
Salam
Shalom
Shalom…”
[השיר ממשיך להתנגן ברקע]
לעפרה היו מעריצים כמעט בכל מקום בעולם, והיא קיבלה הצעה רשמית ממשלת תימן להגיע לביקור יחד עם הוריה. ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, אישר את נסיעתה.
[השיר מסתיים]
אך שבועיים לפני הנסיעה הוא נרצח ועפרה ביטלה את הביקור. בטקס לזכרו, היא שרה שיר שכתבה אילה אשרוב בשם, "לאורך הים". מאז השיר מושמע מדי שנה בטקסי זיכרון.
[מתוך השיר "לאורך הים", בביצוע עפרה חזה]
"תגיד לי איך לעצור את הדמעות
תגיד לי איך…"
בשנת 97' עפרה התחתנה עם בחיר ליבה, דורון אשכנזי, והפכה לאימו החורגת של בנו שי. שנה לאחר מכן, בשנת 50 למדינת ישראל, היא חידשה את השיר "ירושלים של זהב", בביצוע בלתי נשכח!
[מתוך השיר "ירושלים של זהב", בביצוע עפרה חזה, בטקס הדלקת המשואות]
"…ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך אני כינור.
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך אני כינור
כינור…"
באותה שנה, היא גם נבחרה לשיר בסרט ההוליוודי, נסיך מצרים. כשהמפיקים ראו ושמעו את עפרה, הם החליטו שהיא תדבב ותשיר את דמותה של יוכבד, אמו של משה, בשבע עשרה שפות שונות.
[הקלטה - מתוך הסרט "נסיך מצרים"]
"ילדי הטוב והרך
אל תרא ואל תפחד…"
[הקלטה - המשך השיר במספר שפות, בביצוע עפרה חזה]
עפרה הקפידה לשמור על פרטיותה ומעטים ידעו שהיא חלתה. בגיל 42 עפרה חזה נפטרה ממחלת האיידס. מותה הכה בתדהמה את הציבור בישראל.
קולה של עפרה ואישיותה המיוחדת חצו תרבויות וריגשו מליוני אנשים מישראל עד יפן. היא נבחרה לזמרת השנה בישראל ארבע פעמים ברציפות, ופעמיים לזמרת השנה בגרמניה.
בשנת 2023, מגזין הרולינג סטון, מגזין המוזיקה הנחשב ביותר בארצות הברית, בחר בעפרה חזה, כאחת מ-200 הזמרים והזמרות החשובים ביותר בהיסטוריה, לצד זמרות כמו ביונסה ואדל.
על שמה של עפרה נקרא מטוס, תחנה של הרכבת הקלה בתל אביב, בית ספר, מרכז תרבות, ורחובות רבים ברחבי הארץ.
עפרה, האישה בעלת קול הזהב, הלכה מאיתנו בטרם עת, אבל השאירה לנו מורשת מפוארת, ובה מאות שירים, שתמיד הולכים איתנו, יד ביד.
[מתוך השיר "כמו ציפור", בביצוע עפרה חזה]
"כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן…
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן…"
[מתוך השיר "מישהו הולך תמיד איתי", בביצוע עפרה חזה]
"…החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי…"
[מתוך השיר "גורל אחד", בביצוע עפרה חזה]
"גורל אחד
שם אותנו כאן
שם אותנו כאן
בארץ הזאת.
גורל אחד
שם אותנו כאן
שם אותנו כאן
בארץ הזאת…"
[מוזיקת סיום]
מחקר כתיבה וננעלה מחוץ לבית - עדי הררי.
עריכה, קריינות ואוהב לבקר בגבעת עפרה. באמת, יש מקום כזה - יובל מלחי.
עריכת לשון ומעריצה של שוקולד מנטה פלסטיק - דינה בר מנחם.
עיצוב פסקול, מיקס ומעריץ של… מדונה - רוני קלדרון.
הפקה ותקליט זהב לפודקאסט הפופולרי בישראל! אה, לא? תומר מיכלזון, ליהיא צדוק ורני שחר.
אני יובל מלחי. "היסטוריה לילדים" וילדות.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments