היסטוריה לילדים - ליידי הֶסטֶר לוסי סטנהופ

היא הייתה נערה אנגלייה שהחיים הרגילים שעממו אותה. אז היא יצאה למסע למזרח התיכון, חיפשה אוצר אבוד באשקלון, התעלמה מסכנות וכונתה מלכת המדבר. זהו סיפורה של ליידי הסטר לוסי סְטֶנְהוֹפּ, מלכּת המדבר.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/03/2020.

קריינית: אתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

[מוזיקת פתיחה]

קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.

יובל: ליידי הסטר לוסי סטנהופ.

שלום ילדים.

ייתכן שזאת רק אגדה, אך מספרים שבמקום כלשהו באשקלון, יש אוצר אבוד. הסיפור על האוצר היה סוד שנשמר במשך מאות שנים. לפני כ-200 שנה גילתה אישה אחת, מיוחדת במינה, שיש סוד כזה, והייתה מוכנה לעשות הכל כדי למצוא את האוצר.

האישה הזאת כונתה "מלכת המדבר", ורבים האמינו שהייתה נביאה בעלת כוחות על. היא גם הייתה האישה הראשונה שניהלה חפירה ארכיאולוגית בארץ ישראל. זהו סיפורה של ליידי הסטר לוסי סטנהופ - מלכת המדבר.

[מוזיקה קלאסית]

ליידי הסטר לוסי סטנהופ נולדה בבריטניה בשנת 1776, לפני כ-250 שנים. היא הייתה בת למשפחה אריסטוקרטית, כלומר, מהמעמד הגבוה בחברה, בני אצולה.

מקורה של המילה "אריסטוקרטיה" בשתי מילים ביוונית: אריסטוס - אצילים או בני טובים, וקרטוס - שלטון.

ובכן, משפחת סטנהופ הייתה משפחה בעלת כסף ואדמות ותוארי אצולה שעברו מדור לדור.

ליידי הסטר לוסי סט… [לוקח אוויר] ליידי הסטר לוסי סט… אוהה [נאנח] אי אפשר, אי אפשר ככה. אתם יודעים מה? בואו נקרא לה ליידי הסטר, אחרת אי אפשר יהיה לגמור את הפרק הזה.

ליידי הסטר אהבה לרכוב על סוסים, והתגלתה כרוכבת סוסים מדהימה. [צליל של דהירת סוסים] היא ואחיותיה אהבו לרכוב שעות רבות על הסוסים שלהן, ואף יצאו לציד בשדות הסמוכים לביתן. אביהן עבד הרבה מאוד, וכמעט שלא היה לו זמן להקדיש לילדיו.

כשליידי הסטר הייתה בת 4, מתה אימה, ולאחר זמן מה התחתן אביה עם אישה אחרת. אימן החורגת של ליידי הסטר ואחיותיה לא הייתה האישה הכי נחמדה בעולם. ליידי הסטר העדיפה לרכוב על סוסתה מלהישאר בבית. אביה לא אהב שהיא בילתה זמן רב כל כך ברכיבה. מה היא, היא בילבי?!

הוא ציווה עליה לדאוג לתרנגולי ההודו של המשפחה, וליידי הסטר עבדה קשה מאוד, [מוזיקת רקע] היא הייתה צריכה לנסוע להודו בשביל לטפל בתרנגולי… לא, זאת אומרת, היא טיפלה בתרנגולי הודו, לא… אתה שם מאחורה, אתה, אתה בלבלת אותי. היא לא נסעה להודו, ל… זה. זה תרנגולי הודו, אתה מבין, זה לא… התבלבלתי, נו, סליחה, קורה, לא נורא.

השנים חלפו, ליידי הסטר התבגרה, ונשלחה לגור עם סבתה. עתה היה עליה להפגין התנהגות בוגרת ואצילית, כמו של שאר הנערות. אבל ליידי הסטר לא הייתה כמו שאר הנערות. היא רצתה להמשיך לרכוב על סוסים, לצאת למסעות, לחוות הרפתקאות. אבל היא חיה באנגליה, לפני יותר מ-200 שנים, והחיים היו אחרים. ולמרות זאת, היא לא הפסיקה לקוות.

[מוזיקת רקע]

אדם א': [במבטא בריטי] הו, ליידי הסטר, את כזאת מתוקה. ביום מן הימים תוכלי להיות מה שתרצי.

ליידי הסטר: תודה רבה. אני לא יודעת מה אני רוצה יותר להיות - רופאה, עורכת דין, מאלפת סוסים…

אדם א': הו, את מתכוונת אשת רופא, אשת עורך דין, או אשת מאלף סוסים. עוד מעט תגידי לי שנשים, יהיה להן מותר להצביע בבחירות? אי, אי, אי, איזה מצחיקולית. אוי, איזה מצחיקולית, את כזאת מצחיקולית, ליידי הסטר. אה, את רוצה להיות עורכת דין או רופאה? [צוחק] נשים לא יכולות להיות את זה, זה לא… לא, זה מה פתאום, זה שטויות.

יובל: אלה היו ימים אחרים. במאה ה-19, שהתחילה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900, השתנה משהו באנגליה. בשנים שלפני כן, עבדו הנשים עם הגברים בשדות או בחנות המשפחתית. במאה ה-19 גדלה האוכלוסייה, קמו מפעלים חדשים, התפתחו כלי התחבורה, נסללו מסילות הרכבת, וגברים רבים יצאו לעבודה מוקדם בבוקר וחזרו בשעות הערב.

מישהו היה צריך לדאוג למשק הבית ולילדים. ומי זה היה? הנשים. נשים, ובעיקר אמהות, כמעט שלא יכלו לעבוד מחוץ לבית. ליידי הסטר הייתה זקוקה לתעוזה, או הרבה מזל, כדי לשנות את גורלה.

[מוזיקת רקע]

בשנת 1783, כשהייתה ליידי הסטר בת שבע, התרחש שינוי גדול במשפחת סטנהופ. דודה של ליידי הסטר, ויליאם פיט הבן, שהיה רק בן 24, נבחר לתפקיד ראש ממשלת בריטניה. פיט הפך לראש ממשלה מצוין, והוא כיהן בתפקיד 17 שנים רצופות. לאחר תקופה קצרה של הפסקה, חזר לתפקיד ראש הממשלה לשנתיים נוספות.

משפחת סטנהופ הפכה למשפחה מפורסמת מאוד, אך הייתה לה בעיה קטנה.

ויליאם פיט לא היה נשוי. הוא חי לבדו באחוזה גדולה, ואורחים רבים וחשובים הגיעו אליה, לרוב עם נשותיהם. באותם ימים, לא היה נהוג שראש ממשלה חי לבדו. היה צורך באישה שתנהל את האחוזה, תדאג לקבלת האורחים, ותשוחח עם נשות המבקרים. אבל פיט היה עסוק מגיל צעיר בכלכלה ובפוליטיקה, ומעולם לא התחתן.

[מוזיקת רקע]

האחוזה הגדולה של ראש ממשלת בריטניה הייתה קרה ומנוכרת. חוץ מהמשרתות, לא הייתה שם דמות נשית אצילית שתארח מסיבות תה, תחמיא לאורחות על שמלותיהן, או תדבר בנעימות על מזג האוויר.

ויליאם פיט: [במבטא בריטי] מי יכולה לבוא לגור כאן, לארח מסיבות, לעזור לי לנהל ת'אחוזה? הלוואי והייתה לי איזו קרובת משפחה רווקה… או, מי זה יכו… או, רגע, רגע, איך קוראים לה זאת? ליידי הסטר? [צלצול טלפון יחיד] או, אני חייב להתקשר אליה. או, עוד לא המציאו את הטלפון, איך אני אתקשר? אני אני, אני אשל… סליחה, תקראו לה מהר!

יובל: עד מהרה, עברה ליידי הסטר לגור בבית דודה, ראש הממשלה. בת 27, היא הפכה למארחת הרשמית של בית ראש הממשלה.

[מוזיקת רקע - "הדנובה הכחולה"]

היא נודעה כאישה בעלת לשון חדה ומאוד ישירה, ולעתים אף העליבה את האורחות שלה, אך בדרך כלל הקפידה על נימוסיה. בשנת 1806 מת דודה, ויליאם פיט הבן, וממשלת בריטניה, כאות הוקרה, העניקה לה סכום כסף חודשי.

בדרך כלל המענק הזה נקרא פנסיה - סכום כסף המשולם לעובדים שהגיעו לגיל הפרישה, הגיל שבו אנשים רבים מפסיקים לעבוד. ליידי הסטר הייתה רק בת 30! איזה כיף! היא החליטה להגשים את חלומותיה, ולצאת למסע בעולם.

[המוזיקה מסתיימת]

התחנה הראשונה הייתה האי גיברלטר שבדרום ספרד. היא פגשה שם את מייקל ברוס, אנגלי צעיר ועשיר. הם התאהבו, והמשיכו לטייל יחד.

בשנת 1810, ליידי הסטר בת ה-33 גילתה תעוזה רבה עוד יותר, והפליגה למזרח התיכון.

[מוזיקת רקע]

פירוש המילה "תיכון" - "אמצע". בעצם זה כינוי שנתנו לאזור שלנו הבריטים. כשהם קבעו את שמות האזורים, הם הסתכלו על העולם מן המדינה שלהם והלאה. בהתבוננות הזאת, מדינות כמו יפן או סין היו מזרחיות להם ורחוקות מאוד. לכן הם כינו את האזור שבו שוכנות סין ויפן - "המזרח הרחוק". בין יבשת אסיה לבריטניה היה אזור שאותו כינו "המזרח האמצעי" או "המזרח התיכון". למעשה, עד היום אנחנו משתמשים במונח הזה, שמתאר את הדרך שבה הבריטים הסתכלו פעם על העולם.

ליידי הסטר ביקרה במקומות שעליהם קראה רק בספרים. היא ביקרה באזורים שבהם שוכנות היום המדינות יוון, טורקיה, לבנון, סוריה, מצרים וכמובן ארץ ישראל.

באותם ימים לא היו מטיילים רבים שביקרו במקומות האלה, ו-וודאי לא ביקרו בהם נשים על סוסים. זה היה מסע נועז ומסוכן.

[המוזיקה מסתיימת, רעש של רעמים]

כשהיו על ספינה בדרך לאלכסנדריה שבמצרים, התחוללה סערה, והמזוודות של חברי המשלחת אבדו בים. היה עליהם לקנות בגדי מקומיים. ליידי הסטר התלהבה ומדדה כל מיני בגדים. בגדיהם של הגברים הבדואים היו לה הכי נוחים. היא חשבה לעצמה "היי, הרבה יותר קל לרכוב כך מאשר כשלובשים שמלה". ליידי הסטר החלה לרכוב על סוסה כשהיא לבושה בבגדי גבר בדואי. הדבר בהחלט לא היה מקובל, וזה בלבל מאוד את האנשים שהיא פגשה בדרכים.

אדם א': אוי, תראו, הנה איש רוכב לקראתנו. רגע, הוא לבוש כמו איש, אבל נראה כמו אישה. רגע, אולי קיבלתי זפטה שמש. איך זה יכול להיות? זה איש או אישה? הוא לבוש כמו, אבל הוא רוכב, אבל הוא נראה… הוי, אני חושב שאני צריך קצת מים. [נאנח] מים? למי יש מים? מים?

יובל: באחד הימים, במהלך ביקורה של ליידי הסטר בקונסטנטינופול, כיום איסטנבול, ואז בירת האימפריה הטורקית, חלף הסולטן הטורקי על פניה.

האנשים קדו לסולטן כמנהג המקומיים, אך ליידי הסטר נשארה ישובה זקופה על סוסתה. היא לא התכוונה לזלזל בסולטן, אך החליטה כי היא לא צריכה לקוד לאיש. הסולטן, ששמע על כך, דרש לפגוש את האישה הזאת, ומיד הבין שהיא אישה נועזת ומיוחדת. הסולטן התאהב באישיותה, והיא הפכה לדמות נערצת.

ליידי הסטר המשיכה במסעה והגיעה לדמשק, עיר שמעט מאוד אירופים ביקרו בה, ובקרבתה פעלו שודדי דרכים. אלה שכן ביקרו בה, התלבשו כמקומיים וניסו שלא להתבלט. ליידי הסטר כבר הרגישה נוח מאוד בסביבת הבדואים והערבים. היא נכנסה לדמשק בלי רעלה, רכובה על סוס, וזכתה להערצה רבה.

[מוזיקת רקע]

היא החליטה לתכנן את השלב הבא במסע שלה - מסע ללב המדבר, לעיר ששמה פלמירה.

בשנת 1813 יצאה ליידי הסטר למסע מסוכן באזור מדברי ושומם, שבו חיו שבטי בדואים שהשיגו כסף ופרנסה גם משוד דרכים. ליידי הסטר צלחה את מסע 200 הקילומטרים במדבר, והיא הגיעה לעיר פלמירה, ששמה הקודם היה תדמור.

במאה השלישית לספירה, שהתחילה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300, התגוררה בעיר פלמירה המלכה זנוביה. בתקופת מלכותה היא כבשה שטחים רבים במזרח התיכון וכונתה "מלכת תדמור".

כשליידי הסטר נכנסה לעיר במאה ה-19, 1,500 שנים אחרי המלכה זנוביה, בלי רעלה, מלווה שיירה של 22 גמלים שנשאו את כל חפציה, הבדואים המקומיים התרשמו ממנה מאוד והחלו לכנותה "מלכת המדבר", או "מלכת תדמור".

[מוזיקת רקע]

במסע הזה פגשה ליידי הסטר מנהיגים ערבים, שייחים וראשי כפרים. כמה מהם התלהבו ממנה עד כדי כך שהיו בטוחים שמדובר בנביאה או במלכה. הם הסכימו להכניס אותה אל אוהל האירוח שלהם, כאילו הייתה דוכס או מנהיג חשוב שבא לביקור.

ליידי הסטר כתבה מכתבים רבים לחבריה. באחד מהם סיפרה כי מכנים אותה כאן בכל מיני שמות חיבה: שמש, כוכב, פנינה, אריה, אור גן עדן, ומלכה.

באחד ממסעותיה התגלגל לידיה העתק של קלף איטלקי מימי הביניים. על הקלף נכתב כי בעיר אשקלון, מתחת להריסות מסגד, קבור אוצר - שלושה מיליון מטבעות זהב.

[מוזיקת רקע דרמטית]

ליידי הסטר החליטה שהיא תמצא את האוצר החבוי. במשך שנתיים שלמות תכננה ליידי הסטר את החפירות למציאת האוצר הגנוז. היא אספה מידע על המקום, ראיינה תושבים, קראה ספרי היסטוריה והעריכה על סמך כל המידע הזה מה הם המקומות שבהם הכי כדאי לחפור.

כאשר ביקשה את הסכמתם של השלטונות העות'מאנים, הם סירבו. [המוזיקה מסתיימת] ליידי הסטר הבטיחה להם שהיא אינה שודדת עתיקות ושמטרתה אך ורק מציאת האוצר. מכיוון שגם העות'מאנים רצו למצוא את האוצר, הם הסכימו לבסוף שליידי הסטר תתחיל בחפירות, ושלחו את מושל יפו להשגיח עליה.

[מוזיקת רקע]

בשנת 1815 הגיעו ליידי הסטר ומשלחתה לאשקלון, והחלו לחפור. כבר ביום השני של החפירות התגלה שם פסל עתיק. זה היה פסל שיש לבן של לוחם רומי בלי ראש. גובהו של הפסל היה יותר משני מטרים. הפסל היה שווה הרבה מאוד כסף, אך ליידי הסטר הבטיחה שמטרתה היא אך ורק מציאת האוצר, ולכן ציוותה לרסק את הפסל לחתיכות ולהשליכו לים.

[המוסיקה מסתיימת, צליל של השלכת חפץ]

עד היום איננו יודעים מדוע עשתה זאת. אולי היא באמת רצתה להוכיח שהיא מחפשת אך ורק את האוצר.

[מוזיקת רקע]

כתב חדשות: אני מדווח לכם הישר מאשקלון באתר החפירות. שימו לב, ליידי הסטר חופרת, היא חופרת. שימו לב, היא חופרת.

היא חופרת.

היא חופרת.

היא חופרת.

היא חופרת.

היא חופרת.

טוב, עכשיו אני קצת חופר.

חופר.

חופר.

חופר.

יובל: את ליידי הסטר מכנים "חופרת", ולא "ארכיאולוגית", מכיוון שבאותם ימים עדיין לא עבדו על פי שיטת עבודה מדויקת, כפי שעושים היום ארכיאולוגים.

[מוזיקת רקע]

הארכיאולוג סוקר שטח נרחב, מחליט היכן לחפור, חופר באזור מצומצם ומתעד כל פריט ופריט שהוא מוצא בעת החפירה. הפריטים מתוארכים, כלומר, הארכיאולוגים קובעים מתי הם נוצרו או מתי השתמשו בהם - אם הם מלפני מאה שנה או מלפני חמשת אלפים שנה. בסוף החפירה הארכיאולוג מפרסם את תוצאות החפירה, כלומר, את מה שמכונה בשפה המקצועית "תוצאות הסקר". זהו תהליך מורכב אבל מסודר מאוד, ובמסגרתו מוודאים גם שהממצאים לא ייפגעו ולא יתערבבו זה בזה. הארכיאולוגים המקצועיים הראשונים חפרו בארץ ישראל רק לקראת סוף המאה ה-19.

במשך שבועיים חפרו ליידי הסטר ומשלחתה באשקלון. הם מצאו קדירות, פיסות שיש, חרסים ועמודי גרניט. אבל לא את האוצר. החפירה הסתיימה לאחר שבועיים באכזבה רבה.

חפירותיה של ליידי הסטר לא היו לשווא. בעקבותיה הגיעו לארץ ישראל ולמזרח התיכון חופרים רבים, וכמה מהם אף מצאו אוצרות בלתי רגילים. למעשה, עד היום, מתחת לחולות אשקלון והסביבה, קבורים שפע של מבנים ארכיאולוגיים ואוצרות. יש אנשים שאומרים שהממצאים הקבורים באשקלון מדהימים ונהדרים יותר מאלה שהתגלו בבית שאן ובקיסריה.

[המוזיקה מסתיימת]

לאחר החפירות באשקלון, ליידי הסטר עברה להתגורר בלבנון של ימינו. בתחילה, התגוררה באזור החוף. אך כעבור כמה שנים, התיישבה בכפר ג'וּן, גבוה על רכס הר הלבנון.

[מוזיקת רקע]

מביתה נשקף נוף יפהפה של האזור כולו. היא שיפצה את הטירה שעל ראש ההר, הקימה גנים וחומות, והעסיקה משרתים ושומרים רבים.

היא דאגה לפצועים ולפליטים שבאו עד אליה, ואף על פי שהתבקשה להסגיר אותם לידי שליט זה או אחר, היא סירבה.

בשלב מסוים, היא גילחה את שיער ראשה, לבשה טורבן, מן כיסוי ראש, וכיסתה את פניה. רבים חשבו שהיא נביאה מיוחדת במינה.

ההוצאות של ליידי הסטר היו גבוהות, והכסף שהוקצב לה לא הספיק. עד מהרה היא נקלעה לחובות, ואחד השליטים דרש מהאימפריה הבריטית לשלם את חובה. הממשלה נענתה לבקשתו, והיא הפסיקה לשלם לליידי הסטר את סכום הכסף השנתי שהיא קיבלה עד אז.

[מוזיקת רקע]

ליידי הסטר הפכה בין לילה לחסרת כל. משרתיה ושומריה עזבו אותה, כמה מהם אף לקחו עמם מחפציה כתשלום.

ליידי הסטר סירבה לצאת מפתח ביתה, ובילתה את שארית ימיה בעוני מחפיר. כשהיא הגיעה לגיל 63, הלכה לעולמה ליידי הסטר, "מלכת המדבר", בודדה וחסרת כל. כמה שנים אחר כך, התפרסם ספר על חייה ומסעותיה, והיא הפכה לאישה מפורסמת ומקור להערצה.

ליידי הסטר לא הצליחה למצוא את האוצר הגנוז של אשקלון. אך הסיפורים עליו, והידיעה כי אוצרות ארכיאולוגים רבים קבורים מתחת לאדמת ארץ הקודש, השפיעו על חוקרים ועל חופרים רבים שבאו בעקבותיה.

כשאתם מסתכלים היום על עתיקות בארץ, זיכרו שהראשונה שהחלה לחפור כאן, בעידן המודרני, הייתה ליידי לוסי הסטר סטנהופ - "החופרת".

ולסיום, הנה שיר שהמצאתי לגמרי לבד:

[מוזיקת הפתיחה של הסדרה "דורה החוקרת"]

[שר] ליידי הסטר סטנהופ החופרת

ליידי הסטר סטנהופ נהדרת

היא רוכבת על סוס, יותר טוב מכולם

בואו גם אתם

ליידי הסטר חופרת, ליידי הסטר חופרת, ליידי הסטר חופרת.

מוזר, השיר הזה נשמע לי קצת מוכר, אבל מאיפה?

[מוזיקת סיום]

מחקר, כתיבה וליווי שיירת הגמלים של ליידי הסטר - מור דיעי חנני.

עריכה, קריינות וחופר מקצועי - יובל מלחי.

עריכת לשון וחיפוש אחר האוצר - קרן בן-שושן ודוקטור סמדר כהן.

מיקס, אפקטים וחברה של ויליאם פיט הבן - רחל רפאלי.

הפקה, ורוכבי גמלים מקצועיים עם רישיון - רני שחר ואיל שינדלר.

תודה גם לשיר וייצמן.

הפרק מוקדש ליעל.

[מוזיקה]

ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי, ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.

רוצים לדבר איתנו? כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רישמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שילחו לנו הצעות לפרקים, ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.

תודה רבה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה