היסטוריה לילדים - פיתגורס
- רותי מושקוביץ
- May 4
- 12 min read
סיפורו של פיתגורס - פילוסוף, מתמטיקאי ואדם מסתורי שאולי היה ואולי לא... הוא היה פורץ דרך בתחומים רבים והשפיע על האנושות כולה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/03/2025.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
"היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.
פיתגורס.
שלום ילדים, שלום ילדות. היום אני רוצה לספר לכם על פית…
פיצקי: יובל, יובל, עצור!
יובל: פיצקי, שמת לב שאתה נכנס יותר ויותר מוקדם כל פרק?
פיצקי: ברור, אני חייב לעזור לך!
יובל: אבל עוד לא התחלתי.
פיצקי: התחלת, התחלת, ואני רוצה לדבר איתך.
יובל: מה?
פיצקי: לפעמים הילדים שומעים את הפרקים בלילה, לפני השינה.
יובל: נו…
פיצקי: זה לא טוב לדבר על אוכל.
יובל: מי מדבר על אוכל?
פיצקי: סבתא שלי.
יובל: סבתא שלך? איך היא קשורה?
פיצקי: היא לא קשורה. היא פשוט מעדיפה חבל במקום חגורה. זה לא… זה לא ממש קשור.
יובל: מה?
פיצקי: יובל, אתה באמת רוצה לעשות פרק על ההיסטוריה של הפיתה?
יובל: פיתה?
פיצקי: זה מה שאתה אמרת. "אני רוצה לספר לכם על ההיסטוריה של הפיתה".
יובל: זה בגלל שלא נתת לי להשלים את המשפט. רציתי לדבר על פית…
פיצקי: יובל, די. זה מוגזם.
יובל: פיצקי, פיתגורס. פיתגורס.
פיצקי: אה, בטח, בטח. כולם מכירים אותו. הוא היה אופה של… פיתות. לא?
יובל: האמת שלא, פיצקי. אבל הוא היה המון דברים. פילוסוף, מתמטיקאי ומיסטיקן מסתורי. אדם שעסק בדברים כמוסים, סודיים. והוא השפיע על האנושות כולה.
פיצקי: גם חבר שלי.
יובל: מי זה חבר שלך?
[מוזיקת רקע]
פיצקי: פלאף.
יובל: פלאף? מה זה, הוא משוודיה?
פיצקי: לא, לא, הוא מישראל. השם משפחה שלו זה אל.
יובל: פלאף אל? לא שמעתי עליו.
פיצקי: לא שמעת כי הוא מתחבא. בפיתה. [צליל קופצני]
יובל: מתחבא בפיתה? פיצקי, אין בזה שום היגיון. פלאף אל בפיתה? מה זה? רגע, רגע, רגע. פיצקי, בוא הנה. [צעדי ריצה] פיצקי, תפסיק לעבוד עליי כבר. בוא הנה. פיצקי, בוא הנה. פעם אחרונה שאתה עובד עליי ככה. פעם אחרונה שאתה עובד עליי ככה. פיצקי, בוא הנה! הוא רץ מהר. אויש.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
בטח שמעתם פעם את הביטוי "משפט פיתגורס". זה עקרון שלומדים בשיעורי מתמטיקה כשמגיעים לחטיבה. יש לכם עוד זמן.
האדם שעליו קרוי המשפט, פיתגורס, היה דמות היסטורית חשובה, ואיש רוח שחי לפני יותר מאלפיים שנים. איש רוח - אדם שחושב, הוגה דעות. עם זאת, לא נותרו ממנו שום עדויות, שום ספרים, כתבים, או אפילו מכתבים שהוא כתב. וכל מה שאנחנו יודעים עליו כיום, הוא דרך סיפורים שנכתבו עשרות ומאות שנים לאחר מותו.
העובדה שכמעט ואין עליו מידע היסטורי עובדתי, העלתה שאלה שכונתה השאלה הפיתגוראית הגדולה מכולן, והיא: האם פיתגורס בכלל חי?
פיצקי: היי יובל.
יובל: אה, שלום אדון פיצקי.
פיצקי: היום אני לא פיצקי, היום אני פיצקילוסוף.
יובל: או! שלום פיצקילוסוף הפילוסוף.
פיצקי: כן, כן. ואם לא ידעת, כדור הארץ מסתובב סביב השמש.
יובל: את זה דווקא ידעתי, פיצקי. אה, זאת אומרת, פיצקילוסוף. אבל איך זה קשור לפרק שלנו?
פיצקי: זה פרק על פילוסוף, אז אני אומר דברים חכמים. ואם לא ידעת, שוקולד עשוי מקקאו.
יובל: גם את זה ידעתי. אבל פיצקי, פילוסופים לא רק אומרים דברים חכמים, הרעיון בפילוסופיה הוא לשאול שאלות מורכבות, ולנהל עליהן שיח ודיון.
פיצקי: אה, אז למה לא אמרת? למה לא אמרת? שים לב, יובל. הידעת ששוקולד עשוי מקקאו? ראית? הפכתי את העובדה לשאלה.
יובל: כן, פיצקי, אבל השאלה שלך היא לא בדיוק פילוסופית, היא שאלת ידע.
פיצקי: אז מה זאת שאלה פילוסופית?!
יובל: זאת שאלה שאין לה תמיד תשובה ברורה. כמו למשל, כיצד ראוי להתנהג לחיות? מהי חברות? מהו חופש? התשובות לשאלות האלה יכולות להשתנות עם הזמן, וגם במקומות שונים בעולם.
פיצקי: אה, אז יש לי שאלה.
יובל: או! אני שמח, כן.
[מוזיקת רקע]
פיצקי: טחינה?
יובל: טחינה? איזו מין שאלה זאת.
פיצקי: מה, אני הולך להביא פלאפל, רציתי לדעת אם אתה רוצה שאני אשים לך למעלה טחינה.
יובל: אה, טחינה, כן. תראה, פיצקי, מצד אחד זה טעים וגם בריא, [קול צעדים] מצד שני יש בזה הרבה שמן, ולכן כשאני חושב על השאלה הזאת, טחינה… רגע, פיצקי? פיצקי? לאן הוא הלך? פיצקי? טוב, הוא בטח יחזור. הוא יחזור.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
לפני אלפיים וחמש מאות שנה, בערך, חיו באי היווני סאמוס, הזוג מנסכרוס ופיתיאס. מנסכרוס היה סוחר שככל הנראה סחר באבנים יקרות, אבני חן ששוות הרבה כסף. האגדה מספרת שיום אחד הוא הלך לבקר את האורקל מדלפי, כוהנת שחיה במקדש של האל היווני אפולו, וניבאה נבואות לאנשים. אשתו של מנסרכוס, פיתיאס, הייתה באותה העת בהיריון, והאורקל ניבאה שיוולד להם בן, שיהיה חכם מכל אדם, ויביא תועלת וערך רב לאנושות כולה. הנבואה שנתנה האורקל למנסרכוס התבררה כנכונה, ולזוג נולד תינוק קטן, פיתגורס.
איננו יודעים הרבה על ילדותו של פיתגורס. למשל, מה הוא אהב לעשות כילד, או כמה אחים היו לו, מה הוא אהב לאכול, אילו משחקים היו לו, האם הוא אהב לטפס על עצים, האם הוא ידע לשחות. אבל ילדים באותה תקופה עזרו המון בבית ובשדה, עסקו בספורט, למדו לנגן על כְּלֵי נגינה, בדרך כלל כלי נגינה פשוטים, והעשירים למדו גם לקרוא ולכתוב.
מה שניתן לומר כמעט בוודאות הוא, שאביו היה איש די עשיר, ובזכות זאת פיתגורס קיבל השכלה טובה. הוא גם למד לנגן בלירה - סוג של נבל קטן. הוא למד שירה, וידע לדקלם קטעים מהיצירות של המשורר היווני העתיק, הומרוס.
[צלילי פריטה]
אמא של פיתגורס: פיתגורס?
פיתגורס: כן, אמא?
אמא של פיתגורס: תדקלם לי משהו מתוך האודיסאה של הומרוס.
פיתגורס: בטח, אמא. 'שמי הוא שום איש, זה שמי וזה זכרי בפי כל אדם. כן, תכננתי הורתי, גם אבי וגם רעי-עמיתי'.
אמא של פיתגורס: יאסו, זה נפלא. תדקלם לי עוד משהו.
פיתגורס: בטח, אמא. הנה: יותר מכל רוצה אני סלט נפלא, סלט יווני, עם שמן זית, מלח וטימין, העיקר שיהיה מזין וטעים. וכשאסיים אפצח בריקוד, אמא, יש לך בן חמוד.
אמא של פיתגורס: וואו, פיתגורס, מתוקי. ציטוט של הומרוס, אפילודורוס, קמינוס, פרצימיקוס? מִמִּי? מאיפה הציטוט המדהים הזה?
פיתגורס: זה שיר שלי. אני פשוט רעב, רוצה סלט.
אמא של פיתגורס: בשם זאוס ולהקתו! יום אחד עוד ישמעו עליך. יום אחד!
[צלילי חליל ופעמון]
יובל: פיתגורס הצעיר למד אצל שני פילוסופים. וכשלא למד, הוא טייל והפליג רבות עם אביו הסוחר. הוא ראה עולם כבר מגיל צעיר, ועם ההשכלה שקיבל, הוא נהיה אדם שקול, שהתנהל בשקט ובשלווה. הוא לא כעס, לא התווכח עם אף אחד, ואפילו לא צחק מדי. הוא לא הביע שום רגש קיצוני ושמר על איזון נפשי. השמועות על הבחור הצעיר והמיוחד הגיעו לאוזניהם של פילוסופים גדולים שגרו בערים השכנות. וכל אלה דימו את פיתגורס לבן האלים. אחד הפילוסופים הללו היה תאלס, מי שנחשב לאחד משבעת החכמים ביותר ביוון העתיקה.
כשפיתגורס היה בן 18, עלה לשלטון פוליקרטס, עריץ גדול שנודע בכיבושיו. פיתגורס חשש שתחת שלטונו של העריץ החדש, הוא לא יוכל להמשיך בלימודיו. ואחד הלילות החליט לברוח לעיר מילטוס, שם התגורר החכם תאלס. תאלס שמח מאוד וקיבל את פיתגורס בזרועות פתוחות. הוא החליט להפוך אותו לאחד מתלמידיו. ועד מהרה, פיתגורס התגלה ככישרון מיוחד.
[מוזיקת רקע]
תאלס: פיתגורס, לא להאמין. אתה חכם יותר מכל התלמידים שלי יחד. אני מציע שתעזוב תכף ומיד.
פיתגורס : מה? למה שאעזוב?
תאלס: כי אתה חכם, אתה ממש חכם.
פיתגורס: אבל אני רוצה ללמוד עוד.
תאלס: בדיוק, לכן אני רוצה שתעזוב ותפליג למצרים.
פיתגורס: מצרים? מה אני אעשה שם?
תאלס: שם, אצל הכוהנים הגדולים, נמצאת החוכמה כולה. אני בעצמי רכשתי את כל הידע שלי מהם, יאסוס, ואתה חכם יותר ממני. עם הידע שתקבל מהכוהנים, תהפוך לחכם מכל אדם.
פיתגורס: אם כך, אפליג למצרים. יאסאס, תאלס!
תאלס: יאסאס, פיתאגו!
פיתגורס: יאסאס!
תאלס: יאסאס! ושיהיה לך גם בוקר טוב! קלימרה! קלימרה!
[הקלטה - מתוך השיר ביוונית "To Tragoudi Tou Kairou" בביצוע Giannis Kritikos]
אבל רגע, לפני שאנחנו מפליגים, תזכרו שהסיפור שאנחנו מספרים התרחש לפני יותר מאלפיים שנה. לכן יש לו כמה גרסאות, ולמעשה אנחנו לא באמת יודעים מה התרחש שם. יש הטוענים שפיתגורס בכלל לא נסע למצרים, ושהוא לא עזב את האי סאמוס עד שהיה בן ארבעים. יש אחרים הטוענים שפיתגורס אכן שמע לקולו של תאלס, ויצא למצרים.
בספר "חיי פיתגורס", שכתב הפילוסוף יאמבליכוס, כשבע מאות שנה לאחר שפיתגורס נפטר, הוא מספר שפיתגורס יצא לדרך והחל את מסעו בצידון שבלבנון. שם הוא הכיר נביאים וכהני דת פיניקים, או בשמם העברי - כנענים, ולמד מהם תורות מסתוריות. משם הוא עבר להתגורר למרגלות הר הכרמל, הנחשב לאזור קדוש.
[הקלטה - מתוך השיר "ההר הירוק תמיד", בסגנון יווני, לחן וביצוע AI]
"ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל,
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל"
מהר הכרמל, פיתגורס עלה על ספינה, הפליג למצרים, והצטרף למעגל פנימי של כהנים. בתוך המקדשים הוא למד אסטרונומיה, גיאומטריה ואת עולם האלים המסתורי. מספרים שהוא נשאר במצרים 22 שנים שלמות, עד שפלשו הפרסים ולקחו אותו לשבי בבבל. אבל גם שם פיתגורס המשיך בלימודיו, התחבר אל כהני הדת, ולמד מוזיקה ואריתמטיקה - חקר המספרים. הוא עזב רק כעבור 12 שנה.
לאורך השנים חוקרים רבים טענו שהספר שכתב יאמבליכוס, אמנם היה מבוסס על סיפורים של תלמידיו של פיתגורס ופילוסופים אחרים, אך הוא גם האדיר מאוד את שמו של פיתגורס. ולכן אין לדעת כמה ממנו אמת. על דבר אחד כולם מסכימים, והוא שפיתגורס הפליג לעיר קרוטונה שבאיטליה.
[צלילי חצוצרה, קולות רקע של רחוב]
איטלקי א': שמעת על האיש עם השיער הארוך שהגיע לעיר?
איטלקי ב': שמעתי. שמעת שיש לו גם זקן?
איטלקי א': שמעתי. שמעת שהוא ניחש את מספר המדויק שהיה בתוך רשת הדגים של הדייגים?
איטלקי ב': שמעתי. שמעת שאומרים שהוא בכלל אל ולא בן אדם?
איטלקי א': שמעתי. שמעת?
איטלקי ב': שמעתי.
איטלקי א': שמעתי?
איטלקי ב': שמעת.
פיצקי: טוב, די, מה יש לכם אתם? שמעתי, שמעת. תנו להמשיך, תנו להמשיך.
יובל: תודה, פיצקי. תודה רבה.
כולם רצו להכיר את הפילוסוף החכם והמסתורי שהגיע לעיר, והזמינו אותו לנאום באסיפת העם מול שליטי העיר. פיתגורס עמד ודיבר על חשיבות הצדק והמוסר, ועל כמה חשוב שתשרור הרמוניה בעיר. הוא המשיך והציע לשליטים לא להיפגע מביקורת שלילית, ותמיד לשאוף להתנהג בצורה שתהווה דוגמא לאלו המסתכלים עליהם. שליטי העיר התרשמו כל-כך מפיתגורס, ולכן הם מיד ביקשו ממנו לנאום גם בפני הצעירים. פיתגורס הסכים, ונאם בפני הצעירים הסקרנים. הוא המליץ להם להקשיב לפני שהם מדברים, ולשמור על טוהר השפה, זאת אומרת, שלא לקלל, ותמיד לחשוב רגע לפני שהם מדברים. הוא הסביר כמה חשוב לכבד את ההורים והמבוגרים, ולשאוף להפוך את האויבים שלך לידידים, ובכלל, לנסות להימנע מנקמה. לטענתו, זו הייתה הדרך לחיים רגועים ובריאים.
עד מהרה, רכש פיתגורס קהל גדול, והחליט להקים בית ספר פילוסופי שנקרא "המעגל הפיתגוראי". בית הספר של פיתגורס היה שונה מאחרים. למדו בו פילוסופיה איזוטרית, שמשמעה - פנימית או נסתרת. פילוסופיה איזוטרית חוקרת את התורות הנסתרות, והיא לא פתוחה בפני כולם, אלא רק בפני יחידים. למעשה, תנאי הקבלה לבית הספר היו מאוד קשים. פיתגורס בחן בקפדנות כל תלמיד ותלמידה שהגיעו ללמוד אצלו. כן, היו גם תלמידות, דבר שהיה די יוצא דופן בעולם לפני אלפי שנים.
פיתגורס בחן לראות איך הם מתנהגים, האם הם אוהבים ללמוד, האם הם מחפשים רק תהילה ופרסום, וגם האם הם מוכנים לשתוק. כן, כן. לשתוק. כל מי שהתקבל לבית הספר היה צריך לשתוק במשך חמש שנים שלמות. חלק מהמקורות טוענים שאולי מדובר בפחות שנים, אבל בכל מקרה, על התלמידים היה להתנזר מדיבור. פיתגורס האמין שלכבוש את הלשון ואת הצורך לדבר כל הזמן, זה האתגר הקשה מכולם.
פיצקי: איזה בית ספר מעניין, אני רוצה ללמוד שם.
יובל: פיצקי, אתה לא מצליח לשתוק במשך דקה, איך תשתוק חמש שנים?
פיצקי: בקלות. הנה, תראה. ששש, התחלתי. רגע, יובל, אתה סופר?
יובל: כן. נתראה עוד חמש שנים, פיצקי.
[פיצקי מהמהם]
יובל: מה, פיצקי?
[פיצקי מהמהם]
יובל: מה, פיצקי, מה אתה רוצה? לא הבנתי.
[פיצקי מהמהם]
יובל: פיצקי, אני לא מבין.
פיצקי: נו נו, כמה זמן עבר? מה, אתה לא מבין את שפת הסימנים? איך אני אוכל לשתוק? שאלתי אותך בשפת הסימנים - כמה זמן עבר?
יובל: שלוש שניות.
פיצקי: שלוש שניות שלמות? וואי, זה קשה, אני נכנע. אז איך נראה בית הספר הזה?
יובל: אז ככה, אסור היה להיכנס למקדש יחפים, אסור לענוד תמונות של האלים על האצבע, אסור להקריב תרנגול לבן, חייבים להוריד קודם את הנעל הימנית ולשטוף קודם את הרגל השמאלית, לאכול רק אוכל צמחוני, והכי חשוב - לא לאכול שעועית.
פיצקי: מה? אבל אני אוהב שעועית. למה אסור שעועית?
יובל: האגדה מספרת שפיתגורס התנגד לאכילת שעועית, מפני שבזמנו האמינו שנשמות המתים חיות בתוך שעועית. והוא היה צמחוני, לא רצה לאכול נשמות.
פיצקי: מה אתה אומר? אני חושב שאני אוותר על הבית ספר הזה.
יובל: כן.
פיתגורס דגל בשוויון בין המינים. ובבית ספרו, בשונה מבתי ספר אחרים ביוון, למדו גם נשים. התלמידים והתלמידות למדו על חשיבות הקשר בין בני אדם, על טוהר המחשבה, על חמלה, חמלה לבני אדם, וחמלה על חיות. פיתגורס האמין גם, שנשמת בני אנוש היא נצחית, ובכל גלגול היא עוברת שיעורים חשובים. לכן, כדי לעבור אותם בהצלחה, עלינו כל הזמן ללמוד כיצד להיות בני אדם טובים יותר. כדי לעשות זאת, עלינו לדאוג לגוף ולנפש כאחד, לשמור על תזונה בריאה וצמחונית, להתאמן, ולשמור על איזון בכל תחומי החיים.
מספרים שפיתגורס אפילו המציא גביע, שנקרא גביע הצדק. זה גביע שבמרכזו ניצב עמוד חלול, ובתחתית העמוד יש חור קטן. אם ממלאים את הכוס עד האמצע, אפשר לשתות. אבל אם ממלאים עד הסוף, הנוזל נשפך ומתרוקן לגמרי דרך החור. הרעיון הוא לשמור על איזון, ולא לשתות יותר מדי. עד היום מוכרים את גביע פיתגורס לתיירים ביוון.
חלק גדול ועיקרי מהשיעורים באותו בית ספר הוקדש למספרים ולמוזיקה. לדעתו של פיתגורס, למוזיקה יש יכולות ריפוי, ולכן כל בוקר הוא ניגן לתלמידיו על הלירה, סוג של נבל קטן.
רוני, אתה אולי יכול להשמיע לנו משהו עם לירה?
[קטע נגינה בלירה]
פיתגורס טען שהיקום כולו מורכב ממספרים, ומאחורי כל ספרה עומדת משמעות עמוקה. למשל, הספרה אחת מייצגת את השורש והבסיס של היקום, הספרה שתיים מייצגת נשיות, הספרה שלוש גבריות, וכן הלאה.
פיתגורס גם הבין שמוזיקה היא גם מספרים, ויש לה צדדים טכניים. למשל, כאשר פורטים על מיתר מתוח, כמו זה שיש בגיטרה או בנבל, הצליל שהמיתר משמיע תלוי באורכו. כדי ליצור מוזיקה, צריך לדעת גם לחשב, ולכן בעזרת כלי נגינה בעל מיתר אחד בלבד, שנקרא מונוכרום, הוא החל למדוד את היחסים שבין אורכי המיתרים, וליצור מרווחים שונים, שכיום נהוג לכנות אותם אוקטבות.
התובנות שלו השפיעו מאוד על עולם המוזיקה, למעשה עד היום. פיתגורס אמר שכל דבר שרוטט משמיע צליל כלשהו, ולכן היקום כולו הוא מכשיר מונוכרום, מיתר אחד גדול שמשמיע מוזיקה שמימית. הוא אמר שתזוזת הכוכבים חייבת להשמיע צליל או מוזיקה כלשהי. אני יודע, זה נשמע קצת משוגע, נכון?
פיתגורס לא יכול היה להוכיח את זה בתקופתו, כי לא הומצאו טלסקופים או דרכים מתקדמות לחקור את החלל. אבל מסתבר שפיתגורס צדק. כעבור אלפי שנים, חוקרים גילו שתזוזת הכוכבים בחלל משמיעה סוג של מוזיקה. היום קוראים לזה תיאוריית המיתרים.
היכולת של פיתגורס להבין את החלל לא הסתכמה רק במוזיקה. הוא טען שכשרואים ספינה מהאופק, רואים קודם כל את התורן והדגל שלה, ורק אחר כך את גוף הספינה. וזה יכול לקרות רק אם כדור הארץ עגול ולא שטוח. אם העולם היה שטוח, היינו רואים את כל הספינה כולה מיד. זאת הייתה מחשבה מאוד מוזרה באותם ימים.
דיברנו המון על מספרים ומוזיקה, אבל לא סיפרתי על המשפט המפורסם ביותר בעולם - משפט פיתגורס. משפט פיתגורס הוא משפט בגיאומטריה, ענף במתמטיקה שעוסק בצורות - ריבועים, משולשים, עיגולים.
המשפט מתייחס למשולש ישר זווית, משולש שיש בו זווית של 90 מעלות, והוא אומר ששלוש הצלעות של המשולש קשורות זו לזו, ואם נדע לחשב את האורך של שתי הצלעות הקצרות, נוכל לדעת מה האורך של הצלע הארוכה. ממש סוג של קסם כזה.
זה אמנם עיקרון גיאומטרי חשוב מאוד, ומשתמשים בו בעולם בבנייה והניווט, אבל יש לי גם סוד לספר לכם - פיתגורס לא היה הראשון שגילה אותו. השיטה הזאת שימשה את הבבלים משהו כמו אלף שנים לפני פיתגורס. אבל הוא השתמש בשיטה הזאת בעקביות, ובעקבות המוניטין שלו, יחסו לו את המשפט.
[מוזיקת רקע]
המוניטין של פיתגורס היה כל כך גדול, שהוא הביא לכך שכולם הכירו את בית הספר שלו, ודמותו הייתה כמו של אל. ככזה, גם יחסו לו כל מיני סיפורים. למשל, שפעם אחת הוא לחש באוזנו של שור לא לאכול שעועית ירוקה, ובאותו הרגע השור הפסיק לאכול שעועית, ונקרא "השור הקדוש של פיתגורס". או שפעם הוא נאם בשני מקומות רחוקים מאוד זה מזה בו זמנית, באותו זמן. הרבה סיפורים.
אבל לא כולם אהבו את האיש החכם דמוי האל הזה, כיוון שהרעיונות שלו היו חדשניים מאוד לאותה תקופה. אנשים רבים פחדו והתנגדו לדעות המשונות שלו - היקום משמיע צלילים, העולם עגול, בנות לומדות פילוסופיה. אכן, משונה מאוד.
באחד הימים, אדם שלא הסכים עם דעותיו, העלה את בית ספרו באש. גם הטענה הזאת לא אומתה עד היום, ואנחנו לא בטוחים כיצד הוא סיים את חייו.
לאחר מותו, תלמידיו של פיתגורס המשיכו ללמוד ולהפיץ פילוסופיה.
אפלטון, אחד הפילוסופים החשובים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה, אמר שהכיר את תלמידיו של פיתגורס. הם היו אנשים מיוחדים שתרמו רבות לחברה. פיתגורס לימד אותם את מה שיְלַמְּדוּ רבים אחריו - ביניהם אפלטון, הרמב"ם, בודהה ואחרים - כדי להיות אנשים טובים. לא לשקר, לא לרמות, לא לעשות מעשים קיצוניים, וכל הזמן לחפש את דרך האמצע. לא יותר מדי לכאן, לא יותר מדי לשם. פשוט דרך האמצע.
האגדה מספרת שפעם שאלו את פיתגורס אם הוא חכם, והוא השיב: "אינני חכם, אני אוהב חוכמה". אוהב חוכמה - זאת בדיוק ההגדרה לפילוסוף.
אז האם פיתגורס היה איש אמיתי? עד היום הדעות שנויות במחלוקת, אבל אין ספק שהקריאה שלו לבני אדם להיות טובים יותר, לחיות בפשטות, לא לרוץ אחרי התשוקות שלנו כל הזמן, לדבר פחות, ולפעמים פשוט לשתוק - עדיין רלוונטיות מאוד, גם כיום.
[מוזיקת רקע מתחלפת במוזיקת סיום]
זהו, חברים, עד כאן עונה 12. אני מקווה ששמעתם שהמשחק החדש שלי, "מסע בזמן", יצא לאוויר העולם. חפשו בגוגל "מסע בזמן" עם יובל מלחי, שחקו, ואני בטוח שתהנו. אנחנו נשוב ונתראה בקרוב.
מחקר, כתיבה וסופרת נשמות בשעועית - עדי הררי.
עריכה קריינות ומחפש את פלאף אל - יובל מלחי.
עריכת לשון ואוהבת פסיקים חכמים - דינה בר-מנחם.
עיצוב פסקול, מיקס ומנגן על לירה, שקל ומיל - רוני קלדרון.
הפקה ושותקים כבר דקותיים - תומר מיכלזון, יובל בן שושן ורני שחר.
אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים" וילדות.
וגם - "מסע בזמן" עם יובל מלחי.
[שיר - בסגנון יווני, לחן וביצוע AI]
"מסע בזמן עם יובל מלחי.
עם יובל מלחי,
יובל מלחי.
מסע בזמן עם יובל מלחי.
עם יובל מלחי,
יובל מלחי"
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
댓글