היסטוריה לילדים - ההיסטוריה של הכלבים
- רוני גונן שמחוני
- Sep 15
- 13 min read
איך ומתי הפכו הכלבים לחיות מחמד, איך זה מרגיש להיות כלב, איך קראו לכלבה הראשונה בחלל ולמה מיליוני יפנים הקשיבו לרדיו כדי לשמוע כלב נובח. פרק על ידידו הטוב ביותר של האדם - ההיסטוריה של הכלבים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/07/2025.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה שנמשכת ברקע]
קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.
ההיסטוריה של הכלבים.
שלום ילדות! שלום ילדים! שלום צ'יוואוות [נביחות], שלום כנענים [נביחות], שלום דלמטיות [נביחות] ושלום טריירים [נביחות]. הפרק שלנו היום מוקדש לחברים הטובים ביותר של בני האדם. הכלבים! [נביחות]
[יללת חתול] לא, מיאו, מה אתה זה? [נביחות]
אני ממש אוהב כלבים. אבל… כלבים זו גם התחייבות. יש לי כלבה בשם נאלה. היא מסוג מלינואה, ופעמיים ביום אני לוקח אותה לשדה ומריץ אותה בעזרת כדור טניס. היא ממש אוהבת לשחק ומחכה לטיולים האלה. אבל לפעמים אני עייף או שיש לי משהו מוקדם בבוקר. ובכל זאת, נאלה צריכה טיול ומים ואוכל. לפני נאלה היו לי שתי כלבות זאב- קשת וקרמבו, שחיו איתנו המון שנים.
[מוזיקת רקע]
אז התחלתי לחשוב, רגע, נניח והייתי חי לפני אלפיים שנה. גם אז יכול להיות שהיה לי כלב, או אולי שממית מחמד? ואיך ומתי הפכו הכלבים לחיות מחמד? ואיך זה מרגיש להיות כלב? ומעניין איך זה להיות הכלב של מלכת אנגליה, או של נשיא ארצות הברית? ואיך קראו לכלבה הראשונה בחלל? ולמה מיליוני יפנים הקשיבו לרדיו כדי לשמוע כלב נובח?
שבו, ארצה, לא לזוז, רגלי.
[נביחות] טובה, כלבה טובה!
מתחילים.
[מוזיקת רקע]
חיות מחמד הן חיות המגודלות על ידי בני אדם שלא למטרות רווח כלכלי או לצורך הפקת מזון, למשל חלב או בשר, אלא פשוט כי זה כיף, נעים ונחמד. מחמד.
חיות המחמד הנפוצות ביותר בעולם הן כלבים, שלהם מוקדש הפרק של היום. [יללת חתול] מיד אחרי מגיעים… [יללת חתול] כן, כן, החתולים, החתולים. [יללת חתול]
די עם הקולות האלה.
להם נקדיש פרק אחר בעתיד, אני מבטיח.
[מוזיקת רקע]
אנשים מגדלים עוד מגוון רחב של חיות. תוכים, דגי זהב, איגואנות, שרקנים, נחשים, ארנבות ועוד, ועוד. אז מתי בעצם הפכו כלבים לחיות מחמד?
[מוזיקת רקע מסתיימת]
לפני כמה עשרות אלפי שנים, אולי 30, 20, אולי כ-15 אלף השנים האחרונות, עוד לפני המצאת הגלגל, בני האדם הקדמונים החלו להתקבץ יחד בקהילות ולגור זה לצד זה. [קולות אכילה]
הם יצרו לא מעט זבל, פסולת מזון שהצטברה במעין מזבלות קטנות. שאריות המזון משכו אליהן את זאבי הבר [יללות זאבים], שהחלו להתקרב לבני האדם ולגנוב אוכל. זאבים שתקפו את בני האדם הורחקו. אבל היו גם זאבים שלמדו שאם יתקרבו לבני האדם בידידותיות, הם יוכלו ליהנות ממזון זמין. הם גילו שכדאי להם להיות נחמדים לבני האדם [נשיפות של זאבים]. בני האדם נהנו גם הם מקרבת הזאבים. הם הבינו שחיות כאלה יוכלו לסייע להם בצייד ובשמירה, אם רק יצליחו לגרום להן לציית לבני האדם ולא לתקוף אותם. כך התחיל תהליך הביות של הזאבים, שבו בני האדם לימדו חיות בר לחיות איתם בבית, בחווה, במערה או בקרבת אנשים. במקום שחיה תפחד מבני האדם, היא מתרגלת לחיות לצידם ועוזרת להם.
[מוזיקת רקע]
בני האדם הקדמונים גידלו גורי זאבים וזאבות. מי שהיה תוקפן כלפי בני האדם הורחק, וכך נשארו אלה שהיו ידידותיים.
זה מילה קשה, ידידידודותיים, תנסו אתם להגיד אותה.
הקדמונים הירבו אותם עם זאבים רגועים אחרים כדי לקבל דור חדש של זאבים ידידותיים ורגועים.
זה קשה להגיד ידידידודותיים, תמר, קשה. כן.
תהליכי הביות האלה יצרו בעצם מין חדש, שאומנם דומה לזאב, אבל גם שונה ממנו. וזהו הכלב.
פיצקי: שלום, יובל.
יובל: הוו, שלום, פיצקי, מה העניינים?
פיצקי: האמת בסדר, אבל רציתי לשאול אותך שאלה.
יובל: נו, בבקשה.
פיצקי: תגיד, לתות יש רגליים?
יובל: לתות? לא, האמת שלא.
פיצקי: אוף, עוד פעם אכלתי חיפושית.
יובל: מה?
פיצקי: סתם, סתם, יובל, היום אני במוד של בדיחות קרש.
יובל: אה, הבנתי, אבל היום אני מדבר על כלבים.
פיצקי: אוקיי, אז בדיחה קצרה על כלבים.
יובל: לא יודע, פיצקי, אני באמצע הפרק.
פיצקי: נו כבר, אל תהיה כבד, תקשיב. איש אחד ראה מודעה בעיתון - "למכירה כלב מדבר". אז האיש הסתקרן ונסע לכתובת. הוא פגש שם איש שהראה לו את הכלב. אז… האיש שהגיע שאל את הכלב - "אה… אתה מדבר, אה? אה… ספר לי על עצמך". אז הכלב מתחיל לדבר ואומר - "פעם הייתי כלב נחייה, ואז עברתי לעבוד עם המשטרה בגילוי פצצות וסמים. אחר כך הצטרפתי למוסד. עשיתי המון מבצעים מסוכנים, שאסור לי לדבר עליהם. ואחרי הרבה שנים של מבצעים סודיים, חזרתי לארץ". -"וואו, זה מטורף!", אומר האיש, והוא פונה לבעל הכלב - "תגיד, למה אתה מוכר אותו?" -"למה?", אומר האיש [בכעס], "כי הכלב הזה שקרן, הוא אף פעם לא היה בחוץ לארץ".
יובל: [צוחק] טוב, פיצקי, טוב אתה.
בוא נמשיך.
[מוזיקת רקע]
תהליכי הביות הללו התרחשו, כפי הנראה, בכמה מקומות בעולם במקביל. הכלבים הראשונים ליוו את בני האדם הקדמוניים בצייד, בהגנה מפני חיות פרא ובסחיבת משאות. אני בטוח שהם גם היו מקור להנאה ולצחוק.
אחת התכונות המרכזיות שהבדילו בין הכלבים המבוייתים לזאבים פראים, היא יכולת הכלבים להתמקד בפנים אנושיות. בשונה מזאבים ומחיות אחרות, הכלבים יודעים לקרוא את הבעות הפנים ואת שפת הגוף שלנו, בני האדם, ולפענח את הרמזים שאנו משדרים. אם אנחנו עצובים, כלבים יזהו זאת ויבואו לעודד אותנו. אם אנחנו במצב רוח משחקי, הם ימהרו להצטרף לחגיגה.
היכולת הזו היא שהעניקה לכלב את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". כי כלבים לא רק עזרו לנו, אלא גם העניקו לנו העניקו לנו חום, תמיכה, נחמה ואהבה. כמובן שאני מדבר בכלליות, לא כל הכלבים הם אותו דבר. בדיוק כמו בני אדם.
אחד מכלבי המחמד הראשונים המוכרים בשמם הוא הכלב אַבּוּטִיּוּ, שהיה כלב שמירה מלכותי במצרים הפרעונית, לפני כמעט 5,000 שנה. המצרים התייחסו לכלבים בכבוד רב, האמינו שהם קשורים לאלים ושיש להם כוחות מיוחדים. כאשר הכלבים של הפרעונים מתו, המצרים חנטו אותם. כלומר, הפכו אותם למומיה וקברו אותם בפירמידות.
גם הפרסים הקדומים התייחסו לכלבים בכבוד עצום. פה בישראל, קרוב לעיר אשקלון, נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הפרסית של אחד מבתי הקברות העתיקים בעולם לכלבים. במקום נקברו יותר מאלף כלבים, כל אחד בקבר מסודר משלו.
[שיר מתנגן]
"פה קבור הכלב, פה קבור הכלב פה קבור הכלב, פה קבור הכלב…"
יובל: אוקיי, רוני, הבנו, פה קבור הכלב.
[השיר נמשך]
"פה קבור הכלב…"
יובל: פה אלף, כן. רוני, הבנו.
[השיר נמשך]
"פה קבור הכלב…"
רוני הבנו.
[השיר נמשך]
"פה קבור הכלב…"
רוני?
רוני?
[השיר נמשך]
"פה קבור הכלב…"
רוני: מה?
[השיר נפסק]
יובל: או, תודה.
ביוון העתיקה משפחות אצולה רבות גידלו כלבים. במיתולוגיה היוונית קיים סיפור מרגש במיוחד שקשור לכלב.
[מוזיקת רקע]
אודיסאוס, הלוחם האמיץ שלחם נגד טרויה, גידל כלב בשם ארגוס, אך נאלץ לצאת למלחמה ארוכה בת 20 שנה. אף אחד לא טיפל בארגוס והוא נותר מוזנח. כשאודיסאוס חזר אחרי 20 שנה, הוא היה מחופש לקבצן ואף אחד לא זיהה אותו, חוץ מארגוס הזקן שחיכה לו כל השנים. הוא שמט את אוזניו, כשכש בזנבו, ואודיסאוס הגיבור התרגש כל כך שהוא הזיל דמעות מעיניו.
איזה סיפור יפה.
לפני כאלפיים שנה, החלו לאמן כלבים לשמירה, לצייד ולרעיית כבשים [פעיית כבשים ונביחות]. הכלב היה רץ מסביב לכבשים ודאג שהן לא תלכנה לאיבוד ותישארנה מקובצות בעדר.
במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה ואפילו בתקופת התנ"ך, אנשים ממש נאבקו להשיג מזון, ואי אפשר היה סתם לגדל כלב אם הוא לא הביא תועלת כלשהי. אז אם הייתם ציידים או הייתם צריכים שמירה והיה לכם מספיק מזון, אולי היה לכם כלב.
הדברים החלו להשתנות רק לפני כמאתיים שנה. באירופה קמה שכבת ביניים. אנשים שלא היו עניים ולא היו עשירים, אבל היה להם כסף וזמן, והם החליטו לגדל חיית מחמד. אנשים שהיו מומחים בזני כלבים יצרו זנים חדשים. הם זיווגו כלבים מסוגים שונים כדי לחזק תכונות מסוימות לצרכים שונים. וכך, אפשר היה ליצור כלבים שרצים מהר במיוחד [נביחות]. כלבי רועים שיודעים לכוון עדר כבשים שלם בלי להתעייף. כלבים עם חוש ריח מפותח, שממש טובים בצייד. כלבים קטנטנים, שקל לגדל בבית [נביחות צווחניות]. או כלבי שמירה נבחנים. [נביחות רועמות]
פיצקי: אה, יובל?
יובל: כן, פיצקי.
פיצקי: אני יכול לספר משהו?
יובל: כן, רק בזריזות, כי אני, אתה יודע, באמצע הפרק, אתה יודע את זה.
פיצקי: נכון, תקשיב. פעם, הגעתי לחבר שלי הביתה, וראיתי אותו יושב ומשחק שחמט נגד הכלב שלו.
יובל: [בחוסר אמון] מה? נגד הכלב שלו? אתה רציני?
פיצקי: כן. אז אמרתי לחבר שלי - "אני לא מאמין, איזה כלב חכם!" אז חבר שלי אמר [בזלזול] - "מה חכם, ניצחתי אותו שלוש פעמים ברציפות".
יובל: [צוחק] יפה.
איפה היינו? איפה היינו? זנים, כן, כן, זנים.
כיום קיימים בעולם יותר מחמש מאות זני כלבים רשומים, והם שונים מאוד זה מזה.
דמיינו כלב תחש נמוך וארוך [נביחה של תחש], ולצידו כלב דלמטי גבוה ומנוקד [נביחה של דלמטי], כלב צ'יוואווה קטנטן [נביחה של צ'יוואווה], ולצידו כלב סן-ברנרד עצום ופרוותי [נביחה של סן-ברנרד], או כלב דני ענק ששוקל יותר משבעים קילו [נביחה של דני], כלב באסט שהאוזניים שלו משתרכות עד הקרקע [קול גרירת אוזניים], או כלב דוברמן שזוקר את אוזניו המשולשות [נביחה של דוברמן], כלב פודל מפונפן [נביחה פודל], כלב גולדן רטריבר שרק רוצה להתפלש בבוץ [נביחה של גולדן רטריבר]. הם נראים לנו כמו מינים שונים לגמרי, אבל מבחינה ביולוגית כולם שייכים למין 'כלב', והם יכולים להתרבות זה עם זה, מה שמוביל למגוון עצום עוד יותר של כלבים מסוג מעורב.
[מוזיקת רקע נמשכת]
באמצע המאה ה-19, שמסתיימת בשנת 1900, נערכה בבריטניה הויקטוריאנית, המלכה ויקטוריה, תערוכת הכלבים הראשונה בעולם, היכן שבעלי כלבים הציגו לראווה את כלביהם, והתחרו מי הכלב הכי מהיר, הכי חכם והכי יפה. די מהר הופיעו חנויות לחיות מחמד. עד אז כלבים היו אוכלים שאריות, אבל קמו חברות שהתמחו במזון לכלבים, מיטות לכלבים, צעצועים לכלבים, ספרים ואפילו תוכניות טלוויזיה המיועדות לכלבים. [נביחות]
תגידו, תהיתם פעם איך זה מרגיש להיות כלב? כלבים חווים את העולם באופן שונה מאוד מאיתנו. החושים שלהם עובדים אחרת. חוש הטעם שלהם, למשל, הרבה פחות מפותח משלנו, וזה אולי מסביר למה הם כל כך אוהבים ללקק פירורים, ולאכול שטויות חצי-רקובות שמצאו ברחוב. חוש הראייה שלהם גם מפותח פחות. הם לא רואים את העולם בצבע מלא, אלא בעיקר בגווני סגול-כחול-צהוב. לעומת זאת, ראיית הלילה שלהם טובה הרבה יותר משלנו. לפעמים הכלבה שלי, נאלה, משאירה לי את כדור הטניס בחושך, בין העשבים, ומצפה ממני לראות אותו כמוה. עד שאני לא אומר לה - "נאלה, תני לי, תני לי", היא לא הולכת, מוצאת את כדור הטניס ומביאה לי אותו. [נביחות]. זווית הראייה של כלבים רחבה משלנו, וגם הראייה שלהם של עצמים זזים מפותחת מאוד, וזה מסביר למה הרבה דברים מקפיצים אותם. השמיעה שלהם חדה להפליא, והם מסוגלים לשמוע רעשים במרחק גדול פי ארבע מאיתנו, וקולות גבוהים הרבה יותר מאלה שאנחנו מסוגלים לשמוע. האוזניים שלהם לא רק חמודות מאוד, אלא גם שימושיות מאוד. לכלבים יש כ-18 שרירים בכל אוזן, והיכולת שלהם להזיז את האוזניים מצד לצד עוזרת להם לזהות מהיכן מגיע הרעש שהם שומעים. לכלבים יש גם תחושת זמן לא רעה. אם אתם מנהלים סדר יום קבוע, וחוזרים כל יום הביתה בערך באותה השעה, כלבים ידעו לחכות לכם.
במהלך העבודה על הפרק גילינו עובדה מוזרה. אולי שמתם לב שכלב מסתובב לפני שהוא עושה קקי? הוא מכין לעצמו את המקום, בודק אולי שאין נחשים, וגם עושה את הקקי לפי מצפן פנימי. במחקר די חדש התברר שכלבים עושים קקי בהתאמה לשדה המגנטי של כדור הארץ. מדענים חקרו במשך שנתיים עשרות זנים של כלבים, צפו באלפי הטלות צואה, וגילו שכלבים אוהבים להתיישר לפי צפון ודרום כשהם עושים קקי. תבדקו את זה בבית.
אצלי לא תמיד זה ככה. אני בודק את זה מאז הפרק הזה. אבל התכוונתי לא לבדוק את זה בתוך הבית, אלא בחוץ! בחוץ! רק בחוץ!
כן, בחוץ! [קולות רחרוח של כלב]
פיצקי: כן, בחוץ, בחוץ.
יובל: הו, שלום פיצקי.
פיצקי: תגיד, יובל.
יובל: כן?
פיצקי: מה שלומך?
[מוזיקת רקע עליזה]
יובל: אני בסדר, אני באמצע פרק, פיצקי, הילדים מחכים. אה… משהו חשוב או שסתם רצית להגיד שלום?
פיצקי: לא, לא, משהו חשוב, סיפור שקשור. תקשיב. פעם נסעתי עם הכלב שלי לחוץ לארץ.
יובל: אוקיי.
פיצקי: אז טיילנו בכל מיני מקומות. היינו באיטליה, אז נסענו לצרפת, ואז עברנו את הגבול לבלגיה. פתאום הכלב שלי הפסיק לזוז. הוא רק עמד והסתכל והסתכל והסתכל. אז אמרתי לו - "כלב, מה קורה איתך?" אז הוא אמר לי - "אתה לא מאמין, אני רואה בלגי!"
[מוזיקה מסתיימת]
יובל: [צוחק] אוי, הכלבה שלי תאהב את הבדיחה הזאת, פיצקי.
נמשיך, נמשיך.
החוש המפותח ביותר של הכלבים הוא חוש הריח. לנו, בני האדם, יש כחמישה או שישה מיליוני קולטני ריח באף. לכלבים יש כמאה וחמישים מיליון, וישנם כלבים עם שלוש מאות מיליון קולטני ריח. אבל זה לא רק האף. אצל כלבים, החלק במוח שאחראי על עיבוד הריחות גדול פי ארבעים מזה שלנו, בני האדם. חוש הריח המפותח של הכלבים עוזר להם לא רק למצוא אוכל או עצמות קבורות בחצר, או לרחרח לכם את הישבן, כדרך לומר שלום, אלא אפילו לאתר מחלות. מחקרים מצאו כי כלבים יודעים להריח סוגי סרטן מסוימים. הם יודעים להריח ירידה ברמת הסוכר בדם של חולי סכרת, ואפילו להריח הריון אצל נשים עוד לפני שהן בכלל יודעות שהן בהריון.
אולי תתפלאו לשמוע, אבל כמו שלנו, בני האדם, יש טביעת אצבע ייחודית, לכל כלב יש טביעת חוטם ייחודית, עם חריצים וקווים שאין לאף כלב אחר.
כשאנשים החלו לגדל כלבים כחיות מחמד, הם לא ידעו שיש להם תרומה רפואית ונפשית. כולנו יודעים כמה נעים ללטף כלב, אבל מחקרים מדעיים ממש מצאו שליטוף תורם להורדת לחץ דם גבוה, ומעודד הפרשת הורמונים חיוביים ומרגיעים. לא פלא שאנשי רפואה אפילו ממליצים לאנשים קשישים או בודדים לאמץ כלב לעידוד מצב הרוח.
תגידו, הקראתם פעם סיפור לכלב? כדאי לכם לנסות. מחקרים גילו שההקראה לכלבים עוזרת לילדים לפתח את כישורי הקריאה שלהם. ישנן אפילו ספריות שמפעילות שעות סיפור לכלבים. ילדים מגיעים עם הכלב או פוגשים את הכלבלב הספרייתי, לוקחים ספר ומקריאים לו.
[מוזיקת רקע]
זה מעניין, אבל נראה לי שגם אם הייתי מקריא לתנור שלי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, זה היה מפתח את כישורי הקריאה שלי.
אז… מעניין. [צליליי גיטרה]
זה אולי יראה מוזר, אבל אולי תנסו להקריא לכלב שלכם או של השכנים. אפשר את "אַיֵּה פלוטו", כלבלב מקיבוץ מגידו, ש… [מקריא]
"יש לו הכל, מרק ועצם,
זה טוב ויפה, אבל בעצם
נמאס לו לשבת כך סתם לבדו.
משך את החבל, נבח, הב, הב!
קרע את החבל, נשא רגליו…"
אפשר אולי את "מרלי כלב טוב", "פינוקי", "הקוסם מארץ עוץ", שם תכירו את הכלב טוטו, או את "לאסי שובי הביתה". סבא וסבתא שלכם בטוח זוכרים את "עזית הכלבה הצנחנית", כלבה אמיצה שעוזרת לצבא במשימותיו השונות. את הסדרה הזאת כתב הרמטכ"ל העשירי של ישראל, מוטה גור. אז, סיפורים על כלבים לא חסרים, וגם שירים על כלבים יש לא מעט.
מתי כספי שר על "כלבלב הו בידי במבם". אהוד מנור הקדיש שיר לכלבה בוני שהלכה לאיבוד. ואריק איינשטיין שר "כמה שרציתי כלב". להקת הביטלס הקדישו את השיר "Martha my dear", מרתה יקירתי, למרתה, הכלבה של פול מקרטני. ובשיר שלהם, "A day in the life", נשמעת בסוף השיר שריקה של משרוקית שרק כלבים שומעים.
אחת הכלבות המפורסמות בהיסטוריה היא לייקה. היא נמצאה משוטטת ברחובות העיר מוסקבה באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. המדענים שמצאו אותה העניקו לה את השם נבחנית, לייקה, וכינו אותה גם לימונצ'יק, כלומר לימון קטן, וזוצ'קה, כלומר ג'וק קטן. לייקה שוגרה לחלל על גבי החללית ספוטניק 2, והייתה ליצור החי הראשון שסובב את כדור הארץ בחלל.
[נגינת תופים מתמשכת]
במלחמת העולם הראשונה, חייל בשם רוברט קונרוי מצא כלב במחנה האימונים. הוא קרא לו סטאבי, ולקח אותו לשדות הקרב באירופה. חוש הריח והשמיעה של סטאבי עזרו מאוד לחיילים. הוא זיהה אויבים שהתקרבו ואפילו תפס מרגל. במהלך המלחמה הוא קודם בדרגה, והפך לסמל.
[סיום תיפוף]
אחד הסיפורים שאני הכי אוהב הוא על האצ'י, הכלב היפני הנאמן.
[מוזיקה יפנית]
בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לפני כמאה שנים, הידסבורו אואנו, פרופסור לחקלאות מאוניברסיטת טוקיו, אימץ את האצ'י, גור כלבים מסוג אקיטה. בכל בוקר השניים צעדו אל תחנת הרכבת, והפרופסור היה נוסע לעבודה. בכל אחר צהריים, האצ'י היה מחכה בכניסה לתחנה ופגש את הפרופסור בשובו מיום העבודה. לאחר שלוש שנים, הפרופסור נפטר במפתיע בעודו באוניברסיטה. הכלב האצ'י חיכה בתחנה, אבל הפרופסור לא חזר. הכלב חזר לתחנה למחרת וחיכה בנאמנות. יום אחר כך, שוב פעם, ושוב ושוב, כך במשך עשר שנים תמימות.
הוא זכה לכינוי האצ'יקו, האצ'י הנאמן, ועוד כשהיה בחיים, פסל בדמותו הוצב בכניסה לתחנת הרכבת. גם כיום, כמעט 100 שנה מאז מותו של האצ'י, סיפורו לא נשכח. תיירים מצטלמים עם הפסל שלו, יש מוזיאון שמוקדש לו, נכתבו עליו ספרים והוקדשו לו סרטים. בשנת 1994 התגלה תקליט ישן ושבור שבו הוא נשמע נובח. כמה טכנאים הצליחו לחבר מחדש את התקליט ונביחותיו של האצ'י הנאמן שודרו ברדיו היפני, 60 שנה לאחר מותו, לקהל של מיליונים.
[מוזיקה יפנית מסתיימת]
אם כבר נביחות יפניות, ידעתם שכלבים נובחים אחרת בכל שפה? בעברית מקובל לומר שכלבים נובחים הב-הב, ובאנגלית רוף-רוף. ביפן הכלבים נובחים וואן-וואן, ובאיטלקית באו-באו. בשפה הבסקית, המדוברת באזורים שונים בספרד, כלבים נובחים זאונג-זאונג, בשוודית ונורווגית ווף-ווף, ובאינדונזית גוק-גוק. מוזר.
גם מנהיגים מרחבי העולם מחזיקים כלבים כחיות מחמד. נשיאי צרפת מאמצים בדרך כלל כלבים מסוג לברדור. בבית הלבן, משכנם של נשיאי ארצות הברית, התגוררו לאורך השנים עשרות כלבים שונים, ואליזבת השנייה, מלכת אנגליה, גידלה לאורך 70 שנות כהונתה יותר משלושים כלבים מסוג קורגי.
[מוזיקת רקע]
כיום כלבים הם חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם. קשה לדעת במדויק כמה כלבים חיים בעולם, כי לא כל המדינות מנהלות רישום מסודר, אבל ההערכה היא כי מדובר בקרוב למיליארד כלבים. בישראל לבדה חיים כ-600 אלף כלבים, וכיום השמות הכי נפוצים הם לונה לכלבה ולואי לכלב, וגם טרוי, ריי, סימבה, שוקו, מקס, לאקי ופיצקי.
פיצקי: מה?
יובל: סתם, סתם.
[מוזיקת רקע חסידית]
ברשימות של השמות הכי פופולריים בישראל מפרסמים גם שמות מוזרים או מצחיקים. ידעתם שיש בישראל כלב שקוראים לו מערת הנטיפים? כלבה בשם פשטידה, כלב בשם אפיקומן, ואפילו כלבה בשם מטבוחה.
העיר עם הכי הרבה כלבים היא תל אביב-יפו, ואחריה ראשון לציון, חיפה, באר שבע ופתח תקווה.
הגזע הנפוץ ביותר הוא הכלב המעורב, ואחריו כלבי שיצו, פודל ננסי, פומרניאן, וכלבי זאב.
[מוזיקה חסידית מסתיימת]
פיצקי: יובל, אני חייב ללכת, אז באתי פעם אחרונה.
יובל: אוקיי, פיצקי. ומה בפיך?
פיצקי: שיניים.
יובל: מה?
פיצקי: בפי, יש שיניים.
יובל: לא, התכוונתי… זאת אומרת, מה, מה רצית להגיד?
פיצקי: אה…אממ… תגיד, יובל, אתה יודע איך קוראים לכלב קוסם?
יובל: כלב קוסם? לא… איך קוראים לכלב קוסם?
פיצקי: לַבְּרָקָדַבְּרָדוֹר.
יובל: [צוחק] טוב. אוקיי, פיצקי.
פיצקי: רגע, רגע, אחרון חביב.
יובל: אוקיי.
פיצקי: אתה יודע לאן כלב הכי שונא ללכת?
יובל: לאן?
פיצקי: שוק הפשפשים.
יובל: [צוחק] יפה, מחיאות כפיים לפיצקי. אהבתי מאוד את הבדיחות קרש שלך, פיצקי. תודה רבה, תודה רבה. תבוא, תבוא שוב.
בטח שמעתם שאומרים שכל שנת כלב שווה לשבע שנות אדם. כלומר, שאם יש לכם כלב בן 10 הוא בעצם בן 70, אבל מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים לנו שזה לא באמת עובד ככה. למעשה, אי אפשר להקביל כל שנה לתקופה באורך שווה. עיקר ההתבגרות של הכלבים מתרחשת בשנת חייהם הראשונה, שמשקפת התבגרות משמעותית. בשנה אחת הכלב הוא פעוט, תינוק, ילד, מתבגר ומבוגר. למרות שהכלבה שלי רואה כדור טניס, היא בבת אחת נהיית ילדה שובבה.
כלבים עוזרים מאוד לבני האדם. יש כלבים שמשמשים ככלבי נחייה לעיוורים, יש כלבים שעוזרים בטיפול רגשי, יש כלבים בשירות הצבא והמשטרה, ויש כלבי חילוץ, שעוזרים למצוא פצועים ונעדרים ברעידות אדמה או בסופות שלג.
מחקרים מראים שטיפול בכלבים עוזר ומפתח בקרב ילדים רגישות, אמפתיה, אחריות, והערכה עצמית. אבל, באמת, חשוב לי להדגיש, אימוץ כלב הוא התחייבות לכל החיים. אל תאמצו כלב לפני שאתם בטוחים שתוכלו לתת לו את התנאים הטובים ביותר לאורך כל חייו. גם כשהוא גור שמחרב את כל הבית ושצריך לחשוב מה לעשות איתו כשיוצאים לטיול ארוך, וגם כשהוא קשיש וסובל ממחלות, וגם אם אתם גרים בקומה רביעית ללא מעלית. כלב הוא לא צעצוע, אלא בן משפחה של ממש. כלבים צריכים שיאהבו אותם, שישחקו איתם, הם צריכים אוכל מתאים, גירויים, משחקים, טיולים ארוכים, וכדאי לחשוב על כל הדברים האלה לפני שחושבים לאמץ כלב. אם לא תוכלו להתחייב, בטח יש כלבים שתוכלו לבקר - של חברים, שכנים או בני משפחה. אולי אפילו תקבעו דייט שבועי או תלכו עם הכלב של השכנים פעם בשבוע. אני סומך עליכם שתמצאו פתרון יצירתי.
ועכשיו, אני צריך להוציא את נאלה לטיול. אז…
[מוזיקת רקע]
וואף-וואף!
האו-האו!
זה כל הנביחות שאני יודע לעשות.
הב-הב!
ראף-ראף!
אהו, אהו, אהו, אהו, אהו, אהו, אהו, אהו, אהו.
זהו, זה כל הקולות שאני יודע לעשות.
[מוזיקת רקע]
נאלה, בואי, בואי, תגידי שלום לילדים.
לא, לא לקפוץ עליי!
נאלה, לא, לא ללקק את המיקרופון!
נאלה, תחזירי לי את המיקרופון!
נאלה, תחזירי לי את המיקרופון!
[קול מתרחק] נאלה, תחזיר לי את המיקרופון!
[קול ממשיך להתרחק עד שנעלם] נאלה, נאלה, נאלה, תחזירי לי את המיקרופון!
[מוזיקת סיום]
מחקר, כתיבה ואילוף - תמר נויגרטן פולגר.
עריכה, קריינות ועוד רודף אחרי המיקרופון שלו - [נאלה, נאלה!] יובל מלחי.
עריכת לשון וחטיפים לכלבים - דינה בר מנחם.
עריכת סאונד, מיקס ובכלל אוהב חתולים - רוני קלדרון.
הפקה והופ-בידי-במבם, בידי-במבם, בידי-במבם - תומר מיכלזון, יובל בן שושן ורני שחר.
אני יוב-וואף מלחי.
להתראות!
[צליל סיום]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments