הגברת הראשונה של ארצות הברית במשך 12 שנים, נאבקה כל חייה למען זכויות נשים, ילדים, יהודים שעלו לארץ ישראל וּלמען זְכויות אדם
תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/06/2017.
קריין: "כאן" בהרצה עוד - להתחבר להיסטוריה, בכל זמן שתרצו.
[מנגינת פתיח קלילה ושמחה]
קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.
יובל: אלינור רוזוולט.
במשך רוב שנות ההיסטוריה האנושית חיו נשים וגברים יחד, אך לא בשוויון. במשך אלפי שנים נאלצו נשים לקבל עליהן את עול גידול הילדים ועבודות הבית הרבות, ולא התאפשר להן לממש את שאיפותיהן. נשים גם לא הורשו להחזיק ברכוש ונאלצו לוותר על רכישת מקצוע. אפליות רבות נוספות היו ברחבי העולם - אפליה נגד אנשים בעלי נכות, אנשים שצבע עורם שונה משל הרוב במדינתם ועוד. מנהיגים ומנהיגות מרחבי העולם מחו נגד האפליות האלה. אחת מהן הייתה אלינור רוזוולט שנאבקה למען זכויות נשים, ילדים וזכויות אדם. בזכות הפעילות שלה, שהגיעה לכל קצות תבל, זכתה לכינוי "הגברת הראשונה של העולם".
אלינור רוזוולט נולדה בארצות הברית של אמריקה בחודש אוקטובר בשנת 1884, למשפחה מהמעמד הגבוה. היא הייתה ילדה חסרת ביטחון ולא מאושרת. להוריה היו קשיים בחיי הנישואים שלהם, ולכן לא הקדישו לה את תשומת הלב והאהבה שכל ילד רוצה לקבל מאמא ואבא. למרבה הצער, שני הוריה נפטרו בטרם עת, וכשהייתה בת עשר, היא נאלצה לעבור לגור אצל סבתה. גם בבית סבתה לא זכתה לחום ואהבה מהסוג שמשפחה אמורה לתת. כעבור כמה שנים נשלחה לפנימייה באנגליה, ושם החל גורלה להשתנות.
עם הגעתה לפנימייה באנגליה, קיבלה את פניה אישה צרפתייה, מאדאם מארי סובסטרה. דמיינו לכם את אלינור רוזוולט, בת חמש עשרה, שעד כה לא ידעה ממש מהי אהבה של משפחה, הניצבת מול אישה עצמאית, מלאת ביטחון ושופעת קסם. בפנימייה היא למדה עם עוד נערות בנות גילה שחיבבו אותה ונהנו להימצא בחברתה. מה הפלא אם כך, שבפנימייה היא הרגישה אולי בפעם הראשונה בחייה כמו בבית. הפנימייה הייתה המשפחה החלופית של אלינור רוזוולט. בשבילה זה לא היה רק בית ספר, אלא גם מקום שבו הבינה מחדש את המשמעות של יחסים בין בני אדם. בייחוד היא ראתה בפנימייה כיצד נשים דואגות לנשים. היא נערה חסרת ביטחון שלא ידעה מהי אהבה של משפחה, והיא הפכה לאישה אהובה ואוהבת, בטוחה בעצמה וביכולותיה. היא הייתה לאדם אכפתי ורגיש עד מאוד לזולת.
כשסיימה את לימודיה בפנימייה, היה עליה לחזור לניו יורק שבארצות הברית. באותה עת הדוד שלה, טדי רוזוולט, נבחר להיות נשיא ארצות הברית. באותה תקופה היא חשבה לעצמה שלא משנה מה תעשה בחיים, תמיד יזכרו אותה כאחיינית של נשיא ארצות הברית ולא בזכות עצמה. לא היה לה מושג כמה היא טועה.
משפחת רוזוולט, ככל המשפחות מהמעמד הגבוה, הקפידה על התנהגות שמרנית. מאלינור רוזוולט היה מצופה כי היא תתנהג בהתאם למעמדה החברתי. ציפו שהיא תתחתן ותוליד ילדים, תגדל משפחה ותדאג לבעלה. והיא אכן התחתנה, עם פרנקלין דלאנו רוזוולט. היה להם אותו שם משפחה כי הם למעשה היו קרובי משפחה רחוקים. בשנים שלאחר נישואיהם, נולדו לאלינור ולפרנקלין חמישה ילדים. אלינור רוזוולט התקשתה מאוד להיכנס למשבצת הקטנה והלוחצת של חיי משפחה. היא שאפה להיות מעורבת, להיות אשת העולם הגדול. בינתיים בעלה החל להשתלב בפוליטיקה האמריקנית. פרנקלין הגיע למשרה בכירה בממשל האמריקני, ודרך עבודתו החלה אלינור להבין את הבעיות החברתיות של ארצות הברית.
צריך לזכור שלפני מאה שנה הייתה באמריקה אפליה גזעית. זהו מצב שבו אנשים שונים זוכים ליחס שונה רק בגלל המוצא או צבע העור שלהם. ילדים אפרו-אמריקנים, או כהי עור, למדו בבתי ספר נפרדים, ולא בבתי ספר שבהם למדו ילדים אמריקנים לבנים. על אפרו-אמריקנים אסרו לעבוד בתפקידים שהיו מותרים ללבנים, בגלל האפליה נגדם. למעשה, עד לפני 70 שנה הם גם לא שירתו עם חיילים לבנים באותן יחידות בצבא.
בעיה חברתית נוספת שהייתה אז בארצות הברית היא שלא היו חוקים נגד עבודת ילדים. ילדים מהמעמד הנמוך לא יכלו ללכת לבית הספר, אלא נשלחו לעבוד. הם נאלצו לעבוד בעבודות מפרכות כדי לפרנס את המשפחות שלהם. הילדים עבדו שעות רבות במפעלים, בניקוי תנורים וארובות, במכירת עיתונים בפינות רחוב, בניקיון, במכרות פחם ובעוד עבודות מהסוג הזה.
כמו שסיפרנו בהתחלה, הייתה גם אפליה נגד נשים. הן לא היו רשאיות להצביע בבחירות ולהשתתף בהנהגת המדינה, רק משום שהן נשים. ציפו מהן להתחתן ולהשאיר לבעלים שלהן את ההחלטה בכל העניינים החשובים.
אתם מבינים? היו הרבה מאוד בעיות חברתיות. היום אנחנו רואים אותן כמצב חמור של חוסר צדק. זה לא צודק שתהיה גזענות. זה לא צודק שילדים יצטרכו לעבוד במקום ללכת לבית הספר. זה לא צודק שלנשים לא תהיה זכות הצבעה. היום זה נראה לנו מובן מאליו, אבל כשאלינור ופרנקלין היו בתחילת דרכם, לפני מאה שנה בערך, כל הדברים הללו היו קיימים. היה צריך לעבוד קשה כדי לתקן את חוסר הצדק הזה.
כאשתו של פוליטיקאי עולה, אלינור עזרה לבעלה פרנקלין במאמציו להיבחר לתפקידי הנהגה ולגייס את תמיכת הציבור. היא התלוותה אליו במסעותיו בארצות הברית ומחוץ לה. בני הזוג לא תמיד הסתדרו, ולעיתים היו ביניהם ויכוחים קשים. אלא שאז קרה דבר בלתי צפוי שקטע את הקריירה הפוליטית של פרנקלין. הוא נתקף במחלה שגרמה לו לשיתוק ברגליים. הוא לא יכול היה ללכת, ובקושי רב הצליח לעמוד. הוא נאלץ להפסיק את עבודתו והחל להשקיע את מירב כוחו בתהליך שיקום ארוך. אלינור הייתה לצידו, תמכה בו ועודדה אותו גם ברגעים הקשים. במקביל, היא המשיכה בעבודה שבה החלו השניים לתיקון הבעיות החברתיות והעוולות בחברה האמריקנית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הצטרפה אלינור לצלב האדום. את חמשת ילדיה שלחה להתגורר עם אמה. במהלך המלחמה הרבתה אלינור לבקר בבתי חולים של מלחים אמריקנים פצועים. היא הביאה איתה ממתקים, פרחים, עיתונים וחמלה. בעקבות ביקוריה התכופים, היא קיבלה מכתבי תודה רבים. אמו של אחד המלחים הפצועים כתבה לה, 'אני רוצה להודות לך, כאם של אחד החיילים ששהה בבית החולים, על מילותייך החמות, הטובות הקטנות, התעניינותך בבני. הוא תמיד מאוד אהב כשבאת, תמיד הבאת איתך קרן שמש חמימה בבואך לבית החולים'.
משנות ה-20 של המאה הקודמת, 1920 ואילך, הייתה בארצות הברית זכות בחירה לנשים. אבל היה צריך להשקיע מאמצים כדי שנשים יוכלו להשתמש בה. כיצד נשים יוכלו לדעת למי הן רוצות להצביע בבחירות אם הן לא מקבלות דיווחים על מה שקורה בפוליטיקה? צריך לזכור שנשים רבות לא זכו אז לחינוך והשכלה, והיו שלא ידעו לקרוא בכלל. אלינור רוזוולט הצטרפה לארגון נשים שבמסגרתו פעלה כשדרנית רדיו ודיווחה על אירועי היום בפוליטיקה האמריקנית ועל נושאים חדשותיים שהאמינה כי על נשים לדעת. כך היא העצימה את יכולתן של נשים להשתמש בזכות ההצבעה שהוענקה להן.
אלינור הצטרפה גם לארגון שמטרתו הייתה לשפר את תנאי עבודתן של נשים. באותה תקופה נשים רבות הועסקו בתפירה ורקמה, למשל, בתנאים לא אנושיים. היה עליהן לעבוד שעות רבות תמורת שכר זעום. אלינור רוזוולט דאגה לקשר את אותן נשים לארגוני עובדים, ארגונים שדאגו כי העובדים יקבלו יחס נאות מבעלי המפעלים. היא גם הקימה בניו יורק בית ספר לבנות, עזרה לנהל אותו ואף התנדבה ללמד בו.
בינתיים, מצבו הגופני של בעלה פרנקלין השתפר מעט והוא חזר לפוליטיקה. עד מהרה הוא נבחר למושל מדינת ניו יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית. בארצות הברית יש שתי מפלגות ענקיות - המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית, ועוד כמה מפלגות קטנות. פרנקלין היה עסוק מאוד בתפקיד מושל ניו יורק ואלינור, שעמדה בראש תנועת הנשים של המפלגה הדמוקרטית, החלה למלא בעצמה חלק מחובותיו. אלינור ביקרה בבתי ספר, בבתי יתומים, בבתי חולים, בבתי אבות ובבתי תמחוי. היא מסרה לפרנקלין דיווחים מהשטח כשרגליו לא יכלו לשאת אותו. כך היא גם הכירה באופן ישיר את האנשים הנזקקים ביותר, דיברה איתם ותיכננה לשפר את מצבם בעתיד.
משנת 1929 פרץ משבר כלכלי חמור מאוד בארצות הברית ובאירופה שנקרא "השפל הגדול". אמריקנים רבים איבדו את חסכונותיהם ואת מקומות עבודתם. הרבה אנשים בארצות הברית הפכו מובטלים וחסרי בית. השפל הגדול גרם שגברים, נשים וילדים הפכו נזקקים. היה נדמה שממשלת ארצות הברית אינה קשובה לאזרחים הסובלים מהמצב הכלכלי ואינה מצליחה לעזור להם. פרנקלין ואלינור היו דמויות פופולריות וליבם דאב נוכח מצבם של תושבים רבים שרעבו ללחם.
פרנקלין דלאנו רוזוולט החליט להתמודד על התפקיד הכי חשוב - נשיא ארצות הברית. הוא היה בטוח שבתפקיד הזה הוא יוכל לעזור לאנשים רבים במדינה, ולפתור כמה מהבעיות הקשות של ארצות הברית, במיוחד כשאלינור לצידו. אלינור חששה מכך מאוד. אמנם האמריקנים היו זקוקים למנהיג והיא הייתה בטוחה שפרנקלין הוא האיש המתאים, אבל היא גם ידעה שאם ייבחר לנשיאות היא תהיה לגברת הראשונה של ארצות הברית. בתפקיד זה היה ברור שהתקשורת לא תהסס למתוח עליה ביקורת ושהיא תתקשה להמשיך בפעילות שעשתה עד כה למען נשים וילדים. בסופו של דבר, אלינור רוזוולט החליטה להתעלם מהרצונות האישיים שלה והחלה לעזור לפרנקלין להתמודד על משרת נשיא ארצות הברית, לטובתו ולטובת החברה האמריקנית כולה.
על רקע המשבר הכלכלי החמור נבחר פרנקלין לנשיאות ואלינור הפכה לגברת הראשונה של ארצות הברית. אלינור הקפידה לשדר תוכנית רדיו, לכתוב ספרים, ולשאת הרצאות שיועדו לציבור הרחב. דרך המילים היא גרמה לאזרחים לחוש ביטחון. היא אמרה, 'אתה אוזר כוח, אומץ וביטחון בכל ניסיון שבו אתה מביט לפחד בעיניים באמת. לאחר מכן אתה מסוגל לומר לעצמך שרדתי מהטירוף הזה, אני יכול להתמודד עם הדבר הבא שיבוא. עליך לעשות את הדבר שאתה חושב שאינך מסוגל לעשות'.
אלינור דאגה לציבור כפי שדאגה לחמשת ילדיה שלה. אלינור נשארה בתפקיד הגברת הראשונה כל עוד בעלה נבחר לנשיא. רוזוולט נבחר לתפקיד ארבע פעמים, יותר מכל נשיא אמריקני אחר. כיום מותר לכהן רק בשתי כהונות כנשיא ארצות הברית. אלינור הייתה הגברת הראשונה במשך 12 שנים, יותר מכל אישה אחרת. היא ראתה את הקשר שלה עם הציבור האמריקני כחלק מהותי מהאחריות שבה נשאה.
בשנים הראשונות של אלינור ופרנקלין בבית הלבן המשימה הראשונה במעלה הייתה להקל על הציבור האמריקני שסבל מהשפל הגדול, המשבר הכלכלי. הממשל האמריקני, בהנהגתו של פרנקלין, יצא בסדרה של תוכניות כלכליות שנועדו לספק תעסוקה, או עבודה, למובטלים ולתמוך בנזקקים ובחסרי בית. אלינור הקפידה להכיר את כל התוכניות הללו, ואזרחי ארצות הברית שכתבו לה על מצבם הקשה, קיבלו ממנה תשובות מדויקות בעניין התוכנית הכלכלית המתאימה להם ביותר. בייחוד היא נהגה להשיב לנשים, לאפרו-אמריקנים, לצעירים ולכורי פחם. כלומר, לכל מי שחשה שזקוקים לעזרתה במיוחד.
לעתים, השתמשה בדרכים לא שגרתיות כדי לקדם את מטרותיה החברתיות וזה עורר עליה לא מעט ביקורת. למשל, עורכי העיתונים נדהמו לגלות שכאשר אלינור רוזוולט מכנסת מסיבת עיתונאים היא מאפשרת את כניסתן של עיתונאיות בלבד. היא ידעה שכך יאלצו עורכי העיתונים להעסיק נשים ולקדם אותן, שכן אחרת לא תהיה להם גישה למסיבות העיתונאים שלה. המבקרים האשימו את אלינור רוזוולט שהיא משתמשת בתפקיד הגברת הראשונה של ארצות הברית לקידום המטרות שלה. הביקורת עליה באה לידי ביטוי גם בקריקטורות מעליבות. על כך היא נהגה לומר, 'כל אישה הפועלת בחיים הציבוריים צריכה לגדל עור עבה כמו של קרנף'.
במשך שלושים שנה כתבה אלינור טור אישי-יומי שבו סיפרה על היום שלה וכך אפשרה לאמריקנים להיחשף לעשייתה ולנושאים שמטרידים אותה. אחד הנושאים הללו היה הגזענות והאפליה נגד אפרו-אמריקנים. כשאולם מופעים בוושינגטון הבירה מנע מהזמרת מריאן אנדרסון להעלות מופע רק משום שהייתה כהת עור, אלינור רוזוולט רתחה מזעם. באופן חסר תקדים, היא ארגנה לזמרת הופעה חלופית לפני קהל של 70 אלף איש כדי להראות שאיש אינו אמור להיות מופלה בשל צבע העור שלו.
פרנקלין נבחר שוב ושוב ושוב לנשיאות ארצות הברית ולאלינור היה חלק בפופולריות שלו בעיני הציבור האמריקני. פרנקלין דלאנו רוזוולט זכור גם כנשיא שהנהיג את ארצות הברית בתקופה הקשה של מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה אלינור רוזוולט נרתמה למאמץ המלחמתי, בייחוד בביקוריה באנגליה ובאוסטרליה, מדינות שהשתתפו במלחמה לצד ארצות הברית. במסעותיה מחוץ לארצות הברית, היא נפגשה גם עם מאות אלפי חיילים אמריקנים ועודדה את רוחם לפני היציאה לקרב. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשהיה ברור שארצות הברית ושותפותיה עומדות לנצח, הידרדר מצב בריאותו של פרנקלין רוזוולט ובאפריל 1945 הלך לעולמו. באותו רגע נגמרה תקופה של 12 שנה שבה שירתה אלינור רוזוולט את ארצות הברית בתפקיד הגברת הראשונה.
לאחר המלחמה, הפיצה אלינור רוזוולט את אמונתה כי על העולם כולו להסכים על זכויות אדם בסיסיות שיש לכבד. אלינור אמרה, 'בכל עת, בכל יום, עלינו להמשיך ולהאבק למען חופש דת, חופש ביטוי וחופש ממחסור, שכן אלה הדברים שאנו מחויבים להשיג בעיתות שלום ומלחמה כאחד'. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה הוקם גוף בינלאומי ושמו "האומות המאוחדות", האו"ם. כחלק מהאו"ם הוקמו מועצות שונות, בהן המועצה לזכויות האדם. משהוקם הגוף הזה, מונתה אלינור רוזוולט לעמוד בראשו. זה היה תפקיד חייה. דרך המועצה הזאת החלה אלינור להילחם על זכויותיהם של ילדים בכל רחבי העולם לחינוך, לדאוג לצרכיהם של ילדים, להיאבק על זכויותיהן של נשים ולמחות נגד אפליה וגזענות בכל רחבי העולם. כשהיא עמדה בראש המועצה לזכויות האדם, נוסחה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הצהרה שכל מדינות העולם הסכימו לה בדבר הזכויות היסודיות של כל אדם, בלי הבדל דת, גזע ומין. בהכרזה נכתב שכל אדם זכאי לחופש, לביטחון ולפרטיות. כל אדם זכאי להאמין במה שהוא רוצה, זהו חופש המחשבה והמצפון. וגם לומר מה שהוא רוצה, שזהו חופש הביטוי. בהכרזה נכתב עוד כי "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם, כולם חוננו בתבונה ובמצפון. לפיכך, חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה".
לאלינור רוזוולט היה קשר מיוחד עם העם היהודי ומדינת ישראל. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, היא נסעה לבקר במחנות העקורים, היהודים שהיו חסרי בית בגרמניה. שם היא חזתה ביהודים ניצולי השואה שביקשו ממנה לעזור להם להגיע לארץ ישראל. אז היא הבינה עד כמה ארץ ישראל חשובה לעם היהודי ותמכה בהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. היא גם עזרה לארגונים יהודים רבים לגייס כספים על מנת לעזור לפליטים הרבים ששהו במחנות באירופה. כמה שנים לאחר מכן, אכן קמה מדינת ישראל, ואלינור הצטרפה לארגון הדסה, ארגון של נשים ציוניות בארצות הברית. היא הגיעה ארבע פעמים לישראל, ביקרה במחנות עולים צעירים ונפגשה עם תלמידים ומחנכים ישראלים. בעקבות אחד מביקוריה כתבה, 'חשתי התרוממות רוח להיות בין אנשים עם שליחות ועם מוכנות לעשות הכל למען אותה שליחות'. נפשה של אלינור נקשרה בארגון עליית הנוער, ארגון שהכשיר צעירים וצעירות מקהילות יהודיות בעולם לעלות למדינת ישראל. במשך שנים, הובילה אלינור את הפעילות העולמית של עליית הנוער, ובעקבות זאת זכתה לכבוד וההערצה במספר ביקורים שערכה בישראל. באחד הביקורים, זכתה שיערך לכבודה קונצרט מיוחד של התזמורת הפילהרמונית הישראלית והיא נפגשה עם נשיא המדינה וראש הממשלה, שהביעו בפניה את הערכתם על פועלה.
אלינור רוזוולט, מי שהייתה אחיינית של נשיא ארצות הברית ואחר כך הייתה אשתו של נשיא ארצות הברית, הגשימה את חלומה שאישה תוכל לפעול באופן עצמאי למען חברה צודקת יותר ועולם בטוח יותר. אלינור תישאר לעולם זכורה כמגינת זכויות האדם וכמי שדאגה כל חייה לילדים, נשים, נזקקים, ולכל מי שסבלו מאפליה. היא גם תיזכר כידידת אמת של העם היהודי ושל מדינת ישראל. ביום מותה הורדו כל דגלי ארצות הברית לחצי התורן. שנים קודם לכן, כינה אותה הנשיא הארי טרומן "הגברת הראשונה של העולם".
בהכנת הפרק השתתפו גם רני שחר, תומר שלוּש, אסף רפפורט, עומר ולדמן ואייל שינדלר.
אני יובל מלחי.
ניפגש בפרק הבא של "היסטוריה לילדים".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments