הוא היה ילד סקרן שלא הסתדר בבית ספר. מוריו אמרו עליו שלא יצא ממנו כלום. למרות זאת הוא השפיע על המאה ה-20 יותר מכל אדם אחר. קראו לו אלברט איינשטיין.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/09/2017.
כאן בהרצה עוד, להתחבר לידע בכל זמן שתרצו.
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי
"האיש שהעיר את העולם, אלברט איינשטיין"
בשנת 1833, שכב ילד חולה במיטתו בעיר מינכן שבגרמניה. שם הילד היה אלברט. אביו הרמן רצה לשמחו ונתן לו מצפן מגנטי. אלברט הצעיר היה מוקסם, ושאל את עצמו כיצד המחט של המצפן חוזרת תמיד לאותו הכיוון ומצביעה על הצפון? מה מושך אותה כל כך? ומה יקרה אם הוא יעמוד במקום אחר עם המצפן?
אלברט הקטן לא הפסיק לשאול את אביו על המצפן ואביו הסביר לו בסבלנות על תופעת המגנטיות בטבע. באותו רגע החליט אלברט שהוא רוצה לחקור את העולם כדי להבין כיצד הוא פועל.
אבא, למה המחט זזה?
אבל למה היא כל הזמן זזה לכיוון אחד?
ומה אם אני הופך את המצפן?
רגע ומאיזה חומר זה עשוי?
ואפשר לפתוח את זה?
ומה קורה אם אני מחליף את האותיות?
אבא?
אבא?
לאן אתה הולך?
אבא?
אבא?
חזור!
אלברט איינשטיין נולד בגרמניה בשנת 1879, להוריו היהודיים הרמן ופאולינה איינשטיין. עוד כשהיה תינוק, עברה משפחתו למינכן, שם פתחו אביו ודודו יעקב עסק להנדסת חשמל. אלברט שקט ומופנם והחל לדבר מאוחר יחסית, כנראה שהיה בן שלוש או ארבע.
אמו הייתה פסנתרנית מחוננת והקפידה על חינוך מוסיקלי לילדיה. ואכן, אלברט למד לנגן בכינור. הוא אהב מאוד לנגן, אך שנא את המשמעת הקשוחה הנדרשת בלימודי המוזיקה. בן חמש רשמו אותו הוריו לבית ספר נוצרי קתולי שהיה בית הספר הטוב ביותר בעיר.
אלברט לא אהב ללכת לבית הספר. הוא לא אהב את המשמעת ולא את מוריו שלא הפסיקו לצעוק עליו. הוריו נקראו תכופות לשיחות עם מוריו על התנהגותו. אולם, מאחר שציוניו היו מצוינים, הוא לא סולק מבית הספר.
כשהיה בן תשע, עבר אלברט לגימנסיה, כמו חטיבת הביניים של היום, שם למד עד גיל חמש עשרה. הגימנסיה הייתה בית ספר שהמשמעת בו הייתה קפדנית וקשוחה, אף יותר מזאת בבית הספר היסודי. ואלברט, שהיה מרדן מטבעו, שנא את הגימנסיה, את המורים ואת המשמעת הנוקשה.
אלברט!
אולם לא הכל היה שחור. אלברט אהב מאוד את שיעורי המתמטיקה והלטינית והיה המצטיין בכיתתו במקצועות אלו. בשאר המקצועות, המצב היה לא טוב. מורו ליוונית אמר להוריו; מהילד הזה לא יצא שום דבר.
הוריו של איינשטיין נהגו להזמין לביתם, לארוחה, פעם בשבוע סטודנט יהודיאני. כשהיה אלברט בן עשר, החל לבוא לביתם סטודנט לרפואה ושמו מקס תלמוד. אלברט נהנה מאוד לשוחח עם מקס על מדע, מתמטיקה ואפילו על פילוסופיה. כשאלברט היה בן שלוש עשרה, הביא לו מקס ספרים על פילוסופיה ומדע, שאלברט קרא בשקיקה. השניים הפכו חברים טובים.
אלברט אהב מתמטיקה וככל שלמד יותר, כן גברה סקרנותו. הוא החל ללמד את עצמו לפתור בעיות מתמטיות סבוכות שנראו לו אתגר שיש לפצח. דודו יעקב, שהיה מהנדס, גילה להפתעתו שהילד בן ה-13 פתר את הבעיות ואת החידות המסובכות ביותר שהניח לפניו. בתקופה הזאת, כשהיה אלברט תלמיד בגימנסיה, נקלע העסק של אביו ודודו לקשיים כלכליים והם נאלצו לעבור לעיר פאביה שבאיטליה. אלברט נשאר במינכן כדי לסיים את לימודיו. אך הוא התגעגע מאוד, עזב את בית הספר והצטרף אל משפחתו באיטליה. אביו דאג מפני שלא ידע כיצד אלברט יתקבל לאוניברסיטה, אם אינו לומד בבית הספר, אך אלברט הבטיח לו שהוא ילמד בכוחות עצמו ויתקבל למכון הפוליטכני בשוויץ, לשם התקבלו התלמידים על סמך בחינה ולא על סמך תעודת סיום לימודים בבית הספר.
אביו של אלברט, רצה שהוא ילמד הנדסת חשמל וימשיך את העסק המשפחתי.
אלברט המחשמל שירותי חשמל בע"מ שלום, הלו? כאן אלברט המחשמל מי זה? הלו? הלו?
[מוזיקה]
בשנת 1895, כשהיה אלברט בן 16, הוא נבחן בבחינות הקשות של המכון השוויצרי. המבחן כלל שאלות במתמטיקה, היסטוריה, אמנות, צרפתית, ביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה.
אלברט איינשטיין נכשל בבחינת הכניסה ולא התקבל למכון, אך המומחה לפיזיקה במוסד, הפרופסור היינריך וובר, אחד מחשובי הפיזיקאים באותם ימים, קרא לאלברט ואמר לו כי ציוניו במתמטיקה ופיזיקה הרשימו אותו מאוד. הוא ביקש מאיינשטיין ללמוד עוד שנה בתיכון ולחזור להיבחן שנה לאחר מכן.
אלברט למד בתיכון בשוויץ, ושנה אחר כך התקבל למכון היוקרתי. באותה תקופה, החל אלברט לפתח שיטת חשיבה ייחודית ומקורית שבה היה מדמיין את עצמו כחלק מהבעיה והפתרון. למשל אם יש בעיה במכשיר המורכב מגלגלי שיניים, אלברט היה עוצם עיניים ומדמיין שהוא עצמו גלגל שיניים ורואה בדמיונו כיצד היה מתנהג. כשהיה חושב על מהירות האור, דמיין את עצמו אלברט רוכב על קרן אור. אף שהיה עתה תלמיד במוסד יוקרתי, איינשטיין המשיך בדרכו ולא הגיע לשיעורים, וגרם שמוריו חשו כי הוא מזלזל בהם.
מורו לפיזיקה אמר לו; "אתה מבריק, אבל יש לך בעיה רצינית. אף אחד לא יכול לומר לך שום דבר, אתה תמיד חושב שאתה הכי חכם". איינשטיין שילם ביוקר על השחצנות שלו, כשסיים את לימודיו במכון היוקרתי הוא לא התקבל למשרות בכירות ונאלץ להסתפק בעבודה משעממת כפקיד במשרד לרישום פטנטים בשוויץ. לימים, הוא יאמר שהחיים הם כמו רכיבה על אופניים, כדי לשמור על איזון, צריך כל הזמן להמשיך לנוע. ואכן איינשטיין במקביל לעבודתו המשיך ללמוד ולחקור את העולם.
[מוזיקה]
בשנות לימודיו, הכיר אלברט סטודנטית נוספת שלמדה פיזיקה, שמה היה מילבה מאריץ', ועד מהרה השניים היו לזוג. לאחר הלימודים הם התחתנו ונולדו להם שני ילדים. ואז הגיע שנת 1905, השנה המופלאה של איינשטיין.
בשנת 1905, כשאלברט בן 26, הוא פירסם ארבעה מאמרים מדעיים, ששינו את הדרך שבה אנשים הסתכלו על העולם, על חוקי הטבע והאור, על החלל, על הזמן והחומר. השנה הזאת מכונה שנת הפלאות של איינשטיין.
באותם ימים לא ידעו מדענים להסביר אם אור הוא גלי או שהוא מורכב מחלקיקים הנעים ממקום למקום. איינשטיין הסביר במאמריו כי האור הוא לפעמים גל, ולפעמים חלקיק. במאמר אחר, הניח איינשטיין יסודות ל"תורת היחסות". המילה יחסות נולדה מהמילה יחס, ופירושה שהכל יחסי.
הנה דוגמה: נניח שאתה נוסע ברכבת ומולך יושב אדם אחר. שניכם מסתכלים זה על זה, ואינכם זזים. שניכם קבועים במקום. כשהרכבת מגיעה לתחנה שאתה רצית לרדת בה, אתה יורד ומסתכל על חברך שיושב ברכבת ופתאום נוסע ממש מהר. התזוזה הזאת, מהר או לאט, אמר איינשטיין, היא יחסית ולא קבועה- תלוי מהי נקודת המבט.
למשל, האם כרגע אתם זזים? אם אתם יושבים בלי לזוז, אבל אתם בתוך מכונית נוסעת, אתם זזים או לא? אם חייזר מסתכל עליכם מן החלל, הוא יראה שאתם זזים עם הסיבוב של כדור הארץ במהירות אדירה של 1,600 קילומטרים בשעה. מישהו שצופה בנו מחוץ לגלקסיה, רואה שכדור הארץ נע סביב השמש במהירות מטורפת של 220 קילומטרים בשנייה.
אז אנחנו זזים או לא זזים כרגע?
הכל יחסי למשהו ולמישהו- ומכאן השם תורת היחסות.
הכל תלוי בשואל.
ותלוי במסתכל.
רגע, אני רק רוצה לקרוא לילדים שלי, שנייה. קרן, אור, חלקיק, בואו רגע. בואו, בואו, שנייה.
את תורת היחסות הוא הסביר על ידי משוואה של אותיות באנגלית.
E שווה MC בריבוע.
זה קצת מורכב אפילו למבוגרים. איינשטיין הסביר עוד תופעה מעניינת. הוא אמר, שגם זמן הוא דבר יחסי, והוא מושפע מכוח הכבידה- ככל שעוצמת הכבידה חזקה יותר, הזמן נע לאט יותר. לדברי איינשטיין, יום אחד בחלל יכול להיות 50 שנה על פני כדור הארץ.
המאמרים של איינשטיין היו פורצי דרך. הוא חשב על דברים בצורה שאיש לא חשב עליהם לפניו. אחד ממאמריו היה לעבודת הדוקטור שלו, ואיינשטיין קיבל תואר דוקטור בזכותו.
[מוזיקה]
מאמריו של איינשטיין הביאו סוף סוף להכרה שהוא רצה כל כך. הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה, והיה למרצה אהוב ומפוזר. תלמידיו אהבו אותו מאוד, מפני שהיה שונה מכל המורים האחרים. הוא היה מופיע לשיעורים לבוש ברישול, שערו מתנפנף ולא מסודר, והוא עודד את תלמידיו להפריע לו, ולאתגר אותו בשאלות קשות. לפעמים היה יוצא איתם לבר קרוב, ומבלה איתם, דבר שהיה מאוד לא מקובל באותם ימים.
איינשטיין גם גילה, כי כאשר אנחנו נעים במהירות, אנחנו מדמים את כוח המשיכה. אם המעלית עולה למעלה במהירות, אנחנו מרגישים הרבה יותר כבדים, ונדבקים לרצפה. איינשטיין הבין כי תאוצה וכוח המשיכה, הן תופעות זהות.
איינשטיין הסביר גם תיאוריה אחרת שלו, ולפיה, כוכב בעל כוח כבידה, יכול לבלוע קרני אור, ולייצר חור שחור. חור שחור הוא גוף המושך כל דבר לכיוונו, כולל קרני אור, ובולע אותו. לכן הוא נקרא חור שחור. אם בן אדם נופל לעבר חור שחור, מופעל עליו כוח מאוד חזק, בחלק שיותר קרוב אל החור שחור, למשל הרגליים, ולכן, הוא יימתח בצורה מהירה בכיוון הנפילה. לתהליך הזה קוראים ספגטיפיקציה. כן, כן, ברצינות.
התיאוריות של איינשטיין היו מעניינות, אך הן היו תיאוריות, מסקנות הנשענות על מחשבה, ולא על עובדות. אמנם איינשטיין הרגיש כי הוא צודק במאת האחוזים, אך חסרו לו הוכחות של ממש. בשנת 1919, יצאה משלחת בריטית לאפריקה כדי לברר אם קרני אור מוסטות בזמן ליקוי חמה. המשלחת הוכיחה שאכן השמש משכה ועיקמה את קרני האור. בין לילה, הפך איינשטיין למגה סלב. הוא הוזמן להרצאות ברחבי העולם, ומנהיגי העולם ביקשו את קרבתו.
בשנת 1921, זכה איינשטיין בפרס נובל לפיזיקה, הכבוד הגדול ביותר בעולם המדע. אנשים בכל רחבי העולם העריצו אותו ואת חשיבתו המקורית. בינתיים, נפרד איינשטיין מאשתו מילבה, והתחתן עם בת דודתו אלזה. הוא כמעט ולא זכה לראות את ילדיו בשנים האלה. ילדו הבכור סבל ממחלה, והיה מאושפז במוסד במשך שנים רבות.
אחד מחבריו הטובים של איינשטיין היה הכימאי הבריטי, חיים וייצמן, לימים נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל. ויצמן הדביק את איינשטיין בחיידק הציוני והשניים גייסו כספים לטובת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1923 בא איינשטיין לביקור בארץ ישראל. השתתף באירועים וכינוסים, ונשא נאומים רבים. הזמן עבר, ואיינשטיין היה שקוע כל כך בכוכבים שלו, עד שלא הבחין ברוחות הקודרות שהחלו לנשב בגרמניה; מצוקה כלכלית, מהומות, והתגברות השנאה ליהודים.
אשתו של איינשטיין החלה לחשוש, אך אלברט היה מדען מפורסם, בעל שם עולמי, והוא ביטל את חששה. בשנת 1934 החרימו הנאצים רכוש יהודי, ומשרדי ממשלה החלו לפטר יהודים רבים. ככל שהנאצים הגבירו את פעילותם, החל איינשטיין לחשוש לגורל משפחתו, והיגר עימה לארצות הברית. הוא עצמו ניצל, אך חברים רבים שלו נשארו מאחור, בגרמניה, ואיינשטיין חרד לגורלם.
מילדותו הכריז על עצמו איינשטיין פציפיסט, אדם שלהם, שמתנגד למלחמה ולאלימות, אך עתה הוא חשש מאוד מהנאצים. בשנת 1939 כתב איינשטיין, יחד עם חברו היהודי לאו סילארד, איגרת לנשיא ארצות הברית, בדבר האפשרויות הטמונות במחקר האטום. מדינות רבות החלו לעסוק במחקר האטום מתוך תקווה שיצליחו להפיק כמויות אנרגיה אדירות מביקוע גרעין האטום.
איינשטיין היה מודאג שמא מדענים גרמנים שנשארו בגרמניה הנאצית יצליחו לייצר פצצת אטום, והוא וסילארד הפצירו בנשיא רוזוולט שארצות הברית לא תפגר במחקר. רוזוולט השתכנע והחליט לקדם מיזם סודי לפיתוח פצצת האטום הראשונה: "פרויקט מנהטן", וכך האמריקנים היו הראשונים לייצר פצצת אטום, והם אף השתמשו בה כדי לסיים את מלחמת העולם השנייה. הנשיא האמריקני הארי טרומן אמר כי הוא מודה לאלוהים שהפצצה הגיעה לידי האמריקנים ולא לידי אויביהם.
איינשטיין החל לחשוש מהשימוש שיעשו מדינות אחרות בפצצת האטום, ואחרי המלחמה, היה לאחד הדוברים המובילים נגד השימוש בפצצות אטום. פעם הוא נשאל באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית? הוא ענה, זאת אינני יודע, אם כי ברור לי כי במלחמת העולם הרביעית ישוב האדם להילחם בכלי נשק ממקלות ואבנים.
בשנת 1952 הלך לעולמו חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. לאלברט איינשטיין הוצע להיות הנשיא השני של המדינה, אך הוא סירב בנימוס וטען כי אין לו הכישורים הנדרשים.
בערוב ימיו היה איינשטיין פרוע שיער, שפם עבות עיטר את פניו, והוא המשיך להתלבש ברישול. לפעמים שכח להחליף את בגדיו במשך ימים. איינשטיין היה כה עסוק במחשבותיו עד כי לעיתים שכח את הדרך הביתה או אפילו את כתובתו. פעם אחת הוא נסע ברכבת, מבקר הכרטיסים ביקש לראות את כרטיסו. איינשטיין לא מצא את הכרטיס בכיס חולצתו, במכנסיו או בתיקו. מבקר הכרטיסים שהכירו ויתר לו. אך איינשטיין כרע על ארבע והחל לחפש את הכרטיס תחת כסאו.
מבקר הכרטיסים ניגש אליו ואמר לו; דוקטור איינשטיין, אני יודע מי אתה, אני מאמין לך שקנית הכרטיס. איינשטיין השיב לו כי הוא מחפש את הכרטיס מפני ששכח לאן הוא נוסע.
באפריל 1955 הובהל איינשטיין לבית חולים. הוא לקח איתו טיוטה של נאום שכתב לרגל יום העצמאות השביעי של מדינת ישראל. אולם הוא לא הספיק להשלימו טרם מותו. בן 76 היה. את כל כתביו, 45 אלף מאמרים ומכתבים, הוריש לאוניברסיטה העברית בירושלים.
הילד החולמני, האחר, הסקרן, השאיר לעולם הבנה של יקום שלם. תגליותיו אפשרו פיתוח חלליות, הנחתת האדם על הירח, שליחת חלליות למאדים, פיתוח קרן הלייזר על כל שימושיה, פיתוח לוויינים, וגם המצאת טכנולוגיית הנווטן: ה-GPS.
איינשטיין השתמש במתמטיקה ופיזיקה, אבל גם בדמיונו. הוא אמר שדמיון חשוב יותר מידע כי הידע מוגבל, ואילו הדמיון מקיף את העולם. בשנת 1999 הכתיר אותו המגזין הפופולרי time לאיש המאה; האיש שהשפיע על העולם במאה ה-20 יותר מכל אדם אחר.
אלברט איינשטיין האיש שהאיר את העולם באור אחר.
כתיבה ורכיבה על קרני אור: קרני דינטי.
עריכת לשון ותאורה: סמדר כהן.
עריכה, הקריינות וכוח כבידה: יובל מלחי.
טכנאי הקלטות ויחסות: יואב כהן.
עריכת סאונד ופרס נובל: אסף רפפורט.
הפקה ונישואים לבת דודה: רני שחר ואייל שינדלר.
נתראה בפרק הבא!
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments