האחד בנובמבר 1755 היה יום חג בליסבון, פורטוגל. לפתע החל רעש מוזר שעמד לשנות את העולם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/10/2018.
קריין: "כאן" עוד - להתחבר לידע, בכל זמן שתרצו.
[מנגינת פתיח קלילה ושמחה]
קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.
יובל: רעידת האדמה בליסבון שהרעידה את העולם.
אחד בנובמבר 1755, היה יום שמש סתווי בליסבון, בירת פורטוגל. אנשי העיר חגגו בלילה את ליל כל הקדושים, והבוקר החג היה אמור להגיע אל שיאו. אנשי ליסבון היו אנשים דתיים אדוקים, דתיים מאוד, ועירם הייתה אחת הערים היפות והעשירות באירופה.
אבל רגע, שנייה, מה זאת אומרת ליל כל הקדושים? מי אלה הקדושים האלה? זה לא מסובך כל כך. הנצרות מכתירה אנשים מסוימים בתואר "קדושים" בזכות מעשים מיוחדים שעשו בחייהם, מעשים עבור האל או מעשים מיוחדים כלפי בני אדם. קדושים מסוימים הופכים למגינים של קבוצות מסוימות באוכלוסייה. למשל, יש קדושים שמגינים על עיר או מדינה, יש קדושים שאחראים לרפא מחלות מסוימות, או כאלה שמשמשים בעלי מקצוע שונים. למשל, הקדוש הנוצרי היפוליטוס מרומא מרפא סוסים חולים. הרבאוס הקדוש מרפא מחלות עיניים. אנזובינוס הקדוש הוא מגנם של הגננים ואליו הם אמורים להתפלל. אנטיפס מפרגמון הוא המגן או הפטרון של רופאי השיניים. הקדושה הנוצריה ססיליה היא פטרוניתם של המוזיקאים, וכן הלאה. לכל קדוש יוחד יום בלוח השנה, אך עד מהרה התמלא לוח השנה, ומאות קדושים נותרו בלי יום מיוחד להם. כדי שלא יעלבו, חוגגים את ליל כל הקדושים, שבו חולקים כבוד לקדושים הנוצרים שלא קיבלו יום מיוחד משלהם.
[קול ציוץ ציפורים]
בשנת 1755, בבוקר החג, בשעה תשע וחצי בבוקר, החלו כ-200 אלף מתושבי העיר לשמוע רעש מוזר שהלך והתגבר. [רעש רעידה] רובם היו ישובים במקומותיהם במאות הכנסיות המפוארות והפחות מפוארות של העיר. לפתע, החלה האדמה לרעוד תחת רגליהם. אנשי הכנסיות החלו לצלצל בפעמוני הכנסיות לאות אזהרה. [קול פעמון גדול ועתיק] אך שניות לאחר צלצולי הפעמונים הראשונים כבר החלו בניינים להתמוטט. קרוב לעשר דקות רעדה האדמה בפורטוגל ובייחוד בעיר ליסבון. [רעש בניינים קורסים] כנסיות שלמות התמוטטו ומחצו את יושביהן, וסדקים ברוחב של חמישה מטרים נפערו ברחובות העיר. [רעש ריצה בהולה של אנשים] אנשים ששרדו או שהצליחו לברוח בזמן, פתחו בריצה אל עבר הנמלים, שם היו מוגנים ורחוקים מהבניינים המתמוטטים.
[קול שחפים] כשהביטו אל הים, אל המקום שבו נהר הטָחוֹ נשפך אל האוקיינוס האטלנטי, הם הבחינו בדבר מוזר. [קול גלים] הים כאילו נעלם. ועתה הם עמדו וצפו בקרקעיתו. בניינים מתמוטטים… הים נעלם… זה היה כבר יותר מדי בשביל רוב האנשים. הם כרעו ברך והתפללו שמשהו או מישהו יציל אותם. אמנם מקור רעידת האדמה היה בקרקעית הים, כ-200 קילומטרים מליסבון, אבל הוא היה עצום. [קול גלים סוערים]. בשעה עשר ועשר דקות באותו הבוקר, התרוממו גלי צונאמי ענקיים שגובהם של (כך במקור) שישה עד שניים-עשר מטרים ששטפו והחריבו את הנמלים. אלפי אנשים שביקשו מחסה בנמל ובחלקים הנמוכים של העיר נשטפו לים ונהרגו. גלי הצונאמי הגיעו למרחק של שלושים קילומטרים ויותר מהחוף.
במקומות גבוהים יותר בעיר, פרצו שריפות שנגרמו מנרות ומתנורים שאנשים השאירו דולקים כשנמלטו או נהרגו. [קול שריפה] השריפות הלכו והתפשטו בכל רחבי העיר ועד מהרה הפכו לשריפה אחת עצומה שלא היה אפשר לכבות במשך חמישה ימים רצופים. כמעט כל הבניינים בעיר נשרפו או נהרסו.
לאחר שהתאוששו התושבים שנותרו חיים, הם החלו לאמוד את הנזק. ליסבון, אחת הערים הגדולות באירופה, בעלת אוכלוסייה של כמעט רבע מיליון תושבים, איבדה כ-50 אלף איש ברעידת האדמה העצומה. כמעט כל המבנים בעיר ליסבון נחרבו לחלוטין, כולל הארמונות המפוארים של משפחת המלוכה. בתי חולים ומבנים מודרנים מרשימים, בהם בית האופרה החדש, נשרפו עד היסוד. ספריות שלמות נשרפו באסון, וכ-100 אלף ספרים שלא היו עוד עותקים שלהם אבדו. בספרים שאבדו היו גם כתבים שתיארו בפירוט את מסעותיהם של וַאסְקוּ דָה גַאמָה ושל יורדי ים ומגלי ארצות פורטוגלים אחרים. יצירות אומנות נדירות, שנאספו בליסבון במשך שנים רבות, אבדו גם הן לנצח. מנזר קָרְמוֹ, שנהרס גם הוא ברעידת האדמה, לא שופץ מאז. וקשתותיו העצומות, העומדות עד היום בלי גג, הן עדות אילמת לאותה רעידת אדמה עזה שהתרחשה בליסבון בשנת 1755.
היום מניחים, שרעידת האדמה הייתה בעוצמה 9 בסולם ריכטר, והיא הורגשה גם בשוויץ, באלג'יר ואפילו בפינלנד. גלי הצונאמי פגעו בערים שלאורך החוף במרוקו, ואלפי אנשים נהרגו מהגלים הגבוהים. הרעידה הורגשה גם באירלנד ובאיים הקריביים, שם הגיחו לפתע גלים ענקיים בגובה כמה מטרים ושטפו את החוף.
משפחת המלוכה הפורטוגלית ניצלה מרעידת האדמה כיוון שיצאה לפיקניק לאחר תפילת הבוקר. המלך הפורטוגלי, ג'וזף הראשון, הקים גוף לטיפול בגופות הרבות ובהריסות העיר. הוא ניצל את האירוע הקשה כדי לבנות את ליסבון מחדש בצורה מרווחת יותר. בתוך פחות משנה פונו ההריסות והפסולת מליסבון והחלו לבנותה מחדש.
[נגינה על כלי מיתר]
פורטוגל הייתה אימפריה ענקית והיו לה מושבות מעבר לים באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה. פורטוגל שלטה גם על ברזיל העצומה, ועד היום השפה המדוברת בברזיל היא פורטוגזית. משפחת המלוכה נאלצה להשקיע כסף רב בהקמה המחודשת של העיר ליסבון והדבר הביא למירמור ולמרידות במושבות המרוחקות של פורטוגל. ספרד וצרפת נלחמו בפורטוגלים בשנים הבאות. ברזיל הכריזה על עצמאות והתנתקה מפורטוגל. ובתוך זמן לא רב הפכה פורטוגל ממעצמה אירופית אדירה למדינה קטנה, ענייה ולא חשובה.
אולי חוץ מרונאלדו.
אבל נחזור לרגע לרעידת האדמה. ההשפעה שלה הייתה מעבר לכמה בניינים שנפלו. היא הכניסה את אירופה לסחרור. לאחר הרעש, מילה אחרת לרעידת אדמה, חיפשו אנשי פורטוגל הסבר לאסון שפקד אותם. אנשי דת נוצריים טענו באוזני המאמינים כי רעידת האדמה התרחשה בשעה שאנשי העיר שהו בכנסיות מפני ש… אלוהים החליט… אה… להעניש את אנשי פורטוגל על חטאי בני האדם בעולם. בני אדם אחרים. זאת אומרת, הוא החליט להעניש את הפורטוגלים הנאמנים על חטאים של אנשים… אחרים לגמרי, שלפורטוגלים לא הייתה שליטה עליהם. איזה הסבר מוזר!
ובאמת, ההסבר לא שכנע רבים, שהרי האסון התרחש באחת הערים הדתיות בעולם, בשעה שכמעט כל תושביה התפללו בכנסייה. איזה אלוהים לא הגיוני עד כדי כך שהוא מחליט להעניש מישהו על מעשה שהוא לא עשה? הכנסיות ששכנו בעיקר במרכז העיר נבנו על אדמה רכה, ולכן בעת הרעש הן התמוטטו בזו אחר זו. לעומתן, בתי עסק מפוקפקים שנבנו בפאתי העיר נבנו על אדמה סלעית והם שרדו ברעידה, דבר שהפליא מאוד את התושבים. הם לא הבינו מדוע אלוהים הורס כנסיות אבל בוחר שלא להרוס בתי עסק מפוקפקים. כיוון שהתושבים לא התרצו מהסברי אנשי הדת בעניין הסיבה לאסון, הם החלו להקשיב להסברים אחרים שלפיהם מדובר באסון טבע שהתרחש מסיבה לא ידועה ולא בשל עונש אלוהי כזה או אחר.
רעידת האדמה של ליסבון החלה לסמן את ירידת שליטתה של הכנסייה בדעותיו של האדם הפשוט ואת המעבר לעידן של לוגיקה ומדע. רוב האנשים הנוצרים באירופה גם באותם ימים לא ידעו לכתוב ולקרוא והם הסתמכו על מה שאמרו אנשי הדת הנוצרים. הוגי דעות רבים הסבירו את רעידת האדמה כאירוע שאין לו קשר לאלוהים. וולטר, אחד מאנשי הרוח המובילים של עידן הנאורות, אותה תקופה באירופה, כתב את הפואמה של אסון ליסבון. תרגמתי אותה בשבילכם:
"כיצד אפשר לייחס מעשה חטא
לתינוק המת שעל אמו דם הוא שותת
ומה עם ליסבון שהפכה לעיי חורבות
פשעיה כבדים משל פאריס המתהוללת?
ומה עם כתר המלכות האוחז בהון עתק
ומלוכה שחיה בראווה בעוד עמה נמק"
אסון הרעש בליסבון הפך לשיחת היום, החודש, השנה והעשור באירופה, ומדענים החלו לחקור את עניין רעידת האדמה. כך נוצר מדע הסייסמולוגיה, חקר רעידות האדמה. סייסמוס - רעידת אדמה, לוגיה - תורה. כבר בשנת 1760, הניח אחד החוקרים הראשונים בתחום, ג'ון מישל, כי רעידות אדמה נגרמות מתזוזת סלעים, או לוחות טקטוניים, קילומטרים מתחת לפני האדמה. הוא צדק.
[מנגינת גיטרה]
רעידת האדמה בליסבון גרמה לרעידת אדמה אחרת, רעידת אדמה שבה אנשים החלו לנסות ולהבין את העולם דרך מדע ולוגיקה ולא דרך הסברים לא הגיוניים של אנשי הדת. את מה שאמרו פילוסופים רבים במהלך עשרות שנים, הבינו האירופאים לפתע לאחר רעידת האדמה. הם החלו לצעוד אל עבר עידן חדש ואל עבר עולם חדש - העולם בו אנו חיים כיום.
מחקר כתיבה וקריינות - יובל מלחי.
עריכת לשון וטאטוא רחובות - סמדר כהן.
הקלטה ויצירת צונאמי - אלון מקלר.
מיקס וקדוש מעונה - אסף רפפורט.
הפקה, רעידות אדמה וכיבוי שריפות - רני שחר ואייל שינדלר.
אני יובל מלחי.
"היסטוריה לילדים".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários