היסטוריה לילדים - פרנאו מנדש פינטו
- רמית רודד ויסברוד
- Jun 24
- 12 min read
פרנאו מנדש פינטו יצא למסע קצר מפורטוגל להודו. הוא חזר רק עבור 21 שנה וכשהוא סיפר מה הוא ראה אף אחד לא האמין לו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/02/2025.
קריינית: אתם מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.
פרנאו מנדש פינטו.
שלום ילדים, שלום ילדות. שלום חוקרות ומגלי ארצות.
לפעמים אנחנו יוצאים למסע, ולא כל מסע הוא מסע לגילוי יבשת. לפעמים מסע יכול להיות טיול בשבת בבוקר או טיול שנתי. אולי מעבר לארץ אחרת. אולי אנחנו מתחילים חוג חדש. אנחנו יודעים מה נקודת ההתחלה, אבל כמעט אף פעם לא יודעים מעבר לזה. מה יקרה? את מי נפגוש? או מה נלמד?
היום אני רוצה לספר לכם על אדם שיצא להפלגה, אבל מה שקרה אחר כך, זה… כבר סיפור אחר.
[מוזיקת רקע]
פרנאו מנדש פינטו נולד בשנת 1509 בעיירה השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, מונטמר-ולו [כך במקור] בפורטוגל.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
באותן שנים פורטוגל הייתה מעצמה ימית חשובה וספינות רבות הפליגו ממנה אל מקומות שונים ברחבי העולם. בעיירה וסביבה היו גם איכרים רבים שגידלו חיטה והיו להם חיות משק רבות. אתם יודעים, באותם ימים לא היו סופרמרקטים ו-80 עד 90 אחוז מאוכלוסיית העולם עסקה בחקלאות. מי שלא, מכר דברים שקשורים לחקלאות או בנה מחרשות, כרכרות וכן הלאה.
פינטו נולד כפי הנראה למשפחה יהודייה שהייתה אמידה, עשירה אך ירדה מגדולתה, והוא גדל בסביבה ענייה. כפי הנראה הוא היה קרוב משפחה של גרסיה מנדס נשיא, מי שנישא לדונה גרציה, שעליה סיפרנו בפרק אחר. הוריו של פינטו גידלו אותו בקשיחות. הם רצו שהוא ילמד לדאוג לעצמו, מפני שבאותם ימים קשה היה לדעת מה ילד יום.
כמה שנים קודם לכן, בשנת 1492, החליטו המלך והמלכה בספרד לגרש את כל היהודים ממדינתם. יהודים רבים התגוררו בספרד במשך מאות שנים ולפתע הם נאלצו לעזוב, חסרי כל. יהודים רבים עברו לפורטוגל השכנה. שם הסתירו את יהדותם והיו לאנוסים - נוצרים כלפי חוץ ויהודים בסתר. [מנמיך את קולו]
מנדש פינטו התקבל לעבודה בביתו של אציל. [רעשי עבודות בית] ואז עבר לעבוד בביתו של דוכס. משם הפך לעוזרה של אישה עשירה. אך העבודות הללו שיעממו אותו. הוא ראה את הספינות שהפליגו ועגנו בנמלים ורצה לראות עולם.
[מוזיקת רקע]
[קריאות שחפים והמיית גלים]
במרץ 1537, בגיל 26 או אולי 28, הוא הצטרף לצי אוניות שהפליג בין פורטוגל להודו. הצי מכר סחורה בהודו ומילא את מלאי המבצרים שהפורטוגלים הקימו, והיה חוזר עם תבלינים ומוצרים רבים שהיו שווים הרבה מאוד כסף.
במאה ה-16 ספינה פורטוגלית שהפליגה מליסבון להודו הייתה משלימה את המסע בדרך כלל בתוך כ-6 עד 12 חודשים. משך הזמן השתנה בהתאם למספר גורמים - המסלול הספציפי שנבחר, תנאי מזג האוויר וסוג הספינה. תארו לכם שאתם שטים ואין רוח שתסייע לספינה לשוט. וכמובן שאין מנועים. אז אתם מחכים לרוח יום, יומיים, שבוע, שבועיים, ואז יש רוח, ואז שוב פעם אין, ואז יש, ואז אין. ככה זה היה פעם. היה צריך המון סבלנות. ובינתיים צריך להבריק את הסיפון, להכין מזון, לדאוג לנרות, אולי לדוג, לעגון, לתקן מפרש שנקרע. בקיצור, כל מסע שכזה היה מתיש. אבל אני מתאר לעצמי שלמלחים היה זמן פנוי, אולי לשחק קלפים, לעמוד על הסיפון ולהביט בים ובגלים, [רעמים] ואם הייתה סערה… אמא'לה! סערה! [רחש הגלים נפסק]
[מוזיקת רקע]
המסלול הנפוץ ביותר מפורטוגל להודו כלל הפלגה לאורך חופי אפריקה המערביים, הקפת כף התקווה הטובה שהיה סוער וסלעי, ומאפריקה היו חוצים את האוקיינוס ההודי ולאחר חודשים ארוכים היו מגיעים לנמלים בדרום מערב הודו, בדרך כלל גואה, קוצ'ין או קוז'יקוד, שבעבר נקרא קליקוט. המסע הארוך הזה היה מלא באתגרים - סערות, שודדי ים וקושי בניווט. הרי אם אנחנו בים ולא רואים כלום חוץ ממים איך אנחנו יודעים מתי לפנות שמאלה?
[מוזיקת רקע מסתיימת]
פיצקי: בשביל זה המציאו את המצפן.
יובל: נכון, צודק.
פיצקי: וסיפרת עליו בפרק הקודם.
יובל: נכון פיצקי, צודק, כן.
[ציוץ ציפורים]
המסע שאליו הצטרף פינטו עצר במושבה הפורטוגלית במוזמביק שבאפריקה. [קולות אנשים] כעבור חצי שנה, בחודש ספטמבר, הגיע פינטו לאי דיו במערב הודו. שם הפורטוגלים בנו מבצר והחזיקו כוח צבאי קטן. כשפינטו הגיע הוא שמע על משלחת שבדיוק עמדה לצאת לכיוון הים האדום, הלא הוא ים סוף. משימתם הייתה להעביר הודעה כתובה לחיל מצב פורטוגלי ששהה במבצר באזור מיוער. [קריאות שחפים והמיית גלים]
פינטו הצטרף אליהם והפליג לאורך חופי אתיופיה. הספינות עגנו בנמל ולאחר שהחלו להפליג חזרה נתקלו בשלוש ספינות. הפורטוגלים חשבו שאלו ספינות סוחר מוסלמיות והתקרבו כדי לשדוד אותן, אך להפתעתם גילו שהיו אלה ספינות מלחמה טורקיות. [צחצוח חרבות]
הטורקים ניצחו אותם, עלו על הסיפון, הביסו את הפורטוגלים ולקחו את אנשי הצוות שנשארו בחיים כדי למכור אותם כעבדים. [שקשוק שלשלאות] פינטו נאסר בשלשלאות ונמכר ליווני מוסלמי, שהיה אכזר אליו. פינטו איים על הבעלים שלו שהוא ייקח את חייו בידו, והבעלים מכר אותו לסוחר יהודי תמורת תמרים. [צלצול מטבעות]
פיצקי: רגע, רגע, רגע. עצור הכל. תמרים תמורת בן אדם? בן אדם שלם?
יובל: אה… כן. טוב, פיצקי, זה הרבה תמרים.
פיצקי: כמה? כמה תמרים? שבע? תשע עשרה? אלף חמישים?
יובל: תראה, אנחנו יודעים שהסוחר היהודי שילם שלושים דוקטים.
פיצקי: מה… שלושים מי?
יובל: דוקט. דוקט זה מטבע ונציאני, מוונציה. הוא הכיל בערך שלושה וחצי גרם זהב.
פיציקי: נו, אז כמה הוא היה שווה?
יובל: אה… קשה לדעת במדויק, אבל על פי רשומים שונים דוקט אחד היה יכול לקנות בערך מאה ליטר של יין או עשרים קילו של לחם.
פיצקי: אה, אז מדובר על אה… כמה טון של תמרים, שלושים דוקטים.
יובל: בערך, כן.
פיצקי: אה, אז הוא בטח שר.
יובל: מה? מי שר?
פיצקי: פינטו. הוא שר.
יובל: מה… מה הוא שר?
פיצקי: [שר] גורלי היה אכזר. העתיד היה כה מר. עכשיו אני חופשי וזה כה נהדר. הכל בזכות סוחר נחמד וגם הרבה תמר. עכשיו אוכל לחשוב אפילו על מחר. אולי אהיה זמר או אכתוב איזה מאמר. תמר זה נהדר. תמר זה נהדר.
יובל: כן, פיצקי. שיר יפה אבל לא נראה לי שפינטו שר אותו.
בכל אופן, פינטו שירת את הסוחר היהודי. [המיית רוח מדברית] הם חצו את המדבר עם אורחת גמלים והגיעו להורמוז, עיר מסחר פרסית באי בעל אותו שם שנמצא במפרץ הפרסי. כיום יש שם את מיצר הורמוז, שמפריד בין איראן לבין מדינות עואמן ואיחוד האמירויות הערביות.
הסוחר היהודי פנה למבצר הפורטוגלי בהורמוז והציע למפקדו לקנות את חירותו של פינטו. הפורטוגלים שילמו עבורו שלוש מאות דוקטים [שיח אנשים וצלצול מטבעות] והוא שוחרר לחופשי.
פיצקי: שלוש מאות דוקטים? אתה יודע כמה תמרים זה?
יובל: כן, נכון, צודק.
פינטו סיפר על קורותיו והפורטוגלים נדהמו מסיפורו ותלאותיו באפריקה, המלחמה בטורקים, חייו כעבד, חציית מדבר ערב, והם התרשמו ממנו מאוד. פינטו הפך לאחד האנשים הבכירים במבצר ויועץ של המלך הפורטוגלי לענייני הודו. אך עד מהרה הוא הצטרף לספינת סוחר שעשתה דרכה לגואה שבהודו.
בדרכם גילו פורטוגלים שהעות'מאנים צרים על מצודות פורטוגליות שונות ופינטו עבר לספינת מלחמה. הוא השתתף בכמה קרבות, נפצע, ונשלח להחלים בגואה.
פיצקי: וואו, איזה איש, כמה דברים קרו לו, ממש סיפור מדהים. ואז הוא חזר לפורטוגל?
יובל: האמת ש… לא. והסיפור שלו, פיצקי, רק מתחיל.
[מוזיקת רקע דרמטית]
לאחר החלמתו פינטו הפליג למלאקה, כיום במדינת מלזיה. הוא נשלח על ידי המושל לרקום קשרי מסחר עם ממלכות קטנות באזור. פינטו הפליג גם לתאילנד, שנקראה בעבר סיאם, אך הסחורה שהוביל נשדדה על ידי שודדי ים. פינטו רדף אחר השודדים, המשיך להפליג, להילחם, ולפגוש אנשים ושבטים שונים ומשונים בכל אזור דרום הודו המערבית.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
באותו האזור היו אז שתי ממלכות קטנות, והשליט הפורטוגלי הורה לפינטו להבטיח להן הבטחות שהם יבואו לעזרתן, למרות שהיה ברור לפינטו שאין ביכולתו לספק את שהבטיח. בעקבות כך ספגו שתי הממלכות תבוסות צבאיות, ופינטו התבייש במעשיו.
[המיית גלים]
באחד הימים נשדדה ספינה פורטוגלית על ידי שודדי ים. הפורטוגלים רצו לתפוס את שודד הים האכזרי והחלו להתארגן. הם תכננו כיצד יטמנו לו מלכודת וישימו אחת ולתמיד קץ למעשה השוד שלו. בים הם נתקלו בשודדי ים אחרים והם החלו לשדוד אותם, ולמעשה הם הפכו לשודדי ים בעצמם. שזה בסדר, כי אתם יודעים, שודד משודד ים פטור, כמו שאומר המשפט. או שלא… כן.
[מוזיקת רקע דרמטית]
לאחר זמן מה הצליחו המלחים הפורטוגלים לאתר את שודד הים האכזר ושמו לו קץ. כשהם ביקרו בעיירות חוף שונות הם התקבלו כגיבורים, מפני שאותו שודד הטיל את אימתו על ערי חוף רבות.
פינטו מתאר בספר שכתב שנים אחר כך גם מעשים פחות נעימים שעשו הפורטוגלים, כמו לשדוד עיירות חוף. הוא סיפר כי לאחר שהיו מבצעים את המעשים הנוראים הללו היו הפורטוגלים מתפללים ומעמידים פני נוצרים טובים. [מוזיקת רקע מסתיימת] הוא שנא את הצביעות הזאת, אך לא הייתה לו ברירה.
לא רק מעשים רעים מתוארים באותה תקופה. לעתים, כשפינטו ואנשיו תפסו ספינה, הם גילו עליה אסירים ושבויים פורטוגלים ודאגו לשחרר אותם.
[מוזיקת רקע דרמטית]
אם מפליגים צפונה לאורך חופי ויאטנם המזרחיים מגיעים לסין. גם פינטו הגיע לסין. שם הוא וצוות הספינה שדדו את קברו של אחד מקיסרי סין, אך הספינה שלהם עלתה על שרטון וטבעה. פינטו הגיע לחוף, נתפס ע"י הסינים ונשפט לעבודת פרך, עבודה קשה מאוד, על החומה הגדולה של סין.
החומה של סין נבנתה כמה וכמה פעמים, ואת זאת שאנחנו מכירים כיום החלו לבנות לפני בערך 600 שנה. מטרת החומה הייתה להגן על סין מפני פלישות של מונגולים ועמים אחרים. ופינטו חזה בקרב בין הסינים לפולשים, שגם ניצחו ולקחו אותו בשבי.
הוא הפך להיות נווט עבורם והפליג איתם לקוצ'ינצ'ינה, כנראה עבור מונגולים. האזור הזה, קוצ'ינצ'ינה, זה אזור שמקיף את החלק הדרומי של ויאטנם של ימינו.
בספרו, פינטו מתאר מפגש עם אדם חשוב מאוד שהזכיר לו את האפיפיור הנוצרי, וייתכן שהוא פגש את הדלאי לאמה - המנהיג הרוחני של אנשי טיבט. פינטו שוחח עמו וגילה שהוא מעולם לא שמע על יבשת אירופה! [בתדהמה]
פינטו לא ידע מה יעלה בגורלו ויחד עם שניים מחבריו ברחו ועלו על ספינת מפרש סינית בשם ג'ונקה.
פיצקי: עצור הכל!
יובל: היי, פיצקי, מה קורה?
פיצקי: ספינת ג'ונקה. מה, אתה זורק מילים, כאילו כולנו יודעים סינית.
יובל: לא פיצקי, האמת שזה לא סינית.
פיציקי: אה, זה לא סינית? יובל, תבדוק את עצמך. אולי קיבלת מכת שמש. הוא בסין. הוא עלה על ספינת מפרש סינית…
יובל: כן, נכון. אבל האמת שג'ונקה זו בכלל מילה בפורטוגזית.
פיצקי: מעניין. וזאת ספינה טובה?
יובל: ספינה מעולה בים סוער. אבל תדע שהמלחים לא לקחו סיכון. על ראשי התרנים של הג'ונקות הם תלו דגלים צבעוניים.
פיצקי: מה, דגלים צבעוניים לאותת?
יובל: לא בדיוק.
פיצקי: אז למה?
יובל: אממ… נגד דרקון.
פיצקי: יובל, מה אתה חושב שאנחנו ילדים? אין באמת דרקונים.
פיצקי: נכון, אבל אז המלחים האמינו באגדה סינית [קריאות שחפים] שסיפרה על דרקון עצום שגר מעל העננים. וכשהוא כעס, [רעם וסערה] הוא נשף ויצר סערות שסיכנו את חייהם של המלחים.
פיצקי: נו, אז הם תלו דגלים צבעוניים? [קריאות שחפים]
יובל: כן, כן. הם האמינו שהדגלים הללו ישמחו אותו, ירגיעו אותו ויגרמו לדרקון לחייך. הרי אף אחד לא רוצה להתעסק עם דרקון שגר בשמיים, מעל העננים. [קולות סערה]
פיצקי: אז בזכות הדגלים המסע שלהם הצליח?
יובל: אהה… הג'ונקה שעליה הפליג פינטו, אתה מתכוון?
פיצקי: נו ברור.
יובל: כן, אז לא. היא התרסקה.
פיצקי: נהדר. והוא ניצל?
יובל: כן, הוא ניצל והגיע לחופי האי היפני טנגשימה, אי קטן בדרום יפן. [מוזיקה יפנית]
פיציק: יפן? הוא הגיע גם ליפן? שם עוד לא היינו בפרק הזה.
יובל: נכון.
אז פינטו ומלוויו עלו לאי והיו למעשה האירופאים הראשונים באזור. היפנים נדהמו לא רק מהאנשים בעלי המראה המוזר אלא גם מהרובים שלהם. אבק השריפה אומנם הגיע מסין ליפן אבל היפנים השתמשו בו בתותחים פרימיטיביים והם מעולם לא ראו רובים. הם העתיקו את הרובים של פינטו והשתמשו בהם במלחמת האזרחים שהתחוללה ביפן.
אבל… פה צריך לעצור לרגע. [קולות השחפים ומוזיקת רקע מסתיימים]
בספרו פינטו מספר על כל מיני מקומות שאכן קיימים ביפן ושאי אפשר היה לספר עליהם, ועל מנהגים שונים, בלי באמת להיות שם. רוב החוקרים מאמינים שפינטו אכן היה ביפן, אבל כנראה לא הראשון ושהוא סיפר סיפור ששמע ממישהו אחר.
קשה באמת לדעת והדעות משתנות ממחקר למחקר. אבל כך או כך - הוא היה האירופאי הראשון, או בין הראשונים, שהגיעו ליפן. מרשים!
[מוזיקת מעבר יפנית]
פינטו עזר להקים רשת מסחר בין המושבות הפורטוגליות באסיה ליפן והמשך להפליג ברחבי האזור. באחת ההפלגות ספינתו התרסקה והוא הגיע לחופי איי ריוקיו, שם נמצא גם האי המפורסם אוקינאווה. פינטו פגש בסמוראי בשם אנג'ירו, שביצע פשע והיה לפושע נמלט. פינטו לקח אותו עימו למלאקה הפורטוגלית, שם הציג אותו בפני כומר שהסכים לנצר את אנג'ירו היפני ובכך הוא הפך ליפני הראשון שהמיר את דתו לנצרות. כעבור זמן קצר ביקש אותו כומר לבקר ביפן ואנג'ירו התלווה אליו כמתורגמן. הייתה זו המשלחת הנוצרית הראשונה אי פעם לבקר ביפן. בסך הכל, פינטו ביקר ביפן שלוש פעמים ואף תרם כסף כדי לבנות את הכנסייה הראשונה ביפן.
[מוזיקת רקע יפנית]
הוא המשך להפליג בין המושבות הפורטוגליות ליפן ושמו הלך לפניו.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
באחת ההפלגות הוא הגיע לחופי בורמה, שהיום נקראת מיאנמר. הוא הגיע בזמן שהמקומיים צרו על המחנה הפורטוגלי, לאחר שהפורטוגלים בגדו בהם. פינטו נתפס על ידי הבורמזים. הם הבינו שמדובר באדם בעל ניסיון רב ושלחו אותו לשרת את המלך שלהם. פינטו שירת כעוזר לאחראי על הכספים ואוצר המלך עד שהצליח להימלט והגיע לגואה שבהודו.
משהגיע לגואה נח קצת, ושוב יצא להפלגה עבור מושל האזור. הוא נשלח לאי ג'אווה שבאינדונזיה של ימינו כדי לקנות פלפל שחור ולמכור אותו בסין. אך ספינתו של פינטו נטרפה והוא הגיע לחופי ג'אווה. שם הוא הסתובב בביצות מחשש מהשבטים המקומיים. לבסוף לא נותרה לו ברירה והוא הסגיר את עצמו ושוב הפך לעבד של סוחר מהאי סולאווסי, אחד מאיי אינדונזיה והאי הרביעי בגודלו בדרום מזרח אסיה.
באי הזה מתגוררים עד היום אנשים שמתמחים במלאכות קדומות כמו אריגה, חריטה בעץ, בנייה אומנותית, ויש להם אפילו ריקודים מיוחדים משלהם. באי הזה נמצא גם בית הכנסת היחידי באינדונזיה של מקומיים ששבו ליהדות. הם בנו במקום אנדרטה בצורת מנורת בית המקדש, שגובהה 19 מטרים.
פינטו נקנה על ידי סוחר אחר שלקח אותו לממלכת סונדה, בחלקו המערבי של האי ג'אווה. הוא הצליח איכשהו לשכנע את האנשים להלוות לו כסף, ובעזרתו קנה את חירותו, והגיע לתאילנד. שם גילה כי המלך נמצא במלחמה עקובה מדם.
פינטו סיפר ותיאר את שראה, וכך ניתן ללמוד על המלחמות הרבות שהתרחשו באזור תאילנד, מיאנמר וקמבודיה של ימינו. ובכלל, היו שם המון מלחמות, המון.
[מוזיקת רקע]
פינטו חבר בחזרה לפורטוגלים, ובחודש ספטמבר 1558, 21 שנה לאחר שהגיע לדרום מזרח אסיה, חזר לפורטוגל.
כמה שנים קודם לכן הוא שלח מכתב ובו תיאר חלק מקורותיו, ומשחזר הוא התקבל ממש כגיבור.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
הוא עבר להתגורר בחצר המלך, התחתן, ונולדו לו שתי בנות.
פינטו כתב את זיכרונותיו לאורך שנים רבות. הוא כתב על האירועים הרבים שראה וחווה, תיאר את הממלכות בדרום מזרח אסיה וסיפר דברים משונים ומופלאים. הספר פורסם רק 31 שנים לאחר מותו, ונקרא "מסעות".
בספרו פינטו מביע ביקורת כלפי השליטה הפורטוגלית באסיה. על כך שהמעצמות המערביות ניצלו אנשים מקומיים באזורים מרוחקים. הם גם שדדו את משאבי הטבע שלהם, הפכו חלק מהם לעבדים, והכל תמורת רווחים. הם האמינו שהם טובים יותר מהאוכלוסייה המקומית ולכן מגיע להם לנצל אותם.
פינטו היה מאוד ביקורתי כלפיהם וכלפי השיטה הזאת שנקראה "קולוניאליזם", דבר שהיה מאוד נדיר בתקופתו.
התיאורים שלו היו כל כך חיים, צבעוניים ומדהימים - שרבים פשוט לא האמינו לסיפוריו. אם אתם זוכרים, דבר דומה קרה כמה מאות שנים קודם לכן למרקו פולו.
אז בפורטוגל כל כך לא האמינו לו שנוצר משחק מילים על שמו. פרנאו מנדש פינטו הפך ל"פרנאו מנטס? מינטו!", שפירושו: "פרנאו משקר? בוודאי!". אנשים שקראו את ספרו התייחסו אליו כאל ספר דמיוני, פנטזיה. אך עם השנים חוקרים גילו כי האירועים והמקומות שעליהם סיפר אכן קיימים במציאות, וחלק מהדברים שהוא ראה וסיפר עליהם באמת קרו.
כפי הנראה פינטו לא חזה בכל האירועים ולא היה שותף לחלק מהאירועים שעליהם כתב, אבל אולי הוא רצה שהספר יהיה יותר מעניין.
הכתבים של פינטו חשובים מאוד, כי הספר שלו [מוזיקת רקע] מאפשר לנו הצצה לממלכות קדומות ולאירועים בדרום מזרח אסיה שהתרחשו במציאות ואין מקורות היסטוריים רבים שמתארים אותם.
[מוזיקת רקע]
פינטו זכה לכבוד וכסף עבור שירותו. הוא רכש חווה והתגורר בה עד שבשנת 1583 בגיל 74, שהיה גיל מופלג באותם ימים, הלך לעולמו.
[מוזיקת רקע מתחלפת]
בשנת 1940 בנו הפורטוגלים את אנדרטת התגליות בליסבון. אנדרטה עצומה בצורת חרטום של ספינה ועליה מגלי ארצות, ספנים, משרטטי מפות, אמנים ומדענים, שתרמו תרומה משמעותית לעידן התגליות הפורטוגלי. בין הדמויות - אנריקה הספן, וסקו דה גאמה, מגלן וגם מנדש פינטו שלנו.
פרנאו מנדש פינטו יצא למסע ונקלע למסע גדול יותר משאי פעם יכול היה לדמיין. הוא נתקל באנשים ומקומות שעליהם לא ידע, לא קרא, וגם לא היה יכול לדעת.
לפעמים, גם אנחנו יוצאים למסע קטן או גדול ולא באמת יודעים מה נלמד, מה נראה ומה יהיו החוויות שלנו. למשל, אנחנו יוצאים לטיול בכרמל. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שפתאום תיתקלו בשודדי ים? כנראה שלא, כי אין שודדי ים בכרמל. אבל בכל זאת, מה עושים כשיוצאים למסע? מתכוננים, אורזים נכון, לומדים קצת על המסלול שלנו. והכי חשוב, [מוזיקת רקע] לחייך ולדעת שלא משנה מה יקרה תמיד נהיה מוכנים. גם אל הלא צפוי, אל הבלתי מתוכנן ואל הלא נודע. בדיוק כמו פינטו.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
פיצקי: יובל, אני חייב להגיד שלמדתי המון מהפרק הזה.
יובל: באמת, פיצקי?
פיצקי: כן, כן. זה היה שיעור ממש-ממש חשוב.
יובל: וואו. אז… אז מה למדת, פיצקי? שלפעמים יש סערות בחיים, שלפעמים האונייה שלנו עולה על שרטון אבל אז אנחנו מבינים בעצם שהגענו למקום מיוחד. ש…
פיצקי: לא, לא, יובל, לא, לא. שאני רוצה להיות…
יובל: מה? מגלה ארצות?
פיצקי: לא, לא.
יובל: מושל פורטוגלי?
פיצקי: לא, לא. אני רוצה להיות שודד ים.
יובל: לא, פיצקי, מה פתאום? זה לא מה שהתכוונתי.
[קרקור של תוכי]
יובל: מה זה פיצקי? מאיפה השגת תוכי?
[רחש גלים ומוזיקה קצבית]
יובל: לא, פיצקי, מה זה? תוריד את הרטייה. לא, פיצקי, זה לא הייתה הכוונה של הפרק. פיצקי, תעצור, תעזוב את המשוט. פיצקי, עצור, עצור.
פיצקי: פיצקי מנדש פינטו יוצא לכבוש את העולם. יובל, סליחה, להודו אני פונה פה ימינה או שמאלה?
יובל: אוי, פיצקי, פיצקי.
[מוזיקת רקע קצבית מסתיימת]
[מוזיקת סיום]
מחקר, כתיבה ולא קרוב משפחה של דונה גרציה - יובל מלחי.
עריכת לשון ותיבלה את הפרק בפלפל שחור [מתעטש] - דינה בר-מנחם.
עיצוב פסקול, מיקס, ובנה את החומה הקטנה - רוני קלדרון.
הפקה ואנשים שאולי יום אחד ישלחו אותי להפלגה עד להודו, כדי שאשחזר את המסלול של פינטו. ואולי הספינה שלי תתרסק ואני אגיע לאי עם אנשים שלא היו ידועים לעולם, והם יהפכו אותי לראש השבט, ואז הם ילמדו אותי להטיל חנית ו… אוי, לאן הלכתי? אה… מי… כן - תומר מיכלזון, ליהיא צדוק ורני שחר.
אני יובל מלחי. "היסטוריה לילדים וילדות".
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments