top of page
ענת כהנא

היסטוריה לילדים - ג'ינגיס חאן

לפני קרוב לאלף שנים נולד במונגוליה ג'ינגיס חאן, שאיחד את השבטים המונגולים והפך אותם לגדודי צבא אימתניים. ממלכתם הייתה מהממלכות הגדולות שראה העולם


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/08/2017.

קריין: כאן בהרצאה עוד, להתחבר לידע, בכל זמן שתרצו.

[מנגינת פתיחה]

יובל: היסטוריה לילדים עם יובל מלחי, פרק מספר 12.

ג'ינגיס חאן.

לפני קרוב לאלף שנים, נולד במונגוליה ילד ושמו טמוג'ין.

הוא לא היה ילד מיוחד או שונה מאוד מכל הילדים האחרים, אך משבגר, הוא איחד את שבטי המונגולים, שהירבו עד אז להילחם בינם לבין עצמם. הוא הפך למנהיג רב עוצמה, ונקרא שליט העולם, או ג'ינגיס חאן. הוא הקים גדודי צבא אימתניים, והם כבשו את יבשת אסיה, והגיעו עד אירופה.

ממלכתו של ג'ינגיס חאן קמה בסערה, והייתה אחת הממלכות הגדולות ביותר, שראה העולם מעודו.

[מנגינה]

בשנת 1162 נולד במונגוליה ילד ושמו טמוג'ין.

מונגוליה שוכנת במזרח יבשת אסיה, בין סין בדרומה לרוסיה בצפונה.

טמוג'ין השתייך לשבט מונגולי, שכמו כל השבטים האחרים, נדד בערבות הקפואות וביערות של מונגוליה. אביו עמד בראש אחד השבטים הללו. כשהיה טמוג'ין בן תשע נבחרה לו כלה צעירה, והשניים היו אמורים להינשא כשימלאו לו 12 שנים. באחד הימים הזמין שבט שכן את אביו לארוחה ואביו הורעל ומת.

[מנגינה]

עד מהרה חזר טמוג'ין לשבטו כדי לרשת את כס אביו, אך להפתעתו לא רצה בו השבט שלו, ואף נידה אותו ואת משפחתו. טמוג'ין הצעיר ואחיו דאגו לאימם, ואף שחיו בעוני מחפיר, פיתח טמוג'ין אישיות חזקה וקשוחה, ועסק שנים רבות בצייד למחייתה של משפחתו.

לא היה קל אז לשרוד לבד בערבות של מונגוליה. אמו של טמוג'ין לימדה אותו שכדי לשרוד, יצטרך לכרות בריתות גם עם אויבים לשעבר. וזה היה שיעור חשוב לחיים.

[מנגינה]

בהגיעו לבגרות, התגלה טמוג'ין אדם אמיץ וקשוח, ואט-אט החלו מונגולים רבים להעריצו ולשמוע בקולו. טמוג'ין קיווה כי יוכל לאחד את כל שבטי מונגוליה לקהילה אחת גדולה וחזקה. רבים מהשבטים נלחמו זה בזה, ולכן היו חלשים, במיוחד כאשר תקף אותם אויב חיצוני. לא כל השבטים הסכימו עם טמוג'ין, והיו שסירבו להתאחד.

טמוג'ין נלחם באותם שבטים, בקרבות עזים, ולאחר שהיה מנצח שבט יריב, היה פורס עליו את חסותו, ודואג לאלמנות וליתומים בו. טמוג'ין זכר בוודאי את הימים הקשים שבהם נאלץ לדאוג לבדו, לאמו ולאחיו. עד מהרה נוצרה סביבו חברה גדולה ומלוכדת, ואחרי כל ניצחון, הלך כוחו והתעצם עוד.

בשנת 1206, כשהיה בן 40, הצליח טמוג'ין לאחד את כל שבטי המונגולים. אנשי מונגוליה החלו לכנותו ג'ינגיס חאן, גדול השליטים, או שליט העולם.

[מנגינה]

במקומות שבהם עונת גידול היבולים קצרה והחורף קשה, כמעט אי אפשר לקיים חיים המבוססים על חקלאות. בלית ברירה נאלצים האנשים החיים במקומות הללו לנדוד ולמצוא כרי מרעה לבהמות שלהם. הבהמות במונגוליה, בעיקר הכבש, העז, הגמל הדו דבשתי, היאק והסוס, יכולים להתקיים בתנאים כאלה מצוין, והם גם משמשים מקור לבשר, חלב וצמר. עד היום תושבי מונגוליה נודדים בין כרי המרעה כדי למצוא מזון לבהמות.

המונגולים חיו בתנאים לא פשוטים, וכך הפכו ללוחמים קשוחים ואמיצים. המונגולים רכבו על סוסים קטנים וחזקים. לא סוסי פוני, אלא סוסים קטנים יותר. הם היו קשתים מעולים, ידעו לירות חץ ולפגוע ממרחק גדול בעת דהירה על סוס.

כל עוד הם נלחמו זה בזה, הם היו חלשים, ולא איימו על שכניהם. ברגע שהתאחדו, היה קשה לעצור אותם, והם הטילו אימה על סביבתם.

אוכלוסיית סין הייתה גדולה פי עשרה מזו של המונגולים. הסינים הכריחו שבטים מונגולים שהתגוררו סמוך אליהם לשלם מיסים. ג'ינגיס חאן רצה לשים קץ לשליטה של סין במונגוליה, ובמשך 12 השנים הבאות פלשו המונגולים לסין בטקטיקות נועזות. הם חצו את מדבר גובי העצום ושתו את דם סוסיהם. הם הפתיעו את הממלכות הסיניות, כאשר הגיחו במקומות שבהם הם הפתיעו את הסינים. באותם ימים לא הייתה החומה הסינית גדולה ועבה כפי שהיא כיום, ובמקומות רבים היה אפשר לעבור דרכה בקלות יחסית.

ג'ינגיס חאן עשה דברים שלא נהגו לעשותם במונגוליה לפניו. במקום למנות קרובי משפחה לתפקידים בכירים בצבאו, הוא מינה מפקדים על פי נאמנותם ועל פי יכולתם. היום הדבר הזה נראה לנו הגיוני. אז הרעיון היה מהפכני.

ג'ינגיס חאן גם אהב ללמוד דברים חדשים. כאשר כבש את סין, הוא גילה טכנולוגיות חדשות להטלת מצור על ערים. הוא אימץ את אותן טכנולוגיות וצירף את המהנדסים הסינים לצבאו. כאשר היה צבאו כובש עיר, היה ג'ינגיס חאן הורג את כל הגברים הלוחמים, אך חס על חייהם של המהנדסים, שיכלו לעזור לצבאו בעתיד.

לאחר כ-12 שנות לחימה רצופות, הביסו המונגולים את אויביהם בצפונה של סין. ממלכתם הפכה לממלכה רחבת ידיים, שגבלה במערבה בממלכה אסלאמית גדולה, האימפריה הח'וארזמית. אם לא שמעתם על הממלכה הזאת, יש לזה סיבה. הסיבה היא ג'ינגיס חאן.

[מנגינה]

ג'ינגיס חאן שאף לפתח את המסחר עם ממלכת פרס האדירה שמדרום מערב למונגוליה, ולשם כך הקים דרך מסחר ארוכה, כדי שסוחרים יוכלו לעבור מפרס למונגוליה במהירות ובבטחה. דרך זו עברה גם בממלכה הח'וארזמית, ממלכה אסלאמית ענקית שחלשה על כל צפון מרכז אסיה. ג'ינגיס חאן ניסה ליצור קשרי מסחר עם מוחמד עלאא א-דין, השליט המוסלמי של הממלכה הח'וארזמית. בתחילה הדבר התאים לשליט, שנקרא גם השאה, כיוון שהיה לו סכסוך על השליטה בעולם המוסלמי עם החליפות הבגדדית, ששכנה מדרום לממלכתו. ההסכם בין השאה לג'ינגיס חאן קבע כי השיירות המונגוליות לפרס יוכלו לעבור בארצו ללא פגע. אך בחלוף השנים, חשש השליט המוסלמי כי המונגולים הולכים ומתחזקים עד כי הם מאיימים על ממלכתו. סיפורים שהגיעו אליו מסין תיארו את אכזריותם של המונגולים, והמתיחות בין הממלכות הלכה וגברה.

[מנגינה]

לנוכח המתיחות הגוברת בין החואריזמים למונגולים, שלח ג'ינגיס חאן משלחת של 500 איש, בליווי גמלים עמוסי סחורות, לעבר בירת הממלכה הח'וארזמית, אות של רצון טוב. נוסף על כך, הוא שלח דיפלומטים מטעמו, אחד מהם אפילו מוסלמי, כדי שיסביר לשאה, שפניו לשלום.

שליחיו של השאה עצרו את השיירה בדרכה, האשימו את אנשיה בריגול, ואף הוציאו אותם אחר כך להורג. כך עשו גם לדיפלומט המוסלמי. זה היה עלבון קשה לג'ינגיס חאן.

כשהגיע דבר המעשה לאוזניו, הוא החל להכין את צבאו למלחמה מול החואריזמים.

בשנת 1219 יצא הצבא המונגולי לדרכו עם כמאה אלף חיילים. רובם רוכבים מנוסים, שידעו לירות בחץ וקשת בדיוק ובמהירות. נוסף על הפרשים, הצטרפו למונגולים גם מהנדסים, סינים בעיקר, שבנו מכונות מצור או בליסטראות. אלה היו מכונות שהטילו סלעים ואבנים ממרחק רב אל עבר העיר הנצורה. הסלעים האדירים פגעו בחומות ומוטטו אותן, וגם גרמו להרס רב בתוך הערים. השילוב הזה של פרשים אמיצים ומהנדסים מוכשרים הפך את הצבא המונגולי לצבא אימתני, יעיל ומפחיד.

[מנגינה]

המונגולים נקטו כמה טקטיקות חכמות ונועזות. אחת מהן הייתה אסטרטגיית הפיתיון. המונגולים היו שולחים קדימה כוח ראשון, לא גדול במיוחד, כדי לתקוף את האויב. לאחר שהכוח היה סופג אבדות רבות, היו החיילים נמלטים. חיל המשמר של העיר שאותו תקפו היה רודף אחרי הרוכבים הנמלטים. כשהיה עומד להדביק אותם, היו מופיעים פתאום עשרות אלפי קשתים ופרשים מונגולים ומשמידים את חיל המשמר. הכוח המונגולי היה צועד אל עבר העיר, שנשארה כמעט בלא כוח מגן, וכובש אותה בקלות.

אף על פי שלאימפריה הח'וארזמית היו יותר חיילים, ולמרות הביצורים האדירים של ערי הממלכה, הצליחו המונגולים לכבוש את האימפריה העשירה ורחבת הידיים בפחות משנתיים.

כל חייליו של השאה נהרגו או נמכרו לעבדות, והערים המתקדמות, סמרקנד ובוכרה, ערים שופעות תרבות ומסחר, הושמדו עד היסוד. המונגולים רצחו את מרבית התושבים של הערים הכבושות, ואת בעלי המלאכה והאמנים החזירו לסין ולמונגוליה במעמד של עבדים. את הנשים לקחו לחייליהם לשפחות.

הממלכה הח'וארזמית העצומה חרבה, ועימה הקהילה היהודית המפוארת שהייתה שם.

הטבח הגדול ביותר של המונגולים היה בעיר אורגנש. שם על כל חייל מונגולי הוטל להרוג עשרים איש. חמישים אלף החיילים המונגולים רצחו כמיליון תושבים, והחריבו את העיר עד היסוד.

ארץ שלמה שהייתה פוריה, עשירה, ועתירת חומר ותרבות נחרבה, ולא שבה לגדולתה. מרכז אסיה היה לשממה ולעזובה. המונגולים השאירו אחריהם עולם שבור ומנותץ, בלי שום תקווה. לא היה נעים בימים ההם להיות ח'וארזמי.

[מנגינה]

לאחר שמרכז אסיה היה בידיו פיצל ג'ינגיס חאן את צבאותיו לשניים, וכל אחד מהם ערך מסע מלחמה מהיר ומדהים בהצלחותיו.

הצבא הראשון, בפיקודם של שניים מסגניו, צ'בה וסבוטי, הקיף את הים הכספי מדרום, והגיע לקווקז מדרום לרוסיה. שם ניצח את שבטי הגיאורגים וכבש את האזור. זה היה אחד ממסעות הצבא המדהימים ביותר בהיסטוריה, שבו הביסו המונגולים את כל הצבאות שפגשו בדרך, וסביב הים הכספי.

המונגולים המשיכו לדרום רוסיה, ושם נתקלו בצבאותם של נסיכי רוסיה, שאז לא הייתה ממלכה אחת מאוחדת. הנסיכים הרוסים התאחדו שלא כדרכם, כדי להילחם במונגולים, אך נחלו מפלה צורבת. כמנהג המונגולים, הם לא לקחו שבויים, אלא הוציאו אותם להורג, גם את הנסיכים הרוסיים שנכנעו.

בשנת 1223 הגיע הצבא המונגולי לפאתי אירופה. בדיוק אז קרא ג'ינגיס חאן לצבאו לשוב למונגוליה. המונגולים נעצרו, הסתובבו, וחזרו עם השלל הרב מזרחה, הביתה. האירופים החלו לשקשק. הם לא ידעו אם יחזרו המונגולים, ומתי.

[מנגינה]

ג'ינגיס חאן עמד בראש חלקו השני של הצבא, והוא יצא במרדף אחר ג'לאל אלאדין בנו ויורשו של מוחמד שאה. ג'ינגיס חאן רצה לוודא שאף צאצא של השאה, לא ינסה להקים מחדש את האימפריה הח'וארזמית. ג'ינגיס חאן ניצח בקרב על גדות האינדוס, הזורם כיום בעיקר בפקיסטן של ימינו. אך אלאדין הצליח להימלט לדלהי בהודו. בתגובה, ערכו המונגולים פשיטות בצפון מערב הודו.

המונגולים כבר היו כמה שנים בדרכים, במלחמות אינסופיות, וג'ינגיס חאן חש שהגיעה העת לחזור למונגוליה. הוא הוביל את צבאו חזרה למונגוליה דרך אפגניסטן. שם השמיד את העיר הראת, שהייתה המרכז התרבותי החשוב ביותר במרכז אסיה של העולם העתיק, ונוסדה על ידי אלכסנדר מוקדון.

בשנת 1225, הגיע ג'ינגיס חאן בחזרה למונגוליה, ומיד יצא למסע מלחמה נגד שרידי הסינים, שנותרו נאמנים לקיסר, אותו ניצח לפני כעשור. כמובן שהמונגולים ניצחו גם כאן.

למעשה, תוך 14 שנים בלבד, הקים ג'ינגיס חאן את האימפריה הרצופה הגדולה ביותר, מאז ומעולם, מסין ועד מזרח אירופה. רק בריטניה הייתה גדולה ממנו בשטח, אך לא רציף. המושבות שלהם היו פזורות בכל רחבי העולם. המונגולים, כמו הבריטים בשיא גדולתם, שלטו על רבע מתושבי העולם.

[מנגינה]

בערוב ימיו, בחר ג'ינגיס חאן את בנו השלישי אוגודה ליורשו ופעל כך ששאר בניו יהיו נאמנים לו. הדבר יהפוך לסימן היכר של הממלכה המונגולית. השלטון לא יעבור בהכרח לבן הבכור, אלא למתאים ולראוי ביותר מן הבנים.

גם יהודה המכבי לא היה הבכור, אתם יודעים.

אחד מצאצאיו המפורסמים ביותר של ג'ינגיס חאן היה נכדו קובלאי חאן, שייסד שושלת קיסרות בסין ואף נפגש עם מרקו פולו.

במהלך מסע המלחמה לסין, ב-18 באוגוסט 1227 מת ג'ינגיס חאן. מי שנולד אנונימי ואפילו מועד לידתו לא ידוע, מת כגדול שליטי העולם. כאשר הלך לעולמו, הוא היה מנהיגה של אימפריה אדירה, מסין במזרח ועד נהר הדנייפר במערב רוסיה ואוקראינה. גופתו נקברה באדמה כמנהג המונגולים וקברו לא סומן. עד היום לא נודע מקום קבורתו, אך רבים מנסים למוצאו. יש המאמינים כי ג'ינגיס חאן נקבר עם אוצר עצום, וכי מי שימצא את קברו יהיה לאדם עשיר מאוד.

לאחר מותו של ג'ינגיס חאן, המשיכו צאצאיו את הכיבושים האדירים והרחיבו את האימפריה.

אוגדיי חאן, יורשו הראשון של ג'ינגיס חאן, עסק בעיקר בהרחבת האימפריה המונגולית באזור סין ואסיה. ואילו סגניו, גם הם צאצאיו של ג'ינגיס חאן, נשלחו להרחבת הכיבושים במערב.

כשהיו ברוסיה, שמעו המונגולים כי ממערב להם יש אזורים פוריים ורחבי ידיים. עתה הם היו בדרכם לשם. הם עברו במהירות במרכז אסיה, דרך אזור הקווקז, שנשאר בשליטת המונגולים. הם כבשו את ממלכת רוס של קייב, שהייתה ממלכה גדולה במזרח אירופה, וממנה צמחו רוסיה ואוקראינה. מלאכת הכיבוש ארכה כשלוש שנים, והכוח הצבאי בפיקודו של באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן, המשיך להתקדם מערבה.

כשהגיעו המונגולים לאדמת אירופה, הם הביסו את הצבא האדיר של ממלכת הונגריה, שהייתה מהגדולות והחזקות באירופה באותן שנים. היחידות המובילות של המונגולים הגיעו עד קרבת העיר וינה, באוסטריה. אך שם הצליחו אבירים מקומיים, בליווי בעלי ברית אירופאים, לעצור את הכוח המונגולי המוביל והחלו להתכונן לפלישת הכוח העיקרי של הצבא המונגולי.

לאירופים היה ברור שגרמניה ושאר הנסיכויות של מרכז אירופה עומדות ליפול בידיהם של המונגולים. אך דווקא, כשנראה שהמונגולים יכבשו את אירופה, הגיעה הבשורה על מותו של השליט, אוגדיי חאן.

עד היום אין אנו יודעים בוודאות מדוע עזבו המונגולים פתאום את אירופה. ייתכן שמפקד הצבא, באטו חאן, חזר למונגוליה כדי להיבחר ליורש האימפריה. ואולי בגלל החורף הקשה באירופה, חסר מזון לחיילים ולסוסים, או שהצבא לא רצה להמשיך להילחם במזג האוויר הקפוא אחרי שנים רבות כל כך.

תהיה הסיבה אשר תהיה, המונגולים חזרו אלפי קילומטרים מזרחה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה הגיעו לאירופה. אך עדיין לא תם סיפורם במזרח התיכון, והם עמדו להגיע לארץ ישראל ולירושלים.

[מנגינה]

באמצע המאה ה-13, שמסתיימת בשנת 1300, הגיעו המונגולים למזרח התיכון והשאירו אחריהם הרס נורא.

העיר בגדד, כיום בירת עיראק, הייתה אחת הערים המרכזיות בעולם, ומאות שנים הייתה בירת העולם המוסלמי. התגוררו בה יותר ממיליון איש: יהודים, נוצרים, פרסים, הודים, יוונים, ובני עמים רבים אחרים, וכולם עזרו להביא לפריחתה של העיר.

בשנת 1258 הגיעו המונגולים לעיר, ודרשו כי תיכנע. אם לא, הם איימו, לא יישאר אדם אחד חי בעיר. הבגדדים סרבו תחילה להיכנע, אך לאחר פחות משבועיים, התגברו המונגולים על מגני העיר, נכנסו לתוכה, וכפי שהבטיחו, הרסו את העיר הנאורה עד היסוד. כל המבנים החשובים בעיר, כולל המסגדים, הארמונות, הספריות, ובתי החולים, נהרסו לחלוטין. מתקני ההשקייה הייחודיים שלה נהרסו, ואוכלוסיית העיר הושמדה.

מבגדד פנו המונגולים מערבה, ומיד כבשו את סוריה. השליטים המוסלמים החזקים באזור, הממלוכים, ששלטו במצרים, החלו להתכונן למלחמה נגדם. לאחר שכבשו את סוריה, החלו המונגולים בפשיטות דרומה, לתוך ארץ ישראל, ואפילו הגיעו לירושלים והחריבו אותה כמעט עד היסוד. המונגולים הקימו בסיסים בשכם ובאשקלון, וחיכו לתגבור כוחותיהם, כדי להמשיך לפלוש דרומה.

המונגולים נחשבו עד אז לבלתי מנוצחים, אבל הממלוכים היו לוחמים מנוסים לא פחות. הם היו צאצאים של נוודים מאזור מרכז אסיה, וכמו המונגולים, התמחו ברכיבה על סוסים, בירי חץ וקשת, ובשימוש במגוון כלי נשק, כולל חניתות וגרזנים, שהשליכו בדיוק רב למרחק גדול. הצבא הממלוכי יצא ממצרים, והצבא המונגולי התאסף לרגלי הגלבוע, שם היו כרי דשא פוריים לבהמות.

שני הצבאות נפגשו בקרב סמוך לעין ג'אלות, המעיין של גוליית, בערבית. האזור נמצא בשטח מעיין חרוד של ימינו, שם יש מעיין. בשלושה בספטמבר אלף מאתיים ושישים נפגשו שני הצבאות בקרב קשה ואכזרי, ובסופו ניצחו הממלוכים. המפקד המונגולי נהרג במהלך הקרב, וצבאו נס צפונה.

הממלוכים רדפו אחרי המונגולים עד מעבר לדמשק, והשמידו בדרכם את כל היחידות המונגוליות שפגשו. זה היה ניצחון אדיר לממלוכים, ואחד הקרבות החשובים ביותר של ימי הביניים בארץ ישראל.

קרב עין ג'אלות סימן את סיום הכיבושים המונגולים במזרח התיכון. זמן קצר לאחריו, החלו כמה סיעות של צאצאי ג'ינגיס חאן להיאבק על השלטון באימפריה.

עד מהרה, נקלעו האימפריה המונגולית וצאצאיו של ג'ינגיס חאן, לשורה של קרבות וסכסוכים עקובים מדם. מגפת הדבר השחור שפרצה באסיה במאה ה-14, החלישה את כל הממלכות, והן התפרקו לנסיכויות קטנות, שהלכו ונעלמו לחלוטין עד המאה ה-17.

[מנגינה]

האימפריה העצומה שהקים ג'ינגיס חאן, שלטה על חלקים עצומים מיבשת אסיה, שבהם שוכנות כיום מדינות כמו סין, רוסיה ואיראן. האימפריה האדירה נעלמה כמעט באותה מהירות שבה הופיעה.

משקרסה האימפריה המונגולית, כבשו הסינים את מונגוליה, החריבו את בירתה, והשמידו את כל אוצרותיה. המונגולים חזרו להיות מה שהיו לפני ג'ינגיס חאן, רועים נוודים.

מורשת הכיבושים של ג'ינגיס חאן ויורשיו, היא מקור לגאווה עד היום בסין ובעיקר במונגוליה.

על פי מחקרים גנטיים, חצי אחוז מאוכלוסיית העולם, 16 מיליון איש, הם צאצאים ישירים של ג'ינגיס חאן ויורשיו. ג'ינגיס חאן היה לא רק אבי האומה המונגולית, אלא אבי הרבה מאוד אנשים.

[מנגינה]

המונגולים עשו את הלא יאמן, וברשות ג'ינגיס חאן הקימו אימפריה עצומה בכמה עשרות שנים. מבחינה צבאית זה היה הישג בלתי רגיל, מדהים, ללא צל של ספק. המונגולים חיברו את המזרח הרחוק עם אסיה המוסלמית ועם אירופה, ויצרו דרכי מסחר חדשות שחיברו בין התרבויות השונות.

אך בהיבט אחר, המונגולים הרסו ערים תרבותיות ונאורות, שוקקות חיים ומסחר, וגרמו לסבל שאין לתאר בכל יבשת אסיה ומזרח אירופה. אפשר לנסות לדמיין מה היה קורה אילולי השאירו הרס כזה.

האם בגדד הייתה עד היום עיר של גנים פורחים וספריות, של אסלאם נאור וסובלני?

האם הממלכות במזרח התיכון ובאירופה התאחדו בעקבות החשש מאויב רב עוצמה ומשובם של המונגולים?

אין ספק כי, ג'ינגיס חאן ויורשיו גרמו לשינויים מרחיקי לכת בעולם, שאנו חשים בהם גם כיום.

ואולי הכל טעות אחת גדולה?

במונגוליה היה קר מאוד, ואמא של ג'ינגיס חאן אמרה לו "לך ללבוש משהו", אבל הוא שמע "לך לכבוש משהו".

יכול להיות שהעולם שלנו השתנה בגלל סוודר?

[מנגינה]

את הפרק כתב עומרי אדומי.

עריכה לשונית: סמדר כהן.

רני שחר ואייל שינדלר הפיקו.

אני ערכתי וקריינתי.

תודה לכל מי שהשתתף בהכנת הפרק.

תודה לכם שהאזנתם.

אני יובל מלחי, היסטוריה לילדים.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

29 views0 comments

Comments


bottom of page