שמואל פאלאצ'י נולד וגדל במרוקו. הוא כעס על מלך ספרד ויצא לנקום בו עם צי של שודדי ים, חלקם יהודים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/11/2018.
פתיח: כאן עוד. להתחבר לידע, בכל זמן שתרצו.
[מוזיקה]
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.
[מוזיקת פתיחה]
יובל מלחי: הרב המרוקאי שהיה לשודד ים.
[מוזיקה]
שלום ילדים, היום אני עומד לספר לכם סיפור שנשמע כאילו הוא לקוח מסרט.
הסיפור התרחש לפני כ-400 שנה, בים התיכון, במרוקו, בספרד, באנגליה ובהולנד.
זהו סיפור על רב יהודי וצי של שודדי ים, שיצאו לנקום באימפריה הספרדית.
איזה סיפור?
[מוזיקה דרמטית]
שמואל פלאצ'י נולד במרוקו בשנת 1550.
כ-58 שנים לאחר גירוש ספרד, שהתרחש ב-1492.
משפחתו, כמו 200,000 יהודים אחרים, גורשה מהממלכה הספרדית בצו המלך, בחוסר כל.
שמואל גדל עם אחיו הצעיר יוסף, בהמלאח, הרובע היהודי, בעיר פאס שבמרוקו.
מקור השם קשור כנראה במלח, אבל אין יודעים בדיוק למה.
אולי יהודים סחרו במלח?
אולי המקום היה ליד ביצות מלח?
לא ברור.
בתמורה על השכונה החדשה שסיפק להם הסולטן, על היהודים היה לשלם לו מיסים כפולים.
ברובע היהודי של העיר פאס, התגוררו כפי הנראה בין 40 ל-50 אלף יהודים. רובם גורשו מספרד.
לא היה קל להיות יהודי במדינה מוסלמית.
מטייל ספרדי שביקר בעיר, סיפר כי לא אוהבים את היהודים, ואפילו אסור להם לנעול נעליים.
כדי שיוכלו לזהותם, הם גם חייבים לענוד פיסת בד צבעונית על בגדיהם.
בתקופות קשות, היו מטילים על היהודים מיסים כבדים, והם סיפרו כי לעתים נאלצו לחפש אוכל בזבל, כמו תרנגולים.
לא היה קל להיות יהודי במרוקו, או בכלל בארצות צפון אפריקה.
אבל זה עדיין היה טוב בהרבה, מלחיות באירופה תחת שלטון נוצרי, כמו בפורטוגל למשל.
שם לא הרשו ליהודים לשמור על יהדותם, ולנהוג לפיה.
[מוזיקה]
שמואל ואחיו הצעיר, יוסף, למדו שפות רבות בצעירותם, והיו בקיאים בערבית, ספרדית, פורטוגלית ועברית.
הספרדית שלהם הייתה מצוינת במיוחד, ואילו הצרפתית של שמואל ויוסף הייתה די גרועה.
הם למדו תורה ותלמוד, מפי אביהם, הרב יצחק פלאצ'י.
אבל לצד לימודי הקודש, דווקא קסמו לשמואל ויוסף, סיפוריו של דודם, שהירבה להסתובב בעולם.
הדוד: הייתי פה וקפץ עלי כריש, וביד אחת העפתי אותו, ואז הגיע לוויתן, נתתי לו מכת קרטה, אבל הוא היה ענק, וכמעט בלע אותי. טוב, אני חייב ללכת, אני מפליג הלילה.
שמואל: דוד, תישאר, עוד סיפור, עוד סיפור.
[מוזיקה]
מי שבגרו האחים, הם הפכו, הם הפכו לימאים, ועד מהרה, הפכו לשודדי ים, או פיראטים.
הם שדדו בעיקר ספינות של ספרדים, מכיוון שאלה נחשבו לאויבי העם היהודי ולאויבי מרוקו.
שמועות סיפרו, כי לאחר ששדדו ספינות ספרדיות, היו האחים נכנסים לנמלי ספרד, מחופשים לסוחרים, ומוכרים בהם את מה ששדדו ממש רגע קודם לכן.
[מוזיקה]
באותן שנים, במאה ה-16, הייתה ספרד מעצמה כלכלית ונחשבה למקום שטוב לחיות בו.
שמואל ואחיו יוסף ניסו להתקבל כתושבים בממלכה הספרדית, אך נדחו שוב ושוב בגלל יהדותם.
עד היום, לא ידוע לנו אם האחים באמת ניסו להתקבל כתושבים, או שהם היו במשימת ריגול סודית בשביל מלך מרוקו.
כך או כך, מלך ספרד דחה את בקשתם.
בשנת 1607, האחים הגיעו לספרד למטרות מסחר, ושוב ניסו להתקבל כתושבים.
גם הפעם בקשתם נדחתה.
נציגי האינקוויזיציה, החוקרים של הכנסייה הקתולית, חשדו באחים, והחלו לעקוב אחריהם.
האינקוויזיציה, הייתה זרוע של הכנסייה הקתולית, שחקרה אנשים, כדי לבחון אם הם נוצרים באמת, או רק מעמידים פנים.
על פי האמונה הנוצרית, להעמיד פני נוצרי זה חטא.
אם חוקרי האינקוויזיציה, חשדו במישהו או מישהי, שאינם נוצרים, הייתה להם הסמכות, לכלוא אותם, לענות אותם, להעמידם למשפט, ולעיתים גם להוציאם להורג.
[מוזיקה דרמטית]
האחים חשו בסכנה ונמלטו לביתו של שגריר צרפת במדריד. לאחר כמה חודשים, הצליחו האחים להמלט מספרד והפליגו להולנד. הם חשבו רק על דבר אחד.
נקמה.
[מוזיקה]
שמואל: ננקום בו
יוסף: אבל איך?
שמואל: אה, אולי נזרוק לו ביצים על הבית?
יוסף: לא, יש לי רעיון. נצלצל לו בפעמון, ונברח.
שמואל: לא, יש לי רעיון יותר טוב. בואו אחריי.
יוסף: אבל לאן? לאן אתה רץ?
שמואל?
שמואל, לאן הוא רץ?
שמואל?
[מוזיקה]
יובל מלחי: לא רק האחים עברו להולנד, אלא גם יהודים רבים אחרים.
באמצע המאה ה-16, המסתיימת בשנת 1600, יהודים עזבו את פורטוגל, ועברו לאנטוורפן הבלגית, שהייתה אז אחת הערים העשירות באירופה.
עד מהרה, הפכה העיר למרכז סחר עולמי, ויהודים רבים החלו להתיישב בה.
דווקא אז, הספרדים כבשו את העיר, והיהודים שוב נאלצו להימלט, הפעם צפונה, אל העיר אמסטרדם השכנה.
באמסטרדם, התירו ליהודים להיות יהודים, ואפילו להתפלל בגלוי.
זרם היהודים שבא למדינה, הלך והתגבר.
אמסטרדם נקראה בפי יהודי אירופה של התקופה, ירושלים של המערב.
[מוזיקה]
האחים פלאצ'י נמלטו מספרד, הגיעו להולנד, והחלו במאמץ דיפלומטי לרקום ברית צבאית בין מרוקו להולנד.
ההולנדים לא רצו לצאת במלחמה גלויה נגד האימפריה הספרדית, והציעו לשמואל להקים צי של שודדי ים הולנדים, ושהם כבר יספקו לו את כל הציוד הנדרש.
שמואל הסכים, והקים צי, שהיו בו נוצרים, מוסלמים ויהודים, שהמשותף לכולם, היה שנאתם לספרד.
וכך, יצא לו לדרך צי של שודדי ים, על גבי אוניות הולנדיות, פיראטיות, שהניפו את דגל מרוקו על תורן ספינתם, ומפקדיהם היו שני יהודים מרוקאים, חדורי אמונה.
על סיפון האונייה, היה טבח יהודי שהכין ארוחות כשרות, ועל פי שמועות, גם נבנה בה בית-כנסת.
האחים פלאצ'י ושודדי הים שלהם, שדדו אוניות ספרדיות ופורטוגליות רבות, וגרמו נזק עצום, לשתי האימפריות גם יחד.
[מוזיקה וקולות של אנשים שואגים]
המסע מהולנד למרוקו לא היה קל.
הוא נמשך חמישים יום, והיה מסוכן מאוד, אם הספינות ההולנדיות היו פוגשות ספינות של הצי הספרדי או שודדי ים אחרים, הם יכלו למצוא עצמם מארחים חברה לדגים.
שמואל ויוסף אחיו סיכנו את עצמם כל ימי חייהם.
לא היה קל להיות פיראט.
קודם כל, היה צריך להיות ימאי מעולה, ולהכיר את הים, את הרוח ואת זרמי המים.
קפטן טוב של ספינת פיראטים היה צריך להיות מנהיג קשוח, ולעיתים, אכזרי.
בספינה היה גם נווט שהיה חשוב מאוד לשייט.
לעיתים, נווטים נחטפו מספינות שנשדדו, ועברו לעבוד בספינות של שודדי ים.
בספינות הפיראטים היה גם רופא, שחילק צמחי מרפא ומרק חם, וגם בודד אנשים חולים משאר הצוות, כדי שלא ידביקו אחרים.
הרופא גם טיפל בפצעיהם של הפיראטים, לאחר קרב.
נגר הספינה היה משמש לעיתים גם מנתח, ואם היה בזה צורך, היה כורת איברים של פיראט פצוע. ואז עוד לא היו חומרי הרדמה. אווץ'.
[מוזיקה]
עוד אדם שהיה בספינת הפיראטים, היה מישהו שהיה אחראי לתותחים.
העוזר של האיש הזה, כונה "קוף אבק השריפה".
בדרך כלל, היה מדובר, בנער צעיר או בילד, שהיה רץ ומביא אבק שריפה לתותחים, מהמחסנים בתחתית הספינה.
מעניין לציין, שבכמה מספינות הפיראטים, היו שוטפים את הסיפון בחומץ, ומכבסים בגדים במי ים, כדי לשמור על היגיינה.
לא כל הפיראטים היו מזוהמים.
המזון בספינת הפיראטים, לא היה מגוון. ולא היו משלוחים בים התיכון.
הפיראטים אכלו בשר מיובש, דגנים או שיבולת שועל, גבינות קשות שיכלו להישמר לאורך זמן, ולחם יבש וקשה, כמו טוסט או קרקר.
[מוזיקה]
פיראט: אוי, אני רעב!
מה יש לאכול פה היום?
כן, מה יש?
לחם יבש ומים? נהדר!
אני כל כך אוהב לחם עם עובש ומים עכורים! (קול של צחוק)
[מוזיקה]
על כל ספינת פיראטים היה גם איש חביות.
תפקידו היה לייצר חביות, לשמר אותן, ולתקנן.
בחביות העץ שמרו מזון ומים, ואף שהמים איבדו מטריותם די מהר, אילו לא היו מגיעים למקום שיש בו מים, אלה היו מי השתייה היחידים שהיו להם למשך שבועות. מים עומדים.
מובן שעל הספינה היה גם אלכוהול, בעיקר בירה ויין.
שמואל, שהיה מראשוני היהודים באמסטרדם, הפך לחלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית בעיר, שהחלה לצמוח החל משנת 1605.
שמואל היה במניין הראשון שהתפלל בעיר, תרם כספים להקמת בתי כנסת, ותמך בקהילה במשך כל ימי חייו.
הקהילה כה העריכה את פועלו, עד כי העניקה לו תואר כבוד של רב, ועתה, נקרא בפי כולם, הרב שמואל פלאצ'י.
[מוזיקה]
בסתיו 1613, כשהיה בשנות ה-60 לחייו, יצא שמואל פלאצ'י למסע פיראטי נוסף נגד ספרד.
בשל סופה הוא נאלץ לעגון באנגליה, והשגריר הספרדי דאג שיעצר ויובל למשפט.
במשפט, הוא הואשם כי היה שודד ים.
לאחר שהוא הורשע, הוא נידון לכליאה.
הנסיך ההולנדי כתב למלך אנגליה שהוא זועם על היחס ששמואל זכה לו.
עד מהרה, הועבר שמואל למעצר בית בביתו של ראש עיריית לונדון, ומאוחר יותר, זוכה מכל אשמה.
שמואל פלאצ'י חזר להולנד, שם התקבל כגיבור.
בשנות חייו, עזר שמואל ליהודים פורטוגליים אנוסים רבים שהיגרו לאמסטרדם וחזרו ליהדותם.
הוא היה אחד ממייסדי הקהילה בעיר.
לימים, הקהילה הזאת תהיה שותפה מלאה בהפיכתה של הולנד למעצמה עולמית.
[מוזיקה]
בשנת 1616, הלך לעולמו הרב שמואל פלאצ'י.
לווייתו הפכה לתהלוכה עצומה.
כל הקהילה היהודית באמסטרדם, רבים מתושבי העיר הלא יהודים, ואפילו הנסיך ההולנדי בכבודו ובעצמו, ליוו אותו לקברו.
שמואל פלאצ'י חי חיים מלאי תהפוכות.
הוא היה סוחר, פיראט, דיפלומט, מרגל, ואחד מעמודי התווך של הקהילה היהודית החדשה בהולנד.
הוא היה אחת הדמויות המרתקות ביותר, שקמו בהיסטוריה של העם היהודי.
אז קדימה, אמרו יחד איתי.
שירה בקול של פיראטים: אנו שודדי ים נחמדים, שודדי ים יהודים.
שמע ישראל וסכין בפה, אנו שודדים מאוד יפה.
אוהבים לראות את האויבים, צועקים זהירות היהודים באים.
אויווי, אויווי, אויווי, אויווי, אויווי.
[מוזיקת סיום של גיטרה]
מחקר כתיבה וקריינות, יובל מלחי.
עריכת לשון וצחצוח חרבות, סמדר כהן.
הקלטה עם תוכי על הכתף, אלון מקלר.
מיקס ורגל מעץ, אסף רפפורט.
הפקה וחלוקת שלל, רני שחר ואייל שינדלר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה