היסטוריה לילדים - אמיליה ארהארט

לפני כמאה שנים עולם התעופה היה בחיתוליו. ממש בתחילת הדרך. המטוסים היו מכונות פשוטות שטסו למרחקים קצרים והיו בהם לא מעט תקלות. באותה תקופה חיה טייסת נועזת ששברה שיאי תעופה רבים, שהעזה לעשות מה שאיש לא עשה לפניה ושעד היום כותבים עליה ו... מחפשים אותה

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/05/2022.

‏[חסות]

‏קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". "כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.

‏אמיליה ארהארט.

‏שלום, ילדים. שלום, ילדות. לפני כ-100 שנים, עולם התעופה היה בחיתוליו, ממש בתחילת הדרך.

‏[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

‏המטוסים היו מכונות פשוטות, שטסו למרחקים קצרים יחסית, וכיוון שהיו אלה הדגמים הראשונים, היו בהם המון תקלות.

‏[מוזיקת רקע דרמטית]

‏היום אספר לכם את סיפורה של אחת הטייסות הנועזות של אותה תקופה. טייסת נועזת ששברה שיאי תעופה רבים. אישה שהעזה לעשות מה שאיש לא עשה לפניה, ושעד היום כותבים עליה ומחפשים אותה.

‏זהו סיפורה של אמיליה ארהארט.

‏[מוזיקת רקע דרמטית מסתיימת]

‏אמיליה ארהארט נולדה בשנת 1897 במדינת קנזס שבמרכז ארצות הברית. אביה, אדווין ארהארט, היה עורך דין, אך הוא חיבב אלכוהול יותר מדי, ולא הצליח להישאר בעבודה אחת זמן רב.

‏[מוזיקת רקע]

‏לאמיליה הייתה אחות בשם מיוריאל, ושתיהן אהבו מאוד לטפס על עצים, להחליק במזחלת, ואפילו לצוד חולדות בעזרת רובה. איכס.

‏אמיליה אהבה חיות, אבל לא כלבים או חתולים, אלא תולעים, חרגולים ואפילו קרפדות. באחד מטיולי המשפחה, ראתה אמיליה רכבת הרים, והחליטה לבנות רמפה משל עצמה. היא חיברה קרש לקרש, ובסופו של דבר, חיברה את הרמפה לגג ביתן הכלים, שהיה סמוך לביתה. אמיליה עלתה לראש הרמפה, החליקה במהירות בתוך קופסת עץ ועפה באוויר.

‏אמיליה: [במבטא אמריקאי] יוהו, אני באוויר. איזו תחושה נהדרת.

‏יובל: אמיליה, תיזהרי.

‏אמיליה: השמיים מדהימים, והדשא נראה מדהים מכאן, וואו!

‏יובל: אמיליה?

‏אמיליה: מה? מה אתה רוצה?

‏יובל: איך את מתכוונת לנחות?

‏אמיליה: לנחות? [מצחקקת] אוי, על זה לא חשבתי, לצערי. אוי ואבוי. [נפילה] אחחח.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏עד גיל 12 למדה אמיליה בבית בעזרת הוריה. היא הייתה תלמידה טובה ואהבה במיוחד מדעים. היא הייתה ילדה סקרנית ורצתה ללמוד על העולם - ממה הוא עשוי, מתי הוא נוצר ואיך הוא פועל.

‏[מוזיקת רקע]

‏באותן שנים, עבד אביה של אמיליה בתור עורך דין של חברת רכבות, והמשפחה עברה ממקום למקום. כאשר גרו במדינת איווה בארצות הברית, אמיליה ואביה ביקרו ביריד. האטרקציה הגדולה של היריד הייתה מטוס. השנה הייתה 1907, והמטוס של האחים רייט נבנה רק כמה שנים קודם לכן. אמיליה לא התלהבה בכלל מהמטוס, ותיארה אותו כדבר עשוי מחוט חלוד ולא מעניין בכלל. היא חזרה עם אביה לקרוסלה.

‏[מוזיקת רקע מתחלפת במנגינת יריד]

‏[מנגינה מסתיימת]

‏בשלב מסוים אביה של אמיליה פוטר מעבודתו, והמשפחה חייתה בעזרת כספים שקיבלו בירושה מסבתה של אמיליה. בשנת 1915 עברה אם המשפחה עם בנותיה להתגורר בשיקגו. אמיליה הייתה תלמידה אומללה, ונכתב עליה שהיא "הילדה בלבוש החום שתמיד הולכת לבד".

‏[מוזיקת רקע]

‏כל זה לא הפריע לה לחלום על קריירה אמיתית ומשמעותית. היא רצתה ליצור שינוי, בדומה לנשים אחרות שחיו בתקופתה, והיא גזרה כתבות מהעיתון שעסקו בנשים פורצות דרך.

‏בשנת 1917 סיימה אמיליה את לימודיה בבית הספר, ועברה ללמוד באוניברסיטה, אלא שהיא עזבה את הלימודים זמן קצר לאחר מכן. באותן שנים התרחשה מלחמת העולם הראשונה. [הפגזה] וכשאמיליה נתקלה בחיילים פצועים ששבו משדות הקרב של אירופה, היא החליטה שהיא חייבת לעזור להם. היא עברה הכשרה מהירה כדי להיות עוזרת אחות, חילקה תרופות והכינה אוכל בבית החולים של הצלב האדום עד שהסתיימה המלחמה.

‏באותם הימים השתוללה בעולם מגפת השפעת הספרדית, מגפת שפעת קשה. גם אמיליה חלתה בשפעת הספרדית, ושהתה חודשיים שלמים בבית החולים בשל דלקת ריאות.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏לאחר שהחלימה, המשיכה לסבול מכאבים בסינוסים, חללים שנמצאים בגולגולת, ולפעמים מתפתחת בהם דלקת לא נעימה. אמיליה עברה כמה וכמה ניתוחים, אך הם לא הצליחו לשפר את מצבה, ולאורך שנים היא סבלה מכאבי ראש.

‏באותה השנה ביקרו אמיליה וחברתה ביריד תעופה. [מוזיקת רקע קצבית] גולת הכותרת הייתה תצוגת תעופה של מטוס קרב אדום שנקרא "אלוף ההפלות", בשל כמות מטוסי האויב שהפיל לאורך המלחמה. הטייס ראה את אמיליה וחברתה והחל לצלול עם מטוסו לכיוונן, אך אמיליה לא נבהלה ולא זזה. [מטוס חולף] לימים היא תאמר: "אני מאמינה כי המטוס האדום הזה ניסה לומר לי משהו כאשר חלף על פניי".

‏זמן מה לאחר מכן, ביקרה אמיליה בתערוכה נוספת, ואפילו התנסתה בטיסה בת עשר דקות לצד טייס צבאי ידוע. הטיסה הזו שינתה את חייה. [מטוס חולף]

‏[מוזיקת רקע משתנה]

‏"ברגע שהתרוממנו יותר מ-200 או 300 רגל מעל האדמה", היא סיפרה, "ידעתי שעליי לטוס". היא החליטה להקדיש את חייה לטיסה.

‏בעולם התעופה והימאות מודדים מרחק וגובה באמצעות מידה בשם "רגל", מידת אורך קדומה של כ-30 סנטימטרים. מדידה באמצעות רגל הייתה מקובלת באנגליה בתחום הימאות, וממנה היא עברה גם לתחום התעופה. 200 רגל למשל, הם 61 מטרים.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אמיליה רצתה מאוד לטוס שוב, והיא עבדה בכל עבודה שהיא יכלה כדי לחסוך כסף לשיעורי טיסה. היא עבדה בתור צלמת, נהגת משאית ואף מזכירה.

‏[מוזיקת רקע מתחדשת]

‏בתחילת שנת 1921 החלה אמיליה ללמוד כיצד להטיס מטוס. אל השיעורים שלה היא הגיעה באוטובוס, אך מהתחנה בה ירדה, היה עליה ללכת מרחק של שעת הליכה. מורתה הייתה אניטה סנוק, ששם החיבה שלה היה Neta. היא הייתה האישה הראשונה אי פעם שניהלה בית ספר לטיסה.

‏חצי שנה לאחר שהחלה ללמוד לטוס, רכשה אמיליה את מטוסה הראשון. מטוס צהוב מסוג "Kinner" שקיבל את הכינוי "קנרי" או "קנרית", ציפור בעלת נוצות צהובות.

‏באוקטובר 1922 הטיסה אמיליה את מטוסה לגובה של 14,000 רגל, כ-4,300 מטרים, [מטוס חולף] ובכך קבעה שיא עולמי חדש לנשים. [מוזיקת רקע מסתיימת עם רעש של מטוס חולף] היא הוציאה רישיון טייס מהאיחוד הבין-לאומי לאווירונאוטיקה, האישה ה-16 בהיסטוריה לעשות זאת.

‏[מוזיקת רקע]

‏לטוס היה, ועדיין, נחשב לדבר יקר. כדי לממן את הוצאות הטיסה, השתמשה אמיליה בכספי הירושה מסבתה, אך בשל השקעה לא נכונה, הכספים ירדו לטמיון, ואמיליה נותרה ללא מימון.

‏'טמיון' היא מילה מהשפה היוונית ופירושה אוצר. המונח 'ירד לטמיון' הוא כסף שעבר לאוצר המדינה ולא ישוב יותר.

‏אמיליה נאלצה למכור את מטוסה וקנתה במקומו רכב. היא עברה ניתוחים נוספים לטיפול בדלקת הסינוסים שלה, עד שאחד הניתוחים הצליח! אמיליה ניסתה לחזור ללימודים באוניברסיטה, אך נאלצה לפרוש, בגלל שלא היה לה את הכסף הנדרש. היא עברה לעיר בוסטון בצפון מזרח ארצות הברית, וניסתה למצוא עבודה מכניסה, אך לא הצליחה. היא עברה מעבודה לעבודה, אך למרות כל זאת, המשיכה אמיליה להתעניין בתעופה, ואף נבחרה להיות סגנית נשיאת הסניף של ההתאחדות לאווירונאוטיקה בבוסטון. עד מהרה אמיליה החלה למכור מטוסים, וכתבה טור בענייני תעופה לעיתון מקומי. היא הפכה לדמות ציבורית ומוכרת בקהילת התעופה.

‏[מוזיקת רקע מתחלפת במוזיקה דרמטית]

‏בשנת 1927 הטייס צ'ארלס לינדברג עשה היסטוריה. הוא חצה בטיסה ישירה את האוקיינוס האטלנטי והצליח להגיע מניו יורק לפריז בטיסה ישירה, בלי עצירות.

‏אישה אמריקנית עשירה שהתגוררה בלונדון, רצתה להיות האישה הראשונה לחצות את האוקיינוס האטלנטי, אך כשהבינה עד כמה מסוכנת הייתה הטיסה, החלה לחפש אחר אישה אחרת שתעשה זאת במקומה. היא מצאה את אמיליה ארהארט והתקשרה אליה.

‏[צלצול טלפון]

‏אישה עשירה: [במבטא אמריקאי] שלום, אני מדברת עם אמיליה?

‏אמיליה: [במבטא אמריקאי] כן, זאת אני.

‏אישה עשירה: הו, אני מתה על השיר הזה.

‏אמיליה: מה?

‏אישה עשירה: לא משנה. את אוהבת לטוס?

‏אמיליה: אין דבר שאני אוהבת יותר מלטוס.

‏אישה עשירה: והיית רוצה לעשות משהו עבור עולם התעופה?

‏אמיליה: בטח, בטח.

‏אישה עשירה: ועבור נשים?

‏אמיליה: ברור! ברור!

‏אישה עשירה: הו, יופי. אני רוצה להציע לך לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי.

‏אמיליה: באמת?

‏אישה עשירה: כן, אני אשלם עבור זה.

‏אמיליה: בטח שאני מסכימה.

‏אישה עשירה: הו, יופי. אז אני אדבר עם הטייס ותצאו לדרך.

‏אמיליה: טייס? מה זאת אומרת טייס? אני טייסת. [ניתוק] הלו? הלו? אישה עשירה מלונדון? הלו? לאן היא נעלמה?

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אמיליה הסכימה להשתתף בטיסה, אך עד מהרה גילתה כי תפקידה הוא להיות נוסעת בלבד. שני הטייסים שאיתם טסה, לא הרשו לה לגעת בהגאים. היא סיפרה שהרגישה כמו שק תפוחי אדמה.

‏[מוזיקת רקע קצבית]

‏למרות האכזבה של אמיליה, ולמרות שהיא לא קיבלה כסף עבור האתגר, כאשר נחתו השלושה באנגליה, תשומת הלב של העיתונאים נסבה אך ורק אחר האישה שעשתה היסטוריה. תהלוכה מרשימה נערכה לכבוד צוות הטיסה, והם אף הוזמנו לבית הלבן בארצות הברית.

‏אמיליה פרסמה ספר על חוויותיה בטיסה. היא קראה לו '20 שעות ו-40 דקות' [כך במקור], הזמן שלקח לה לטוס מארצות הברית לאנגליה. עד מהרה אמיליה הפכה מפורסמת מאוד, [מוזיקת רקע מסתיימת] והתמנתה לנשיאה של ארגון נשים שמטרתו הייתה לקדם נשים בעולם התעופה.

‏אמיליה המשיכה לכתוב ולפרסם ספרים ומוציא לאור בשם ג'ורג' פוטנם, עזר לה. השניים עבדו יחד על ספריה של אמיליה במשך שעות רבות, והם גם התאהבו והתחתנו.

‏[מוזיקת רקע]

‏אמיליה כתבה בספריה על תחושות פחד או התרגשות, והפיחה חיים ברגעים שרק טייסים מעטים חוו. מדי פעם היו מעבירים את תשדורת הקשר במטוסה של אמיליה בשידור ישיר ברדיו, כך שהמאזינים חוו עמה את חווית הטיסה. פוטנם מצידו ארגן עבורה הרצאות והשתמש בתמונותיה כדי לקדם מכירת מזוודות, פיג'מות ואפילו בגדי ספורט.

‏בשנת 1928 הייתה אמיליה לאישה הראשונה שחצתה את כל ארצות הברית בטיסה. שנה לאחר מכן, השתתפה במירוץ מטוסים והגיעה במקום השלישי. היא גם טסה לגובה של 18,000 רגל, ושוב, שברה את השיא העולמי לנשים, והיא רצתה עוד. בשנת 1932 המריאה אמיליה ארהארט מקנדה, מזרחה לכיוון פריז. היא עמדה לנסות להיות האישה הראשונה שחוצה את האוקיינוס האטלנטי בטיסה רצופה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏היא נסעה עם העיתון עם התאריך של אותו יום, כדי שיאמינו לה כשהיא תנחת. אבל מזג האוויר לא שיחק לטובתה. [רעמים] אמיליה נאלצה לטוס דרך עננים רבים, וקרח הצטבר על כנפי המטוס שלה.

‏[מוזיקת רקע]

‏בשלב מסוים היא הבינה שלא תגיע לפריז, והחליטה לחפש מקום לנחות בו. לאחר 15 שעות טיסה רצופות, היא נחתה בצפון אירלנד, בשדה פתוח. ביומנה היא תיארה את רגע הנחיתה, שלאחריו ראתה חוואי שרעה את פרותיו. [געיית פרה]

‏"סליחה? איפה אני?", שאלה אמיליה.

‏"את בלונדונדרי, אירלנד", ענה החוואי. "מאיפה את?"

‏אמיליה: "אני מאמריקה."

‏חוואי: "כן, כן, בטח. אישה שלובשת מכנסיים וסבורה שהגיעה מאמריקה עד לאירלנד, את בטח משוגעת."

‏אמיליה טסה מאירלנד ללונדון והתקבלה כגיבורה בינלאומית. עם שובה לארצות הברית, היא שוב הוזמנה לבית הלבן, קיבלה פרסים ומדליות והייתה לשיחת היום. היא הפכה לאדם נערץ גם על ידי נשים וגם על ידי גברים. בעיתוני ארץ ישראל של אותה התקופה קראו לאמיליה "המעופפת". וכך נכתב עליה: "לכבודה של 'המעופפת' ארהארט. הגברת אמיליה ארהארט פוטנם, האישה הראשונה שעברה לבדה בטיסה את האוקיינוס האטלנטי, היא כיום גיבור היום בלונדון. בכל מקום בואה, מתאספים המונים ומתריעים לכבודה". כך היה כתוב בעיתון, מילה במילה.

‏בכל העולם נכתבו עליה כתבות, אבל אמיליה רצתה עוד.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏היא טסה מהוואי, אי באוקיינוס השקט, עד לחוף המערבי של ארצות הברית, מרחק של כ-4,000 קילומטרים, ובכך הייתה לאדם הראשון שחצה גם את האוקיינוס האטלנטי וגם את האוקיינוס השקט. בשנת 1935 היא טסה בטיסה ישירה מניו יורק למקסיקו סיטי. מרחק של יותר מ-2,500 קילומטרים. קהל עצום חיכה לה עם נחיתתה. בכל העולם דיברו על אמיליה, שהמשיכה לשבור שיאים, אבל אמיליה רצתה עוד.

‏[מוזיקת רקע]

‏יובל: אמיליה, אני פה עם כל הילדים. אה, רציתי לשאול אותך אם… אם זה נכון?

‏אמיליה: [במבטא אמריקאי] מה נכון?

‏יובל: שרצית עוד.

‏אמיליה: הו, בטח שרציתי עוד. אני אכלתי עוגת שוקולד כל כך טעימה, ו… ואני ישר אמרתי, אני רוצה עוד.

‏יובל: לא, לא דיברתי על עוגת שוקולד. אני דיברתי על משהו אחר, על…

‏אמיליה: הו, כן, כן. אני אוהבת מילקשייק. אחרי ששתיתי אחד ממש טעים, בטעם ונילה, אני רציתי עוד.

‏יובל: לא! אמיליה, לא. אני דיברתי על משהו אחר. אני דיברתי על…

‏אמיליה: הו, כן, כן. אני גם מאוד אוהבת צמר גפן מתוק.

‏יובל: לא, אמיליה, דיברתי על טיסה.

‏אמיליה: אה, טיסה! בטח שרציתי עוד. אבל מה עוד אפשר? חציתי את האוקיינוס האטלנטי, חציתי את האוקיינוס השקט. מה, אתה רוצה שאני אקיף את העולם במטוס? רגע אחד. רגע אחד, זה רעיון! אני מאוד מקווה שבמטוס יש מין מתקן קטן כזה, עיגול כזה שאפשר לשים את המילקשייק, אה?

‏יובל: מה? [צליל היעלמות] אמיליה, אמיליה, לאן את רצה? לאן היא ממהרת?

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏בשנת 1935 אמיליה החלה לתכנן טיסה מסביב לעולם עם נחיתות רבות באמצע הדרך.

‏[מוזיקת רקע]

‏היא גם מצאה נווט שיטוס עמה. שמו היה פרד נונן, והוא קיווה כי הטיסה הזו תסייע לו להקים בית ספר לניווט. עבור השניים נבנה מטוס מיוחד, שיכול היה לשאת מיכלי דלק רבים. הטיסה סביב העולם תוכננה כך שאמיליה ופרד יעצרו בעשרות מקומות סביב כדור הארץ. וכיוון שבעלה, ג'ורג' פוטנם, רצה לפרסם ספר על הטיסה עוד לפני תקופת החגים בארצות הברית, לא היה להם זמן רב להתכונן למבצע המורכב. הם טסו כל יום 12 שעות כדי להתרגל למטוס החדש, לתנאי הטיסה והאחד לשנייה. בחודש מרץ 1937 החל מסעם של אמיליה ופרד סביב העולם. [מטוס חולף] הם המריאו מקליפורניה, אך בשל תקלה, [מנוע מטוס דועך] נאלצו לשוב על עקבותיהם. כמה חודשים לאחר מכן, יצאו שוב לדרכם מהעיר מיאמי שבפלורידה, בדרום מזרח ארצות הברית. ומשם עשו דרכם לדרום אמריקה, [תיפוף] לאפריקה, [תיפוף] להודו [תיפוף], לאינדונזיה [תיפוף], והגיעו לעיר Lae שבגינאה החדשה, צפונית לאוסטרליה. בשלב הזה עברו הטייסת והנווט האמיצים מרחק של כ-35,000 קילומטרים.

‏את שאר המרחק הם תכננו לעבור בטיסה מעל האוקיינוס השקט. התחנה הראשונה בשלב האחרון של מסעם סביב העולם היה האי האולנד - אי קטנטן ולא מיושב. אמיליה ופרד ידעו שיהיה קשה מאוד לנחות עליו, במיוחד לאחר טיסה ארוכה של 18 שעות ושמיים מעוננים. לכן, הם מראש תיאמו שספינה של משמר החופים האמריקני תכוון אותם לנחיתה מוצלחת.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏במברק ששלחה אמיליה נכתב [צלילי הקלדה במכונת כתיבה] "זה המכשול האחרון שעליי לעבור לפני שאוכל לחזור הביתה ולומר לבעלי ג'ורג': "הנה לך, עשיתי את זה"."

‏ב-2 ביולי, כחודש לאחר שיצאו למסע המפרך, המריאו אמיליה ופרד לכיוון האולנד, אך כבר בתחילת הטיסה החלו לצוץ בעיות.

‏[מוזיקת רקע דרמטית]

‏בתחילה, נשברה אנטנת הרדיו של המטוס. ולאחר מכן התברר שהשמיים מעוננים הרבה יותר ממה שצפו החזאים. ואם זה לא מספיק, התברר שהמפות שהיו ברשות אמיליה ופרד לא היו מעודכנות, ושהאי לא נמצא היכן שהוא היה אמור להיות. כיוון שאנטנת הרדיו נשברה, לא הצליחה אמיליה ליצור קשר עם הספינה שחיכתה להם ושאותתה למטוס בעשן. אמיליה ארהארט ופרד נונן מעולם לא הגיעו אל האי האולנד. הם נעלמו ומעולם לא נמצאו.

‏[מוזיקת רקע דרמטית מתחלפת במוזיקה שקטה]

‏חוקרים סבורים שהשניים לא מצאו את האי הקטן, שמטוסם התרוקן מדלק, ושהם נאלצו לנחות נחיתת חירום. במשך שבועיים שלמים חיפשו ספינות אחר המטוס. בעלה של אמיליה, ג'ורג' פוטנם, מימן חיפושים נוספים כדי למצוא את אשתו, אך ללא הועיל. אף לא שריד אחד נמצא באזור שבו היו אמורים לנחות. כשנה וחצי לאחר היעלמותם של אמיליה ופרד, נקבע מותם.

‏חידת היעלמותה של אמיליה ארהארט הביאה לגרסאות שונות אודותיה. רבים סברו שמטוסם נעלם בים, ולכן לא נמצאו שרידים כלשהם, אך הקהל האמריקני לא יכול היה להשלים עם העובדה שהגיבורה שלו נעלמה ללא עקבות. עם הזמן, צצו סיפורים שונים אודות גורלה של אמיליה. היו שאמרו שהמבצע האמיתי של אמיליה היה לטוס מעל מתקנים יפנים ולצלם אותם, אך היפנים גילו אותם והכריחו אותם לנחות ביפן. סברה אחרת היא שאמיליה נפלה בשבי היפני ונשארה שם עד מותה. ויש כאלה שסברו שהיא חזרה לארצות הברית בזהות בדויה.

‏ריק ג'ילספי חקר את סיפורה של אמיליה ארהארט, והוא הוביל משלחות רבות לאזור שבו נעלמה. במהלך השנים הוא מצא באי ניקומרורו פריטים שהובילו אותו להכריז כי מצא את מקום ההתרסקות של אמיליה ארהארט.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏ג'ילספי מצא על האי קערה משריון צב, עצמות אדם, נעל, איפור ובקבוק זכוכית. ג'ילספי גילה שכלי הזכוכית הזה שימש באותה התקופה למוצר קוסמטי לנשים, ויתכן שאמיליה עשתה בו שימוש. על פי התיאוריה שלו, אמיליה ופרד נחתו נחיתת אונס באי, ומשם הם ניסו לשדר אותות מצוקה, אך ללא הועיל.

‏בשנת 2018 חוקר אחר שבדק את העצמות שנמצאו באי, קבע כי כפי הנראה הן אכן שייכות לאמיליה ארהארט, אבל התעלומה טרם נפתרה במאת האחוזים.

‏[מוזיקת רקע]

‏עד היום אנחנו לא יודעים בוודאות מה קרה לאמיליה ופרד.

‏אמיליה ארהארט ידועה עד היום בתור אחת מפורצות הדרך בתולדות התעופה, ולא רק בנשים. שמה הונצח בבתי ספר, ברחובות ובגשרים, על גבי בולים, ספינה של הצי האמריקני נקראה על שמה, ואפילו כוכב לכת ננסי. בעקבות סיפורה ודמותה האמיצה והנועזת, נשים רבות החלו להשתלב במקצועות שנחשבו גבריים, ויותר מ-1,000 נשים התנדבו לשרת בחיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה.

‏טייס אמריקני בשם Walter Boyne אמר עליה כי אמיליה ארהארט הגיעה טרם זמנה, "האדם החייכן, הבטוח בעצמו, המסוגל, ועם כל זאת, מלא בחמלה, הוא אדם שכדאי לנו להיות גאים בו".

‏בכל שנה, ב-24 ביולי, מצוין "יום אמיליה ארהארט", יום הולדתה של הטייסת הנועזת.

‏[מטוס חולף]

‏אז מה אתם אומרים? אולי השנה נחגוג את יום הולדתה עם עוגה בצורת מטוס?

‏[רעש מטוס חולף מתגבר ונחלש]

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏[מוזיקת סיום]

‏כתיבה, מחקר וטייסת במטוס נייר - דינה בר-מנחם.

‏עריכה, קריינות ומחפש אחר אמיליה - אמיליה, איפה את? אמיליה? אמיליה? - יובל מלחי.

‏עריכת סאונד, מיקס ורגל פה ורגל שם - רחל רפאלי.

‏הפקה ואנשים שאוהבים מילקשייק בטעם שערות סבתא - ניר גורלי, אבי שמאי ורני שחר.

‏אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים".

‏[מוזיקת סיום מסתיימת]

‏רגע, עצרו הכל. אם אתם מאזינים דרך אפל, ממש נשמח שתדרגו אותנו ותכתבו מה אתם הכי אוהבים ב"היסטוריה לילדים". זה עוזר לנו מאוד. אז תודה. נשמח לראות אתכם גם בקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". שם תוכלו להציע הצעות לפרקים ולשמוע מה חדש. פרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" ניתן למצוא באתר "כאן", בישומון "כאן" ובישומונים לרכב ולטלוויזיה. תודה.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה