היסטוריה לילדים - פרונטירז: המוח חושב בגדול!
- טלי איטקין-ובמן
- Dec 14
- 10 min read
המוח שלנו הוא אחת מהתופעות המרתקות ביותר שהופיעו על פני כדור הארץ. כיום מדענים פועלים כדי לאסוף ולארגן את כל המידע שצברו מדענים על המוח שלנו בפרויקט המוח האנושי האירופי. האם בקרוב נבין את המוח טוב יותר ונוכל לרפא מחלות עצביות? האם נוכל לבנות רובוטים המסוגלים ללמוד כמונו? ובכלל, איך עומד להראות העתיד?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/08/2020.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
"פרונטירז - מדע לצעירים", עם יובל מלחי.
ב-28 בינואר 2013, עצרו את נשימתם אלפי מדענים ומדעניות מכל קצוות העולם.
[מוזיקת רקע דרמטית]
הוועידה האירופית עמדה להכריז על הזוכה במענק מחקר עצום בסכום של מיליארד אירו לתקופה של 10 שנים. באותו הערב הוכרזו שני זוכים. אחד מהם היה [צליל תיפוף] - "פרויקט המוח האנושי". [מחיאות כפיים]
וואו, זה נשמע מדהים! פרויקט המוח… רגע, מה זה בכלל הפרויקט הזה?
[מוזיקת רקע]
המוח שלנו, מוח ההומו ספיאנס, האדם הנבון, הוא אחת מהתופעות המרתקות ביותר שהופיעו על פני כדור הארץ. ההומו ספיאנס הופיע על פני כדור הארץ לפני כ-300 אלף שנים. המוח של ההומו ספיאנס, כלומר, המוח שלנו, מרתק, ורק הגודל שלו מעורר שאלות. למשל, מוח האדם גדול מאוד יחסית לגוף שלנו, וגדול פי שלושה מחיות הדומות לנו, [מוזיקת רקע מסתיימת] כמו השימפנזה והגורילה.
[מחיאות כפיים וקריאות התלהבות, נשמעת שירת "הוא גדול, הוא גדול, הוא גדול"]
המוח שלנו סקרן כל כך ושאפתן, עד שהוא הצליח להטיס מטוסים, לשגר לוויינים, למנוע מחלות ולהכחידן, ואפילו לחקור ולנסות להבין את עצמו.
[מוזיקת רקע קצבית]
בגוף שלנו יש מערכת עצבים שהיא למעשה מערכת תקשורת מתוחכמת מאוד. המערכת קולטת מידע, מעבדת אותו ומנחה אותו להגיב בהתאם. את כל התקשורת המערכת עושה באמצעות תאי עָצָב שמתמחים בטיפול במידע. יש תאים שמקבלים מידע, אחרים מעבדים אותו, ואחרים מוציאים לפועל תגובות שונות. במוח שלנו פועלים כ-100 מיליארד תאי עצב. התאים האלה הם היחידה הבסיסית ממנה מורכבת מערכת העצבים שלנו. [מוזיקה דועכת]
איש: [בטון מתחכם] רגע, רגע, הם… הם מהירים?
יובל: מהירים מאוד.
איש: והם שייכים למערכת העצבים?
יובל: ברור, על זה אנחנו מדברים.
איש: אז אם יעשו עליהם סרט, יקראו לו "מהיר ועצבני"'? [מצחקק, תיפוף סטגדיש]
יובל: נו באמת, די עם הבדיחות, לא מצחיק.
[מוזיקת רקע]
פעילות תאי העצב מאפשרת לנו לזהות מילים, לחוות את העולם, ללמוד, ליהנות, ליצור דברים חדשים וגם להיות סקרנים וללמוד עוד על העולם שלנו ועל המוח. כן, כן. המוח עוזר לנו ללמוד על המוח.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
זהו פרופסור עידן שגב, פרופסור לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירושלים ושותף בכיר בפרויקט המוח האנושי.
פרופ' שגב: "זה נשמע נורא מסובך, אבל אנחנו מאוד מתקדמים מהר גם מבחינת הבנה של עקרונות הפעולה של הרשת הזאת, ובעיקר בטכנולוגיות להתערב בפעילות של הרשת החשמלית והכימית. אז יש… יש פריצות דרך הולכות וגדלות, בעיקר בצד הטכנולוגי, נוצרים מרכזים מאוד גדולים והרבה מאוד מיליארדים מושקעים בחקר המוח. בגלל ההבנה שאנחנו חייבים לפתור בעיות מוחיות, בעיקר בגלל שהגיל הולך וגדל, אנחנו יכולים להאריך חיים, וכשאתה מאריך חיים, גם המחלות המוחיות מתגלות. אז יש פוש מאוד מאוד מאוד מאוד גדול בעולם. אולי הכי הרבה כסף במחקר בעולם הולך למחלות מוחיות או למ… חקר המוח בכלל."
המשורר נתן אלתרמן אמר פעם "האדם הוא חידה הפותרת חידה. למעשה הוא חידה, החושפת חידות חדשות. גדולתו של המדע", הוסיף אלתרמן, "הוא בכך שהוא מגלה ומפרש את שפת החידות של היקום".
[מוזיקת רקע]
בואו נדבר רגע על תאי עצב, הידועים בשמם הלועזי נוירונים, וכיצד מודל ממוחשב של רשת העצבים המורכבת מהם יכול לעזור לנו. המוח שלנו מורכב מתאי עצב או נוירונים שצריכים להעביר מידע זה לזה: איפה התפתח כאב בגוף? מה הריח שהגיע לקולטנים באף? איזה איבר בגופנו נגע במשהו חם או קר? למשל, אם אני שם את היד בתוך המים הרותחים האלה, [טון וקצב דיבור הולכים וגוברים] אז הנוירונים צריכים להעביר את המידע מהאצבע למוח כדי שנדע שהמים רותחים [שריקת קומקום רותח הולכת ומתגברת ואז מסתיימת], ואז המוח שלנו צריך להורות ליד לשלוף את האצבע מהכוס. אחח! שיואו! זה היה רותח! אויש! [צליל נשיפת אוויר]
[מוזיקת רקע]
תאי העצב הם תאים, שנמצאים במערכת העצבים שלנו. למעשה הם פועלים כמו מעבדים חשמליים וכימיים. לתא עצב צורת עץ עם שלוחות מפוצלות. יש שלוחות שקולטות מידע מהתאים השכנים, ויש שלוחות המעבירות מידע לתאים הבאים ברשת.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
השלוחות ששולחות מידע נקראות "אקסונים", או בעברית "יציאונים". והשלוחות שקולטות מידע נקראות "דנדריטים" - "כניסונים".
כל נקודת מפגש כזו בין אקסון של תא אחד לדנדריט של התא הבא, נקראת "סינפסה", או "מִסְנָף" בעברית. וסתם בשביל הכיף, בארוחה המשפחתית הבאה, תגידו שאתם רוצים לחקור את שיפור הולכת הזרם בין יציאונים לכניסונים ואת המסנפים שלהם. זה תמיד כיף לראות שאף אחד לא מבין על מה אתם מדברים. וגם, יחשבו שאתם סופר חכמים.
[מוזיקת רקע]
המידע בשלוחות הנוירונים נישא על ידי אותות חשמליים. הנוירונים מעבירים מידע אחד לשני בדמות זרם חשמלי, והתקשורת ביניהם יכולה להיות יעילה ומוצלחת או חלשה ומקולקלת. ואז התאים לא מתקשרים זה עם זה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
במחלת האלצהיימר למשל, הנוירונים או תאי העצב נהרסים, והדבר גורם לירידה ביכולת החשיבה והזיכרון. אנשים שחולים במחלה הזאת פתאום שוכחים איך לקשור נעליים, איך להדליק את הטלוויזיה ואפילו את שמות הילדים שלהם. המחלה הזאת בדרך כלל מופיעה רק לאחר גיל 65.
רגע, רגע. [מוזיקת רקע] משהו לא מסתדר לי. אמרנו שזרם חשמלי עובר בין תאי העצב. ואמרנו גם שבין תאי העצב יש מרווח. אז איך יכול להיות שתאי העצב מעבירים אותות חשמליים אם יש ביניהם מרווחים? הרי במעגל חשמלי, אם אין מגע בין כל הרכיבים, הזרם לא עובר.
הנוירונים מעבירים זרם חשמלי לאורך שלוחות האקסונים, אבל כשמגיעים לקצה האקסון, לסינפסה, הם משתחררים לחומר כימי מתווך - נוירוטרנסמיטר. [מוזיקת רקע מסתיימת] והחומר הכימי הזה נקלט בצד של הדנדריט וחוזר להיות אות חשמלי. הסינפסה הכימית הינה המתווך בין האות החשמלי באקסון לאות החשמלי בדנדריט.
אתם מבינים כמה מדהים הוא המוח שלנו? בכלל, ככל שלומדים יותר על המוח, הוא הופך יותר מופלא. חשמל לכימיה, חזרה לחשמל - מה זה? מדהים!
[תשואות קהל]
קריין: ברוכים הבאים למשחק הכדורגל שלנו, בין האקסונים לדנדריטים. האקסון מעביר לדנדריט, הכדור עובר בין הרגליים של הסינפסה. אקסון בועט, דנדריט קולט. ושוב פעם, אקסון עם הכדור, הוא בועט, דנדריט קולט. אקסון בועט, דנדריט קולט. אקסון בועט, דנדריט…
יובל: בוא'נה, איזה משעמם המשחק הזה. עדיף כבר שתשחקו גולות.
פרופ' שגב: "בזכות זה שהבנו משהו על איך פועל אזור מסוים במוח, שלמשל אחראי פרקינסון, שזה מחלה קשה, אנחנו היום יכולים, וזה מדהים, להיכנס עם אלקטרודה חשמלית לתוך האזור הזה המסוים, מקום קטן במוח שמתחיל לייצר מין תופעה כזאת חשמלית שגוייה ובסוף האדם הוא נהיה חולה פרקינסון. אנחנו יודעים היום בזכות ההבנה העמוקה שלנו של איך פועלות רשתות עצבים במוח, להתערב בזה ולהזריק לשם זרמים קטנטנים, פולסים קטנים של זרם מבטריה, ולתקן את מחלת הפרקינסון. האדם יוצא מהמצב הפרקינסוני ומתחיל ללכת בלי לרעוד. זה למשל מדהים, שאני יכול להתערב במוח ולתקן אותו על ידי פולסים חשמליים כי המוח זה מכונה חשמלית-כימית. אם אני מתקן את החשמל נכון, אני מתקן את המחלה."
[מוזיקת רקע קצבית]
במשך השנים צברנו מידע רב על המוח, המבנה שלו, המרכיבים הכימיים שבו ודרכי פעולתו. אולם, למרות ההתפתחויות המחקריות החשובות האלה, עדיין איננו יודעים לחבר יחד את חלקי התשבץ השונים [מוזיקת רקע מסתיימת]. יש אנשים שמבינים משהו אחד על המוח, אחרים מבינים משהו אחר, אבל לא הייתה דרך קלה לחבר את כל הידע הזה. זוהי הסיבה שבגללה החלו ברחבי העולם כמה מחקרים שאפתניים במיוחד, המציעים גישה חדשה להבנת המוח. אחד מהם הוא פרויקט המוח האנושי האירופי.
[מוזיקת רקע]
מטרתו הראשית של פרויקט המוח האנושי היא לאסוף מידע על המוח האנושי ולארגנו באופן מסודר, ואז להכניס את כל המידע הזה לתוך מודל מתמטי ממוחשב של המוח. מודל מתמטי הוא תבנית, המאפשרת לנו לבחון דברים. למשל, אם אני רוצה לדעת כמה אנשים יחיו על פני כדור הארץ בעוד 30 שנה, אשתמש במודל שמחשב כמה אנשים נולדים וכמה מתים בכל יום, כמה ילדים יחיו בעוד 10 שנים, רמת ההשכלה הצפויה וכן הלאה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
פרופ' שגב: "כשאני בונה מודל של המוח במחשב, אני בעצם כותב משוואות מתמטיות, שהן אמורות לתאר את ההתנהגות החשמלית של המרכיבים של המוח, של תאי העֶצֶב, כמו שבאמת קורה במוח. אני כותב משוואות במחשב, שכשאני פותר אותן, את המשוואה, היא מייצרת אות חשמלי, שזהה לחלוטין לאות החשמלי שמייצר המוח עצמו כמכונה חשמלית."
לפרויקט המוח האנושי שתי מטרות עיקריות. האחת בתחום חקר המוח והרפואה, והאחרת בתחום הטכנולוגיה והמחשוב. בתחום הרפואי, ההנחה היא שמודל ממוחשב ומקיף של המוח יוכל לספק לנו הבנה חדשה ועמוקה יותר של המוח האנושי. הדבר יכול לעזור לנו לפתח תרופות טובות יותר למחלות עצביות, כגון פרקינסון ודיכאון. בתחום הטכנולוגיה והמחשוב, ההנחה היא שמודל ממוחשב של המוח ילמד אותנו איך לבנות רובוטים שלומדים כמונו, ומכונות אינטליגנטיות הדומות לנו. וגם, לבנות מחשבים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. ובאמת, המוח שלנו יעיל להפליא מבחינה אנרגטית, ומספיקות לו רק כמה ארוחות בכל יום, ולפעמים אולי איזה ממתק, כדי לתפקד. בהשוואה, המוח האנושי צורך פחות אנרגיה ממה שצורך מחשב ביתי פשוט.
אם נוכל להבין באמצעות מודל המוח הממוחשב, איך מוחנו פועל בעזרת אנרגיה מעטה כל כך, אז אולי נוכל ליצור מחשבים חסכוניים בחשמל, ואז הסוללות יספיקו לכמה ימים ברציפות.
[מוזיקת רקע]
לפרויקט המוח האנושי יש גם זווית ישראלית. מדענים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות נוספות, הצטרפו אליו כשותפים במספר פרויקטים, והם תורמים לו מאוד. הרעיון היסודי שלפיו מבוסס פרויקט המוח האנושי, התגבש במוחו של פרופסור הנרי מרקרם ועמיתיו, שפיתחו תחילה את פרויקט המוח הכחול.
פרויקט המוח הכחול התבסס על שני רעיונות מרכזיים. אחד, שהבנת המוח דורשת גישה מסודרת לכל המידע הזמין במוח, כולל המבנה שלו, מרכיביו, הפעילות החשמלית והכימית שבו, וכדומה. לא איסוף המידע בלבד חשוב למחקר, אלא האופן שבו המידע ישמר בצורה מסודרת במאגר מידע ממוחשב ונגיש.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
הרעיון השני הוא שכל המידע הזמין במוח חייב להיות מקובץ באופן מתואם במחשב כדי להציג אותו בצורת הדמיה מתמטית. הכוונה היא להשתמש במידע על מנת לבנות מודל ממוחשב, שיהיה דומה לפעילות שנצפית במוח האנושי. העתק דיגיטלי ממוחשב של רקמת מוח אמיתית אמור לעזור לנו להבין כיצד פועלת הרקמה הביולוגית, שמרכיבה את המוח. מודל מדויק יאפשר לבצע ניסויים וירטואליים במחשב, שלעיתים קשים או בלתי אפשריים לביצוע ברקמה ביולוגית חיה. למשל, ניתן יהיה לבדוק דרך המחשב מה קורה אם אזור מסוים במוח נפגע, ואפילו לבצע ניתוח מוח מסובך מאוד.
פרופ' שגב: "ההבנה של המוח זה לא רק לתקן את המוח, אלא לבנות מכונות שיעזרו לנו, כמו מכונות אוטונומיות שבמקום שאני אנהג אותן, הן תנהגנה לבד, המכונות האלה, ותהיינה הרבה פחות תאונות דרכים, והרבה פחות פגיעות מוחיות בתאונות דרכים. כלומר, ברגע שאני מפתח מכונה, שעוזרת לי לא להירדם, או אם אני נרדם זה לא משנה כי היא לא עושה תאונות, אז פתרתי בעיות מוחיות."
[מוזיקת רקע]
על בסיס פרויקט המוח הכחול התפתח באירופה חזון רחב בהרבה, הנקרא פרויקט המוח האנושי, שבו בנוסף למודל הממוחשב של המוח, מרכזים גם מידע רפואי חדש על המוח. בונים מחשבי על ורובוטים בהשראת המוח, ומציגים את תוצאות המחקר עבורנו במוזיאוני מדע בארץ ובאירופה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
דיברתי עם אלון לאופר בן ה-13 מקיבוץ רוחמה. הוא הסביר לי למה זה טוב לשתף מידע בין חוקרים במדינות שונות בעולם.
אלון: "כשאתה משתף מידע, אז זה גם יכול לעזור לך למחקר העצמי וגם אתה משתף, אתה עושה ביחד הרבה יותר קל והרבה יותר מהר אתה מגיע לתוצאות יותר טובות. והם לא רק עובדים בשביל עצמם, גם עצם מה שהם עושים זה עוזר לאנושות כולה. זה עוזר נגד מחלות ונגד בעיות וזה עוזר לאנושות כולה."
פרויקט המוח הכחול התחיל עם הדמיה של מוח של עכבר, בגלל שהוא פשוט יותר ממוחו של האדם וכבר נחקר לעומק. כדי לבנות מודל ממוחשב של מוח עכבר ולהריצו, נדרשים מחשבי על חזקים מאוד. וכדי לבנות מודל מוח של אדם, נצטרך מחשב על חזק פי אלף מאלה הקיימים היום.
אוקיי, אז יש לי כאן מחשב חזק מאוד. [צליל הקלדה ופעילות אלקטרונית] בוא ננסה רגע להריץ את המודל של העכבר. אני לוחץ פה. הו, הנה המודל רץ. אוי, ממש מוח של עכבר, איזה יפה זה כל הצבעים. אוקיי, ועכשיו בוא סתם נקריא לו איזה, לא יודע מה, משוואה בגיאומטריה. המממ, אוקיי, מוח של עכבר, מודל מיחשוב, שים לב: משולש שווה שוקיים הוא משולש ששתיים מצלעותיו שוות זו לזו. הצלעות השוות נקראות שוקיים והצלע השלישית נקראת בסיס. [צליל פיצוץ, שריפה ושיעול] אויש! התפוצץ לי פה כל המחשב… כנראה אני צריך מחשב חזק בהרבה.
אחת המטרות ביצירת המודלים הללו היא להבין טוב יותר את הגורמים למחלות שמקורן במוח. ישנן מחלות המופיעות בגיל צעיר, למשל אוטיזם וסכיזופרניה. אבל רוב המחלות האלה מופיעות בעיקר בגילאים מאוחרים יותר. אולי שמעתם על מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון והפרעות שינה.
ילדה: [בקול מצחיק] כן בטח, אני אני מכירה הפרעת שינה. אני הולכת לישון מאוחר בלילה, ובבוקר אני כל-כך עייפה, שאני לא מצליחה להתעורר. אבל אמא כל הזמן נכנסת לחדר שלי ומפריעה לי לישון. אמא שלי היא הפרעת שינה מהלכת!
יובל: לא, לא הפרעת שינה כזאת.
"הפרעות שינה" הם שם כולל לאוסף של מחלות, כמו נדודי שינה, הרטבת לילה, סהרוריות - שהיא הליכה מתוך שינה - ומחלות אחרות. מדוע לפתע פורצות המחלות האלה? מה משתבש במוח? איננו מבינים עדיין ואנחנו מקווים שמודל המוח הממוחשב יעזור לנו להבין את מקור המחלות, דרכים למניעתן ואופן הטיפול בהן.
[מוזיקת רקע]
בין כל הפעילויות בפרויקט המוח האנושי, עלתה גם השאלה איך לספר את הסיפור על הממצאים המדעיים למוחות צעירים כמו שלכם ולקהל הרחב כולו.
הפתרון שהוחלט עליו, הוא פתיחה של "פינת מוח" במוזיאונים למדע ברחבי העולם. למוזיאונים הללו, ישלח מידע על התוצאות שהושגו בפרויקט המוח האנושי, וייפתחו בלוגים ופורומים כדי לעודד תקשורת ולדון בשאלות של ילדים ומבוגרים לגבי המוח.
מי יודע? אולי המדענים והמדעניות יוכלו להעזר במוחות היצירתיים שלכם, כדי לשאול את השאלות הנכונות בניסויים שלהם.
טוב, אז בואו נתחיל לסכם - אם אנחנו רוצים למדל את המוח, בטח לא נבנה מודל של כל המוח בבת אחת. צריך לבחור אזור אחד ולהתחיל ממנו. האזור צריך להיות קטן ומסודר, ואנחנו צריכים לדעת עליו כמה שיותר. מתברר שיש אזור כזה. האזור שבחרנו קטן מאוד. גודלו מילימטר מעוקב, שזה בערך בגודל של נמש אחד על הפרצוף שלנו. האזור הזה נמצא בקליפת המוח החדשה, הניאוקורטקס, שנמצאת ממש מתחת לגולגולת. האזור הזה משמש אצלנו לפעולות מורכבות כמו תכנון, חשיבה, יצירתיות ושפה.
למדנו המון דברים חדשים על קליפת המוח של יונק באמצעות המודל שפיתחנו. על המבנה שלו, על התקשורת שבין התאים השונים המרכיבים אותו, על הפעילות החשמלית של הרשת העצבית וגם על תנאים חשמליים וכימיים, שגורמים לרשת הממוחשבת הזאת לפתח התנהגות חשמלית כמו במחלת הפרקינסון או באפילפסיה. באמצעות המחשב אנחנו מבינים טוב יותר את המוח הבריא וגם את המוח החולה.
[מוזיקת רקע עתידנית]
קריין דרמטי: ועכשיו! פינת ה… קפי… פי… פי… קפיצה לעתיד! [מוזיקה קופצנית קצרה]
שאלתי את פרופסור עידן שגב איך לדעתו יראה העתיד בעוד כ-50 שנה?
פרופ' שגב: " קודם כל יסתובבו, כמו שאמרתי, רובוטים דמויי אדם. ללא שום ספק יסתובבו ברחוב, בחנות ישב רובוט, תשב רובוט והוא ימכור לי דברים, זה לא יהיה אדם יותר. חוץ מזה, כמובן, למעלה יהיו המון המון דרונים, המון רחפנים ומצלמות שתוכלנה לתקשר איתנו ולספר לנו מה קורה קדימה. הכל דרך אולי מיקרוצ'יפים קטנים או במצלמה או ישירות למוח."
ומה אלון שלנו חושב?
אלון: "אני חושב שניקח את העולם בסך הכל למקום טוב יותר. כן נצטרך להילחם אבל זה לא יהיה כאילו ממש מלחמה. זה נותן בעצם דוגמה לעוד נושאים, שבהם שיתוף פעולה בעצם יביא לתוצאות יותר טובות."
[מוזיקת רקע]
אנחנו חיים בתקופה מרגשת מבחינת מחקר המוח. המוח של האדם התפתח, האנושות צברה ידע רב, והיום המוח יכול לחקור את עצמו. בעזרת כוח המוח שלנו פיתחנו כלים טכנולוגיים כמו מחשבים ומכונות לסריקה ולהדמייה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
עכשיו הכלים האלו עוזרים לנו ללמוד על מבנה המוח, כיצד הוא פועל ואפילו איך לתקן אותו, כשהוא מקולקל או חולה. נותר לנו לקוות, שפרויקט המוח הכחול ופרויקט המוח האנושי יצמחו במהירות ויאפשרו לרפא אנשים רבים ככל האפשר בשנים הקרובות.
[מוזיקת סיום]
נכון שהמוח מאוד מורכב, אבל גם ממש מגניב? הייתם רוצים לחקור את המוח? ספרו לנו בתגובות לפרק מה הייתם רוצים לחקור? מה הייתם רוצים להבין? ואולי, איזו מחלה הייתם רוצים לרפא? אנחנו ממש רוצים לשמוע מכם. הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו. רשמו בעברית "פרונטירז - מדע לצעירים" ושתפו אותנו. בין המשתתפים יוגרלו פרסים.
אז, קדימה לעבודה!
"פרונטירז" הינו כתב עת מדעי דיגיטלי חינמי לילדים ובני נוער. המאמרים נכתבים על ידי טובי המדענים בארץ ובעולם ונסקרים על ידי צעירים. כתב העת יוצא לאור בישראל על-ידי מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, בניהולו המדעי של פרופסור עידן שגב מהאוניברסיטה העברית.
תודה לכותב המאמר, פרופסור עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. תודה לילד אלון לאופר שהתארח אצלנו.
עריכה לשידור - דוקטור ענבל לנדסברג.
עריכת לשון - דינה בר-מנחם.
מיקס ואפקטים - אסף רפפורט.
תודה לצוות מוזיאון המדע - למיה הלוי, טל בר לב ודוקטור גליה זר כבוד.
תודה לצוות שהפיק יחד איתי את הפרק - שיר ויצמן ורני שחר.
אני יובל מלחי. נתראה בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments