top of page

היסטוריה לילדים - אמי נתר

מיה ברקוביץ

אֶמִי נֶתֶר נולדה בגרמניה בשנת 1882 בתקופה שנשים לא היו אמורות ללמוד באוניברסיטה. למרות הכל היא הפכה אחת המדעניות החשובות בהיסטוריה המודרנית. זה סיפורה של מתמטיקאית יהודיה פורצת דרך.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/12/2024.

‏קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.

‏יובל: אמי נתר.

‏שלום, ילדים וילדות. היום אתם קמים בבוקר, הולכים לבית הספר…

‏[מוזיקת רקע עדינה]

‏…או שאתם ביום חופש, ואתם יכולים לעשות הרבה מאוד דברים. אבל פעם הייתם יכולים לעשות הרבה פחות, במיוחד אם הייתם בת. דברים שנראים לנו טבעיים היום, היו מאוד שונים בעבר.

‏אָמַליה אמי נתר נולדה בעיר ארלנגן שבגרמניה בשנת 1882, למשפחה יהודיה. היא הייתה בתם הבכורה של מקס, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה המקומית, ושל אידה, והיו לה שלושה אחים צעירים ממנה: אלפרד, גוסטב ופריץ.

‏אמי הייתה נערה צחקנית וחברותית, שאהבה לרקוד וניגנה בפסנתר. היא דיברה גרמנית, כמובן, והיא הצטיינה גם בלימודי אנגלית וצרפתית. בגלל מקצועו של אביה, היא נחשפה לשפה נוספת בבית: השפה המתמטית. אבל כילדה, או כנערה, אמי לא הפגינה עניין או כישרון מיוחד בתחום.

‏[מוזיקת רקע משתנה]

‏פיצקי: רגע, רגע, רגע. תגיד, מה, אתה עובד על אנשים?

‏יובל: או, שלום, פיצקי. מה העניינים?

‏פיצקי: מה זה שפה "מָתְלֶמַטְלִיק"? אין דבר כזה. יש אנגלית, צרפתית, אין שפה מצ… מתמטיק. מ… מה זה בכלל?

‏יובל: אה, פיצקי, תראה, שפה מתמטית היא שפה שבעזרתה מנסים להבין את העולם טוב יותר. היא התפתחה מחשבון, בו אנחנו סופרים ומודדים. "מתמטיקה" בעצם מגיעה מהמילה היוונית "מתמה", שפירושה למידה, לימוד וגם מדע.

‏עם השנים, אתה יודע, אנשים רצו למדוד שטח, אה… לחשב כמה מיסים או כסף צריך לשלם, או מתי מתרחשים אירועים שמימיים. ירח עולה, יורד, בא, הולך… במקום לחשב רק מספרים, החלו לבנות נוסחאות מורכבות, כמו למשל, X שווה Y, אם P שווה ככה וככה.

‏פיצקי: מה זה, אתה… אתה מדבר בשפה נורא מוזרה, יובל.

‏יובל: בדיוק, פיצקי! במתמטיקה יש מונחים שצריך להכיר, שהם לא חלק משפת היומיום שלנו.

‏פיצקי: רגע, אז יש מילון מתמטי?

‏יובל: האמת שכן. יש שם כמה מילים כמו: "אומדן", "עיגול מספרים", "ציר המספרים", "שבר מדומה"

‏פיצקי: אני לא מדבר מתמטית, אני מעדיף עברית!

‏יובל: כן, גם אני. גם אני

‏[מוזיקה מתחזקת]

‏בראשית המאה ה-20, כשאמי סיימה את לימודיה בתיכון, לנשים אסור היה ללמוד באוניברסיטה. רבים האמינו, שנשים צריכות לגדל ילדים ולדאוג למשק הבית. היו שטענו שהשכלה גבוהה היא בזבוז זמן עבורן. הדעה המקובלת הייתה שאישה יכולה להיות מורה או גננת, למשל, או פשוט למלא את תפקידה כאם, אבל אין לה מה לחפש באוניברסיטה, זה פשוט לא בשבילה.

‏וכך, כשאמי סיימה את התיכון, היא הלכה ללמוד הוראת שפות, ואפילו סיימה את ההכשרה בהצלחה מסחררת. אבל… היא לא ממש נהנתה. היה לה חלום אחר.

‏ברגע שאמי סיימה את לימודי ההוראה, היא הודיעה למשפחתה: [מכריז] "אני עם זה - סיימתי, ועכשיו, אני הולכת ללמוד מתמטיקה!".

‏כאישה, היא לא הייתה יכולה להירשם לאוניברסיטת ארלנגן, אבל אפשרו לה לשבת בשיעורים על מנת להקשיב בלבד, כל עוד היא תשב מאחור ותהיה בשקט. באותה תקופה למדו באוניברסיטה כמעט אלף תלמידים, 984 סטודנטים גברים ושתי שומעות חופשיות, אמי ואישה נוספת. למזלה של אמי, בזכות אביה, מרצים רבים במחלקה למתמטיקה הכירו אותה, ולכן היא שכנעה אותם לאפשר לה לגשת לבחינה המסכמת.

‏לאחר שהיא קיבלה את הציון [מתפעל] הגבוה ביותר ועקפה את כל הסטודנטים הגברים…

‏[מוזיקת רקע עדינה]

‏…באוניברסיטה הסכימו לתת לה להירשם כתלמידה מן המניין. תלמידה. מן המניין. באוניברסיטה. אתם יודעים…

‏אמי נתר למדה ולמדה. בשנת 1904 נפתחה בפניה האפשרות להירשם ללימודי דוקטורט, האישה היחידה בחוג למתמטיקה. ובשנת 1907, כשהיא בת 25, קיבלה אמי תואר דוקטור במתמטיקה. בהצטיינות יתרה, כמובן, אבל היא לא ממש החשיבה את התואר. לא היה בשבילה משהו… "דוקטור אמי נתר", או "אמי נתר", זה לא היה בשבילה יותר מדי חשוב. היא הייתה אדם מאוד צנוע.

‏בעוד הגברים שקיבלו תואר דוקטור קיבלו משרות הוראה באוניברסיטה, האוניברסיטאות לא הסכימו להעסיק נשים. ובכל זאת נמצא פתרון: נתר תרצה באוניברסיטה, אבל ללא תפקיד מוגדר, ללא שכר, ללא קביעות וללא תנאים.

‏וכיוון שהאוניברסיטה לא הסכימה להציע קורס שמועבר על ידי… [בפליאה] אישה, הוחלט שיפרסמו אותו כקורס שמועבר על ידי מרצה גבר. הוא ילמד את השיעור הראשון, אבל מי שתלמד את כל שאר השיעורים תהיה אמי. בנוסף, היא החליפה לא פעם את אביה, המרצה למתמטיקה, שהלך והזדקן ובריאותו התרופפה.

‏אמי שמחה על ההזדמנות שנפתחה בפניה, והחליטה להיות הכי טובה שאפשר.

‏[מוזיקה מתגברת]

‏אמי נתר לימדה, חקרה ופרסמה מאמרים שהפכו אותה לשם דבר במחלקות למתמטיקה ופיזיקה, גם בגרמניה וגם מחוצה לה. בשנת 1915 שני מתמטיקאים בולטים, דיוויד הילברט ופליקס קליין, הזמינו אותה לעבוד באוניברסיטת גוּטינגן [כך במקור], גם היא בגרמניה.

‏שניהם ניסו להתמודד, לתת הסבר מתמטי לתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. דיברנו עליה בפרק על אלברט איינשטיין. נכון, כן. מקסימום תאזינו אחרי הפרק הזה.

‏אמי הצליחה לחבר בין עולם המתמטיקה לעולם הפיזיקה, במה שכונה מאז "משפט נתר". היא הסתמכה על הנחות בסיסיות בפיזיקה והצליחה להגדיר חוקים שחלים לא רק כאן ועכשיו, אלא בכל מקום ובכל זמן - בגלקסיה הכי רחוקה, לפני שבוע או בעוד מיליארדי שנים.

‏[מוזיקת רקע]

‏פיצקי: מה? משפט נתר? מה, היא עמדה למשפט?

‏יובל: לא, לא, היא כתבה משפט.

‏פיצקי: אה… עם כל הכבוד לאמי נתר, גם אני יכול לכתוב משפט.

‏יובל: אממ, רגע, אתה יודע מה? בוא, אני אסביר את זה. תן לי להתקשר לפרופ' הדר שטיינברג באוניברסיטה העברית [צליל של מקשי טלפון]… אהמ… [פאוזה] אהמ… עכשיו רגע, ל-איקה בר-מנחם [צליל של מקשי טלפון], כן. רגע, ChatGPT, וויקיפדיה, בריטניקה [קול הקשה על מקלדת], הנה ספר פיזיקה אהמ…[קול דפדוף], אהמ… אהמ… כן. אוקיי.

‏אז פיצקי, חקרתי לעומק ומשפט נתר הוא מאוד מסובך. הוא מחבר בין עולמות המתמטיקה והפיזיקה, הוא מדבר על אנרגיה וחומר ותֵנַע - איך משהו זז במרחב. למשל, מה קורה כשאני בועט בכדור?

‏בהסבר פשוט, חוק נתר אומר משהו כזה: אם חללית טסה בחלל, ימינה ושמאלה, באזור בלי כוח כבידה, אז יש סימטריה. אבל אם היא מגיעה לאזור שבו יש כוח כבידה חזק, שמושך אותה, אז לפתע אין לנו סימטריה.

‏הדברים האלה מאוד מורכבים.

‏למשל, אם אנחנו מחליקים על קרח, אז כיף לנו, נכון? אבל אם אנחנו רוצים לקשור את זה לחוקי הפיזיקה, אז כשרקדן מסתובב על הקרח ומושך את הידיים לחזה כדי להסתובב מהר יותר, אנחנו נגיד: "איזה יופי", אבל פיזיקאים יגידו: [בהתלהבות] "הוּוּוּ, הנה שימור תנע זוויתי!".

‏פיצקי: מה? שיפור חינה זרחני? מה, החינה על היד שלי זורחת?

‏יובל: לא, פיצקי, לא. אויש, לא הסברתי טוב. לא הבנת כלום! אתה יודע מה? אני אנסה עוד פעם. אמי הצליחה לחבר בפיזיקה בין כל חוקי השימור, במה שכונה: "משפט נתר", אוקיי?

‏פיצקי: מה, היא חיברה שימורים? מה, תירס ומלפפון חמוץ? איך מחברים? זה, מה, מדביקים? מה, איך בדיוק?

‏יובל: לא, לא ממש.

‏פיצקי: מה זה חוק שימור?

‏יובל: יש דברים שנשמרים. למשל, אנרגיה לא הולכת לאיבוד. תנע, כשדברים זזים באותו כיוון, ועוד כמה חוקי שימור.

‏פיצקי: אה, אני יודע! יש דברים שהולכים לאיבוד. כמו למשל היו-יו שלי, שקיבלתי מסבתא ציפורה.

‏יובל: פיצקי, זה ממש קשה להסביר. אני חושש שבפרק הזה, להסביר לך

‏פיצקי: הבנתי מצוין. החוק של אמי נתר הוא מסובך ומורכב, אבל אמי הצליחה לחבר את עולם הפיזיקה ועולם המתמטיקה בצורה שאף אחד לא הצליח לפניה!

‏יובל: [מופתע] אה… אה… וואו, וואו, פיצקי! אז, בעצם כן הבנת?

‏פיצקי: כן, הבנתי. היא הייתה גאונה מדי.

‏יובל: כשאיינשטיין קרא את המאמר שבו הציגה אמי את משפט נתר, הוא כתב:

‏[ברקע קול הקשה על מכונת כתיבה]

‏"אני מתרשם מהיכולת שלה לתרגם את דבריי למשוואות. הסגל השמרן והוותיק באוניברסיטת גטינגן צריך לקחת כמה שיעורים מהעלמה נתר. נראה שהיא מבינה עניין".

‏עבודתה של אמי נתר אפשרה לחוקרים לפתח את התיאוריה של איינשטיין הלאה, והיסטוריונים של המדע מספרים שכל הפיזיקה המודרנית בנויה, למעשה, על משפט נתר. אבל למרות החידוש הזה, רבים עדיין התייחסו לאמי נתר קודם כל כאישה, ורק אחר-כך כחוקרת.

‏במפגש של האגודה המלכותית למדעים הוצג משפט נתר על ידי פליקס קליין, עמיתה המתמטי. קליין והילברט ניסו להתקומם נגד האפליה הזו ולהשיג עבורה אישור ללמד באותם תנאים שבהם מלמדים המרצים הגברים. המאבק הראשון שלהם היה מול שאר הפרופסורים באוניברסיטה.

‏מרצה אחד להיסטוריה תהה, בשיא הרצינות, "מה יחשבו החיילים הנלחמים במלחמת העולם הראשונה, כשיחזרו מן החזית ויגלו שהם צריכים ללמוד תחת פיקודה של… אישה?"

‏[מוזיקת רקע]

‏הילברט נהם עליו בזעם, שהוא לא רואה בזה שום בעיה, "הרי אנחנו אוניברסיטה, ולא בית-מרחץ!"

‏כיוון שנתר הייתה חוקרת טובה כל-כך, הילברט וקליין לא רצו לאבד אותה. הם חששו שהיא תנטוש אותם ותעבור לאוניברסיטה אחרת. הם פנו למשרד החינוך הגרמני, ופקידי המשרד הבהירו שלהילברט וקליין אין סיבה לחשוש. והם כתבו להם: "מר הילברט ומר קליין היקרים, אנחנו ערים לדאגתכם. היום נשים אינן מורשות לקבל משרת הוראה ואי-אפשר לחרוג מהכללים. ודווקא בגלל שאי-אפשר לחרוג מהכללים אין לכם מה לדאוג. הגברת נתר לא תוכל לעבור לאוניברסיטה אחרת, מפני שהכללים אומרים שגם שם היא לא תוכל להיות מרצה. שר החינוך שלנו כבר אמר שוב ושוב: נשים לא יורשו לקבל משרות הוראה באוניברסיטאות. אז אין לכם מה לדאוג!".

‏וכך, למרות הניסיונות של עמיתיה להשיג לה משרת הוראה, נתר עבדה באוניברסיטת גטינגן כמעט ארבע שנים בלי תפקיד מוגדר ובלי לקבל תמורה על עבודתה. אף שהייתה מהמתמטיקאיות הבולטות…

‏אוי, זו מילה קשה.

‏אף שהייתה מה-מת-מטיקאיות הבולטות. תנסו אתם להגיד את זה, אתם צוחקים עליי. אף שהייתה מהמתמטיקאק…

‏אף שהייתה מהמתמטיקאיות הבולטות - הנה, הצלחתי - לא רק באוניברסיטה אלא בעולם כולו, הדבר לא בא לידי ביטוי מבחינה כלכלית. היא חיה בעוני ונשענה על תמיכה מהוריה.

‏אמי נתר הסתפקה במועט, והחוויה שלה של חיי עוני הובילה אותה להבין מה עוברים אנשים עניים, אפילו עניים ממנה, כאלה שבקושי יש להם מה לאכול. היא החלה לפתח תפיסת עולם חברתית, כזאת שדגלה בשוויון ובעזרה וחיזוק של אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי חלש. במילים אחרות, היא אמרה שצריך לדאוג לעניים, אי-אפשר פשוט לקוות שהם יסתדרו.

‏בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, דברים רבים השתנו, כמו גם החוקים בגרמניה. אמי נתר קיבלה סוף-סוף אישור ללמד תחת שמה. אבל גם הפעם, מעמדה היה נמוך בהרבה משל מרצים גברים.

‏ההנחיות החדשות אפשרו למנות נשים רק כ"מרצות מן החוץ", הן לא שייכות לאוניברסיטה, הן באו מבחוץ, מחוץ לאוניברסיטה, וככה הן ילמדו. השכר היה הרבה יותר נמוך, בלי קביעות, בלי תנאים סוציאליים. אבל אמי סוף-סוף פרצה דרך, והיא הייתה מאושרת.

‏כמרצה, נתר לא הייתה מגיעה לשיעורים עם תוכנית, אלא הייתה מעלה בפני הסטודנטים בעיות מתמטיות-תיאורטיות סבוכות. הם היו חושבים יחד איך לפתור אותן.

‏לא כל הסטודנטים עמדו בקצב שלה, היא דיברה וחשבה מהר. אבל אלה שכן - העריצו אותה. היא הנחתה יותר מעשרה סטודנטים בכתיבת עבודות הדוקטורט שלהם, והם זכו לכינוי: "בני נתר".

‏עבודתה עוררה עניין רב בכל רחבי העולם, והיא שיתפה פעולה עם מיטב המתמטיקאים. בשנה שבה חגגה את יום הולדתה החמישים היא זכתה בפרס בינלאומי חשוב, ולכבוד יום הולדתה עמיתים הרעיפו עליה תשבוחות וברכות.

‏ואם תהיתם - מה נותנים במתנה למתמטיקאית גאונה? הנה רעיון: אחד מחבריה חיבר לכבודה חידה מתמטית קשה במיוחד. היא אמנם פתרה אותה במהירות, אבל התרגשה מאוד מהמחווה.

‏[מוזיקת רקע עדינה]

‏שנה לאחר מכן, בשנת 1933, הכל השתנה. אדולף היטלר, מנהיג המפלגה הנאצית, עלה לשלטון ויהדותה של נתר העמידה אותה בסכנה מיידית. המפלגה הנאצית אסרה על מרצים ומרצות יהודים ללמד.

‏אמי נתר פוטרה מעבודתה, אך היא המשיכה ללמד סטודנטים בסתר, מדירת מגוריה, ולא מצמצה אפילו שחלק מהסטודנטים שלה הגיעו לשיעור בסלון ביתה במדי המפלגה הנאצית.

‏אמי הבינה שהיא לא יכולה להישאר בגרמניה, הסכנה גדולה מדי. בדומה למדענים ומדעניות יהודים רבים אחרים היא חיפשה מפלט, ובשנת 1933 עברה לארצות הברית, והחלה ללמד בקולג' לנשים, "ברין מאר", בפנסילבניה שבארצות הברית. שם, היא זכתה לראשונה בכל התנאים הראויים לחוקרת שכמותה: הכרה, שכר הולם ותקציבים, או כסף למחקר. קולג' "ברין מאר" היה מיועד לנשים, ונתר נהנתה מחברתן של נשים מתמטיקאיות, שהיו נדירות בסביבתה בגרמניה. היא איגדה סביבה קבוצת חוקרות, קבוצה שזכתה לשם "בנות נתר", ונהנתה מהמחקר המשותף ומיכולתה לתמוך בנשים חוקרות, ולספק להן תנאים מתאימים, שונים כל-כך משהיו לה לאורך חייה.

‏[מוזיקה מתגברת]

‏אמי נתר אהבה לדבר על מתמטיקה, והייתה שוקעת בדיונים ארוכים ועמוקים. גם בחגים, כשבניין האוניברסיטה היה סגור, היא לימדה את מי שהיו מוכנים להקשיב לה - היו רבים כאלה - והעבירה שיעורים גם בסלון ביתה, ואפילו בבית-קפה, אליו הצעידה את תלמידיה בשלג.

‏היו מי שצקצקו כשראו אותה שוקעת בדיון מתמטי תוך כדי ארוחת צהריים, בלי לשמור על נימוסי שולחן. "נשפך לה אוכל ללא הרף, והיא ניגבה אותו מהשמלה, בלי שזה יעניין אותה בכלל", סיפרה עליה מתמטיקאית אחרת.

‏אבל עבור אמי, חוקי המתמטיקה היו חשובים יותר מחוקי הנימוס.

‏היא לימדה גם בפרינסטון, אחת האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, שהייתה ביתו האקדמי החדש של איינשטיין. אבל היא כעסה, כי בפרינסטון נשים עדיין לא יכלו לקבל משרות הוראה. היא לא כל-כך הרגישה רצויה שם ואמרה, "באוניברסיטת הגברים הזו, שום דבר נשי אינו מתקבל".

‏[מוזיקת רקע]

‏פיצקי: מה? עצור הכל! עצור הכל!

‏יובל: כן, פיצקי?

‏פיצקי: אני עכשיו מבין. אני ואמי דומים כל-כך.

‏יובל: [בהתלהבות] מה, באמת? אתה אוהב מתמטיקה? אתה שוקע בדיונים מתמטיים? אתה מארח אנשים בסלון ביתך, בבית-קפה, בשביל לדבר על מתמטיקה?

‏פיצקי: אממ… לא ממש. אבל הרבה פעמים כשאני אוכל, נשפך לי אוכל על הבגדים. הנה, [קול נפילת אוכל על הרצפה] אוי, כדור בשר. רגע, אני… קח, מיצי, קח. [יללת חתול] הנה, נתתי לחתול. ולפעמים גם, אני אוכל המבונגר, אז אה… אני נותן ביס… [קול רוטב נשפך] כל הקטשופ נשפך עליי! אוי, רגע, אני אנגב את זה עם היד… רגע, אני אלקק… [קול ליקוק, פיצקי ממלמל] כן. גם לי אין כל-כך נימוסים. אני ואמי דומים כל-כך!

‏יובל: [נאנח] אוי, פיצקי, פיצקי

‏[מוזיקה מתגברת]

‏נתר נהנתה מאוד מחייה ומעבודתה בארצות הברית. היא הייתה מוקפת עמיתים תומכים, הכשירה חוקרים וחוקרות צעירים ומוכשרים, וגם זכתה להכרה ולתגמול הולם. המחקר שלה פרח, היא פיתחה שיטות מתמטיות חדשניות שאפשרו לבחון בעיות מתמטיות ותיקות מזוויות ראייה חדשות.

‏אולם, זמנה שם היה קצר.

‏פחות משנתיים אחרי שהגיעה לארצות הברית נפטרה אמי בגיל 53 כתוצאה מזיהום. לאחר מותה, גופתה נשרפה ואפרה פוזר מתחת לשבילים המקיפים את הספרייה בקולג' שבו לימדה.

‏עוד לפני מותה, זכתה אמי נתר לשבחים רבים. היא הוגדרה [מתלהב] כ"מתמטיקאית הגדולה ביותר שחיה אי-פעם", וכ"מדענית הגדולה ביותר החיה כיום, שניצבת לפחות על אותה מדרגה כמו מארי קירי".

‏לאחר מותה, רבים הספידו אותה. אלברט איינשטיין אמר שהייתה גאון מתמטי.

‏כאשר לוקחים בחשבון את כישוריהם ויכולותיהם של מתמטיקאים החיים כיום, הגברת נתר הייתה יצירתית בצורה יוצאת דופן, והגאון המתמטי הגדול ביותר מאז התאפשרה ההשכלה הגבוהה לנשים, השכלה באוניברסיטה.

‏עמיתים אחרים שלה אמרו עליה שמקוריותה של אמי נתר הייתה מעבר לכל השוואה, ושעבודתה [בטון דרמטי] שינתה - את פני - המתמטיקה.

‏[מוזיקת רקע עדינה]

‏אמי נתר תרמה תרומה אדירה להבנת העולם שבו אנחנו חיים, בכך שחיברה בין תחומי מדע שונים. התרומה הזו הושגה למרות קשיים עצומים שהוערמו עליה במשך שנים, בגלל שהייתה אישה בעולם שהתייחס לנשים בזלזול, ובגלל שהייתה יהודיה במדינה שראתה ביהודים אויבים.

‏מעניין אם היא הייתה מגיעה להישגים אחרים, אילו הייתה מקבלת את כל התמיכה כבר מההתחלה, או שאולי, עצם העובדה שנאלצה לדלג על פני מכשולים רבים הם אלה שדחפו אותה קדימה, שוב ושוב. מעניין…

‏על שמה של אמי נתר קרויים מושגים מתמטיים רבים, כמו למשל "החוג הנתרי". [כך במקור]

‏בנוסף, קרויים על שמה מוסדות מחקר רבים, כולל מכון המחקר למתמטיקה על שם אמי נתר באוניברסיטת בר אילן, פה בארץ.

‏ואפילו [מתלהב] מכתש על הירח, "מכתש [פאוזה] נתר". יפה, איך ידע… איך, איך? כן, אה… נכון, נתרר. כן, נכון.

‏אמי נתר נתקלה במכשולים רבים, אבל היא לא התייאשה. היא המשיכה למרות הקשיים והמכשולים. היא הייתה אדם, וראתה אנשים כבני-אדם לפני הכל. היא הייתה מרצה נלהבת, ומנחה מסורה לתלמידיה, ותמיד שמחה לשתף פעולה, כי הבינה שידע מושג במשותף.

‏כששאלו אותה מה השיטות שלה, אמי השיבה בפשטות: "לעבוד ולחשוב".

‏אם אפשר ללמוד משהו מאמי נתר, זה שלעיתים כל אחד מאיתנו נתקל במכשולים, לפעמים מכשולים עצומים. הכי חשוב - לא להתייאש. ואם מישהו מתייאש, למצוא את הדרך להתאושש, רק שלא להתרושש. [מגחך] להתראות.

‏[מוזיקה מתגברת]

‏[מוזיקת סיום]

‏[מכריז בהתלהבות] מחקר, כתיבה ומשתתפת בחוג נתרי - תמר נויגרטן פולגר.

‏מחקר, עריכה ומשפט נתר שיגע אותו - יובל מלחי.

‏הסבר מדעי ומחליקי קרח תנע זוויתי - פרופסור הדר שטיינברג מהאוניברסיטה העברית ואיקה בר-מנחם.

‏עיצוב פסקול, מיקס ומארחת סטודנטים בסלון ביתה - רחל רפאלי.

‏עריכת לשון וחלק מ"בנות נתר" - דינה בר-מנחם.

‏הפקה, ומומחים במתמטית מדוברת - תומר מיכלזון, ליהיא צדוק ורני שחר.

‏[מצחקק] אני יובל מלחי.

‏היסטוריה לילדים וילדות. מדענים ומדענים.

‏[מוזיקה מתגברת]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

9 views0 comments

Comments


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page