על יחידה סודית של צבא ארצות הברית, במלחמת העולם השנייה, שהיתה ולא היתה...
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/10/2018.
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.
צבא הרפאים של ארצות הברית במלחמת העולם השניה- על יחידה שהייתה ולא הייתה.
בשנת 1939, פרצה באירופה מלחמה שתהיה עד מהרה למלחמת העולם השניה. המלחמה הזאת תימשך שש שנים, ותהיה המלחמה הקטלנית בהיסטוריה. במהלכה נהרגו כמעט 80 מיליון איש. רבים מהם אזרחים, אפילו לא חיילים.
במלחמה, ביצעו הכוחות תרגילים כדי להונות או לבלבל את כוחות היריב. כמה מהתרגילים הללו היו כה מתוחכמים ומפתיעים, עד שהם עזרו לשנות חלק מהקרבות במלחמה. לאחד התרגילים הללו, היה אחראי קוסם. התרגיל הזה, שהיה אחד המוצלחים במלחמה, התרחש על אדמת צפון אפריקה, באזור ששוכנות בו היום המדינות מצרים ולוב. את התרגיל ביצעו הבריטים בראשות הגנרל ברנרד מונטגומרי, שהיה ידוע בכינוי מונטי.
מונטי היה איש קטן קומה ורזה, בעל אף נשרי ושפם מצחיק. הוא נהג ללבוש סוודרים, ונראה כמו האיש האחרון בעולם שמסוגל לבצע תרגילי הסוואה מתוחכמים. אבל כמו שאנחנו יודעים, אסור להסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. ומונטי היה איש צבא מבריק.
אלא שמהצד השני, מול הבריטים, עמד גנרל מבריק אחר, ארווין רומל. רומל היה גנרל מצוין שנלחם באירופה, וניצח קרב אחר קרב. כשהגרמנים נשלחו למדבריות צפון אפריקה, הוא הביס את הבריטים, דחק אותם לאחור, ולקח חיילים רבים בשבי. הוא נהג להצטלם עם זוג משקפי אבק שחובשים שריונאים. הבריטים פחדו ממנו פחד מוות, וכינו אותו "שועל המדבר". רומל הפחיד את הבריטים, ואת כל מי שלחם בצבא הבריטי, כולל עשרות אלפי חיילים יהודים מארץ ישראל, שהתגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.
לבריטניה היו יותר טנקים מאשר לגרמנים ולאיטלקים, שלחמו לצידם. לבריטים גם הייתה אספקה שוטפת של מזון ודלק. לגרמנים היה פחות ציוד, מפני שבעלות הברית- המדינות שנלחמו לצד בריטניה- בהן ארצות הברית וברית המועצות, הצליחו להטביע ספינות גרמניות, ונלחמו בגרמנים בעוצמה, בחזיתות שונות.
הגרמנים היו זקוקים להרבה מאוד חיילים, טנקים ומטוסים, במקומות אחרים, והם חששו מהבריטים. לכן הם הקימו שדות מוקשים וביצורים, שיקשו על הטנקים הבריטים, ויסבו לצבא הבריטי אבידות כבדות במדבריות צפון אפריקה.
השטח שבו התרחשה הלחימה, היה סמוך לכפר קטן בשם אל-עלמיין. לשטח הצר, שבו טמנו הגרמנים מוקשים, קראו "גני השטן". הבריטים ידעו שכך עשו הגרמנים, והיו זקוקים לתרגיל כדי להטעות אותם. הם החלו במבצע הונאה מבריק.
הבריטים עמדו לתקוף את הגרמנים לא הרחק מהעיירה אל-עלמיין. שטח הלחימה היה תחום: מצד אחד בים התיכון, ומצד שני ברכס הרים. הגנרל מונטגומרי, רצה שהגרמנים והאיטלקים יחשבו שהוא עומד לתקוף בחלק הדרומי יותר, קרוב להרים, ושהם יזרימו לשם הרבה מאוד כוחות כדי להתנגד להם. למעשה, מונטי תכנן לעבוד על הגרמנים, ולתקוף באזור הצפוני, קרוב יותר לים.
לגרמנים היו מטוסי ריגול באוויר, שצילמו את הכוחות מלמעלה כל הזמן. אז איך עובדים על צבא שלם?
[במבטא בריטי] "מונטי, זה לא יעבוד, זה מסובך, זה… מה פתאום, יצלמו אותנו, זה לא יעבוד מונטי. הם מצלמים אותנו מלמעלה, אז רואים את המשאית, את הטנקים, יראו אותנו. מה, יש לך פה לכלוך בסוודר. כן, כן המפקד, אנחנו נעשה תרגיל, כן, כן."
כוחותיו של מונטגומרי נקטו כמה תחבולות. הם החלו להניח צינור מים מהבסיסים שלהם לחלק הדרומי של השטח. למעשה, זה לא היה צינור מים אמיתי. הבריטים הניחו משאבות ותחנות שאיבה מזויפות בגודל טבעי, אך עשויות מקרטון. הגרמנים שיערו כי הבריטים מתכוונים לרכז באזור הרבה מאוד חיילים, ולכן מעבירים צינור מים לחלק הדרומי. אבל זאת הייתה רק ההתחלה.
הבריטים הביאו למדבר את ג'ספר מסקליין, קוסם מקצועי, שעזר להם לתכנן תפאורות שנועדו ליצור אשליה בעיני הגרמנים. הבריטים החלו לעבוד בלי הפסקה, ובנו כל מיני דגמים של טנקים ושל משאיות. אחר כך הם צבעו אותם, והכל היה מוכן.
הבריטים בנו כ-500 דגמים של טנקים מעץ, והניחו אותם על גבי ג'יפים שנעו דרומה. אם מטוס גרמני היה טס מעל שיירת הג'יפים הללו, הוא היה רואה הרבה מאוד טנקים שנעים לכיוון דרום, ומניח ששם תהיה המתקפה. וזה בדיוק מה שקרה לגרמנים.
הבריטים ביצעו פעולת הטעיה מבריקה נוספת, ובנו גם דגמים של משאיות אספקה. הדגמים האלה הונחו על הטנקים. כך אותו מטוס גרמני ראה מהאוויר שיירה של משאיות שנעה צפונה. הגרמנים, שראו מהאוויר לאן הטנקים נוסעים ולאן המשאיות נוסעות, חשבו שהם הבינו לגמרי את התוכנית הבריטית.
[במבטא גרמני] "יא, הנה אני רואה פה למטה, יש המון משאיות, כן, מלמעלה אני רואה משאיות נוסעות בשורה, ואני רואה את הטנקים, או, הנה אני אדווח למפקדה. המפקדה מצאתי את הטנקים, ואת ה… כן, אני יודע בדיוק לאן הם נוסעים, בדיוק, אנחנו גילינו הכל על הבריטים, אנחנו יודעים הכל."
באוקטובר 1942, הורידו הבריטים את דגמי העץ מעל הטנקים ומעל המשאיות, והחלו לתקוף את הגרמנים המופתעים בחלק הצפוני של המערכה. הגרמנים ריכזו כוחות רבים באזור הדרומי, ולכן היו חסרים להם כוחות במקום שהבריטים תקפו. עד מהרה, לגרמנים לא היה די דלק בשביל להזיז את הכוחות שלהם, והם הפכו למטרות למטוסים הבריטים. לאחר כשבועיים של לחימה, נסוג הצבא הגרמני מהאזור והחל לנוס מערבה.
הגרמנים נחלשו מאוד בעקבות ההפסד לבריטים.
שנה אחר כך, באביב 1943, הבריטים והאמריקנים הכניעו את הגרמנים ואת האיטלקים בתוניס, והמערכה בצפון אפריקה הסתיימה. אבל היא עדיין לא הייתה קרובה לסיום באירופה, ושם האמריקנים החליטו להראות שגם הם יודעים לעשות הונאות מתוחכמות.
[במבטא אמריקאי] "זה הונאה מצוינת, אבל חכו שתראו את ההונאות שלנו, אנחנו הולכים לעשות כאלה הונאות מטורפות. אנשים הולכים ללמוד את זה אחר כך, לא יודע, 70 שנה אחר כך, ילכו לספר על זה באיזה פודקאסט לילדים, על ההונאות שאנחנו עשינו באירופה. זה סרט ממש, זה סרט. תספר להם, תספר להם מה קרה שמה."
אז לפני האמריקנים, לא רק הבריטים עשו מבצעי הונאה במלחמה, אלא גם הסובייטים. הסובייטים בנו יחידות דמה של טנקים, שמהאוויר נראו כמו טנקים לכל דבר. אך למעשה, הם היו שלדי ברזל מכוסים, ומחוללי עשן, שגרמו לטנק להיראות אמיתי לחלוטין מהאוויר. מטוסי האויב שצילמו את יחידות הדמה האלה, האמינו כי יחידות טנקים גדולות מאוד נמצאות באזור.
האמריקנים, שראו עד כמה מוצלחים היו מבצעי ההונאה הללו, החליטו להקים בעצמם יחידה שתפקידה הסוואה, הסחה והונאה. ליחידה היה שם רשמי, "יחידת מטה מיוחדת מספר 23", אבל היא נקרא בפי חייליה "צבא הרפאים".
היחידה הוקמה בסודיות מוחלטת במשך חודשים רבים, והיו בה כ-1,100 איש. גויסו אליה אמנים רבים ממכללות לאמנות, בעיקר מניו יורק ומפילדלפיה, ומגוון רחב של אנשים בעלי כישרון: ציירים, שחקנים, פרסומאים, אנשי במה, מהנדסים, ארכיטקטים ואפילו קוסמים.
תפקידם היה להקים יחידה שתוכל לדמות יחידות אמיתיות, ועל ידי כך להטעות ולבלבל את האויב, ולגרום לו למקם את כוחותיו במקומות הלא נכונים.
ביוני 1944 נחתו כוחות בעלות הברית: בריטניה, ארצות הברית וכל המדינות שהיו בצד שלהם, לחופי נורמנדי בצרפת. לשם הגיע גם צבא הרפאים. בתחילה הקימה היחידה מערך אורות, שדימה נמל מלאכותי. הדבר גרם לגרמנים להאמין כי ספינות עומדות להגיע לנמל, והם הפציצו אותו בלי סוף. את הנמל האמיתי הקימו הבריטים בחשאי.
אט אט, החלו חברי היחידה לפרוס את כל היצירות שבנו בחודשים הארוכים של ההכנות. הם ניפחו טנקים מגומי, שנראו בדיוק כמו טנקים אמיתיים. הם השתמשו במשאיות מיוחדות, בעלות רמקולים, שהשמיעו למרחוק קולות של יחידות גדולות מוקלטים מראש. הם הקליטו מאות טנקים שמשתתפים באימון, בארצות הברית. על אדמת צרפת הם השמיעו את ההקלטות האלה בצורה די מתוחכמת, שגרמה לגרמנים להאמין כי יחידות טנקים גדולות מאוד נמצאות באזור, הם הרי שומעים אותם.
ליחידה היו גם תותחי דמה, שהשמיעו קולות של ירי תותחים, ופלטו עשן לאחר כל יריה מדומה. וכל מה שהיה להם באמת, הוא מכונת עשן קטנה ורמקול גדול. מטוסי ריגול גרמניים שצפו בתותחים האלה, האמינו שהם אמיתיים לחלוטין, ודיווחו על יחידות אמריקניות עצומות, של 30 אלף איש ויותר, שנמצאות בשטח. בפועל היו שם מעט מאוד אנשים.
יחידת הרפאים האמריקנית שידרה גם תשדורות מזויפות דרך מכשירי הקשר. האמריקנים שידרו בתדרים שידעו שהגרמנים קולטים אותם, וכך גרמו להם להאמין כי התשדורות היו אמיתיות לחלוטין.
[קול שבוקע ממכשיר קשר במבטא אמריקאי] "85, כאן 38, אנחנו הולכים להזיז המון כוחות לעיר הזאת שמה, כן, אנחנו הולכים להזיז את כל הכוחות לשם, אנחנו מקווים שהגרמנים לא שומעים אותנו, ולא יזיזו כוחות משלהם לעיר הזאת, אז להתראות, goodbye, over, ביי."
אמרנו שגם שחקנים היו ביחידה, נכון? אז מה הם עשו בדיוק? מה עושה שחקן תיאטרון בשדה קרב? חיילים מהיחידה התחפשו לקצינים בכירים, והיו נוסעים לעיירות צרפתיות שהיו בשליטת בעלות הברית. בעיירות הללו הסתובבו מרגלים גרמניים שצותתו לשיחות שלהם. החיילים האמריקנים היו אוכלים ארוחת בוקר ומדברים בקול רם על התוכניות שלהם. מניין יפרצו הכוחות שלהם, מתי הם יתקפו, וכן הלאה. כל השיחות הללו היו כמובן מומצאות לחלוטין. אבל מאחר שהמרגלים הגרמנים היו בטוחים שאלו שיחות אמיתיות, הגרמנים שלחו יחידות וכוחות גדולים למקומות הלא נכונים.
כשהיו בעלות הברית זקוקות להטעייה מהירה, היתה היחידה מגיעה למקום המתאים, ובתוך כמה שעות מדמה הכנות למבצע גדול. הם ניפחו טנקים, ג'יפים, משאיות ומטוסים מגומי. הם פרסו שדות תעופה מזויפים, מחנות מזויפים, שהיו בהם חבלי כביסה ואפילו כביסה מזויפת, שנראו לאנשי המודיעין הגרמני כמו הדבר האמיתי.
כשהיו הכלים פרוסים בשטח, היו אנשי הקול של היחידה נכנסים לפעולה, ומערבבים רעשי רקע, רעשים של משאיות, טנקים ומטוסים. הרמקולים החזקים איפשרו לשלוח את הקולות הללו למרחקים של עשרות קילומטרים, והגרמנים הופתעו לגלות שיש יחידות ענקיות לא הרחק מהם. הגילוי הזה גרם להם לשנות את התוכניות שלהם.
משנת 1944 ועד לסוף המלחמה, באמצע שנת 1945, הייתה היחידה מעורבת בעשרות הונאות והטעיות האויב. כמה ממבצעיה התרחשו ממש בקו החזית.
עד שנת 1966 נשמר סודה של היחידה, וחלקים נרחבים מפעילותה עדיין אסורים לפרסום, גם 70 שנה אחרי שקרו. אפשר לראות סרטונים על היחידה, ועל הכלים המזויפים שלה ביוטיוב. חפשו באנגלית Ghost Army או צבא הרפאים.
אם אפשר ללמוד משהו ממבצעי ההונאה של מלחמת העולם השניה, הוא שבמלחמה לא תמיד מנצחים רק באמצעות כוח. גם במלחמה צריך להפעיל את המוח, ולא משנה אם זו מלחמה נגד אויב, או מלחמה לשינוי חברתי כלשהו.
בתנ"ך, בספר משלי, כתוב: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברוב יועץ", כלומר, התחבולה היא חלק מהמלחמה. וכדי לנצח בקרבות, צריך להתייעץ עם מומחים שונים, שיכולים לתת לנו רעיונות חדשים ונהדרים.
טוב, אז זהו. הפעם אני צריך להיכנס לטנק-מטוס שלי ולנסוע מהאולפן. מה, אתם לא מאמינים שיש לי טנק-מטוס? הנה, אני מתניע אותו. [רעש של מנוע] הנה, אנחנו נוסעים. ועוד רגע אנחנו ממריאים. כן, יש לי טנק-מטוס, טנק שיכול להמריא. הנה, נשים במצב המראה, [רעש של מטוס ממריא] ממריאים. יווו! איזה כיף פה באוויר עם כל הרוח הזאת. וואו, איזה כיף. וואו, אני ממש עף פה באוויר, אני רואה הכל מלמטה. יו, זה דבר מדהים, איזה כיף.
[דפיקה בדלת]
יובל: יבוא.
[בקול נמוך]: יובל, אנחנו צריכים את החדר להקלטות, אתה יכול לפנות אותו בבקשה?
יובל: [בקול מאוכזב] כן, אני, אני מפנה אותו…
כתיבה, עריכה וקריינות: יובל מלחי.
עריכת לשון ועשן סמיך: סמדר כהן.
הקלטה: אלון מקלר.
עריכת סאונד, מיקס ושפם מזויף: אסף רפפורט. הפקה וניפוח טנקים: רני שחר ואיל שינדלר.
אני יובל מלחי.
"היסטוריה לילדים".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments