פרדה אקלום נולד וגדל באתיופיה. הוא נאלץ לברוח מהמדינה לסודאן השכנה, שם הוא פגש איש מוסד והשניים החלו לסלול את הדרך לעליית יהודי אתיופיה למדינת ישראל
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/05/2020.
קריין: אתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.
פֵרֵדֶה אָקלוּם.
שלום, ילדים. היום אני רוצה לספר לכם על אדם מיוחד במינו, שסיכן את חייו למען אחרים. הוא היה מורה באתיופיה בשנות ה-70 של המאה ה-20, לפני כ-40 שנה. ועד מהרה, הפך למנהיג, ולסוכן חשאי, שעזר ליהודים לברוח מאתיופיה ולעלות לארץ ישראל.
זהו סיפורו המרתק.
[מוזיקת רקע עליזה]
אתיופיה היא מדינה במזרח יבשת אפריקה, המתהדרת במסורת עתיקה. לפני אלפי שנים, פעלו באזור ממלכות נודעות, למשל, ממלכת כוש וממלכת שבא, המוזכרות בתנ"ך. חבל הארץ שהיום מזוהה כצפון אתיופיה, נקרא בעבר חבש. ובו קמה אימפריית אקסום, שלימים נקראה אתיופיה. ביוונית - 'פנים צרובות'.
אתיופיה מורכבת ממאות קהילות לאומיות, עמים ושבטים. מדברים בה עשרות שפות, וחיים בה מאמינים נוצרים, מוסלמים ויהודים. היהודים האתיופים נקראו בשם "ביתא ישראל", או בעברית - "בית ישראל".
[המוזיקה מסתיימת]
מהיכן הגיעו היהודים לאתיופיה? עד היום אין לנו תשובה חד משמעית. המסורת מספרת, שיהודים הגיעו לאתיופיה בתקופת שלמה המלך, ויש הטוענים כי הם צאצאי שבט דן. אחרים טוענים שהם צאצאי יהודים, שנדדו בשלב מאוחר יותר, ממצרים או מאזור תימן, שבחצי האי ערב. הדבר המעניין הוא, שיהודי אתיופיה לא הכירו את התלמוד ואת מוסד הרבנות שנוצרו במאות הראשונות לספירה. הדבר מצביע על כך שיהדותם מוקדמת מאוד. כפי הנראה, בת יותר מאלפיים שנה.
[הקלטה - מתוך השיר "שלום עליכם" - במבטא אתני]
"שלום עליכם
מלאכי השלום
מלאכי עליון,
מלאכי עליון…"
אנשי ביתא ישראל התגוררו בעיקר בכפרים מרוחקים, על פני שטח גדול בצפון אתיופיה. הם התגוררו במאות יישובים כפריים. יהודי אתיופיה סבלו מאוד במהלך השנים. הם נרדפו בתקופות שונות, אסרו עליהם לרכוש אדמה, ולפני כמאה וארבעים שנה, פקדו בצורת ומלחמות את צפון אתיופיה, וכמחצית מהקהילה, עשרות אלפי יהודים, נספו באסונות.
לביתא ישראל כמעט לא היו קשרים עם קהילות יהודיות אחרות בעולם, ולכן, רק חלק מההלכות היהודיות היו נהוגות בקרב יהדות אתיופיה. רק במאה ה-19 החלו להתהוות קשרים חדשים בין ביתא ישראל לקהילות יהודיות אחרות. עם הקמת מדינת ישראל התחדשו הקשרים בינה לבין קהילת יהודי אתיופיה. יהודי אתיופיה אף תרמו כסף לשיקום הפצועים ממלחמת העצמאות של ישראל.
[מוזיקת רקע עליזה]
במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה, בשנת 1949, נולד פרדה אקלום. אבי המשפחה, יזזאו אקלום, היה איש עסקים מצליח ומשכיל. אמו של פרדה, ניהלה את משק הבית ומכרה כלי חרס שיצרה בעצמה. פרדה היה הילד השני מתוך תשעה ילדים.
בתקופת ילדותו של פרדה אקלום, שלט באתיופיה הקיסר היילה סלאסי. לסלאסי היו קשרים חמים עם מדינת ישראל, ובצעירותו אף התגורר בירושלים. אולם, הוא לא רצה שיהודי אתיופיה יעזבו, ולא אישר להם לעלות למדינת ישראל. כמו כל יהודי אתיופיה, חלמה משפחתו של פרדה לעלות לארץ ישראל ולהגיע לירושלים. השאיפה לעלות לארץ ישראל עברה באתיופיה מדור לדור. פרדה אקלום לא ידע אם אי פעם יוכל להגשים את המשאלה הזאת. אבל הוא קיווה בכל ליבו, כי יגיע היום שבו יזכה לעלות עם משפחתו לישראל.
[המוזיקה מסתיימת בצליל פעמונים]
אנשי ביתא ישראל התמחו במהלך השנים באומנויות, כמו נפחות, אריגה וקדרות. אך פרדה אקלום בחר להיות מורה. הוא נסע לעיר הבירה של אתיופיה, אדיס אבבה, ולמד במכללה להוראה. לאחר סיום לימודיו, חזר למחוזות ילדותו, התמנה למורה, ואחר כך, למנהל בית ספר.
אקלום תכנן לבקר במדינת ישראל, אלא שאז, בשנת 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בלחץ המדינות הערביות, נתקה אתיופיה את קשריה עם מדינת ישראל, והטיסות מאתיופיה לישראל בוטלו כליל.
אקלום המשיך בעבודתו החינוכית. כדי לחזק את החינוך היהודי באתיופיה, הוא פנה לרשת "אורט", והיא, סייעה לו להקים שני בתי ספר ובית כנסת.
[מוזיקת רקע]
בינתיים, בשנת 1974, התחלף השלטון באתיופיה במשטר צבאי. כוחות מהפכנים הדיחו את הקיסר היילה סלאסי, והם גילו חוסר סובלנות לפעילותם של ארגונים יהודים באתיופיה. בנוסף, פרצו קרבות בין השלטון החדש לכוחות של מורדים, שפעלו מתוך האזור שבו התגוררו רבים מבני ביתא ישראל. אנשי הקהילה היהודית בצפון אתיופיה נחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים, והשלטון החדש החל להתייחס אליהם בעוינות. מצבם, הפך מסוכן.
השמועות על כך הגיעו גם למדינת ישראל. הסכם חשאי נרקם בינה ובין ממשלת אתיופיה. לפי ההסכם, ישראל תשלח לאתיופיה מטוסים עם כלי נשק ותחמושת, שישמשו את השלטון החדש. ובתמורה, המטוסים ישובו לישראל מלאים ביהודים מקהילת ביתא ישראל. זו הייתה משימה סודית שרק מעטים נחשפו אליה. פרדה אקלום הוכנס בסוד העניינים, כדי שיסייע בהעברת בני ביתא ישראל לשדה התעופה באדיס אבבה. כך עלו ארצה מאה ועשרים מיהודי אתיופיה. אלא שעד מהרה התגלה הסוד, כאשר משה דיין סיפר על כך בגאווה בראיון לעיתון. אתיופיה ניתקה את יחסיה החשאים עם ישראל באחת, וכל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל היה נתון בסכנה. פרדה אקלום, נאלץ לברוח.
[המוזיקה מסתיימת]
השוטרים שבאו לחפש את פרדה לא מצאו אותו. בסיועם של קרובי משפחה רבים, נמלט פרדה צפונה, אל מעבר לגבול, למדינת סודאן. הוא השאיר את אשתו ובנו הקטן מאחור.
[מוזיקת רקע]
במשך ימים רבים עשה פרדה דרכו אל חֻ'רטוּם, עיר הבירה של סודאן. הוא הגיע אליה כמעט חסר כל, ונאלץ לקבץ נדבות ולחיות משאריות מזון כדי לשרוד. את טבעת הנישואין שלו הוא מכר, כדי שיוכל לשלוח מברקים לאנשי הקשר בפנקסו.
במברק, כתב באנגלית: "אני פרדה יזזאו אקלום מאתיופיה. הגעתי לסודאן. תשלחו לי כרטיס הביתה". פרדה לא ידע אם מישהו קיבל את המכתב. הוא המשיך להסתובב בח'רטום בירת סודאן, דבר שהיה אסור לפליט כמוהו. הוא לא ידע, אם אי פעם יזכה שוב לראות את משפחתו.
אחד ממכתביו של פרדה נשלח לז'נבה שבשוויץ, והגיע לסוכן המוסד דני לימור.
[המוזיקה מסתיימת]
"המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" נקרא בקיצור "המוסד". זהו ארגון ביטחוני. ארגון הביון והריגול של מדינת ישראל. הארגון מפעיל סוכנים רבים, ופועל למען ביטחונה של מדינת ישראל בדרכים סודיות. זהו ארגון חשאי מאוד, שרוב פעולותיו נעשות שאיש כמעט אינו יודע על כך. רבות מהפעולות נחשפות רק שנים רבות לאחר שהתרחשו.
דני לימור ניסה למצוא דרך לחלץ את יהודי אתיופיה, אבל המשימה נראתה בלתי אפשרית, לנוכח מלחמת האזרחים שהשתוללה במדינה. מכתבו של פרדה, הפיח בו תקווה.
דני לימור נסע בדחיפות לסודאן.
[מוזיקה דרמטית]
אך כיוון שהייתה מדינה עוינת לישראל, הוא הגיע אליה במסווה של חוקר דובר צרפתית. הוא הגיע לשכונה בח'רטום שבה התרכזו פליטים מאתיופיה, ובמשך ימים רבים, תר את הרחובות וחיפש אחרי פרדה. דני שאל עוברי אורח אם הם מכירים את פרדה אקלום. לאחר ימים רבים של חיפושים, ענה לו מישהו בשאלה: "למה אתה שואל?", וזה היה סימן שהוא הכיר את פרדה.
דני אמר שיש לו הודעה מאשתו ובנו התינוק, והוא רוצה למסור לו משהו באופן אישי. דני ביקש מאותו אדם שימסור לפרדה שהוא יחכה לו בשעות הערב במלון מסוים. כעבור יומיים, הופיע גבר שאחז בידו עיתון באנגלית. הוא הסתובב, סקר את פני הנוכחים, ויצא. למחרת, הגיע שוב אותו גבר, הסתובב, והלך. דני יצא בעקבותיו, לרחוב שעל גדת הנילוס, ולאחר זמן מה קרא לעברו: "פרדה?", פרדה אקלום הסתובב לעברו ושאל בחשדנות: "למה אתה שואל?". דני ענה לו: "ביקשת כרטיס טיסה. אני כרטיס הטיסה שלך."
[המוזיקה מסתיימת]
דני לימור ופרדה אקלום החלו לחשוב ביחד כיצד אפשר לחלץ את יהודי אתיופיה. הם תהו אם משפחות שלמות יוכלו לעשות את הדרך הקשה מאתיופיה לסודאן. זאת לא הייתה דרך של כביש או דרך סלולה, עם ברזי מים ואוכל. זאת הייתה הליכה קשה מאוד, לאורך מאות קילומטרים, דרך של הרים וגאיות, עליות וירידות. לעתים, בשמש הקופחת, ללא טיפת צל.
פרדה החליט לערוך ניסוי עם בני משפחתו הצעירים. הוא ודני שכרו סוחר מוסלמי, כדי שיחצה את הגבול בחזרה לאתיופיה, ויעביר מסר למשפחתו של פרדה. לפני כן, פרדה נתן לסוחר תמונה שלו, כדי שיראה למשפחתו.
[מוזיקת רקע]
בבית משפחת אקלום חששו לגורלו. אולי הוא נתפס בידי השלטונות, אולי נהרג בדרכים המסוכנות. כשהסוחר הגיע לבית המשפחה, הוא הציג להם את התמונה של פרדה, וסיפר להם דברים שרק פרדה ידע אודות משפחתו. התרגשות אחזה בבני המשפחה. פרדה חי!
הסוחר סיפר למשפחה, כי פרדה ביקש ששלושה מאחיו יצטרפו אליו בסודאן. בתחילה, המשפחה סירבה לשלוח את האחים לדרך המסוכנת. אך הסבתא, חשה שזהו סימן מלמעלה. היא שכנעה את המשפחה, והאחים יצאו לדרכם.
לאחר הליכה מפרכת, במשך שבועות ארוכים, פגשו את פרדה בסודאן. אחרי הפגישה המרגשת, החלו פרדה ואחיו במשימה לאתר עוד מיהודי אתיופיה שנמלטו לסודאן. הם הצליחו לאתר שלושים יהודים. בעזרת המוסד הישראלי, אותם שלושים יהודים הוצאו לאירופה, ומשם לישראל.
פרדה אקלום הוכיח שאפשר לחלץ את יהודי אתיופיה דרך סודאן. מכאן נסללה הדרך למבצע רחב היקף של המוסד. השמועה פשטה בין הכפרים של ביתא ישראל בצפון אתיופיה. רבים מבני הקהילה יצאו ברגל לסודאן כפליטי מלחמה. פרדה שימש איש קשר ומתווך, בין היהודים לבין המוסד. דני לימור סיפר, שהוא היה בחור מיוחד במינו, עם חבילה של כישורים.
[המוזיקה מסתיימת]
בשלב מסוים, הבין דני לימור שפרדה מסתכן לא פחות ממנו, ואף יותר. הוא ביקש מהמוסד שיהפכו אותו ללוחם לכל דבר וישלמו לו שכר. המוסד התעקש שפרדה יגיע לארץ ויעבור קורס מיוחד. אך עד מהרה התברר להם, שלפרדה היו את כל האינסטינקטים הדרושים להיות סוכן מוסד. הוא שוחרר מהקורס, וטס חזרה לסודאן כלוחם מוסד.
דני ופרדה איתרו את היהודים שהגיעו למחנות הפליטים, והעבירו אותם בסודיות לח'רטום בירת סודאן.
[מוזיקת רקע]
בדרך לא דרך, הם השיגו טפסים וחותמת של ארגון האו"ם, שדאג לפליטים הרבים. דני ופרדה הנפיקו אשרות יציאה מהמדינה למאות יהודים. היהודים הוסעו לשדה התעופה, טסו לאירופה, ומשם לישראל. בכל אותה עת, פרדה אקלום ודני לימור סיכנו את חייהם פעמים רבות.
לדני ופרדה היה רכב בעזרתו נעו ממקום למקום. בסודאן היו מחסומי דרכים רבים, ודני ופרדה חששו מאוד שיעצרו אותם ואולי יגלו את זהותם האמיתית. הם החליטו שלא לעצור במחסומי הדרכים, וכאשר התקרבו למחסום, פשוט הגבירו את המהירות ונמלטו. מדי פעם נורו לעברם יריות, אך הם המשיכו במשימתם.
[המוזיקה מסתיימת]
באחד הימים נעצר פרדה על ידי שוטרים, כיוון שלא היו לו אישורים לשהייה במדינה. הוא הוכה והושלך לכלא. דני לימור לא הצליח לחלצו, וביקש להצטרף אליו למעצר. השוטרים היו המומים מכך שאדם בוחר לשבת בכלא מרצונו. דני חשש שאם יפרד מפרדה, ייתכן שלא יראה אותו שוב. במשך עשרה ימים ישבו השניים בכלא, עד שדני לימור הצליח להעביר מסר לאישיות בכירה, מצרי שעבד בסוכנות הפליטים של האו"ם, והוא הצליח להביא לשחרורם.
דני ופרדה החליטו לבדוק דרך נוספת להעלאת יהודי אתיופיה. דרך ים סוף. [גלים]
[מוזיקת רקע]
השניים גילו כי ישנו כפר נופש נטוש לחופי ים סוף בסודאן. הם תכננו להפוך אותו לכפר סודי, שבו יפעלו ישראלים כדי להעלות את יהודי אתיופיה דרך הים, בעזרת חיל הים והקומנדו הימי של ישראל. המוסד גייס אנשים רבים שהיו בעלי חזות אירופאית, או דיברו בשפות זרות כשפת אם. את כפר הנופש, ניהלו נשים בשם יולה וגילה. היה זה כפר נופש לכל דבר. אנשים הגיעו אליו לצלול, לנוח וליהנות. הכפר שימש כסיפור כיסוי, סיפור שמסתיר סוד כלשהו. בעזרת כפר הנופש הצליחו לחלץ יהודים רבים ממוצא אתיופי ולהביאם לארץ.
[מוזיקת רקע דועכת]
שמועות על מחנות הפליטים, שדרכם אפשר להגיע לישראל, הגיעו לאוזני יהודי אתיופיה. אלפים מהם יצאו לדרך הקשה והמסוכנת.
[מוזיקת רקע]
במשך שבועות הם צעדו בדרכים, מחפשים אוכל ומים. הם צעדו בעיקר בלילה ובמשך היום הסתתרו מהשמש הלוהטת ומשודדי הדרכים שארבו להם ושדדו אותם שוב ושוב. כ-1,500 מיהודי אתיופיה מצאו את מותם בדרכים הללו. אלפי היהודים שכן הגיעו לסודאן שהו במחנות פליטים במשך שבועות, חודשים ושנים. חלקם, לא שרדו את התקופה הקשה, וגם הם נספו במחנות, בטרם הגיעו לארץ ישראל. עולי אתיופיה שהגיעו למחנות בסודאן, הצליחו לעלות ארצה, אודות לעבודתו של פרדה אקלום שסלל בעבורם את הדרך. לצד דני לימור, הקימו השניים את התשתית לעלייתם של עשרות אלפים מיהודי אתיופיה.
כשחזרו פרדה ודני לח'רטום, התברר שהשלטונות מחפשים את פרדה ויש להם אפילו תמונה שלו. דני לימור מיהר לארגן לו מקום בטיסה הראשונה מסודאן לאירופה. כדי שלא יזהו אותו, התחזה פרדה לחולה שחפת, ומסכה על פניו. כך, הסתיימה לה שנה וחצי שבה פעל פרדה אקלום בסודאן. מאוחר יותר יצא פרדה למדינות אחרות באפריקה, ומשם פעל לזרז את עלייתם של יהודי אתיופיה. פרדה עזר להקים את התשתית למבצעי עלייה גדולים עוד יותר, בעזרתם יגיעו ארצה עוד עשרות אלפים מיהודי אתיופיה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
בין השנים 1977 ל-1985, כעשרים אלף מיהודי אתיופיה עזבו את בתיהם בחופזה ובסודיות, וצעדו במסלול קשה ובלתי מוכר לעבר סודאן.
[מוזיקת רקע]
הם טיפסו וירדו מהרים, צעדו במדבריות, התמודדו עם נהרות גועשים ויערות סבוכים. הותקפו על ידי שודדי דרכים וסבלו מרעב, צמא, מחלות ומוות. יהודי אתיופיה שהגיעו למחנות הפליטים בסודאן, שהו בהם בתנאים קשים, כשנה עד שנתיים בממוצע. השהייה במחנות הייתה קשה ביותר, ורבים מבני העדה, לא שרדו את השהייה במחנות הפליטים.
[מתוך השיר - "המסע לארץ ישראל", שלמה גרוניך ומקהלת שבא]
"הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים
ואמי מבטיחה לאחי הקטנים
עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים,
מאמץ אחרון, לפני ירושלים…"
פרדה אקלום הגיע לישראל כמו שתמיד חלם. הוא התאחד עם אשתו ובנו, והם עברו להתגורר בבאר שבע. פרדה המשיך בפעילות ציבורית למען ביתא ישראל. הוא קרא לממשלת ישראל להשלים את מבצעי העלייה מאתיופיה. ב"מבצע משה", בשנת 1984, ובעוד עשרות מבצעים קטנים אחרים, הועלו ארצה כ-16 אלף מיהודי אתיופיה. בשנת 1991, מבצע גדול נוסף, "מבצע שלמה", הביא לארץ עוד כ-15 אלף מיהודי אתיופיה.
[מוזיקת רקע]
מאז שנות ה-90, עלו לארץ עוד כ-20 אלף מיהודי אתיופיה, ובסך הכל, מאז הקמת מדינת ישראל, ולפי הערכות של הסוכנות היהודית, עלו לארץ כ-90 אלף מיהודי אתיופיה.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
פרדה אקלום נפטר בשנת 2009. הוא נקבר בבית העלמין בבאר שבע. על שמו קרואים [כך במקור] בעיר כיכר וגן ציבורי. בהלווייתו של פרדה, ספד לו ראש המוסד לשעבר - אפרים הלוי:
[מוזיקת רקע נוגה]
"פרדה היה צנוע ועניו, נחבא אל הכלים, ממעיט בדיבור. אדם שמעורר אמון במבט עיניו, בביטחון העצמי שלו, בנכונות האישית לסכן את עצמו, כדי להביא את אחיו ואחיותיו לארץ המובטחת. בעלייה של יהודי אתיופיה, פרדה בלט כראשון בין רבים אחרים. הוא היה לדוגמה ולמופת".
דני לימור, שפעל יחד עם פרדה במשך תקופה ארוכה, אמר עליו כי: "בלעדיו שום דבר לא היה קורה. עליית יהודי אתיופיה מסודאן לא הייתה מתרחשת, וסוללת את הדרך לאלפים שבאו בעקבותיהם".
סיפורם של יהודי אתיופיה, שהגיעו לארץ בעזרתו של פרדה, הוא סיפור מזכיר יציאת מצרים מודרנית. למרות הדרך הקשה, בחרו יהודי אתיופיה לצאת אליה, בתקווה שבסופה יגיעו לירושלים. אפשר ללמוד מהם רבות על ציונות, על אהבת הארץ, ועל חלום בן אלפי שנים - שהתגשם.
בראיון שנערך עמו, אמר פרדה אקלום: "עברתי הרבה סבל וקשיים בחיי. היום אני בישראל, אב לשמונה ילדים, ובעיניי זה יקר מפז. הציפייה שלי היא שיהיה דור שימשיך אותנו. אנחנו הבאנו אותם לישראל. אני מצפה שנוכל להתגאות בהם, שילמדו את התרבות ואת ההיסטוריה, ושיוכלו להעביר אותה, לדורות הבאים".
[מוזיקת רקע דרמטית מסתיימת]
[מוזיקת סיום]
מחקר, כתיבה וצעידות - תומר שלוש.
ראיונות לפרק, וצוללן ראשי בכפר הנופש - נתן פוזניאק.
מחקר, ראיונות, עריכה, קריינות ושודד דרכים - יובל מלחי.
עריכת לשון וסוכנת חשאית - דינה בר מנחם.
מיקס, אפקטים וחברה בקומנדו הימי - רחל רפאלי.
הפקה, והשחקנים בסרט על דני לימור ופרדה אקלום - רני שחר ואיל שינדלר.
[מוזיקה מסתיימת]
[שיר - "המסע לארץ ישראל", שלמה גרוניך ומקהלת שבא]
"הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתיי, אין סופו לפנים,
ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים.
אור ירח החזק מעמד,
שק האוכל שלנו אבד
המדבר לא נגמר, יללות של תנים,
ואמי מרגיעה את אחי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל,
לא נפסיק ללכת לארץ ישראל.
ובלילה תקפו שודדים,
בסכין, גם בחרב חדה
במדבר דם אימי, הירח עדי,
ואני מבטיחה לאחי הקטנים:
עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום
עוד מעט נגיע, לארץ ישראל.
בירח דמותה של אימי,
מביטה בי, אמא אל תעלמי
לו הייתה לצידי, היא הייתה יכולה,
לשכנע אותם שאני יהודי.
עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל,
לא נפסיק ללכת לארץ ישראל
עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים,
מאמץ אחרון, לפני ירושלים…"
ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי, ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.
רוצים לדבר איתנו? כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רשמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שלחו לנו הצעות לפרקים, ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.
תודה רבה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments