top of page

היסטוריה לילדים - אריסטו

אדם שהשפיע רבות על העולם, חי לפני אלפי שנים. הוא לא היה הוגה הדעות הראשון, אך מחשבותיו ורעיונותיו משפיעים עלינו עד עצם היום הזה.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/11/2017.

היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.

אריסטו.

[מנגינת פתיחה]

שמעתם פעם את המילה פילוסופיה? פילוסוף הוא הוגה דעות. מישהו שחושב לעומק על נושאים שבדרך כלל איננו מקדישים להם מחשבה. את הפילוסופיה פיתחו היוונים לפני כ-2500 שנה ביוון העתיקה. היוונים שחיו שם שאלו את עצמם שאלות עמוקות או שאלות פילוסופיות.

האם יש צדק בעולם?

מהי אהבה?

איך חושבים בהיגיון?

אחד האנשים שהשפיע מאוד על הפילוסופיה ויש לו מעריצים גם היום הוא אריסטוטלס ובקיצור אריסטו. אריסטו היה מהפילוסופים הראשונים, ועד היום המחשבות שחשב, משפיעות על האופן שבו אנחנו מבינים את העולם.

[מנגינה]

בואו נתחיל מהמילה פילוסופיה, המורכבת למעשה משתי מילים ביוונית. המילה פילו פירושה אהבה והמילה סופיה פירושה חוכמה. אם כך פילוסופיה היא אהבת החוכמה. אך רבים אינם אוהבים את ההגדרה הזאת. הם מעדיפים לומר שפילוסופיה תפקידה לקרוא תיגר על ההיגיון. נניח, כולנו מסכימים שלבעוט בכלב זה אכזרי ואסור. נכון? אני מקווה שעניתם כן. ומה על לבעוט בפרה? לא בסדר. ולשחוט אותה? למה זה מותר? הרבה פעמים לא קל לענות על השאלות האלה.

[מנגינה]

הפילוסוף אוהב את החוכמה. אוהב להסביר דברים ואוהב לאתגר את תלמידיו. הפילוסופים הראשונים פשוט רצו להבין כיצד העולם פועל ולגלות אם אכן יש אמת. אריסטו לא היה הפילוסוף הראשון. קדמו לו יוונים אחרים שעסקו בפילוסופיה. אם כך, מדוע הוא חשוב כל כך? אם היו פילוסופים יוונים רבים לפניו, מדוע שנעסוק דווקא באריסטו? הסיבה היא שאריסטו הביא את הפילוסופיה ביוון העתיקה לשיאה, לרמה הכי גבוהה שלה.

בואו ונחזור לימים של יוון העתיקה, כדי להבין מה היה מיוחד כל כך בתרבות שלה, עד כדי כך שהיא משפיעה עלינו עד עצם היום הזה. דמיינו שאתם נכנסים למכונת זמן שמשגרת אתכם אלפיים חמש מאות שנים לאחור, ואתם נוחתים ביוון העתיקה.

[מוזיקה יוונית]

וואו, איזה יופי, כולם פה בשוק, רוקדים.

[קולות של שבירת צלחות] היי, הלו, הלו, מה אתה שובר לי צלחת פה על הרגל? כמעט פגעת לי ברגל. הלו, תפסיקו לזרוק צלחות!

מה ההאנשים עושים פה? מה הולך פה?

[מוזיקה]

יוון שוכנת לחוף הים התיכון, והיא מורכבת מהרבה מאוד איים שכדי להגיע אליהם צריך לשות בים. לכן, כבר בעת העתיקה, היוונים היו ימאים מעולים, מומחים לכל מה שקשור בים. למשל, בניית ספינות, שייט ודייג.

יוון העתיקה לא הייתה מדינה כמו שאנחנו מכירים אותה היום, אלא אוסף של ערי-מדינה. לכל עיר-מדינה היה שלטון משלה. לעתים קרובות, הן היו נלחמות זו בזו, או משתפות פעולה זו עם זו.

המסחר בין ערי המדינה בדרך הים הוביל לפעילות כלכלית ענפה, וגם למעבר של פילוסופים ביניהן, שהחליפו ביניהם רעיונות. כך, ערי המדינה היווניות העשירו זו את זו בהוגי דעות.

העיר הראשית שבה התרכזו רבים מהאנשים הכי חכמים ביוון העתיקה הייתה אתונה, שהיא היום עיר הבירה של יוון. אריסטו התגורר גם הוא באתונה עם עוד מאות אלפי אנשים.

אתונה הייתה עיר ענקית ביחס לתקופה שבה כמעט כל האנשים חיו בכפרים קטנים. האתונאים לבשו בגדים פשוטים מפשתן, וקנו ירקות בשוק, שנקרא ביוונית אגורה. האגורה היה כיכר העיר. כלומר, המקום שהיו נפגשים בו, משוחחים, מתווכחים ודנים בענייני היום-יום.

לכמה מהאנשים היו שאלות שלא תמיד הייתה עליהן תשובה, והן היו למעשה רעיונות פילוסופיים עמוקים.

לתרבות הזאת נולד אריסטו, האיש שמסמל את נקודת השיא של יוון העתיקה. אריסטו נולד בצפון יוון העתיקה, באזור שנקרא מקדוניה. אביו, ניקומאכוס, היה הרופא האישי של מלך מקדוניה, פיליפוס השני. ניקומאכוס רצה מאוד שבנו אריסטו יהיה רופא גם הוא, אלא שאריסטו נמשך למחשבות על החיים, והיו לו הרבה מאוד שאלות פילוסופיות.

בן 17 הוא נשלח לאתונה, והצטרף ללימודים באקדמיה של אפלטון, המורה או פילוסוף הכי חשוב בתקופתו. במשך 20 שנה הוא למד מאפלטון את כל תחומי הידע שפותחו ביוון עד אז. בית הספר של אפלטון התנהל בחורשה שנקראה אקדמוס, ומכאן השם אקדמיה בימינו. זה היה המקום שאריסטו יכול ללמוד בו, ולעשות את צעדיו הראשונים במדע.

בניגוד ליוונים האחרים, שהאמינו בכוחם של האלים, ולא שאלו את עצמם שאלות כבדות משקל, אריסטו שאל שאלות רבות באופן מדעי. למשל, מדוע כשאנחנו מחזיקים בידינו אבן ומשחררים אותה, האבן נופלת?

אריסטו גם התבונן בשמי הלילה, וראה את הירח ואת השמש נעים ברקיע, ושאל את עצמו, מדוע השמש והירח אינם נופלים לקרקע כמו האבן?

למעשה, הוא חקר את הטבע כפי שמדען בן זמננו היה עושה זאת, ולכן הוא נחשב למדען הראשון בהיסטוריה.

כיצד הוא השיב לשאלות ששאל את עצמו? לכל תופעה, הוא פיתח הסבר שיטתי, מדעי. כך הוא קבע שלכל חפץ יש תנועה טבעית, תנועה שמתאימה לו. טבעי שהאבן תיפול לקרקע, וטבעי שהירח יחוג סביב כדור הארץ. זה היה הבסיס למדע הפיזיקה, המדע העוסק בתנועה של עצמים במרחב. ההסבר שסיפק אריסטו אמנם אינו מקובל בימינו, אבל הוא היה הבסיס שממנו צמחה הפיזיקה בעידן המודרני.

צריך להבין, שבעת העתיקה רבים האמינו שהאמת היא דבר בלתי מושג. האלים יודעים את האמת על העולם. אבל בני אדם יכולים רק לנחש. כך סברו רוב האנשים. היו אז המון שאלות שלא היו להן תשובות. למשל, מניין באים הרוח, הברק והרעם? מדוע בני אדם מפהקים או מתעטשים? ועוד שאלות על תופעות טבע לא מוסברות.

אריסטו וחבריו ללימודים חשבו שלא צריך לקבל תשובות כמו: ״האל יודע״, אלא צריך לנסות לחקור ולגלות את האמת. להתבונן על העולם ולנסות להסביר אותו בעצמנו, בעזרת החושים שלנו.

[מנגינה]

אריסטו פתח את הדלת לעולם שלם של סקרנות, חשיבה ומחקר. התובנות שלו על העולם הן צעד ראשון חשוב, ולכן תלמידים וסטודנטים לומדים את הפילוסופיה שלו מאז ועד היום. תכף תראו איך זה רלוונטי גם אלינו ואליכם היום.

מי שזכה ללמוד את דבריו של אריסטו ישירות מפיו, היה בנו של המלך פיליפוס השני, אלכסנדר. זוכרים שאבא של אריסטו היה רופאו האישי של המלך? ובכן, הנסיך אלכסנדר היה זקוק למורה טוב מאוד, ואביו רצה שיקבל את החינוך הטוב ביותר. לכן הוא קרא לאריסטו, ששמו כמורה חכם יצא למרחוק.

אריסטו שימש מורה אישי של אלכסנדר, שביום מן הימים עתיד היה להיות מלך מקדוניה. מטרת הלימוד הייתה לסייע לו לקבל החלטות חשובות בצורה הטובה ביותר. אריסטו לימד את הנסיך אלכסנדר את כל מה שידע, במשך כשלוש שנים.

לאחר מכן אלכסנדר עלה לכס השלטון במקדוניה, שנקראת גם מוקדון, ולכן הוא נקרא אלכסנדר מוקדון. בשנים הללו הוא יצא למסע כיבושים של כל ערי המדינה ביוון וכל המזרח התיכון. בזכות כיבושיו הרבים הוא נקרא אלכסנדר הגדול. נראה שאריסטו הצליח ללמד אותו דבר או שניים.

[מחקה קולות של קריין שמתאר משחק כדורגל]: אלכסנדר פורץ מימין, הוא פורץ מימין ועכשיו הוא פורץ משמאל. אלכסנדר פורץ משמאל ואלכסנדר כובש! איזה כיבוש של אלכסנדר! אלכסנדר הגדול!

[מנגינה]

כשאריסטו שב לאתונה, הוא הקים מוסד לימודים ומחקר משלו, שנקרא ליקיאון. הליקיאון הייתה חורשה, והלימודים היו נערכים בין עצי החורשה, לעתים תוך כדי הליכה. אריסטו היה הולך בשבילים הללו בשעות הבוקר עם התלמידים המתקדמים, ובשעות הערב עם התלמידים המתחילים ומלמד. תלמידיו העריצו אותו והמשיכו להפעיל את הליקיאון כמוסד לימודים גם 200 שנה לאחר מותו.

מה למדו התלמידים של אריסטו אצלו? ובכן, הם יכלו לקבל ממנו תשובות לשאלות הגדולות של החיים. למשל, אילו רציתם לדעת כיצד עליכם לנהוג, או איזו התנהגות תיחשב להתנהגות טובה, הייתם יכולים ללמוד זאת בליקיאון אצל אריסטו, משום שהוא עסק גם בשאלות מוסריות.

מוסר הוא תחום של הפילוסופיה שעוסק בהבחנה בין טוב לרע. הוא שאל את עצמו, מהי ההתנהגות המוסרית, או כיצד עליי להתנהג, כדי שיגידו שהתנהגתי בצורה טובה. הוא שם לב שבני אדם ניחנו באוסף של תכונות אופי, טובות או רעות.

אריסטו הבין שהתכונות הטובות נמצאות בדיוק באמצע בין שתי תכונות רעות. חישבו למשל על נדיבות, שהיא תכונה טובה. בוודאי, כל אחד היה רוצה שיחשבו שהוא נדיב. איזה אדם אינו מגלה נדיבות? אדם שהוא קמצן, שאינו מוכן לתת את הכסף שלו לאיש בשום מצב. קמצנות היא תכונה רעה.

אבל יש עוד תכונה. פזרנות. אדם שמפזר את כספו כאילו אין שום חשיבות לכסף, מתנהג התנהגות שאינה ראויה. הנדיבות נמצאת בדיוק באמצע, בין פזרנות לקמצנות. אדם שמגלה נדיבות הוא מי שאיננו קמצן ואיננו פזרן. אכפת לו טובתם של אנשים אחרים, אך אכפת לו גם טובת עצמו.

הנה עוד דוגמה. אם אני נבהל מכל שטות, אני כנראה פחדן. אבל אם אני לא נבהל משום דבר, גם אם אני נמצא במצב מסוכן, אז אני כנראה פזיז. התכונה שתימצא באמצע היא אומץ לב. מצד אחד אינני פוחד, ומצד שני אני יודע להישמר מפני סכנה. לכן, הדרך שבה צריך לנהוג, כך לפי אריסטו, היא הליכה בשביל הזהב, בדרך האמצע.

אריסטו הבין עוד, שכאשר אנחנו מגיבים למשהו, אפשר למעט או להגזים בתגובה. ולכן גם בתגובות שלנו, יש דרך אמצע שצריך למצוא בכל פעם מחדש.

[מנגינה]

בשביל לסדר את העולם, אריסטו חילק ומיין אותו לתחומי ידע. המתמטיקה היא תורת המספרים. ביולוגיה עוסקת בחי ובצומח. פיזיקה היא חקר התנועה במרחב. הפסיכולוגיה חוקרת את הנפש. הפוליטיקה עוסקת במדינה ובצורת השלטון, וכן הלאה. עד היום אנחנו משתמשים בחלוקה הראשונית הזאת של אריסטו לתחומי ידע. גם בבתי הספר היום, יש חלוקה לשיעורים לפי הנושאים האלה ממש.

נשארה לנו עוד שאלה אחת מסקרנת מאוד. מה יעשה אותנו מאושרים? כיצד חיים חיי אושר? אריסטו האמין כי האדם ניחן בתכונה ייחודית, מחשבה מתקדמת. הוא האמין כי המחשבה היא הפעילות החשובה ביותר, שלשמה האדם חי. אם האדם משיג חיי רווחה, יש לו גג מעל הראש ואוכל בצלחת, הוא יכול להתעסק בשאלות אחרות, במחשבה, ויכול לנסות להסביר את העולם. האדם יכול לענות על שאלות, לשאול שאלות, ולדעת מה נכון יותר ומה נכון פחות.

לדברי אריסטו, ככל שהמחשבות שלנו יהיו מסודרות יותר, כך גם נהיה מאושרים יותר. הוא המליץ לחשוב כמו בן אדם חכם, אך לדבר כמו אדם פשוט.

אריסטו חי חיים מלאים של עיון ומחקר. חוכמתו האדירה, השתמרה בעשרות כתבים שכתבו תלמידיו, והם תורגמו לשפות רבות. מדענים ופילוסופים שבאו אחריו, התייחסו לאריסטו כמלך הפילוסופים.

אם אנחנו בוחרים לחיות חיים פילוסופים, נראה שלא נקבל כל דבר כמובן מאליו, אלא נשאל שאלות ונחפש תשובות, כדי שדברים יהיו לנו ברורים יותר.

על פי אריסטו, כך נחיה חיי חוכמה, חיים מאושרים, ונדע לקבל החלטות, בשביל הזהב, דרך האמצע, בלי להיות קיצוניים מדי, לכאן או לכאן.

לימים, יושפע גם הרמב״ם, רבי משה בן מימון, מאריסטו, ויכתוב כי על האדם לבחור בדרך האמצעית. הליכה בדרך זו, אמר הרמב״ם, היא גם הדרך הנכונה למלא אחר המצוות, וגם עושה טוב לנפש האדם.

אז עיבדו קשה, אבל גם תנוחו, תדברו, אבל גם תקשיבו מפעם לפעם. מצאו את שיווי המשקל שלכם, ונועו בקלילות בחיים, כי הרי מהם החיים, אם לא ריקוד על חבל דק.

[מנגינת סיום]

כתיבה וניקוי חורשות, תומר שלוש.

עריכה וקריינות, יובל מלחי.

עריכת לשון ויוונית קדומה, סמדר כהן.

טכנאי סאונד ובן דוד של אלכסנדר הגדול, טל ברלינסקי.

עריכת סאונד ופרוזה, אסף רפפורט.

ייעוץ מקצועי, דוקטור אושי שהם קראוס.

הפקה והליכה בדרך האמצע, רני שחר ואייל שינדלר.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

7 views0 comments

留言


bottom of page