top of page

היסטוריה לילדים - וינסטון צ'רצ'יל

Updated: Feb 20

ווינסטון צ'רצ'יל היה אדם צבעוני ומנהיג בעל אישיות ייחודית, שחי בבריטניה לפני כמאה שנה והטביע את חותמו על העולם שאנו חיים בו כיום.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/06/2017.

היסטוריה לילדים עם יובל מלחי

פרק מספר 6 - וינסטון צ'רצ'יל

וינסטון צ'רצ'יל היה מנהיג בעל אישיות ייחודית שחי בבריטניה לפני כמאה שנה. צ'רצ'יל היה בן אצולה, מדינאי, פוליטיקאי, איש צבא, עיתונאי, היסטוריון, צייר ואדם שאהב את החיים הטובים. הוא השתתף בשתי מלחמות העולם והיה אדם צבעוני, בעל יכולת כתיבה נדירה ונואם מוכשר, שהטביע את חותמו על העולם שאנו חיים בו כיום.

צ'רצ'יל נולד בשנת 1874 למשפחה מיוחסת ואמידה. אביו היה מדינאי בריטי ושר האוצר בממלכה, ואימו הייתה בתו של מיליונר אמריקני.

בילדותו לא ראה צ'רצ'יל הרבה את הוריו, מפני שהם היו עסוקים מאוד. אביו היה פוליטיקאי ומדינאי ולכן שהה רוב הזמן מחוץ לבית. אימו של צ'רצ'יל הייתה אמריקנית ונהגה ללכת למסיבות ולבלות עם חברים ומאהבים מפורסמים ורבי עוצמה. שניהם לא הקדישו לו זמן רב.

משהגיע לגיל בית הספר, נאלץ וינסטון להחליף בתי ספר לעתים תכופות, משום שלא הסתדר עם מוריו ועם המשמעת בבית הספר. כשהיה בן שמונה, נשלח לפנימייה יוקרתית ונוקשה, שבה הילקו ילדים סוררים כחלק מתוכנית הלימודים. "הילקו" זאת אומרת היכו.

וינסטון היה תלמיד קשה ומרדן, וזו הייתה אחת התקופות האיומות בחייו. הוא אמר על עצמו, "אני אוהב ללמוד, אבל לא תמיד אני אוהב שמלמדים אותי".

לאחר ימי הפנימייה, החל צ'רצ'יל ללמוד במכללה הצבאית המלכותית, שם עשה חיל והיה לתלמיד וחייל מצטיין. הוא כתב מכתבים לאמו, והתחנן שתבוא לבקרו, אך היא באה רק לעתים רחוקות.

וינסטון הלך והתרחק מהוריו וכשהיה בן 21 הלך אביו לעולמו. וינסטון בקושי הכיר אותו.

לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בפנימייה הצבאית, התגייס וינסטון צ'רצ'יל לצבא הבריטי. באותם ימים, בריטניה שלטה על הודו, וינסטון נשלח להודו, היהלום שבכתר הבריטי. בהודו היו הרבה מאוד משאבים טבעיים, והרבה אנשים עובדים, ומשום כך כונתה הודו "יהלום".

וינסטון העביר את זמנו במזג האוויר החם והלח של הודו בלימוד עצמי. הוא קרא ולמד כמעט כל הזמן.

בשנת 1895 קיבל וינסטון אישור לנסוע לקובה, שביבשת אמריקה. על קובה שלטה ספרד, והקובנים מרדו בה. וינסטון נסע לסקר את הקרבות בין הצדדים מטעם עיתון בריטי. בסופו של המרד, זכו הקובנים בעצמאות.

לאחר מכן, חזר וינסטון להודו, וצפה במרד ההודי נגד הבריטים. הודים רבים רצו עצמאות, ודרשו מהבריטים לעזוב את הודו.

צ'רצ'יל נלחם בשורות הבריטים, וגם כתב כתבות לעיתון על קורותיו. הוא הספיק לכתוב שני ספרים, ולאחר מכן עזב את הצבא.

בסוף שנת 1899 פרצה מלחמה בדרום אפריקה בין בריטניה ובין הבורים, מתיישבים ממוצא הולנדי, שהתגוררו בדרום אפריקה. השם "בור" בהולנדית פירושו חוואי.

עיתון בריטי שכר את שירותיו של וינסטון צ'רצ'יל, ושלח אותו להיות כתב צבאי, ולסקר את הקרבות בין הצדדים.

כאשר הגיע לדרום אפריקה, נסע צ'רצ'יל ברכבת צבאית, והיא נכנסה למארב בורי. צ'רצ'יל נתפס, והוחזק במחנה שבויים. הוא הצליח להימלט מהמחנה, וצעד מרחק כ-480 ק"מ כדי להימלט מהבורים. זה בערך כמו ללכת מתל אביב לקריית שמונה ברגל.

עד מהרה נודע סיפור בריחתו הנועזת בכל אנגליה, והוא הפך לגיבור לאומי בבריטניה.

בשנת 1900 נבחר צ'רצ'יל בן ה-26 לפרלמנט הבריטי, מטעם המפלגה השמרנית. כמה שנים לאחר מכן, לאחר שהתאכזב מאנשי מפלגתו, עבר בצעד דרמטי לשורות המפלגה היריבה, המפלגה הליברלית. הקריירה של צ'רצ'יל פרצה כמטאור, ועד מהרה הוא מילא תפקידים בכירים, בהם סגן שר החוץ, שר הפנים ושר הימיה, הממונה על צי המלחמה הבריטי.

צ'רצ'יל היה שר הימיה גם בשנת 1914, עת פרצה מלחמת העולם הראשונה.

במסגרת תפקידו כשר הימיה, צ'רצ'יל בחר לבנות ספינות המונעות בבנזין, או בדלק, ולא בפחם, דבר שהיה לא שגרתי באותם ימים. הוא עודד גם בנייה של מטוסים לצרכים צבאיים, ואף עזר לממן מכספי הצי את בנייתו של הטנק הראשון, אף שרבים התנגדו לכך. לימים, הטנק הזה יעזור לבריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה.

ב-1915 הבריטים רצו להפתיע את האימפריה העות'מאנית ולהכניעה במהירות.

העות'מאנים, או הטורקים, נלחמו בצד גרמניה ואוסטרו-הונגריה, שהייתה אז מדינה אחת, כנגד צרפת, בריטניה, איטליה וארצות הברית, שהצטרפה אליהן מאוחר יותר.

הבריטים, ביוזמת צ'רצ'יל, תכננו להנחית כוחות בדרומה של טורקיה, והם ציפו שהכוחות יפרצו קדימה, ויכבשו בתוך ימים אחדים את הבירה הטורקית. בין הכוחות שנחתו בחצי האי גליפולי הייתה גם יחידה של לוחמים יהודים, גדוד נהגי הפרדות, שהובילו תחמושת ואספקה לעמדות הקדמיות, כשכדורים ופגזים שורקים מעל ראשיהם. עשרות מחיילי היחידה נהרגו ונפצעו בקרבות.

המתקפה בגליפולי לא הצליחה, וחיילי האימפריה הבריטית, בריטים, אוסטרלים וניו-זילנדים, ספגו אבדות רבות, פצועים והרוגים.

צ'רצ'יל טען כי התוכנית שהגה הייתה מצוינת, וכי הכישלון היה של הדרג המבצע, של המפקדים בשטח. למרות זאת, הוא פרש מהממשלה, התגייס שוב לצבא, ונשלח לשדות הקרב באירופה. הוא היה כבר בן 41.

בסופה של מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918, היה צ'רצ'יל שר המלחמה, אחד השרים הבכירים ביותר. הוא מונה גם לשר המושבות, שהיה אחראי על כל המושבות של בריטניה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, שלטה בריטניה גם על פלשתינה ארץ ישראל, וצ'רצ'יל האמין שהיהודים זכאים להקים בית לאומי משלהם בפלשתינה, אך שגם לערבים המתגוררים במקום יש זכות למדינה.

בשנת 1929 חזר צ'רצ'יל לשורות המפלגה השמרנית, אך היא הפסידה בבחירות. צ'רצ'יל החל להתרחק מהנהגת מפלגתו, ולעסוק בכתיבה ובציור, הרחק מאור הזרקורים, במה שכונה שנות המדבר של צ'רצ'יל. באותה עת נראה כי ימיו של צ'רצ'יל כפוליטיקאי מפורסם, תמו.

צ'רצ'יל היה אדם לוחמני, וכל מה שלא מצא חן בעיניו זכה לביקורת. הוא התנגד לעצמאותה של הודו, וטען כי יש לכתוש את תנועתו של מהטמה גנדי, שדרש עצמאות להודו. צ'רצ'יל חזה שאם בריטניה תעזוב את הודו, הדבר יוביל לאבטלה נרחבת בבריטניה, ולמלחמות רבות שיפרצו בהודו. רבים חשבו שצ'רצ'יל הוא דעתן, לוחמני, רואה שחורות, מחרחר מלחמה. הם לא רצו לשמוע אותו עוד.

באותם ימים, עלה לשלטון בגרמניה אדולף היטלר. הוא דגל באידאולוגיות, או במחשבות ורעיונות, שהעם היהודי מסוכן לגרמניה ולעולם כולו. עד מהרה הוא ביטל את הדמוקרטיה הגרמנית, והפך לדיקטטור.

למרות שהפר הסכמים בינלאומיים ולמרות כל ההתרסות של היטלר, מדינות אירופה לא רצו עוד מלחמת עולם, והן בחרו לשתוק.

צ'רצ'יל יצא בחריפות נגד מדיניות הפייסנות הבריטית כלפי גרמניה הנאצית, אבל הוא היה כמעט יחיד בדעתו. "פייסנות" היא הדרך שבה מעדיפים לסיים סכסוכים בלי מאבק, לעיתים לאחר ויתורים.

רבים מחברי מפלגתו של צ'רצ'יל, וכן המפלגה היריבה, דעת הקהל, העיתונות והאקדמיה, תמכו במדיניות רכה כלפי גרמניה, בתקווה שהיטלר ייעלם ומלחמה גדולה תימנע. עם התחזקותה של המפלגה הנאצית, החלו אנשים להקשיב יותר לצ'רצ'יל, שטען כל הזמן כי גרמניה הנאצית מסוכנת. כמה מתומכיו היו חברים בממשלה, והיו באים אליו עם מסמכים סודיים, שהראו כי בריטניה יודעת שגרמניה מייצרת ואוגרת נשק רב, אך בוחרת להתעלם מכך.

צ'רצ'יל המשיך לנאום בתקיפות על הסכנה הטמונה בהתעלמות מגרמניה הנאצית. רבים חשבו שהוא השתגע.

ראש ממשלת בריטניה באותם ימים, נוויל צ'מברליין, נפגש עם היטלר וחזר לארצו ובידו חוזה שלום. הבריטים היו מאושרים והאמינו שמלחמה גדולה נמנעה.

צ'רצ'יל המשיך לטעון כי "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה".

במילים אחרות, לדעת צ'רצ'יל, עצם העובדה שבריטניה בחרה לשתוק, תוביל לכך שהיטלר יחשוב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, והדבר יוביל למלחמה.

בשנת 1939 פלש היטלר לפולין, לאחר שבריטניה וצרפת הזהירו אותו שהן ייאלצו להילחם נגדו אם יעשה זאת. לפתע היה ברור לכל כי צ'רצ'יל צדק כל הזמן. צ'רצ'יל הוחזר לממשלה, ומונה לשר הממונה על צי המלחמה הבריטי.

גרמניה הנאצית לא עצרה, ובאביב 1940 פלשה לצרפת, לבלגיה, להולנד ולמדינות אחרות.

צ'רצ'יל, שהזהיר שכך יהיה, מונה עתה לראש ממשלת בריטניה. הוא החל לחזק את ידי הצרפתים במלחמתם נגד הגרמנים, ואף טס לפריז בעיצומה של המלחמה, כדי להבהיר לעם הצרפתי שהוא איננו פוחד.

אך בסופו של דבר, גרמניה הזרימה לצרפת טנקים וחיילים ותקפה אותה במטוסים וצרפת נכנעה לגרמנים.

צ'רצ'יל האמין שעליו לעודד את עמו ואת כל מי שיתנגד להיטלר. הוא נאם בפרלמנט הבריטי ואמר: "אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בביטחה ובכוח מוגבר באוויר. אנחנו נגן על האי שלנו ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע."

צ'רצ'יל ידע כי המשימה העומדת לפני העם הבריטי, שנשאר לבדו במלחמה נגד היטלר וגרמניה הנאצית, הייתה לא פשוטה.

הוא נאם באזני העם הבריטי ואמר: "הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך שגם אם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה ישרדו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים: הייתה זו שעתם היפה ביותר."

נאומיו של צ'רצ'יל נטעו תקווה בליבותיהם של הבריטים ושל מתנגדים אחרים שקמו לנאצים. בריטים רבים המשיכו בשגרת חייהם, אף שעריהם הופצצו בידי הגרמנים, לילה אחר לילה.

הטייסים הבריטים נלחמו בעוז בטייסי הקרב הגרמנים, מעל שמי לונדון, וצ'רצ'יל אמר על הטייסים הבריטים כי הם מחוללים מפנה של ממש במלחמת העולם, הודות לגבורתם ומסירותם.

"במסגרת מאבקים בין בני אנוש", אמר צ'רצ'יל, "מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך. כל הלבבות יוצאים אל טייסי הקרב שלנו, שאת מבצעיהם המרהיבים אנו רואים במו עינינו, יום אחר יום."

את צ'רצ'יל ליוותה כל אותו זמן אשתו קלמנטיין, שלה היה נשוי כבר זמן רב. קלמנטיין דאגה לעודד את בעלה כאשר מצב רוחו היה ירוד, ואף התנדבה בכמה ארגונים כדי לעזור לאנשים נזקקים, בבריטניה ובברית המועצות.

במהלך המלחמה נסע צ'רצ'יל לזירות המלחמה השונות. הוא שט באוקיינוס האטלנטי כדי לפגוש את נשיא ארצות הברית, הוא ביקר חיילים בשדות הקרב של צפון אפריקה, ואפילו הגיע לפגישה עם סטלין במוסקבה. עמידתו האיתנה סימנה לבריטים כי מנהיגם היה אדם שלא היה אפשר להפחיד בקלות.

צ'רצ'יל לא רק אמר שבריטניה לעולם לא תיכנע, אלא הוא הראה במעשים שהוא גם התכוון לכך.

בשבעה במאי של שנת 1945 הצליחו צבאות ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה להכניע את גרמניה הנאצית.

עשרות מיליוני אנשים איבדו את חייהם במלחמה הזאת, שלימים כונתה מלחמת העולם השנייה, ופליטים רבים נאלצו להתחיל את חייהם מחדש. אירופה הייתה הרוסה, ורבים תהו כיצד יראה עתידה.

אף שצ'רצ'יל גילם באישיותו את עוז הרוח הבריטי, בבחירות שנערכו מיד לאחר המלחמה הובסה מפלגתו, והוא נאלץ לפרוש מתפקיד ראש הממשלה.

אבל צ'רצ'יל לא נח. הוא נשאר דמות מפתח בפוליטיקה בבריטניה, והמשיך להשפיע על דעת הקהל העולמית.

צ'רצ'יל חשש מאוד מברית המועצות ומסטלין. לרופאו אמר פעם כי הוא פוחד מסטלין יותר מאשר מהיטלר.

לאחר המלחמה נחלקה אירופה לגוש בשליטה סובייטית וגוש בשליטה אמריקאית. הסובייטים השתלטו על כל מזרח אירופה, והכתיבו למדינות הללו מה לעשות. באחד מנאומיו באוניברסיטה בארצות הברית, טען צ'רצ'יל כי מסך ברזל ירד על מזרח אירופה, וכי אי אפשר לדעת מה קורה מאחוריו.

הוא אמר באותו נאום שהוא מחבב את אזרחי ברית המועצות, אך חושש מהסכנה הקומוניסטית ומסטלין, שליט ברית המועצות.

בשנות החמישים נבחר צ'רצ'יל שוב לראשות הממשלה.

"ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי", הוא אמר פעם, "כי אני מתעתד לכתוב אותה".

במשך חייו הוא כתב עשרות ספרי היסטוריה, ובהם ארבעה כרכים על ההיסטוריה של העמים דוברי אנגלית, שזיכו אותו בפרס נובל לספרות.

בריאותו של צ'רצ'יל הלכה והתרופפה במשך השנים, והוא הלך לעולמו בגיל 90.

במשאל שנערך בבריטניה, בשנת 2002, הכתירו אותו הבריטים לאנגלי הדגול ביותר בכל הדורות.

בהכנת הפרק השתתפו גם רני שחר, אסף רפפורט, סמדר כהן ואייל שינדלר.

ניפגש בפרק הבא של "היסטוריה לילדים".

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

18 views0 comments

Comments


bottom of page