האם תמיד חגגו ימי הולדת? ואם לא, אז מתי בעצם התחילו לחגוג ימי הולדת? הצטרפו אלי למסע מסביב לעולם בעקבות עוגות יום הולדת, נרות, זיקוקים, מתנות ומנהגים מוזרים מרחבי העולם. מוכנים?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/08/2024.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.
יובל: ההיסטוריה של ימי הולדת.
ב-16 במאי 2017 עלה לאוויר הפרק הראשון של ההסכת שלנו, מה שאומר שההסכת שלנו חגג במאי 2024 יום הולדת 7. איזה חמוד! התחיל כיתה א', אולי כבר נפלה לו שן.
מאז שהפודקאסט נולד הספקנו לשדר מעל 200 פרקים ב-11 עונות. אז בכל מקרה, מגיעה לנו עוגה עם המון המון המון נרות.
פיצקי: בטח לאדם הקדמון לא היו נרות.
יובל: מה?
פיצקי: האדם הקדמון לא חגג יום הולדת, לא היה לו לוח שנה, לא נרות, בטח לא עוגות.
יובל: מה, פיצקי, רגע, זה מהר מדי. על מה אתה מדבר?
פיצקי: האדם הקדמון. הוא בטח לא חגג יום הולדת.
יובל: כנראה… כנראה אתה צודק.
פיצקי: אז מתי זה התחיל?
יובל: מה התחיל?
פיצקי: חגיגות יום הולדת. מי התחיל את זה?
יובל: אה, האמת זאת שאלה טובה. מממ… היי, פיצקי, רוצה לצאת למסע מסביב לעולם בעקבות עוגות יום הולדת, נרות, זיקוקים, מתנות וכל מנהגי יום ההולדת?
פיצקי: ברור. רק תן לי להביא תיק ריק ענק.
יובל: אה, תיק ריק ענק? למה?
פיצקי: מתנות. [צוחק]
[מוזיקת רקע - השיר "Happy Birthday To You"]
יובל: יום הולדת הוא בעצם ציון חגיגי של הרגע שבו אדם הגיע לעולם, וחגיגה שנתית ושמחה של חייו. איזה יופי שנולדתם. כמה טוב שאתם פה איתנו. הופ, עברה שנה מאז שאתם קיימים? נחגוג לכם יום הולדת שנה. איזה כיף!
אבל אולי תתפלאו לשמוע שבשונה מהחגיגות שאנחנו מכירים, ימי הולדת לא היו נפוצים בכלל, עד לפני כמאה וקצת שנים.
[תקתוק שעון]
עם המצאת לוח השנה על ידי השוּמרים, לפני יותר מ-5,000 שנה, אנשים החלו לשים לב לעונות ולתאריכים. עדיין לא היו תאריכים מדויקים לגמרי כי לוח השנה לא היה מושלם. לוח השנה השומרי היה מבוסס על הירח, וכלל גם שנים מעוברות. לוח השנה עבר לעמים נוספים, ועם השנים הפך מדויק יותר. במצרים העתיקה, לפני אלפי שנים, כבר היו מסורות לחגיגת יום הולדת, אבל לא לכל אחד, אלא רק לפרעונים במשפחת המלוכה.
[מוזיקת רקע]
התאריך שנחגג לא היה התאריך שבו נולד הפרעה, אלא התאריך שבו הוכתר למלך. המצרים האמינו שמלכים הם כמו אלים, ולכן צריך לחגוג את הרגע שבו הם הופכים לאלים, כי זה יותר חשוב מרגע יום ההולדת עצמו. המצרים האמינו שבימים אלה יש קסם באוויר. החגיגות הללו אפילו מוזכרות בתנ"ך, בספר בראשית: "ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה, יעש משתה לעבדיו".
לעומתם, עמים פגאנים, כאלו שהאמינו ברוחות ובאלילים, האמינו שביום ההולדת אין קסם באוויר, אלא… להיפך. רוחות רעות יורדות מן השמיים ובאות להקיף את חתן או כלת השמחה. לכן התפתח מנהג שבו ביום ההולדת חברים ובני משפחה מקיפים ומחבקים את האדם החוגג, שמחים איתו ועושים הרבה הרבה רעש. [המולת אנשים שמחים] הכל כדי להגן עליו מפני הרוחות הרעות ולהבריח אותן. קישטה, קישטה!
אבל רגע, איך אנשים ידעו לבוא למסיבת יום ההולדת? לא היו אז טלפונים [צלצון טלפון], או וואטסאפ, או כל הדברים הטכנולוגיים האלה.
אז אתם באמת צודקים.
האמת, שבחפירה במבצר רומאי ארכיאולוגים מצאו הזמנה משנת 100 לספירה, כלומר לפני כמעט אלפיים שנה, שנכתבה על לוח עץ. ההזמנה נשלחה על ידי אשתו של אציל רומאי, שהזמינה את אחותה לחגיגת יום הולדתו.
[מוזיקת רקע - אופרה]
הרומאים האמינו שכשתינוק נולד, נולד לצידו מעין אל מלאך, או אל אישי משלו, מן אל שומר כזה. חגיגת יום ההולדת, אם כן, הייתה לא רק לאדם אלא גם לאל האישי שלו, והיא כללה טקס שריפת קטורת והעלאת מנחה לאלים.
באופן כללי, מסתבר שהרומאים אהבו מסיבות, אז הם התלבשו בבגדים חגיגיים, הביאו מתנות ועוגות, ואצל העשירים, המסיבות כללו ריקודים ומופעי ספורט.
[קהל מריע]
עוד עם שאהב לציין ימי הולדת הוא עם הפרסי. ההיסטוריון הרומי הרודוטוס כתב במאה החמישית לפני הספירה, על פרסים אמידים: "היום שכל אדם מעריך יותר מכל הוא יום ההולדת שלו. ביום זה סועדים סעודות חגיגיות. פרים, סוסים, גמלים או חמורים צלויים בשלמותם בתנור", הוא גם מוסיף, ש"אחרי מנת הבשר מוגשים שלל קינוחים". והחגיגה לא מסתיימת בזה - הרודוטוס סיפר שיום הולדתו של שליט הפרסים, ראש האימפריה האחמנית, היה היום היחיד בשנה שבו הוא חפף את ראשו.
[קהל מוחא כפיים וקורא "הוא גדול", "הוא גדול"]
עם עליית הנצרות והתפשטותה, באזור המאה הרביעית לספירה, לפני כ-1,600 שנה, היחס לימי הולדת השתנה. הנוצרים טענו שחגיגת ימי הולדת היא מנהג של עובדי אלילים, ושאסור לשמר אותו. הם העדיפו לציין את ימי הולדתם ומותם של קדושים בכנסייה הנוצרית. אבל למרות מה שהכנסייה אמרה, לאורך מאות שנים אנשים המשיכו לחגוג ימי הולדת. בעיקר אצילים.
[מוזיקת רקע]
פיצקי: לא, יובל, עצור, עצור. זה לא הגיוני. מה? עוד מה תגיד לי שגם כרובית חגגה יום הולדת?
יובל: מי?
פיצקי: וצנונית.
יובל: מה?
פיצקי: ולפת, ביום הולדת שלה היא לבשה שמלה ורודה וחגיגית. ואיזה מבאס היה יום ההולדת של צנון.
יובל: פיצקי, אני לא מבין…
פיצקי: אתה לא מבין? הילדים לא מבינים! איך אפשר לחגוג יום הולדת לחציל?
יובל: מה?!
פיצקי: נו, אמרת, ואני מצטט: "לאורך השנים, אנשים המשיכו לחגוג יום הולדת, בעיקר חצילים".
יובל: לא, לא חצילים, אצילים! אתה יודע, אנשים ממעמד גבוה, שתואר האצולה שלהם עובר מדור לדור. אצילים.
פיצקי: אה, אז אין לחצילים יום הולדת?
יובל: לא שאני יודע.
פיצקי: אז הכל בסדר. תמשיך.
[מוזיקת מעבר]
יובל: עד לפני כמה מאות שנים תאריכים של ימי הולדת נרשמו בארכיונים של הכנסיות או מוסדות דתיים אחרים. אנשים פרטיים כלל לא ידעו מהו יום ההולדת שלהם.
אנשים נולדו קצת אחרי החמור מושיקו, בשנה שלא ירד גשם, קצת אחרי פסח. תאריכים כלליים.
[מוזיקת רקע - השיר "Happy Birthday To You"]
תתפלאו אולי לשמוע, אבל עד היום יש מקומות בעולם בהם אנשים לא יודעים את תאריך הלידה המדויק שלהם.
ימי הולדת, כמו שאנחנו מכירים, הם עניין חדש יחסית שהחל במאות השנים האחרונות. העלייה בפופולריות שלהם נובעת מכמה סיבות שקשורות לשינויים בכלכלה, בחברה, בתרבות ובאורח החיים. אני מסביר - המהפכה התעשייתית, שהתרחשה לפני כ-200 שנים וקצת יותר, הביאה לבניית מפעלים בערים. אנשים רבים שעבדו בכפר והיו עניים עברו לעיר. מדינות גדלו והתפתחו. עתה שילדים כבר לא גדלו בכפר ופשוט עזרו להוריהם בשדה ובמשק, עכשיו בעיר הם היו צריכים להיכנס לבית ספר או להתגייס לצבא, אולי להתחיל לעבוד במפעל, אז היה חשוב לדעת מתי הם נולדו, ובמדינות המערב נערכו רישומים לאזרחים, גם לאלה הפשוטים ביותר, כדי לדעת את שם הילוד ותאריך הלידה.
אז יש לנו תאריך… ועוד משהו.
[מוזיקת רקע]
עד למהפכה התעשייתית, לפני כ-200 שנים, לאנשים היה מעט מאוד כסף למותרות כמו עוגות ומתנות. [רעשי מפעל] המהפכה התעשייתית הביאה לייצור המוני, והוזילה מאוד את מחירם של מוצרים שונים. אנשים גם עבדו בעבודות במפעלים, הרוויחו יותר, וספינות מהירות הביאו סחורה זולה מחוץ לארץ. אנשים החלו לקנות ולרכוש, ועכשיו לא רק לעשירים ביותר, אלא גם למעמד הבינוני הייתה אפשרות לרכוש מוצרים לעוגה, ואפילו מתנה.
[ברקע אנשים שרים "אין, אין, אין חגיגה, בלי, בלי, בלי עוגה"]
כולנו יודעים שעוגת יום הולדת צריכה נרות. אבל למה בעצם אוכלים עוגה ביום ההולדת, ולמה מדליקים נרות?
חוקרים חושבים שמקור המנהג הוא ביוון העתיקה.
[מוזיקת רקע קצבית]
היוונים היו מכינים לכבודה של ארטמיס, אלת הירח והציד, עוגות עגולות, ומביאים אותן למקדש. כדי שהעוגות יבהיקו כמו הירח, הם נהגו לנעוץ בהן נרות.
ולמה מבקשים משאלות כשמכבים את הנר? כי היוונים הקדמונים נהגו לבקש משאלות מהאלה ארטמיס, והאמינו שהמשאלות שלהם עולות אליה לשמיים בעזרת העשן של הנרות. [קול של נשיפת כיבוי נר] גבוה יותר, גבוה…
[ברקע מתנגן השיר "Happy Birthday To You" בשפות שונות]
לפני כ-200 שנה חגגו בצורה דומה בגרמניה. על עוגות יום ההולדת שמו נרות לכל שנה של הילד ועוד נר אחד לשנה הבאה. משם המנהג התפשט למדינות אחרות.
[צחוק ילדים ושירת "איפה העוגה"]
בחגיגות יום הולדת בישראל, אנחנו נוהגים לאכול עוגה טעימה, רצוי משוקולד, עם ציפוי טעים והמון סוכריות צבעוניות.
לא, לא, אני רוצה את החתיכה הזאת עם הסוכריה הורודה. לא, אני ביקשתי קודם. לא, אבל אני ראיתי את זה מרחוק, ואני כבר רציתי את ה… לא משנה, תיקח אתה…
[ברקע ילדים שרים "Happy Birthday To You"]
אבל תדעו לכם שיש גם עוגות אחרות ומנהגים שונים.
באנגליה מטמינים מטבע בעוגת יום ההולדת, ומי שמקבל את הפרוסה עם המטבע, זהירות על השיניים, זוכה בפרס.
[מוזיקת רקע]
בדנמרק מכינים עוגת איש, מאפה שטוח בצורת איש או אישה, שמצופה בסירופ סוכר ומקושט בממתקים. כאשר חותכים לעוגה את הראש, כל האורחים צועקים יחד - אוי!
בדנמרק יש עוד מנהג ייחודי. כשאדם מגיע לגיל 25 וטרם התחתן, שופכים עליו קינמון מכף רגל ועד ראש. המון המון קינמון.
ויש גם חגיגה בלי עוגה.
באינדונזיה אוכלים מאכל דמוי-עוגה, צבעוני וחגיגי במיוחד, שבעצם עשוי מאורז ומירקות.
בסין נוהגים לאכול בימי הולדת אטריות ארוכות במיוחד, שידועות בשם "אטריות לשיבה טובה". הן מסמלות חיים ארוכים. ככל שמצליחים למשוך אל תוך הפה את האטריה הארוכה ביותר במשך הזמן הארוך ביותר, בלי לקרוע אותה, כך זוכים למזל.
גם מנהגי יום ההולדת משתנים בין מדינות.
[ברקע ילדים סופרים - 1, 2, 3…]
בישראל נוהגים להרים את הילדים החוגגים על כיסא כמספר השנים שלהם, ועוד פעם אחת לשנה הבאה.
[ברקע אנשים שרים "שתזכה לשנה הבאה"]
גם באירלנד מרימים את ילדי יום ההולדת, אבל שם עושים את זה דווקא מהרגליים, מחזיקים אותם הפוכים ומנחיתים בעדינות את הראש שלהם על הרצפה כמספר השנים, ועוד אחת לשנה הבאה.
בנפאל נוהגים למרוח לילדי יום ההולדת תערובת של יוגורט, אורז וצבעים על המצח.
במקסיקו ילד יום ההולדת צריך להכות בפיניאטה, כשעיניו עצומות, עד שהיא נפתחת ונופלים ממנה המון ממתקים.
[דיבורים בספרדית על רקע מהלומת מכות בפיניאטה]
פעם, לפני הרבה שנים, טיילתי בדרום אמריקה עם אשתי והבת שלי, וקנינו פיניאטה ליום ההולדת של אשתי. איזה מן ברווז חמוד כזה. קשרנו לאשתי את העיניים והיא החלה להכות בברווז, אלא שאז הילדה הקטנה, שהייתה בערך בת שנה וחצי, התחילה לבכות: "געגע! מה אתם עושים לגעגע?" היא לא כל כך אהבה את המנהג הזה…
בברזיל, לילדי יום ההולדת מוגשים ממתקים בצורה של פירות וירקות.
בשוודיה, כדי לבשר על חגיגה, מקובל לתלות את דגל המדינה מחוץ לבית בבוקר יום ההולדת. את ילד יום ההולדת מפנקים בארוחת בוקר למיטה, ובעוגה מקושטת מרציפן.
[מוזיקה אפריקאית]
בגאנה שבאפריקה, בני שבט השנטי מכנים את יום ההולדת גם "יום הנשמה". הם מקרצפים את גופם במקלחת בעזרת עלה מיוחד ולובשים בגדים לבנים.
וקיימות אמונות תפלות רבות בנוגע לימי הולדת.
במלזיה שבאסיה לא מקובל לפתוח את המתנות מול אנשים.
ברוסיה לא מקובל לחגוג את יום ההולדת לפני התאריך, כי זה נחשב כמביא מזל רע.
גם בסין חוששים ממזל רע, ומאוד מומלץ לא להעניק שם שעון ליום ההולדת. אמאל'ה, שעון! [קריאות בהלה]
אז בואו נדבר על מתנות.
אמרנו שבסין לא מעניקים שעונים, אז מה כן? בסין נהוג כבר במשך יותר מאלפיים שנה לתת לחוגגים בימי ההולדת, ובאירועים שמחים אחרים, הונג-באו, מעטפות אדומות עם שטרות כסף.
למה אדומות? מה זאת אומרת? [מגחך] כדי לגרש שדים, כמובן! לגרש שדים! [קריאות של רוחות רפאים] קישט. קישטה, שד. קישטה!
[ברקע ילדים שרים "Happy Birthday To You"]
כיום יש כל מיני מתנות פופולריות. יש כאלה שמעניקים לילדים שלהם טיול נחמד, יש כאלה שנותנים ערכות לגו, אופניים, סקייטבורד, בובות, ספרים, או ערכות יצירה. אבל ידעתם שבמאה ה-19, באירופה ובמדינות נוספות, מתנה פופולרית ליום הולדת 21 הייתה החלפת כל השיניים בסט מלא של שיניים תותבות?
באותה תקופה טיפולי השיניים היו יקרים מאוד, ולא ממש הייתה היגיינת שיניים, אנשים לא ידעו שצריך לצחצח ולשמור על השיניים, והרעיון היה לחסוך לאדם את עלויות הטיפול בשיניים בעתיד, ופשוט פעם אחת להעניק לו סט שיניים שילווה אותו לאורך כל חייו. [קולות צחצוח שיניים] אם הם רק ידעו שצריך לצחצח שיניים בבוקר ובערב בצורה יסודית… איי איי איי.
מתנות יום ההולדת הן לרוב דבר אישי, אבל לפעמים הן זוכות למלא תפקיד חשוב בהיסטוריה. מתנה אחת כזו ניתנה לאנה, נערה הולנדית, ליום הולדתה ה-13. המתנה הייתה יומן, והנערה - אנה פרנק.
היומן הזה שימש אותה כששהתה במחבוא בימי מלחמת העולם השנייה, והיא הביעה בו את רגשותיה ומחשבותיה. לאחר מותה היומן הפך לסמל, תורגם לשפות רבות ונקרא על ידי מיליארדי אנשים בעולם כולו.
תאריך יום הולדת מעניין הוא ה-29 בפברואר. הוא מתרחש רק פעם בארבע שנים. אז מי שנולדו בו נאלצים לחגוג את רוב ימי ההולדת שלהם יום קודם או יום אחר כך, ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ. מכירים מישהו שנולד בתאריך הזה? אולי אפילו אתם בעצמכם?
בלוח השנה העברי יש לנו חודש שמופיע רק בשנה מעוברת, אדר ב'. ישנו מחזור קבוע בלוח השנה העברי, שבע שנים מעוברות כל 19 שנים.
אדר ב' הוא חודש בן 29 ימים, וחל אחרי חודש אדר, שהופך בשנה מעוברת לאדר א'.
אם מישהו נולד באדר ב', נהוג לחגוג לו יום הולדת באותו תאריך בחודש אדר.
יש גם אנשים שחוגגים את יום ההולדת שלהם פעמיים בשנה, כמה ממלכי אנגליה למשל. הסיבה לכך, במפתיע, קשורה למזג האוויר. כיוון שאנגליה היא מדינה גשומה וקרה, קשה לערוך חגיגות ראויות למלכים שנולדו בחודשים סגריריים. המנהג הזה החל במאה ה-18, אז המלך ג'ורג' השני החליט שאת יום ההולדת שלו לא יחגגו בנובמבר, אלא דווקא בחודש יוני השמשי ובטקס חגיגי.
[מוזיקת רקע חגיגית]
מאז, מלכים ומלכות רבים אימצו את השיטה, וחגגו פעמיים.
המלכה אליזבת, למשל, נהנתה מיום הולדת בחיק המשפחה באפריל, ויום הולדת בחיק האומה כולה ביוני.
[קולות תיפוף]
כבר אמרנו ש"אין אין אין חגיגה בלי עוגה", אבל גם אין אין אין יום הולדת בלי השיר "היום יום הולדת", והסיפור מאחורי השיר הזה מפתיע.
[ברקע מתנגן השיר "Happy Birthday To You"]
את השיר כתבו שתי אחיות, מילדרד ופטי היל בשנת 1893. האחיות היו נשות חינוך בקנטקי שבארצות הברית. הן האמינו בחינוך דרך משחק ומוזיקה, וחיברו שירים קצרים שילוו את פעולות היום יום בגן.
אחד השירים האלה היה "בוקר טוב לכולם", והוא הלך ככה:
“Good morning to you
Good morning to you
Good morning dear teacher
Good morning to you”
נשמע לכם מוכר?
זה בדיוק כמו:
"Happy birthday to you
Happy birthday to you
Happy birthday dear Pitzki
Happy birthday to you”
נכון? נשמע מוכר.
[מתנגן ברקע השיר "Happy Birthday To You"]
לפעמים כשחגגו יום הולדת בגן, היו הגננות שרות "Happy birthday to you" במקום "Good morning to you", וכך נולדה הגרסה המוכרת של השיר, שהוא השיר הפופולרי ביותר בשפה האנגלית.
אחת מחברות המוזיקה הגדולות בעולם רכשה את הזכויות לשיר, מתוך תקווה לקבל תמלוגים בכל פעם ששרים אותו בהצגה או בסרט או משמיעים אותו ברדיו ובטלוויזיה. לאחר מאבק משפטי הוחלט שהשיר שייך לכולם.
ברכות יום ההולדת הכי מפורסמות הן "מזל טוב" ו"יום הולדת שמח". אבל למה אנחנו מאחלים "עד 120"? למה דווקא המספר הזה ולא אחר?
בספר בראשית נכתב: "ויאמר אדוני, לא ידון רוחי באדם לעולם, ושגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה".
פרשנים חושבים שהכוונה היא שמשך חייהם של בני האדם יוגבל למאה ועשרים שנה.
או אולי, באותה תקופה, הגבילו את גילם של בני האדם למאה עשרים שנה.
ולכן, כשמאחלים למישהו "עד מאה ועשרים", אומרים לו, תחיה את החיים הכי ארוכים שאפשר.
פרשנים אחרים חושבים שמקור הביטוי דווקא באריכות הימים של כמה דמויות מפורסמות ביהדות, שנפטרו בגיל 120, ובהן משה רבנו, רבי עקיבא והלל הזקן.
ויש אחרים שחושבים שמדובר על אנשים שחיו בתקופה של נח והמבול, ונגזר עליהם לחיות רק מאה ועשרים שנה.
אני אספר לכם עוד משהו קטן - לפני בערך עשר שנים נערך מחקר שגילה שגוף האדם בנוי בצורה כזאת שהוא פיזית מסוגל להגיע עד מאה ועשרים שנה.
עם זאת, יש כאלה הטוענים אחרת.
יש אנשים שממש אוהבים את ימי ההולדת שלהם. קחו למשל את פול מורגן, מי שחגג את יום הולדתו ה-28 במשך כמעט יומיים. הוא ניצל את אזורי הזמן המשתנים בכדור הארץ, ונדד ממדינה למדינה, מאזור זמן לאזור זמן. מאיי סמואה לניו זילנד, ללוס אנג'לס, וחזרה לביתו בהוואי כדי להאריך את יום ההולדת שלו. במקום 24 שעות, הוא נהנה מיום הולדת של כמעט 48 שעות. הוא אמנם העביר את רובו בטיסות, אבל לפחות נכנס לספר השיאים של גינס.
עוד דרך להאריך את הכיף, היא לקיים חגיגה ממש ארוכה, ומי שמחזיק בשיא בנושא הזה, הוא הסולטן של ברוניי, מדינה קטנה הגובלת באינדונזיה.
[המולת רקע]
בשנת 1996 הסולטן חגג יום הולדת 50 באירוע שנמשך שבועיים שלמים. המסיבה התקיימה בארמון שלו, שבו יש כמעט 1,800 חדרים, והיא גם כללה הופעה פרטית של הזמר מייקל ג'קסון.
[ברקע מתנגן השיר "Thriller" של מייקל ג'קסון]
כל יום הולדת הוא משמח, אבל יש גילים שזוכים לכבוד מיוחד.
[קולות תפילה]
ביהדות, גיל 13 לבנים ו-12 לבנות, הוא גיל שבו ילדים מקבלים אחריות על חייהם, וכבר במאה השמינית לספירה נערים עלו לתורה כחלק מהמעבר לבגרות.
באירופה של ימי הביניים, אם הבנים לא ידעו עברית, אז שיננו תפילה קצרה, ולאחר מכן המשפחה ערכה סעודה בביתה.
לגבי בת מצווה, הדברים שונים במקצת. אנחנו יודעים שבבית כנסת ברומא נמצאו עדויות שבנות עלו לבימת בית הכנסת לטקס קצר על הפיכתן מבנות לנערות, אך בת מצווה לא ממש נחגגה. רק לפני כ-150 שנה, החלו יהודים לחקות מנהגים של שכניהם הנוצרים ולציין את טקס בת המצווה, אך ללא חגיגה גדולה.
בארצות הברית, בת המצווה הראשונה שבה בת גם קראה מהתורה, הייתה של יהודית קפלן, בשנת 1922, ממש לפני מאה שנה.
[ברקע מתנגן השיר "Happy Birthday To You"]
תאריך יום ההולדת שלנו קובע את הגיל שלנו, והגיל שלנו חשוב כי פעולות שונות, זכויות שונות וחובות שונות, תלויות בו.
בישראל אפשר להתחיל ללמוד נהיגה רק מגיל 16 וחצי, אפשר להצביע בבחירות רק מגיל 18, ואפשר להיבחר לכנסת רק מגיל 21.
כל מדינה מחליטה לעצמה איזה גיל מציין זכויות וחובות של האזרח.
[ברקע מתנגן השיר "Happy Birthday To You" ביפנית]
ביפן מעניקים כבוד מיוחד לימי ההולדת שלוש, חמש ושבע, ומוקדש להם חג משלהם, "שיצ'י גו סאן". בחג הילדים לובשים קימונו, מבקרים במקדשים, ומודים לאלים על הכוח והבריאות שהם מעניקים להם.
באנגליה, כל מי שמגיע לגיל 100 מקבל מכתב מהמלך או מלכה.
[מוזיקת רקע]
מי שמאריך ימים צריך לחכות עד גיל 105 כדי לקבל מכתב נוסף, ומגיל 106 מקבלים גלויית מזל טוב מלכותית בכל שנה. כל שנה! עכשיו רק צריך להגיע לגיל 106 ולהיות בריטי.
אחרי כל העוגות והנרות, אני רוצה גם לבלבל אתכם קצת. על פרדוקס יום ההולדת שמעתם?
בשנה, כידוע, יש 365 ימים. ובכל זאת, מסתבר שאם ניקח קבוצה אקראית של 23 אנשים, יש סיכוי של לפחות 50% שלשניים מהם יהיה יום הולדת באותו יום. אם נגדיל את הקבוצה ל-75 אנשים, הסיכוי שלשניים מהם יש יום הולדת באותו תאריך הוא 99.999999… איך זה יכול להיות? [המולת אנשים] 365 ימים, אבל אם ניקח רק 75 אנשים, לשניים מהם יהיה יום הולדת באותו תאריך?! זה ממש מוזר.
אתם יודעים מה? תעשו ניסוי, ותראו מה גיליתם.
האזכור הראשון של חגיגות יום הולדת ביתיות בעברית הוא בשיר של אשר ברש, שהתפרסם בשנת 1921: "אחר ישבו כולם אל שולחן המגדנות, הממתקים, וייטיבו ליבם חלף המתנות".
גם ממתקים, גם מתנות, אוכלים, איזו חגיגה שמחה!
[מוזיקת סיום]
מחקר, כתיבה והמציאה את השיר "אתמול יום הולדת" - תמר נויגרטן פולגר.
עריכה, קריינות ולא רוצה עוגת אורז ליום הולדת - יובל מלחי.
עריכת לשון ואוהבת מגדנות - דינה בר מנחם.
עיצוב פסקול, מיקס ולא זכה לחגוג "שיצ'י גו סאן" - רוני קלדרון.
הפקה ואנשים שחוגגים יום הולדת באותה שנה - תומר מיכלזון, ליהיא צדוק ורני שחר.
אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים וילדות".
יום הולדת שמח!
להתראות.
רגע לפני שאתם הולכים…
פיצקי: לאן הם הולכים?
יובל: לא, התכוונתי שהם מסיימים לשמוע את הפרק.
פיצקי: נו, אז מהר, מהר, תבקש מהם לדרג אותנו בספוטיפיי ובאפל, וגם לכתוב משהו קצר אם הם אהבו את הפודקאסט.
יובל: כן, זה בדיוק מה שאני רוצה.
פיצקי: ותגיד להם שיש לנו קבוצת טלגרם בשם "היסטוריה לילדים", ואנחנו מודיעים שם הודעות חשובות.
יובל: פיצקי, תן לי רגע.
פיצקי: וכמובן שאתם מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" בכל יישומוני ההסכתים, וגם ביישומון של "כאן".
יובל: אבל עמדתי להגיד את זה.
פיצקי: נתראה בפרק הבא, להתראות!
יובל: להתראות!
פיצקי: עשית את זה ממש טוב יובל, את ה"להתראות" הזה, זה היה מושלם.
יובל: תודה, ממש תודה, פיצקי. [מחויך]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments