היסטוריה לילדים - עוזי חיטמן

הוא היה מוזיקאי, כותב, מלחין וזמר. הוא יצר ויצר ויצר... קראו לו עוזי חיטמן. היכונו לפרק מוזיקלי במיוחד... קבלו את עוזי חיטמן!

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/11/2023.

קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים" הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

קריין: "היסטוריה לילדים", עם יובל מלחי.

עוזי חיטמן.

שלום ילדות, שלום ילדים. היום אני רוצה לספר לכם על מוזיקאי, כותב, מלחין וזמר. הבאתי לכאן כמה שירים ומשחקים. רגע איפה הם?

[מתוך השיר "משחקי ילדות", בביצוע עוזי חיטמן]

"השירים, המשחקים -

איפה הם עכשיו?

אולי לפני אולי בצדדי,

אולי מאחורי הגב…"

אה, מצאתי אותם. באמת, הם היו מאחורי הגב. אז היום אספר לכם על איש מיוחד שהיה יוצר וגם מגשים חלומות. קוראים לו עוזי חיטמן.

עוזי חיטמן נולד בשנת 1952 להורים אברהם וחנה חיטמן. היה לו אח בכור בשם חיים.

השם חיטמן כנראה מגיע מיידיש. 'היטמן' הוא כובען אדם העוסק בייצור כובעים. ואולי אדם חייט, 'חייטמן', שהפך לחיטמן.

המשפחה של עוזי התגוררה במרכז ישראל, בעיר גבעת שמואל.

אביו, אברהם היה שליח ציבור - כינוי לחזן בבית הכנסת. החזן לומד היטב את כל פרקי התפילה ומוביל את קהל המתפללים בתפילה.

[הקלטה - חזן וקהל מתפללים בתפילה בבית כנסת]

תפקידו של החזן הוא לייצג את הציבור, זאת אומרת את קהל היושבים והשומעים בבית הכנסת.

עוזי בילה חלק גדול מילדותו ומנעוריו בבית הכנסת שבו אביו היה חזן. ושם, כשישב וצפה באביו, הוא התחבר למסורת ולרוח היהודית. התפילות והשירים ששמע ריגשו אותו בכל פעם מחדש.

חוץ ממנגינות התפילות, בבית הוריו של עוזי נשמעה מוזיקה מכל העולם. מוזיקת רוק, מוזיקה יוונית, מוזיקה ספרדית, ואביו של עוזי אהב לשיר שירים איטלקיים ואופרטות - שירה שהיא בין אופרה למחזמר.

השכונה שבה עוזי גדל בגבעת שמואל הייתה די קטנה. ובערבי שישי היו שומעים ברחוב תפילות בוקעות מחלונות הבתים. אתם יודעים, פעם לא היו מזגנים בכל בית או טלוויזיות שעשו רעש. לכן שמעו ברחוב כמעט כל מה שקורה בתוך הבתים.

מול ביתו של עוזי גרו לוליק ואושיק לוי. זוג אחים שעם השנים הפכו לזמרים מוכרים בישראל בעצמם. מחלון ביתם נשמע תפילה בלאדינו - שפה יהודית, שהתפתחה בקהילה היהודית שהתגוררה בספרד ובמדינות הבלקן, בדרום אירופה, בסביבות המאה ה-15.

קטעי החזנות הפולנית ששר אביו של עוזי בערבי שישי התערבבו עם תפילות הלאדינו, וכך כבר בגיל צעיר עוזי נחשף למנגינות רבות ומגוונות.

עוזי היה ילד מאוד שובב ומצחיק. הוא אהב לספר בדיחות ובכלל לא התעניין במוזיקה, אלא דווקא במשחק.

באותן שנים יצא סרט הודי שקראו לו "הנודד". [שיר מתחיל להתנגן ברקע] הגיבור בסרט התהלך עם מקל וסמרטוט, ואחד השירים ששר היה "איצ'יקידנה".

[הקלטה - מתוך השיר "Ichak Dana Beechak Dana", מפסקול הסרט "הנודד"]

המשמעות של "איצ'יקידנה" הוא גרעין אחד קטן, ו"ביצ'יקידנה" - שני גרעינים.

עוזי כל כך אהב את הסרט הזה, שכל יום אחרי שחזר מהגן הוא לקח סמרטוט ומקל, התחפש לגיבור של הסרט והסתובב בשכונה כשהוא שר בקול: [שר] "איצ'יקידנה איצ'יקידנה דנה ומדנה". ילדי השכונה היו הולכים אחריו ומתפקעים מצחוק.

כשעוזי היה בן שש, המשפחה עברה להתגורר בעיר רמת גן, ועוזי החל ללמוד בבית ספר חילוני. הוא היה צועד עם אחיו הבכור חיים לבית הספר, ובדרך היו מתחרים ביניהם בריצה.

עוזי אהב מאוד ספורט ושיחק כדורסל במכבי רמת גן. פעם הוא בילה בבריכה אך בטעות נכנס למים העמוקים וכמעט טבע. באותו רגע הוא החליט להפוך לשחיין. הוא למד את כל סגנונות השחייה והפך לשחיין מצוין. כשגדל והיו לו ילדים משלו, הוא דאג שגם הם יהיו שחיינים מעולים.

[קפיצה לתוך בריכת מים]

בבית ספר היסודי, עוזי המשיך לפתח את כישרון המשחק שלו, ובמופע סוף השנה הוא שיחק במחזמר "גבירתי הנאווה" את… גבירתי הנאווה.

עוזי המוכשר באמת הצליח, ושיחק בכל הצגות פורים ובמסיבות הסיום של בית הספר. כל מי שראה אותו חשב עד כמה הוא כישרוני, ושהוא יהפוך לשחקן תיאטרון או ישחק בסרטים.

אבל, החיים לפעמים יכולים להפתיע אותנו.

[מנגינת גיטרה]

כשהיה בן 11, עוזי חלה ואושפז בבית החולים. ההורים שלו רצו לשמח אותו, וחיפשו מה יעודד את מצב רוחו. יום אחד, אמו שאלה אותו: [מחקה קול אישה] "עוֹזקל'ה, איך אתה רוצה שנפנק אותך?". עוזי לא היה צריך לחשוב הרבה, הוא ענה לה בשקט: "גיטרה".

הוא לא האמין שהוריו באמת יקנו לו גיטרה, ולא כי הם לא רצו, אלא כי באותה תקופה לא היה להם הרבה כסף. אך כשעוזי החלים וחזר הביתה, הוא גילה על המיטה שלו גיטרה חדשה. עוזי המופתע הודה להוריו, ומיד החל לפרוט על הגיטרה.

הוא ידע ששיעורי גיטרה עולים כסף, וכיוון שלא רצה להכביד על הוריו, החל ללמד את עצמו לנגן. עוזי היה אוטודידקט. לא, זה לא מישהו שמבין במכוניות. אוטודידקט הוא אדם שלומד נושא כלשהו בכוחות עצמו, ללא שום עזרה מאחרים.

עוזי החל לקשקש בגיטרה, כמו שמקשקשים בצבעים בדף עד שיוצא ציור. ולאט-לאט הוא לימד את עצמו לנגן ולקרוא תווים מוזיקליים - צלילים שמהם יוצרים מנגינות.

כשהיה בן 13, ועלה לתורה בבר המצווה, הרב אמר לו: "בשירתך, עוזי, אתה תשמש גשר בין העולמות". כוונתו הייתה בין העולם הדתי והמסורתי - לעולם החילוני.

כשגדל, עוזי סיפר שהמשפט הזה נחקק עמוק בליבו, אבל הוא בטח עדיין לא ידע איזה גשר הוא עומד לבנות!

פיצקי: כדאי שהוא ייזהר!

יובל: או, שלום פיצקי!

[מוזיקת רקע]

פיצקי: שלום יובל, אבל תגיד לו שזה מסוכן.

יובל: מה מסוכן?

פיצקי: לבנות גשר.

יובל: למה מסוכן?

פיצקי: כי כל העולם הוא גשר צר מאוד. עמדת פעם על גשר צר? זה מפחיד.

יובל: לא, לא פיצקי. הכוונה לגשר בין עולמות, בין אנשים. למשל, אם אני לא מכיר את התרבות שלך ואנחנו נפגשים ומדברים, אנחנו בונים סוג של גשר בין אנשים.

פיצקי: אה, זה גשר בכאילו.

יובל: ממש ככה.

פיצקי: אבל זה גשר חשוב, כי הוא מחבר בין אנשים.

יובל: נכון, וואו, פיצקי!

פיצקי: ואתה יודע מה הכי חשוב, יובל?

יובל: מה?

פיצקי: אל תפחד.

יובל: מה? ממה לא לפחד?

פיצקי: מה, אתה לא יודע? "כל העולם כולו הוא גשר צר מאוד. והעיקר לא לפחד כלל". ועכשיו אני צריך ללכת לבנות גשר.

יובל: איזה… גשר?

פיצקי: הנמלים שלי, הנמלים! הם צריכות לעבור מעל שלולית, שלולית ענקית, הם… ואני צריך לבנות גשר צר מאוד, כי הנמלה היא קטנה, אז אני… גשר צר מאוד. ואני אומר להם גם, לנמלים: [שר] "והעיקר, והעיקר לא לפחד כלל!"

יובל: יפה פיצקי, היום אתה מבריקצקי. פשוט מבריקצקי.

[מוזיקת רקע]

כשעוזי היה בן 16, הוא כבר החל להופיע במועדוני ג'אז בתל אביב, תמורת תשלום סמלי. לפעמים הוא קיבל בקבוק שתייה. אבל עוזי לא ניגן בשביל הכסף, אלא בשביל החוויה. הוא המשיך לפתח את הכישרון המוזיקלי שלו, ועד מהרה התגלה שהכישרון שלו מיוחד במינו.

עוזי גם גידל רעמת שיער, ותסרוקת כמו זמרי להקת הביטלס שכה אהב.

אחד האנשים ששמו לב לכישרון של עוזי היה מר נורברט וסטרייך, המחנך של עוזי בתיכון שהיה גם מורה לצרפתית. עוזי סיפר שמר וסטרייך היה עומד בכניסה לבית הספר, ומקבל את פני התלמידים בברכת בוקר טוב, או "בונז'ור", כמו שאומרים בצרפתית.

מר וסטרייך ראה את הכישרון של עוזי וטיפח אותו. הוא ביקש ממנו להופיע כמעט בכל אירוע שהיה בבית הספר, ושם, על הבמה, עוזי פרח יותר ויותר. לא סתם אומרים את המשפט: "מורה טוב - הוא מורה לחיים".

כשסיים את התיכון, עוזי התגייס לצה"ל והתקבל לקורס טייס. אך כעבור שנה עבר לשרת בחטיבת הצנחנים. הוא למד לצנוח ממטוס, אך עד מהרה הוא עבר לצוות הווי ובידור, שהופיע מול חיילים, שר להם שירים, והעלה את מצב רוחם.

בזמן הטירונות, שהיא בעצם התקופה בה מכשירים חיילים לקראת שירותם הצבאי, עוזי התגעגע הביתה. [שיר מתחיל להתנגן ברקע] הוא נזכר בשכונת הילדות שלו ברמת גן, ברחוב אסף, ליד גבעת נפוליאון. הוא נזכר בחברים, וכתב את השיר הראשון שלו על אותה שכונה - "ניגונה של השכונה".

[מתוך השיר "ניגונה של השכונה", בביצוע עוזי חיטמן]

"כך היינו בשכונה,

כך היה כל השנה,

חשבנו ש'לשיר' זה 'לבלות',

היו ימים - היו לילות…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

כעבור כמה חודשים, עוזי עבר ללהקת צבאית אחרת, להקת פיקוד מרכז. אחת מחברות הלהקה הייתה אסתר אבני, המוכרת כיום בתור אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון.

אסתר חיות: "אני קוראת את כולם לסדר, מוזיקלית".

חברי הלהקה היו קרובים מאוד זה לזה, ולעיתים קרובות נפגשו בבית של עוזי. שם אמו חנה הייתה מכינה להם מאכלים טעימים. מממ… [ממצמץ בשפתיים] מה שעוזי הכי אהב לאכול, היה תחתית הסיר. אתם יודעים, איפה שהכול שרוף וקשה. וואו. [בפליאה]

עוזי שר והופיע בלהקת פיקוד מרכז, והתחבר עם מפיק הלהקה, יאיר רוזנבלום - מלחין ומעבד, מהחשובים שחיו במדינת ישראל. הוא הלחין מאות יצירות, רבות מהן בלהקות הצבאיות.

בשנת 73', כשהתקרב מועד השחרור של עוזי מצה"ל, הוא כתב את אחד השירים החשובים שיצאו באותה תקופה, שיר שהפך אותו לכותב ומלחין מוכר בישראל. [שיר מתחיל להתנגן ברקע]

השיר "מי ידע שכך יהיה" נכתב בהתחלה על שירותו הצבאי של עוזי: "מי ידע שכך יהיה, באותם הלילות ללא אמא, נלך לימים אחרים ונראה, שדבר לא זז קדימה". אך לאחר מכן, הוא שינה את המילים לאופטימיות יותר.

[מתוך השיר "מי ידע שכך יהיה", בביצוע עוזי חיטמן]

"מי ידע שכך יהיה

שבכמה לילות ללא אמא

תהפוך מנער ותהיה

לבחור מסתער קדימה."

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

כמה חודשים אחרי שעוזי השתחרר מהצבא, פרצה מלחמת יום הכיפורים, ועוזי התגייס למילואים ושר את השיר שכתב בפני חיילים, יחד עם הזמר בועז שרעבי. במהרה, השיר הפך למזוהה עם המלחמה.

כשהיה בן 22, מלא ברעיונות ובשירים, עוזי החל לכתוב הצגה מוזיקלית. הוא אסף חברים, אמנים וזמרים, [שיר מתחיל להתנגן ברקע] וכך הוקמה להקת "הפופולים", ששרו שירים משעשעים. השיר הראשון שלהם שיצא לרדיו היה 'מעשה בכלבלב'.

[מתוך השיר "שיר הכלבלב", בביצוע "הפופולים"]

"מעשה בכלבלב שיצא לחפש מלונה,

הוא יצא וחיפש הוא ירד וטיפס

הוא עבר כל סימטה ושכונה.

עד שבוקר בהיר הוא הגיע לעיר…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

יחד עם הלהקה, עוזי נסע לשמח חיילים בבסיסים צבאיים מרוחקים. באותה תקופה, אמנים רבים נסעו להופיע בפני החיילים, ובאחד הטנדרים, המכוניות, עוזי הכיר בחורה צעירה בשם איה. הם דיברו במשך כל הנסיעה, והתאהבו זה בזו.

כעבור שנתיים יחד, איה ועוזי התחתנו, והביאו לעולם שלושה בנים - עידו, עודד ויואב.

יום אחד, יואב, בנו של עוזי, בא אליו עם שאלות מסובכות במתמטיקה. עוזי לא ידע לענות לבנו תשובות במספרים, אבל ידע לענות במילים, וכתב את השיר "ילד אתה שואל".

בשיר הוא כתב על כך שאבא יודע לבנות ארמונות במים, ולהמציא סיפורים מצחיקים, [שיר מתחיל להתנגן ברקע] וגם ללטף כשכואב. אבל לא תמיד יש לו את כל התשובות.

[מתוך השיר "ילד אתה שואל", בביצוע עוזי חיטמן]

"ילד אתה שואל

ואבא לא תמיד יודע

ילד רוצה תשובה

ואבא לא תמיד מוצא.

זה נכון שאבא יודע…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

באמצע שנות השבעים עוזי התיידד עם הזמר הצעיר שימי תבורי. השיר הראשון שלהם ביחד לא הצליח. [שיר מתחיל להתנגן ברקע] אבל השיר השני, אותו כתב יואל ריפל והלחין עוזי חיטמן - "לילה בלי כוכב" - הפך את שימי תבורי לכוכב בעצמו.

[מתוך השיר "לילה בלי כוכב", בביצוע שימי תבורי]

"בלילה בלי כוכב, הכל כמו נחרב

רק עשן סיגר עולה אל על.

בלילה בלי כוכב, בלילה קר של סתיו

פתאום חבל פתאום חבל

פתאום חבל פתאום חבל…"

השניים המשיכו לשתף פעולה עוד שנים רבות יחד. חיטמן כתב לתבורי מעל ארבעים שירים בהם "עוד סיפור אחד של אהבה".

[מתוך השיר "עוד סיפור אחד של אהבה", בביצוע עוזי חיטמן]

"עוד סיפור אחד של אהבה

לפני שסוגרים את האורות.

עוד סיפור אחד של אהבה

שיוצא בין השורות…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

כשהיה עוזי בן 23, הוא קם בבוקר, הכין לעצמו קפה, והתיישב מול הפסנתר. לנגד עיניו, היו מילות הפיוט "אדון עולם". פיוט הוא סוג של שיר שנכתב בתור תפילה. עוזי הרי האזין לאביו שר תפילות בבית הכנסת כל ילדותו, והחל לנגן "אדון עולם".

[שיר מתחיל להתנגן ברקע]

כבר מהצליל הראשון שבקע מן הפסנתר, הוא הרגיש שהוא יצר משהו גדול. לימים הוא סיפר שבעצם הוא ראה בדמיונו את סבא שלו, יהודי דתי, רוכב על אופניים.

השיר "אדון עולם" השתתף בפּסטיבל הזמר החסידי, וזכה במקום השני, ועד היום הוא אחד השירים המוכרים ביותר בישראל.

[השיר "אדון עולם" בביצוע עוזי חיטמן]

"אדון עולם אשר מלך

בטרם כל יציר נברא

לעת נעשה בחפצו כל

אזי מלך שמו נקרא…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

בעברית, כשמישהו מחבר מנגינה למילים, הדבר נקרא "להלחין". המילה מגיעה אלינו מהשפה הערבית. עוזי כתב לחנים רבים לשירים מוכרים, כמו למשל לשירו של יהונתן גפן - "הייתי הילד הכי קטן בכיתה". כשאני הייתי ילד, הייתה תקופה שגם אני הייתי הכי קטן בכיתה, ומאוד התחברתי לשיר.

[מתוך השיר "הילד הכי קטן בכיתה", בביצוע ציפי שביט]

"הייתי הילד הכי קטן בכיתה,

הכי קטן בשיעור,

והכי קטן בהפסקה.

הייתי הילד הכי קטן בכיתה,

הכי קטן בשיעור,

והכי קטן בהפסקה…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

בשנות ה-80, הזמר חיים משה שמע שיר יווני והוקסם. הוא ביקש מחיטמן לכתוב לחן לשיר, וחיטמן, שלא ידע מילה ביוונית, כתב: "אוי לכלה, אוי להוריה", וזה נשמע בערך ככה: [שר] "אוי לכלה, אוי להוריה". אבל לבסוף, עוזי שינה את המילים, וכך נוצר השיר - "תודה".

[מתוך השיר "תודה", בביצוע חיים משה]

"תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על אור עיניים

חבר או שניים

על מה שיש לי בעולם

על שיר קולח

ולב סולח

שבזכותם אני קיים…"

מתחילת דרכו, עוזי יצר מוזיקה לילדים. בשנות ה-70, הוא כתב והלחין את השיר "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים", ששר דודו זכאי, והגיע למקום השלישי בפסטיבל של אותה שנה.

[מתוך השיר "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים", בביצוע דודו זכאי]

"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים

לשחק תופסת, קלאס או מחבואים

רק כשילמדו מאיתנו הילדים

נעשה כולנו חיים משוגעים…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1977, שר עוזי שיר שכתב והלחין - 'אלוהים שלי רציתי שתדע'.

[מתוך השיר "רציתי שתדע", בביצוע עוזי חיטמן]

"אלוהים שלי, רציתי שתדע

חלום שחלמתי בלילה במיטה.

ובחלום ראיתי מלאך

משמיים בא אלי ואמר לי כך:

באתי משמיים, עברתי נדודים

לשאת ברכת שלום לכל הילדים

לשאת ברכת שלום לכל הילדים.

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום

ויצאתי לחפש מעט שלום,

ולא היה מלאך ולא היה שלום

הוא מזמן הלך ואני עם החלום"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

בתחילת שנות ה-80, עוזי הצטרף לתוכנית טלוויזיה חדשה בשם "פרפר נחמד". הוא היה למנחה קבוע והשתתף בתוכנית במשך כמה שנים.

בתוך תוכו עוזי הרגיש שהוא גם ילד וגם איש. הוא אפילו כתב על זה שיר. "ילדאיש" - ילד ואיש.

אתם בטח מכירים המון שירים שעוזי כתב והלחין לילדים. כמו למשל השיר "במדינת הגמדים".

[מתוך השיר "במדינת הגמדים", בביצוע עוזי חיטמן]

"במדינת הגמדים רעש מהומה

הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה

ובראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד,

הוא חבוש כובע פלדה…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

עוזי גם שיתף פעולה עם זמר בשם יגאל בשן. עוזי כתב והשניים הלחינו יחד את השיר "אדוני ראש העיר", לפסטיגל.

[מתוך השיר "אדוני ראש העיר", בביצוע יגאל בשן]

"…אז אדוני ראש העיר

אדוני ראש העיר

אולי תתן לי לשנות

אני אוהב ת'עיר הזאת

רק ליום אחד נחליף בכיסאות

אולי תתן לי לשנות

אני אוהב ת'עיר הזאת

תן לי יום אחד רק לנסות…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

עוזי האמין במוזיקה, וכשהוא פגש זמר מוכשר הוא רצה לכתוב לו שירים. לא משנה מה היה סגנון המוזיקה. כשעוזי פגש את זוהר ארגוב הוא נדהם מקולו ומכישרונו וכתב לו שירים רבים. [שיר מתחיל להתנגן ברקע] "עד מתי אלוהי", "מרלן", "כשאת לידי", "כך עוברים חיי", "אמריקה שלי", ועוד ועוד.

[מתוך "אמריקה שלי", בביצוע זוהר ארגוב]

"…ארץ ישראל

היא אמריקה שלי

האוכל השפה וכל החברים.

ארץ ישראל

היא אמריקה שלי

נשים כל-כך יפות

והמון שירים…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

עוזי חיטמן יצר מוזיקה גם לילדים וגם למבוגרים. בשנת 1985 הוא כתב והלחין את השיר "כמו צועני" לקדם אירוויזיון. [שיר מתחיל להתנגן ברקע] הוא הציע את השיר ליגאל בשן, שלא הסכים לבצע אותו לבד, ודרש שחיטמן ישיר יחד איתו. השניים צירפו אליהם את הכנר יונתן מילר והפכו לשלישיית "כמו צועני".

[מתוך השיר "כמו צועני", בביצוע שלישיית "כמו צועני"]

"כמו צועני מסתובב לי בעולם

והעולם כולו ביתי

כמו צועני מסתובב לי בעולם

והשירים בנשמתי

לה, לה, לה…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

הלהקה הופיעה בכל הארץ והיו לה להיטים גדולים כמו "אנחנו נשארים בארץ" ו"ארץ הצבר".

[מתוך השיר "ארץ הצבר", בביצוע שלישיית "כמו צועני"]

"ארץ ושמיים ירק ומדבר

ליד מגדל של מים בין שבילי עפר.

שם אני נולדתי, שם ליבי נשבר

ביום שבו לקחו לי את ארץ הצבר.

היתה או לא היתה,

אני עוד חי איתה

תחזירו לי אותה

כמו שהיא היתה

היתה או לא היתה,

אני עוד חי איתה…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

השלישייה קיבלה תוכנית טלוויזיה משלה שנקראה "הופה היי". [שיר מתחיל להתנגן ברקע] זה היה הישג חשוב מאוד, כיוון שהיה רק ערוץ אחד בארץ באותם ימים. השלושה הפכו לכוכבי ילדים ועד היום שרים את השירים שלהם.

[מתוך השיר "הופה היי", בביצוע שלישיית "כמו צועני"]

"…כשאתה עצוב כל כך

צא לדרך אל תשכח

תשיר איתנו את ההופה הופה היי.

הופה היי לנגב או אל הגליל

הופה צליל גיטרה, מנדולינה וחליל…"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

בשנת 1993 עוזי הפך למגשים חלומות. [צליל פעמוני רוח]

רגע, אבל מה זה אומר בעצם? עוזי הגיש תוכנית טלוויזיה בה הגשים חלומות לילדים. [שיר מתחיל להתנגן ברקע] המוני ילדים וילדות מכל רחבי ישראל שלחו לעוזי מכתבים וכתבו על חלום שהם היו רוצים להגשים. עוזי והצוות שלו קראו את המכתבים והגשימו לילדים את החלומות שלהם.

כמו למשל - להיות טייס ליום אחד, או להקליט שיר באולפן, לטייל במצרים, לפגוש מישהו מפורסם או לפגוש את ראש הממשלה.

התוכנית שודרה במשך שש שנים. וואו, תחשבו כמה חלומות הוא הגשים.

[מתוך השיר "חלום עליכם", בביצוע עוזי חיטמן]

"…ולהגשים חלום…

חה חה חה חה חה חלום עליכם,

חה חה חה חה חה חולם גם מי שלא ישן,

חה חה חה חה חה חלום עליכם,

אתם באים אל החלומות, והופ - זה מתגשם!"

[השיר ממשיך להתנגן ברקע]

עוזי המשיך וכתב מאות שירים, בכל הסגנונות, לעשרות זמרים וזמרות. הוא כתב את השיר "עכשיו התור לאהבה" לאריק איינשטיין, וגם שיר שהיה ללהיט ענק - "לכל אחד יש", שעוזי כתב את המילים ושלומי שבת הלחין. את השיר שרו ליאור נרקיס ושלומי שבת, והוא זכה בתואר שיר השנה לשנת 2000.

[מוזיקת רקע]

שנה לאחר מכן, עוזי קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם, על מפעל החיים כמלחין בזמר העברי, בזכות העובדה שכתב והלחין מאות שירים, שחלק גדול מהם כולנו מכירים ואוהבים לשיר עד היום.

זה היה גיל מאוד צעיר לזכות בפרס שכזה!

כשהיה עוזי בן 52, הוא נפטר מהתקף לב. לזכרו הוקמה כיכר עוזי חיטמן ברמת גן, ובגינה חרוטים תווים של השירים שלו.

עוזי כתב ויצר לכולם. לא שינה לו אם המבצע היה דתי או חילוני, אשכנזי, מזרחי, ירוק או כחול. בעיניו - כולם היו בני אדם.

עוזי סיפר שאביו אמר לו פעם: "עליך לקבל את דעתו של האחר שהיא שונה ממך, כמו שאתה מקבל את זה שפניו שונים ממך. מותר, ואפילו רצוי, שיהיו לנו דעות שונות, כמו שלכולנו יש פרצופים שונים".

עוזי מצא דרך לחבר בין כולנו - דרך המוזיקה ודרך הלב. המוזיקה שלו נשארה בליבנו ונמצאת כמעט בכל מקום - מצדידנו, מלפנינו, וגם מאחורי הגב…

עוזי, תודה על כל מה שנתת.

[מתוך השיר "יש מקום בעולם", בביצוע עוזי חיטמן]

"יש מקום בעולם בו אני

וגם את יד ביד צד אל צד

לב אחד גוף אחד דם אחד

יש פינה בעולם

בה אני וגם את

יד ביד לבד לבד

לב אחד גוף אחד דם אחד…"

[מתוך השיר "שיר המגזימים", בביצוע עוזי חיטמן וחני נחמיאס]

"עוזי, אתה לא תאמין מה ראיתי!

מה ראית?

לא תאמין!

ראיתי פיל,

נו?

שבא מברזיל

ישר לבנימינה.

מה מיוחד שם?

הוא השתולל,

והוא היפיל,

ושבר חנות חרסינה…"

[מתוך השיר "הדגל שלי הוא כחול ולבן", בביצוע עוזי חיטמן]

"הדגל שלי הוא כחול ולבן

אתמול, היום וגם מחר

הדגל שלי הוא כחול ולבן

כמו הים והמדבר.

הדגל שלי הוא כחול ולבן

אתמול, היום וגם מחר

הדגל שלי הוא כחול ולבן…"

[מוזיקת סיום]

מחקר, כתיבה ונשארים בארץ - עדי הררי ויובל מלחי.

עריכת לשון ונולדה לישון, או ל… שלום, לישון לשלום - דינה בר-מנחם.

עיצוב פסקול, מיקס ותמיד נשארת אני, זאת אומרת, היא נשארת היא, אבל… זאת אומרת, היא נשארת אני, לא, היא… לא משנה, לא משנה - רחל רפאלי.

הפקה, ושלום לכם שלום, היה לי נחמד לפגוש אתכם - איל שינדלר, טל ניסן ורני שחר.

אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים וילדות".

פיצקי: רגע לפני שאתם הולכים, אני מקווה שנהנתם מהפרק. וואו, כבר עונה עשירית! נשמח מאוד אם תדרגו אותנו באפל ובספוטיפיי, ואפילו כִּתְבוּ משהו קצר על הפודקאסט. זה עוזר לנו מאוד. נשמח לראות אתכם בקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". ואתם מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" בכל יישומוני ההסכתים, יישומון "כאן" ו"כאן לרכב". תודה!

יובל: היי פיצקי, מה אתה עושה? זה התפקיד שלי. טוב, עשית את זה כל כך יפה, נשאיר, נשאיר.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה