סיפורם של שני אחים סקרנים, בעלי חנות לתיקון אופניים, שרצו להמציא כלי טיס ולשנות את העולם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/11/2018.
[חסות]
[מוזיקה]
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי. האחים רייט.
תראו, תראו, הנה הם מטוס ממריא. מעניין כמה אנשים טסים בו עכשיו.
אבל, אבל רגע, מעניין כמה מטוסים בכלל, בכל העולם, טסים בשמיים ברגע זה. וכמה אנשים נמצאים ממש עכשיו בתוך המטוסים האלה.
רוצים לנחש?
מתברר, שבכל רגע נתון, יש כעשרת אלפים מטוסים באוויר, ובתוכם נמצאים יותר ממיליון בני אדם. כן כן, ממש עכשיו יותר ממיליון בני אדם טסים בשמי העולם.
אבל מה שהיום נראה לנו מובן מאליו, נחשב בעבר בלתי אפשרי. אין ספור מדענים ומהנדסים הקדישו את חייהם לפיצוח סוד התעופה. מי שלבסוף הצליחו לפרוץ את הדרך היו האחים וילבור ואורוויל רייט.
זהו סיפורם.
[מוזיקה]
במשך אלפי שנים חלם האדם על מה שנחשב לבלתי אפשרי, לעוף באוויר כמו ציפור. אגדות עם רבות מספרות על גיבורים מעופפים, בני אדם בעלי כנפיים ומלאכים מרחפים. במיתולוגיה היוונית, קובץ אגדות עם של יוון העתיקה, יש סיפור מפורסם על דדלוס ואיקרוס. השניים, אב ובן, נכלאו במגדל באי כרתים. כדי להיחלץ מהאי, הם אספו נוצות של ציפורים וחיברו אותן זו לזו באמצעות שעווה. כך יצרו שני זוגות של כנפיים גדולות, ואיתם הצליחו להמריא.
דדלוס הזהיר את בנו איקרוס, שלא יטוס נמוך מדי, כדי לא להרטיב את הנוצות במי-ים, וגם לא גבוה מדי, כי חום השמש עלול להמיס את השעווה. אבל איקרוס התלהב כל כך, נסק אל-על, והשעווה שחיברה את הנוצות נמסה. הכנפיים התפזרו, ואיקרוס נפל לים.
היום, אנחנו יודעים שהמצב במציאות קצת אחר. ככל שהגובה גבוה יותר, הטמפרטורה בו יורדת, בעשר מעלות בכל אלף מטרים בערך.
אבל העיקר שהאגדה הזאת ממשיכה ללוות אותנו. עד היום אומרים באנגלית, כשרוצים להזהיר מישהו, אל תעוף קרוב מדי לשמש.
האגדה היוונית מלמדת אותנו, כי בני אדם תמיד רצו לעוף.
[שיר, מתוך "לעוף" / הראל סקעת]
אני יכול לעוף
כמו עלה על המים
לצוף אל ארץ שומקום
גם לכם מותר לחלום
בראשית העידן המודרני, שהחל לפני כמה מאות שנים, ניסו לייצר כלי תעופה פשוטים כמו עפיפונים, דאונים ומצנחים. רוב האנשים שניסו להשתמש בכלי הטיס שיצרו, לא הצליחו להתרומם. ואחרים שברו עצמות. מתי מעט הצליחו להמריא עם הרוח, שנשאה אותם כמה עשרות מטרים באוויר. הדרך לכיבוש השמיים הייתה ארוכה.
במאה ה-18, המסתיימת בשנת 1800, פיתחו שני אחים צרפתיים את הכדור הפורח. אש מחממת את האוויר הלכוד בתוך הכדור. אוויר חם קל מאוויר קר. החימום גורם לאוויר החם להתרומם מעלה, וכך נוסקים לשמיים. אבל זה לא הספיק. כדור פורח אמנם מתרומם לגובה, אבל אין בו מנוע ואין בו הגה, והוא תלוי בזרמי הרוח בשמיים.
באותם ימים, לפני כמאתיים שנים איש לא ידע אם יהיה אפשר להמציא מכונה מעופפת רבים המשיכו לנסות.
[קטע במבטא צרפתי]
הנה אני מדביק כנף, הופה, אני מחבר את זה כאן, עכשיו זה בטוח ימריא, בטוח זה ממריא אז אחת, שתיים, שלוש, וואלה!
[קול של שבירה]
אוהה… קיבלתי מכה בטוסיק, [ג'יבריש דמוי צרפתית], מכה זאת כואבת… [ג'יבריש דמוי צרפתית] אני חייב להמשיך לנסות.
מילטון רייט היה מטיף נוצרי שנדד עם אשתו סוזאן ברחבי ארצות הברית .הם הביאו לעולם חמישה ילדים. שניים מילדי המשפחה, וילבור ואורוויל, נולדו בהפרש של ארבע שנים זה מזה אבל כבר בצעירותם לא היה אפשר להפריד ביניהם. כשוילבור היה בן 11 ואורוויל בן 7 העניק להם אביהם מתנה. הצעצוע העטלף המעופף. הצעצוע דמה לעטלף, ובעזרת גומיה הוא התעופף באוויר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלו השניים בחפץ מעופף, והם היו מרותקים.
באחד הימים נשבר הצעצוע, והשניים בנו צעצוע דומה בעצמם. סקרנותם, הלכה וגברה.
במסגרת עבודתו כנהג מילטון, אביהם של האחים רייט, לצאת לנסיעות ארוכות, לכנסיות מרוחקות.
האחים גרו בבית עשוי עץ, שלא היו בו חשמל, מים זורמים או שירותים. האחים נאלצו לטפל בעצמם, באחזקת הבית כבר בילדותם.
הם בילו שעות רבות בקריאת ספרים ובחיפוש תשובות לשאלות שסקרנו אותם. לאחים רייט היה חוש טכני מצוין. הם ידעו לחשב נוסחאות מתמטיות והיו סקרנים מאוד. כבר בילדותם הם המציאו כל מיני מכונות ופטנטים.
וילבור היה תלמיד שקדן וחרוץ. הוא קיבל ציונים טובים בבית ספר ותכנן להמשיך בלימודיו, אך יום אחד פגעה בו דיסקית של משחק ההוקי, ושיניו הקדמיות נשברו. וילבור הסתגר בבית, כמעט שלא יצא החוצה, וקרא ספרים רבים מן הספרייה הביתית של אביו.
הוא גם טיפל באמו שחלתה בשחפת.
בשנת 1889, בנו האחים מכונת דפוס ויסדו עיתון מקומי. וילבור היה העורך הראשי ואורוויל המוציא לאור. כלומר, וילבור היה אחראי למה שיהיה כתוב בעיתון ואורוויל דאג שהעיתון יודפס כמו שצריך. אלה היו שני תפקידים שונים לחלוטין זה מזה וכל אחד מהאחים עשה את מה שהוא היה מוכשר בו. כך הם גם נמנעו ממריבות.
[מוזיקה, שיחה במבטא אמריקאי]
אורוויל: וילבור, ככה לא כותבים. זה לא כותבים את זה ככה, זה לא ככה.
וילבור: אורוויל, אתה לא תגיד לי איך לכתוב.
אורוויל: אבל וילבור, ככה באמת צריך לכתוב את זה קצת יותר טוב.
וילבור: אורוויל, אולי אתה תתעסק בהדפסות?
אורוויל: אוהה, וילבור, זה רעיון מצויין. אתה תכתוב ואני אדפיס.
וילבור: לא, אני אדפיס ואתה תכתוב. ר… אני...
אורוויל: אתה תכתוב ואני אדפיס.
וילבור: לא משנה. פשוט שנינו נעשה דברים שונים, ככה לא נריב.
אורוויל: או, זה רעיון מצויין. אני אוהב אותך, אח שלי. חיבוקי.
עסק הדפוס לא עלה יפה והאחים הסקרנים עברו לתחום חדש - אופניים. באותם ימים פותח דגם חדש של אופניים בעלי שרשרת. עד מהירה, החל בארצות הברית שיגעון האופניים. גברים ונשים, ילדים ומבוגרים, כולם רצו לדבש בפארקי השעשועים וכמובן, לקנות לעצמם אופניים.
זו הייתה הזדמנות עסקית מצוינת לאחים רייט.
הייתה להם יכולת מופלאה ללמוד באופן עצמאי. והם נעזרו בחוש הטכני המפותח שלהם. השניים פתחו חנות לתיקון אופניים, ועד מהירה יצרו דגם משלהם. את הכסף שהרוויחו מעבודתם בחנות האופניים, הם השקיעו בתחום אחר שסקרן אותם.
האחים רייט עקבו בעניין רב, אחרי כל מיני ממציאים שניסו להמציא מכונת תעופה.
הממציא הגרמני, אוטו ליליינטל, הצליח לפתח גלשן אוויר שיכול היה לדאות למרחק של מאות מטרים אך באחת מטיסותיו זרם אוויר חזק הטיח אותו אל הקרקע והוא נהרג. האחים רייט קיבלו השראה מניסוייו של ליליינטל. הם אימצו את השיטה המדעית שלו והחלו לבנות בעצמם כמה דגמים של כלי תעופה. הם שמו לעצמם למטרה לבנות כלי תעופה בעל כנפיים יציבות, מנוע ומערכת היגוי.
למרבה ההפתעה, הרקע שהיה להם בייצור אופניים היה שימושי מאוד. הרי באופניים יש בסיס יציב ויש גם מערכת של גלגלי שיניים שמניעה אותם, והכי חשוב, כשרוצים לפנות עם האופניים ימינה או שמאלה, הרוכב צריך להטות את הכידון לכיוון שאליו הוא רוצה לפנות. אמנם זה נשמע לנו מוזר, אבל כשהאחים רייט חשבו על ההגה של כלי הטייס שלהם, הם ראו בדמיונם אופניים.
האחים החלו לתכנן כלי טיס, שיוכל לשאת אדם למרחק. הם החלו לתור אחר המקום המושלם לניסוי שלהם, והגיעו לעיירה קטנה ומבודדת בחוף המזרחי של ארצות הברית. העיירה קיטי הוק, בצפון קרוליינה, הייתה מושלמת למטרה. בזכות הגבעות הנמוכות שיכלו לשמש נקודות המראה, הרוחות החזקות שיכלו לסייע להמראה והשטחים החולים הרבים שהיו באה והתאימו לנחיתה רכה.
וילבור ואורוויל רייט הגיעו לקיטי הוק ובשנת 1900, החלו לבדוק אב טיפוס של המטוס שלהם, שהיה למעשה סוג של דאון או גלשן רוח עשוי עץ ובד. אב טיפוס הוא דגם ראשוני של מוצר חדש.
בתחילה האחים הטיסו אותו בלי טייס ולאחר מכן וילבור היה טייס הניסוי. וילבור רתם את עצמו לדאון, לקח תנופה והצליח להמריא. הוא ניסה לפנות ימינה ושמאלה, אבל מערכת ההיגוי שפיתחו לא הייתה מספיק טובה. זו הייתה טיסה מסוכנת, בלי מנוע ועם הגה שבקושי הצליח לכוון את הדאון. משב רוח פתאומי היה יכול לעלות לוילבור בחייו.
האחים הסיקו מסקנות מכל טיסה ומכל כישלון ושיפרו את הדגמים שלהם שנה אחר שנה. הם חזרו לחנות האופניים שלהם והחלו לעבוד על אב טיפוס חדש, שבו זנב הדאון פועל בתיאום עם הכנפיים. וילבור היה מאוכזב מהכישלונות ואמר לאחיו, באחד מרגעי המשבר שחווה, כי האדם לא יטוס גם בעוד חמישים שנה.
האחים המשיכו בניסויים כדי לייצר את הכנפיים המתאימות ביותר לטיסה. לשם כך, הם בנו מנהרת רוח, מין צינור גדול שבקצה הוא מאוורר עוצמתי. הרוח מדמה מצב טיסה.
האחים רייט בדקו יותר ממאתיים עיצובים של כנפיים, עד שגילו את הדגם הטוב ביותר. הכנפיים שהם עיצבו גרמו לאוויר, לדחוף את הכנפיים כלפי מעלה. היום התופעה הזאת מוכרת לנו בשם כוח עילוי. כוח המאפשר לגופים כבדים יותר מן האוויר, כמו ציפורים או מטוסים, לעוף או לטוס.
בספטמבר 1902, נסעו האחים שוב לקיטי הוק, כדי לבחון את הדאון החדש שלהם. הכל עבד כמו שצריך. הם הצליחו לדאות שוב ושוב, בלי תקלות. ההיגוי עבד מעולה, והכנפיים הצליחו להביא אותם לגובה רב.
האחים ערכו בין 700 ל-1000 טיסות בדאון החדש שלהם. המרחק הרב ביותר שהצליחו לעבור היה 180 מטרים.
עתה, היו האחים נחושים לבנות מכונה מעופפת ממונעת. האחים רייט חזרו לחנות האופניים שלהם והחלו לערוך ניסויים חדשים. אחד העובדים שלהם, צ'ארלי טיילור, עזר להם לבנות מנוע קל במיוחד של 12 כוחות סוס.
המונח כוח סוס קיים מימי המנועים הראשונים. כשהיה צריך להסביר לאנשים כמה כוח יש למנוע. באותם הימים, היה הכי פשוט לציין כמה סוסים המנוע יכול להחליף. כך השוו את המנוע לסוסים. עד היום מציינים כוח של מנוע במידת כוחות סוס.
למנוע של מכונית משפחתית יש בערך 200 כוחות סוס. לטנק יש מנוע של 1200 כוחות סוס. ולמטוסי בואינג החדשים, יש כיום מנועים של יותר ממאה אלף כוחות סוס. ראו לציין שמדענים לא ממש אוהבים את המדד הזה.
בחורף 1903, חזרו האחים רייט לקיטי הוק, לנסות את הדאון הממונע, שהם כינו פלייר, "מעופף". האחים רייט סבלו מתקלות רבות שדחו שוב ושוב את הניסוי הזה. לבסוף, כשהכול היה מוכן, הם הטילו מטבע כדי לקבוע מי יטיס ראשון את הדאון הממונע שלהם.
אורוויל זכה ונכנס אל ה"מעופף". הוא החל לנסוע ואילו אחיו הגדול וילבור רץ לידו.
בוקר 17 בדצמבר 1903, התנתק המעופף מהקרקע, לעיניהם של חמישה אנשים שהתקבצו לצפות בניסוי. כעבור 12 שניות, אורוויל הנחית את כלי התעופה, שהפך באותו הרגע למטוס הראשון בהיסטוריה.
רק 12 שניות, אבל הן שינו את העולם, או לפחות עמדו לשנות אותו.
באותו היום, גם וילבור ביצע טיסה מוצלחת של 59 שניות, כמעט דקה שלימה. האחים רייט עשו היסטוריה והם עשו אותה יחד. אחים יכולים לפעמים לריב ולפעמים לעשות דברים מדהימים יחד.
כשהתפרסמו הידיעות על הניסוי המוצלח של האחים רייט בקיטי הוק, היו גם כמה ספקנים. איך ייתכן שמכל הממציאים הדגולים, שניסו במשך שנים לבנות מטוס, שיש בו מנוע ושיכול לשאת אדם, מי שהצליחו לעשות זאת ראשונים, הם שני יצרני אופניים פשוטים?
עיתונים רבים כינו אותם שקרנים.
האחים רייט לא מיהרו להכחיש את הטענות שהם שקרנים. הם רצו לרשום את ההמצאה שלהם כפטנט כדי שיוכלו למכור אותה בבוא היום.
פטנט הוא מסמך משפטי שאומר שההמצאה שייכת לך לתקופה מסוימת, נניח 20 שנה. כך שאם אתה עובד על פטנט במשך שנים ארוכות, אתה יכול להנות מהפירות שלו לאורך זמן.
אם מישהו היה מגלה את המצאתם של האחים קודם לכן, הוא יכול היה לגנוב אותה, ואז הם היו נשארים בלי כלום.
בשנת 1904 טסו האחים למרחק של יותר מקילומטר.
בחורף של אותה השנה הם כבר הצליחו לטוס יותר מחמש דקות שלמות ברצף ובסך הכל טסו יותר ממאה פעמים באותה שנה. שנה אחר כך בשנת 1905 כבר היה להם מטוס חדש והאחים הצליחו לטוס בו במשך כ-40 דקות.
הפעם, גם אביהם היה במקום הניסוי וראה את ההמצאה המדהימה של בניו פועלת. בשלב הזה האחים ניסו למכור את המצאתם בארצות הברית וגם באירופה. וילבור נסע לצרפת, אבל שם סירבו להאמין שיש לו המצאה כזאת.
בקיץ 1908, הוא הדגים לצרפתיים את המטוס וביצע תרגילים באוויר זו הייתה הטיסה הראשונה בעולם שהייתה בנוכחות קהל. אלפי האנשים שנאספו לצפות באירוע היו בהלם. העולם מבין כי האדם סוף סוף יכול לעוף זה היה מדהים.
[דיבור במבטא צרפתי]
אוללה, זה ציפור.
אוהה, לא, זה סופרמן.
אוללה, זה אחים רייט.
אוללה, זה מגניפיק.
זה לא אפשרי, אני לא מאמין, זה יותר מדי טוב.
בינתיים, בארצות הברית, הדגים אורוויל לצבא האמריקני, טיסה של יותר משעה. עד מהרה, האחים רייט הפכו לשני האנשים הכי מפורסמים בעולם, ומלכים מכל מיני מדינות באו לחזות בהמצאתם המעופפת. השניים הפכו לסופרסטארים, חתמו על חוזים עם הצרפתים ועם צבא ארצות הברית, והפכו עשירים מאוד.
הם גם נשארו בקשר מצוין ביניהם במשך כל ימי חייהם. שניהם היו עסוקים כל כך, שהם אפילו לא התחתנו.
לא כל ההדגמות והטיסות של האחים היו מוצלחות. באחת מטיסות ההדגמה לצבא האמריקני, ב-1908, טס אורוויל עם החייל האמריקני תומס סלפרידג. כשהמטוס היה בגובה 20 מטרים באוויר, התנתק המדחס של המטוס, הפרופלור. המטוס החל לרעוד ועד מהירה התרסק לאדמה. תומס סלפרידג נהרג בהתרסקות והיה להרוג הראשון בתאונת מטוס. אורוויל שבר את רגלו וכמה צלעות. יותר מחודש החלים בבית חולים.
אחר כך, האחים תיקנו את הפגם במדחס. למעשה, אחרי כל תקלה, הם יצרו מטוסים טובים יותר.
בשנת 1912, 5 שנים בלבד לאחר שהצליח להגשים את חלום התעופה האנושית, וילבור הלך לעולמו. את החברה המשותפת שהקימו האחים, לא רצה אורוויל להמשיך לנהל בלי וילבור. שנים אחדות אחרי מות אחיו, הוא מכר את החברה.
אורוויל חי עוד שנים רבות, עד לשנת 1948, וזכה לראות כיצד ההמצאה שלו ושל אחיו, אבות התעופה האנושית, שינתה את העולם. מטוסים אזרחיים הלכו והשתכללו ונשאו סחורות ואנשים למרחקים עצומים. מטוסים צבאיים השתתפו בקרבות ומטוסים משוכללים יותר ויותר הופיעו בעולם.
בשנת 1913, נחת המטוס הראשון בארץ ישראל. את המטוס הטיס ז'ול ודרין הצרפתי. באותם ימים לא הייתה מילה עברית למטוס, ונתנו לו את השם "ציפור אדם".
אחר כך הטיסה נקראה "מעוף" וטייס "מעופף".
איתמר בן אבי קרא לציפור האדם, אווירון. אבל ביאליק התנגד, וקבע כי שם מכונת התעופה יהיה מטוס, ומטיסו יהיה… טייס.
עד היום, משתמשים בעצם בשתי המילים, של איתמר בן אבי ושל ביאליק.
יש לנו מטוס ומטוסים, אבל גם חיל האוויר. וגם כולנו מכירים את השיר, רד אלינו אווירון.
מה אתם אוהבים יותר? מטוס או אווירון?
[קטע מתוך "תמיד יחכו לך / לאה שבת]
כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך
נחליאלי לפני הגשם…
את המטוס הראשון, המעופף של האחים רייט, תוכלו לראות אם תבקרו במוזיאון התעופה והחלל בוושינגטון שבארצות הברית.
אבל… רגע, זה כל כך רחוק.
איך אפשר להגיע לשם?
איך מגיעים לארצות הברית?
אולי ספינה, ספינה זה… לא, זה ייקח המון זמן.
קורקינט, כן, יש לי קורקינט, אני… לא, יש מים...
אופניים? לא, גם אותו...
רכבת, אני יכול… לא, אין רכבת עד ל...
רגע, אני צריך לחשוב על זה.
היי, אתם!
כן, כן, אתם שם.
אני מדבר אליכם.
אולי יש לכם איזה רעיון?
יכולים לעזור לי?
מחקר כתיבה והתרסקות בדאון - תומר שלוש.
עריכה וקריינות - יובל מלחי.
עריכת לשון וממציאת הפרופ… המדחס - סמדר כהן.
הקלטה ונחיתת חירום - גיא פלביאן.
מיקס, אפקטים וממציא שקית ההקאה - אסף רפפורט.
הפקה ושחזור מטוסם של האחים רייט במיוחד לפרק הזה - רני שחר ואייל שינדלר.
אני יובל מלחי.
היסטוריה לילדים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments