top of page

המעבדה להגשמת חלומות עם יובל אברמוביץ' - פרק 1: מהו חלום?

פרק פותח לפודקאסט "המעבדה להגשמת חלומות". היכרות אישית עם יובל אברמוביץ' ועולמו האישי והמקצועי, הרגע המכונן ששינה את חייו בגיל 16 ושיעור קצר על מהי באמת ההגדרה של המילה חלום על פי תפיסת עולמו של יובל. והכי חשוב: משימה קטנה אך חשובה שתכניס אותך אל תוך מסלול ההגשמה שלך.

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 31/01/2023.

אודיותר, הפודקאסטים של ישראל.

היי וברוכים וברוכות הבאות לפודקאסט שלי, ששמו "המעבדה להגשמת חלומות".

קוראים לי יובל אברמוביץ', ובעיקרון אני אדם שמתעב הגדרות מקצועיות והגדרות באופן כללי. למה? משום שהגדרות בעיניי זה דבר מאוד מאוד מצמצם. המילה הגדרות קצת מזכירה לי את המילה גדרות, וגדרות זה דבר תוחם. מאוד תוחם, בעיקר כשרוצים לפרוץ גבולות ולהגשים חלומות.

למה אדם צריך לצמצם את עצמו לכדי טייטל אחד, כשאפשר הרבה מאוד טייטלים? בטח במאה ה-21, שמאפשרת להיות גם וגם וגם וגם וגם, וגם על זה נדבר, אבל באחד הפרקים העתידיים. אז במקום הגדרות אני קצת אספר לכם על עצמי.

אז קוראים לי יובל אברמוביץ', ואני נכון לרגעים אלו בהם אני מקליט את הפודקאסט הזה, אני בן 46, ליתר דיוק אתמול חגגתי יום הולדת 46. מזל טוב לי, תודה רבה. אני אבא של שירה, שהיא בקרוב תהיה בת 14 ונגה שהיא בת 9. במילים אחרות, אני אבא של שתי בנות מתבגרות, שיהיה לי עם זה המון בהצלחה. אני גם אבא של בוטן החתול, ודובי הכלב, וגם של כמה יונים ו... יונים, יונות, תועים ותועות שחודרות אלינו הביתה. אני בזוגיות סופר מאושרת ומפרגנת, וזה רלוונטי כשרוצים להגשים חלומות וזקוקים לרוח גבית בבית, כי גם הייתי בעברי במערכות יחסים מאוד לא מפרגנות ומאוד מאוד רעילות, אבל על זה גם נדבר בעתיד. אני מתגורר בתל אביב ואני מאוד אוהב לכתוב, לדבר ולשחק, וזה גם בערך מה שאני עושה מגיל שמונה. כתבתי בעיתון בית ספר, הופעתי בכל הטקסים וההצגות, ולימים עשיתי זאת גם בעיתונות הארצית. הופעתי בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה. אולי צפיתם בי בכל מיני סדרות כמו "השיר שלנו" או "השמינייה" או "הפיג'מות" וכו'. בימים אלו, אגב, אני מופיע בהצגה, בקומדיה בשם "אני פה בגלל אשתי", שם אני מגלם את ד"ר הפי מריג', שהוא מטפל זוגי קצת מטורלל. נכון להיום כתבתי 18 ספרים מז'אנרים שונים. הספר האחרון, אגב, יצא ממש החודש, והוא מיועד לילדים, ושמו הוא "השיקוי המופלא". ואני גם מרצה על תכני הספרים שלי בארץ ובעולם, אני יזם עסקי וחברתי, הקמתי מספר עסקים לאורך חיי, ובקיצור אני מגשים חלומות סדרתי. לאו דווקא לאחרים, למרות שאני מאוד אוהב לעזור לאנשים אחרים להגשים חלומות, אלא בעיקר בעיקר עושה את זה למען עצמי.

האמת היא, שכשהייתי קטן, לא ידעתי בדיוק מה אני אהיה כשאני אהיה גדול. חלמתי להיות סופר ועיתונאי ומרצה, מה שאני אגב עושה היום, אבל לא ידעתי אם באמת זה יכול לקרות, לא ידעתי אם אפשר להתפרנס מזה. ואגב, אפשר. אפשר להתפרנס, אפילו מאוד אפשר להתפרנס מזה. אבל היה לי חלום מאוד מאוד ברור, רציתי שיהיה לי יומן. לא יומן אישי כזה שכותבים בו "יומני היקר, שלום", אלא יומן שבועי, וכל יום ייראה לגמרי אחרת מהיום שעבר. שאני בכל בוקר אצטרך לפתוח את היומן ולהגיד מה אני עושה מחר? איך היום שלי נראה? וככה באמת החיים שלי נראים. כל יום נראה אחרת. אני מאוד מאוד אוהב את החיים שלי, חיים מאוד מאוד מגוונים. ולמרות שאני מאוד מאוד עסוק בעבודה, אני רואה בזה חיים של חופש, כי כל יום אצלי הוא משהו אחר. עכשיו, מדי מספר חודשים אני מזמן את עצמי לפגישה אישית במיוחד בגג של הבית שלי או מול הים או באיזה פארק בחוץ לארץ, אני שולף מחברת ועט, ופשוט רושם לעצמי רשימה של חלומות שאני רוצה להגשים בחודשים הקרובים, ואז אני מתחיל במסע ההגשמה.

כתבתי על זה, אגב, ספר שנקרא "הרשימה", הוא נמצא כיום ב-20 מדינות, ולמעשה כתבתי סדרה של ספרים שמתחילה בספר "הרשימה", ממשיכה בספר בשם "הרעיון". אגב, הספר הזה נולד מתוך השטח, קיבלתי המון המון מיילים מאנשים שכתבו לי "זאת הרשימה שלי", וראיתי שכמעט בכל רשימה יש גם רעיון להפיק אלבום מוזיקלי, להשתתף בהצגה, להוציא ספר, להקים עסק, להקליט פודקאסט. אז פשוט מאוד יצרתי ספר שמסביר איך הופכים רעיון למציאות. ואז נולד ספר שלישי בשם "ההזדמנות", כי החיים מלאים בהזדמנויות אישיות, עסקיות, זוגיות, משפחתיות, עולמיות. רק צריך לזהות אותן או לייצר אותן. אגב, גם הפודקאסט הזה נולד כתוצאה מהזדמנות. לפני מס' חודשים הגעתי לאולפנים של אולפני אודיותר, זה האולפנים שבהם אני כרגע מקליט את הפודקאסט, על מנת להתארח בפודקאסט של חבר בשם אורי גורן, שהוא במקרה גם סמנכ"ל חברת ללין, איתם אני עשיתי איזשהו שיתוף פעולה מקצועי. וקצת לפני ההקלטה שוחחתי עם דרור גנות, שהוא המנכ"ל של אודיותר, שהזמין אותי להצטרף לקבוצה מאוד מרשימה של גברים ונשים שמקליטים כאן פודקאסטים. וישר אמרתי לו, כן, כי אני אוהב לזהות הזדמנויות. וכל השאר היסטוריה.

אבל בואו רגע, נחזור לענייני חלומות ורשימות. אם מעולם לא שמעתם עליי או על פרויקט "הרשימה", הכול בסדר, בשביל זה אני כאן ובשביל זה הפודקאסט הזה הוקם. אני רוצה להכיר לכם ולכן את תפיסת העולם שלי, ולסייע בעקיפין להגשים חלומות. אז בואו נתחיל עם היכרות על "הרשימה". הינה תקציר מאוד מאוד קצר של סיפור "הרשימה".

כשהייתי בן 16 הייתה לי תאונת עבודה. החלקתי על כתם שמן במקום העבודה שלי והפכתי לנכה למשך שנה. אחרי כמה חודשים בבית לקחתי מחברת, הענקתי לה את השם "הרשימה", והתחלתי לכתוב את כל מה שאני רוצה לעשות עד גיל 40, אבל ממש ממש ממש בפירוט מאוד מאוד מדוקדק. שאני רוצה לטוס לנורבגיה, שאני רוצה להיות בברזיל, שאני רוצה להיות בסין, שאני רוצה להיות שחקן, להוציא ספר, להקים עסקים, שאני רוצה לפגוש שחקנים מהוליווד. הרבה מאוד דברים. אני אפילו זוכר שכתבתי שבגיל 40 אני אקנה דירה במזומן. כבר אז הבנתי שכל הנושא הזה של משכנתאות קצת מעצבן. ומה, הגשמתי את כל החלומות שלי, גם את הדירה. אפילו יותר מדירה אחת. אבל לנדל"ן, שאגב הוא חלום מאוד מאוד גדול של בעיקר הרבה ישראלים, אני עוד אקדיש פרק שלם בפודקאסט ביום מן הימים.

אגב, התקופה הזאת, כשהייתי בן 16 ושכבתי במיטה ומילאתי רשימות, היא תקופה מדהימה בעיניי. תחשבו איזה מדהים זה. תחשבו איזו פריבילגיה הייתה לי. אשכרה היה לי זמן לחשוב על החלומות שלי. היה לי זמן לתכנן את העתיד שלי. לכמה אנשים בעידן הכל כך מהיר והכאוטי והמצפצף של המאה ה-21 יש באמת את הזכות לשבת ולחשוב קדימה? אנחנו הרי כל היום רצים, רצים, רצים, פקקים, עניינים, משימות, מטלות, למי שיש ילדים אז זה סוג של משרה שנייה, חוץ מהעבודה. היה לי זמן שנה שלמה לשבת במיטה ולתכנן את העתיד שלי. אנשים בקושי מסוגלים לחשוב על מחר מרוב צפצופים והסחות דעת.

בכל מקרה, בערך בגיל 30 מצאתי את המחברת מגיל 16, ונדהמתי לגלות שהגשמתי המון חלומות. בעיקר חלומות, אגב, ענקיים כמו לשחק בתיאטרון, להוציא ספרים, להקים עסקים. ערב אחד הזמנתי חברים קרובים לערב מהחלומות אצלי בבית, וצפינו בסרט בשם "הסוד", אולי אתם מכירים אותו, סרט תיעודי, הוא אגב נמצא בנטפליקס. שווה צפייה. זה סרט שמעודד אנשים לחשיבה חיובית ולזמן לחיים שלהם כל מיני דברים. כתבנו רשימות של חלומות ודיברנו על החלומות שלהם. את הרשימה שלי מגיל 30 שמתי בחדר העבודה בתוך קופסה, ואחרי כמה שנים נתקלתי ברשימה ונדהמתי לגלות שהגשמתי את מרבית החלומות שכתבתי, חלקם אגב היו מאוד מאוד גדולים, כמו למשל להקיף את אוסטרליה מבלי להוציא שקל, לשקם הומלס, למכור פורמט לטלוויזיה וכו'. ודווקא החלומות היותר צנועים, היותר קטנים, נתקעתי בהם. למשל כמו כושר, ציור, ללמוד צרפתית. וזה נורא העסיק אותי. אמרתי, איך יכול להיות שכל כך הרבה חלומות הצלחתי להגשים, ודווקא את החלומות הקטנים, נתקעתי בהם? אגב, הרבה אנשים נתקעים דווקא עם החלומות הקטנים שלהם. למה? כי אומרים, אה, נו, ללמוד צרפתית, בסדר, בהזדמנות, שנה הבאה. אבל איכשהו עוברת שנה ועוד שנה ועוד שנה, אנחנו לא עושים את זה. ובקיצור, באותה תקופה פייסבוק בדיוק התחיל ככה לתפוס תאוצה, ואני אמרתי, יש לי תחושה שיש פה משהו שהוא הרבה יותר גדול מסתם סלפי ולייקים ופוקים, מי שזוכר, והחלטתי לעשות ניסוי ולפרסם רשימה של חלומות, רשימה חדשה של חלומות בעברית ובאנגלית, לשלוח אותה לחלל העולם, לאוויר העולם, לראות מה יקרה. וביקשתי מאנשים שיתייגו, שישתפו, שיפיצו ושיעזרו לי. מה שקרה היה מטורף. בן לילה קיבלתי אלפי שיתופים, עשרות אלפי אנשים מכל העולם הגיבו לבקשות שלי, והתחילו לחבר אותי אחד לשני ולסייע לי ולעזור לי. זה באמת היה מטורף. אפשר לומר ששברתי את האינטרנט הרבה לפני שהמציאו את הביטוי "לשבור את האינטרנט".

בכל מקרה, יצאתי למסע של הגשמה, ובמקביל באותה תקופה, בה תיעדתי הכול בבלוג, בלוג אגב הוא יומן רשת אישי, למי שלא יודע, במקביל אספתי הרבה מאוד תובנות. אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי היה ערב אחד, כשהלכתי עם הבת שלי, שירה, היא הייתה אז בת שבע, לאכול גלידה בתל אביב בערב בשדרות רוטשילד. היינו גרים אז באותה תקופה באזור הזה. זו הייתה שעת ערב, שעת דמדומים, ככה שירה מלמלה לעצמה משהו, כמו שילדים מדברים לעצמם. אמרתי לה, "שירוש, הכול בסדר? ", היא אמרה לי, "כן, אבא, פשוט נפל כוכב, אז ביקשתי משאלה". אמרתי לה, "איזה יופי, שירוש, מה המשאלה? מה החלום? ", היא אמרה לי, "אני לא יכולה לספר לך. אם אני אספר לך, נכון, זה לא יתגשם." אז המשכנו להסתובב ברחוב ואמרתי לה, "את יודעת, שירה? אני חושב שאת קצת טועה. אני חושב שאם תספרי לי מה החלום שלך, יש סיכוי שאולי אולי אולי אולי, אולי, אולי אני אוכל לעזור לך להגשים את החלום. זה כמו שכשהייתי בגילך הלכתי עם סבתא וסבא לכותל המערבי בירושלים וכתבתי על פתק שאני רוצה לקבל מחשב. וקיבלתי מחשב." היא אמרה לי, "מה, אלוהים קרא את הפתק? ", אמרתי לה, "אולי, אבל סבא בטוח קרא את הפתק. מבינה את הקשר? " וזה היה רגע מאוד מאוד משמעותי בחיי, רגע מאוד מכונן, ולימים בחיים של עוד הרבה מאוד אנשים, זה היה רגע שבו הבנתי שחלומות צריך לצעוק. לא במובן של צעקות וצרחות, אלא במובן המטאפורי, שצריך לדבר על החלומות בקול רם עם הסביבה, שאיך זה בדיוק עוזר שמבקשים משאלה בלב ביום הולדת או כשנופל ריס או כוכב, או מבקשים משאלה מאליהו הנביא או סנטה קלאוס או אלוהים או ישו או לא משנה במי אתם מאמינים, איך זה עוזר, כשיש רשימת חלומות באיזו מחברת או פתק במגירה או בלב או בראש. צריך לדבר על החלומות בקול רם, כדי שההורים או החברים או המורים או השכנים או הסביבה יוכלו לסייע.

לצעוק חלומות זה לא רק עניין של הגשמת חלומות. לצעוק חלומות, בעיניי, זה עניין של תקשורת בין-אישית. אנחנו חיים היום בעידן של תקשורת מקולקלת, של תקשורת קצרה ומהירה, תקשורת של אימוג'יז. המצב באמת אייקון קקי, אם תשאלו אותי.

תזכורת לזה קיבלתי לאחרונה כשבמהלך ארוחת ראש השנה האחרונה ביקשתי מהמשפחה והחברים שהיו סביב השולחן לכתוב רשימה של חלומות לשנה הקרובה. נגה, הבת שלי בת תשע, הקריאה את הסעיפים שלה. ולפני אחד הסעיפים היא אמרה, "טוב, זה אין סיכוי שיקרה." שאלתי אותה מה היא רשמה, והיא השיבה לי "לצבוע את החדר שלי בוורוד." "מה הבעיה עם זה? " שאלתי. "לא יודעת." היא התפתלה. כנראה היא חשבה שאני לא אסכים. אמרתי לה, "נעשה זאת בכיף. אחרי החג נלך לחנות טמבור, נבחר צבע ורוד מיוחד ונצבע ביחד את החדר." לימדתי את הבת שלי כמה קל להגשים חלום, אבל בעיקר כמה חשוב לדבר. פשוט לדבר.

זה מזכיר לי שפעם קיבלתי אימייל ממישהי שהבת שלה קראה את הספר "הרשימה לילדים", אגב, "הרשימה לילדים" זה עיבוד שמיועד לבני ארבע עד שמונה של תכני "הרשימה". הבת שלה, בת שמונה, כתבה רשימה ארוכה של חלומות, וכשהן עברו על הרשימה, הילדה אמרה, "את החלום הבא אי אפשר להגשים." "מה החלום? " שאלה אותה אימא שלה. אז היא ענתה לה, "לשחות עם דולפינים." באופן טבעי הילדה לא ידעה שאפשר לעלות על מטוס, לטוס לאילת, ותמורת כמה מאות שקלים לשחות עם דולפינים. כמה ימים אחר כך הם עשו V על החלום הזה.

זה לא פשוט להגשים חלומות. יש חלומות מורכבים מאוד שדורשים מחשבה עמוקה וביצוע מהלכים, אבל מה שצריך לעשות, בתור התחלה, זה פשוט לחלום. זה נשמע פשוט, אבל זה מאוד מאוד מורכב. אני מודה שהדבר שאני הכי מופתע לשמוע מאנשים בארץ ובעולם אחרי הרצאות זה את המשפט "אין לי חלום". אני לא מאמין שיש דבר כזה "אין לי חלום". אם אין לנו חלומות אז מה הטעם לחיות? למה לקום בבוקר? סתם בשביל לנסוע לעבודה, להכין כריכים לבית הספר, לראות נטפליקס? למה לחיות? אנחנו חייבים חלומות. פעם היה לי חבר מבוגר ממני בשני עשורים. הוא ואשתו, שהתקרבו אז לגיל 70, היו אנשים מאוד מאוד פעילים ועסוקים. יום אחד הייתי בבית שלהם ועבדנו על איזה פרויקט משותף. השעה הייתה חצות, היינו עסוקים והטלפונים שלנו לא הפסיקו להתקשר. פתאום אמרתי להם, "תקשיבו, זה מטורף, 12 בלילה, אתם כמעט בני 70, כל שנייה יש פה טלפונים, אתם עובדים בלי הפסקה, למה אתם עושים כל כך הרבה? " ואז אותו חבר אמר לי, "תקשיב, אם תוציא מאיתנו את העשייה, מה אנחנו? ג'וקים. ג'וקים על פני האדמה, רצים מצד לצד בלי שום תכלית." וזה נכון, החיים שקיבלנו הם הרבה יותר מלראות עוד סדרה בנטפליקס או עוד תוכנית ריאליטי. אני לא אומר שצריך לחיות באובססיה וכל היום להגשים חלומות, אבל בטח שלא לבזבז את הזמן שלנו על הבלים.

פעם מישהי אמרה לי אחרי הרצאת "הרשימה", "תראה, אני לא כמוך, אין לי חלומות גדולים, אני לא באובססיה על רשימת החלומות שלי." אז השבתי לה שגם אני ממש ממש לא אובססיבי ויש לי הרבה חלומות קטנים וצנועים, לצד כמה חלומות גדולים. אמרתי לה שבעיניי רשימה זה עניין של דיוק מול עצמי, מי אני ומה אני רוצה. וזה כל הזמן משתנה, בהתאם לגיל, בהתאם לנסיבות. אפילו הקורונה הארורה הזאת, זוכרים אותה? גם היא שינתה לנו את החלומות. פתאום אנשים גילו שבא להם להיות בבית יותר, גילו שהם רוצים לשפץ את הבית, לקנות טלוויזיה גדולה יותר. אנשים פתאום גילו שאולי לא בא להם לעבוד במשרד. הקורונה שינתה לנו דברים. פתאום אנשים השקיעו זמן בלבשל, בחוגים. בקיצור, בעיניי רשימה, רשימה של חלומות, זה בעצם שיח פנימי עמוק עם עצמי. וכן, לכולנו יש חלומות. פשוט יש כאלו שבגלל הסביבה שבה הם גדלו או החינוך שהם קיבלו, הם פחות חולמים. יש קהילות שלמות שמאמינות בערך המשפחה או הלימודים או החברה לפני העצמי. ואני מאמין, שבכדי שאוכל לתת לחברה ולמשפחה שלי, אני צריך להגשים את עצמי קודם. אגב, זאת לא אגואיסטיות. להיפך, זאת הטענת אנרגיות ומצברים על מנת לתת לאחרים. אני למשל מחשיב את עצמי לאדם די מוגשם ודי מאושר. אני אומר די, כי זה כמובן נורא חמקמק. יש תקופות כאלו, יש תקופות כאלו, ובגלל זה אני יכול להשקיע באחרים. בגלל שאני אדם מוגשם, אני יכול לתת לאחרים, לבנות שלי, לזוגיות שלי, לחברים שלי. וכן, גם להשקיע בחברה, אני יכול להתנדב, אני יכול לתרום.

אבל בואו רגע נעצור מכל הדיבורים. בואו רגע נעצור לחשוב על החלומות שלנו. ליתר דיוק, על החלומות שלכם, מי שכרגע מאזינים לדברים שלי.

בין אם קראתם את הספר שלי "הרשימה" או את אחד הספרים האחרים ובין אם לא, בין אם הייתם בהרצאות שלי או לא, בין אם אתם כבר מכירים את "הרשימה" או לא, בין אם כתבתם לאחרונה רשימת חלומות או לא, בואו נרשום עכשיו רשימת חלומות. למה? זה לא משנה אם כבר כתבתם לאחרונה רשימה, כי רשימות וחלומות זה כמו אפליקציה, תמיד יש עדכונים, תמיד יש דברים חדשים שבא לי לעשות.

אז מיד אני אשמיע לכם נעימה של כמה דקות, ואני אבקש מכם לרשום על דף את כל מה שבא לכם לעשות בחיים. בלי צנזורה, בלי תירוצים, בלי בעלי ואשתי או הילדים, בלי קורונה, בלי בוס. פשוט להתפרע. אגב, אם אתם מקשיבים לי תוך כדי ריצה או נהיגה, הכול טוב, תמשיכו לנהוג, לא צריך לרשום כמובן, פשוט תחשבו על זה. תחשבו על כל החלומות שלכם, גם הגדולים וגם הקטנים. אחר כך כשתחזרו הביתה או תעצרו, תרשמו את זה על איזשהו פתק. אז מוכנים? קחו לכם דף, קחו לכם עט, תפעילו את המוח, תתפרעו. לכו על החלומות שלכם.

(קטע מוזיקלי)

נכון שזה כיף לכתוב רשימה או לחשוב עליה? אני יודע שתמיד עולים לי רעיונות חדשים או לחילופין צצים דברים מוזרים. אני טוען שרשימה זה קצת כמו מראה, מראה לנפש שלנו. אני כותב משהו, ואז אני שואל את עצמי, רגע, למה כתבתי דווקא את זה? למה דווקא בא לי לעשות את זה? פעם מישהי סיפרה לי שעלה לה בתוך הרשימה סעיף מאוד מוזר, שהיא פתאום כתבה ללמוד אגרוף תאילנדי. אגב, זאת אישה מאוד מאוד עדינה והיא לא הבינה מאיפה הגיע הסעיף הזה. פתאום היא קלטה, כשהיא חשבה על זה, שלפני שנים רבות היא הוטרדה מינית והיא רוצה ללמוד בשביל הביטחון שלה. ויותר מזה שהיא רוצה ליצור קבוצת נשים שתלמד ביחד אגרוף תאילנדי. פתאום צץ לה רעיון חדש, והכול בזכות העובדה שהיא עצרה רגע את מירוץ החיים וכתבה לעצמה רשימה.

יש לי עוד הרבה מה לומר על רשימות וחלומות, ואני כמובן אדבר על זה בפרקים העתידיים. אגב, זאת ההזדמנות לומר, לעצור לרגע מהרשימה שכתבתם, לומר לכם כמה מילים על הפודקאסט הזה, שנקרא "המעבדה להגשמת חלומות". בעצם מה המטרה שלו, מה המטרה שלי, מה הולך להיות כאן.

אז הפודקאסט הזה, המטרה שלו היא לספק חומר למחשבה על הגשמת חלומות, כלים, לתת לכם לשמוע סיפורי השראה ובעיקר אנרגיה לעשות. לקום ולעשות. זה בערך כמו שאני רואה סרטונים של אנשים חטובים בטיקטוק עושים ספורט, ומקבל כוחות לצאת לרוץ גם ביום קר. ותאמינו לי שספורט זה משהו שאני ממש ממש לא אוהב לעשות, אבל כשאני רואה אנשים אחרים עושים את זה או את התוצאות שלהם, נותן לי מוטיבציה.

אז הפודקאסט הזה יהיה מורכב מכמה סוגי פרקים. יהיו פרקים, כמו הפרק הזה, שהם סוג של מונולוג או שיעור קצר, אם תרצו. יהיו פרקים שהם שיחות עם אנשים מפורסמים מאוד שהגשימו חלומות. אני ארצה לברר איתם איך הם הגשימו את החלום שלהם, וגם לגלות מה מסתתר להם ברשימה. הרי ברור לכם שלאנשים מפורסמים יש עוד חלומות, כן? נגיד ריטה, אוקיי? היא אחת הזמרות המצליחות במדינה. ברור לכם שיש לה עוד חלומות חוץ מלמשל להוציא עוד אלבום או למלא את קיסריה. יכול להיות שאפילו כבר זה לא מרגש אותה למלא את קיסריה והיא רוצה לעשות דברים אחרים. יהיו פרקים בהם אני אדבר עם אנשים שהגשימו חלומות בהשראת הספרים "הרשימה", "הרעיון" וה"ההזדמנות". לשמחתי יש גם המון אנשים כאלו והמון סיפורים מדהימים. לפעמים אני אפילו אזמין לאולפן סתם אנשים שאולי יפנו אליי דרך האתר שלי, וירצו לבוא לכאן לסוג של סשן כזה, לדבר ביחד על החלום שלהם ותשמעו איך אני מייעץ ומה אני מייעץ לאנשים שרוצים לקדם חלום. אני גם אארח מומחים שיסייעו לנו לקדם את החלומות הנפוצים כמו ענייני משקל, שמטריד הרבה מאוד אנשים. כן, כן, זה החלום הנפוץ ביותר בעולם, להיות חטוב. כסף, נדל"ן, חופשות בחוץ לארץ ועוד ועוד ועוד. אגב, החלומות הנפוצים בעולם הם משקל, זוגיות, כסף, בית, הורות, הורות טובה, פטנטים, אפליקציות, חוץ לארץ. נראה לי שגם פודקאסטים בשנים האחרונות.

אבל אני רוצה לדבר על עוד נקודה אחת חשובה בפרק של היום, והוא איך יודעים לאבחן אם מה שכתבתי ברשימה שלי הוא באמת חלום? הרבה מאוד אנשים מתבלבלים בעניין של הגדרת חלומות. הם לא יודעים למשל אם לעבור בנק זה חלום או בירוקרטיה. אם לסדר אלבום תמונות זה חלום או מטלה. אם לצבוע את הבית זה חלום או סיוט. אם לטפס על ההימלאיה זה חלום, אם להחליף עבודה זה חלום. אז נתחיל מזה שחלום זה דבר מאוד מאוד אישי, מאוד אינדיבידואלי. למשל, מישהו או מישהי רוצים לעשות ניתוח פלסטי, אוקיי? אז מישהו יכול להגיד, מה זה? זה דבר מאוד שטחי, זה דבר מאוד מיותר. מישהו יכול להתנגד, מישהו יכול להיות נגד נגיד שאיבת שומן, מה פתאום להוציא על זה כסף, זה מסכן את הבריאות. אבל היי, זה החלום שלו או שלה. כלומר, זה דבר נורא נורא אישי. בגלל זה במהלך השנים אני אף פעם לא לועג לחלומות שאני שומע, גם אם לפעמים זה נשמע לי אולי מוזר או מיותר או שטחי. אלו חלומות של אחרים, ולהם זה ממש קריטי, וצריך לכבד את זה. אגב, אני חושב שכדאי לאמץ את זה גם כשאתם מדברים עם בני הזוג שלכם או הילדים שלכם או השכנים שלכם, והם מספרים לכם מה החלום, אז גם אם אתם פחות מתחברים, תזכרו שזה החלום שלהם, זה החיים שלהם. את בנותיי, למשל, אני משתדל לגדל ככה, "לכבד" במרכאות את השיגעונות שלהן. ותאמינו לי שלפעמים יש להן חלומות או רצונות שממש ממש מקוממים אותי. אבל אני מזכיר לעצמי שהן ישויות עצמאיות על פני כדור הארץ ושצריך לכבד את החלומות שלהן, גם אם הם מתנגשים עם תפיסת עולמי.

בכל מקרה, במסע המאוד מאוד ארוך שלי עם "הרשימה", מתוך עשרות אלפי שיחות עם אנשים, גם בארץ וגם בעולם, הצלחתי לנסח נוסחה או משוואה למה זה חלום. אז קבלו. חלום הוא בעצם מטרה ברת-השגה, שדורשת תוכנית פעולה פלוס זמן, לפעמים שעות, לפעמים אלפי שעות, פלוס משאבים כלכליים, לפעמים אלף שקלים, לפעמים מאות אלפי שקלים, פלוס מאמץ. כן, כן, מאמץ היא מילת המפתח. אנשים רבים, שוב, בעידן המהיר והשטחי שאנחנו חיים בו, חושבים שלא צריך מאמץ, ש... תלך לריאליטי, תוך שלושה חודשים תתפרסם. אבל מה זה פרסום? פרסום זה מוכרות, אין לזה שום ערך. אז אולי יותר קל, אבל העבודה עוד רבה מאוד. גם בריאליטי, מי שזכה בריאליטי, גם אושיות רשת, זאת רק הפלטפורמה, זה רק משהו שנתן להם חשיפה. יש להם עוד דרך מאוד מאוד ארוכה, ותאמינו לי שאושיות רשת עובדות מאוד מאוד מאוד קשה על מנת להיות אושיות רשת.

זה כמו למשל מנצח בתזמורת, שאנחנו רואים מהצד ולא מבינים מה זה בכלל להיות מנצח? מה זה כל נפנופי הידיים האלה? אבל מאחורי נפנופי הידיים האלה יש הבנה מאוד גדולה במוזיקה, ושנים של אימונים ולימודים. כנ"ל לגבי הלוליין בקרקס. מרחוק אנחנו לא רואים את הזיעה שלו, את המאמץ, את ההתרסקויות, את כל החזרות. מה הבעיה לקפוץ על טרמפולינה? אבל זאת בעיה. הוא פשוט כל כך מיומן, שאנחנו לא רואים את העבודה הקשה.

אז חלום זה בעצם, אם אני מסכם את הפרק של היום, מטרה ברת-השגה, שדורשת תוכנית פעולה, וגם את זה אני אלמד אתכם בפרקים העתידיים, איך יוצרים תוכנית פעולה לחלום שלנו, איך מוצאים זמן, איך מוצאים כסף ואיך מתאמצים בצורה מהנה, לא בצורה שמזיעים בה יותר מדי.

אם תרצו, אתם מוזמנים לעקוב אחריי כמובן בפייסבוק ובאינסטגרם, אפשר למצוא אותי.

זהו, אנחנו יוצאים לדרך עם הפודקאסט החדש שלי, "המעבדה להגשמת חלומות". אתם מוזמנים ומוזמנות מאוד להפיץ את זה הלאה לחברים וחברות שיש להם חלומות גדולים או קטנים, מוזמנים לדרג את הפודקאסט הזה על מנת שהוא יזכה לחשיפה גדולה יותר. וגם לסמן אותו כפייבוריט, על מנת שתוכלו לקבל עדכונים על הפרקים הבאים וגם על דברים חדשים.

מוזמנים להגיע לאתר שלי, uv-tlv.com, או פשוט דרך גוגל, יובל אברמוביץ', "הרשימה". תוכלו למצוא שם הרבה מאוד מידע על הספרים שלי, על ההרצאות, סמינרים, קורסים, וגם על תוכנית הליווי להגשמת חלומות שעונה לשם "המעבדה להגשמת חלומות", כמו הפודקאסט הזה.

גם ארגנתי לכם קוד הנחה בגובה של 15 אחוז על כל האתר שלי, על כל הספרים, על כל הקורסים, פשוט יש להזין את המילה "רדיו" באתר, והוא כבר יעשה את העבודה.

אתם יכולים, כמובן, לשמוע אותנו בספוטיפיי, אפל פודקאסט, גוגל פודקאסט וכל הפלטפורמות המוכרות, וכמובן גם לצפות בי ביוטיוב.

זהו, תודה שהאזנתם, תודה שהייתם איתי. נתראה ממש בקרוב בפרק הבא.

תודה, ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

Comments


bottom of page