עושים סדר בבית ובחיים - פרק 32 - כשהארון קורס מבגדים
- גלי אורזל ומיכל שקד
- Nov 1
- 25 min read
ברוב המקרים שיצא לי לפגוש, בלאגן בארון מתחיל קודם כל מעומס. ערימות של פריטים שרצינו לעצמנו ובסופו של דבר השתמשו אולי ב20%.
לכולן יש המון בגדים בארון שלא נלבשים, תמיד יש לזה סיבות ומחשבות כמו לא נעים לי לזרוק, זה מזכיר לי את החופשה בפריז, שילמתי עליו הרבה, חברה טובה קנתה לי ועוד ועוד.
הפרק הזה מוקדש לכל מי שמרגיש ומרגישה שהארון גודל למידותיהם, הוא קורס ויש תחושה שאין מה ללבוש על אף שהארון מלא.
בפרק של היום נשלב את כל מה שכדאי לכם לדעת אם קיימות, סטיילינג והרגלי צריכה. נשתף אתכם מה כדאי לעשות עם הפריטים שרוצים להוציא וגם
מה נעשה עם הבגדים שמשחררים? ואיך לגוון את המתלחה?
איך להתחיל לשלב יד שניה בארון?
איך הופכים את הקנייה הבאה למדוייקת ופרקטית עבורכם?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/10/2024.
ארבל: בואו נדבר על ארון הבגדים. ברוב הבתים שיצא לי להגיע אליהם, הבלגן בארון התחיל קודם כל מעומס. ערימות של פריטים שרצינו לעצמנו, ובסופו של דבר השתמשנו אולי ב-20%. לכולן ולכולם יש המון בגדים בארון שלא נלבשים. תמיד יש לזה כל מיני סיבות ומחשבות שאנחנו לא רוצים להיפטר מהבגדים האלה, כמו 'לא נעים לי לזרוק', 'זה מזכיר לי את החופשה בפריז', 'שילמתי על הבגד הזה הרבה כסף', 'חברה טובה קנתה לי', ועוד ועוד. הפרק הזה מוקדש לכל מי שמרגיש ומרגישה שהארון שלהם גדול למידותיהם, הוא קורס ויש תחושה שאין מה ללבוש על אף שהארון מלא. בפרק של היום נשלב את כל מה שכדאי לכם לדעת, אם אתם אוהבים קיימות, סטיילינג והרגלי צריכה. נשתף אותכם מה כדאי לעשות עם הפריטים שאתם רוצים להוציא. פתיח ומתחילים.
[מוזיקת פתיחה]
היי, אני ארבל מ"החשק לסדר", והגעתם לפודקאסט שלי, "עושים סדר". כאן נדבר על ההשפעה העמוקה של הסדר בחיים שלנו, בפן הפיזי, הרגשי והמנטלי. יאללה, בואו נעשה סדר.
[מוזיקת פתיחה מסתיימת]
אז ברוכים הבאים כולם כאן לפרק 32 בפודקאסט שלנו, "עושים סדר - בבית ובחיים". אז אני ארבל אורפז, ואיתנו כאן היום אלינור גת, היי.
אלינור: היי, שלום.
ארבל: שלום, מה שלומך? ותספרי לכולם, למה את כאן? למה דווקא… למה דווקא הנושא הזה מדבר ללב של שתינו, ואנחנו רצינו לעשות על זה פרק?
אלינור: תראי, בואי נתחיל בזה שזה לא רק שתינו.
ארבל: נכון.
אלינור: זה מדבר ללב של כולן. אין, אין אישה אחת, וגם גברים בתכלס, שהארון שלהם לא קורס, קורס לתוך היקום של עצמו.
ארבל: וואו, כן. [צוחקת]
אלינור: כאילו, כמה בגדים יש… כמה בגדים יש לך בארון שאת לא לובשת?
ארבל: נכון. האמת, אני מוצאת את עצמי, כל פעם, כל שנה מוציאה בגדים, אבל גם מכניסה, אני חייבת להודות, זה…
אלינור: קודם כל, את מוציאה בגדים, וזה חשוב, את מפנה מקום.
ארבל: נכון.
אלינור: כי להוסיף עוד בגד לתוך העומס של הארון הזה, שהוא לא מספיק לכלום אף פעם, זה… זה לא כוחות, הארון מנצח.
ארבל: נכון, וזה גם מעניין, כי התחושה הזאתי של אין לי מה ללבוש גם כשהארון מלא, זה משהו שמדי פעם אני מרגישה. [אלינור מהמהמת בהסכמה] כזה, כבר די, מאסתי, נמאס לי, ו… אבל עדיין, יש בגדים. יש מלא שילובים. פשוט איכשהו כזה נגמרת תחושת היצירתיות. אז בואי לפני שנתחיל את כל ההמון המון המון נושאים מדהימים [אלינור מצחקקת] שתכננו להיום, תספרי לנו עלייך.
אלינור: אז אני אלינור גת, אני בת קיימא, בעצם, יש לי חנות לבגדי יד שנייה ביפו, הממ… שבעצם לתוכה אני אוצרת בגדים מארונות של מיטב הפאשניסטות בעיר…
ארבל: [בהתלהבות] אווּ!
אלינור: ומוכרת את הבגדים שלהם.
ארבל: מדהים.
אלינור: אני גם סטייליסטית, אני מתעסקת ב… אני עושה עם נשים תהליכים בתוך ארון הבגדים שלהם. במקום ללכת לקניות ומלא שקיות ומלא, כאילו, ללכת לקניונים שפחות עושה לי את זה, אני מסתובבת עם הלקוחות שלי בתוך הארון שלהם.
ארבל: מדהים.
אלינור: שזה… זה חנות בגדים בפני עצמה.
ארבל: כמה פעמים שמעת בפגישה כזאתי 'וואו, לא הייתי חושבת בחיים על ללבוש את זה ככה'?
אלינור: מלא, מלא. זה כאילו, 'אה, וואו, לא ידעתי ש… לא ידעתי שזה יכול להשתלב עם המכנסיים האלה', 'אה, וואו, איזה יפה זה עם החולצה הזו'. פתאום נפתח עולם שלם של מיקס אנד מאץ'.
ארבל: נכון.
אלינור: שלא ידענו שיש את זה בתוך הארון הבגדים שלנו.
ארבל: זה גם כל כך עניין של נקודת מבט, כי את באה מבחוץ, רואה את זה, ופתאום זה נדלק גם אצלן.
אלינור: נכון.
ארבל: זה מדהים.
אלינור: נכון.
ארבל: את יודעת, בהמלצתך, ככה באמת דפדפתי בספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", ספר ש…
אלינור: התנ"ך.
ארבל: התנ"ך.
אלינור: התנ"ך.
ארבל: התנ"ך, ממש. אז בעצם, אחד הדברים שעניינו אותי שרשומים שם, שהם מספרות שב-2017 הישראלים הוציאו כ-15 מיליארד שקל על קניות אונליין, לעומת מיליארד נקודה שלוש ב-2010. הקפיצה הכל כך משמעותית עוד אז, זה עוד לפני קורונה ועוד לפני מלחמה, ועוד לפני כל הסיבות שיש לנו לצרוך יותר היום. זה מטורף כמה התרבות הזאת הלכה וגדלה, של לצרוך אונליין דברים שאנחנו אפילו לא מדדנו, לא בדקנו, אנחנו לא יודעים אם הם מתאימים לנו.
אלינור: אולי גם לא צריכים.
ארבל: וכנראה גם לא צריכים.
אלינור: כן, כנראה לא צריכים.
ארבל: אז עוד נתון שרשום שם שזה, שבממוצע אנשים קונים 60% יותר בגדים מאשר לפני 15 שנה, שזה מרגיש לי כאילו אפילו, אולי שיותר, אך שומרים על הפריטים למחצית מהזמן. בעצם, למה זה קורה?
אלינור: אני חושבת שעם השנים הפכנו לחברה שמייצרת הרבה יותר בגדים שהם בגדי אופנה מהירה, בגדים שהם יותר זולים, יותר פשוטים, יותר… כאילו, יותר מתאימים לגחמות של אופנה, של רגע, ועוד שנה אני כבר לא אלבש את זה, זה דבר אחד. ודבר שני, הבגדים כל כך זולים, שאנחנו קונים, קונים כל כך מהר, כאילו…
ארבל: כן, מה אכפת לי עוד טי-שירט?
אלינור: בדיוק, וגם עוד חצי שנה אני לא אלבש את זה, זה לא נורא, כאילו, לא נורא, רק שילמתי על זה 30 שקל על החולצה הזו.
ארבל: נכון.
אלינור: ואנחנו, אנחנו לא שומרים את הבגדים… אנחנו לא שומרים איתנו את הבגדים האלה לאורך זמן. הטרנדים מתחלפים היום בטירוף. יש היום, חברות האופנה מייצרות 52 קולקציות בשנה.
ארבל: וואו!
אלינור: יש ארבע עונות…
ארבל: וואו!
אלינור: והם מייצרים 52 קולקציות בשנה. אנחנו לא נזכור כבר את החולצה שקנינו לפני שנה, וממש אהבנו אותה, כי הכל מתקדם על ספידים.
ארבל: נכון, וגם כשלובשים דברים שהם יותר לפי טרנדים, אז שנה אחרי זה כאילו כבר, את יודעת, אם זה יותר נוער וכאלה, אז כזה, מה יחשבו עליי אם אני אלבש את החולצה הזו משנה שעברה, כי זה כבר פחות, כאילו, זה כבר לא מגניב ללבוש את זה…
אלינור: נכון.
ארבל: או כל מיני כפכפים עם פרווה, [אלינור מגחכת] וכל מיני דברים מאוד מאוד ספציפיים, שאולי הם פחות פרקטיים, או נוחים, או מתאימים לאורך זמן ולתקופות רבות בשנה.
אלינור: אני חושבת שמצאו במחקרים שדור ה-Z, שזה לא אנחנו, אבל זה דור ה-Z…
ארבל: נכון.
אלינור: הוא ממש קונה היום רק בשביל צילום אחד באינסטגרם, וזהו. כאילו זה ממש, זו ההגדרה.
ארבל: כן.
אלינור: רק קונים את זה כדי להצטלם עם זה רגע באינסטגרם, ואז הפריט כבר שומש, אין מה לעשות איתו יותר.
ארבל: כן, שלא נדבר גם על התרבות משפיענים משפיעניות, רק לעודד אנשים לצרוך ולקנות, זה בסוף מאוד משרת את החברות הגדולות, ואת מי שמקבל מזה כסף, אבל את העולם שלנו, כמו שאתם בטח יודעים, זה לא משרת, וזה אפילו פוגע בו. אבל רגע, אנחנו לא ניקח את זה למקום רק של ההשפעה הסביבתית ו… כי באמת, אני חושבת שזה איזשהם נתונים שאנשים מעדיפים להתעלם מהם קצת, כשהם רוצים להתחדש, והם רוצים לקנות בגד חדש לאירוע, או… או משהו כזה, לתחילת העבודה החדשה שלהם, אבל אנחנו כן רוצות להאיר את האור לכיוון הדברים שכן אפשריים, שכן יכולים לבוא בכיף, שכן גם יכולים לעשות, לתת לכם תחושה יותר טובה, גם לגבי הרגלי הצריכה שלכם, וגם לגבי ההתנהלות שלכם עם ארון הבגדים. אז בואי נמשיך. מה בעצם אנחנו נעשה עם הבגדים שאנחנו משחררים? ואולי איך קצת אפשר להתחיל לגוון את המלתחה דרך הקיים, דרך עוד כל מיני פתרונות יצירתיים, ששתינו מכירות ואוהבות.
אלינור: רגע, אז בואי שנייה נדבר על מה קורה כשאנחנו קמות בבוקר, מגיעות לארון הבגדים שלנו, ורוצות לבחור בגד כדי להתחיל את היום.
ארבל: כאילו עוד לא שחררנו…
אלינור: עוד לא שחררנו.
ארבל: אנחנו רק במצב הקיים כרגע.
אלינור: בדיוק, בדיוק.
ארבל: אוקיי, קמות בבוקר.
אלינור: כן, קמות בבוקר, פותחת ארון, והארון צועק עלייך. מה לובשים היום? יש לך המון חולצות, יש לך המון שמלות, יש לך מלא בגדים. לכי תבחרי מה את לובשת ספציפית היום.
ארבל: וואו.
אלינור: איך בוחרים? איך את בוחרת בגדים?
ארבל: זה כמו להיכנס לחנות ממתקים [אלינור צוחקת] שהיא מלאה במלא מלא אופציות, והכל צבעוני וצועק, וכבר מרוב עומס, לא, לא יודעים במה לבחור.
אלינור: נכון.
ארבל: ממש ככה.
אלינור: נכון. עכשיו, בארון שלך יש את השמלה הזו שקצת קטנה עלייך בבטן, ואת רק מחכה טיפה לרזות ולהיכנס אליה. עוד איזה ג'ינס שהוא לא יושב עלייך לגמרי יפה, ואת רוצה עוד… את רוצה להצר אותו. עוד איזו חולצה שיש לה כתם, אבל את משאירה אותה בארון כי יום אחד את תטפלי בזה.
ארבל: והיא גם יפה.
אלינור: היא גם יפה, ממש.
ארבל: מה, היא גם יפה, נורא אהבתי אותה, חרשתי עליה את החיים, מה, אני אזרוק אותה?
אלינור: בדיוק. אז כל זה מאוד מבלבל אותך בדרך למשימה של מה ללבוש היום.
ארבל: נכון. ואז מה קורה?
אלינור: אז קודם כל צריך רגע לפנות את מה שמבלבל.
ארבל: נכון. לא, אבל מה קורה בדרך כלל? את קמה בבוקר, יש לך חמש דקות להתארגן, ואת לובשת את ה…
אלינור: את אותו דבר שלבשתי… [צוחקות]
ארבל: את אותו ה-20%.
אלינור: את ה-20%. בדיוק, בדיוק.
ארבל: אז זה כאילו, בעצם, אני חושבת שגם כולנו מוצאים את עצמנו בזה, גם במיוחד, גם אם הארון לא מאוד מאוד מלא, זה גם יכול לקרות כשפשוט אין זמן להקדיש, ללחשוב על איך להתלבש בצורה כזאתי יצירתית, ואולי לשלב, אבל זה עוד יותר קורה כש… ושנייה לא נדבר על הבלגן בארון, אבל העומס, העומס של הפריטים.
אלינור: כן.
ארבל: טוב, יש לי כבר טיפים להגיד, אבל אני אגיד איזה רגע…
אלינור: תגידי, תגידי, [ארבל צוחקת] ספרי לי, איזה טיפים יש לך?
ארבל: נגיד, הרבה פעמים כשאני בסיטואציה הזאתי, כשאני כזה, רגע, מה אני אלבש? אז אני מתחילה מלבחור איזשהו פריט אחד, למשל מכנס, או חולצה שבא לי ללבוש היום, או נעל שבא לי לנעול היום, ואז מזה אני כאילו מנסה לשלב את שאר הפריטים.
אלינור: כן.
ארבל: כי באמת לקום, וכזה לראות מול העיניים איזה אאוטפיט מלא בבת אחת, זה נורא נורא קשה לי לפעמים.
אלינור: בטח. אני יכולה לשתף טיפ שלי, אפילו שניים אני אשתף.
ארבל: יאללה.
אלינור: טיפ אחד זה כאילו, זה נגיד מה שעשיתי הבוקר. קמתי בבוקר, פתחתי את הארון, ויש, והשמלה שאני לובשת כרגע…
ארבל: שהיא מהממת. [צוחקות]
אלינור: תודה. היא קראה לי מהארון. עכשיו, המשכתי, המשכתי להסתכל מה עוד, אבל הבטן קראה לי כבר לשמלה הזו. כבר ידעתי מראש שזו, זה מה שמשך לי את העין.
ארבל: נכון.
אלינור: לא צריך. קאט דה בולשיט וישר ללבוש את השמלה הזו, ולא לבזבז מלא מלא מלא זמן…
ארבל: נכון.
אלינור: על זה למדוד, על בגד השני למדוד, אולי אני אמדוד את המכנסיים האלה. לא, ידעתי שאני רוצה את זה, את השמלה הזו, זה מה שאני לובשת.
ארבל: מדהים. אז כאילו, באמת, יש אנשים גם שמאוד אוהבים להתלבש, ועל אף שהארון שלהם עמוס, הם יודעים להתמצא בתוך הארון. אז נראה לי שכאילו, בעיקר, אנחנו מנסות לדבר אל אלה שהם מרגישים שזה סוגר עליהם, [אלינור מהמהמת בהסכמה] שזה מונע מהם להתלבש יפה, מונע מהם למצוא את הבגדים שהם אוהבים ללבוש, ובאמת להבין שאולי הגיע הזמן לעשות סינון ומיון בבגדים.
אלינור: איך עושים סדר ב… מיון וסידור? [מגחכת]
ארבל: ולשחרר, וחזרנו ל… לשחרר את הבגדים שאנחנו פחות משתמשים, פחות אוהבים, פחות משלבים. אז טוב, איך אנחנו עושים את זה?
אלינור: אני אתן לך טיפים שאני נותנת ללקוחות שלי.
ארבל: יאללה.
אלינור: שמים ארגז קטן או שקית, ליד הארון, בצד של החדר, פתחת את הארון בבוקר, ואת מסתכלת על החולצה הזו עם הכתם, את יודעת בינך לבין עצמך שהיא לא תראה אור יום בקרוב, היא לא, היא כנראה לא תתפרי אותה בקרוב, שימי אותה בארגז הזה, שימי אותה בשקית. זה לא אומר שום דבר, היא עדיין לא הולכת לשום מקום, היא עדיין ב… בגבולות הבית שלך. עובר שבוע, עובר שבועיים, פעם בחודש אפשר להסתכל רגע על הדברים בתוך ה… בתוך ארגז הזה, להרים, ו-וואלה לגלות שהחולצה הזו לא הייתה חסרה לך כל כך. [ארבל מהמהמת בהסכמה] אפשר לשחרר אותה.
ארבל: מהמם.
אלינור: זה כאילו, זה עוד תחנה בדרך לשחרר אותה מהארון שלך.
ארבל: מהמם. דרך דומה, זה כשאני לפעמים עושה, זה כזה לעשות ערימה או לתלות בקולבים כזה שקרובים אליי את הבגדים שהם אולי - אולי אני אלבש אותם, ואז בהכרח באותו שבוע לחפש להם שילובים. לא מצאתי במשך שבוע שלם, לא מצאתי, לא היה לי נוח ללבוש את זה, הבד לא היה לי נעים, כנראה שאני לא אלבש את זה, וזה איזשהו אישור להוציא את זה.
אלינור: או שזה יגרום לך ללכת לקנייה, לקנות משהו ספציפי שאת יודעת בדיוק מה את צריכה כדי להשלים לחולצה הזו.
ארבל: נכון, מהמם. החלטנו להוציא את הבגד הזה, מה עושים איתו?
אלינור: החלטנו להוציא את הבגד, אז זה מתחלק לכמה, לכמה סעיפים. יש שמלה שאת יודעת שהיא ממש כבר לא טובה עלייך, כמה שלא תתאמצי ותכניסי את הבטן או תוציאי את הבטן, או ש… היא לא טובה, ואת יודעת שיש לך חברה שזה בול עליה. זה ממש ממש יתאים עליה וזה אפילו, כאילו, אולי נועד להיות שלה. אז לתת לחברה.
ארבל: מדהים.
אלינור: אין מראה טוב יותר מחברה שמחה שהיא קיבלה בגד.
ארבל: אני חולה על זה, כן.
אלינור: אני כל כך אוהבת לקבל בגדים מחברות.
ארבל: ממש. ואת יודעת, אם אנחנו כבר מדברות על החלפה או כזה למסור כזה בין חברים, אז אני גם אוהבת לעשות את זה באירועים. בעצם חברים שלנו עכשיו מתחתנים, אנחנו התחתנו לפני שבוע, אז בעצם יש כל הזמן אירועים סביבנו, ואני לא אלך לקנות עכשיו בגד שיהיה לכל אחד מהאירועים. אני אוהבת גם למחזר בגדים, כאילו יש אירועים שאני לובשת, בגדים שאני לובשת לכמה אירועים. לא אכפת לי שראו אותי בשמלה, את יודעת, יש לי גם תפיסה כזאת לפעמים.
אלינור: כן?
ארבל: אז יש מקרים שאני פשוט משאילה מחברות.
אלינור: איזה כיף זה, איזה כיף. אני קצת חוששת להשאיל מחברות כי זה… כי אם עכשיו יהיה כתם וזה, וזה בדיוק השמלה שהיא אוהבת…
ארבל: נכון.
אלינור: אבל זה אני, אני יודעת שאני קלמזית כדי ללכלך, [ארבל צוחקת] פחות רוצה לקחת אחריות על בגד של מישהו אחר.
ארבל: רק בגד כהה. [צוחקת]
אלינור: מה? רק בגד כהה, בדיוק, בדיוק.
ארבל: רק בגד כהה.
אלינור: אבל אני ממש, באירועים שלי ושל חברים שלי, אנחנו ממש מודיעים - היום עושים החלפת בגדים, ועושים…
ארבל: וואי!
אלינור: ממלאים שקים של בגדים, שקים. באמת, כאילו, יש ערימה אדירה של בגדים, כל אחת לוקחת לה, כל אחד, כל אחת, לוקחים לה כמה פריטים, מה שנשאר בסוף, תורמים את זה. It's a win-win-win.
ארבל: מהמם.
אלינור: כן. זה ממש כיף.
ארבל: זה מאוד, ממש, מאוד מאוד כיף. ולמשל, לא יודעת, החלטתי, אני עכשיו, חתונה של אחותי, מתישהו, נגיד. מה עוד אפשר לעשות?
אלינור: יש את האופציה של השכרות בגדים. מכירה את ה… פורמט?
ארבל: פחות יצא לי, האמת, אפילו לשמלת כלה שלי, אבל אחרי זה אני אתן את הדוגמה הזאת.
אלינור: אז יש, בניו יורק זה חזק מאוד, rent the runway. גם בארץ כבר יש כמה עסקים שמוכרים, מוכרים לך שמלות, לאירוע מסוים, במחיר ממש משתלם. את מחזירה את זה בסוף האירוע, את יכולה לקנות את זה בסוף האירוע, לפחות ככה זה עובד בניו יורק. את יכולה לקנות את זה אם את ממש ממש עפה על הבגד הזה, ורוצה שהוא יהיה בארון שלך, אבל את מחזירה את זה. והוא לא תופס לך מקום בארון, שכנראה, שמלה שכנראה לא תלבשי שוב לאירוע…
ארבל: נכון, כן.
אלינור: חוזר למקומו, עובר למישהי, למאושרת הבאה.
ארבל: נכון. אני יכולה להגיד, אם זה בהקשר לשמלת כלה, שאני, נגיד, קניתי ממקום שהכסף הולך לתרומה, בעצם גם השמלה נתרמה לאותו מקום, ואני הולכת להחזיר את זה אליהם, למשל, ואז זה בעצם…
אלינור: מדהים.
ארבל: המקום ממשיך לקבל תרומות, אבל זה גם בסכום נמוך יחסית לשמלת כלה, וגם בסוף אני הרגשתי עם עצמי הכי טוב, כי גם יצא לי על הדרך לעשות איזשהו משהו נחמד.
אלינור: מעניין.
ארבל: כאילו, זה ספציפית, אבל יש גם מקומות, אפשר לקנות שמלות יד שנייה, אבל זה לא… זה מקום שהוא כזה, אולי לתעסוקה של אנשים עם צרכים מיוחדים, כאילו, יש שם כל מיני אפשרויות, אבל זה לאו דווקא הולך לתרומה.
אלינור: יש היום היצע אדיר של חנויות יד שנייה, שמוכר בגדים ליום יום, בגדים לאירועים…
ארבל: נכון.
אלינור: בגדים ל… בגדי ספורט, שאת יכולה להגיע ל… אני חושבת שרבע מהמחיר שהיית קונה שמלה עכשיו לאירוע.
ארבל: נכון.
אלינור: אז זו אופציה, כמובן שזו אופציה… [צוחקת]
ארבל: לגמרי, לגמרי. וכן חשוב לשים לב, למשל, אם זו חנות שהיא כן מוכרת בגדים לאירועים, אבל במחיר זול, והבד פחות איכותי, אז אני יכולה להגיד מניסיון של דברים שראיתי, שלפעמים הבגד קצת נהרס לקראת האירוע, ואז צריך להחליף את הבגד, כי אם… כאילו, לפעמים, גם אם קונים משהו שהוא נראה חגיגי, אבל מאוד זול מהבדים ש… כאילו, מבחינת האיכות שלו…
אלינור: כן.
ארבל: אז לפעמים זה גם יכול לבאס.
אלינור: איכות היא תמיד, גם כשאת קונה יד ראשונה, וגם כשאת קונה יד שנייה, איכות היא מעל הכל. את רוצה בגד…
ארבל: נכון, כמו שאת אמרת, לקנות פחות ואיכותי יותר.
אלינור: נכון, נכון. [צוחקות] נכון, אנחנו נרצה שיהיה לנו בגדים איכותיים, שיישארו איתנו, בסופו של דבר, לאורך זמן, ואם לא, שנוכל להעביר אותם ליד השנייה, או למכור אותם ב… בשלמותם.
ארבל: נכון.
אלינור: כשהם במצב טוב.
ארבל: נכון.
אלינור: כי אם… עוד לא דיברנו על האופציה הזו, אבל את יכולה גם למכור בגדים מהארון שלך. כדי שתוכלי למכור בגדים מהארון שלך, הם ממש צריכים להיות במצב טוב. מצב מעולה ומעלה.
ארבל: אז איך עושים את זה? זה דרך חנויות? דרך מרקטפלייס? דרך איפה?
אלינור: דרך הכל. [ארבל מהמהמת בהבנה] את יכולה לעשות, את יכולה למכור את זה דרך מרקטפלייס, דרך העמוד האישי שלך באינסטגרם. אה… ואת יכולה למכור את זה לחנויות יד שנייה, אם אין לך כוח להתעסק ולפתוח מכירות. את יכולה גם לַעֲמֹוד במכירות, כאילו, להתאגד כמה חברות, ולעשות מכירות. אני עושה עכשיו מכירות שאני מזמינה את כל בנות העיר להשתתף במכירות האלה.
ארבל: מהמם.
אלינור: וכל אחת יכולה למכור את הבגדים שלה. את יכולה אשכרה לעשות כסף מהארון שלך.
ארבל: מי שזה מעניין אותה, אז תעקבו אחרי אלינור באינסטגרם, באמת, יש את כל ה… קודם כל, החנות שלך מהממת, כבר מצאתי בה איזה שני פריטים, [אלינור מצחקקת] ובאמת, כאילו, גם לעשות את זה בקטע של ליזום, כאילו, מכירה משותפת, זה מהמם.
אלינור: כן, זה ממש… אני חושבת שהטרנד של יד שנייה הוא ממש… הוא ממש בנסיקה, ומבחינתי, יד שנייה זה להיות חלק מה… להיות חלק מהשינוי שאני רוצה לראות בעולם.
ארבל: מדהים.
אלינור: אז בואו נתאגד להיות חלק מהשינוי ולא חלק מהבעיה. אנחנו יכולות למכור אחת לשנייה בגדים בלי להיכנס לקניון אחד, ושתהיה לנו מלתחה ענפה של בגדים מדהימים.
ארבל: אני ממש אוהבת יד שנייה, וזה מאוד כיף לראות שיש לזה יותר פתיחות, כי אני חושבת שהיו על זה הרבה סטיגמות בעבר…
אלינור: כן.
ארבל: אנחנו אולי נחזור לזה, אבל רגע לפני…
אלינור: כן.
ארבל: יש עוד דבר שאני רוצה לנסות לבדוק איתך מה את חושבת לגבי זה. בגדים שאני משחררת, והייתי רוצה שהם נגיד ילכו לאיזשהו… למסירה או לתרומה, יש אופציות שאת מכירה, יש לך המלצות לגבי זה?
אלינור: תראי, קודם כל, נתון שחשוב לדעת זה שרוב הבגדים שאנחנו מעבירים לתרומה לא מגיעים ליעדם, [ארבל מהמהמת בהסכמה] אלא אם אני מכירה את האדם שאני תורמת לו, את הגוף שאני תורמת לו.
ארבל: נכון, נכון.
אלינור: אני עבדתי בהוסטל של נוער בסיכון, וראיתי לאן הבגדים עוברים. כמויות אדירות של בגדים, מגיעות בסופו של דבר להיות סמרטוטים במוסכים…
ארבל: אשכרה!
אלינור: שמשתמשים בבגדים ישנים לסמרטוטים. עכשיו, זה עובר גם תהליך, זה עובר מגוף לגוף לגוף, אבל מן הסתם, מי שתורמת להוסטל של נוער בסיכון שמלת נשף או משהו כזה, או איזה בגד שהיא לבשה לעבודה, זה לא יתאים לנוער בסיכון…
ארבל: נכון.
אלינור: אז זה יעבור הלאה. וזה גם לא מתאים ל… להומלס, וזה גם לא מתאים, זאת אומרת, הלאה, הלאה והלאה, וכשלא מוצאים את זה, באיזשהו שלב כבר מעיפים את זה.
ארבל: וגם יש הצפה. כאילו, כמו שלנו יש הצפה, וכמו ש… לא יודעת, בין אם זה אפילו בגדי יד שנייה של תינוקות, שלפעמים מעבירים מאחד לשני, [נביחות כלב ברקע] אז כאילו, תמיד יש איזשהו עומס… לילי רוצה להיות חלק מהשיחה. [אלינור מצחקקת] תמיד יש איזשהו עומס, שגם בכל המקומות האלה, שכאילו, תורמים אליהם אפילו, למשל, החנויות של ויצו, שאני רואה איזה כמויות יש שם, כבר לא רואים כמה פריטים יש שם, ויצא לי למצוא בחנויות האלה גם בגדים טובים, אבל כאילו, אנשים חושבים, טוב, נזקקים, או אנשים שאין להם, הם יצטרכו את הבגדים האלה, ואז מביאים בגד עם כתם, או מביאים בגד שהוא כאילו כבר לא…
אלינור: קרוע.
ארבל: איבד מצורתו בכביסה, וחושבים שבן אדם שאין לו כסף ילבש את זה. וזה לא עובד, זה לא… זה לא מתאים. אז למשל, אם יש לנו פריטים יפים שאנחנו כן רוצים שילכו לתרומה, כדאי שנחפש ממש את המקום הספציפי שיהיה לזה שימוש.
אלינור: ממש, בדיוק.
ארבל: למשל, זה אפילו יכול להיות חנויות יד שנייה שהן יותר כזה בוטיקיות, או עם סטייל, או כאילו כזה, ולהביא את זה אליהם.
אלינור: כן, נכון, ולדעת שבגדים עם חורים, כנראה שלא יגיע… אף, אף חנות יד שנייה לא תמכור את הבגדים עם החורים. אז אולי לעשות איזה סינון כזה, של בגדים עם חורים לא לתרום ולא להגיע לחנות ליד שנייה.
ארבל: נכון. ואז מה שקורה, אנחנו כזה, אוקיי, מה נעשה עם זה? מה, נשים את זה במיכל למיחזור טקסטיל? מה קורה לזה משם? ואז אנחנו פשוט מבינים שלא משנה מה נעשה, ברגע שיש לנו בגדים, והם שלנו, אנחנו חלק מהמעגל הזה.
אלינור: כן.
ארבל: של הצריכה והזיהום שקשור לתעשייה הזאתי של הטקסטיל, אז אנחנו שוב חוזרות למקור, שהדרך לפתור את זה, בינינו לבין עצמנו, אם זה משהו שהוא חשוב לנו, זה לקנות פחות. להביא אלינו הביתה פחות, פחות לגעת בבגדים עודפים, שאנחנו לא צריכים.
אלינור: נכון. אז אולי רגע לחשוב שנייה, לפני, גם לפני שקונים את הבגד, וגם לפני שזורקים בגד, שנייה לעשות את ה… את החושבים האלה, האם זה צריך להגיע לפח, האם אני יכול להשתמש בזה, האם אני יכולה להפוך את זה בעצמי לסמרטוטים, [ארבל מהמהמת בהפתעה] האם אני יכולה למחדש את הבגד הזה, להפוך את… להפוך את החולצה הזו שתכסה לי איזה הדום יפה.
ארבל: מעניין.
אלינור: או, עשיתי… כבר יצרתי מחולצות ישנות, יצרתי שטיח לאמבטיה.
ארבל: אשכרה? איך עושים את זה?
אלינור: ממש אפשר. אפשר עם קשירות.
ארבל: וואו!
אלינור: ממש, עשו ביוטיוב, עשו בפינטרסט, ממש אפשר לעשות דברים נפלאים.
ארבל: יצירתי.
אלינור: ג'ינסים, אפשר לייצר… האוכף של האופניים שלי הוא מג'ינסים ישנים. אפשר לייצר, מהזבל שלנו, מהבגדים הישנים, ממש אפשר לייצר דברים מדהימים. אפשר לקחת בד מדהים ופשוט לשים אותו בתוך מסגרת ולתלות אותו, ויש לך תמונה בבית.
אלינור: האמת שעשיתי את זה.
אלינור: כן? קוּל, טוב!
ארבל: [צוחקת] דבר אחד שעשיתי.
אלינור: ייאי, כן.
ארבל: ונתת לי מקודם רעיון, אמרתי שיש לי איזשהו אוברול שלבשתי בחתונה.
אלינור: כן?
ארבל: ואמרתי, וואי, אוברול לבן, הוא נורא יפה, אבל מה אני אעשה עם לבן? הוא יתלכלך. אז אלינור אמרה לי שאת יכולה אחרי שהוא קצת התלכלך לצבוע אותו.
אלינור: וואו, איזה דברים יפים עשיתי, באמת, ממש, מישהי הורידה ממני בגד בחנות אחרי שצבעתי אותו. היה ז'קט עם כתם קטנטן, שאני לא מוכנה למכור בגדים בחנות עם כתם, וצבעתי אותו באיזה כזה אדום קורל, יצא מדהים.
ארבל: איזה כיף.
אלנור: אימא'לה, איזה מדהים, וזה שטויות לעשות את זה. זה גם, כאילו, את עושה את זה בגיגית, את יכולה לעשות את זה בתוך המכונת הכביסה שלך, וזה… זה so rewarding.
ארבל: נכון.
אלינור: ללבוש בגד כזה שאת עשית את השינוי שלו.
ארבל: מדהים.
אלינור: ממש, זה את יוצרת לו חיים חדשים.
ארבל: וואו, יאללה, [אלינור צוחקת] אנחנו על זה. אנחנו כבר קיבלנו השראה ורעיונות, באמת, יש כל כך הרבה מה לעשות, ועכשיו אני רוצה לדעת מה אני עושה בכלל, איך אני יודעת מה לשחרר, איך אני מחליטה מה לקנות. מה יכול לעזור בחלק הזה של קבלת ההחלטות?
אז בעצם כשאנחנו ניגשים לארון ורוצים לעשות סינון ומיון, יש כל מיני קריטריונים שיכולים לעזור לנו להבין ולהחליט איזה בגדים נשחרר ואיזה בגדים נשאיר. אחד הדברים שאני הכי אוהבת להתייחס אליהם זה תדירות השימוש. אם אני, נגיד, עברתי עכשיו את הקיץ, אנחנו כבר, זהו, סוף הקיץ, סליחה, אנחנו לקראת הסתיו, אולי זה משמח אותכם או לא, אבל עוד מעט כל הבגדים הממש קצרים והשמלות והחצאיות כבר אולי פחות יהיו הדבר שהכי נלבש. זה הזמן להסתכל על הקטגוריות האלה ולבדוק מה לבשתי הקיץ, מה אני חושבת שאני אלבש קיץ הבא. אולי אני יכולה עדיין עכשיו, בדיוק כמו שנתנו טיפ, לנצל דווקא את הבגדים האלה עכשיו, את הבגדים האלה שנשכחו כזה בארון, ולהראות לעצמי שאני יכולה להשתמש בהם ולגוון את המלתחה שלי.
אלינור: אני מאוד, מאוד אוהבת את השיטה של מארי קונדו, שממש אומרת להסתכל רגע על בגד ולראות - does it spark joy in you?
ארבל: נכון.
אלינור: וזה, כאילו, רגע להסתכל על בגד, ואם איפשהו בפנים, רק את יודעת, רק בינך לבין הבגד, משהו שמה לא עובר לך, שחררי אותו אחותי. כאילו, זה…
ארבל: נכון.
אלינור: הוא לא נועד להישאר בארון. זה ממש gut feeling שיכול ממש לעזור לך לשחרר את הבגדים.
ארבל: נכון. ועוד דבר שהוא מאוד קשה להרבה אנשים, במיוחד לנשים, כשמדובר גם לפעמים בשינויים של הגוף, זה העניין של המידה. אנחנו לפעמים עולות, יורדות במשקל, גם גברים כמובן, ואז לפעמים אנחנו רוצים עדיין להשאיר את הבגד כי אולי יום אחד אני אחזור למידה, או אולי יום אחד אני דווקא אעלה במשקל ואצטרך את הבגד הזה שיהיה לי זמין. אז… איפה אנחנו כאן יכולות למצוא את האיזון?
אלינור: אני חושבת שזה סבבה להשאיר איזה בגד, שניים, כזה. [ארבל מהמהמת בהסכמה] אוקיי? אני… בדרך כלל מגיעות אליי בנות לחנות והן קונות בגד ואומרות, 'אוקיי, אני אקנה את זה, את השמלה הזו, אני ארד עוד שני קילו ואז היא תתאים לי בול'. לא קונים ככה בגד.
ארבל: נכון!
אלינור: אני לא מרשה להן לקנות ככה בגד.
ארבל: נכון.
אלינור: זה בסדר להשאיר אחד או שניים, כי כולנו רוצות או לא רוצות, כולנו יש להם איזה שאיפה להיכנס לאיזה בגד שלא נכנסנו אליו, זה בסדר, אחד או שניים, אבל לא כל הארון.
ארבל: וגם לא לקנות בגד כשהוא כרגע לא מתאים לך.
אלינור: בוודאי לא לקנות, בוודאי לא לקנות בגד ככה, כן.
ארבל: וזה יפה שאת אומרת את זה, כשזה בחנות שלך. [צוחקת]
אלינור: אני… אמרו לי, אבא שלי אמר לי שאני עובדת עם הלב. [צוחקת]
ארבל: נכון.
אלינור: אני לא יכולה להוציא מישהי ככה מהחנות שלי.
ארבל: זה ניכר. [אלינור צוחקת] אז בעצם, מהמם, וגם טיפ שאני נותנת למשל לנשים שהן בדיוק בין הריונות או בדיוק אחרי לידה או בתחילת הריון, זה לעשות מדף למעלה בארון עם הבגדים שהם כנראה עוד מעט, כי יש באמת הבדל בין 'אולי אני ארזה שני קילו' לבין באמת שינויים משמעותיים שהגוף עובר, וצפי שיהיו שינויים גם בהמשך. אז ממש להפריד את זה, לא לראות את זה מול העיניים, לא לראות את זה עם כל הבגדים שאני לובשת כרגע, כדי שזה פשוט לא, לא יבאס. אין מה להגיד, זה מבאס.
אלינור: ממש, ממש, ושוב, אם אני חוזרת לתחילת השיחה שלנו, לקום בבוקר ולנסות להחליט מה ללבוש בתוך כל הבלגן הזה, את ממש יכולה לעזור לעצמך כשתורידי את הבגדים האלה.
ארבל: עוד דרך שלנו לדעת האם לשחרר או לשמור, זה מצב הבגד. אם הוא שחוק, פגום, יש לו חור, חסר לו כפתור, אני לא אלך עכשיו לתופרת, או כן אלך לתופרת. כאילו, יש דברים שאנחנו יכולים לתקן, ואנחנו מאוד עודדנו למצוא עוד דרכים לעשות שימוש בבגדים שקיימים, אבל תהיו כנים עם עצמכם, כי הרבה פעמים אני מגיעה לבתים ויש איזה שקית עם בגד שצריך לקחת לתופרת, וזה תקוע בארון שנה וחצי. אז הבגד הזה לא היה בשימוש…
אלינור: לא, זהו…
ארבל: הוא היה תקוע בארון, ויש אנשים שזה פחות… פחות הדבר שמוביל אותם. פחות ישימו את זה בסדר העדיפויות של היומן, מה שנקרא.
אלינור: נכון, וגם, עוד דבר, שאם יש בגד שקנית באיזה גחמה של רגע, וממש קיווית שהוא יהיה מגניב, אבל בתכלס הוא מה זה לא את, אפשר לשחרר אותו, כאילו הוא לא צריך לעמוד בארון ולהזכיר לך כל בוקר שקנית אותו ועשית איזה טעות שקנית אותו, כי זה ממש לא את, הוא יכול לצאת.
ארבל: נכון.
אלינור: הוא ממש יכול להשתחרר משם.
ארבל: נכון, וגם אם אנחנו מדברות על זה, אז גם הטעם שהיה לי פעם. אני בדיוק סיפרתי ש… לאלינור מקודם, לפני שאנחנו דיברנו כאן עם המיקרופון, שהסגנון שלי מאוד מאוד השתנה בשנה וחצי האחרונות, וממאוד צבעוני התחלתי ללבוש צבעים יותר כזה פשוטים וניטרליים, ומשלבת צבעוני, אבל פחות מפעם. אז נגיד, מכנס מאוד צבעוני בצבע מסוים, זה כבר פחות עושה לי את זה. אני פחות, כאילו, מרגישה רצון ללבוש אותו.
אלינור: אז פינית מהארון שלך, את הבגדים הצבעוניים?
ארבל: אז יש בגדים שהם עדיין, אבל פעם זה היה פשוט הרבה יותר.
אלינור: אוקיי.
ארבל: זה כאילו, היום אני יותר הלכתי לכיוון של הדברים הבסיסיים, ויותר בצבעים ניטרליים, ואז על זה אני משלבת פתאום גופיה צבעונית, פתאום נעל מגניבה.
אלינור: כן.
ארבל: או שמלה שיכולה להיות כולה צבעונית ומגניבה, ואז זה כבר, כאילו, מראה לגמרי אחיד כזה, שהכל כבר צבעוני. אז… פשוט פעם הייתי גם משלבת צבעוניים, והיום אני כבר פחות אוהבת.
אלינור: אוקיי, וואלה.
ארבל: למרות שכשאני רואה את זה על אחרות אני דווקא אוהבת.
אלינור: בסדר, זה על אחרות. מי ש…
ארבל: נכון.
אלינור: שמעתי, שמעתי מישהי אומרת פעם, שהיא יכולה לאהוב בגד, זה אגב, אפרופו טיפים לקנייה אחר כך בחנויות, את יכולה לאהוב בגד, זה לא אומר שהוא חייב להיות עלייך.
ארבל: נכון.
אלינור: אז שמלה, יש שמלה צבעונית שממש תהיה נהדרת על מישהי, וזה פשוט אפשר להסתכל על זה.
ארבל: נכון.
אלינור: זה כמו שאני חושבת על קעקועים. אני יכולה להסתכל על קעקועים, זה לא אומר שאני חייבת to have one. [צוחקות]
ארבל: נכון. וואי, טוב, האמת שזה מצוין גם שדיברנו על זה, כי אני חושבת שהרבה יכולים להזדהות, לפחות עם אחד מהסיטואציות שתיארנו, וגם אני חושבת שיש לנו, בטוח אתם תוכלו למצוא עוד פרמטרים לפיהם אתם מחליטים על מה לשמור ומה לשחרר בבגדים בארון שלכם, אז אני אחזור על זה, אמרנו תדירות שימוש, מידה, מה המצב של הבגד, והאם זה הסגנון שלי, או היה הסגנון שלי וכבר לא. הממ… זהו, אז איך אנחנו מחליטות איזה בגדים לקנות?
אלינור: איך אנחנו מחליטות? אוקיי, בואי נגיד שניגשים לזה, קודם כל, אחרי שאת יודעת מה ש… כמו שאת לא הולכת לסופר בלי שתדעי מה יש לך בתוך המקרר, קודם כל, לפני שאת הולכת לקניות, תעברי על הארון שלך.
ארבל: לגמרי.
אלינור: שלא תקני איזה מכנסיים שבול יש לך בדיוק את אותו דבר בארון. [צוחקת]
ארבל: האמת…
אלינור: קרה, מקרה אמיתי…
ארבל: השנה…
אלינור: קרה לי בתקופה, קרה. [צוחקות]
ארבל: השנה פתאום יש לי כזה ארבע ג'ינסים שחורים קצרים, כמו שאני לובשת עכשיו, [אלינור צוחקת] איכשהו זה קרה, חלק קיבלתי, פתאום אני כזה, אוקיי, זה יושב עליי יפה, אז קניתי, ופתאום אני כזה, אה, רגע, יש לי כבר ארבעה, וואו, טוב, אוקיי, בסדר.
אלינור: כן, שכיח מאוד, שכיח מאוד, [צוחקות] פוגשת את זה הרבה. אז קודם כל, רגע להבין ש… מה קורה אצלך בארון. זה חשוב, חשוב מאוד, לא, לא ללכת סתם, כאילו, כי זה על הדרך.
ארבל: נכון.
אלינור: ללכת מתוך כוונה לקנות איזה בגד מסוים, לקנות לאירוע מסוים, לקנות ל… להתאים לאיזה מכנסיים מסוימות.
ארבל: ממש.
אלינור: לבוא ממש עם מודעות לקנייה הזו.
ארבל: ואת יודעת, נגיד, הרבה פעמים עושים יותר קניות כשטסים לחו"ל, אז בפעם האחרונה שאנחנו טסנו, ממש עשיתי לעצמי רשימה, עברתי אפילו עם אחותי, אמרתי לה - אחותי, תבואי אליי, זיווש תבואי אליי, תעברי איתי על הארון, תעשי לי שילובים גם לטיסה, וגם בואי נראה מה אני צריכה לקנות.
אלינור: מדהים.
ארבל: וממש רשמתי, ג'ינס קצר לבן, כאילו ממש עשיתי לעצמי רשימה של פריטים ספציפיים שאני רוצה שיהיו לי, וכשאני נכנסתי לחנויות, אני לא… לא קניתי הרבה.
אלינור: משעמם בחנויות קצת.
ארבל: משעמם, וגם מה שכבר בחרתי, זה היה כזה הדברים הכי יפים. כלומר, הייתה אפילו שמלה אחת שבסוף היא הייתה מהממת, מדדתי אותה, לא הייתי בטוחה, הלכתי, חזרתי, ובסוף קניתי אותה, כי היא כאילו גם שמלה שיפה גם ליום יום וגם לאירועים.
אלינור: אני מאוד אוהבת את העניין של ללכת, לראות אם היא עדיין יושבת לך בלב, ולחזור לקנות אותה.
ארבל: נכון.
אלינור: זה עוד, עוד טיפ לקנייה מודעת.
ארבל: נכון.
אלינור: גם לקוחות שמגיעות אליי לחנות, 'רגע, אני לא יודעת', אני אומרת לה לכי הביתה, תשני על זה. אם היא באה לך בחלום, תחזרי מחר.
ארבל: מהמם, זה יפה. זה ממש יפה.
אלינור: זה בגד שאת יודעת ש… שהוא שלך.
ארבל: נכון.
אלינור: כן.
ארבל: ושוב, זה גם כזה, אוקיי, יכול להיות שאני אמצא שמלה שחורה אחרת, יותר יפה, במקום אחר. הלכתי, בדקתי, לא מצאתי, אז חזרתי.
אלינור: מהמם.
ארבל: ככל הנראה השמלה תישאר בחנות. אצלך יש אחת בכל סוג, אבל, אבל בחנויות שיש כאילו דגמים ומלא מידות מאותו דבר, אז, אז כאילו עוד פחות קשה למצוא את זה אחרי זה.
אלינור: כן, נכון, אבל צריך לזכור שכאילו להגיע לחנויות האלה אולי עם אפס FOMO.
ארבל: נכון.
אלינור: אפס FOMO. לא ש… חזרת לחנות והיא לא הייתה שם? היא לא שלך. לא הייתה אמורה להיות שלך.
ארבל: אני חושבת שיש כאילו משהו בתרבות הצריכה, כמובן, שמעודד את זה פסיכולוגית, זה באמת שלא ייגמר, זה עכשיו בסייל, ותיכף אין מידות, וכאילו… אנשי מכירות שיודעים להלחיץ, אז כאילו, בסוף יש איזשהם מצבים פסיכולוגיים שאנחנו נכנסות אליהם, כשאנחנו במעמד הקנייה, וחשוב רגע שאפילו נצליח שנייה לשמוע את הקולות שיש לנו בתוך הראש, ונבין שיכול להיות שזה רק הקולות האלה, אבל זה לא באמת אמור לנהל אותנו בבחירת בגדים.
אלינור: אם דיברנו על הספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל, זה… הן מדברות, גם יש שמה, תיכנסו, תקראו את זה, מה קורה כשאת נכנסת לחנות בגדים. יש כמה, כמה מלכודות יש סביבך.
ארבל: נכון.
אלינור: יש ממש, יש תיאוריות שלמות, שהמוזיקה, והמראה…
ארבל: הריח.
אלינור: והריח, והמעט בגדים, למרות שיש עוד במחסן, כל זה נועד כדי לנעוץ אותך על הקניות האלה.
ארבל: נכון.
אלינור: צריך להיות מודעים לזה שיש גוף גדול יותר ממך, שמנסה להשפיע על החלטת קנייה שלך.
ארבל: נכון. ובסופו של יום, כל מי שעובד בחנויות האלה רוצה שהלקוחות יקנו כמה שיותר.
אלינור: כן, נכון.
ארבל: זה המטרה, בשביל זה יש פרסומים, בשביל זה יש כל כך הרבה השקעה של כספים, רק כדי שאנשים ירצו להיכנס.
אלינור: ממש.
ארבל: שיתפסו מהמותג, שירגישו שיש להם את ה-FOMO, ובאמת, בהילות לקנייה.
אלינור: ממש.
ארבל: אז טוב, בואי נמשיך עם… מעבר לקנייה מודעת, איך למשל אנשים שרוצים לקנות יד שנייה יכולים להתחיל? נגיד אם הם לא כל כך, לא יצא להם ללכת לחנויות, יש איזשהו משהו שכדאי להם לנסות?
אלינור: אני חושבת שקודם כל לבוא… קודם כל למצוא חנות יד שנייה שאת מתחברת לסטייל שיש בה. [ארבל מהמהמת בהסכמה] חשוב, אם זה עובר מפה לאוזן מחברות, חשוב לעשות מחקר רגע, לראות מה קיים. יש הרבה בגדים פשוטים, נקרא לזה, יש הרבה בגדי גברים, זאת אומרת, זה להתאים לך את איזה חנות יד שנייה שרלוונטית לך.
ארבל: כאילו, לא כל חנות יד שנייה בהכרח אנחנו נמצא דברים שאנחנו אוהבים, כי זה תלוי מה הסגנון.
אלינור: נכון, יש הרבה חנויות שהן עמוסות, ואת לא יודעת, כאילו, לוקח לך מלא זמן למצוא מתוך הבגדים, את כבר מתעייפת, למצוא את מה שרלוונטי לך. אז אולי זה בתור שלב ראשון, למצוא איזה חנות שאת יודעת שמביאה דברים שרלוונטיים לך.
ארבל: מהמם.
אלינור: אני חושבת שלהסתובב, להסתובב בחנויות יד שנייה זה, מבחינתי זה כמו להסתובב במוזיאון. זה לראות דברים ואולי לנסות דברים חדשים, שלא היית מנסה באופנה מהירה, במחיר אחר, במחיר שהוא מאפשר יותר. הממ… חשוב למדוד, אני מציעה תמיד למדוד, ביד ראשונה וביד שנייה, להבין איך הבגד נראה עלייך, מה עוד?
ארבל: טוב, אז באמת יצא לנו פרק מלא בהרבה דרכים שנוכל להסתכל טוב יותר על הארון שלנו, ככה להבין מה אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים, איך אנחנו רוצים שההתארגנות שלנו בבוקר תיראה, ואולי גם קצת יותר להסתכל מקרוב על הרגלי הצריכה שלנו, ולשאול את עצמנו כל מיני שאלות לגבי זה. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים זה באמת להכיר ולהבין מה באמת קורה בפועל בתעשייה הזאתי, אז באמת ככה לקראת הסוף, כדי שלא… כאילו, כדי שיישארו איתנו עד הסוף, רצינו להזכיר לכם את הנתונים הקצת כואבים של התעשייה הזאתי, ושגם אתם תדעו כי חשוב לדעת.
אלינור: אז נתחיל בזה שלמשל, ייצור של חולצת כותנה, אחת, דורש 2,700 ליטר מים.
ארבל: וואו.
אלינור: כמה כוסות זה…?
ארבל: האמת ש…
אלינור: 2,700 ליטר מים!
אלינור: אני לא יודעת.
אלינור: עוד נתון זה שתעשיית האופנה המהירה מעסיקה 40 מיליון עובדים ברחבי העולם, שרבים מהם בתנאים לא הוגנים.
ארבל: נכון.
אלינור: הם עובדים ב-sweatshops, ב… בתנאים-לא-תנאים, הם… מכריחים אותם לייצר, לעמוד בכמות מסוימת של ייצור, אחרת הם לא הולכים לשירותים, הם לא יוצאים הביתה, הם… הילדים שלהם נמצאים איתם, התינוקות, בתוך ה-sweatshops. זה מזעזע, זה נתונים מזעזעים, ולדעת שאני, במחי כרטיס האשראי שלי, תורמת לדבר הזה, [ארבל מהמהמת בהסכמה] גורם לי לחשוב פעמיים ולהחזיר אותו חזרה לארנק.
ארבל: זה כאילו קונים אותנו ב… בַּזול. הזול קונה אותנו, ואנחנו לא יודעים מה המחיר שעומד מאחורי הזול הזה. ואנחנו רוצים להאמין שזה לא המצב, אנחנו רוצים להאמין שזה לא ככה נראה בפועל, ואז בעצם, את יודעת, כאילו, עושים כל מה שאפשר כדי להסתיר את זה.
אלינור: כשחולצה עולה 30 שקל, כמה… כמה את חושבת מזה מגיע לפועל, לפועלת שייצרה את זה, שתפרה את זה?
ארבל: נכון.
אלינור: היא מקבלת 70 אגורות.
ארבל: כאילו, אנחנו רוצים להאמין שבעולם שלנו הדברים האלה לא קיימים, אבל כנראה שאי אפשר להתכחש למציאות עד בלי די. אנחנו אנשים אינטליגנטים, ויכולים להבין, לחבר את הנקודות בין הזול לבין התעשיית עבדות שקורית שם.
אלינור: כן, ממש. עכשיו, אתם רוצים לקנות מחנויות אופנה מהירה? בסדר, סבבה. תבדקו עם ה… תבדקו, תדרשו תשובות מ… מהעסק עצמו. איפה מייצרים את הבגדים? איפה… מה התנאים שהעובדים מועסקים בהם? כל עסק שמכבד את עצמו, ייתן את התשובות הללו.
ארבל: זה הקטע, שכאילו, ללכת לעסק פיזי, נכון, זה משהו אחד, אבל אז כשאת קונה אונליין, את לא באמת יודעת הרבה פעמים.
אלינור: נכון, אבל…
ארבל: ואז שם זה הרבה יותר קל למכור לאנשים על פי נראות האתר…
אלינור: ממש.
ארבל: על פי איך שזה יושב על הדוגמנית בצילום, על פי מחיר, על פי, כאילו, כל מיני נתונים שאוספים עליהם, על האנשים עצמם, שרואים שהם, כאילו, חיפשו חולצה כזאת וכזאת, אז מציעים להם משהו דומה…
אלינור: כן.
ארבל: ואז בעצם מוזילים להם את הקנייה. זה, זה עצוב.
אלינור: נכון. העולם עושה הכל כדי לגרום לנו לקנות וכמה שיותר, ולהתאים לצרכינו הספציפיים. את חיפשת חולצה ירוקה? אנחנו ניתן לך חולצה ירוקה בכל ה… מכל הרשתות שיצרו איתנו את ההסכם העסקה הזה.
ארבל: ממש.
אלינור: ואף אחד לא חושב לטובתך באמת, שלא לדבר על החומרים הכימיים שנמצאים בתוך החולצה הירוקה הזו.
ארבל: נכון.
אלינור: שאף אחד לא מספר לנו כמה רעיל זה. זה רעיל, זה יושב לנו על העור, ורעיל.
ארבל: נכון.
אלינור: אז כל אלה דברים שרגע כדאי לחשוב לפני שאנחנו קונים עוד חולצה חדשה, עוד בגד חדש.
ארבל: יש המון עדויות והוכחות ומחקרים, גם לגבי באמת הרעילות של הבגדים, גם לתנאי העסקה, גם בכלל על הזיהום שהתעשייה הזאת יוצרת. ומי שזה באמת חשוב לו, אני בטוחה שהוא ימצא את הדרך לגלות.
אלינור: כן.
ארבל: יש גם הרבה עמודי אינסטגרם שמתעסקים ספציפית בזה.
אלינור: זה נכון.
ארבל: אז אתם יכולים לחפש ולשמוע יותר. ואולי זה קצת, לפעמים מתוך ההבנה העמוקה של הנזק שנגרם, יותר קל לעשות איזשהו שינוי משמעותי, כי זה מגיע גם עם הבנה של ההשלכות של מה שאנחנו בוחרים לעשות, של ההרגלים שאנחנו יוצרים לעצמנו. אז בנימה אופטימית וכיפית זאת, [אלינור צוחקת] אנחנו באמת באמת בטוחות שכל אחד יכול ליצור לעצמו את הדרך גם להתלבש בסטייל, גם לחפש דרכים יותר ברות קיימא להתנהל עם הארון בגדים ועם הסטיילינג שלו או שלה, ולנסות למצוא דרכים יצירתיות, החלפות בגדים, מאחד לשני, להשאיל, באמת, חנויות יד שנייה שהן אופנתיות ויפות, יש המון המון דרכים להתחדש, להרגיש באמת הממ… כאילו, להתחדש, אבל לאו דווקא…
אלינור: לאו דווקא חדש.
ארבל: לאו דווקא עם חדש. להתחדש עם קיים.
אלינור: נכון. אני חושבת שצריך רגע לזכור שאפשר ליצור יש מיש. יש בגדים, כלומר, יש כל כך הרבה בגדים שכבר… שכבר עברו את השלב של המפעלים, כבר נמצאים פה, רק ברדיוס שלנו, נמצאים, כבר יש בגדים קיימים. בואו נשתמש במשאבים האלה. במקום לייצר עוד, במקום לייצר דרישה לבגדים נוספים…
ארבל: נכון.
אלינור: אפשר להשתמש במה שקיים, בחולצה מסוימת שאת מאוד אוהבת, לצבוע אותה, בבגד מחברה, בבגד מיד שנייה, בבגדים שכבר קיימים כאן. לא צריך להוסיף עוד בגדים על מה שקיים פה כבר.
ארבל: כן. אני מקווה שאני אעמוד בזה. [אלינור צוחקת] אני מאוד משתדלת.
אלינור: אני יודעת.
ארבל: אני חושבת שכולנו, כאילו, הרבה, הרבה מאלה שזה מעניין אותם, הם משתדלים, ואני פשוט חושבת שלהזכיר את זה לעצמי, נגיד, לשמוע את הפרק הזה, להקליט איתך את הפרק הזה, זה משהו שקצת יותר מחזק את האמונה שלי בזה, ומטשטש את כל ה… שיווק שנוצר סביב בגדים.
אלינור: וגם לזכור שזה לא שחור או לבן. את יכולה גם לאהוב בגד מ"זארה", ואת יכולה לקנות בגד ב"זארה", כי הוא ממש נראה לך, והפרסומת שלהם ממש עשתה לך את זה, ואת יכולה גם לקנות בגדים של יד שנייה, זה הכל, it's all about balance.
ארבל: נכון.
אלינור: ממש, ממש לא צריך להיות דתיים לשום כיוון.
ארבל: מהמם. זה סיכום מדהים. [אלינור צוחקת] באמת. תודה רבה.
אלינור: תודה לך.
ארבל: ותספרי איך מוצאים אותך, למרות שאנחנו נשים את הלינק שלך.
אלינור: ייאי. אז קודם כל מוצאים אותי באינסטגרם, כדי, מי שרוצה לתאם ייעוצי סטיילינג, אני כאן בשמחה. יש לי חנות של יד שנייה ביפו, בשוק היווני, הקסום, נקרא "בת קיימא". מוזמנים לעקוב אחריי, ונמשיך משם.
ארבל: מהמם. ונתראה, ונשתמע בפרקים הבאים. ביי ביי.
אלינור: ביי.
[מוזיקת סיום]
ארבל: תודה רבה שהאזנתם. אני הייתי ארבל אורפז. למטה בתיאור תוכלו למצוא קישורים לכל הפלטפורמות שבהן אני מפזרת את החשק לסדר. מוזמנים לקהילת הפייסבוק שלנו, "עושים סדר", לשאול שאלות ולהעלות רעיונות לפרקים הבאים. נתראה בפרק הבא.
Comments