top of page

האזנה מודרכת - Nothing Compares 2 U - Sinéad O'Connor

האזנה מודרכת השבוע מוקדשת לשינייד או'קונר שהלכה לאחרונה לעולמה וללהיט הכי גדול שלה ואחד משירי הפופ הגדולים בכל הזמנים Nothing Compares 2U. סיפורה של אומנית נועזת ופורצת דרך שצמחה באירלנד הקתולית והמיושנת, הקדימה את זמנה במוזיקה שלה, בביקורת שלה, ובפוליטיקה שלה, ושילמה על כך מחיר ענק כל חייה. ומה לפרינס, שכתב את השיר, היה לומר על זה?

 

את "האזנה מודרכת" של היום אנחנו נקדיש לשינייד או'קונור שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, בסך הכל בגיל 56 וללהיט הגדול ביותר של אחת מקלאסיקות הפופ האהובות בכל הזמנים, הקאבר "Nothing compares to you".

דרך השיר היפהפה הזה אנחנו נספר על שינייד, אמנית נועזת וחריפה, אישה ש"שיחקה את היד שחילקו לה" הרבה מעבר למה שמישהו יכל לשער, אבל בשם האמנות והאמת שלה היא הפכה מההבטחה הכי גדולה בפופ, לאחת הנשים השנואות ביותר בבידור העולמי.

כמובן נדבר גם על פרינס, אבל הסיפור שלנו מתחיל הרבה אחורה, באירלנד, 45 שנים לפני ששינייד בכלל נולדה.

[קטע משיר של שינייד או'קונור]

בדיוק מאה שנים אחורה, תחילת שנות ה-20, אירלנד שסועה. שני מחנות עם אג'נדות מתנגשות שקורעות את האוכלוסייה האירית. הצפון - צאצאים לאנגלים, פרוטסטנטים שרצו להישאר תחת הדגל והערכים של הממלכה הבריטית, היוניוניסטים, מה שנקרא, המילה יוניון, איחוד, והדרום - שהיו קתולים, אירים לאומניים, קנאים לשמר את האיחוד האתני הקלטי שלהם ואת הדת שלהם הקתולית.

אחרי ניסיונות פרלמנטריים כאלה ואחרים של הכתר להגיע לפשרות, הפור נפל ואירלנד התפצלה לשתי ישויות או מדינות חדשות שונות. הצפון תחת הכתר, בירתו בלפסט, והדרום מדינה עצמאית חדשה בעולם, אירלנד החופשייה, שבירתה דבלין.

עם העצמאות של דרום אירלנד, התרחב הבידול, ועם הבידול התרחבה ההקצנה. הכנסייה הייתה נדבך משמעותי בזהות הדרום אירית, והיא הלכה ותפסה מקום הולך וגדל בחוקה של "אירלנד החופשייה" במרכאות, שאיבדה באופן סימבולי את "החופשייה" והפכה פשוט לאירלנד עם השנים. ושם כל מה שהיה נחשב לחטא לפי חוקי הכנסייה הקתולית האירית הקדושה, היה ממש לא חוקי לאזרחי המדינה. מדברים איזוטריים, כמו איסור על אכילת בשר בשישי, או איסור לחגוג במסיבות אחרי חצות, ועד דברים הרבה יותר מהותיים, כמו ניהול חיי המשפחה לפי המודל הקתולי, אין הפלות, אין אמצעי מניעה.

גם בעשורים שמדינות אירופה התעוררו למודרניזם, והתחילו לשחרר את הקשר ה… כאילו מובן מאליו עד אז, בין דת ומדינה, אירלנד המשיכו להגביל את כל מה שחורג מגבולות הכנסייה.

[הקלטה של שינייד או'קונור מספרת]:

My mother was a very violent woman, not a healthy woman, mentally at all, and she was physically and verbally and psychologically, spiritually and emotionally abusive.

I spent my entire childhood being beaten-up because of the social conditions under which my mother grew-up, and under which her mother grew-up and under which her mother and her mother grew-up.

[השמעת שורה מהשיר: In Dublin's fair city]

שינייד מארי ברנדט או'קונור, נולדה בדבלין בחורף של 66. מבחינתה של שינייד, השורה הזאת שאמרנו הרגע מספרת את רוב הסיפור שלה. אמא שלה, תוצר של מערכת החינוך הקתולית, אישה שכל חייה נאמר לה "לא" ו"אסור", פיתחה מחלות נפש שלא טופלו כי "לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ".

ההורים מתפצלים כשהיא ממש צעירה, למרות שלא נהוג באירלנד הקתולית, והיא מבלה את הזמן בין שניהם. שינייד עוברת התעללות קשה בידי אמא שלה, שמרביצה לה, מקללת אותה, מרעיבה אותה. יש סיפור שהיא נעלה אותה בחצר מחוץ לבית, לשלושה ימים ולילות כשהיא בערך בת שבע.

מה שכן, מאוד אהבו מוזיקה בבית, מילדות היו הרבה תקליטים בבית של אמא, דרכה היא מגלה את בוב דילן שהפך להיות האיש הנערץ עליה. היא גילתה מוקדם מאוד שכשהיא הייתה שרה לאמא שלה, היא הייתה נרגעת. זה באופן עגום ביותר תחילת הרומן של שינייד עם מוזיקה, לשיר שירי ערש לאימא שלה, כשהיא בעצמה רק רוצה לצרוח ולברוח.

היא שרה במקהלת הכנסייה, אבל הנסיבות הסוציו-אקונומיות לא מאפשרות הרבה, היא מסתבכת, היא ילדה בעייתית כזאת, גונבת מחנויות, נכנסת ויוצאת ממוסדות קתוליים כאלה לילדות משוגעות, כל מיני מנזר "וואטאבר הקדושה", עוברת מאחד כזה לאחר, כשגם שם היא חווה התעללות והתעמרות, דברים ממש אפלים ויקטוריאנים כאלה, היא היתה מפריעה, אז היו שולחים אותה לישון בהוספיס עם הזקנים הגוססים, דברים באמת מטורפים.

במקביל לצלקות שהיא צוברת שם, היא גם מתחדדת בכישרון שלה, השירה שלה מעיפה את כל מי ששומע אותה. כשהיא בת 15, המורה שלה למוזיקה בפנימייה, מבקשת ממנה לשיר בחתונה שלה. ושם בחתונה, שומע אותה גם אחד החברים בלהקה בשם "In Tua Nua", להקה חדשה בלייבל החדש של U2, גם הם כמובן מדבלין, והוא מזמין אותה לשיר איתם. היא מבריזה משיעורים כשהיא יכולה, מקליטה איתם בדבלין, מה שאתם שומעים ברקע זה השיר הראשון שהיא אי פעם מקליטה, נקרא "Take My Hand", אבל אין לזה צורה, ילדה בת 15 שבורחת מהנזירות.

היא לא מצטרפת ל-In Tua Nua, אבל כן מחליטה לעזוב את הלימודים, עוברת לדבלין, בשנת 84', מקימה להקה, השירה שלה היא הסיבה היחידה לבוא לשמוע את הלהקה ההיא שהיא מקימה, והקול הזה שלה מסדר לה חוזה הקלטות, בתור אמנית סולו, וניהול אישי אצל מי שניהל את הלייבל של U2. היא אפילו מקליטה יחד עם The Edge, הגיטריסט של U2, את השיר הראשון שלה בלייבל החדש, מה שאתם שומעים ברקע, נקרא "הרואין", באמת גיטרות מאוד אדג'יות.

היא עוברת ללונדון, אוספת נגנים וחומרים של מה שאמור להיות אלבום הבכורה שלה, אבל באותה שנה אמא שלה נהרגת בתאונת דרכים, מה שמציף מחדש את טראומות הילדות.

העבודה לאלבום הראשון נמשכת, הלייבל דוחף מסחרית לכיוון הקל לעיכול, של כוכבת פופ יפהפייה, והיא אכן יפהפייה, ושמלה, ועקבים, שיער ארוך, שרה בלדות מתוקות.

[הקלטה של שינייד או'קונור מספרת]:

I just knew I didn’t want any man telling me who I could be, or what I could be, or what to say I’d like. I came from a patriarchal country where I've been told everything I can and can’t do because I’m a girl. I‘d figure: “well, if I didn’t take it from the system, I didn’t take it from my daddy, I didn’t take it from anybody else”.

אז שינייד המציאה את אחד הלוקים האיקונים והמתריסים של שנות ה-90, כשהיא מגלחת לגמרי את הראש, בגדול מודיעה ללייבל, אתם יכולים ללכת לחפש… היא נכנסת להריון, לפני גיל 20, והיא מחליטה לפרוש כשחברת התקליטים מנסים לשכנע אותה להפיל את הילד, אבל הלייבל מתקפל בפני שינייד, ונותן תקציב חדש לעבודות על מה שיהפוך להיות אלבום הבכורה שלה, "The Lion and the Cobra".

[ברקע מושמע השיר Mandinka מתוך האלבום]

"The Lion and the Cobra", אלבום הבכורה של שינייד, סופר מצליח, גם סופר מוערך, הרדיו מנגן בלי סוף, בעיקר את Mandinka שברקע. שינייד נכנסת נורא מהר לתודעה. אם הקול הענק שלה לא היה מה שתפס אותך, אז ה-lyrics תפסו אותך, ואם ה-lyrics הכנים לא תפסו אותך, אז ההפקות הפאנק-רוקיות הפתוחות האלה תפסו אותך, ואם זה לא, אז הלוק שלה, השיער הקצר, בקיצור, אלבום בכורה ענק. היא מועמדת ל-Grammys, מופיעה בטקס בשנת 89'. במקום לנצל את ההזדמנות להיכנס לאמריקה ללב, עד הסוף, היא ניצלה את ההזדמנות דווקא למחאה, כשהיא ציירה את האייקון של להקת Public Enemy על הראש, שמחו נגד חרם של ה-Grammys על ההיפ הופ, שהיה עד אז משהו שתעשיית המוזיקה לא חגגה במיוחד, או ציינה. אז היא עלתה להופיע, עם הלוגו שלהם על הראש, אקט מחאתי, בהזדמנות הראשונה שהייתה לה מול הממסד האמריקאי.

לפני גיל 20, היא ממש הופכת גם לאייקון אופנה, לדמות, עם מסר חברתי על המדינה שלה, מסר פוליטי על דת ומדינה וגבולות של כוח, וגם מסר פמיניסטי נוקב: הקרחת, שיער גוף, ממש אינדיבידואליזם מוחלט, בטח לאור הילדות הכל כך קונפורמיסטית שהייתה לה.

באותה שנה ששינייד עזבה את המנזר כדי להקליט את השירים הראשונים שלה, שנת 84', פרינס רוג'רס נלסון, כפרה עליו, שחרר את ה-masterpiece, הסרט-אלבום-סינגל "Purple Rain", אחד הרגעים הגדולים ביותר של ה-80's. לצד הלהיטים הענקיים ב-Purple Rain, כמו שיר הנושא כמובן, או "When Doves Cry" שברקע ועוד, פרינס כתב קטעים נוספים, שיועדו במקור לאלבום, ונזנחו. אחד מהם אפילו הבשיל כבר לרמה של demo.

[קטע מהשיר "Nothing Compares to you" בביצוע פרינס]

"Nothing Compares To You", שיר על אהבה שנגמרה, ועל החור הגדול שהיא פערה. שיר שפרינס כתב לפי אחת העדויות, על עוזרת הבית שלו, שנאלצה לעזוב את המשרה. הוא התגעגע לכמה הכל היה נקי ומסודר, והשתייה תמיד חיכתה לו קרה במקרר.

[ברקע ממשיכה השמעת השיר]

ה-demo יפהפה, דינמי כזה, גם נוגה ובודד, גם פרינסי ומנצנץ ו-purple rainy אפילו לפרקים, אפילו מצועצע ברגעים מסוימים. כמו שאתם שומעים זה כמעט מוכן תכל'ס, אבל הגרסה הזאת לא מבשילה למשהו מעבר ל-demo שאתם שומעים עכשיו, זה לא מגיע לרמה של סינגל ולא משוחרר לקהל. במקום זה פרינס מעביר את השיר לאחד מהרכבים החדשים בלייבל שבבעלותו, להקה שנקראת "The Family", והם משחררים את הביצוע הראשון של "Nothing Compares" שיצא אי פעם לקהל.

[קטע הפתיחה של השיר בביצוע הלהקה]

עיבוד מרוסן יותר, לא מפנק. השיר לא מתכנס לאיזה משהו גדול במיוחד, ואכן נעלם במרתפי הזמן בין יתר השירים הלא חשובים של ההרכב הלא חשוב הזה. כל זאת עד ששינייד מתחילה בשנת 89' לאסוף חומרים לאלבום השני שלה. היא נחשפת לשיר ההוא של "The Family" ונראה שזה משמיים, פורט על הגעגועים שלה לאמא שלה או לפחות לאידיאל של אמא.

[ברקע מושמע קטע הפתיחה של השיר בביצוע שינייד או'קונור]:

It’s been seven hours and fifteen days

Since you took your love away

I go out every night and sleep all day

Since you took your love away

Since you’ve been gone I can do whatever I want

I can see whomever I choose

I can eat my dinner in a fancy restaurant…

על רגע ההקלטה של הגרסה של שינייד לא יודעים הרבה. אין תיעוד של זה, לא בווידאו ולא באודיו מעבר למה שאתם שומעים בשיר. רק יודעים שהיא הקליטה שני טייקים בסך הכל, מה שאתם שומעים בסינגל זה הטייק הראשון. ממש רגע נדיר בזמן, שהמיקרופון כאילו תיעד. כל הספקטרום של העצב נמצא בשיר הזה. מהדכדוך והקטנות והמסכנות שבהתחלה, עד הכעס והאש בהמשך. הטכניקה בשירה מושחזת כל כך, מקדמת כל כך את הסיפור, את ההגשה.

[השמעת קטע מהשיר]:

All the flowers that you planted, Mama, in the backyard,

All died when you went away

I know that living with you baby….

שינייד הופכת את השיר החיוור של פרינס ל-masterpiece, לבלדת פופ-רוק ענקית, גדולה מהחיים, סוחפת, הכי מרגש שאפשר, אי אפשר להישאר אדישים לשיר כזה.

"Nothing compares" יוצא בליווי קליפ איקוני, עם הפנים של שינייד באקסטרים קלוז אפ, עם הדמעות שזולגות בדיוק ברגע הנכון. Pure nineties moment.

מהר מאוד זה גם נהיה השיר הכי פופולרי בעולם, מקום ראשון במצעדים בארצות הברית, באנגליה, אירלנד, ועוד עשרים מדינות ברחבי העולם. האלבום השני של שינייד שכולל את "Nothing" יוצא, מוכר שבעה מיליון עותקים, הופך לרגע השיא בקריירה שלה.

אבל פרינס, כותב השיר, התלהב פחות. הפעם הראשונה שהוא שמע שבכלל מתוכננת גירסה של שינייד, הייתה כשהוא כבר שמע את השיר המוכן מתנגן ברדיו.

[הקלטה של פרינס אומר]:

A lot of times people think I’m doing Sinead O’Connor songs, when in fact I wrote those songs. I don’t mind fans singing these songs. My problem is when the industry covers the music. There is this thing called “The Compulsory License Law”, which allows artists, through the record companies, to take your music at will without your permission.

לפי חוקי זכויות יוצרים, לאמן מותר לבצע גרסאות כיסוי לכל שיר בעולם בערך, כל עוד הדבר נעשה דרך חברות התקליטים. לאמן שביצע את השיר המקורי אין שום say בעניין, ופרינס קונטרול פריק והמעריץ מספר אחת של עצמו, רותח מעצבים.

שינייד מספרת שפרינס הזמין אותה לבית שלו בחודשים שלאחר מכן. מספרת שפרינס היה מסטול ושיכור באותו ערב, שהוא צרח עליה ואיים עליה, שאם היא משתמשת בשירים שלו היא חייבת לחתום אצלו בתור מיוצגת. היו שם מכות, היא ברחה, הוא רדף אחריה. מאז הם לא נפגשו או דיברו יותר מעולם, ה-demo של פרינס ל-Nothing Compares יצא רק אחרי שהוא מת, ב-2018.

[השמעה של השורה Nothing Compares בביצוע שינייד]

מכאן, כשהיא על גג העולם, הקריירה של שינייד רק תתרסק ותגווע. כשנתיים אחרי ההצלחה המטאורית של Nothing Compares, שינייד מתארחת ב-Saturday Night Live - SNL תוכנית הקומדיה האמריקאית המפורסמת, כדי לקדם את האלבום השלישי שלה.

בניגוד למה שהיא תרגלה בחזרות, היא מחליטה לנצל את הבמה בשידור חי מול כל אמריקה, כדי למחות נגד הכנסייה הקתולית על ההתעללות בקטינים ועל ניסיונות הטיוח.

[מחיאות כפיים. הקלטה של שירו של בוב מארלי - War]

Until the philosophy which hold one race

Superior and another inferior

Is finally

And permanently

Discredited

And abandoned

Everywhere is war

ביצוע א-קפלה מרטיט ונוקב ל-War של בוב מארלי, שהלחין את המילים של המנהיג הרוחני של הרסטה, קיסר אתיופיה, היילה סילאסי ירום הודו. בסוף הקטע המצמרר הזה, או'קונור מחזיקה מול המצלמה את התמונה של האפיפיור יוחנן פאולוס, וקורעת אותה לגזרים בשידור חי.

[שינייד שרה את הקטע מתוך שירו של בוב מארלי]:

We know we will win

We have confidence

in the victory

Of good over evil

[רעש קריעת התמונה של האפיפיור]. שינייד אומרת: Fight the real enemy!

זה היה צעד אחד יותר מדי עבור העולם הקתולי, שהזדעזע מהמחאה, ששלושים שנה אחר כך נשמעת הכי הגיונית בעולם. אולי זה כי היא אישה, אולי זה בגלל השיער. כשהיא הפכה ממישהי שכיף לאהוב, למישהי שלא מחליקה טוב בגרון, היא ממש הפכה לשק חבטות. סופגת כל קללה או עלבון שעולים במוח, והכל לגיטימי והכל במיינסטרים. פשוט הפכה להיות אחת הנשים הכי שנואות בעולם. שינייד הפכה לממש פרסונה נון גרטה בהרבה מקומות. הופעות מבוטלות, תוכניות, טלוויזיה שנגנזות, רשתות של חנויות תקליטים סירבו למכור אותה. הנפילה הייתה אפילו יותר מהירה מהנסיקה.

[קול של כרוז]:

"I’m really proud to introduce this next artist, whose name has become synonymous with courage and integrity. Ladies and gentleman, Sinead O’Connor."

[צרחות של הקהל]

באותה שנה היא חוזרת לניו יורק, למדיסון סקוור גארדן, להופעת מחווה לבוב דילן. כשהיא עולה לבמה, הקהל במשך שלוש דקות לא מפסיק לצרוח. חלק בעדה, אבל הרוב נגדה. היא עומדת שם, שותקת, לא זזה, לא מזיזה את השפתיים, לא ממצמצת כמעט.

כשהלהקה שלה מנסה לנגן בכל זאת את השיר שלשמו הם באו, שינייד מהר מאוד עוצרת אותם. מזכירה לכולם שרק היא אומרת מה לומר.

[הקלטה של שינייד אומרת]:

O.K., trying this up

[הקלטה של שינייד צורחת את מילות הבית הראשון של השיר War]:

Until the philosophy

Which holds one race superior

And another inferior

Is finally and permanently

Discredited and abandoned

Everywhere is war

במקום לרדת מהבמה, היא צרחה אליהם את אותן השורות שהפכו אותה למוקעת כל כך.

רוצה לומר, לא אתם תחליטו בשבילי.

[הקלטה של שינייד שרה]:

Cause Nothing Compares

Nothing Compares

שינייד לא קיבלה עוד חיבוקים מהמיינסטרים מאז. היו לה להיטים, אבל הקריירה שלה לעד תיוותר בצד הפרובוקציות.

"Nothing compares" לעומת זאת רק הלך ונעשה אוניברסלי יותר ויותר עם השנים. מנחם אנשים ברגעי השפל שלהם כבר שלושים שנה ויותר. כריס קורנל, אחד הזמרים הכי גדולים של הגראנץ', הקליט לשיר הזה גרסה משלו לפני שהתאבד ב-2017. לפני כמה שנים, הבת שלו, טוני, שחררה את הגרסה שאתם שומעים עכשיו, מצטרפת לקול של אבא שלה, שכבר לא שם.

[שומעים את השיר ברקע]

מהשנים האחרונות זוכרים לשינייד בעיקר את ההתאסלמות וילד שהיא איבדה לפני שנה בנסיבות טרגיות. שבוע שעבר היא סיימה את חייה. לא פורסמו נסיבות רשמיות, מה שעוד יותר מחזק את ההבנה העצובה שהיא לא יכלה להחזיק מעמד יותר.

זה הסיפור העצוב של שינייד או'קונור והלהיט האלמותי שלה. "Nothing compares to you".

[הקלטה של שינייד שרה את השיר במלואו]:

It's been seven hours and fifteen days

Since you took your love away

I go out every night and sleep all day

Since you took your love away


Since you've been gone I can do whatever I want

I can see whomever I choose

I can eat my dinner in a fancy restaurant

But nothing

I said nothing can take away these blues


Cause nothing compares

Nothing compares to you


It's been so lonely without you here

Like a bird without a song

Nothing can stop these lonely tears from falling

Tell me, baby, where did I go wrong


I could put my arms around every boy I see

But they'd only remind me of you

I went to the doctor and guess what he told me

Guess what he told me

He said, "Girl, you better try to have fun no matter what you do, "

But he's a fool


Cause nothing compares

Nothing compares to you


All the flowers that you planted, mama, in the back yard

All died when you went away

I know that living with you, baby, was sometimes hard

But I'm willing to give it another try


Nothing compares

Nothing compares to you

Nothing compares

Nothing compares to you

Nothing compares

Nothing compares to you

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

14 views0 comments

Comentarios


bottom of page