top of page

האזנה מודרכת - John Lennon - Imagine

50 שנה לאחת מהקלאסיקות הגדולות בכל הזמנים. על קמפיין השלום של ג׳ון ויוקו וקטעים נדירים מההקלטות.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/09/2021.

[פתיח]

קריינת: האזנה…

קריין: מודרכת. האזנה…

קריינית: מודרכת.

שניהם: האזנה מודרכת.

היום נדבר על אולי הקלאסיקה הכי גדולה, אי פעם. שיר הנושא מהאלבום שחוגג 50 שנה היום; "Imagine".

[הקלטה]:

John: I'm on piano for this, so I suppose you’ll be on another keyboard.

Interviewer: Yeah, was this one a ballad?

John: Yeah, come on, I'll teach you.

[ברקע מתנגן השיר המדובר]

אנחנו מתחילים את הפרק שלנו היום בשנת 68', ה"ביטלס" בשלב הזה כבר הפסיקו להופיע והקדישו את הזמן והמאמץ להקליט אלבומי מופת באולפן, כאלה שלא אמורים להיות מוּשרים על במות, בוחנים את הגבולות של הטכנולוגיה באותן שנים, של התודעה, של עצמם, של הגבולות של הפופ כולו. עם הזמן כידוע, ככל שארבעת המופלאים התבגרו אז גם התבגרו והתגברו המתחים והאגו והכסף ומערכות היחסים של פול עם לינדה וג'ון עם יוקו התחילו להרעיד את הקרקע מתחת לרגליים שלהם בקצב מהיר יותר הנה ג'ורג' מרטין המפיק האגדי שלהם מספר:

George Martin: When John had start with yoko he said: "Yoko is now a part at me”. in other words, "As I have a right and left hand, so I have Yoko, that's me. And wherever I am, she is”. And that was a bit difficult to deal with, but you just stood there and her influence will be felt.

ג'ון, שנטש אישה אחרת וילד, ג'וליאן, כדי להיות עם יוקו אונו, מעמיק, במקביל אל הביטלס, במעורבות הפוליטית והחברתית שלו ומבין את מקומו כ"קול של דור", שבאחריותו לא רק להדהד את מה שקורה בנוער, אלא להוביל אותם ולכוון אותם.

ג'ון ויוקו מתחתנים והופכים את ירח הדבש שלהם לאירוע חדשותי, כשהם מכנסים מסיבת עיתונאים במיטה והם מפגינים למען השלום, אירוע בשני חלקים, שנקרא, "Bed-in for Peace".

[מושמעת הקלטה של הראיון]

Reporter: Is there not a more positive way of demonstrating in favor of peace than sitting in bed eating three square meals a day?

John: It's gimmicks and salesmanship, and if that's what will put it across, that's the way to do it

[ברקע מתנגן השיר: "Give Peace a Chance"]

עוד במקביל, הפעילות הרשמית לפחות של הביטלס, לנון ואונו, מוצאים כמה אלבומים אקספרימנטליים וגם את השיר הזה, שמוקלט ב-Bed-in, ממש למרגלות המיטה שלהם. שיר שהופך לסינגל הרשמי הראשון של לנון ולהיט אצל הצעירים, המנון אנטי-מלחמתי, פציפיסטי, למתנגדי המלחמה, הגזענות ולכל שוחרי השלום באשר הם, שיר שרבע מיליון מפגינים נגד וייטנאם, שרו בהפגנה בוושינגטון בנובמבר באותה שנה.

"Abbey Road" ו"Let it Be", האלבומים האחרונים של הביטלס, יוצאים כשהם כבר בפועל לא ביחד, מקרטני היה זה שפירק את הביטלס באופן פומבי, אבל זה היה לנון שבפועל פרש ראשון ופרק את ההרכב שהוא ייסד כשהיה נער. מלבד למתח ולשחיקה שיש בכס המלכות כשאתה בביטלס, לנון הרגיש שהוא חייב להשתמש בקול שלו כדי להיות "איש מכירות של שלום". עכשיו, בכוונה אנחנו לא אומרים "נביא של שלום" או "פילוסוף של שלום", אלא איש מכירות. הוא הסתכל על זה בצורה מאוד פרקטית, שיווק של שלום, מרקטינג, כמותג.

[הקלטה]:

John: I don't belong to any left wing, right wing, middle wing, Black Panthers, white Christians, Protestant, Catholic, or nothing. People say we are naive for trying to sell peace like a bottle of soap, and I wanna ask you, is Mr Ford naive? or is the "Soap powder factory” naive? for sailing the same old soap that is being around for 200 years, but it's a new blue soap, so we are selling "New blue peace”, and we hope some of you buy it, you know, the war is here now.

[ברקע מתנגן השיר: "Hold On"]

אחרי נסיעה ל-LA וטיפול פסיכולוגי חדשני שלנון מתנסה בו, שנקרא ה-"Primal Scream Therapy", הוא ויוקו מקליטים בלונדון את מה שיהפוך להיות אלבום הסולו הראשון של לנון אחרי הביטלס, "ג'ון לנון וה-"Plastic Ono Band", שהם קולקציית נגנים מרשימה שכללה את רינגו סטאר, בילי פרסטון, קלאוס פורמן שהיה חבר של הביטלס עוד מימי המבורג ועוד חברים, כשעל כל הסאונד של הפרויקט הזה, זה אחראי המפיק המוזיקלי הגאון והרוצח המורשע, פיל ספקטור.

האלבום שיוצא בדצמבר 70', הוא אחד החשובים של לנון, שמתעמת בו עם העבר שלו וחוזר בתור אדם מבוגר לטראומות הילדות שעיצבו אותו, למשל בשיר הפתיחה "Mother", על אמא ג'וליה המנוחה וגם על הביטלס כקונספט או חלום שנגמר בשיר "God".

[ברקע מתנגן השיר: "God"]

הביטלס הם היסטוריה, כמו הסיקסטיז, החלום הזה הסתיים, אבל לנון מתגלגל לתוך אידיאל חדש, להיות, כמו שאמרנו – "איש מכירות של שלום ותקווה". המסר יותר חשוב מהמוזיקה.

מרווין ג'יי, ניל יאנג, דילן, שגם מוזכר בשיר הזה. בתקופה הזאת ה"רוק סטארים" הם המשפיענים הכי משמעותיים בחברה ולנון, שהוא כנראה הרוק סטאר הגדול בהיסטוריה, מרגיש שהוא חייב לקחת אחריות על הדור שהוא עזר לגדל.

[ברקע מתנגן השיר: "Power to the people"]

העולם בתקופה הזאת עובר טלטלות וטרגדיות רבות מאוד, בעצם נותן לאקטיביסט הרבה בְמה להתעסק; וייטנאם, תנועת זכויות השחורים בארצות הברית, מלחמת העצמאות של בנגלדש ורצח העם הבנגלי, מלחמת האזרחים בניגריה ואפילו מלחמת ההתשה פה בישראל. לנון התחיל להאמין שעצם המלחמה – הוא הדבר שהוא צריך להילחם. ולא בקרב כזה או אחר, התנגשות או עימות כזה או אחר ברחבי העולם.

ג'ון לנון מהמר ומחליט לסכן את אהבת הקהל שהוא בנה ב"ביטלס" ולצאת בשלל פרובוקציות שהמטרה שלהם היא לקדם את השלום, או לפחות את הדיבור על שלום. לנרמל אותו.

[הקלטה]:

John: They sell war all the time. Every night on telly they sell war and violence, and John Wayne has been selling war since i was a kid. All I'm trying to do is get as much space and song, just to equal the balance of it.

[ברקע מתנגן השיר "Imagine"]

עוד לפני שג'ון ויוקו הכירו, אונו כתבה בשנת 63' ספר שירה שנקרא "Grapefruit", אשכולית. ספר של פואמות ובהרבה מהם מוטיב חוזר. הנה למשל השיר "Cloud Peace".

"Imagine the clouds dripping, dig a hole in your garden to put them in”.

או שיר אחר שנפתח ככה:

"Imagine one thousand suns at the sky at the same time”.

או:

"Imagine letting a goldfish swim across the sky”.

הבנתם.

למרות שהיא לא קיבלה קרדיט בזמן אמת, יוקו הייתה סופר מעורבת גם בעיבודים של השיר וגם במילים. רק 37 שנים אחרי המוות של לנון, יוקו קיבלה את הקרדיט בתור כותבת ומלחינה שותפה של "Imagine".

בסרט "Imagine", שיצא אחרי המוות של לנון, אנחנו מקבלים הצצה לתוך האולפן הביתי של לנון בזמן העבודה על השיר, על האלבום. אפשר לשמוע איך "Imagine" הפך מ'מילים על דף' למונומנט שהוא היום. אז בואו נלך כמו בסרט בעצם, לפי ההתפתחות. הנה ה… הכי ראשוני שיש, ג'ון מראה את המילים בפעם הראשונה לקלאוס, החבר.

[הקלטה]:

Klaus: I've just seen the words of “Imagine”, which are very, very good.

John: Oh, yeah. Well, I'll play them all in about an hour.

Klaus: lovely.

John: It's just go... “Imagine there's no heaven, doodle-oo-doo. It's easy if you try, doodle-oo-doo. No hell below us, doodle-oo-doo. No other sky. Imagine all the people living for today”

השירה והפסנתר מוקלטים כדמוֹ, באותו טייק, בבית של לנון בלונדון. רק הוא, פסנתר ומיקרופון.

[הקלטה של אחת הגרסאות של השיר "Imagine"]

יחד עם פיל ספקטור הם מתנסים בכל מיני צלילים ועיבודים.

[הקלטה]:

Phil: Can you put some of the electric piano in the earphones?

Yeah, there's none.

That's better.

מקליטים גירסה, שומעים יחד ונותנים בה סימנים. הנה למשל גירסה עם תיפוף שמשנה את כל האווירה של השיר ואז הביקורת הפנימית בתוך האולפן, בעקבות הגרסה הזו.

[הקלטה של הגרסה המדוברת מושמעת]

[מושמעת שיחה בין הנוכחים באולפן ההקלטות]:

Phil: It's playing over the rhythm

John: See, I think it would be better if he just played…

Nicky, we can try you an octave higher on the piano, playing the same as me almost

Nicky: Yeah. ok.

John: The bass sounds to trebly

Other member: I actually thought it was best when there was no drums at all

Allen: Yeah, me too. It sounds really nice when I was just listening to it on the piano.

עדיף בלי התיפוף שיכנס אולי במהלך השיר. זה המתופף, אלן וייט מציע. אחרי תשעה טייקים שנזנחו, לנון מתיישב להקליט את טייק מספר 10.

[הקלטה של הגרסה המדוברת]

שיהפוך להיות הטייק שכולנו מכירים. פיל ספקטור מקליט, בדיעבד, בניו יורק את קטעי המיתר המושלמים האלה.

[הקלטה של קטעי המיתר]

והשיר בעצם מוכן.

[הקלטה]:

Yoko: “Imagine” was “one pass” out of him. It crystalized his dream, for the world, it crystalized his idealism, and it was something that he wanted to really say to the world.

בין הקלטת האלבום ליציאה שלו ואחרי שהם צילמו שני סרטים בניו יורק והתאהבו בה. לנון ויוקו עוברים לעיר הגדולה באוגוסט 71' ובניו יורק ירדפו אותו במשך שנים וינסו לגרש אותו חזרה ללונדון. כמובן שם הוא גם יסיים את חייו.

עד כמה ניקסון לא רצה את לנון בניו יורק? במשך כמעט שש שנים לנון התגלגל בין רשויות ההגירה ובתי המשפט, עבר בין ערים וסטייטים, במטרה, להישאר בעיר שהוא ויוקו כל כך אהבו ואיפשהו הוא הרגיש שהכי זקוקים לו ולמטרה שהוא מקדם. לימים נחשף בתקשורת בארצות הברית שה-FBI בהוראת הבית הלבן באופן ישיר, האזינו לטלפונים של משפחת לנון-אונו, תמללו כל ראיון שלו בתקשורת, ניסו להפליל אותו על שימוש בסמים, הכל כדי למצוא עילה לגרש אותו ואת ההשפעה האדירה שלו מאדמת ארצות הברית.

[ברקע מתנגן השיר "Jealous Guy"]

אלבום "Imagine" יוצא והוא הופך לאחד המצליחים בכל הזמנים, מקום ראשון באנגליה, בארצות הברית, במצעדים, בשתי המדינות, יש בו כמה שירים אנטי-מלחמתיים ופוליטיים, "I Don't Wanna Be A Soldier Mama", "Give Me Some Truth" ושיר דיס ממש, שמופנה לפול מקרטני, "How Do You Sleep" וגם הקלאסיקה הגדולה הזו, "Jealous Guy", מיותר לציין ששיר הנושא מתוכו הפך כמובן לאחד הקטעים הכי גדולים במוזיקה, אי פעם, למעלה מ-200 קאברים, לנון מבין, אחרי שלל פרובוקציות שקשורות לשלום, שכשהמסר עטוף בצורה נכונה, בעדינות, בנועם ובתקווה, הוא מצליח לחלחל ולהדהד טוב יותר. "לשים קצת דבש על המסר", הוא קרא לזה.

[ברקע מתנגן השיר "Happy Christmas"]

סמוך לחג המולד באותה שנה, כמה חודשים אחרי שהאלבום "Imagine" יוצא, לנון ויוקו משחררים את אחד השירים הכי יפים שלהם ואחד מהשיאים של קמפיין השלום שלהם, "Happy Christmas - WAR IS OVER" ושוב, בכוונה, קמפיין, יציאת השיר, לוותה בשלטי חוצות, בשתיים עשרה ערים מרכזיות בעולם, עם כיתובים כמו: "המלחמה נגמרה, אם תרצו בכך, חג שמח מג'ון ויוקו". המלחמה כמובן לא נגמרה, אבל לנון ממש חשב כמו איש פרסום, רצה למכור אופטימיות, לדאוג שהיא תהיה במרחב הציבורי. בהמשך העשור הזה, לנון יעבור לא מעט טלטלות; הפרידה הזמנית מיוקו, המעבר ל"L.A", שם הוא ישתף פעולה עם כל המי ומי, אבל מצד שני יצלול לאלכוהול, החזרה לניו יורק, ליוקו וההבנה שלפני הכל הוא איש משפחה. אחרי שהוא מתנזר ממוזיקה במשך חמש שנים ומגדל את שון, הבן שלו, הוא חוזר בשנת 80' עם אלבום מופת אחרון ונרצח בכניסה לבית שלו, בבניין "הדקוטה" בניו יורק. אף תסריטאי לא יכל לכתוב סיפור כמו של ג'ון לנון. "Imagine" הוא פסקול של אופטימיות, של תקווה, של נאיביות במובן הכי טוב שלה וכמובן שלאור סיום חייו המוקדם של איש השלום, האמן ופורץ הדרך הזה. זה רק עצוב ומצמרר עוד יותר.

"Imagine". בן 50.

[השיר מתנגן]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

5 views0 comments

Comments


bottom of page