בפרק הזה דוריס בכתה מרוב צחוק! היה לנו דירוג קרקסי של מלכות יופי ונערות ישראל. כמובן שעסקנו גם ברנא רסלאן ובשאלה הקיימות האם? או האם היא לא? בוט של החמאס. היה גם מלא אריוויזון, ואייטם נחנק מצחוק על דניאל גרינברג.. קיצור תבואו!
תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/11/2023.
קריין: "לא אמיתי! לא אמיתי… לא אמיתי. לא אמיתי! לא אמיתייי!!!! לא אמיתי"
אושרה: שלום, שלום, שלום. איזה יופי, איזה מעלף, הכל פה היסטרי! [צוחק] ברוכים הבאים לפודקאסט האלמותי…
ביחד: "לא אמיתי!!!"
אושרה: ואיתי כאן על המיקרופון האחת והיחידה שאין שניה לה, שקו הלסת שלה יכול לחתוך גם את המתח בין שי-לי עופרי לספיר בורגיל.
דור: [צוחק]
אושרה: דור סגל אלבוקרק.
דור: או שלום, שלום, שלום. שבוע חדש להיות בו, טוב להיות כאן על המייק עם האחת והיחידה שכולנו אוהבים, שכולנו התגעגענו אליה כל השבוע, האחת והיחידה, אוש-רהההה.
אושרה: שלום. ואנחנו הולכות לרכל הרבה מאוד.
דור: ללכת רכיל!
אושרה: כן, כן. ללכת רכיל, לצאת רכיל, ולכן אנחנו צריכות דיסקליימר מותק.
דור: דיסקליימר מותק!
["דיסקליימר מוטק"]
דור: בפודקאסט הזה נדבר על חדשות וידיעות מעולם הבידור שמצאנו ברחבי הרשת. וכמובן שלא נחסוך מכן את הדעות האישיות שלנו לגבי כל אחד ואחת מהם. העורך הדין שלנו, שהוא גם הומו! אמר לנו שחשוב להגיד כמה דברים. אחד, מדובר בפודקאסט למטרות בידור ופוראח בלבד. שתיים, כל מה שנאמר הוא על דעת עצמנו, ואין לראות בו מידע עובדתי כלשהו. מובן? שלוש, על אף כל הלרלרת אין לנו שום כוונה להשמיץ או לפגוע בשמה הטוב של אף אחד. פאטוץ', מתחילות! מתחילות! מתחילות!
אושרה: זה כאילו אנחנו צוות רוקט.
דור: וואי, זה ממש כאילו… הדרך שלנו להשתלט על העולם. ממש.
אושרה: כן, אז דורית פה תעשה מה שהיא עושה הכי טוב והיא תסביר לכם איך לדרג אותנו במדיה, איפה למצוא אותנו, איפה להזמין. תעשי, תעשי, תעשי את זה.
דור: אני בא עם התחנונים. אני רוצה להזמין את כולם. מי שעוד לא נמצא במדיה שלנו, יש לנו יופי של אינסטגרם, בו אנחנו מביעות דעות ועושות דברים מאוד מצחיקים, אז בואו ל… Lo_amiti_ ואם אתן רוצות להיות חלק מקהילה מתפתחת ומפותחת, אתן יכולות להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו, לא אמיתי! בעברית, להצטרף, תצטרפו. ובנוסף לכך, אם אתן רוצות לפרגן לנו ואתן מרגישות שבא לכן להחזיר לנו בחזרה, אז תדרגו אותנו. יש לנו את הספוטיפיי, שם ניתן לעשות שלוש נקודות דרג תוכן זה, רוצות חמש כוכבים, לא פחות. ובנוסף לכך, באפל פודקאסט אפשר להגיב תגובה יפה ומרגשת.
וכמובן, אם יש לכם חבר שגם אוהב רכילות, שגם אוהב לצאת רכיל בעמו בימים אלה, לבוא ולעדכן אותו ש"לא אמיתי" זה המקום להיות בו ולשלוח לינק יפה ולהמליץ המלצה חמה, אני שומעת שחלקכם עושים את זה, וכן ירבו.
אושרה: איזה יופי של הקדמה, ואני גם פה להזכיר לכם שהקסקסנית המדהימה שלנו, מיכל כץ, מזמינה את כולכם לדבר או לתקשר עם החברים שלכם שאולי סובלים מאיזשהו קושי בשמיעה.
יש לה את הפרויקט המהמם שנקרא "Podtext.co.il", שהוא בעצם מערכת AI שמתמללת את הפודקאסטים המגניבים בישראל, ואנחנו מגניבים, אז אנחנו שם.
דור: [צועקת]
אושרה: אז תודה רבה למיכל כץ, והיא כמובן מחפשת מתנדבים שיעזרו לה לתמלל ולעבור על כל מיני טעויות ש-AI, אז לכו, דברו איתה.
דור: פנו אליה.
אושרה: היא מהממת, מדהימה ומרסקת.
דור: ואם אתם רוצים לקרוא את הפודקאסט שלנו לשם שינוי, אז תלכו ל-podtext.co.il זה מעלף לקרוא את זה, זה ממש…
אושרה: מאוד. זה פרוזה.
דור: [צוהלת!] זה פרוזה.
אושרה: אני אומרת לך, מאז מאיר שלו לא התלהבתי ככה מאיזה טקסט כתוב.
דור: אני מה זה מסכימה.
אושרה: אנחנו עם הספר.
דור: עם הספר!!!
אושרה: עמה הספר.
[צוחקות]
אושרה: אוקיי, אנחנו צריכות להתחיל. אז אנחנו צריכים שתביאי לנו את הפתיח, יאללה.
דור: אני מביאה אותו.
קריין: "אני שומעת מכל מקום שאת מרכלת חמודה!!! מתקסקסות!
דור: קיסקסקסקס.
[צוחקות]
דור: אז יש לנו הרבה הרבה רכילות להתעסק בה השבוע.
אושרה: בואי, בואי תפתחי את הפינה.
דור: קודם כל, כולנו, בדגש על כולנו, חווים זמנים קשים. ומה יותר טוב מדרמה משפחתית טובה לצפות בה בזמנים כאלה? ולכן…
אושרה: ואחרי ששבוע שעבר אנחנו היינו עם אנג'לינה ג'ולי ואביה.
דור: נכון, גם דרמה משפחתית.
אושרה: איך קוראים לו?
דור: ג'ון ווייט.
אושרה: ג'ון ווייט.
דור: אז השבוע אנחנו מקבלים משפחה אחרת. משפחת בורגיל.
אושרה: וואו.
דור: שזו משפחה, כידוע, שמכילה גם את ספיר בורגיל וגם את שניר.
אושרה: משפחה כחולת העיניים ושחורת לב.
דור: [צחוק משוגע] לגמרי. אז האחים לבית בורגיל שהיו בערך הגדול בעונה האחרונה, איתם הייתה המתמודדת שי-לי עופרי, אותה הזכרנו בשבוע שעבר, שהיא מאוד דואגת מהמלחמה ורואים שהיא מאוד עסוקה, וזה באינסטגרם שלה.
השבוע גם שילי הייתה מאוד עסוקה באינסטגרם שלה בנושאי מלחמה והסברה, ולכן היא עשתה שאלות ותשובות.
שם מישהו שאל אותה, 'מה בינך לבין ספיר?' כמובן אחותו של שניר, בן זוגה.
ושילי ענתה, 'אני בסדר איתה, אבל היא חסמה אותי.' [צוחק]
אושרה: אוקיי, I'm here for this!
דור: מה זה פה!!
אושרה: קודם כל, זה למה אהבתי את ספיר.
דור: נכון.
אושרה: אני שרופה על ספיר. היא לא נותנת לשום דבר כאילו לעבור חלק. היא יש לה דעה, והיא, מה שנקרא, מביעה אותה באמצעות חסימה עסיסית באינסטגרם שלה.
דור: זה די פיפי, בעיקרון… כאילו, אני לא יודעת מה להגיד על זה, בגלל שמצד אחד כאילו… יש לה את כל הסיבות שבעולם.
אושרה: נכון.
דור: שי-לי עופרי, אחת הבאמת… יצורות.
אושרה: פרסונה נון גרטה.
דור: ממש.
אושרה: כאילו, לא רצויה.
דור: לא, תחשבי תחת שולחן הקידוש שלך את יושבת ומופיעה לך שי-לי עופרי.
אושרה: לא, לא, זה באמת לתת לה מהלומה עם חמצוצים.
דור: [צוחקת]
אושרה: מהלומה עם חמצוצים. את זוכרת שהיא גנבה לסתיו קציר את החמצוצים?
דור: לסתיו, כן.
אושרה: איכ עד היום אני שונאת אותה על זה. בכל אופן. אז כאילו, אני אומרת, בהנחה שאני הייתי כאילו… זה היה קשור לאיך אני רואה את המציאות ואיך אני קורא… כאילו, לא הייתי מתערבת בזוגיות של אחים שלי בחיים בצורה כזאת.
דור: כן.
אושרה: גם אם לא הייתי סובלת את הבן זוג של אחי או את בן הזוג של אחותי, אין, בחיים לא הייתי מסוגלת לחסום אותו באינסטגרם.
דור: כן, זה מוזר.
אושרה: אני יכולה לא לאהוב אותו, אני יכולה לא לדבר איתו, אבל להגיע למצב של חסימה זה וואו.
דור: זה מאוד מוזר לעשות חסימה בתוך המשפחה, בעיקר שאת חייבת גם לראות אותה, זה לא שאתם הפסקתם עכשיו לראות אחת את השנייה וזהו, לא תתראו.
אושרה: נראה לי היא עדיין מאוהבת באחיה. [צוחק]
דור: יש מצב, זה כאילו התנהגות קצת אובססיבית.
אושרה: התנהגות מאוד מאוד מוזרה. אבל ספיר בעצם פרסמה תגובה לפרסומים האלה, כי זה מה שנקרא… זה בער בשדות קוצים.
דור: היא הייתה חייבת.
אושרה: מה שנקרא הסנה הבוער. אז התגובה שלה הייתה 'מה שטוב לאחי טוב לי. אני בוחרת שלא לוקחת חלק ב"משחק" הזה, במרכאות, חוץ מלחסום אותה. "כתבתי לשי-לי הודעה פרטית ושאני רוצה לפתור את העניין ולשים את זה מאחורינו, אבל היא לא ענתה לי".
דור: טוב, כי חסמת אותה כפרה, היא לא יכולה לענות. זה מהות החסימה.
אושרה: אני אגיד לך מה יכול להיות. יכול להיות שכאילו על פניו, בגלל ששי-לי היא זאת שחשפה את החסימה,
דור: כן.
אושרה: אז זה יכול להשתמע שכאילו ספיר היא הבן אדם היותר אגרסיבי, היא האגרסור בנושא הזה.
דור: כן. אני לא בטוחה.
אושרה: אבל יש מצב ששי כאילו עושה לה…
דור: לוחמה פסיכולוגית כזה.
אושרה: לא, שמביאה לה דקירות וזה ולוחצת אותה כזה לקצה, ואז כזה… "אני טובה עם ספיר, אבל אולי לספיר יש בעיה איתי." ואז כאילו כשספיר כותבת לה הודעה פרטית, היא לא עונה לה.
דור: כן.
אושרה: ואז כאילו, אתה מבין, היא רוצה אולי, שי, באיזשהו מקום לשמר את הדיסטנס, אולי זה גם עוזר לה להרחיב.
דור: זה עוזר, להן, לשתיהן. מדברים עליהן.
אושרה: כן, מדברים עליהם. אבל אולי זה גם עוזר לשי עם היחסים שלה עם…
דור: שניר.
אושרה: שניר. יכול להיות שהם ביחד הופכים להיות צוות מול זה. תמיד שיש לך מישהו שאתה נגדו, אז כאילו זה שתיכן מול העולם.
דור: זה מקרב.
אושרה: כן.
דור: אני רק רוצה להגיד, "רשת", אתם כל כך לא עם האצבע על הדופק. איפה הליהוק של כל הבנות האלה לעשות סדרה, הבורגילים? יש שם את אברהם, יש שם את… איך קוראים לה? ספיר, יש שם את שניר ויש שם את שי-לי. זה ממש סדרה מעניינת, אני חושבת.
אושרה: אני הייתי צופה ברמות.
דור: לגמרי. הדרמה המשפחתית שכולנו צריכות, איפה נסרין עגלה ואיפה זה?
[צוחקות]
אושרה: וואו, אז טוב, אנחנו מחכות להתפתחויות.
דור: בהחלט, ואנחנו נעדכן בהן.
אושרה: החלום שלי זה שספיר תגיע לחתונה בשמלה לבנה.
דור: [קול בהלה]
אושרה: אני מתה.
דור: וששי-לי תגיד לה, 'מאיפה יש לך חבר חדש?' רק באוקטבות הרבה יותר גבוהות.
אושרה: כן. טוב, בסדר, עד כאן עם שי-לי אופיר וספיר.
דור: נכון, כמה חבל.
אושרה: אנחנו עכשיו עוברים לאייטם הבא. אנחנו בעצם שמחות לבשר על הולדתה.
דור: הריון בביצה.
אושרה: לא הולדתה, אבל אף אחד לא נולד, נכון?
דור: עדיין לא, אבל יש הריון.
אושרה: עדיין לא נולד, אבל יש כמה הריונות.
דור: נכון.
אושרה: הראשונים הם הזוג שכמעט נכנס לפינה שלנו בשבוע שעבר, אבל…
דור: ממש רגע אחרי הם הכריזו.
אושרה: ממש, ממש, ממש רגע אחרי. אז לי בירן ואליאנה תדהר פרסמו שהם בהריון ראשון!
דור: נכון. זה די בשורה משמחת. ראיתי את כל האנשים שהם צופי פני עתיד וישר ידעו להגיד שבגלל זה היא לא הייתה בפסטיגל. חמודים, גם אני יודעת לעשות סיבה ותוצאה. לא אמרתם את זה יום לפני שהיא הודיעה על זה שהיא בהריון, חמודים!
אושרה: בגלל זה היא לא עשתה פסטיגל, גם מה שנקרא מזל שהיא לא עשתה פסטיגל כי הוא בוטל.
דור: כן. [צוחקת]
אושרה: תשאלי את נועה קירל, החשבון בנק שלה עד עכשיו בוכה.
דור: לגמרי.
אושרה: ומתייסר. כן, אז לי בירן ואליאנה תדהר, המון המון מזל טוב. ויש לנו עוד הריון.
דור: נכון, הריון חדש ומאוד, מאוד, מאוד, מאוד מעניין. האנשים האהובים, הצמד האהוב כל כך בפוד והיינו מדברים עליהם המון, אליקו ולירז מצפים לילד ראשון.
אושרה: זה ממש מסביר הרבה דברים.
דור: בהחלט.
אושרה: כי היו כמה פרקים ברצף שדיברנו על פרידה ועל התקרבות ואז רשימת, את זוכרת את הביו באינסטגרם,
דור: כן!!!
אושרה: שכזה, אני שייכת לזה, הוא ש…
דור: 'אתה בעלי האהוב.'
אושרה: כן, כל מיני כאלה. ואז כזה, אולי זה מסביר כי אולי הם נפרדו ואז היא כזה באה אליו, "מאמי, אני בהריון". אז כזה, טוב, אנחנו צריכים כאילו לחזור להיות ביחד ואז הצעת נישואים.
דור: בכותל.
אושרה: ואז בום, בייבי.
דור: בייבי. זה די מסתדר כרונולוגית. אני רוצה להגיד שדווקא את ההריון הזה, הפוד כן חזה ואמרנו שהאם יכול להיות שהפרידה קשורה אולי אלא להריון.
אושרה: כן? אמרנו את זה?
דור: כן, אני חושבת שאמרנו את זה אז בזמן אמת.
אושרה: אני לא בטוחה שאמרנו את זה על אליקו ולירז.
דור: על החזרה. אני די חושבת, אבל טוב, יכול להיות שלא. אנחנו נחזור לזה וננסה להבין.
אושרה: נראה לי שאנחנו דיברנו על דניאל גרינברג אולי.
דור: יכול להיות.
אושרה: אני לא חושבת…
דור: אני לא חושבת שהיא בהריון.
אושרה: אה?
דור: מאיפה היא תהיה בהריון?
אושרה: משמן שלום הבית.
דור: משמן שלום הבית.
אושרה: עשה ת'עבודה שלו.
דור: עשה ת'עבודה. טוב, אז בכל אופן, הנה, ילדים חדשים.
אושרה: אגב, אנחנו העלינו את זה לקבוצה שלנו והתגובות היו פיפי פישתונה.
דור: טוב, את גם שאלת למי יש לק יותר יפה.
אושרה: פיפי פישתונה.
דור: [צוהלת!]
אושרה: כי בתמונה שהם פרסמו, אז לשתיהם יש לק, דיט עם אדום ואליקו עם שחור. ואז גם מישהו רשם, 'וואי, לא ידעתי שספיר בורגיל'.
[צוחקות]
דור: וואי, מזל טוב לספיר בורגיל [צוהלת!]
אושרה: היה שם תגובות פיפי, אנחנו מפצירות בכם להיכנס לקבוצה שלנו ולקרוא כי אתם מצחיקות מאוד.
דור: כדאי לכם. נכון.
אושרה: אוקיי, אנחנו צריכים להודיע על משהו שקשור לטלוויזיה. לא יהיה לנו היום פינת "תעביר את השלט" ובגלל שאין לנו מספיק אייטמים שם, אז דחפנו את זה כזה ככה למתקסקסות. אז בעצם "רשת" מודיעה על דחייה עד למועד לא ידוע.
דור: עד לא ידע.
אושרה: שהתוכנית שבה הייתה עתידה להנחות נועה קירל.
דור: נכון. "סטאר אקדמי".
אושרה: "סטאר אקדמי". שזה בעצם משתמש בבית של "האח הגדול" ולשים שם הרבה זמרים, ולשחק אותה…
דור: לקוות לטוב.
אושרה: לשחק אותה שזה כאילו סביב המוזיקה, ובתכלס כולנו היינו רואים את זה בשביל הריבים של כל הזמרים to be.
דור: לגמרי.
אושרה: כן.
דור: עוד אובדן לנועה קירל בעקבות המלחמה.
אושרה: נועה קירל לא מפסיקה לחטוף.
דור: ממש. היה לנו את הפסטיגל שכנראה גרע מחשבונה מיליון שקלים שהיו אמורים להיכנס אליו, וכעת הפרויקט הזה, שאני לא יודע כמה הייתה אמורה להרוויח עליו, אבל אני מניח שסדרי גודל מאוד גדולים.
אושרה: החטוף ה-244 זה החשבון בנק של נועה קירל.
דור: תכלס.
אושרה: יואו, איזה בדיחה שחורה.
דור: [צוחק]
אושרה: יואו, לא, לא, לא.
דור: זה רק בדיחה, זה הומור, זה הכל הומור.
אושרה: כן, סקראץ', סקראץ', מיי לאסט… מיי לאסט סטייטמנט, לא התכוונתי להיות מצחיקה. [צוחק]
אושרה: טוב, אנחנו עכשיו בפינת דניאל גרינברג.
דור: דניאל גרינברג, כן. וואי פינת דניאל גרינברג מאבדת את זה.
אושרה: וואי, זה קורע כי כששלחתי את זה בקבוצה שלנו הפרטית, אני השתנתי ברצפה.
דור: האמת שגם אני… למה את מפרסמת את זה, דניאל גרינברג?
אושרה: דניאל גרינברג פשוט מתקשרת לעולם את כל מה שאני חושבת על ילדים.
[צוחקות]
אושרה: אוקיי, אז מה שאנחנו רואים פה זה בעצם שדניאל גרינברג מאבדת את זה על הבת שלה, מיאל.
דור: מיאל.
אושרה: דניאל ומיאל.
דור: מיאל.
אושרה: הילדה בעצם התעקשה בבוקר על לוק אחר ממה שהאמא בחרה לה.
דור: [צוחק]
אושרה: דניאל בחרה לה עכשיו, לא יודעת מה, מעיל טרנץ' וזה, והילדה אמרה 'לא! מאמי שלי, אני רוצה חצאית עיפרון וגופיית ספגטי'.
דור: וכובע גרב. קיצר, דניאל חטפה את החפפה, התעצבנה עליה.
אושרה: כן, רצתה לשים אותה בתוך… לא, אני לא אגיד את זה, זה לא הזמן לבדיחות על…
דור: רצתה לשים אותה בפנימייה.
אושרה: על פגיעה בילדים, [צוחקות] רצתה לשים אותה במזוודה בירקון.
[צוחקות]
דור: כאילו אני… פשוט… העניין הוא…
אושרה: [צוחקת עדיין] לא יכולה… אני לא יכולה כשאני מצחיקה את עצמי.
דור: כן, זה שובר פה שיאים, אבל דניאל גרינברג, אני רוצה להגיד שכאילו, היא סיפרה על כל מיני עימותים שיש לה עם הילדה, שכל הזמן הן לא מצליחות להיות… כל הזמן הילדה רוצה משהו אחר דווקא, אז היא הביאה איזושהי הדרכת הורים.
אושרה: היא הביאה מדריכת הורים. כן, הילדה שלה לא רצתה ללבוש את ה… לוק. וואי, אלוהים ישמור.
דור: היא קורעת.
אושרה: אני פשוט הייתי… לא יודעת, מה היית עושה בתור ילדה? מה אכפת לי מה לבשתי?
דור: תראי, אני חושבת שיש את הילדים האלה עם הדעה, אבל מצד שני כזה… גם מה אכפת לך, דניאל גרינברג, שתלבש כובע ים, מה אכפת לך?
אושרה: נראה לך שאמא שלי כאילו, החד הורית שעובדת באיזה שתי עבודות כדי לפרנס משפחה, כאילו, באשדוד הבנויה, בשיכון של מעברה, אומרת לי מה ללבוש בבוקר? מעניין לה את התחת מה אני לובש בבוקר. 'שים את החולצת בית ספר, סע, סע לי מהעיניים, תיקח את הפרוסה עם החביתה וסע לבית ספר, י'דבע!'
דור: דניאל גרינברג לא ככה, היא חשוב לה!
אושרה: לא, היא התעצבנה עד לרמה שהיא פנתה למדריכת הורים.
דור: ומה המדריכה, אמרה אושרה?
אושרה: דניאל רדי מהעץ, כפרה, רדי מהעץ.
דור: היא אמרה לה, 'אם זה לא קשור לערכים, לא שווה להילחם איתה.'
אושרה: סליחה?!
דור: סליחה!
אושרה: סליחה?! הלבוש זה לא ערכים? זה הכי ערכים.
דור: זה ערכים של דניאל גרינברג.
אושרה: דורין אטיאס has left the chat. has left the group.
דור: כאילו, זה ערכים שמובילים את דניאל גרינברג באיזשהו אופן, כנראה.
אושרה: כן, אבל המדריכה אמרה לה, 'חיים, אם זה לא קשור לערכים, די, תשחררי את הילדה, תני לה לבחור לעצמה את הבגדים'. וגם לדניאל גרינברג אני רוצה להגיד לך, כפרה, תתעסקי בלבשל פתיתים, תניחי לילדה, תצאי לחופשה כמו שאת אוהבת, צאי לחופשה ארוכה.
דור: כן, מיקונוס, משהו.
אושרה: משהו.
דור: רואים שהקרבה לילדים לא עושה…
אושרה: לא, לא.
דור: לא עושה לך טוב! [צוחקת] אני בוכה מהאייטם הזה! לא ציפיתי!
אושרה: דניאל גרינברג. טוב, אם דניאל לא הספיקה להתעצבן רק על הילדה שלה, מיאל, אז דניאל התעצבנה השבוע גם על ערביי ישראל.
דור: נכון, גם על ערבים היא התעצבנה.
אושרה: וואו.
דור: היא הייתה עם מיאל. [נאמר במבטא אמריקאי]
אושרה: מיאל.
דור: [צוהלת] בפארק, למרות שמיאל לא רצתה, היא הכריחה אותה, סתם! הלכה לפארק, ואז היא אומרת שכשהם היו שם, ובזמן שהיא הייתה איתם, היו גננים ערביים שהחזיקו מן הסתם מזמרות, לא יודעת מה שמחזיקים גננים, כלי עבודה וזה איים עליה, ולכן היא יצאה עם סטורי.
אושרה: שעיריית רחובות חייבת לעשות משהו בנושא, נכון?
דור: כן. שחייבים לעשות משהו בנושא. והיא אומרת שהיא חוששת להיות עם הילדים שלה בפארק ליד גננים ערביים שמחזיקים כלים בידיים.
אושרה: למה היא חוששת? היא לא שכרה כאילו עכשיו אבטחה?
דור: אבטחה, נכון, יש להם אבטחה.
אושרה: יש להם אבטחה, ממה היא חוששת? זה פשוט נראה לי פשוט אופורטוניזם קלאסי של דמות שעכשיו היא יוצאת ב… את יודעת, זה גוזמאות והכללות קשות. כאילו כולנו נורא נורא רגישים בזמן הזה.
דור: מאוד. גם אני כן מבינה אותה, גם אני. אני שומעת פתאום ערבית, אני טריגרד, זה לא שאני אומרת אני שונאת, אבל אני טריגרד.
אושרה: גזענית מגעילה, לבנה, פריבילגית! סתם לא.
דור: מה לעשות? תקשיבי, אחרי שאתה רואה את הסרטונים האלה, שאתה שומע אותם אומרים…
אושרה: גם אני לא רוצה לסיים בתוך מיקרו וגם אני לא רוצה כאילו שיעשו לי את מה שעשו בבארי.
דור: בדיוק.
אושרה: אהממה. כשאתה בן אדם כאילו שמשפיע על דעת קהל, אתה לא יכול לצאת בסטורי כזה. כאילו, אם את חושבת דבר כזה, נגיד ואת רוצה להיות גזענית בדלת אמותייך, אז תסעי לעירית רחובות ותבקשי שיעשו משהו, לא יודעת. מה יענו לך, כי אני לא חושב שזה חוקי בכלל למנוע עבודה מהאנשים.
דור: לא נראה לי.
אושרה: אבל ללכת ולפרסם את זה בסטורי, קודם כל יש לך אבטחה, לא לבוא עליהם.
דור: ממש.
אושרה: דבר שני, אם זה ממש מפריע לך, את ממש לא חייבת להוציא את הילדה לגן שעשועים ציבורי, תקני לה טרמפולינה לחצר שלך. ודבר שלישי זה כאילו, את ממש עוקבים אחריך הרבה הרבה מאוד אנשים, כולם סופר רגישים, זה לא הזמן להלחיץ גם בני אדם על…
דור: שגם ככה לחוצים.
אושרה: כן, על ערבים שעובדים כאילו בגינות ציבוריות. כאילו, נראה לי שאנחנו מספיק בוילינג.
דור: לגמרי. אני גם רוצה להגיד שסתם להבדיל אלף הבדלות, אני ירדתי באיזה יום שהיה אזעקה פה בתל אביב בפלורנטין, ואני ובן זוגי רצנו ופתאום קלטנו שאחד העובדים של העירייה מצלם וצוחק ומעלה כאילו ללייב וטיק טוק. ודיווחנו לעירייה והם השיבו לנו שפיטרו אותו. אבל זה ממש נגיד לא סבבה, כאילו…
אושרה: למה זה לא סבבה? אבל אם אתה רץ בצורה מצחיקה גם אני…
דור: לא, הוא צילם את כל האנשים שרצו וצחק עלינו.
אושרה: אם הייתי רואה אותך רצה למרחב מוגן, הייתי בזמן הזה מעלה טיק טוק, בטח. בטח רצת כמו כאילו נשית.
דור: למרות שאני מזה יודעת לרוץ.
אושרה: אני בטוחה שאת יודעת לרוץ, אבל את רצה כמו אנפה. בטח, את לא רצת כמו טיגריס.
דור: רצה, רצה, רצה. [צוהלת!]
אושרה: את רצת כאילו… את יודעת…
דור: איזה אנשים רצו לתת לו מכות, אבל היה אזעקה, אז כולם רצו. זה היה מאוד…
אושרה: טוב, אני ממש שמחה שנמנעה ממנו פרנסתו. כאילו, כמובן שכל מה שאני עומד עכשיו זה בצחוקים והכל, למרות שזה ממש מצחיק לראות את דוריס רצה.
[צוחקות]
אושרה: אבל כן, אני מניחה שלא חסר אנשים ערבים, גם ערבים ישראלים וגם אנשים עם אשרות עבודה שהם פשוט מחזיקים בדעות שאנחנו לא מכבדים בלשון המעטה.
דור: כן.
אושרה: טוב, אבל מי שממש התעצבן מהסטורי שדניאל העלתה… הוא יוסף חדאד, שהוא כזה… הוא עושה מלא הסברה כזה למדינת ישראל, הוא מדבר בערבית לערבים, גם… פשוט קול מאוד מאוד שחשוב לשמוע. הוא עושה עבודה מדהימה.
דור: נכון.
אושרה: והוא בעצם עונה לדניאל ואומר, "אסור בשום אופן להכליל, זה בדיוק מה שהקיצונים רוצים שיהיה."
דור: ובזה הוא צודק.
אושרה: הוא צודק.
דור: כי הם רוצים לסכסך בינינו.
אושרה: כאילו, זה פשוט… תחום ממש אפור, גם היא צודקת קצת, גם הוא צודק, אבל היא פשוט לא צריכה לעשות את זה בסטורי שלה.
דור: נכון. כמו שאת אומרת, שניהם צודקים באיזשהו אופן, אבל אין ספק שהוא צודק בצורה הציבורית והיא אולי צודקת בצורה הפרטית שלה.
אושרה: נכון. אז דניאל הגיבה לו.
דור: נכון. היא אמרה, "אתה עושה עבודה מדהימה למדינה ואני מאוד מעריכה אותו", אבל כמובן שהיא לא התנצלה. כי היא לא אוהבת לקחת אחריות. דניאל אף פעם לא לוקחת אחריות.
אושרה: נכון.
דור: כמו ביבי גם, דניאל.
אושרה: נכון. היא כאילו אומרת שהיא דואגת וחרדה וזה זמנים קשים והיא אמא לשני ילדים והיא רוצה כאילו לדאוג שהילדים שלה יהיו בטוחים ושלבים ושלמים. וכזה מן. כאילו, תודה רבה על כל מה שאתה עושה למדינה, אני מאוד מאוד מעריכה אותך, אבל אני הולכת להמשיך להפיץ את דעותיי.
דור: כן, בהחלט.
אושרה: תודה רבה לדניאל גרינברג, וליוסף חדאד.
דור: לגמרי. ואם אתן רוצות, יש לנו פה אייטם שמשלב את שני האייטמים האחרים. גם עצבים וגם ילדים.
אושרה: יאללה, לכי על זה.
דור: אני רוצה להציג את שר פיטנס שיש לה ילד בן שלוש, שמו היה ליאו עד לא מזמן. ועכשיו בעקבות המצב, היא התייעצה עם רב התייעצות רוחנית והחליטה שלילד ליאו, עם השם האמריקאי, בואו ניתן ונתגאה בישראליות וביהדות שלנו וניתן לו שם עברי בגיל שלוש, אני חוזרת.
אושרה: היא החליפה את שמו בגיל שלוש.
דור: בגיל שלוש היא החליטה להחליף את שמו לאליה אריה.
אושרה: אה, איזה יופי התרגום מליאו לאריה.
דור: מקסים, את יודעת אנגלית, ניכר.
אושרה: ניכר.
דור: קודם כל, שר פיטנס, אני לא זוכרת שזה מהמקורות שר. האם זה קיצור של… שרה?!
אושרה: סליחה, שר זה לא מהמקורות?! שר זה המקור!! שר מההגדה.
דור: ההגדה. היא אומנם ותיקה כמו התנ"ך, אבל היא לא הופיעה בתנ"ך, שר. אולי זה על שם ה-share מכפתור הפייסבוק, שעושים share. אני גם לא חושבת שזו מילה עברית. אני די בטוחה שקוראים לה שיר.
אושרה: שיר. שיר המכשיר.
דור: שיר המכשיר. שיר אימונים, שיר פיטנס.
אושרה: אז כן, שר החליטה לעשות מעשה מאוד מאוד… מה שנקרא, לטובת… לא יודעת מי. לא יודעת מה, הרוח הישראלית, הציונית והיהודית.
דור: נניח?
אושרה: אני לא יודעת מה זה.
דור: על חשבון בנה בן השלוש!!!
אושרה: ליאו, ליאו, היי, אתה שומע חמוד שלי, כבר לא קוראים לך ליאו, קוראים לך אליה אריה.
דור: אריה! אריה! אריה!
אושרה: הוא לא עונה. גש להנה, אריה!
דור: אבל היא אומרת אליה אריה?
אושרה: בטוח, היא קוראת לו אליה אריה, פשוט נראה לי זה היה לה גס מדי, אריה.
דור: אריה, פשוט… [צוחקת]
אושרה: 'אני אשאיר לך את הליאו, אבל בשם ביניים כולם יקראו לך אליה. ליאו אליה'.
דור: ותחשבי שכזה, יש לו בטח מגירה בגן ותיק שכתוב עליו "ליאו" והוא מכיר את השם שלו.
אושרה: זה שר פיטנס, כנראה יש לו גם חלוק עם השם שלו. כנראה יש לו גם נעליים עם השם שלו, כנראה שהכל עם השם שלו.
דור: מי שרוצה, בגדים של ילדים בגיל שלוש, שר הולכת לזרוק הכל ולקנות חדש כי היא צריכה להתאים את השם עוד, אז תלכו מתחת לבית שלה ותאספו.
אושרה: טוב, בהצלחה לאליה אריה.
דור: אליה אריה, כן. מסכן הילד, באמת.
אושרה: מסכן. טוב, האייטם הבא, אנחנו רוצים לדבר על אביבית בר זוהר. אביבית בר זוהר בעצם פרסמה השבוע בסטורי שלה שהיא החליטה לטוס לשבועיים למיאמי כדי, ואני עושה עם הידיים, מה שנקרא במרכאות, "לגייס תרומות".
דור: בטח. הגייסת, doner, היא ידועה כגייסת תרומות, אביבית בר זוהר, הרי ו…
אושרה: כן, באמצע מלחמה, הדבר הראשון שאתה עושה זה לעלות על טיסה למיאמי לשבועיים כדי לגייס תרומות.
דור: בטח. מה אני אגיד לך? אם את רוצה לא להיות בארץ, זה ממש לגיטימי. פשוט תגידי, 'טסתי כי אני צריכה קצת אוורור', 'טסתי כי אני צריכה…' אל תחרטט, אל תפלששי אותי, אביבית בר זוהר, אני לא עשו אותי אתמול.
אושרה: זה מרגיש מגה פלש. ואגב, אני, כל ההומואיות שאני מכירה שנוסעות למיאמי הן נוסעות לעשות שם דברים אחרים, לא הייתי קוראת איזה גיוס תרומות, הייתי קוראת איזה [צוחקות] מסאז' פלוס הפי-אנדינג.
דור: דברים אחרים?
אושרה: כן. מיאמי זה… האם מיאמי היא יעד לגיוס תרומות? הייתי אומרת ניו יורק, הייתי אומרת לוס אנג'לס, מה יש במיאמי?
דור: נדבני מיאמי, מי ייתן? כאילו, לא יודעת. לא יודעת מה יש במיאמי. אז כן, אביבית בר זוהר, אם ככה קוראים לזה היום, "לגייס תרומות", אוקיי.
אושרה: גיוס נעים.
דור: גיוס נעים. [צוחק] ממש.
אושרה: הפרחים לצה"ל…
דור: הפרחים לצה"ל.
אושרה: הפרחים לצה"ל והטובות לצנחנים, לא יודעת, אני לא מכירה איך זה הולך.
דור: אני לא מכירה את המשפט הזה, אני מכירה 'הפרחים לצה"ל'.
אושרה: אביבית, תודה על תרומתך.
דור: תודה, תודה. כל עם ישראל לא נעמד על הרגליים האחוריות. טוב, עכשיו המצב לא משפיע רק על אביבית בר זוהר שנאלצה לגייס תרומות במיאמי, הוא משפיע גם על כל מיני ישראלים שמתחילים… שוב, במצב של מלחמה זה מאוד הגיוני שהנפש שלנו תחפש כל מיני רמזים וכל מיני הרמזים, ובאמת מופיעות לנו לא מעט תמונות במדיה שאנחנו צורכים ואנחנו רואים תופעה בזמן האחרון של ישראלים שמתחילים לראות בלוקים של סלב דגלים. בלוקים של סלאב ובדברים שמוציאים בכל מיני חברות אופנה. הדוגמה הראשונה שתופסת אותנו היא חברת "זארה", שמה עשתה?
אושרה: אוקיי, חברת "זארה" פרסמו תמונה מהקולקציות הולידייז שלהם, שזה פשוט דוגמנית לבנה, למראה, לובשת סריג שחור עם צעיף ירוק עז ומאחוריה דלת אדומה גדולה. הדבר יצר רצף של צבעוניות מאוד מאוד מסוימת, אדום, שחור, ירוק ולבן, שהם יוצרים את… דגל פלסטין!
דור: דגל פלסטין! אבל גם את דגל איטליה.
אושרה: מה זה פלסטין? פלסטין זה לא המדינה. סתם.
דור: כן, אבל כאילו, באמת נהיה שם כזה פשוט מלחמה בתגובות.
אושרה: כן, בין הפלסטין לדגל. כאילו, יכול להיות שהרבה אנשים כזה הגיבו בגלל שכולם ראו שם כזה אימוג'ים של דגלי פלסטין. יכול להיות שזה… לא יודעת מה לחשוב על זה, זה פשוט היה מגוחך כי כשזה יצא, אני גם נכנסתי והגבתי. כאילו מי שנכנס עכשיו לפוסט של "זארה" ורואה כאילו אושרה הגיבה כזה דגל ישראל.
דור: כן?
אושרה: בטח, מה, אם יש מלחמה, אני שמה.
דור: מה, סתם בשביל הזה? לא האמנת שזה קשור, אבל אמרת יאללה.
אושרה: בשביל הצחוקים. בטח! אם יש עכשיו מלחמה של דגלים, אני באה
דור: צודקת.
אושרה: אני באה, [שרה: סלנו על כתפנו ראשנו עטורים] כן, אני לא… אני רוצה להיות איפה שהאקשן.
דור: צודקת, את צודקת.
אושרה: בטח, אל אל ישראל.
דור: באמת, הדגל שאנשים כאילו ראו בפוסט הזה, דגל פלסטין ומלא הגיבו וזה גרר כאילו מן סוג מסוים של סוגת… לא יודע, סוגת אינטרנט, שאנשים פשוט התחילו להעלות כזה קמפיין של ויקטוריה בקהאם שמישהי לובשת ירוק אדום והיא שחורה. כל מיני דברים כזה…
אושרה: תראי, אני מבינה, אני מבינה את הסימבוליות, כי זה באמת יצא גם אצל ויקטוריה בקהאם וגם אצל "זארה", זה היה מאוד כזה "קולור בלוק".
דור: נכון. למרות שנגיד שזה צבעים של כריסמס יפות שלי.
אושרה: וזה מה שרציתי להגיד. כאילו, בתור אחת שגרה בארצות הברית, עשיתי שם תואר שני, העיר לובשת ירוק, אדום, שחור ולבן. זה כאילו החורף כאילו של הכריסמס, השחור, כי שחור זה תמיד אלגנטי, אדום וירוק, זה ממש הצבעים. כאילו, מה תעשו עכשיו, תחרימו את "גוצ'י"?
דור: נכון. וגם אני רק מזכירה, באמת בתגובות, אם אתם רוצים לראות בתגובות לפוסט הזה, אנשים פשוט שמו את כל הדגלים שיש בהם ירוק, אדום, לבן ושחור, ומלא כאלה יש.
אושרה: יש מלא.
דור: לא נראה לי ש"זארה" עכשיו חשבו 'בואו נשים את האישה הלבנה מול הדלת האדומה, שימו לה צעיף ירוק דגל פלסטין'.
אושרה: כאילו, וגם אם אנחנו ממש נכנסים עכשיו כזה לעולמות הריטייל ועולמות הקמפיינים, זה דברים שלוקח הרבה זמן לצלם. הפריטים האלה, הם התחילו את הייצור שלהם בעונה הקודמת בכלל.
דור: נכון.
אושרה: "זארה" לא מחליטים היום למחר כאילו מה הולך להיות הקולקציה. הרי שרשרת התפעול של הדבר הזה והלוגיסטיקה היא ארוכה מאוד. התכנון, והנדסת בדים והגזרות ואז לעשות…
דור: לתכנן את היום צילום, לתכנן מי הדוגמן, כאילו זה לוקח זמן.
אושרה: זה עוד החלק הסופי, אני מדבר איתך על השרשרת, הלוגיסטיקה, מהייצור של זה בהודו. [צוחק] אלוהים יודע שזה לא מיוצר בספרד.
דור: בדוק שלא.
אושרה: כאילו, לוקח ממש הרבה זמן, הרבה לפני שהמלחמה התחילה, אז האם הקמפיין הזה היה מכוון לפלסטין? סביר מאוד שלא.
דור: ובנוסף לכך, אנשים כמובן גם ראו את דגלי ישראל בדברים, כמו למשל בפוסט שהעלתה קיילי ג'נר עם כחול לבן.
אושרה: וגם "זארה" העלו אחר כך כאילו…
דור: פוסט כחול לבן.
אושרה: פוסט כחול לבן. אגב, לפוסט כאילו של "זארה" המקורי, הגיבה גברת מיכל אנסקי…
דור: מיכלסקי.
אושרה: מיכלסקי, שיתוקיטיס, "הנזק שיצרתם עכשיו ייזכר לדורות".
דור: לדורות! שהם שמו תמונה עם, במקרה, משהו שיכול להיות צבע של דגל פלסטין.
אושרה: We wish you a Merry Christmas מיכל אנסקי.
וגם יעל פפר גולדמן הגיבה, "תתביישו לכם זארה" וואי, מה אני אגיד לך? זה פשוט מרגיש לי סופר אופורטוניסטי, יאללה, כאילו, אין לך… באמת, למי יש זמן להתעסק?
ליטרלי יש כאילו 200 ומשהו חטופים בעזה, בא לכם לא להתעסק באיזה צעיף לובשת דוגמנית בקמפיין של "זארה"? מעניין לי ת'כוס!
דור: ממש.
אושרה: תודה, זה היה מאיתנו.
דור: זה היה מאיתנו אליכם.
עוד אנשים שמוצאים רמזים אצל הסלבס, קים קרדשיאן העלתה סטורי ששיתף את הסטורי של הסטייליסטית שלה, דניאל לוי, בת זוגתו של בן אל תבורי, שהלבישה אותה לאירוע בשמלה מאוד מאוד יפה.
אושרה: כן, היא נראתה פגז. אני דווקא יותר מהשמלה אהבתי את השיער.
דור: נכון, שזה כזה למעלה.
אושרה: השיער היה כזה בריג'יט ברדו.
דור: השיער היה נראה היסטרי.
בכל אופן, אז דניאל הכינה פוסט עם הלוק שהיא עשתה לה ושמה ברקע את השיר "יהיה טוב" של יסמין מועלם, שזה הפך להיות קצת שיר המלחמה באיזשהו אופן, שיר נהדר. וקים עשתה רי-סטורי לסטורי, ואצלה בסטורי לעיני מיליוני העוקבים שלה…
אושרה: מיליונים זה… מיליוני העוקבים שלה זה אנדרסטייטמנט.
דור: מאות מיליוני. אז הם כולם נחשפו לשיר "יהיה טוב" של יסמין מועלם, שזה קודם כל אחלה חשיפה. אני ואושרה מעט חלוקות. את רוצה להגיד מה את חושבת?
אושרה: קודם תגידי מה את חושבת.
דור: אני חושבת שקים קרדשיאן, היא קודם כל, באותו יום שיתפו אותה מלא דברים כי היא הייתה שם באירוע הזה ואני לא חושבת שהיא שמה לב איזה שיר יש שם ואני לא חושבת שהיא מזהה עברית. ויותר מזה אני לא חושב שאם היא הייתה מבינה ומזהה מה זה, היא לא הייתה שמה את זה, לדעתי, כי היא מנסה לא… להלך בין הטיפות, מה שנקרא.
אושרה: אז אני חושבת אחרתתתת!
דור: מה את חושבת?
אושרה: גברת בימאית מולכו, ציפור עם ציפור נפגשת. אני חושבת שקים קרדשיאן מתחזקת חשבון עם 364 מיליון עוקבים. שום דבר ושום רי-פוסט לא נעשה ללא מחשבה. כן, יש לה לפעמים פלטות, נגיד שהיא העלתה את התמונה הזאת שאת העלית בקבוצה של התינוקות בתנור.
דור: העם תינוקות יואו.
אושרה: לא מתאים, לא מתאים. אבל היא גם מחקה אותו ואת הסטורי הזה היא גם לא מחקה אחרי שהוא פורסם.
דור: נכון, נכון, היא לא מחקה.
אושרה: אני לא חושבת שזה נעשה בטעות, אני חושבת שהיא יודעת בדיוק שהסטייליסטית שלה היא ישראלית, אני חושבת שהיא ידעה שהשיר שמנוגן ברקע הוא ישראלי, אני חושבת שהרי-פוסט היה רמז מאוד עדין והדרך שלה לנקוט עמדה. היא גם נקטה עמדה,
דור: כן, היא נקטה איזושהי עמדה.
אושרה: היא מהאנשים שעמדו יותר לצד ישראל מאשר לצד פלסטין.
דור: כן. נכון.
אושרה: אז מהבחינה הזאת, אני לא חושבת שזו הייתה טעות, אני חושבת שזו מכונה מאוד מאוד מאוד מאוד משומנת הריטוויט הזה, לא ריטוויט, סליחה, הריפוסט הזה. הוא לא נעשה לדעתי בצורה שהיא כזה ללא מחשבה.
דור: אולי יום אחד נדע את האמת.
אושרה: יאללה.
דור: אוקיי.
אושרה: אבל אנחנו אמנם לא דיברנו עכשיו על עוכרת, אבל בוא נדבר על עוכרת אמיתית.
דור: עוכרת, אחושילינג עוכרת, אולי ה-עוכרת.
אושרה: איכ גועל נפש.
דור: וואלה, מייסד העכירה.
אושרה: כן, כפרה, מניחת אבן הפינה של רשות ה-BDS.
דור: ממש. אנחנו כמובן מדברים, אם עדיין לא הבנתם על רוג'ר ווטרס מפינק פלויד כמובן, שהשבוע עכר את ישראל בצורה ממש מוגזמת, אפילו יחסית אליו, הוא אמר שה…
אושרה: וואי, קודם כל, אין לי כוח. אין לי כוח לפרוגרסיביים. סורי, אלוהים יודע שאני הייתי, מה זה שמאלה? אני הייתי שמאלנית מסריחה.
דור: כן.
אושרה: כאילו, אני הייתי ילדת פרחים בלתי נסבלת, כן, קקה בלבן, כאילו, קקי בתחתונים. גועל נפש של שמאלנית, אני טעיתי. אבל כאילו…
דור: ההבנה שאין לך שותפים מהשמאל העולמי, מה זאת אומרת? את אומרת, הייתי בטוח שאתם שותפים שלי ועכשיו לא רק שאתם לא שותפים שלי, אתם נגדי ואנחנו חולקים את אותם ערכים ואתם…
אושרה: זה כאילו השמאל עשה כזה 360 מעלות, מה קרה? הוא נהיה כל כך קיצוני בשמאל שלו שהוא כבר התחיל להגיע לקיצון מימין.
דור: נכון.
אושרה: כאילו אתה… חיים תעצור בעצור.
דור: נכון.
אושרה: מה שהוא עשה זה כאילו הכחיש את הזוועות שעולל לחמאס בשביעי לעשירי. הוא אומר כאילו שתינוקות לא נערפו, שזו הכל מזימה ציונית של הפצת פייק-ניוז והתקרבנות ציונית קלאסית ושישראל יהיה אגרסור, ואז הוא אמר מה? כאילו ישראל אומרת שזה אסון התאומים שלה, אבל גם לאסון התאומים אנחנו… יש כל כך הרבה גרסאות, ואנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה שם, יש חורים בעלילה.
דור: בעלילה.
אושרה: חיים…
דור: גם את עצמם אתה עוכר??
אושרה: גם… קודם כל זה כל כך שמאל פרוגרסיבי, באמת, אין לי מה להגיד. הלוואי תיסע לחופשה בעזה בעזרת השם.
דור: ממש.
אושרה: לך לנגן שם בגיטרה.
דור: גם כאילו מן כזה, אתה גם נהנה מהפריבילגיה של להיות במערב ולכתוב את השירים ולהתפרסם והדוניזם והכל, ומהצד השני אתה משתין מהקשת, וכאילו גם על כל הנרטיב האמריקאי וה-11/9 שזה טראומה לאומית, ואחרי זה אתה באמת מכחיש שואה. לא משנה שזה לא… זה ממש מקביל להכחשת שואה. לדעתי, אתה לא רק משתין מהמקפצה שאתה נמצא עליה, אתה גם תעוף ממנה ותקבל בום בראש, אבל בסדר, בעזרת השם.
אושרה: בעזרת השם. יאללה, גם ככה לא נשאר לך עוד הרבה זמן.
דור: כן, אה? ביייייייי.
אושרה: אוקיי, עוד עוכר, אנחנו מדברים עכשיו על נגן הצ'לו מההופעה של מדונה.
דור: פיזית, מה זה צ'לו?
אושרה: צ'לו זה… את לא יודעת מה זה צ'לו?
דור: סתם, זה הכלי הענק הזה, לא?
אושרה: הוא לא ענק, יש ארבעה כלי מיתר מפורסמים מאוד. הראשון זה הכינור, שהוא הקטן ביותר. אחריו יש את הויולה, שהוא בעצם כמו כינור טיפה יותר גדול. אחריו יש לנו את הצ'לו, שהוא על הרצפה בדרך כלל.
דור: אה, שכזה מחזיקים ככה?
אושרה: לא, זה כבר קונטרבס.
דור: אה.
אושרה: אז יש לנו ארבעה, בסדר? יש לנו את הכינור, שהוא הקטנטן, הויולה, שהוא הבינוני, הצ'לו, שהוא גדול על הרצפה, ויש לנו את הקונטרבס, שהוא כבר ענקי, וכאילו ממש צריך להטות אותו על הצד כי הוא ממש כבר גדול.
בדרך כלל מי שמנגן על קונטרבס, הוא חתיך ויש לו זין ענק.
דור: באמת?
אושרה: [צוחקת]
דור: קיבלנו, תראו איזה שיעור מוזיקה קיבלנו, נו.
אושרה: כן, כן. קיצר, אז נגן הצ'לו של מדונה, מתיו ג'מאל, הוא יצא בהצהרה באינסטגרם. זה קרה לאחר ההופעה של מדונה בפורטוגל, נראה לי בליסבון. בעצם היו שם ישראלים בשורה הראשונה שהניפו דגלי ישראל.
דור: כן.
אושרה: כן, כן. אז הוא פרסם סטורי, והוא אמר, 'אתם יושבים בשורה הראשונה ואתם גאים בממשלה שלכם ובכיבוש, אתם מנופפים בדגלי המתנחלים שלכם', ושהוא אומר שם, 'אתם באתם להופעה ואולי קניתם כרטיס, אבל אני לא מנגן בשבילכם.'
דור: כן. אוו גירל. אני פשוט… אין לי סבלנות. קודם כל, אני כועסת על מדונה אישית. אני מתה על מדונה, היא מלכה, היא עשתה המון דברים, היא שינתה את העולם, אני אוהבת אותה, ובגדול, היא בדרך כלל תמיד עומדת, גם אם היא לא עומדת לחלוטין לצד ישראל, היא עומדת לצד דברים אנושיים ולא מתאים לה לגבות טמטום כזה, אני מתנצלת.
אושרה: אני לא חושבת שהיא גיבתה אותו בשום הצהרה פומבית. אני חושבת שדווקא יותר מסוכן לה לפטר אותו, כי אם היא תפטר אותו, על סמך דעות פוליטית, לפי דעתי תהיה חשופה לתביעה.
דור: לא אומרת לפטר אותו, אבל נגיד לאסור לשים דגלים אחרי הדבר הזה בגלל מה שהיה?
אושרה: תראי…
דור: את עצמך… את נופפת בדגל ישראל ופלסטין על במת האירוויזיון בישראל, אני ראיתי את זה בשידור חי, למרות שאסרו עלייך לעשות את זה, את אוסרת על מישהו לנופף בדגל? מי את, מדונה, תשלי נעלייך? כאילו, סליחה, את עשית את זה.
אושרה: דעתי מורכבת. למה? מצד אחד, כאילו, הגן הציוני שלי בועט, אומר כאילו, 'מדונה, הלו? הלו, אסתר?'
דור: אסתר!
אושרה: אסתר, כפרה, את קוראת לי ב… איך קוראים לזה?
דור: קבלה!
אושרה: את קוראת לי בקבלה, ועכשיו את כאילו באה עלינו, מורידה לנו דגלים?
דור: ספר הזוהר!
אושרה: לא מתאים, אחותי. אבל מצד שני, כאילו, אני אומרת לעצמי, מה, ההופעה של מדונה עכשיו היא כאילו הופעה למפגן של דגלי ישראל?
דור: אבל זה לא מפגן, זה לא שבאים אלפי אנשים.
אושרה: היו שני ישראלים שהוצאו מההופעה של מדונה כי הם נופפו בדגלי ישראל. למה? כי אז בגלל שנגן הצ'לו פרסם את דעותיו, אז נהיה בטח עניין של אנשים להגיע עם דגל ישראל וזה יצר את מה שזה יצר.
דור: נכון.
אושרה: כאילו, אני מבין את הרצון של אנשים להגיע להופעה ובטח בהופעה הזאת, שאני ספציפית הייתי בה והיא מדברת שם על נושא של שלום, אז כן, חשוב היה לאנשים לבוא עם דגלים של ישראל. מצד שני, אני לא יודעת כאילו אם זה המקום, זה כאילו, אני לא יודעת מה.
דור: אבל היא אמנית מאוד פוליטית. אין לה בעיה להגיד את דעתה ואנשים מקבלים את זה שהיא פורצת דרך ופוליטית.
אושרה: כן, אבל…
דור: אז תקבלי את זה, שגם אנשים רוצים להביע את דעתם, כאילו, למה שאת מביעה את דעתך, למרות שאסור לך, את מנופפת בדגלים באורוויזיון וכשמישהו עושה לך את זה בהופעה, אז זה לא סבבה.
אושרה: אני יודעת מה יהיה התירוץ הרשמי.
דור: מה?
אושרה: שהדגלים מסתירים כאילו לאנשים.
דור: מסתירים, נכון. אבל אני בטוחה שזה לא התירוץ האמיתי.
אושרה: לא, זה לא. אבל מה שכן, אני באמת מאמינה שמדונה בצד שלנו.
דור: אני גם חושבת, בגלל זה חסר לי.
אושרה: אני חושבת שמדונה בצד שלנו וגם אם זה לא נאמר בצורה מפורשת, היא כן שיתפה סטורים…
דור: נכון.
אושרה: ופוסטים בעד ישראל. אז גם אם דעתה לא חופפת לדעה של נגן הצ'לו שלה, אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך כאילו עם ההצהרה. אני מנסה לחשוב מה אני חושבת על זה.
דור: בסדר, זה מורכב.
אושרה: זה לא חד משמעי וזה מורכב.
דור: את גם מאוד אוהבת את מדונה.
אושרה: אני גם מאוד אוהבת מדונה.
דור: גם אני.
אושרה: אבל כאילו, היא באמצע הטור שלה, וזה טור כאילו שחוגג את 40 שנות הקריירה שלה. אם היא עכשיו תיכנס לתוך איזשהו פיגוע יחצני בדמות כאילו של התעסקות בקונפליקט הישראלי-פלסטיני במהלך הטור שלה, לדעתי זה לא משרת את מה שהיא רוצה לעשות בטור הזה.
דור: אני מסכים איתך שאם היא הייתה רוצה לבחור, היא בחיים לא הייתה אומרת, 'אני אשמח שיהיה לי דברים כאלה ופוליטיים בטור', אני פשוט חושב שכמדונה, בגלל הפרסונה שהיא ומי שהיא מציגה ומי שהיא הציגה לאורך השנים, ציפיתי ממנה לקצת משהו אחר, אולי קצת יותר, אבל יכול להיות שציפיתי יותר מדי, ויכול להיות שגם הציפיות שלי הם בגלל מה שאני עוברת עכשיו ומה שאני חווה ולא ציפיות רסמיות שאפשר להגשים אותן. אבל כן, ציפיתי.
אושרה: בסדר.
דור: טוב!!!
אושרה: אוקיי, תודה, מדונה.
דור: טוב, מותק.
אושרה: עכשיו אנחנו הולכים לדבר על אייל שני.
דור: אייל שני. מאייל אייל. אייל שני בעצם הצליח במלחמה הזאת ממש להוציא את כל מתרס הרגשות מהצופה הישראלי. הוא התחיל להרגיז את הציבור הישראלי לפני איזה שבועיים עם פנייה ישירה לראש הממשלה ביבי בבקשה לפנות מבתי החולים בעזה, שני בתי חולים מרכזיים, יולדות ותינוקות שלהם לתוך ישראל.
אושרה: נראה לי הוא אמר שיש בבתי חולים האלה יולדות ותינוקות, אבל כאילו תפנה את החולים, הוא אמר.
דור: כן.
אושרה: כאילו תפנה את החולים מבתי החולים בעזה לקבל טיפול רפואי בישראל.
דור: נכון.
אושרה: אוקיי, אני רוצה לראות איך… קודם כל, בוא נדבר על הפוסט המטומטם הזה.
דור: כן.
אושרה: אני רוצה לראות כאילו את כל… הרי יש אלפי פצועים מהטבח ההוא, נכון? אני רוצה לראות את הפצועים שוכבים לצד הפלסטינים.
דור: כן.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments