עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן - מיהו או מי הם האלוהים? חלק 2
- נחמה אריאלי
- Jun 25
- 13 min read
התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים? ד"ר בעז סתוי – דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, עימו אני משוחח על דמותו של יהוה- אלהי ישראל. בפרק השני נדבר על בני בריתו של האל, על האפשרות שיש לו בת ועל האלה שהיא גם אשתו של האלוהים. נקפוץ ונחפור באדמת מדבר סיני ונגלה כתובות עם תוכן מדהים המגלות לנו עוד פרטים על יהוה, משפחתו ודמותו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/01/2018.
[פרסומת]
קריינות: רשת "עושים היסטוריה".
[פרסומת]
קריין: "עושים תנ"ך", יותם שטיינמן מארח.
יותם: שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תנ"ך" נמשיך לעסוק בשאלה - מיהו אלוהים? נעשה את זה בעזרתו האדיבה של דוקטור בעז סתוי, דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב. בפרק הקודם ראינו שעל פי השירות, שהן השריד לטקסטים הקדומים יותר בתנ"ך, כלומר אלה שנכתבו מוקדם יותר מרוב התנ"ך - לאלוהים יש אויבים. אז נשאלת השאלה הברורה, האם יש לו גם חברים בני ברית?
ד"ר סתוי: ראינו באמת שאלוהים נלחם באויבים של ים. אבל באמת בהרבה מאוד טקסטים במקרא אנחנו יכולים לראות שיש עוד הרבה ישויות אלוהיות לצידו. [מוזיקת רקע מסתיימת] לדוגמה, שוב אנחנו ניגשים לשירוֹת, בהנחה שהם משמרות איזשהו מידע שאולי חלקו קדום. תהילים ק"ג, 21: "בָּרֲכוּ יְהוָה כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ". זה מראה…
יותם: זאת אומרת יש לו משרתים, יש לו צבא.
ד"ר סתוי: נכון, יש לו שם הרבה מאוד ישויות לצידו. תהילים קמ"ח, פסוק 2: "הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צבאו". פה גם מגיע הביטוי מלאכים, השליחים של אלוהים. תהילים פ"ט 7: "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוָה יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים". זאת אומרת, יש שם הרבה מאוד ישויות אלוהיות, שאף אחת מהן כמובן לא משתווה לאלוהים. הוא הכי חזק, אבל יש עוד ישויות אלוהיות.
הישויות האלוהיות האלה מופיעות גם בהרבה מאוד סיפורים, לדוגמה, הסיפור המפורסם על אברהם ושלושת המלאכים, או השטן שפוגש באיוב, או אשת מנוח והמלאך, יש להם הרבה מאוד משימות שפוגשים אותם.
יותם: והם נחשבו על ידי המאמינים, כמה? כבני משפחה?
ד"ר סתוי: זהו, זאת אומרת, השאלה היא מה הקשר שלהם לאלוהים. כאשר אנחנו בוחנים, לדוגמה, את הביטויים שראינו, לדוגמה, בתהילים פ"ט 7, כן? "יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים". אנחנו רואים שלפחות חלק מהם הם בני אלים. זאת אומרת, אולי הם נתפשים כבניו של אלוהים. כדי להדגים את זה, כן, אנחנו עכשיו נלך לטקסט מאוד מאוד מעניין, שמופיע במשלי, שאולי עוסק באחד הבנים, או יותר נכון, אחת הבנות של אלוהים. עכשיו, הסיפור הזה, הטקסט הזה במשלי, יש שם כמה פרקים שעוסקים בישות שנקראת 'חוכמה'. אפשר את החוכמה הזו להבין כמטאפורה, כדימוי, כל מיני ייצוגים. אבל בוא ננסה לשבת רגע ולקרוא את זה בלי דעות קדומות, פשוט לקרוא את הטקסט.
יותם: אז אנחנו מדברים על משלי ח', פסוקים 22-24, זה נמשך גם אחרי זה, אבל אנחנו מתוך קיצור נתייחס בהתחלה רק לפסוקים האלה.
ד"ר סתוי: נתייחס באמת לשלושת הפסוקים הראשונים. בואו נראה. אז נתחיל ב-22: "יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".
יותם: וזה מתייחס לחוכמה.
ד"ר סתוי: זה מתייחס לחוכמה. מה בעצם אומרים פה? אדונַי קנה אותי, הוא ברא אותי בראשית דרכו. אני הקדומה ממפעליו, אני הקדומה ממעשיו, הראשונה שנוצרה. "מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ". זאת אומרת, אלוהים תכנן אותי מיד בהתחלה. עוד לפני שהוא ברא את הארץ, הוא כבר נסך אותי. פועל…
יותם: כמו שנוסכים שמן.
ד"ר סתוי: כמו שנוסכים שמן. ההנחה… זה באמת… זה פועל שהוא גם מתקשר ללידה אולי. כמו שאת העובר מנסכים ל… נוסכים לתוך הרחם. "בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם". שוב, אלוהים חולל אותי, אלוהים ילד אותי עוד לפני שהיו המים.
יותם: זה נשמע לי קצת כמו סיפור הבריאה ממש, אני טועה?
ד"ר סתוי: זה ממש מזכיר את סיפור הבריאה. הוא משתמש פה בביטויים שזורקים אותנו לסיפור הבריאה בבראשית א'. עכשיו…
יותם: אוקיי, אז מתי נוצרה אותה חוכמה?
ד"ר סתוי: יופי, אז שלושת הפסוקים האלה עוזרים לנו להבין מי זו חוכמה. שאלה ראשונה באמת, מתי היא נוצרה? על פי מה שאנחנו רואים בשלושת הפסוקים האלה, היא נוצרה ראשונה. היא קיימת מאז ומעולם, "קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז". היא קיימת עוד לפני שיש את המים. ואם תחזרו לבראשית א', תראו שהמים קיימים, הם לא נבראים. עוד לפני שהחלה הבריאה, היו מים. עוד לפני שהיו מים, כבר הייתה החוכמה.
יותם: השאלה השנייה, כיצד נוצרה החוכמה?
ד"ר סתוי: כיצד נוצרה החוכמה? כדי לתאר את זה הכותב משתמש בשלושה פעלים שונים בפועל קנה, בפועל נִסַך, נ' ס' כ', ובפועל לחולל. שלושת הפעלים האלה זה פעלים של בריאה, של יצירה, ואפילו ממש כמו לידה.
יותם: והשאלה השלישית מה היא עושה? כי ראינו מתי היא נוצרה, ראינו איך היא נוצרה, ו-מה היא עושה?
ד"ר סתוי: כדי לענות על השאלה הזו אנחנו נקרא רגע את שני הפסוקים האחרונים בקטע שהקצבנו, כן?
יותם: בקשה.
ד"ר סתוי: פסוקים 30-31. מספרת חוכמה כך: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי… בְּנֵי אָדָם". זאת אומרת אנחנו רואים פה את חוכמה כמין ילדה קטנה שמשחקת, משתעשעת בעולם, משתעשעת עם בני האדם, או יחד עם בני האדם.
יותם: ומה הקשר של אותה, נקרא לזה ישות, שאנחנו קוראים לה חוכמה, לאלוהים?
ד"ר סתוי: אז בוא ננסה רגע לסכם את הנתונים. דבר ראשון היא מאוד קדומה, היא נוצרה עוד… היא הדבר הראשון שנוצר. דבר שני, היא נוצרה באמצעות שלושה פעלים, זה מראה על הקשר הקרוב שלה לאלוהים, שאחד מהפעלים, לחולל, זה ממש פועַל של לידה. הדבר השלישי זה שהיא משתעשעת.
זאת אומרת כאשר אנחנו אוספים את כל הנתונים אנחנו ממש רואים שהיא ילדה קטנה. אין פה עדות, אין פה שום רמיזה לקשר מיני בינה לבין אלוהים. היא ממש הילדה שלו, הילדה הקטנה, כמו 'אפרים ילד שעשועים' ככה חוכמה ילדת שעשועים. היא ילדת זקונים של אלוהים. אבל אם תמשיכו ותקראו את משלי ח' אתם תראו שלאט לאט היא לוקחת תפקידים של אלוהים. כאילו אלוהים מכשיר אותה כיורשת העצר.
יותם: את החוכמה הזו.
ד"ר סתוי: את החוכמה הזו.
יותם: אבל זה לא חוכמה כמטאפורה, בעז?
ד"ר סתוי: יופי, זאת אומרת, הקטע הזה מאוד קשה. כאשר… שוב, כאשר אני קורא אותו כפשוטו יש פה מסקנה שהיא באמת מאוד קשה, לאלוהים יש ילדה. ולכן המקורות המאוחרים, גם ביהדות, גם בנצרות, שעוסקים בטקסט הזה, שעוסקים ביישות בשם חוכמה, מתחילים להפוך אותה למטאפורה. דימוי לעם ישראל, או דימוי לתורה, שוב מה שאנחנו עשינו…
יותם: כל אחד יקח מזה מה שהוא רוצה, אבל אתה מציע גם את האפשרות הזאת.
ד"ר סתוי: הצענו סוג מסוים של קריאה, כן.
יותם: אז אם יש לאל שלנו אבא, אחים, ילדים, אולי אפילו איזה בת זקונים חביבה על פי התפישה המעניינת הזאת שהצגת - אז צריכה להיות לו גם אישה, לא?
ד"ר סתוי: כדי להבין את זה, אנחנו עכשיו ניגש לארכיאולוגיה. ממש לממצא ארכיאולוגי.
יותם: אוקיי. אז לפני שאני אתניע את הג'יפ וניסע לשם, תספר לי, לאן נוסעים?
ד"ר סתוי: אז אנחנו יורדים דרומה, מאוד קרוב לגבול ישראל-מצרים. למרבה הצער, כמה קילומטרים…
יותם: בצד הלא נכון של הגבול.
ד"ר סתוי: בצד הלא נכון, בצד המצרי, לאתר בשם כונתילת עג'רוד, או חורבת תימן בשמו העברי. מדובר לכאורה באתר מבודד, באמצע שום מקום, אבל זה לא נכון. הוא ישב על דרך מאוד חשובה, דרך, או נתיב, שהובילו מאזור ה… חופי הים התיכון, מאזור עזה, לחופי הים האדום, לאזור אילת. זאת אומרת, זה נתיב שחיבר בין שני הימים.
יותם: אז מתי המקום הזה התגלה, או נחפר?
ד"ר סתוי: האתר הזה נחפר בשנות ה-70, כאשר סיני הייתה עדיין תחת שלטון ישראלי. חפרה שם משלחת מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של זאב משל, פרופסור זאב משל. החפירות האלה נמשכו בערך שלוש שנים. בחפירות התגלה אתר מאוד מעניין. הסתבר שזה בעצם מעין חאן, מעין תחנת דרכים, והתגלה שם חדר שי… מקדש.
יותם: אני רואה שאתה מתלבט, מתברבר עם עצמך.
ד"ר סתוי: נכון.
יותם: למה אתה לא אומר את המילה המדויקת?
ד"ר סתוי: יפה. כי לא ברור באמת האם מדובר במקדש. אבל תכף תראו שזה לא ממש משנה. הטקסטים שם מתייחסים לאלים, זה טקסטים מקודשים, טקסטים דתיים, ולכן כרגע מבחינתנו אפשר להתייחס לזה כמקדש.
יותם: אוקיי.
ד"ר סתוי: עכשיו, מה שמיוחד בחדר הזה, זה שהתגלו בו למעלה מ-50 כתובות. עכשיו, ב… הארץ שלנו מאוד נדירה בטקסטים. תנאי ההשתמרות פה לא ממש טובים. ולעומת זה במדבר, באזור שבו התגלה, התגלתה כונתילת עג'רוד, תנאי ההשתמרות מאוד טובים.
יותם: אז הכתובות האלה התגלו איפה? פיזית. על הרצפה, על התקרה, על הקירות?
ד"ר סתוי: הכתובות האלה נכתבו על הרבה מאוד דברים, הם נכתבו על הקירות, הם נכתבו על חפצים שאנשים הקדישו למקום, ואת הכתובות האלה אנחנו נראה. למרבה הצער, אם היום תרצה לראות את הכתובות האלה אנח… אתה בבעיה. מפני שהכתובות האלה, כאשר מדינת ישראל החזירה את סיני ועשתה את הסכם השלום, שזה דבר חשוב מאוד, המצרים התעקשו שכל הממצאים הארכיאולוגיים שמשלחות ישראליות גילו בסיני, יחזרו למצרים. כך קרה גם עם הממצאים מכונתילת עג'רוד.
יותם: למרות שזה היסטוריה שלנו.
ד"ר סתוי: זה ממש היסטוריה ישראלית, של עם ישראל הקדום. כן.
יותם: אוקיי.
ד"ר סתוי: עכשיו, אם אתם רוצים בכל זאת לראות את הכתובות האלה…
יותם: רוצים, רוצים. כן.
ד"ר סתוי: [מגחך] יש שני ספרים. אחד זה ספר… הספר שוודאי חלקכם מכירים, הספר של אחיטוב, "הכתב והמכתב", שמציג את כל הכתובות שהתגלו בארץ ובסביבתה. אז הוא מציג גם את הכתובות מעג'רוד. בנוסף, ב-2015 יצא ספר מאוד מעניין, שנקרא "לה' תימן ולאשרתו", והספר הזה מציג את הכתובות ואת הציורים שהתגלו באתר, כי התגלו שם גם הרבה מאוד ציורים, ומנתח אותם. מאוד-מאוד מעניין, הספר.
יותם: לאיזה תקופה אנחנו מתארכים את האתר, פחות או יותר?
ד"ר סתוי: זאב משל, שחפר באתר, מניח שהאתר נ… היה בשימוש, בוא נגיד כך, במאה התשיעית לפני הספירה. זאת אומרת, סביב 800 לפני הספירה.
יותם: מי מולך אז בארץ?
ד"ר סתוי: מי שמולך אז בארץ, ופה נמצא באמת קאץ', זה… מי שחשוב לנו, זה יואש מלך ישראל. זאת…
יותם: למה קאץ'?
ד"ר סתוי: למה קאץ'? מפני שראית, כן, האתר הזה בעצם הוא ממש סמוך לממלכת יהודה. ולמרות זאת, זאב משל מניח שמדובר באתר ישראלי דווקא.
יותם: זה לא רחוק קצת? פיזית.
ד"ר סתוי: זה מאוד רחוק. זה מאוד רחוק.
יותם: האתר הזה קרוב ליהודה, זאת אומרת אם ממשיכים צפונה, אתה מגיע לממלכת יהודה.
ד"ר סתוי: יפה, אז תכף נראה למה הוא מניח שמדובר באתר ישראלי. אבל כדי לקשר את זה, זאת אומרת, איך ייתכן שאתר ישראלי נבנה כל כך רחוק מממלכת ישראל, מצא זאב משל כל מיני מקרים בתנ"ך שבהם ישראל שלטה ביהודה. בהקשר הזה יואש מלך ישראל שלט ביהודה, והוא מניח שהאתר הזה היה כנראה חלק… נבנה תחת שליטתו, תחת… תחת חסותו.
יותם: אוקיי, וזה מופיע גם ברמזים במקום עצמו, בכתובות עצמם, נכון?
ד"ר סתוי: יופי, ועכשיו למה באמת הוא חושב שמדובר באתר ישראלי? בוא ניגש לכתובת הראשונה. הכתובת הראשונה שנכתבה זה כתובת הקדשה, שנכתבה על גבי כלי, ונכתב שם כך: 'לעובדיוֹ, בן עַדנה', או עֶדנה, 'ברוך הוא ליָהוּ'.
יותם: אוקיי, מה זה אומר?
ד"ר סתוי: זה אומר שיש לנו פה שם, 'עובדיוֹ'. הוא נכתב עובדיוֹ, אולי קראו את זה עובדיהו, אבל הוא נכתב עובדיוֹ, י'-ו'. הרכיב התיאופורי, הרכיב האלוהי בתוך השם, הזה הוא י'-ו'.
יותם: כמו יותם, השם שלי.
ד"ר סתוי: נכון.
יותם: אוקיי. [מגחך]
ד"ר סתוי: אבל כאשר אנחנו בוחנים בממצא הארכיאולוגי, אנחנו יכולים להגיע למסקנה הבאה: את הרכיב התיאופורי יהו, י'-ה'-ו'-ה', כתבו ביהודה בשם יהו, לדוגמה המלך היהודאי יהורם.
יותם: אוקיי.
ד"ר סתוי: את אותו רכיב תיאופורי בישראל כתבו אחרת - כתבו י'-ו', לדוגמה יורם מלך ישראל.
יותם: זאת אומרת אם נהיה בישראל נגיד יונתן, אם נהיה ביהודה נגיד יהונתן.
ד"ר סתוי: בדיוק, ולכן כאשר הוא ראה פה את המונח, את השם עובדיו - מסיק זאב משל, בהיגיון רב, שמדובר באתר ישראלי.
[פרסומת]
קריינות: אתם מאזינים ל"עושים תנ"ך".
יותם: אז אחרי שהסכמנו שמדובר באתר ככל הנראה ישראלי, איזה עוד כתובת יש לנו שמה?
ד"ר סתוי: בוא נציג את הכתובת הבאה. כתובת מאוד-מאוד מעניינת. שוב, שירה. מזכירה כזה את תהילים, את ההתגלות של אלוהים וכולי. בוא נראה מה אומרת הכתובת הזו… הבאה, היא אומרת כך: 'ובזרוֹח אל וימסוּן הרים וידוּחוּן גבנוּנים', כמה שורות חסרות, ואז: 'לברך בעל ביום מלחמה לשם אל ביום מלחמה'.
יותם: רגע, רגע. תחזור על שני הפסוקים האלה האחרונים, כי שמעתי שם את שמו של בעל.
ד"ר סתוי: שמעת לא רק את שמו של בעל, אלא גם את שמו של אל.
יותם: אל, אוקיי.
ד"ר סתוי: זאת אומרת, יש לנו פה תחנת דרכים ישראלית, עם מקדש ישראלי, שהוא לעובדיה, ראינו שמברכים אותו בשם אדוני, זה מקדש לאדוני, אבל יש בו כתובת שנכתב בה: 'לברך את בעל ביום מלחמה ולשם אל ביום מלחמה'.
יותם: זאת אומרת, יש לנו שני אלים נוספים מהפנתיאון המקומי שעליו דיברת, שמוזכרים שווה בשווה באופן די חיובי, אני מבין.
ד"ר סתוי: יש לנו פה מקדש של יה-וה שמוזכרים בו שני אלים כנעניים באופן חיובי, זה ממש מדהים. ומה שעוד יותר מדהים, שוב, כאשר אנחנו הולכים לתאריך של האתר הזה, אנחנו מגיעים למאה השמינית. זאת אומרת, הטקסטים באתר הזה נכתבו לפני שהתנ"ך נכתב.
יותם: זאת אומרת, אתה אומר פה משהו פנטסטי - היהודים שהיו פה באזור, הקדומים…
ד"ר סתוי: הקדומים, הישראלים הקדומים, כן.
יותם: קיבלו בחיוב ברכות לאלים אחרים. בעל, אל, וזה בסדר.
ד"ר סתוי: זאת אומרת, אם אנחנו מתחברים לסינקרטיזם שעברו בעל ואלוהים שלנו, ראינו את כל השלבים שהוא עבר בתנ"ך, כאן אנחנו בעצם ניגשים לפרהיסטוריה, ללפני שהתנ"ך נכתב. יש לנו פה עדות מאוד מאוד קדומה על זה שהסינקרטיזם, החיבור הזה בין אלוהים הישראלי לבין בעל ואל, האלים הכנעניים, עדות מאוד קדומה לחיבור ביניהם.
יותם: אחרי שאמרנו את זה, איזה עוד כתובות יש לנו שמה?
ד"ר סתוי: אוקיי, אז אני רוצה להציג בפניך שתי כתובות מאוד מעניינות.
יותם: אוקיי.
ד"ר סתוי: גם כן, כתובות הקדשה: 'אמור אמריוֹ, אמור לאדונִי'. זאת אומרת, יש פה שוב: "אמריוֹ", שם כזה ישראלי, לא יהודאי, שהוא אומר כך: 'השלום אתה, ברכתיך לאדוני תימן וּלאשרתוֹ'.
יותם: רגע, רגע. יש לנו פה שני דברים שאני לא מבין. אדוני תימן? מה זאת אומרת, מאיפה התימן הזה ומאיפה האשרה הגיעה לפה?
ד"ר סתוי: זאת אומרת, באמת, כמו ששמת לב, יש פה באמת שתי פצצות בטקסט הזה. הדבר הראשון זה שאדוני מכונה 'אדוני תימן'. זה אומר שאם יש אדוני תימן, יש גם אדוני אלוהים, כן? י'-ה'-ו'-ה' אחרים. זאת אומרת שמתייחסים פה לאלוהים שלנו, ל-י'-ה'-ו'-ה' כאל אלוהות מקומית. הוא לא שולט בכל העולם. שוב, תפישה מאוד מאוד קדומה שהתנ"ך מנסה לבטל אותה. שאלוהים הוא לא אוניברסלי, הוא לא שולט בכל העולם, אלא יש י'-ה'-ו'-ה' ששולט בתימן, ששולט באזור הדרום.
יותם: אוקיי. והאשרה, מאיפה היא הגיעה לפה?
ד"ר סתוי: יופי, ובדיוק זו הפצצה השנייה. זאת אומרת, מניח אמריוֹ שצריך לקיים פולחן משותף לאדמ… לאדוני תימן ולאשרתו. אשרה היא אלת פריון, היא אלה כנענית, שמישהו מחבר אותה פה לאדוני, כאילו היא אשתו.
יותם: הבנתי. זו אשתו של האל? זה דברי כפירה!
ד"ר סתוי: זה ממש דברי כפירה. התנ"ך… כותבי התנ"ך, יהיה להם מאוד קשה להתמודד עם ה… עם הדעה הזו.
יותם: אוקיי, והכתובת הנוספת שעליה דברת?
ד"ר סתוי: כתובת נוספת, היא בערך כתובת הקדשה דומה מאוד, רק ששם הברכה לא נעשית לאדוני תימן ולאשרתו, אלא לאדוני שומרון ולאשרתו. זאת אומרת, יש כאן עדות, ל… שוב, לאלוהות מקומית בשם… באותו שם, י'-ה'-ו'-ה', אדוני, שהיא יושבת בשומרון, וגם לו יש אשרה משלו, גם לו יש אישה משלו.
יותם: זאת אומרת, אולי בני דודים, אחים.
ד"ר סתוי: בני דודים.
יותם: קרובים.
ד"ר סתוי: אותה תופעה בדיוק אנחנו רואים במיתולוגיה הכנענית. יש בעל שהוא גר באזור מסוים, ובעל שגר באזור אחר.
יותם: אבל בעז, לפי מה שאני יודע, הזרם המרכזי במחקר כיום, מקובל עליו שהתנ"ך נכתב, נאסף, נחתם - ביהודה. ואם האתר הזה הוא ישראלי, אז זה לא כזה ביג דיל, כי הרי מדובר בדברי כפירה ישראליים טיפוסיים, אם נוכל להגיד ככה, שכותבי התנ"ך הרי התנגדו להם. וכפועל יוצא, הסיפור על האל, ואשרה כאשתו, הם דברי כפירה.
ד"ר סתוי: זה כמעט נכון.
יותם: אבל? [מגחך]
ד"ר סתוי: אבל, מסתבר שגם ביהודה התגלו כתובות דומות. יש…
יותם: אוקיי, הרסת לי את כל התיאוריה.
ד"ר סתוי: נכון. זאת אומרת, כן, יש פה… הבעיה הרבה יותר קשה. אנחנו נתניע שוב את הג'יפ, וניסע לאתר שנקרא חירבת אל כום. זה אתר ששוכן ממש ליד חברון, בלב ממלכת יהודה, כן, שם זה הבירה של דוד, למשל. ושם התגלה בית קברות, ממש מהתקופה הזו, מס… בוא נגיד כמאה שנים מאוחר יותר מהאתר של כונתילת עג'רוד, ושם על אחד… בפתח של אחד הקברים, לצד חמסה מאוד יפה, ממש חמסה, נכתב כך: 'אוריהו השׂר כתבה', או כתבו, את הכתובת הבאה. וכך הוא אומר בכתובת: 'ברוך אוּריַהוּ לאדונָי נוצרי', לא ישו הנוצרי, כן, אלא נוצֵר כשומר. זאת אומרת, אוריהו מבורך לאדוני, 'ולאשרתו הושיעוֹ', או הושיעה, 'לו לאוריהו'. זאת אומרת, יש כאן ברכה בלב ממלכת יהודה, 700 לפני הספירה, בערך התקופה שבה התנ"ך מתחיל להיכתב - מישהו מברך בשם אדוני ואשרתו.
יותם: זאת אומרת, זה היה מקובל, כי זה על קבר, ולא כותבים על קבר סתם, ואם כותבים זה משהו חשוב.
ד"ר סתוי: בוודאי!
יותם: שאחרת היו הורסים את זה.
ד"ר סתוי: נכון, בוודאי. זאת אומרת, הוא רוצה שלא יפגעו בקבר, ולכן הוא מברך בשם אדוני ובשם אשרתו. זאת אומרת שהתפישה הזו, שלאדוני יש אישה, והאישה הזו היא אשרה, אלת הפריון הכנענית - מופיעה גם ביהודה, ולא רק בישראל.
יותם: מסקנות עד כאן.
ד"ר סתוי: יופי. אם נסכם את הכל, אנחנו… מה שאנחנו רואים פה, או ראינו פה, זה בעצם איזשהו תהליך. עם ישראל, או חלק מעם ישראל, הגיע מאזור מדברי, הביא איתו אל מדברי בשם י'-ה'-ו'-ה'. כאשר הוא נכנס והשתלב בתוך הארץ החקלאית, הוא התחיל לשנות גם את האל שלו, כי אל מדברי לא יכול לעזור בארץ הנושבת, הוא לא יכול להוריד גשם. כדי לעשות זאת, הוא מדמה, מתחיל הִתדמות בין בעל, שהוא אל הפנתיאון, הוא ראש הפנתיאון הכנעני, לבין אדוני. הם מִתְדמים, ובתוך הדימוי הזה, כן, הוא ל… רוכש את התואר, את הארמון, את הייצוג. והדבר הנוסף שהוא כנראה רוכש, זה את אשרה. אשרה היא האישה של בעל.
יותם: אוקיי, בעז, עד כאן הכל בסדר ויפה, אבל לא נגענו לגמרי בתנ"ך עצמו. אז אני אקשה עליך קצת, ואני אשאל את השאלה המכשילה כביכול - האם אפשר למצוא עדות לאמונה שאשרה היא אשתו של אלוהים, כמייצגת את המשפחה של אלוהים, גם בטקסט המקודש, התנ"ך.
ד"ר סתוי: נכון. אז בסופו של דבר אנחנו פה בתוכנית שנקראת "עושים תנ"ך".
יותם: נכון.
ד"ר סתוי: צריך לבסס הכל על התנ"ך.
יותם: יאללה.
ד"ר סתוי: אז בוא נתחיל משופטים ו', פסוק 25.
יותם: בקשה.
ד"ר סתוי: בפסוק הזה אנחנו רואים שאדוני מצווה על גדעון, הוא אומר לו כך: "קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת."
יותם: אז מה אנחנו לומדים מזה?
ד"ר סתוי: יופי. הפסוק הזה לכאורה לא קשור לענייננו, הבאתי אותו מסיבה אחת. הפסוק הזה מלמד איך היה נהוג הפולחן לב… הפולחן המשותף לבעל ולאשרה. מהפסוק הזה עולה שהיו אנשים בעם ישראל שקיימו פולחן משותף לבעל ולאשרה, כאשר לבעל הם הקימו מזבח, ולצידו הם נטעו עץ שמייצג את אשרה אלת הפריון.
יותם: זאת אומרת, גם אם זה לא טוב בעיני השופט, או בעיני האל - זה התקיים.
ד"ר סתוי: זה התקיים. עכשיו, בוא ניגש רגע לספר דברים. בדברים ט"ז 21 מופיע הפסוק הבא: "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ". זאת אומרת, המחוקק המקראי אוסר פה על עם ישראל לנטוע את העץ הקדוש לאשרה ליד מזבח אדוני. איך זה מתקשר לשופטים ו'? שם למדנו שהמנהג הכנעני הוא לקיים פולחן משותף, עץ ליד מזבח. ופה אנחנו רואים שעם ישראל מאמץ את המנהג הכנעני, אבל עכשיו המזבח הוא לא לבעל, אלא המזבח הוא לאדוני.
יותם: זאת אומרת, האל בעל ואשרתו פשוט התחלף באל שהחליף את בעל, האל שלנו, אלוהים ואשרתו.
ד"ר סתוי: זה בדיוק מה שקרה פה. זו עוד עדות לסינקרטיזם, לחיבור שעובר אדוני לבעל. עכשיו, יש עוד מקרים, זאת אומרת, לפעמים הפולחן לאשרה הוא לא באמצעות עץ, אלא ממש באמצעות פסל. אז בוא נראה מה עושה המלך הרשע מנשה, במלכים ב' כ"א 7, מתואר שמנשה עושה כך: "וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם…" וכולי. זאת אומרת, מנשה לוקח את פסלה של האשֵׁרה ומכניס אותו לתוך בית המקדש.
יותם: וגם את זה הוא למד מהמקומיים, אני מניח.
ד"ר סתוי: וגם את זה הוא למד מהמקומיים. זאת אומרת, מנשה לא רואה בעצמו חוטא. הוא פשוט לוקח את המנהג המקובל של הפולחן המשותף לשני ראשי הפנתיאון, והוא מחליף את בעל באדוני.
יותם: אז בוא נסכם, בעז, את מה שדיברנו עד עכשיו בשני הפרקים האלה.
ד"ר סתוי: לסיכום, מה שראינו כאן זה שאדוני, י'-ה'-ו'-ה', עובר תהליך מאוד מעניין של סינקרטיזם, כאשר ה… המאמינים שלו מתאימים אותו לאורח החיים החדש שלהם. אדוני תופס את מקומו של בעל בראש הפנתיאון, אבל לאט לאט התהליך הרי לא נעצר פה, כי היום הדת שלנו היא שונה לגמרי. התהליך לא נפסק כאן, אלא ממשיך לכיוון מונותיאיזם. זו השאיפה הסופית של עורך התנ"ך. אז האלים הכנענים לאט לאט נבלעים לתוכו, וגם האשרה, האישה של אלוהים נעלמת.
ועוד נקודה מאוד מעניינת למחשבה. בכל הפנתיאונים, בכל התרבויות שחיו מסביב לעם ישראל, היו אלים זכרים ואלות. היו אלות נקבות. לזה כמובן יש השלכות על חיי היומיום. שהרי הכהנים… לאלים הזכרים יש כהנים, לאלות הנקבות יש כוהנות. ומה שקרה בתהליך הזה של המונותיאיזם, שבו ה… בסופו של דבר האלה נעלמה, זה גם הכוהנות, הנשים הישראליות, לאט לאט הלכו ואיבדו את מקומן בפולחן.
[מוזיקת רקע]
יותם: באמירה נוקבת זו, קצת ביקורתית גם, [מגחך] נסיים את הפרק הזה של "עושים תנ"ך". תודה בעז.
ד"ר סתוי: תודה.
קריינות: אתם מאזינים ל"עושים תנ"ך".
[מוזיקת רקע מסתיימת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments