top of page
Search

עושים רפואה - התינוק שהציל את אמא

עידן ויובל מתחפשים לדוקטור האוס: איך תינוק בן שבוע וחצי שהגיע מפרכס למיון, הוביל את הרופאים למסקנה שאימו צריכה להיכנס לניתוח בדחיפות?

תודות לדבורי מקיני ולד"ר נטע לבנטל דוברות סורוקה


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/09/2019.

‏[צלילי פתיחה]

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏[מוזיקת רקע]

‏עידן: היי, זה עידן מ"עושים רפואה". אני בטוח שרובכם הגדול שמע דבר או שניים על פסוריאזיס. סטטיסטית, מתוך רבע מיליון החולים במחלה הזו בארץ, יש מבין המאזינים כעת מי שחולֶה או חולָה במחלה הזו, או לפחות מכיר מישהו שסובל מהמצב הרפואי הזה. אבל, עד כמה באמת אנחנו יודעים על פסוריאזיס? עד כמה אנחנו יודעים על העור שלנו?

‏[הקלטה] דוברת: "עור זה לא דבר אחד, זה בעצם כמו עוגת שכבות. ומה שיפה בעור זה שבעצם אפשר לראות המון דברים בעור שהם ביטוי למשהו פנימי. סימני גרד על העור למשל, אפשר ללמוד מהם דברים".

‏עידן: הצטרפו אליי לפרק מיוחד על מחלת העור פסוריאזיס, אשר מוגש כשירות לציבור על ידי חברת יאנסן. חפשו את "עושים רפואה" ביישומון הפודקאסטים החביב עליכם. נשתמע.

‏[המוזיקה מסתיימת]

‏עידן: שלום יובל.

‏ד"ר בלוך: היי עידן.

‏עידן: מה היום?

‏ד"ר בלוך: היום הבאתי לך סיפור בלשי.

‏עידן: בלשי?

‏ד"ר בלוך: כן. אנחנו ב…

‏עידן: החלפת מקצוע?

‏ד"ר בלוך: [בהומור] אתה יודע, לפעמים אני מחלטר קצת במקצועות אחרים. [עידן צוחק] בכל זאת, רפואה, אי אפשר להתפרנס רק מזה.

‏עידן: חלילה וחס.

‏ד"ר בלוך: ה… יש לנו לפעמים פרקים בפודקאסט שהם על נושאים גדולים, מחלות שלמות, איברים שלמים בגוף האדם. הפעם הבאתי לך מקרה פרטני. [עידן מהמהם] סיפור שקרה, שהוא די מדהים, ומתוך הסיפור הזה נלמד גם על כל מיני דברים מעניינים שקורים לנו בגוף.

‏עידן: "עושים רפואה", מתחילים.

‏[צלילי מוזיקה]

‏קריין: "פודקאסט ישראל מדיה" מציגה "עושים רפואה". דוקטור יובל בלוך ועידן כהן.

‏[הקלטה] דבורה מקיני: "שבוע אחרי הלידה, ליאם, התינוק שלנו, אחרי הברית התחיל לפרכס. בהתחלה חשבנו שקר לו כי זה, הוא נולד בינואר, ואז זה ממש התגבר. איך זה התגבר? זה היה בדיוק באיזה סוף שבוע, שממש ממש הוא התחיל עם הרעידות שלו. אז נסענו כבר בבוקר מוקדם לרופא, והרופא אמר לנו 'מה אתם עושים פה? דחוף למיון'. באמת נסענו מהר למיון, אז היא תפסה אותו בידיים והתחילה לרוץ איתו. היא ממש רצה איתו מהר לחדר הלם. היא רצה לחדר הלם, שמה בחדר הלם, תוך כמה שניות הגיעו… הגיע צוות רפואי כזה גדול, אני לא צוחקת, זה כמו בסרטים, איזה עשרה אנשים, רופאים וכל… אין, מטורף מה שהגיע לשם, הביאו אינקובטור, התחילו מה זה להילחץ."

‏ד"ר לבנטל: דבר ראשון שתינוק מגיע עם פרכוסים זה סוג של מצב חירום. יש שתי משימות עיקריות, אחת, לאתֵר למה יש פרכוסים, ושתיים לתת טיפול מיידי ומהיר. אז א… ילד כזה באמת דורש צוות רפואי משולב, אחיות, רופאים, שיכולים מהר לתת טיפול, לתת טיפול מיידי מהיר. ובתינוק כל כך קטן צריך תמיד לחשוב שיש איזשהו זיהום, ואם אין זיהום או אם אין סימנים של זיהום צריך לחפש שאין באמת חוסר של מלחים, או סוכר בדם, שיכולים להשפיע על המוח ולגרום לפרכוסים. הסכנה היא שתינוק שיפרכס יש לו בעיה שיכולה לגרום לנזק מוחי, וגם הפרכוס עצמו יכול לגרום לנזק למוח.

‏[הקלטה] דבורה מקיני: "התחילו ממש לעשות לו אינפוזיה ולשים אותו באינקובטור ולקחו אותו לצילומים ועשו לו MRI, מה שאתה לא רוצה. כאילו, לקחו לו חומר מעמוד השדרה, כאילו דברים שאנשים ששמעו שעשו את זה היו בהלם. אמרו לי 'מה, תינוק בן שבוע וחצי ככה עשו לו?' אמרתי, 'רצו לעלות מהר על הבעיה'."

‏ד"ר לבנטל: הבלוטה שנמצאת בצד התריס, פאראתירואיד, ככה שמה, א… והיא בלוטה מיוחדת שמפרישה הורמון שנקרא PTH, פאראתירואיד הורמון. היא בלוטה מפרישה הורמון מַפְתֵח בשמירה על רמת הסידן בגוף. אבל לְמה אנחנו צריכים סידן? למה צריך מאגר כזה גדול של סידן? הסידן מאוד מאוד חשוב לשמירה על תהליכים בגוף, הוא יש לו תפקיד מאוד מאוד גדול בהעברת מסרים בתוך הגוף. א… בכל איבר שנסתכל נמצא שלסידן יש תפקיד בפעילות עצמה שלו.

‏[הקלטה] דבורה מקיני: "עכשיו, באותו רגע כבר אישפזו אותו בטיפול נמרץ, ואז אמרתי להם שגם אני לא מרגישה הכי טוב, גם אני סובלת מפרכוסים כאלה, רעידות וכל זה. וישר אמרו לי 'בואי נעשה לך בדיקת דם', עשו לי בדיקת דם, וגילו באותו רגע שהסידן שלי כל כך כזה גבוה, שלא הבינו בכלל כאילו איך אני, כן, איך אני כאילו פה. ועשו בדיקה וגילו שהבלוטה של יותרת התריס שלי ענקית."

‏[המוזיקה מסתיימת]

‏עידן: סידן, יובל, זה הסיפור הבלשי שהבאת לי? זה, זה משהו שאפשר לגמור עם גביע גבינה לבנה, לא?

‏ד"ר בלוך: אפשר, כן, אם, אם היה אפשר לגמור את זה עם גביע גבינה לבנה, היה לנו פרק מאוד קצר בפודקאסט, אבל, תשמע, קודם כל, הסיפור המדהים פה, זה ה… המעבר של ה… של המצלמה. התחלנו מלהסתכל על הילד ועל ילד שמפרכס, וזה אירוע דרמטי, וגם, אני חושב שהאמא שלו מספרת איזה חוויה זה להגיע עם ילד מפרכס בידיים לחדר מיון.

‏עידן: בוא נאמר את שמה, דבורה מְקִינִי מנתיבות.

‏ד"ר בלוך: נכון, והמצלמה בסוף הקטע בכלל מכוּונת על האמא. זאת אומרת, מה שחשבנו, אתה יודע, זה כל הדרמות הגדולות, מתחילות בלמקד את הצופה על משהו אחד, ואז פתאום הוא מגלה שבעצם הסיפור הגדול קורה במקום אחר.

‏עידן: כאילו, פרק של דוקטור האוּס.

‏ד"ר בלוך: זה ממש פרק של דוקטור האוס.

‏עידן: אבל אמיתי.

‏ד"ר בלוך: אמיתי.

‏עידן: וקרה בסורוקה.

‏ד"ר בלוך: ובלי מילה אחת על לוּפּוּס, [עידן צוחק] וזה קרה בסורוקה, אא… ומה שאנחנו בעצם ננסה לעשות בפרק הזה, זה להבין את הדבר הזה מכמה כיוונים, קודם כל להבין את המנגנון, כ… בהתאם למסורת שלנו, אנחנו רוצים להבין קצת מה קורה מאחורי הקלעים של גוף האדם, איך זה עובד. אולי נצליח להבין בדיוק מה התהליך שקרה כאן, וגם לראות איך זה, אממ… את החוויה, אני חושב, הפעם יותר מהצד של ה… של הצוות הרפואי באמת. איך החידה הזאת הולכת ונפתרת לאט לאט, או במקרה הזה מהר מהר, איך אנחנו מפענחים את הקשר בין האמא לבין הילד, וזה באמת משהו מאוד מעניין. אני חושב שצפויה לנו האזנה מאוד מעניינת.

‏עידן: והבאת לאולפננו מישהי, ש… גילוי נאות.

‏ד"ר בלוך: מוֹרָה שלי. [צוחקים]

‏עידן: אתה אומר את זה בשיחה איתה.

‏ד"ר בלוך: נכון. אנחנו, קודם כל אני עשיתי את ההתמחות שלי ברפואת ילדים בסורוקה, אז ככה שכל הסיפור, אתה יודע, מבחינתי זה כאילו, מספרים לי, זה מסוג הסיפורים שמספרים בארוחת שישי, משפחתיים כאלה.

‏עידן: 'אתם לא תאמינו מה קרה לי במשרד השבוע'.

‏ד"ר בלוך: בדיוק.

‏עידן: רק נאמר, זה אירוע שקרה לפני כמה חודשים, אנחנו מדברים סוף… תחילת 2019.

‏ד"ר בלוך: נכון. ואני חושב שגם האירוע די התפרסם. יכול להיות שחלק מהמאזינים שלנו אפילו נתקלו בו באמצעי התקשורת, ב-Ynet או במקומות אחרים. אבל שקוראים את זה בתור כותרת בעיתון עדיין לא מבינים את כל המנגנונים ובדיוק מה קורה, אנחנו ננסה לחדור קצת יותר לעומק ולהבין מתחת לפני השטח איך זה עובד. אבל כן, באמת הפעם אתה יודע, בחרנו את זה, זה באמת דוקטור האוּס, אתה… אתה מתחיל לדבר על משהו אחד, אתה פתאום מגלה דברים אחרים וזה סיפור מאוד מעניין.

‏עידן: אז יובל, שמענו בעצם את הדרמה, מה בעצם קרה שם?

‏ד"ר בלוך: אוקיי, אנחנו ננסה למסגר את זה. תינוק מגיע מפרכס לחדר המיון, התמונה לגמרי לא ברורה, זה מה שתמיד קורה בהתחלה. unseen מוחלט, הצוות מתחיל לעשות בירור ראשוני במקביל לטיפול, כדי להבין מה המקור של הפרכוס, ותוך כדי הבירור, די מהר, מבינים שבעצם הבעיה העיקרית היא אצל האמא. לאמא יש תפקוּד יתר של בלוטת יותרת התריס, ואנחנו נדבר על זה קצת יותר בהמשך, ובעצם המצב הבעייתי הגורם לכל הבלאגן אצל התינוק ואצל האמא, נמצא אצל האם. ואנחנו אולי נסביר את זה קצת יותר עם המומחית שהבאנו לאולפן.

‏עידן: שהיא דוקטור נטע לבנטל שהגיעה לאולפננו ברמת גן, כל הדרך מבאר שבע, ותודה רבה לה על כך. בוא נשמע.

‏ד"ר לבנטל: אני אנדוקרינולוגית ילדים במרכז הרפואי סורוקה. רופאת ילדים במחלקות הילדים.

‏עידן: מה זה אנדוקרינולוג?

‏ד"ר לבנטל: אנדוקרינולוג זה רופא שמתעסק בכל הבעיות ההורמונליות, אנחנו מטפלים בגדילה, סכרת, התפתחות מינית, הפרעות בבלוטת התריס.

‏עידן: אוקיי. יותרת המוח מכיר, יותרת הכִּליה מכיר, יותרת התריס? זה נשמע כמו איפה שמאחסנים את זה מעל החלון, לא? מה זה, מה זה בלוטת יותרת התריס?

‏ד"ר בלוך: [בהומור] הבוידעם, הבוידעם זה יותרת התריס.

‏עידן: כן, כן. הארגז רוח הזה. מה זה, מה זה בלוטת יותרת התריס?

‏ד"ר לבנטל: אני חושבת שהמינוח היותר נכון זה הבלוטה שנמצאת בצד התריס, פאראתירואיד, ככה שמה, היא בלוטה המפרישה הורמון מַפתח בשמירה על רמת הסידן בגוף.

‏עידן: למה אני צריך סידן בגוף? חוץ מעצמות, שיניים וציפורניים נניח?

‏ד"ר לבנטל: אז דבר ראשון…

‏ד"ר בלוך: קודם כל זה חשוב, זה חשוב, עצמות, שיניים וציפורניים, כן.

‏עידן: אוקיי.

‏ד"ר לבנטל: ובעצם העצמות שלנו הם המאגר הכי גדול של סידן שיש בגוף. אא… הסידן שומר על החוזק של העצם שלנו. כשיש חוסר של סידן, העצמות שלנו חלשות, וזה ניכר מאוד בגיל המבוגר. אממ… אבל למה אנחנו צריכים סידן? למה צריך מאגר כזה גדול של סידן? הסידן מאוד מאוד חשוב לשמירה על תהליכים בגוף. הוא יש לו תפקיד מאוד מאוד גדול בהעברת מסרים בתוך הגוף.

‏עידן: באחד הפרקים הקודמים, יובל, כשאתה הסכמת לדבר על…

‏ד"ר בלוך: הורמונים.

‏עידן: מה הם ההורמונים, אמרת שהם אלו שמעבירים, אז פה עכשיו באה דוקטור לבנטל ואומרת, סליחה, זה לא ההורמונים עצמם, זה הסידן עצמו?

‏ד"ר בלוך: לא, הסידן… קודם כל סידן זה, זה מינרל.

‏עידן: אוקיי.

‏ד"ר בלוך: זה, זה דבר, בהיררכיה של החומרים זה משהו מאוד בסיסי. מתוך ה… כשאתה רוצה לבנות הורמון, כשאתה רוצה לבנות אנזים, או כשאתה רוצה לבנות, לא יודע, רקמת שריר, אתה משתמש בהרבה מאוד חומרים. הסידן, בגלל המבנה שלו, בגלל התכונות הכימיות שלו, הוא מאוד חשוב בהקשר הזה. אז אתה צריך סידן כמו שבבניין אתה צריך לבֵנים. אתה יכול בלבנים לבנות הרבה מאוד דברים, אתה יכול לבנות חדר, אתה יכול לבנות, לא יודע מה, מפתן דלת, אבל אתה צריך את הלבנים האלה. סידן הוא אחד מהלבנים הבסיסיות של גוף האדם, ואני חושב שנטע תסכים איתי בוודאי שהטריק פה, בסידן, זה לא רק שאתה צריך אותו, אלא שאתה צריך אותו ברמות מאוד מסוימות. זאת אומרת, גם חוסר בסידן וגם עודף בסידן בדם יכול להביא לתוצאות לא רצויות. נכון?

‏ד"ר לבנטל: נכון, ומלבד זה שהוא מינרל, הוא לא רק אבן בניין, אלא הוא גם יוצר, יש לו תפקיד בהעברת מסר. זאת אומרת, כשהסידן גבוה נוצר כמו פוטנציאל חשמלי, כמו זרם חשמל, ואז יש פעילות של איברים מסוימים או… או הפעלה של פעולות מסוימות שאנחנו עושים. בשריר שלנו יש סידן, בלב שלנו יש סידן, לפעילות המוח הסידן הוא חיוני, ויובל צודק ששינוי ברמות הסידן לגבוה או לנמוך יכול לגרום לשינויים לא רצויים.

‏עידן: אני אומר, סידן והמאזין הממוצע, שאני מניח שהוא לפחות היפוכונדר כמוני, ישר שומע ויטמין D.

‏ד"ר בלוך: נכון.

‏עידן: מה זה? למה?

‏ד"ר לבנטל: יש קשר. דיברנו על הפאראתירואיד הורמון, עוד לא דיברנו על איך הוא שומר על רמת הסידן, אבל גם לויטמין D יש תפקיד חשוב באותו שמירת איזון. המקורות של הסידן בגוף, אחד, הם המקורות חיצוניים. זאת אומרת, אנחנו בתזונה שלנו מעכלים בעצם מזונות המכילים סידן. מוצרי החלב הם עיקר המקור של הסידן בתזונה, אבל יש גם מקורות אחרים, כמו טחינה, כמו בשר. זהו מקור אחד, ומהצד השני, יש לנו דרך לשמור על הסידן במחסנים, זאת העצם שכבר הזכרנו קודם, ועוד מנגנון אחד שאנחנו יכולים לשמור על רמות הסידן בגוף היא הכליה. בשתן אנחנו יכולים להפריש סידן. כדי לאזן את הרמות שלו, אפשר גם למנוע את ההפרשה שלו, כלומר להפריש אותו פחות. והפאראתירואיד הורמון, שהוא, ו-ויטמין D, וגם עוד שחקן מפתח חשוב שנקרא הרצפטור השומר על הסידן, calcium-sensing receptor, הם שלושה שחקנים שהתפקיד שלהם לשמור כל הזמן על רמות הסידן בגוף ברמה הרצויה. בכלל הגוף שלנו הוא כזה שהוא כל הזמן אוהב למשוך למצב הרצוי. וכל מצב שבו יש יציאה מאיזון, בכל תחום, זה אומר שיש איזושהי הפרעה בהורמונים ברוב המקרים, שתפקידם לשמור על רמות סוכר, סידן וכדומה.

‏ד"ר בלוך: אני רוצה לנסות להסביר לך…

‏עידן: אוקיי.

‏ד"ר בלוך: …איך עובדת בלוטת יותרת התריס, או בלוטת הפאראתירואיד, [עידן מהמהם בהסכמה] ואני קצת אא… חושש לעשות את זה, כי המורה שלי שלימדה אותי את זה פחות או יותר, יושבת לידי…

‏עידן: יושבת לידךָ. [צוחק]

‏ד"ר בלוך: …אבל אני אגיד את זה בכל זאת ואני מקווה שלא תאכלי אותי. מכיר את הטרמוסטט במזגן? [עידן מהמהם בחיוב] אוקיי, איך הוא עובד? אתה קובע איזושהי טמפרטורה והוא מרגיש את הסביבה. אם הוא מרגיש שהטמפרטורה בחדר היא גדולה ממה שקבעת, מטמפרטורת היעד, הוא מאיץ את פעולת המזגן וגורם לקירור. אם הוא מרגיש שקצת התקרר פה, הוא מוריד את פעולת המזגן, ובעצם גורם לטמפרטורה לעלות.

‏עידן: רק עושה פוּ.

‏ד"ר בלוך: עושה פוּ, בעדינות. דבר דומה קורה גם בבלוטת הפאראתירואיד, הבלוטה יודעת להרגיש את רמות הסידן בדם. אם רמות הסידן הם נמוכות, היא משחררת כמויות גדולות יותר של PTH, של ההורמון, שבעצם משפיע בכל האתרים שנטע קודם מנתה, בצורה שמעלה את רמת הסידן בדם. אז לדוגמה, במעי, ששם אנחנו רוצים שייקלט יותר סידן…

‏עידן: אז היא תשאב יותר מהאוכל.

‏ד"ר בלוך: היא תהפוך את המעי ליותר חדיר, או… או תגביר את פעילות ספיגת הסידן במעי. תיכף גם נזכיר את הויטמין D בהקשר הזה.

‏ד"ר לבנטל: כן.

‏ד"ר בלוך: בעצמות, בתור מאגר של סידן, אנחנו נשחרר סידן אל הדם, כאשר רמת הסידן נמוכה וה-PTH עולה. ובכליה, אנחנו נשמר את הסידן בגוף, ונמנע את ההפרשה שלו בעצם לשתן. זאת אומרת, כשרמות הסידן נמוכות, ה-PTH גורם לזה שכל תחנה תדאג להעלות את רמת הסידן בהקשר שלה. אם רמות הסידן עולות, אז קורה תופעה הפוכה, שרמות… שה-PTH מופרש בכמויות יותר קטנות.

‏עידן: אז במעי פחות סידן ייקלט.

‏ד"ר בלוך: נכון, בעצמות…

‏עידן: פחות סידן יופרש.

‏ד"ר בלוך: …או יותר סידן ייקלט.

‏עידן: אה, אוקיי.

‏ד"ר בלוך: תלוי מאיזה צד אתה קורא את זה, [עידן מהמהם בהבנה] ומה יקרה בכליה?

‏עידן: פשוט ימשיך החוצה.

‏ד"ר בלוך: נכון. [ד"ר לבנטל מהמהמת לאישור]

‏עידן: דיברנו על איזון, אני אשאל עכשיו, מה יותר גרוע? היפר או היפו? מה… over בפעילות של…?

‏ד"ר בלוך: קודם כל, קודם כל כבר רואים שאתה…

‏עידן: אה לא, אני על ה… על הבלוטה הלא נכונה בעצם, עכשיו אני קולט.

‏ד"ר בלוך: לא, לא, אתה, אתה לגמרי בסדר, רק שאתה לא, אתה צריך, כשאתה אומר היפו או היפר, אתה צריך להגיד אם זה ראשוני או שניוני, [עידן צוחק] ואז אתה מתחיל להסתבך, אבל…

‏עידן: אז בוא נעשה את זה פשוט למאזינים שלנו.

‏ד"ר לבנטל: אני לא חושבת שהייתי עושה תחרות בין שתי המחלות, כי לכל אחת יש את הייחודיות שלה, וכל אחת מהם לא טובה. כמו שאמרנו, כשיוצאים מאיזון, יש לזה השלכות.

‏ד"ר בלוך: אני רואה בפנים שלך, עידן, שאתה כבר רוצה להתקדם לסיפור שלנו היום…

‏עידן: מאד, מאד.

‏ד"ר בלוך: …אבל רגע, רגע לפני, אנחנו רק חייבים לסגור עוד פינה אחת במבוא, שזה הנושא של הוויטמין D. [עידן מהמהם בהסכמה] אז אמרנו כבר שוויטמין D מושפע מ-PTH, אנחנו יודעים שהוא גם מושפע מאור השמש, נכון?

‏ד"ר לבנטל: נכון. ויטמין D הופך להיות פעיל, על ידי חשיפה לאור השמש, וחשיפה לאור השמש מהווה מקור חשוב מאוד, לרמות ויטמין D אצל כל אדם. היום אנחנו מאוד מאוד נזהרים מחשיפה לאור השמש, מדובר על הסכנות של השמש לעור, אבל הברכה שנותנת השמש, היא בעצם עלייה ברמות ויטמין D פעילות, ושמירה על העצמות שלנו. ולכן בעידן הזה, שבו אנחנו יושבים הרבה בחדרים עם וילונות, ונמרחים במקדמי ההגנה, אנחנו סובלים מחוסר ויטמין D. ככל שהעור יותר מאדים, הוא מייצר ויטמין D, יותר ויטמין D. אנשים יותר כהי עור, בדרך כלל רמות הויטמין D שלהם, הם יחסית נמוכות. ואנשים שהולכים מכוסים במהלך היום, הן מטעמי דת, הן מסיבות בריאותיות, צריכים לקחת בחשבון שרמות ויטמין ה-D שלהם יהיו יחסית נמוכות.

‏עידן: אני פתאום חשבתי על זה, שאלה זריזה. יש… נכון, יש אמת בסברה שאחרי שנחשפת לשמש ויש ויטמין D, אז אסור להתקלח, לחכות שעות? מעניין אם יש דבר כזה? שמעתי פעם מישהו זורק. יש דבר כזה?

‏ד"ר לבנטל: לא נראה לי שיש קשר בין הדברים.

‏עידן: אוקיי, בסדר גמור.

‏ד"ר לבנטל: מה שחשוב זה צבע העור. [מצחקקים]

‏עידן: אז עכשיו אנחנו…

‏ד"ר בלוך: מומלץ להתקלח, עידן.

‏[מוזיקה]

‏עידן: אז באמת, יובל, קראת את פניי נכון. אני באמת רוצה להגיע לסיפור שלנו היום. דבורי מקיני בעצם סבלה מרמות גבוהות של סידן בגוף. זאת אומרת, הבלוטת יותרת ה…

‏ד"ר בלוך: תריס.

‏עידן: …תריס ייצרה יותר הורמון שגרם ליותר סידן להסתובב בגוף.

‏ד"ר לבנטל: זה נכון. אממ… ישנם מצבים לא תקינים שבהם רמות הפאראתירואיד עולות, למרות שרמת הסידן תקינה או אפילו גבוהה.

‏עידן: הטרמוסטט נדפק, כמו שיובל אמר.

‏ד"ר לבנטל: הטרמוסטט בעצם איננו מתפקד, ואז, למרות שרמות הסידן אפילו על הצד הגבוה, ממשיכה להיות הפרשה של אותו פאראתירואיד הורמון, ורמות הסידן עולות באופן קיצוני. במקרים הקשים הם עולות באופן משמעותי, במקרים אחרים הם יורדות… הם עולות מעט, אבל המשמעות היא שכל התהליכים שתיארנו בעצם קורים. זאת אומרת, העצם כל הזמן נמצאת תחת פירוק והפרשה של סידן לתוך זרם הדם. אז העצם היא מדולדלת מבחינת המאגרים. המון מהסידן הזה מגיע לכליות, ויכול לגרום אפילו לאבנים בכליות. אממ… והסידן עצמו, יש לו גם תופעות על התפקוד של הגוף. הוא יכול להאט את דופק הלב, לגרום להפרעות קצב, יכול לגרום לעצירוּת משמעותית, יכול לגרום לחולשה, הוא גורם להשתנת יתר, חוץ מזה שהוא שוקע בתוך הכליה. אז… וזה נובע ממצב שבעצם אין בו בקרה.

‏עידן: יובל, בשיחה שלנו עם דבורי מקיני, היא סיפרה בדיוק את זה?

‏ד"ר בלוך: כן.

‏[הקלטה] דבורה מקיני: "כן, הסידן שלי היה גבוה, הייתי מיובשת. אני גם כמה פעמים אמרתי לרופא, שאני קמה בלילה הרבה הרבה הרבה, סליחה, כן, אני קמה הרבה לשירותים, וזה הרגיש לי קצת לא נורמלי. עברתי שתי הריונות, זה לא נורמלי כל כך הרבה. ואז כאילו הייתי ממש מיובשת, מיובשת. כמה שהייתי שותה מים, אני מאמנת, ואני שותה הרבה מים, לא הספיק כנראה. הגוף שלי היה בקריסה. למרות שההריון היה קשה, ולמרות שהיה את הקושי וזה, אבל איפשהו זה הציל את חיי."

‏עידן: זו הייתה דבורי מקיני, אנחנו יוצאים להפסקה קצרה, מיד חוזרים, שלושתנו, דוקטור יובל בלוך, דוקטור נטע לבנטל ואני.

‏ד"ר בלוך: ויש לנו שאלה מאוד חשובה לענות עליה, איך הבעיה שבעצם התחילה אצל האמא, גרמה לתינוק לפרכס.

‏עידן: מיד אחרי ההפסקה.

‏[חסות]

‏עידן: "עושים רפואה", שבנו. מגיע למיון תינוק בן שבוע, מפרכס, ובסופו של דבר מאשפזים שני אנשים, את התינוק ואת האמא. איך זה נהיה?

‏ד"ר לבנטל: דיברנו בהתחלה איזה בדיקות מיידיות אנחנו צריכים לעשות כשילד מפרכס, ובעצם אצל התינוק שטיפלנו בו התקבלה תשובה של רמת סידן מאוד מאוד מאוד נמוכה בדם. שזה למעשה…

‏עידן: מה המִספרים? ככה תני לנו…

‏ד"ר לבנטל: הנורמלי הוא, בגיל הזה, מעל שמונה, אצל התינוק היה רמת סידן מתחת לשש. [עידן מהמהם] המידע הזה הוא מידע מאוד מאוד חשוב, כי הדבר היחידי שיצליח לעצור את הפרכוסים אצל התינוק הזה, הוא מתן של סידן דרך הוריד. כך שבעצם אם עושים את הבדיקות ה… הנכונות מייד ומקבלים תשובות מהר, נותנים גם טיפול מיידי שיכול לעזור מאוד לתינוק. השלב הבא בטיפול הוא להבין למה הייתה ירידת סידן כל כך משמעותית בתינוק כל כך קטן.

‏עידן: אז לא נעים להגיד, קצת פרוידיאני, פה אמא שוב אשמה.

‏ד"ר לבנטל: א… לא בהכרח.

‏ד"ר בלוך: במקרה הזה כן. [צוחקים]

‏ד"ר לבנטל: לא בהכרח. תופעה של ירידת סידן בדם בתינוק א… בחודש הראשון לחיים, היא תופעה ידועה. בחלק מהמקרים אלה בעיות שקשורות בפעילות או בבריאותו של התינוק, אבל לפעמים זה גם קשור בבריאותה של האם. א… ואם דיברנו קודם על הגורמים השונים שאחראים על שמירת הסידן בדם, גם פה ה… אותם שחקנים קיימים. זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת האם אותו הורמון פאראתירואיד, הורמון קיים ומתפקד, כאשר יש סיבות מוּלדות לחוסר אותו הורמון, אותו פאראתירואיד הורמון, אבל גם יש סיבות, מה שנקרא, נרכשות. זאת אומרת, הבלוטה קיימת ומתפקדת, אבל משום מה, באותו זמן, א… סביב הלידה היא לא עובדת באופן מספק.

‏עידן: אחת הבדיקות שדבורי סיפרה, שעשו לליאם, זה ניקור מותני.

‏ד"ר לבנטל: לליאם עשו ניקור מותני, עוד טרם ידעו את רמות הסידן שלו, כי אחת הסיבות לפרכוסים בגיל הילוד היא גם תהליכים זיהומיים. וזיהום בגיל הילוד, הוא, ובכלל זיהום שמערב את קרומי המוח ואת רקמת המוח, הוא זיהום מאוד מסוכן שיכול להתפשט במהירות בזק ולגרום לנזק קשה. ולכן, בהרבה תינוקות קטנים, כשהם מגיעים אלינו במצב קשה, זאת אחת הבדיקות הראשונות שאנחנו עושים כדי לתת טיפול אנטיביוטי מהיר, שוב, במטרה להציל את בריאותו של התינוק.

‏עידן: איך נראה הבּינגו?

‏ד"ר לבנטל: זה הקלה משמעותית, כי בעצם אתה מזהה סיטואצ… מזהה מצב שיש לך טיפול, טיפול טוב, שיכול לפתור את הבעיה מהר. זאת אומרת, בסיטואציה הזאת, כשרק הבעיה היא בעיה של חוסר אותו מינרל זוטר כמו סידן, כשאתה נותן את הסידן דרך הוריד ומייצב את הרמה בדם, בעצם הפרכוסים פוסקים. זאת אומרת, הצלחת לייצב את המצב הראשוני, הילד כרגע, בעזרת תרופות, יהיה ילד תקין לחלוטין. וזה הקלה גדולה שאתה יודע במה אתה מטפל, כי הרבה פעמים כשמגיע ילד מפרכס למיון אנחנו לא מוצאים את הסיבה, ואנחנו צריכים בעצם לעשות בירורים חוזרים ונשנים כדי להבין למה זה קרה, ויש דאגה מאוד מאוד גדולה לעתיד של התינוק. ופה אנחנו ידענו בדיוק מה הסיבה.

‏עידן: ליאם היום ילד בריא?

‏ד"ר לבנטל: ליאם ילד בריא לחלוטין, הוא מתפקד, הוא שמח. והאירוע, אמנם, כמו שהוא מתואר, מתואר מאוד דרמטי, אבל הוא טופל די מהר, אז אין עליו שום השפעה כרגע, זה לא ניכר.

‏עידן: אז יש לנו את ה"יוריקה" - מצאתי, יש לנו את הבינגו, אבל הבינגו הזה מהר מאוד הופך ל"אוי ואבוי", כי מבינים ש… שדבורי בעצם חולה.

‏ד"ר לבנטל: הדבר הראשון זה נקודה שהיא מאוד מאוד חשובה, שכשרואים ילדים עם היפוקלצמיה ועם תת פעילות של הפאראתירואיד, צריך באמת לחפש מה… מה שלום האֵם. זאת אומרת, האִם באמת, וישנם מצבים בהם, לאמא יש סידן גבוה, הסידן הגבוה עבר במהלך כל ההריון לתינוק, והוא דיכא את הפעילות של בלוטת הפאראתירואיד של התינוק. ובאמת זה מה שהיה במקרה הזה. במקרה הזה חיפשנו, וגם הסיפור שדבורי סיפרה, קידם אותנו לאבחן שלדבורי יש רמות סידן מאוד מאוד גבוהות בדם. כשיש רמות סידן מאוד מאוד גבוהות בדם, אנחנו שוב הולכים לסיבה של עודף פאראתירואיד הורמון, בדרך כלל הסיבה שגורמת לכך היא גידול של אותה בלוטה, שמפרישה את ההורמון. זה בדרך כלל לא גידול ממאיר, אלא אלה פשוט תאים שמשגשגים ומייצרים עודף של הורמון. זאת אומרת, מבחינת האדם, הבעיה העיקרית היא ההורמון שמופרש, לא התהליך הגידולי שמסב נזק, אלא הפרשת יתר של אותו הורמון.

‏עידן: מה הטיפול?

‏ד"ר לבנטל: הטיפול הוא דבר ראשון לזהות ולהבין את הסיבה. ובאמת הצעד הראשוני שרואים שרמת ה-PTH היא מאוד גבוהה, זה לאתר את המקור. דהיינו לעשות הדמיה, לעשות אולטרסאונד, לראות את מבנה הבלוטה ולראות אם אנחנו רואים באמת הגדלה של אחת מבלוטות הפארתירואיד.

‏עידן: זה אחד הדברים שהיא אמרה, שהטכנאית אולטרסאונד שעשתה לה את הבדיקה אמרה, "אני בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה".

‏ד"ר לבנטל: זה באמת היה גידול מאוד גדול, יחסית, ולכן הוא גם גרם לרמת סידן גבוהה מאוד. והשלב השני הוא לתכנן ניתוח שבו כורתים את אותה בלוטה. ה… רמות סידן גבוהות הם סוג של מצב חירום. סידן גבוה גורם ליובש, הוא גורם לעצירוּת, הוא יכול להשפיע גם על הלחץ דם. תמיד אפשר לתת טיפול מיידי שבו ניתן להוריד את רמות הסידן, על ידי מתן מְשַׁתְנים, מתן תרופות לפעמים שמורידות את רמות הסידן, אבל בסופו של דבר הטיפול הסופי הוא הוצאת… אם אתה מזהה את הגידול, הוצאתו.

‏ד"ר בלוך: אני רוצֶה רגע לחזור צעד אחורה ולדבר על הקשר של האמא והתינוק, כי אני חושב שיש פה מנגנון מאוד מעניין שאנחנו אולי צריכים לתת עליו קצת זרקור. מה קורה פה בעצם? יש פה שני יצורים מחוברים, נכון? בתקופת ההריון העובר והאמא חולקים, הם לא בדיוק חולקים מערכת דם אחת, אבל הם מעבירים ביניהם בצורה מאוד חופשית חומרים, בין מערכות הדם של ה… דרך השליה, בין מערכת הדם של העובר למערכת הדם של האם. ובעצם התינוק מקבל את אותם רמות סידן שיש לאמא שלו, שכמו שאנחנו כבר מבינים עכשיו, אחרי שאנחנו מכירים את כל הסיפור, רמות מאוד גבוהות של סידן. מה שזה עושה לתינוק, לעוּבַּר, בתקופה הזאת, זה שזה משתק לחלוטין את הפעילות של הפאראתירואיד. תאר לעצמך שאני עכשיו לוקח גוש קרח ענק, ושם על הטרמוסטט, [עידן מהמהם] אוקיי? החדר עצמו יהיה מאוד חם, אוקיי? מכיוון שהצלחתי לנטרל את העבודה של הטרמוסטט. הגוש קרח בעצם זה הסידן בעודף, שהיה בכל תקופת ההריון לעוּבַּר, שבתקופה הזאת הוא היה בעודף סידן. ברגע שאנחנו מנתקים את האמא מהתינוק, אוקיי? וחותכים את חבל הטבור, אין יותר אספקה של סידן מצד אחד מהאם. מצד שני, הפאראתאירואיד כל כך בשוֹק שהוא לא מתפקד, והוא לא מייצר את ההורמון שנדרש כדי להעלות את רמות הסידן. ואז רמות הסידן של התינוק בימים הראשונים אחרי הלידה, הולכות ויורדות בצורה משמעותית, ואין שום דבר שירים אותם. ואז כשאנחנו פגשנו את התינוק, בשלב שהוא פִּרְכֵּס, הבעיה שלו הייתה הפוכה מהבעיה של האם. לאמא יש רמות גבוהות של סידן בדם עם כל הצרות שזה גורם, ולתינוק רמות נמוכות של סידן, מכיוון שהבלוטה שאמורה לשמור על סידן תקין, הייתה בשוק טוטלי מכל מה שעבר עליה במהלך ההריון. וזה הדבר המעניין פה, שבעצם התינוק לקה בתופעה הפוכה לתופעה של האם, מכיוון שהוא נחשף במשך כל תקופת ההריון, לרמות הגבוהות של הסידן.

‏עידן: זה לא ניוון אצלו את הבלוטת יותרת התריס?

‏ד"ר לבנטל: הדבר המאוד משמח, שזה סוג של ניוון לזמן קצר. זאת אומרת, הבלוטה, יש לה יכולת התאוששות, וזה מה שגם קרה אצלו. ברגע שהוא נולד והתנתק מרמות הסידן הגבוהות של אמא שלו, בהתחלה הבלוטה הייתה… לא הצליחה לתפקד, אבל לאט לאט הבלוטה חוזרת לתפקוד, ולמעשה היום הוא לא נזקק לטיפול תרופתי. זאת בעיה זמנית באי תפקוד הבלוטה.

‏עידן: והבלוטה שלה חזרה לתפקד אחרי הניתוח?

‏ד"ר לבנטל: במהלך הניתוחים, בדרך כלל לא מסירים את כל ארבע… יש ארבע בלוטות פאראתירואיד, שזה תופעה מעניינת, אין בלוטה אחת. ובדרך כלל, כשיש אדֶנוֹמוֹת, הם יכולות להיות בכל הבלוטות, אבל זה נדיר מאוד. בדרך כלל ניתן להשאיר בלוטות, שהם בלוטות תקינות ובריאות, והבלוטות לוקחות את הפיקוד, ומפרישות PTH כדי הצורך.

‏עידן: כשדיברנו לפני שהתחלנו להקליט, עם נטע, אז, אז בעצם…

‏ד"ר בלוך: למה אתה מגלה להם?

‏עידן: שדיברנו לפני?

‏ד"ר בלוך: כן.

‏עידן: אנחנו מדברים כבר שנים. [צוחקים] אז, אז ככה עלה לנו בעצם שזה לא… יש פה מקרה מאוד מיוחד שהאמא והעובר, שמחוברים ביחד, העובר מושפע מתופעות שקורות בעצם בגוף של האם. ואז דיברנו על זה, שזה לא… זה לא המקרה היחיד. יש עוד מקרים שהמצב הרפואי של האמא משפיע על המצב של העובר. לדוגמה.

‏ד"ר לבנטל: הדוגמה הכי הכי שכיחה זה סוכרת הריונית. נשים שבעצם במהלך ההריון יש להם סכרת. חלק… חלק מהמקרים הייתה להם סכרת גם לפני ההריון, ובחלקם זה סכרת שהופיעה במהלך ההריון. אם האמא מאוד לא מאוזנת במהלך ההריון, קרי רמות הסוכר שלה מאוד מאוד גבוהות, הם עוברות לתינוק. התינוק, אחד, הופך להיות תינוק מאוד מאוד גדול, ולכן עוקבים אחרי נשים סוכרתיות מבחינת האולטרסאונד, ומעריכים את גודל התינוק.

‏עידן: למה הוא גדל כל כך?

‏ד"ר לבנטל: למה? כי סוכר, מצד אחד הוא חומר בנייה, מצד שני, הסוכר הגבוה גורם להפרשה של אינסולין גם אצל התינוק, והאינסולין עצמו הוא חומר בנייה. [עידן מהמהם] אז התינוק, הרקמות של התינוק מאוד מאוד מפותחות, מאד א… הוא ממש נולד…

‏עידן: לכיתה א'.

‏ד"ר לבנטל: כמעט לכיתה א'.

‏ד"ר בלוך: אנחנו רואים ממש תינוקות של חמישה קילו וזה, כן.

‏עידן: אני סתם צחקתי, חמישה קילו?

‏ד"ר בלוך: כן, כן.

‏ד"ר לבנטל: בתנאי שהסכרת לא מבוקרת. יש היום הרבה הרבה מרכזים שמטפלים בנשים עם סכרת הריון, במטרה למנוע את עודף המשקל של העובר, או למנוע את העובדה שזה יהיה תינוק מאוד מאוד גדול. זאת גם בעיה טכנית, ללדת תינוק כל כך גדול, וזה גם מסכן אותו אחר הלידה.

‏עידן: אם יותרת התריס מצליחה להתאזן, ו… זה עושה משהו ללבלב של התינוק?

‏ד"ר לבנטל: זה לא… מבחינה מיידית, רמות האינסולין של התינוק הן מאוד גבוהות אחרי הלידה, ולכן לחלק מהתינוקות יש סוכר נמוך, זה מאוד מאוד דומה למקרה שהתבטא, בהפוך, אבל דומה למקרה של התינוק שלנו, פה האינסולין גורם לירידת סוכר והוא מאוד מאוד גבוה, ולא תחת בקרה של רמת הסוכר האמיתית.

‏ד"ר בלוך: אני יכול לספר כרופא ילדים שעבד בתינוקות ופגיה וכולי, שנולד באמת ילד שאנחנו יודעים שיש סיפור של סכרת, או ילד בכלל גדול באופן כללי, אנחנו מיד אחרי הלידה לוקחים רמות סוכר, באמת בשביל לראות שהוא לא נמצא בהיפוגליקמיה, במצב של תת סוכר, שהיא כמובן מצב מסכן חיים.

‏ד"ר לבנטל: התופעה הזאת היא בעצם תופעה חולפת, עוברים הימים והפרשת היתר של האינסולין הולכת ונרגעת, ולתינוק בחודשים הראשונים לחייו, בדרך כלל אין בעיה רפואית שמלווה אותו. החשיפה אבל לרמות סוכר מאוד מאוד גבוהות במהלך ההריון, היום יודעים שהיא משפיעה דווקא על העתיד של התינוקות. התינוקות, הילדים האלה בוגרים, כי אנשים, תינוקות שחיו ברחם שבו הם היו חשופים לרמות סוכר גבוהות, יש להם יותר נטייה להשמנת יתר, יש להם יותר נטייה לסכרת, אא… ולכן זאת אוכלוסייה שצריך ככה מאוד מאוד לחנך ולהסביר לגבי תזונה נכונה, כי הם יותר בסיכון מאחרים לסכרת והשמנת יתר.

‏עידן: אז פתאום אני חושב על זה, זה אומר שליאם נולד עם עצמות מאוד חזקות? [ד"ר בלוך צוחק] לא, באמת, כי אתם מדברים על זה, חומרי בנייה, ואם הוא כאילו יכול היה להשתמש ביותר משאבים מהאם, או שזה…

‏ד"ר לבנטל: אני לא בטוחה שזה, שזאת המשמעות, כי אני חושבת שלעצם יש איזה גבול מסוים שהיא יכולה לספוג. אבל מה שבטוח, שהפאראתירואיד שלו כרגע הוא מתפקד לחלוטין, זאת אומרת, זו תופעה שהיא זמנית לחלוטין.

‏ד"ר בלוך: ואת הנושא הזה של מצבים אימהיים שמשפיעים על… על העוברים אפשר לפתוח, באמת, אולי אנחנו צריכים לעשות את זה…

‏עידן: מעישון דרך אלכוהול?

‏ד"ר בלוך: בדיוק, עישון אלכוהול, סמים, מחלות זיהומיות כמובן שיכולות להשפיע, אז אנחנו…

‏עידן: תרופות?

‏ד"ר בלוך: באמת, זה נושא… בקיצור, יש לנו רעיון לעוד פרק, אני חושב.

‏עידן: חלק מהדברים בשיחות בין יובל לביני מגיעות לקטע של, אוקיי, יש תופעות ואיך דברים מתנהלים, ואנחנו מדברים הרבה על מניעה. האם יש דרך למנוע את פעילות היֶתֶר או תת הפעילות של בלוטת יותרת התריס? ראשונית או שניונית? [ד"ר בלוך צוחק]

‏ד"ר לבנטל: זה שאלה לא פשוטה. זה תופעה… בכלל, תופעות של הפרעה בבלוטת הפאראתירואיד, הם לא כל כך שכיחות. יש קבוצות של אוכלוסייה שכן הם יותר בסיכון, בסיכוי לפתח בעיות בבלוטת הפאראתירואיד, במיוחד אם יש סיפור משפחתי של אבנים בכליות או אירועים קודמים בבני משפחה עם בעיות בפאראתירואיד. בדרך כלל זה, זה בעיה של אנשים יותר מבוגרים, ואז בדרך כלל המעקב הוא רמות של סידן בדם, בודקים את בריאות העצם, בודקים ויטמין D, גם עוקבים באופן שגרתי, פעם בכמה שנים אחרי רמות הסידן בדם. אממ…

‏עידן: אבל זה לא כמו שעם סוכר, אם אני אוכל יותר מדי, אני אעשה לא… לא טוב ללבלב שלי.

‏ד"ר לבנטל: לא, לא, לא, זה, זה תופעה שאם היא קיימת, היא קיימת. בדרך כלל הנטייה היא… או למה מתפתח סוג כזה של גידול, יש נטייה גם גנטית, אפילו יש הפרעות גנטיות שגורמות לגידולים כאלה, אז הרבה פעמים יש הפרעות כאלה במשפחות.

‏עידן: אז תאכלו גבינות, תאכלו טחינה.

‏ד"ר בלוך: לא, אבל אני חושב שאולי, אולי מה שכן צריך לעשות, בהמשך למה שנטע אומרת, אני חושב שקודם כל באמת מאוד קשה למנוע תופעות, קודם כל שהם לא שכיחות, ודבר שני שהם מופיעות באמת ללא איזשהו… הרבה פעמים זה ללא גורם חיצוני. אוקיי, אפשר אולי באמת לנחש את זה יותר במשפחות שזה מופיע אצלהם, אבל רוב המקרים זה מקרים ספורדיים, זה מקרים שמגיעים באוכלוסייה ללא איזושהי הודעה מוקדמת. מה שאולי צריך לעשות זה באמת קצת להעלות את המודעות, של הצוותים הרפואיים, של המאזינים שלנו, שזה… לתופעות של עייפות ואבנים וכל מיני בעיות בעצמות.

‏עידן: יובש.

‏ד"ר בלוך: יובש, כן, למרות שעוד פעם, יש הרבה מאוד סיבות אחרות, כן? אבל, אבל, יש לכם תופעות כאלה של השתנה מרובה, של יובש, זה, תלכו לאנדוקרינולוג שלכם.

‏ד"ר לבנטל: אבנים בכליות.

‏ד"ר בלוך: כן, אבנים בכליות, נכון. אז, אז צריך להיות מודעים לזה, זה יותר בצד של הצוות הרפואי, אני חושב, מבצד של המטופלים. זה לא איזה משהו שאתה יכול לעשות כמטופל למנוע את זה. אבל אם אתה מוצא את זה מוקדם מדי, אז כמובן, כמו בהרבה דברים אחרים, הטיפול יותר קל וגם הנזקים פחות חמורים, מאשר אם אתה מתעלם ודוחה ומושך את זה הרבה זמן.

‏עידן: אז בשלב הזה, יובל, אני רוצה להודות מאוד לדוקטור נטע לבנטל שהגיעה לאולפננו.

‏ד"ר לבנטל: בשמחה, היה לי מעניין.

‏ד"ר בלוך: גם לנו.

‏עידן: תודה.

‏[מוזיקה]

‏עידן: עברנו הרבה היום, יובל.

‏ד"ר בלוך: כן, אני חושב שהחכּמנו.

‏עידן: כן, שאלה אחת, רק לפני שאנחנו נעשה עוד כמה סיכומים. הדבר היחידי שאתה לא דיברת עליו, וקצת נשאר תלוי באוויר, זה ההבדל בין התת הפעילות של בלוטת יותרת התריס הראשונית או השניונית.

‏ד"ר בלוך: כן, כן.

‏עידן: כאילו, מה, יש הבדל?

‏ד"ר בלוך: אוקיי. כן, כן, טוב, נסביר כדי שלא נשאיר אנשים יותר מדי מסוקרנים. כשאנחנו מדברים על תת פעילות של… של בלוטת יותרת התריס, אפשר להגיד פאראתירואיד? זה בסדר?

‏עידן: אם אתה מצליח, כן.

‏ד"ר בלוך: אני מצליח, זה יוצא לי דווקא חלק. [עידן צוחק] אז עודף פעילות יכול לגרום, להיגרם משני מצבים. מצב אחד ראשוני, שהבעיה היא בבלוטה עצמה, שהיא מייצרת כמויות גדולות של הורמון, בלי שאף אחד אחר יגיד לה לעשות את זה. המצב השני, השניוני, זה שהיא מושפעת מגורמים חיצוניים. [עידן מהמהם בהבנה] זאת אומרת שמאיזושהי סיבה היא נחשפת לרמות נמוכות של סידן. ומכיוון שיש רמות נמוכות של סידן, היא פועלת מאוד, אא… היא פועלת לייצור כמויות גדולות של PTH. אוקיי? לפעמים זה כאילו תואם למצב, אבל זה לגמרי חריגה מהנורמה. אני אתן לך דוגמה, אנשים עם אא… מטופלי דיאליזה, יכולים לאבד הרבה סידן כתוצאה מפעולת הדיאליזה, רמות הסידן שלהם יורדות, ואז הבלוטה כאילו…

‏עידן: מפצה.

‏ד"ר בלוך: בתגובה נורמלית והגיונית, מעלה את רמות ההורמון של ה-PTH. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים לשני האנשים האלה, אחד שיש לו בעיה ראשונית, ואחד שיש לו בעיה שניונית, של פעילות יתר של בלוטת הפאראתירואיד, בשני המצבים אנחנו רואים PTH גבוה.

‏עידן: תראה בדיוק את אותה תמונה, אבל הצייר הוא אחר.

‏ד"ר בלוך: כן, אבל מה שישתנה זה רמות הסידן. אם הבעיה היא ראשונית בבלוטה, ואנחנו מייצרים כמויות לא-הגיוניות של PTH, חוץ מרמות גבוהות של הורמון PTH, סביר להניח שאנחנו נראה גם רמות גבוהות של סידן, כי זה בעצם מה שהוא עושה. לעומת זאת, במקרה שניוני, מול הרמות הגבוהות של ה-PTH, הרבה פעמים אנחנו נראה רמה נמוכה או תקינה של סידן, וזה אומר שהתגובה היא, כאילו, תגובה הגיונית למצב שהוא לא הגיוני. וזה ההבדל בין ראשוני לשניוני, ואני שמח ש…

‏עידן: סגרנו.

‏ד"ר בלוך: שסגרנו את הפינה הזאת.

‏עידן: אז באמת שמענו דרמה מטורפת, ואנחנו, כמו שאמרת, אנחנו עוד נתעסק בקשר שבין האֵם לילוד.

‏ד"ר בלוך: כן.

‏עידן: אממ… אישה חזקה.

‏ד"ר בלוך: כן, כן. אני חושב… קודם כל, תשמע, אממ… אני מניח שהדבר הזה, לא יודע, אני אף פעם לא הייתי במצב כזה, אבל ליוויתי הרבה אנשים בהרבה מצבים דומים. אתה מסתכל על זה בדיעבד, וזה נראה לך כמו איזה סרט שקרה למישהו אחר. זה מסוג הדברים שאתה, תוך כדי, אתה בכלל לא מבין מה, מה עובר עליך. ואני מניח שדבורי כש… בזמן שהיא הביאה את הילד שלה למיון, היא גם מספרת, היא הייתה במצב מאוד, מאוד קשה מבחינה נפשית, וגם בעצמה הרגישה לא טוב, וזה כמו סרט כזה שעובר לך מול העיניים. זה החוויה של ה… של המטופל, או של המשפחה שלו. גם הצוות הרפואי, אם אתה שואל אותי, היה במצב דומה. זאת אומרת, אתה מקבל… זה מ-0 ל-100 בכלום שניות. זה כל העבודה של טיפול נמרץ. אתה יכול רגע אחד להיות בלג… שַׁנְטִי מוחלט, ושנייה אחרי זה יש לך ילד מפרכס בידיים שאתה לא יודע אפילו מאיפה להתחיל. יש רשימה אינסופית של דברים שיכולים לגרום לפרכוס, ואתה מתחיל למחוק, אחד אחד. אז כבר דיברנו על זה, אני לא אחזור על זה שוב, אבל אנחנו… אתה בעצם עובד בשיטת האלימינציה. אתה עושה זה לא, זה לא, זה לא, זה לא, עד שמשהו קופץ.

‏עידן: בינגו!

‏ד"ר בלוך: וכן, וה"יוריקה" הזה, גם על זה דיברנו, שפתאום קופצת רמה לא תקינה של סידן, זה משנה את כל המוֹד של העבודה, ממישהו שמחפש כזה, אתה יודע, משהו הלך לו לאיבוד והוא לא יודע איפה הוא נמצא, לזה שיש לך ביד את האקדח המעשן, ועכשיו אתה יכול להתחיל לבנות את הטיפול. הדבר החכם שנעשָׂה פה, זה שהם באמת ידעו ללכת לחפש גם אצל האמא את ה… את המקור לבעיה, וזה בעצם מה שפתר את כל התעלומה. אם זה היה פרק של דוקטור האוּס, בטח היו עוברים בדרך כל מיני תהפוכות ועניינים. אני שמח, אני גאה בצוות של סורוקה, שדי מהר הגיע לאבחנה הנכונה, ועשה את זה באמת with flying colors.

‏עידן: אנחנו נסיים עם אחת השאלות החשובות, לשאול את דבורי מקיני.

‏[הקלטה] דבורי מקיני: "שלומי היום בסדר. א… הגשמתי חלום, פתחתי סטודיו עם בעלי, כי בעלי גם מאמן. אנחנו פתחנו סטודיו בנתיבות, אנחנו מאמני כושר, הגשמנו חלום סוף סוף. א… מה שקרה עם ליאם נתן לנו את הפּוּש הזה, לעשות משהו עם עצמנו. כאילו, אמרתי, אם אני לא אוכל יותר לאמן, אז לפחות שיהיה לנו את ה… את העסק הזה שלנו, שאני אוכל להביא מאמנים אחרים. והגשמנו חלום, פתחנו סטודיו, ואנחנו מביאים לשם את הילדים, את ליאם ואת מִיה, ומביאים אותם שגם יטעמו מהאימונים, והנה אבא שלו כבר עובד עם ליאם על סקווֹאטים. בן שמונה חודשים והוא עושה איתו סקווֹאטים. [עידן צוחק] גם עם הילדה. יש לנו קיר טיפוס, הוא אומר, 'אל תדאגי, הוא ילמד לטפס'. אמרתי, 'אבל הוא קטן, לא צריך', -'הוא ילמד, הוא ילמד, אל תדאגי'. צריך לבדוק, אין מה לעשות, לא משחקים בבריאות. ואני אגיד לך משהו, כששכבתי במחלקה, התעוררתי ולקחו אותי למחלקה. אני הייתי מה זה עצובה. ישבתי והייתי בטלפון, והסתכלתי על האנשים שמסביבי מאושפזים, והסתכלתי בטלפון, באינסטגרם. כאילו, אתה רואה אנשים, כאילו אנשים שעברו דברים קשים, ואתה מסתכל באינסטגרם ואתה רואה אנשים שעושים כיף ושמחים ומאושרים, ואתה אומר, 'וואלה, הכי חשוב בחיים זה באמת בריאות'. כאב לי, הייתי עצובה. יש פה אנשים מסכנים ויש פה אנשים שעושים שמח. צריך באמת לקחת כל דבר בפרופורציה, ולעשות בדיקות, ולא להזניח את הבריאות."

‏[מוזיקה]

‏קריין: שאלות על תופעות רפואיות מעניינות שנתקלתם בהן, ניתן להפנות לכתובת med@podil.net. התכנים המופיעים ב"עושים רפואה" אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם רופא. "עושים רפואה", אתר הבית שלנו runlevy.com/med. הצטרפו לרשימת התפוצה, כך תוכלו לקבל עדכון על כל פרק חדש. אהבו אותנו, עשו לייק לדף הפייסבוק של רשת "עושים היסטוריה". לאפליקציית האנדרואיד שלנו יש קישור באתר. אנחנו כמובן גם זמינים אם יש לכם אייפון, פשוט חפשו "עושים רפואה". לתגובות, חפשו אותנו בטוויטר, בפייסבוק, ואתם תמיד מוזמנים לכתוב גם ל-info@podil.net. ניתן ליצור קשר גם בתא הקולי, שמספרו 03-374-1907.

‏[מוזיקת רקע קולנית]

[פספוסים]

‏עידן: בקטע של, אוקיי, יש תופעות ואיך דברים מתנהלים ואנחנו מדברים הרבה על מניעה של מצבים מסוימים, אם יש דרך למנוע הייפר או היפרתירואידיזם, א… היפרפאראתירודיזם, היפר פיירא… היפרפאראתירודיזם… רגע, אני אצליח. [ד"ר בלוך צוחק] היפר או היפו פאראתירואידיזם? פאראתירואידיזם, פאראתירו… רגע, אני אצליח את זה.

‏ד"ר בלוך: בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה. קיצור, יש לנו את הקטע של הפספוסים, אפשר להמשיך.

‏עידן: האם יש דרך למנוע היפר או היפו? האם… [מתפקעים מצחוק] אני אצליח לעשות את זה, אני אשאל את השאלה המזורגגת הזאת. האם יש דרך למנוע היפו?

‏ד"ר בלוך: תת-פעילות.

‏עידן: אה, נכון, אוקיי. האם יש דרך לפתור תת-פעילות או פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס מסוג ראשוני או שניוני, כמו שיובל ביקש ממני להקפיד בשאלתי?

‏ד"ר לבנטל: אמממ

‏ד"ר בלוך: את זוכרת מה הייתה השאלה? [צחוק]

‏עידן: אנחנו נעשה את זה עכשיו נקי, אני אצליח.

‏קריין: לפודקאסטים נוספים ולהצטרפות לרשימת הקבוצה של התכנית, בקרו באתר הבית של רשת "עושים היסטוריה" בכתובת ranlevy.com או הורידו את האפליקציה רשת "עושים היסטוריה" שבחנות האפליקציות של אנדרואיד.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

コメント


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page